נסיבות סיום העסקת התובע
25. לטענת התובע, במסגרת ישיבת וועד מנהל שהתקיימה ביום 16.3.16 הוחלט בחוסר תום לב קיצוני על פיטוריו. התובע מעולם לא נתן הסכמתו לפיטוריו ופוטר ללא הליך שימוע באקט פיטורים אלים ומבזה מנוגד לדין ולהלכות הפסוקות. לתובע לא נשלח זימון לא בעל פה לא כל שכן בכתב לדיון בנושא המשך העסקתו שהתקיים במסגרת אותה ישיבת וועד מנהל. הטענות שהועלו ביחס לתובע הועלו מאחורי גבו לאחר שהוא התבקש לצאת מהישיבה לאחר הצגת פרויקטים עדכניים על ידו. בתום הישיבה מסרה הנתבעת לתובע הודעה על פיטוריו כאשר התובע נדרש ממועד זה ואילך שלא להתייצב לעבודתו. למחרת בבוקר החל לכהן מנכ"ל זמני במקומו של התובע.
26. רק עם קבלת כתב ההגנה למד התובע לראשונה מה היו נימוקי הנתבעת לפיטוריו. בהתאם לפרוטוקול, ההקלטה ותמלול חלקי שהומצאו לו לאחר שהגיש תצהירים מטעמו.
27. לטענת התובע, ביום 15.2.16 חודש לפני פיטוריו הציג את עיקרי תכנית תיקון הליקויים שהוצגה לרשם העמותות לאחר הצגת התוכנית ובדיון זה, אושר כל תקציבה של הנתבעת לשנת 2016 ובכלל זה אושרו תנאי שכרו בהחלטה של הוועד המנהל.
28. ישיבת הפיטורים שהתקיימה ביום 16.3.16 כחודש לאחר המועד בו אושרו תנאי העסקת התובע, התקיימה שלא בנוכחות התובע. בתום הישיבה שהתקיימה שלא בנוכחותו במסגרתה דנו חברי הוועד המנהל בנושא פיטוריו הודע לתובע על פיטוריו ללא שהובאו לידיעתו הנימוקים להחלטה שהתקבלה בעניינו ומבלי שניתנה לו ההזדמנות להגיב לנימוקים.
29. הנתבעת לא הוכיחה טענותיה כי התובע ויתר על זכות השימוע ו/או כי "הסכים" לפיטוריו ו/או "שהודיע" על רצונו לסיים עבודתו וזאת לאור מחדליו המוכחשים שהביאו לריקון קופת הנתבעת ולכך שרשם העמותות ימליץ לפרקה. הנתבעת הוסיפה חטא על פשע עת שללה מהתובע זכויותיו על פי הסכם העסקה בכל הקשור לזכויותיו עם סיום עבודתו.
30. הנתבעת לא הוכיחה שהתקיימו כטענתה מספר שיחות עם התובע בנוגע לסיום עבודתו, הנתבעת לא הוכיחה שהתובע ביצע פעולות שהביאו לריקון קופת הנתבעת. הנתבעת לא הוכיחה שרשם העמותות המליץ על פירוק הנתבעת ו/או על פירוקה עקב מחדלי התובע ולא הוכיחה כי התובע ויתר על זכות השימוע.
31. החלטת הנתבעת בדבר פיטורי התובע התקבלה בחודש מרץ 2016 ואילו המלצת רשם העמותות על פירוק הנתבעת התקבלה רק בחודש מאי 2017 למעלה משנה ממועד בו התקבלה ההחלטה בדבר פיטורי התובע. בניגוד לטענות הנתבעת ההמלצה של רשם העמותות היא להעמיד לדין את שאר מקבלי ההחלטות בנתבעת וחברי הוועד המנהל כפי שאישר מר בראון בחקירתו.
32. התובע העמיד את הפיצוי הלא ממוני בגין פיטוריו על סך של 120,000 ₪ מתוכם 60,000 ₪ בגין היעדר שימוע ו-60,000 ₪ בגין פיטורים שלא כדין.
33. לטענת הנתבעת, אין מחלוקת כי שימוע במתכונתו הרגילה לא התקיים אולם יש לראות בישיבה התקיימה ביום 16.3.16 ואשר כונסה לבקשת התובע תחליף לשימוע. הישיבה, כונסה לבקשת התובע בעקבות ביקורת קשה שהוטחה בו. התובע בקש לסקר את פועלו כמנכ"ל בטרם יחליט הוועד באם ימשיך בתפקידו או אם לאו. הישיבה מיום 16.3.16 שעסקה רק בפעילות התובע מהווה תחליף לשימוע כך גם ראו זאת חברי וועד העמותה שהבין שהתובע הסכים לסיום העסקתו ומותיר זאת להחלטת הוועד כאשר ככל והתובע היה מבקש שייערך לו שימוע זה היה נערך אולם מהות השימוע קוימה ממילא.
34. ניסיונו של התובע לטעון אחרת וכנגד הפרוטוקול והתמלול של הישיבה מיום 16.3.16, דינה להידחות. התובע ידע בזמן אמת, כי הנתבעת מתכוונת לסיים העסקתו העיד על כך מר בראון בעדותו שהודע לתובע בישיבה שקיימו עמו מר בראון ומר פריד שהעמותה שוקלת לסיים העסקתו. באותה פגישה אף הסכים התובע לפיטוריו. אלא שאז בקש התובע לכנס ישיבה של וועד העמותה ולשטוח בפניהם את פעולותיו כמנכ"ל בטרם קבלת החלטה בעניינו. הישיבה מיום 16.3.16 היא ישיבה מיוחדת אותה בקש התובע לכנס וזו התקיימה כחודש בלבד לאחר ישיבה קודמת ובמסגרתה הגיב התובע וציין שקיימת אפשרות שיגיע מנכ"ל להחליפו בתפקידו וביקש להשמיע טענותיו בטרם תתקבל החלטה ללמדך שהתובע ידע בזמן אמת שהנתבעת שוקלת לסיים העסקתו ולמנות במקומו מנכ"ל אחר. תחילה שקל התובע לסיים העסקתו בהסכמה אולם בדיעבד התחרט וביקש אפשרות להשמיע טענותיו בפני כל הוועד והעמותה נעתרה לכך.