בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 26059-03-17
23 מאי 2022
לפני:
כב' השופטת שגית דרוקר
נציג ציבור (עובדים) גב' דבורה גורין
נציג ציבור (מעסיקים) מר עמוס הראלי
התובע רון ליכטנפלד
ע"י ב"כ: עו"ד רחל הררי ליפשיץ
–
הנתבעת תורה ומלאכה
ע"י ב"כ: עוה"ד יעל דולב ועידו פפר
פסק דין
מבוא
1. זוהי תביעתו של מר רון ליכטנפלד (להלן: התובע) כנגד עמותת תורה ומלאכה (להלן: הנתבעת) לכספים וזכויות מכוח משפט העבודה והמגן, לרבות הודעה מוקדמת, פדיון חופש, החזר הוצאות אחזקת רכב ופיצוים בגין פיטורים שלא כדין והיעדר שימוע.
2. הנתבעת הינה עמותה העוסקת בחינוך והכשרה מקצועית. התובע הינו חבר העמותה ושימש בתקופה הרלבנטית לתביעה כמנכ"ל הנתבעת, עובר לתפקידו זה היה חבר וועד מנהל (מורשה חתימה) בנתבעת.
3. עד לחודש 2/14 שימש בתפקיד מנכ"ל הנתבעת מר משה גרדין ז"ל וזאת עד לפטירתו במועד הנ"ל. בישיבת הנתבעת מיום 14.2.14 הוחלט למנות התובע כמנכ"ל זמני בנתבעת וביום 13.3.14 התקבלה החלטת הנתבעת למנותו לתפקיד מנכ"ל קבוע לנתבעת.
4. ביום 25.3.14 נחתם הסכם להעסקת התובע כמנכ"ל הנתבעת תפקיד אותו החל לבצע ביום 1.4.14 ועד ליום 16.3.16 מועד בו פוטר מעבודתו בנתבעת.
5. המחלוקת העיקרית בין הצדדים טרם כניסה לעובי קורת הזכויות הנטענות מתייחסת לשאלת נסיבות סיום העסקת התובע וזכאותו לזכויות הנתבעות על ידו הנובעות מנסיבות אלה כמו גם, הפרשנות שיש לתן לחוזה ההעסקה שנחתם עמו ביחס לזכויות המגיעות לו עם סיום עבודתו.
עדים וראיות
6. בתיק זה התקיימו שתי ישיבות הוכחות ביום 26.5.21 וביום 11.7.21 ובמסגרתן העידו מטעם התובע, התובע בעצמו, מר אמיתי צירמן יועץ לנתבעת בתחום המנהל והאדמיניסטרציה ומר דויד גורי סמנכ"ל הכספים של הנתבעת. מטעם הנתבעת העידו מר שלמה בראון חבר ועד מנהל בנתבעת עד לשנת 2017 וחבר ועד הנתבעת והגב' אסנת כהן עובדת אגף הכספים בנתבעת משנת 1992.
7. בפתח פסק הדין נבהיר כבר כעת כי יש להצר על כך שהנתבעת נמנעה מלזמן את מר נתי פריד מי ששימש בתקופה הרלבנטית לתביעה כיו"ר העמותה, מי שחתום על הסכם העסקה של התובע ומי שלטענת העד מטעם התובע הכתיב את הסכם העסקת התובע והתנאים והזכויות הנילוות לו. את אי הבאת מר פריד לעדות מצאנו לזקוף לחובת הנתבעת. על אף שלב ליבו של הליך זה עוסק בפרשנות שיש לתן להסכם העסקת התובע, הרי שהעד מטעם הנתבעת מר שלמה בראון, מי שהיה בתקופה הרלבנטית חבר הוועד המנהל לא ידע לשפוך אור על תוכנו של ההסכם על אף היותו חתום אף הוא עליו ואף אישר בחקירתו הנגדית שהוא חתום על ההסכם כחבר ועד אך אינו מכיר את תוכנו (עמ' 24 לפרוטוקול מיום 11.7.21 שורה 25).
8. להלן, נדון בטענות הצדדים ובכל אחת מעילות התביעה.
טענות הצדדים
9. לטענת התובע, עובר לתפקידו כמנכ"ל העמותה שימש כחבר העמותה, חבר ועד מנהל, גזבר, מורשה חתימה ומ"מ מנכ"ל העמותה ללא שכר החל מחודש 11/13. התובע ליווה הנתבעת משך 14 שנה בהתנדבות כיועץ למנכ"ל העמותה מר משה גרדין ז"ל. ביום 25.3.14 עקב פטירת מנכ"ל העמותה חתמה הנתבעת עם התובע על הסכם למילוי תפקידו כמנכ"ל לתקופה בת 3 שנים (הסכם שערך אמיתי צירמן בהנחיית מר פריד), כאשר במסגרת ההסכם הוסדרו תנאי העסקתו לרבות אופן סיום העסקה, זכאות לימי חופש, רכב ושאר תנאים נילווים. התובע מילא תפקידו במסירות ונאמנות הוא מעולם לא ננזף ומעולם לא נערכו לו שיחות הבהרה או אזהרה בדבר ליקויים כלשהם בעבודתו ו/או תפקודו. במסגרת תצהירו מנה התובע על פני עמודים שלמים שורה ארוכה של מיזמים ופרויקטים בהם היה מעורב לבניית והחייאת פעילות הנתבעת במהלך תקופת עבודתו לרבות מינוי חברי ועד מנהל נוספים ויועצים לעמותה. התובע היה מורשה חתימה יחד עם נתי פריד, יו"ר הוועד המנהל. בחודש 12/15 ביקש רשם העמותות אישור ניהול תקין. בחודש 1/16 הוכנה תכנית לתיקון ליקויים שקיבלה אישור ישיבת ועד מנהל ביום 15.2.16 אז גם אושר שכר התובע שלא בנוכחות התובע לאחר שנבחן מול עמותות דומות בציונות הדתית.
10. ביום 15.2.16 כחודש לפני סיום העסקת התובע נערכה ישיבת ועד מנהל, במסגרתה אישר הועד המנהל בין היתר תנאי העסקת התובע.
11. במסגרת ישיבת ועד מנהל שהתקיימה ביום 16.3.16 פנו לתובע מר אודי וינטרוב חבר ועד מנהל ומר נתי פריד יו"ר הועד המנהל וביקשו מהתובע לסיים לאלתר עבודתו. לטענת התובע הובהר לו שעבודתו מופסקת מן הטעם שהעמותה נזקקת למנכ"ל חדש מרקע חינוכי לדרישת משרד החינוך. הודעת הנתבעת נחתה על התובע כרעם ביום בהיר, ללא כל הכנה מוקדמת. התובע מעולם לא הסכים לפיטוריו ונאמר לו שהנתבעת תעמוד בכל מחויבויותיה כלפיו בהתאם להסכם ההעסקה. על אף האמור, לתובע מעולם לא הומצא מכתב בדבר סיום העסקה.
12. בהתאם לסעיף 5.3 להסכם העסקה זכאי התובע במקרה של סיום העסקתו מכל סיבה שהיא להודעה מוקדמת של 90 יום ובהתאם להוראת סעיף 7.15 להסכם במקרה של פיטורים לפני תום תקופת ההסכם (3 שנים) זכאי התובע בנוסף לשישה חודשי שכר (מענק הסתגלות) בצירוף כל ההטבות שהגיעו לו מכוח ההסכם לרבות רכב צמוד והוצאות וזאת בנוסף להודעה מוקדמת על פי חוק. לפיכך טען התובע, כי בהתאם להוראות סעיפים 5.3 ו-7.15 יחדיו זכאי הוא ל-10 חודשי שכר המורכבים מ-6 חודשי שכר 3 חודשי הודעה מוקדמת על פי ההסכם וחודש הודעה מוקדמת על פי חוק. חלק מחודשי השכר על פי ההסכם היוו פיצוי לעבודתו כמ"מ מנכ"ל ללא שכר מחודש 11/13. משהתובע פוטר ביום 16.3.16 היה על הנתבעת להמשיך ולשלם שכרו על פי ההסכם וזאת עד ליום 16.1.17 אלא שבפועל שילמה הנתבעת שכר התובע עד ליום 16.12.16 ומכאן שנותרה חייבת לתובע שכר חודש מלא.
13. עד לחודש 8/16 המשיכה הנתבעת לשלם לתובע שכרו לרבות זכויותיו הסוציאליות ובכלל זה רכב, מחשב וטלפון ניידים.
14. בחודש 8/16 זומן התובע לפגישה עם מר משה אופנהיימר ממלא מקום מנכ"ל בנתבעת במסגרתה הוצג לתובע חשבון שנערך על ידי סמנכ"ל הכספים בעמותה מר דויד גורי להיוון זכויות התובע לרבות היון עלות רכב כך שהתובע יסיים לאלתר עבודתו. לתובע הובהר כי בחודש 9/16 עתיד להתמנות מנכ"ל חדש לנתבעת וזו ביקשה להימנע מדיווח על העסקת שני מנכ"לים בו זמנית בדוחותיה הכספיים. התובע סירב להצעה ובקש כי הנתבעת תמשיך בתשלום שכרו מידי חודש.
15. בחודש 11/16 זומן התובע לפגישה עם מר גורי סמנכ"ל הכספים בנתבעת לצורך סיום התחשבנות. לפגישה הצטרף יועצה המשפטי של הנתבעת עו"ד ליאור סגל אשר טען כי הפרשנות שיש לתן להוראת 7.15 להסכם העסקת התובע היא לתמורת הודעה מוקדמת לפי חוק וזאת בנוסף לתמורת הודעה מוקדמת בת 90 יום ולתמורת 6 חודשי שכר נוספים לפי ההסכם.
16. בחודש 12/16 נדרש התובע להשיב את הרכב שהועמד לרשותו וזאת עד ליום 18.12.16. התובע השיב את הרכב לבקשת הנתבעת אולם דרש פיצוי בתשלום עבור אחזקת רכב והוצאות.
17. ביום 9.2.17 התקבלו אצל התובע תלושי שכרו לחודשים 11-12/16 מהם עלה שהנתבעת ניכתה צבירת ימי חופש ושולם לו שכר חלקי בלבד בגין 17 יום.
18. התובע פנה ביום 12.2.17 לסמנכ"ל הכספים בנתבעת ודרש השלמת שכרו לחודשים 12/16-1/17 לרבות החזר ניכוי ימי חופש אולם נענה כי הצדדים חלוקים באשר לזכאות התובע לרכיבים אלה.
19. לפיכך, עתר התובע לתשלום הפרשי שכר חודש עבודה בסך של 20,000 ₪. החזר תשלום אחזקת רכב לתקופה שמיום 18.12.16 ועד ליום 16.1.17 בסך של 8,200 ₪. פדיון חופש בגין 63.25 ימי חופש להם זכאי בסך של 83,320 ₪, פיצוי בגין היעדר שימוע בשיעור של 3 משכורות בשווי של 60,000 ₪, ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך של 60,000 ₪.
20. לטענת הנתבעת, התנהלות התובע שעשה בעמותה כבשלו הובילה את רשם העמותות לדרוש ממנה להגיש תביעה אישית כנגד בעלי תפקידים בנתבעת וביניהם התובע וחברי וועד אחרים בעמותה. ההליך משפטי שהוגש מתברר בימים אלו. התובע פוטר ביום 16.3.16 ומאותו מועד ועד ליום 16.12.16 המשיך לקבל שכר בעודו יושב בביתו ואינו נדרש לעבוד ולו דקה אחת.
21. אין מחלוקת כי שימוע במתכונתו הרגילה לא התקיים אולם בעקבות ביקורת קשה שהוטחה בתובע בקש הוא לכנס את הוועד ולאפשר לוועד להחליט באם ימשיך בתפקידו אם לאו. הישיבה מיום 16.3.16 שעסקה רק בפעילות התובע מהווה תחליף לשימוע כך גם ראו זאת חברי וועד העמותה שהבין שהתובע הסכים לסיום העסקתו ומותיר זאת להחלטת הוועד כאשר ככל והתובע היה מבקש שייערך לו שימוע זה היה נערך אולם מהות השימוע קוימה ממילא. ניסיונו של התובע לטעון אחרת וכנגד הפרוטוקול והתמלול של הישיבה מיום 16.3.16 דינה להידחות. עיון באלה מעלה כי הם תומכים בגרסת הנתבעת לפיה התובע ידע בזמן אמת שהנתבעת מתכוונת לסיים העסקתו. הישיבה המיוחדת התכנסה לבקשת התובע והתקיימה כחודש בלבד לאחר ישיבה קודמת. במסגרת הישיבה התבטא התובע וציין כי קיימת אפשרות שיגיע מנכ"ל להחליפו בתפקידו וביקש להשמיע טענותיו בטרם תתקבל החלטה בעניינו. תחילה שקל התובע לסיים העסקתו בהסכמה אולם בדיעבד התחרט וביקש אפשרות להשמיע טענותיו בפני כל הוועד והעמותה נעתרה לכך.
22. עוד טענה הנתבעת שההסכם שנחתם בין הצדדים לא כיוון לכך כי לששת חודשי ההסתגלות ושלושת חודשי ההודעה המוקדמת ייווסף חודש נוסף של הודעה מוקדמת על פי חוק כך עלה גם מפרוטוקול ישיבת הוועד המנהל מיום 16.3.16 ומדברי ב"כ העמותה עו"ד מוטי רז. את ההסכם יש לפרש כנגד מנסחו - התובע. התובע ומר אמיתי צירמן העידו האחד לטובת חברו וכנגד מעשיהם בעת פעילותם בעמותה במסגרת ההליכים המשפטיים שניהל כל אחד כנגד הנתבעת. הן התובע והן מר צירמן מסרו עדויות סותרות. פעולות התובע סביב הסכם העסקתו ואופן אישורו של ההסכם מנוגדים לתקנת הציבור ועל כן מחייבים פרשנות שונה מזו שפורשה על ידי התובע וכזו המצדדת בפרשנות הנתבעת וזאת לאור אף הביקורת של רשם העמותות על התנהלות התובע בזמן אמת ומשמעויותיהן הציבוריות של העלויות ככל שתתקבל פרשנות התובע להסכם.
23. באשר להודעה מוקדמת על פי חוק הרי שזו יכולה לחפוף הודעה מוקדמת הסכמית. באשר לפדיון חופש, יש לאבחן בין ימי חופש הסכמיים אותם אין לפדות בשונה מימי חופשה על פי חוק. הנתבעת מחקה לתובע את ימי חופשתו שנצברו במהלך תקופת ההסתגלות ותקופת ההודעה המוקדמת שבמהלכם לא נדרש לעבוד כאשר ימים אלה אינם ניתנים לצבירה וכפועל יוצא אינם ניתנים לפדיון. חופשה ניתנת בגין ימי עבודה בפועל ולא בגין מנוחה. כך, גם בעניין אי מתן הודעה בדבר חופשה מרוכזת בתקופה בה לא עבד התובע משך שבעה חודשים. בכל מקרה אין לכלול את שווי הרכב במסגרת שווי יום חופש ויש להעמידו על סך של 833 ₪ בלבד.
24. להלן, נעמוד על כל אחת מעילות התביעה שנתבעו על ידי התובע.
נסיבות סיום העסקת התובע
25. לטענת התובע, במסגרת ישיבת וועד מנהל שהתקיימה ביום 16.3.16 הוחלט בחוסר תום לב קיצוני על פיטוריו. התובע מעולם לא נתן הסכמתו לפיטוריו ופוטר ללא הליך שימוע באקט פיטורים אלים ומבזה מנוגד לדין ולהלכות הפסוקות. לתובע לא נשלח זימון לא בעל פה לא כל שכן בכתב לדיון בנושא המשך העסקתו שהתקיים במסגרת אותה ישיבת וועד מנהל. הטענות שהועלו ביחס לתובע הועלו מאחורי גבו לאחר שהוא התבקש לצאת מהישיבה לאחר הצגת פרויקטים עדכניים על ידו. בתום הישיבה מסרה הנתבעת לתובע הודעה על פיטוריו כאשר התובע נדרש ממועד זה ואילך שלא להתייצב לעבודתו. למחרת בבוקר החל לכהן מנכ"ל זמני במקומו של התובע.
26. רק עם קבלת כתב ההגנה למד התובע לראשונה מה היו נימוקי הנתבעת לפיטוריו. בהתאם לפרוטוקול, ההקלטה ותמלול חלקי שהומצאו לו לאחר שהגיש תצהירים מטעמו.
27. לטענת התובע, ביום 15.2.16 חודש לפני פיטוריו הציג את עיקרי תכנית תיקון הליקויים שהוצגה לרשם העמותות לאחר הצגת התוכנית ובדיון זה, אושר כל תקציבה של הנתבעת לשנת 2016 ובכלל זה אושרו תנאי שכרו בהחלטה של הוועד המנהל.
28. ישיבת הפיטורים שהתקיימה ביום 16.3.16 כחודש לאחר המועד בו אושרו תנאי העסקת התובע, התקיימה שלא בנוכחות התובע. בתום הישיבה שהתקיימה שלא בנוכחותו במסגרתה דנו חברי הוועד המנהל בנושא פיטוריו הודע לתובע על פיטוריו ללא שהובאו לידיעתו הנימוקים להחלטה שהתקבלה בעניינו ומבלי שניתנה לו ההזדמנות להגיב לנימוקים.
29. הנתבעת לא הוכיחה טענותיה כי התובע ויתר על זכות השימוע ו/או כי "הסכים" לפיטוריו ו/או "שהודיע" על רצונו לסיים עבודתו וזאת לאור מחדליו המוכחשים שהביאו לריקון קופת הנתבעת ולכך שרשם העמותות ימליץ לפרקה. הנתבעת הוסיפה חטא על פשע עת שללה מהתובע זכויותיו על פי הסכם העסקה בכל הקשור לזכויותיו עם סיום עבודתו.
30. הנתבעת לא הוכיחה שהתקיימו כטענתה מספר שיחות עם התובע בנוגע לסיום עבודתו, הנתבעת לא הוכיחה שהתובע ביצע פעולות שהביאו לריקון קופת הנתבעת. הנתבעת לא הוכיחה שרשם העמותות המליץ על פירוק הנתבעת ו/או על פירוקה עקב מחדלי התובע ולא הוכיחה כי התובע ויתר על זכות השימוע.
31. החלטת הנתבעת בדבר פיטורי התובע התקבלה בחודש מרץ 2016 ואילו המלצת רשם העמותות על פירוק הנתבעת התקבלה רק בחודש מאי 2017 למעלה משנה ממועד בו התקבלה ההחלטה בדבר פיטורי התובע. בניגוד לטענות הנתבעת ההמלצה של רשם העמותות היא להעמיד לדין את שאר מקבלי ההחלטות בנתבעת וחברי הוועד המנהל כפי שאישר מר בראון בחקירתו.
32. התובע העמיד את הפיצוי הלא ממוני בגין פיטוריו על סך של 120,000 ₪ מתוכם 60,000 ₪ בגין היעדר שימוע ו-60,000 ₪ בגין פיטורים שלא כדין.
33. לטענת הנתבעת, אין מחלוקת כי שימוע במתכונתו הרגילה לא התקיים אולם יש לראות בישיבה התקיימה ביום 16.3.16 ואשר כונסה לבקשת התובע תחליף לשימוע. הישיבה, כונסה לבקשת התובע בעקבות ביקורת קשה שהוטחה בו. התובע בקש לסקר את פועלו כמנכ"ל בטרם יחליט הוועד באם ימשיך בתפקידו או אם לאו. הישיבה מיום 16.3.16 שעסקה רק בפעילות התובע מהווה תחליף לשימוע כך גם ראו זאת חברי וועד העמותה שהבין שהתובע הסכים לסיום העסקתו ומותיר זאת להחלטת הוועד כאשר ככל והתובע היה מבקש שייערך לו שימוע זה היה נערך אולם מהות השימוע קוימה ממילא.
34. ניסיונו של התובע לטעון אחרת וכנגד הפרוטוקול והתמלול של הישיבה מיום 16.3.16, דינה להידחות. התובע ידע בזמן אמת, כי הנתבעת מתכוונת לסיים העסקתו העיד על כך מר בראון בעדותו שהודע לתובע בישיבה שקיימו עמו מר בראון ומר פריד שהעמותה שוקלת לסיים העסקתו. באותה פגישה אף הסכים התובע לפיטוריו. אלא שאז בקש התובע לכנס ישיבה של וועד העמותה ולשטוח בפניהם את פעולותיו כמנכ"ל בטרם קבלת החלטה בעניינו. הישיבה מיום 16.3.16 היא ישיבה מיוחדת אותה בקש התובע לכנס וזו התקיימה כחודש בלבד לאחר ישיבה קודמת ובמסגרתה הגיב התובע וציין שקיימת אפשרות שיגיע מנכ"ל להחליפו בתפקידו וביקש להשמיע טענותיו בטרם תתקבל החלטה ללמדך שהתובע ידע בזמן אמת שהנתבעת שוקלת לסיים העסקתו ולמנות במקומו מנכ"ל אחר. תחילה שקל התובע לסיים העסקתו בהסכמה אולם בדיעבד התחרט וביקש אפשרות להשמיע טענותיו בפני כל הוועד והעמותה נעתרה לכך.