"קמעונאי גדול", "אדם קשור", "החזקה" ו"שליטה"
17. חובות רבות וקפדניות מוטלות אפוא על הקמעונאי הגדול המחזיק בחנויות לממכר קמעונאי של מזון ומוצרי צריכה. אולם מיהו 'קמעונאי' ומיהו 'קמעונאי גדול'? בסעיף 2 לחוק, סעיף ההגדרות, מוגדר 'קמעונאי' כ"אדם המחזיק בחנות וכל כל אדם הקשור אליו". 'קמעונאי גדול' הוא קמעונאי כאמור, המחזיק בשלוש חנויות לפחות או בחנות מקוונת, אשר מחזור המכירות שלו בשנת הכספים הקודמת עלה על כ-249 מיליון ₪.
18. בהתאם להוראות סעיף 4 לחוק, על הממונה לפרסם אחת לשנה את רשימת הקמעונאים הגדולים ("רשימת הקמעונאים הגדולים"). נקדים ונאמר כבר עתה, כי בענייננו, אין חולק כי המערערת עצמה היא קמעונאי גדול והיא אף מופיעה ברשימה הנ"ל מאז שנת 2014, על כן אין חולק כי חובות הפרסום הקבועות בסעיף 30 חלים עליה בכל הקשור לסניפיה – חנויות הרשת רמי לוי. ואולם, כזכור המערערת רכשה את השליטה בקופיקס בחודש ספטמבר 2018, וזו האחרונה הוכנסה על ידי הממונה לרשימת הקמעונאים הגדולים רק בחודש מאי 2020. בין לבין, בחודש דצמבר 2019 נערכו הביקורות אשר בעקבותיהן הוטלו על המערערת העיצומים הכספיים מושא ערעור זה. עיקר המחלוקת בין הצדדים נוגעת אפוא ליישום הוראות הדין ביחס למערערת, בכל הקשור לחנויות רשת קופיקס, אשר בבעלות חברת קופיקס בע"מ, שבשליטת המערערת.
19. סעיף 30 קובע כאמור, כי "קמעונאי גדול יפרסם לציבור, באינטרנט, בנפרד לגבי כל אחת מחנויותיו, את המחיר הכולל העדכני [...]" עלינו לבחון אם כן, האם חנויות רשת קופיקס נחשבות כחנויותיה של המערערת לעניין הוראות החוק, וככל שהתשובה לכך תהיה בחיוב, משמעות הדברים היא כי העדר פרסום מחירי המוצרים, המבצעים והסניפים של רשת קופיקס, ייחשב להפרת חובת הפרסום המוטלת על המערערת.
20. נשוב להגדרת המונח קמעונאי בחוק – "אדם המחזיק בחנות וכל אדם הקשור אליו". עלינו לברר עתה האם המערערת נחשבת כמי ש'מחזיקה' בחנויות קופיקס, והאם קופיקס נחשבת 'אדם קשור' למערערת.
21. המונחים "אדם קשור", "החזקה" ו"שליטה", מוגדרים בסעיף ההגדרות כך:
"אדם קשור", לתאגיד – כל אחד מאלה:
(1) אדם השולט בתאגיד;
(2) תאגיד הנשלט בידי אדם כאמור בפסקה (1);
(3) תאגיד הנשלט בידי מי מהאמורים בפסקאות (1) ו-(2);
[...]
"החזקה" – במישרין או בעקיפין, ויראו אדם כמי שמחזיק בעצמו, במישרין, בכל החזקותיו של אדם הקשור לו;
[...]
"שליטה" – "היכולת לכוון, במישרין או בעקיפין, פעילותו של תאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, חזקה על אדם שהוא בעל שליטה בתאגיד – (1) אם הוא מחזיק ביותר ממחצית הזכות להצביע באסיפה הכללית של חברה או באורגן מקביל לאסיפה כללית של תאגיד אחר, או מהזכות למנות דירקטורים בחברה או מהזכות למנות בעלי תפקידים דומים בתאגיד שאינו חברה [...]";
22. הנה כי כן, קובע החוק מפורשות, כי יראו אדם כמי שמחזיק בעצמו בחנות, גם מקום בו החנות מוחזקת בידי אדם הקשור אליו כגון תאגיד בשליטתו. ניתן להיווכח, כי בניגוד לתורת האישיות המשפטית הנפרדת הנוהגת ככלל בדין הישראלי (ר' למשל ע"א 3807/12 מרכז העיר אשדוד ק.א בע"מ נ' שמואל שמעון (2015)), בחוק המזון ביקש המחוקק לנהוג אחרת ובכך קבע הוראת חוק ספציפית הגוברת על ההוראה הכללית. נראה כי באופן מפורש ומכוון ביקש המחוקק 'לדלג' מעל כל הפרדה תאגידית, על מנת שלא לאפשר לקמעונאים גדולים להסתתר מאחורי מסך ההתאגדות ולחמוק מהחובות המוטלות עליהם על פי חוק זה.
23. עמד על כך היועץ המשפטי של הרשות להגבלים עסקיים במהלך הדיונים בהצעת חוק המזון בוועדת הכנסת (פרוטוקול ישיבת הוועדה המשותפת של ועדת הכלכלה ושל ועדת הכספים לדיון בקידום התחרות בענף המזון, מיום 24.12.13, עמ' 32):
הרעיון בהגדרת "אדם קשור" הוא בעצם לתפוס קונצרן, אשכול החברות, זאת אומרת את כל הקונגלומרט, ולא לאפשר משחקים של חברות-בנות וחברות-אם. אנחנו מתייחסים לכל הפעילות העסקית, אם זה ספק, אם זה קמעונאי שיש לכל אשכול החברות, ומתעלמים לצורך העניין הזה מהפרדות תאגידיות בתוך האשכול.
בהמשך, בעת הדיון במונח "החזקה" בחוק, הוסבר על ידי אותו הדובר כך (עמ' 42):
הרעיון הוא אותו רעיון שעליו דיברתי ושבעצם עובר דרך כל ההגדרות של פרק ההגדרות, לתפוס כל מערכת יחסים שבה, שוב, לתפוס את הקבוצה כולה ולא לאפשר לקבוצת חברות או לקבוצת אנשים ליצור כל מיני, נקרא לזה כל מיני "חומות סיניות" מלאכותיות ביניהם - זה פחות או יותר. לכן מי שמחזיק – אם אני חוזר אחורה להגדרת "אדם קשור", נחזור בעצם לאותו רציונל שעליו דיברנו.