דיון הוכרעה
35. הצדדים הרחיבו בסיכומיהם לגבי השאלה האם התובע ויתר על זכותו לקיים הליך שימוע תוך הבנה שבכוונת הנתבעת לסיים העסקתו והציג לחברי הוועד המנהל במסגרת ישיבה מיום 16.3.16 את תכנית העמותה ואת פעולותיו כמנכ"ל מתוך ידיעה שהתמנה מנכ"ל להחליפו בתפקיד. שני הצדדים הרחיבו פרשנות שיש לתן לציטוט מדברי התובע בפרוטוקול הישיבה "לאור הכוונה שיגיע מנכ"ל אחר במקומי" וסיכמו ארוכות בשאלה האם יש לראות בישיבה מיום 16.3.16 כתחליף לישיבת שימוע- כל צד הרחיב ביחס לפרשנות שיש לתן לדברים שנאמרו מפי התובע באותה ישיבת ועד מנהל והידיעה כי בכוונת הנתבעת לסיים העסקתו וכפועל יוצא למנות מנכ"ל אחר במקומו של התובע.
36. הנטל להוכיח כי התובע ויתר במודע על זכות השימוע ו/או כי יש לראות בישיבה שהתקיימה ביום 16.3.16 כתחליף לשימוע - מוטל על הנתבעת. בפתח הדברים נבהיר שסבורים אנו שהנתבעת לא השכילה לעמוד בנטל להוכחת האמור. כפי שעלה מטענות הנתבעת היו לה טענות כבדות משקל ביחס להתנהלות התובע במסגרת עבודתו, כשלים ניהוליים רבים, אי סדרים כספיים, שהביאו לכך שהיא ביקשה להחליפו במנכ"ל אחר עקב כך שרשם העמותות לאור תפקוד התובע שקל להמליץ על פירוקה.
37. הלכה פסוקה, וביה"ד הארצי הדגיש את חשיבות זכות הטיעון כאשר נטענות כלפי עובד טענות לעבירת משמעת או מעשה חמור אחר. ראה ע"ע (ארצי) 415/06 מלכה נ' שופרסל בע"מ [פורסם בנבו]. עוד נקבע כי כאשר יש חשדות כלפי עובד, להבדיל מהודאה מטעמו, פיטוריו מחייבים את קיומו של הליך השימוע ע"ע (ארצי) 42510-06-15 פינדיורין נ' זיסמן. אף לאחרונה חזר וחידד ביה"ד הארצי כי "שימוע בנסיבות כאלה אף נדרש ביתר שאת שהרי ככל שההתנהלות המיוחסת לעובד חמורה יותר – כך ראוי לאפשר לו להגן על שמו הטוב ולהתגונן מפני השלכות המיוחס לו" ע"ע (ארצי) 21979-11-20 חברת הניהול של כפר אבות שורש בע"מ נ' חוסיין [פורסם בנבו].
38. לטעמנו, הנתבעת לא הוכיחה שהתובע ויתר על זכותו להליך שימוע ו/או כי יש לראות בישיבה מיום 16.3.16 כתחליף לשימוע. הנתבעת בנסיבות שהובילו לסיום העסקת התובע בהתאם להלכות הפסוקות אף הייתה מחויבת לערוך שימוע כהלכתו כדי לשמוע את טענותיו טרם קבלת החלטה על סיום עבודתו וזאת לאור הטענות החריפות שהושמעו כנגד התובע בעניין כשלים בתפקודו ואת אי הסדרים בעמותה שלטענתה הובילו לכך שרשם העמותות ימליץ על פירוקה.
39. טענות כבדות משקל אלה, חייבו העלאת אותן טענות בכתב קודם לקביעת ישיבת שימוע וקבלת מענה מצד התובע ביחס לכל אחת מהטענות שתועלנה כנגדו במסגרת הליך שימוע. כל אלה לא נעשו. הנתבעת בעצמה טוענת שישיבת הוועד המנהל שהתקיימה ביום 16.3.16 כונסה לבקשת התובע והכיצד זה שישיבה שכונסה לבקשת עובד יכולה להיחשב כתחליף לשימוע עת לא ברור באם הוצגו לתובע מלוא הטענות שהועלו כנגדו בעטיין שקלה הנתבעת לסיים העסקתו?
40. בהעדר זימון לשימוע כדין ובהעדר תיעוד לשיחה שהתקיימה בין התובע למר פריד ומר בראון כשבוע טרם ישיבת הוועד המנהל מיום 16.3.16 אין בידנו לתן מענה לשאלה האם כל הכשלים בכללותם וכל הטענות בדבר תפקודו הלקוי של התובע ביחס לכל אחת מפעולותיו במסגרת תפקודו כמנכ"ל אכן הוצגו לו טרם קיומה של ישיבת הוועד המנהל מיום 16.3.16.
41. במסגרת חקירתו של עד הנתבעת מר בראון (עמ' 28 לפרוטוקול מיום 11.7.21) מרחיב העד את טיעוניו שהועלו במסגרת תצהירו (סעיף 42) ומבהיר שכשבוע לפני הישיבה מיום 16.3.16 ישבו הוא ומר נתי פריד עם התובע והביאו לידיעתו שהנתבעת שוקלת פיטוריו והוצע לו לקיים הליך של שימוע. לטענת מר בראון, התובע הסכים תחילה עם פיטוריו אולם לאחר מכן ביקש להציג את עבודתו בפני הועד המנהל. מר בראון, טען שהבהיר לתובע שפגישתו בפני הועד המנהל תהא במקום הליך שימוע.
42. אין בידינו לקבל טענות אלה של הנתבעת. ראשית, נבהיר כפי שציינו בפתח פסק דיננו יש לזקוף את אי הבאת נתי פריד לעדות בפנינו לחובת הנתבעת. משהכחיש התובע תוכן הפגישה שהתקיימה לטענת מר בראון כשבוע לפני ישיבת הוועד המנהל מיום 16.3.16 בינו לבין מר פריד ומר בראון ומשבחרה הנתבעת לזמן לעדות את מר בראון בלבד שהציג גרסה הפוכה לגרסת התובע - נותרנו אנו לבחור בין שתי גרסאות סותרות, בבחינת מילה מול מילה. את אי הבאתו של מר פריד לעדות, מצאנו כאמור לזקוף לחובת הנתבעת. הנתבעת לא הראתה, מהם הטענות שהועלו כנגד עבודתו של התובע בתפקידו כמנכ"ל הנתבעת קודם לישיבת הוועד המנהל מיום 16.3.16 (לא כל שכן במסגרת הישיבה שהתקיימה עמו לטענת הנתבעת כשבוע לפני ישיבת הוועד המנהל) כך שלא ניתן להתייחס להצגת הדברים על ידי התובע ביחס לפעולות העמותה במסגרת הישיבה מיום 16.3.16 כאל טענות נגדיות המוצגות במסגרת הליך שימוע.
43. זאת ועוד, הדברים שהוצגו על ידי התובע במסגרת הישיבה מיום 16.3.16 התייחסו לעבודה שביצע בפועל ואילו הטענות שהופנו כלפי התובע באותה ישיבה כשהתובע לא נכח והתבקש לצאת מהחדר התייחסו לאי סדרים כספיים, היעדר רגישות להיות הנתבעת גוף ציבורי לטענות אלה שהועלו על ידי הנוכחים עת פרש התובע מהישיבה לא התייחס התובע במסגרת טיעוניו והתמונה שהוצגה על ידו התייחסה אך ורק להמשך פעילות שוטפת ולא לדברים שהועלו על ידי חברי הוועד עת התובע כאמור לא נכח בחדר בזמן הישיבה.
44. בהעדר זימון לשימוע כדין והיעדר פירוט הטענות כנגד תפקוד התובע ובפרט בהקשר להיעדר רגישות מצד התובע בהיות הנתבעת גוף ציבורי ואי סדרים כספיים והוצאות מנופחות בהקשר לאמור, הרי שלא ניתן לקבוע שהטענות שהושמעו בפני התובע והתייחסותו במסגרת ישיבת הוועד המנהל ביום 16.3.16 הייתה גם בהתייחס לאמור.
45. ככל שאכן סברה הנתבעת, שמשכורתו הייתה מנופחת וכך גם התנאים הנילווים בהסכם העסקתו כמו גם, מינוי גורמים שונים ומתן הטבות מפליגות לעובדים מסוימים מדוע לא הועלו אף נושאים אלה במסגרת הליך השימוע ומדוע לא נדרש התובע להתייחס לכל אחת מטענות אלה זאת ועוד טענות אלה אף אינן עולות בקנה אחד עם העובדה כי חודש קודם לישיבת הוועד המנהל מיום 16.3.16 אישר הוועד המנהל את הסכם העסקת התובע ככל שאכן סברה הנתבעת כי תנאי העסקתו כמו גם תנאי העסקת יתר העובדים שגייס התובע לנתבעת היו בבחינת תנאי העסקה חריגים. חברי ישיבת הוועד המנהל אף לא ציינו בפני התובע כי הוא בוחר להציג טענותיו באופן סלקטיבי ביחס לטענות שלכאורה הועלו כלפיו.
46. זאת ועוד, אין חולק שהנתבעת הייתה מלווה בייעוץ משפטי לכל אורך ההתקשרות בין הצדדים כשאף בישיבת הוועד המנהל שהתקיימה ביום 16.3.16 נכח בא כוחה עו"ד מוטי רז. הנתבעת צירפה פרוטוקול של הישיבה מיום 16.3.16 נהגה לתעד את כל ישיבותיה כטענתה וערכה הסכם העסקה עם התובע. אין חולק באשר למודעות הנתבעת ביחס לחשיבותו של הליך השימוע בפרט כאשר הנוכחים עצמם מעלים תהיות למקרה שהתובע יחזור בו מהסכמתו לפיטורים. תהיות אלה עלו מפי הדוברים עצמם עת יצא התובע מהחדר. נשאלת השאלה, מדוע אף לא אחד מהנוכחים מבהיר שהישיבה היא ישיבת שימוע ו/או תחליף לשימוע ומדוע המילה "שימוע" מוזכרת רק בעת שבו נדרש התובע לעזוב את החדר.
47. סבורים, אנו כי הפרשנות שיש לתן להתנהלות זו מצד הנתבעת היא שאף לא אחד מהנוכחים סבר שיש לראות בהצגת הדברים מפי התובע כתחליף לשימוע שכן התובע בעצמו לא התייחס לכל הטענות שהועלו כנגדו. הנוכחים עצמם סברו וכך הובהר להם מפי מר בראון שהתובע למעשה הסכים לפיטוריו. ועל כן, השאלות שנשאל התובע במהלך הישיבה מיום 16.3.16 ביחס להליכים/ תכניות שמתנהלות על ידי העמותה תואמות האמור ואת הסקירה שניתנה על ידו.
48. התלבטויות חברי הוועד באותה ישיבה לאחר שהתובע הציג את הדברים ויצא מהחדר באם התובע אכן הסכים לפיטוריו /אם לאו ומה יקרה באם יחזור בו מהסכמתו לפיטוריו האם יש לקיים שימוע וככל שכן אף יקוים בלשון עתיד שימוע, אינם תומכים בגרסת הנתבעת לפיה יש לראות באותה ישיבה כתחליף לשימוע.
49. עו"ד רז באותה ישיבה מבהיר לנוכחים כי אם סיום עבודת התובע אינה מתבצעת בהסכמתו יש לבצע (בלשון עתיד) הליך שימוע מסודר (ראו עמ' 68 לפרוטוקול ישיבת הוועד המנהל מיום 16.3.16).
50. הנוכחים ובהם עד הנתבעת מר בראון מבהיר כי הוא ישב עם התובע שבוע לפני כן כי התובע הבין את הדברים הסכים לסיום העסקתו אולם אז התחרט וחזר בו. עולה מהפרוטוקול (עמ' 40, ו- 68-70) שכל הנוכחים הבינו שהתובע הסכים לפיטוריו וכי אין לראות בישיבה שהתקיימה כתחליף לשימוע וכי ככל שבעתיד יתברר שלא ניתנה הסכמת התובע לפיטורים או אז יש לקיים הליך שימוע. התלבטויות אלה לאחר שהתובע יצא מהחדר והעובדה שהצדדים לא החתימו התובע על הסכמתו לפיטוריו תומכים בגרסת התובע לפיה לא התקיים שימוע כדין כאשר דבריו של מר בראון בסיפא הישיבה לאחר שהתובע יצא ממנה עת הבהיר שהתובע תחילה הסכים אולם לאחר מכן חזר בו מהסכמתו מעידה כי לא הייתה כל הסכמה מצד התובע לפיטוריו וכי לא הובהר לתובע באופן שאינו משתמע לשתי פנים שהישיבה מיום 16.3.16 אותה בחר התובע לזמן מהווה ישיבת שימוע כדין.
51. בשים לב לאמור, לא מצאנו לקבל את הסברי הנתבעת לפרשנות שיש לתן לפרוטוקול הישיבה מיום 16.3.16 לפיה התובע ידע שמונה מנכ"ל במקומו ולכן ויתר על הזכות לשימוע. בעניין זה מקבלים אנו את טענות התובע לעניין הפרוטוקול והתמלול מהם עולה כי הם אינם משקפים את כל מה שנאמר במסגרת אותה הישיבה בפרוטוקול הישיבה (נספח ג' לכתב ההגנה) אין התייחסות לכך שהתובע עזב את הישיבה ובהעדרו הוחל בדיונים לעניין סיום עבודתו לאלתר מיום המחרת וזכויותיו מכוח ההסכם. ובהעדר התייחסות לדברים שנאמרו על ידי מי מהנוכחים באותה ישיבה בתחילתה ומשלא צוין בתחילת הישיבה כי זו מהווה ישיבת שימוע כדין, ובהעדר זימון לשימוע הכולל פירוט העילות בכתב בעטיין שקלה הנתבעת סיום העסקת התובע אין בידנו לקבל את פרשנות הנתבעת ביחס לדברים שנאמרו מפי התובע בהמשכה של אותה ישיבה.
52. בתחילת הישיבה אומנם התובע מציין "...מנכ"ל שיבוא במקומי" אולם התובע נתן הסבר לאמור והבהיר שאין מדובר בתפקידו כמנכ"ל העמותה. זאת ועוד כאמור, בהמשכה של הישיבה כאשר הנוכחים מבקשים את הייעוץ המשפטי של עו"ד רז מציג מר בראון את עיקריה של הישיבה שהתקיימה עם התובע כשבוע לפני הישיבה מיום 16.3.16 במסגרתה כטענת בראון הוצגו לתובע 2 אפשרויות כאשר תחילה כדברי בראון בתמלול אמר התובע שישים את המפתחות ובהמשך אמר שהתחרט. מכאן שבהעדר הודעה מפורשת של התובע בכתב במייל / ווטס אפ / הודעת טקסט ביחס להסכמתו לפיטוריו ו/או לכך כי הוא מבקש לזמן את חברי הוועד המנהל לישיבה שתהווה תחליף לשימוע שבסיום הצגת הדברים תשקול הנתבעת באם לפטרו אם לאו - אין אנו מקבלים את פרשנות הנתבעת לדברים שאירעו סביב סיום עבודת התובע.
53. כאמור, עיון בתמלול אותה ישיבה מעלה שבאותה ישיבה כל הנוכחים התלבטו באשר להסכמת התובע לפיטוריו ולכך שויתור על הליך השימוע כמו גם ביחס לזכויות שהגיעו לתובע עם סיום העסקתו מכוח הסכם ההעסקה שאושר כחודש לפני כן בישיבת ועד מנהל כאשר באמצעה של הישיבה הדובר נתי (פריד) מציין אז סיכמנו הוא מסיים. דברים אלה ניתן לטעמנו, לפרש בכמה מובנים. מסיים לאלתר ואינו נוטל חלק בתפקוד העמותה כטענת הנתבעת לאחר שסוכם זה מכבר על סיום העסקה, או שמא כטענת התובע שההחלטה בעניין סיום העסקתו התקבלה על ידי הנוכחים באותה קריאה שבה צוין אז סיכמנו הוא מסיים אך מבלי שהתקיים הליך שימוע כהלכתו. משלא הוכחה גרסת הנתבעת לפיה התובע בקש לראות באותה ישיבת הוועד המנהל מיום 16.3.16 ישיבת שימוע כדין – אין בידינו לקבל פרשנות / הסברי הנתבעת לאמירות התובע במהלכה של אותה ישיבה.
54. עוד עלה מתמלול הישיבה שהטענה לגבי ויתור על זכות השימוע לא הייתה ברורה דיו למי מהנוכחים ואינו משקף את המצב העובדתי כפי שביקשה הנתבעת להציג בפנינו שכן כפי שהבהירו ותהו על כך הנוכחים ומה יקרה אם התובע יתחרט. מכאן שלא ניתן לקבוע בצורה מפורשת וחד משמעית שהתובע ויתר על זכות השימוע לא כל שכן נתן הסכמתו לפיטוריו לא כל שכן כי יש לראות באותה ישיבה תחליף לשימוע כדין. כאמור, בהמשכה של הישיבה מציין אחד הנוכחים (רמי) שלאור אי הבהירות לכל היותר תבצע הנתבעת הליך של שימוע ככל שיתברר שהתובע אכן לא ויתר על זכות השימוע קרי: הליך שימוע לאחר קיומה של הישיבה מיום 16.3.16 שבסיומה התבקש התובע לצאת מהחדר.
55. בהמשכה של הישיבה ולקראת סופה מתנהל שיח בין הדוברים מהו הסיכון של העמותה, כשהדוברים מציינים שבמקרה הגרוע ייתבעו על ידי התובע. נשאלת השאלה מדוע, יש צורך בסיכון כשניתן היה להבהיר את הדברים אל מול התובע באותו שלב בטרם התקבלה ההחלטה בעניינו. מדוע לא הובהר דיו על ידי כל הגורמים שאותה ישיבה הינה ישיבת שימוע על אף שמי שבקש לזמנה הוא התובע בשונה מנתבעת המבקשת לסיים העסקתו. עצם העיסוק בשאלת ה"סיכון" תומכת בגרסת התובע לפיה אין לראות בישיבה שהתקיימה ביום 16.3.16 ישיבת שימוע שכן אילו הדברים היו ברורים דיו אין מקום לתהיות לא כל שכן על ידי הנוכחים עצמם.
56. גם לקראת סופה של הישיבה מציינים הנוכחים שהתובע אינו מצפה לפיטוריו לאלתר ואינו מצפה בכלל .. וניתן להשלים כי אינו מצפה כלל לפיטוריו (עמ' 84 לפרוטוקול).
57. בעניין זה נבהיר כי בניגוד לעדותו העקבית והברורה של התובע ועדיו הן ביחס לנסיבות החתימה על הסכם ההעסקה כפי שיפורט להלן והן ביחס לנסיבות סיום העסקתו והמו"מ שהתנהל גם ביחס לאמור, עדותו של העד מטעם הנתבעת שלמה בראון הן ביחס להסכם ההעסקה והן ביחס לנסיבות סיום העסקה הייתה עדות מבולבלת ומתפתלת לא עלה בידיו לשכנענו כי התובע ויתר על זכות השימוע ובישיבה מיום 16.3.16 ביקש להציג את תכניות העמותה. ככל שהתובע הסכים לפיטוריו מדוע יבקש לשכנע את חברי הועד המנהל להשאירו בתפקידו ? ביחס לאמור למר בראון הפתרונים. וככל שיש לטענת הנתבעת לראות באותה ישיבה תחליף לשימוע אזי מדוע לא כל הנושאים ובפרט אלה שהיוו תשתית להפסקת עבודת התובע קיבלו התייחסות על ידו במסגרת הצגת הדברים. העובדה שהתובע לא התייחס לאמור, תומכת בגרסת התובע דווקא כי לא ראה באותה ישיבה ישיבת שימוע כדין.
58. הנתבעת לא הוכיחה שהתובע מסר הודעה על כך שהוא מעוניין לפרוש מתפקידו לא כל שכן הודעה בכתב. פרוטוקול ישיבת הוועד המנהל (נספח ג' לכתב ההגנה) סותר את ההקלטה והתמלול של אותה ישיבה. בהקלטה והתמלול אין הודעה של התובע בדבר הסכמתו לסיים עבודתו. כעולה מתמלול ישיבת הוועד המנהל התובע הסביר את פעולותיו והציג תכניות עבודה לוועד המנהל, דבר על חזון עשייה ופעילות מכאן שהוועד המנהל לא התכנס לשם קיום שימוע לתובע. אין לקבל פרשנותו של מר בראון במסגרת תצהירו להתנהלות התובע באותה ישיבת וועד מנהל כי לכאורה תכניות העבודה הוצגו מתוך הבנה ברורה שלאחר הצגת אלה תתקבל החלטה באם לסיים אם לאו את עבודת התובע לאלתר. לו הסכים התובע כטענת הנתבעת לסיום העסקתו מדוע נדרשת החלטה על סיום עבודתו. עיון בתמלול וטיעוני הדוברים מצביעים על כך שלא הייתה כל הסכמה מצד התובע לסיום עבודתו וכי מדובר בהליך בלתי תקין כאשר לא נערכה לתובע שיחת שימוע לא כל שכן הוצגו בפניו אחת לאחת הטענות בעטיין שוקלים את סיום העסקתו על מנת שהתובע יוכל להתייחס לאלה.
59. לסיכום, אין חולק שהשיחה שהתקיימה ביום 16.3.16 איננה מהווה בשום דרך שיחת שימוע וזו אינה יכולה לשמש תחליף לשימוע. העובדה שהתובע הציג בפני חברי הועד המנהל את תכניות העמותה איננה שיחת שימוע כאשר הנתבעת עצמה לאחר שהוצגו התוכניות בפני הוועד המנהל מתלבטת באם התובע הסכים אם לאו לפיטוריו וככל שלא הסכים חבריה תמימי דעים כי יש לקיים לתובע הליך שימוע עתידי שהרי אף לא אחד מהנוכחים מציין שאותה ישיבה הינה למעשה שימוע.
60. משנקבע שהנתבעת לא הוכיחה טענותיה לפיהם התובע ויתר על זכותו להליך שימוע ו/או כי יש לראות בישיבה שהתקיימה ביום 16.3.16 תחליף לשימוע, ומשאין חולק כי לא התקיים הליך שימוע בעניינו של התובע. הרי שהתובע זכאי לפיצוי בגין האמור.
61. בכל הנוגע לסעד בית הדין הארצי מנה את השיקולים שניתן לשקול בעת פסיקת סעד בלתי ממנוי בגין פיטורים שלא כדין. "עוצמת הפגם והחומרה במחדלי המעסיק, האם חובת השימוע הופרה באופן מלא או חלקי, אופיו של ההליך שקוים ככל שקוים והאם נשמר בתוך השיח והשיג כבודו של העובד כאדם או שאך הוטחו האשמות. האם הפיטורים היו מסיבה עניינית או שאינה עניינית, שכן החומרה המהותית הקיימת במקרה שבו עילת הפיטורין אינה עניינית משליכה גם על תוצאת החומרה שבאי שמירה על זכויותיו הדיוניות של העובד טרם פיטורין. משך תקופת העסקת העובד, האם נפל בדופי בהתנהגות העובד ועוד ע"ע (ארצי) 23402-09-15 אוריאל ברד נ' קנסטו בע"מ [פורסם בנבו] פורסם ביום 28.2.17.
62. באשר לפיטורים שלא כדין, לא ניתן לטעון כי טענות הנתבעת בעניין האמור נטענו כלאחר יד, הנתבעת צירפה את המלצות רשם העמותות לפירוק הנתבעת ומתמלול פרוטוקול הישיבה מיום 16.3.16 עולה כי נוצר משבר אמון בין הצדדים כאשר הנתבעת לא הייתה מרוצה בלשון המעטה מהישגי התובע (אף אם ביקורת זו עלתה רק לאחר שרשם העמותות הסב ליבה לאמור) והייתה לה ביקורת נוקבת ביחס לליקויים שבניהול התובע את המערכת, בדרכי העבודה, בבחירת יעדים, בבחירת כוח אדם, בהיקף ההוצאות צידוקם, תהליכי קבלת החלטות סביב ההוצאות, היעדר רגישות לתפקיד הציבורי והיעדר מודעות לדברים שדרושים קבלת אישורים וכיוצ"ב דברים שלדעת העמותה סיכנו את המשך קיומה כפי שאף הובהר לה על ידי רשם העמותות. התובע טען בעניין האמור כי החלטות רשם העמתות שהמליץ על פירוק הנתבעת התקבלו בחלוף שנה מהמועד בו הוחלט על פיטוריו.
63. אין בידינו לקבל טענות התובע בעניין האמור, החלטת רשם העמותות התקבלה לאחר דין ודברים וחילופי מסמכים. הנתבעת צירפה לכתב ההגנה (נספח ב') מכתב של רשם העמותות מחודש 1/16 המתייחסת לפגישה שהתקיימה בין אנשי העמותה לרשם העמותות בחודש 12/15 כשלושה חודשים טרם פיטורי התובע. במסגרת מכתב זה מצביע רשם העמותות על אי סדרים שטרם טופלו ובהם היעדר פעילות מספקת של העמותה, הוצאות הנהלה גבוהות וצבירת עודפים גדולים נושאים שטרם טופלו על ידי העמותה. התובע טען כי טרם התקבלה החלטה על העמדתו לדין אלא על העמדת גורמים אחרים לדין מעבר לכך שעל פי כתב התביעה בהליך שהגישה הנתבעת כנגד גורמים שונים שהיו חברי ועד המנהל בנתבעת ובכלל זה התובע סותר לכאורה טענות התובע בעניין זה הרי שבכל מקרה אין בכך לסייע לתובע בטיעוניו ביחס לפיטוריו שנעשו שלא כדין. הנתבעת בזמן אמת החליטה על פיטורי התובע, וראתה בו כגורם שניווט את הספינה באותה עת והיה גורם הניהול הבכיר, מנכ"ל שעמד בראש העמותה והיה בין יתר האחראים על האמור אם לא האחראי הראשי לליקויים הנטענים ולמצב אליו נקלעה העמותה. בנסיבות העניין שוכנענו כי התובע פוטר מטעמים שהנתבעת ראתה אותם כענייניים.
64. עם זאת, דעתנו שונה כאמור, ביחס להליך שימוע שנוהל לתובע, הנתבעת לא אפשרה לתובע להשמיע טענותיו ביחס לכשלים, אי הסדרים וההכפשות שנטענו כנגדו. ובכך כשלה הנתבעת. מכאן, שהחשיבות שבקיום הליך השימוע עת הנתבעת מבקשת לגלגל לפתחו של התובע את כל כשליה העסקיים הצריכה תגובה מטעמו, תגובה מסודרת לאחר שהיה על הנתבעת להוציא לתובע זימון לשימוע כדין במסגרתו היה עליה לשטוח בפניו את כל תלונותיה כלפיו ולאפשר לו להגיב לאלה אחת לאחת ולא באופן בו התנהלה הישיבה מיום 16.3.16 עת התובע לא היה מודע לתלונות כלפיו ועל כן לא יכול היה להשיב לאלה באופן מסודר.
65. לאור האמור משהנתבעת לא קיימה לתובע הליך שימוע כדין הרי שנפל פגם בפיטורי התובע המצדיק פסיקת פיצוי לתובע. בשים לב למכלול הנסיבות ומשך תקופת ההעסקה כפי שעמדנו עליהם לעיל, שוכנענו שיש להעמיד את הפיצוי לתובע בגין היעדר שימוע על סך של 20,000 ₪ בגין רכיב זה.