בית משפט לענייני משפחה בבאר שבע
תמ"ש 68346-05-18 חריקר נ' האפוטרופוס הכללי במחוז דרום ואח'
תיק חיצוני:
בפני כבוד השופט בן שלו
המבקש
י. ח. ת"ז XXXX
ע"י ב"כ עוה"ד עוזי פרץ וחן קדוש
נגד
נתבעים
1.האפוטרופוס הכללי במחוז דרום משרדי ממשלה 999012
2.משרד הרווחה – לשכה משפטית ירושלים –
ע"י ב"כ עו"ד שגיא לצ'א
3.ר. ח. ת"ז XXXX
ע"י ב"כ עו"ד יוסף גביזון
פסק דין
בקשת מר י.ח. למינוי תומך בקבלת החלטות עבורו על ענייניו האישיים, הרפואיים והרכושיים.
על הכף מונחות מן העבר האחד, בקשת המבקש למינוי רעייתו, הגב' ד.א.ח , כתומכת בקבלת החלטות עבורו על כלל ענייניו. מן העבר השני, טענות משפחת המקור של מר י.ח. בדבר כוונות רעייתו לנצלו כלכלית והשגות על טיב הקשר שבין השניים, כמו גם חששות שהביעו גורמי הרווחה על התנהלותם הכלכלית.
במרכז ההליך מחלוקות פנים משפחתיות קשות בין המבקש ורעייתו לבין משפחת המקור של המבקש. יתכן ומחלוקות אלה, על אודותיהן יורחב בהמשך, אמנם החלו מתחושת חוסר אמון של איש ברעהו על רקע היכרות שטחית. אולם במרוצת הזמן מחלוקות אלה (גם לאחר ניסיון גישור שלא צלח), נטועות בעומק עולמם של שתי משפחות . יכול ולא קלה תהא כברת הדרך שיידרשו הצדדים לעבור, מהתבצרות נוקשה בעמדות לעבר פיוס משפחתי ולו חלקי. אך כברת דרך זו הכרחית, כדי ליתן מעט מנוח למי שבעל כורחו ובשל מצב רפואי פתאומי השתנו חייו מן הקצה אל הקצה.
לנוחות הקריאה, מעתה יכונו בעלי הדין ובני משפחתם בשמותיהם הפרטיים.
רקע כללי ודיוני
1. י', כבן 59, נשוי לד'. בשנת 2017 עבר י' אירוע מוחי בעקבותיו הפסיק לעבוד והחל בהליך שיקומי ממושך שעדיין נמשך. י' נותר בעיקר עם פגיעה מוטורית ושפתית, מתקשה בביטוי רצונותיו כראוי בדיבור ובכתיבה. קודם לכן, י' עבד כשכיר במפעל "ברום" במשך כשלושים שנה.
לי' הייתה דירה בבעלותו ברחוב XXX ב XXX, עוד טרם נישואיו (להלן: "הדירה ברח' XXX").
י' וד' טוענים כי החלו לנהל קשר זוגי במשך כשלוש שנים קודם לאירוע המוחי שעבר.
ביום 3.5.18 נישא י' לד' ועבר להתגורר עימה ועם ששת ילדיה (מתוך שבעת ילדים) בביתה שבXXX. דירתו של יW הושכרה בסמוך לכך. בשלהי שנת 2020, כך נראה, עברו י' וד' להתגורר בדירה שכורה, מרווחת יותר, במושב XXX (העמוד הראשון להסכם השכירות צורף במסגרת נספח "ג" לסיכומיו).
2. לכתב הטענות צורפו ממצאי איבחונים שונים שנערכו לי', אליהם אתייחס בהמשך, אשר בעיקרם מלמדים על קושי שפתי ברובו שאינו פוגע ביכולת של י' לאינטראקציה ותקשורת בתיווך תואם. כל זאת בלא שנמצא כי קיימת פגיעה משמעותית ביכולת ההבנה ו/או בכושר השיפוט של י' ובאופן שאינו מצריך מינוי אפוטרופוס עבורו.
3. ביום 19.8.19 הוגש תסקיר העו"ס לסדרי דין הגב' מ.ש.. לתסקיר קדם דיווח חסוי של העו"ס לסדרי דין מיום 18.4.19 שיוותר חסוי .
בתסקיר תואר, בין היתר, כי על רקע נישואיו של י' לד' ארע נתק משפחתי בין י' לאחיו ואימו. הועלו האשמות מצידם שד' מונעת קשר שלו עימם ועל כוונותיה לנצלו כלכלית, לרבות השגות על טיפולה בו שלא הוביל לטענתם להטבה במצבו המוטורי והתקשורתי.
לעומתם, ד' טוענת דווקא שמניעי משפחתו של י' כספיים וכי היא אינה מונעת קשר ביניהם.
בתסקיר הועלו תהיות בדבר התנהלותה של ד' נוכח פערים שעלו בתיפקודה אל מול קידום טובתו של י'.
כך תואר, כי לצד טיפול מסור שנמצא כי ד' מעניקה לי' בכל הנוגע לצרכיו הפיזיים, לרבות ליווי בהליך השיקומי ובדאגה לשילובו בטיפולים שונים, הובע רצון מצד ד' להעביר את י' למסגרת חוץ ביתית אלא שבסופו של דבר חזרה בה. כך גם תואר, כי על אף סכומי כסף נכבדים שקיבל י' בשל האירוע המוחי שעבר לא דאגה ד' להפנותו לטיפולי שיקומיים שונים שהיה בהם לקדמו כדוגמת טיפולי פיזיותרפיה וקלינאות תקשורת. דווח, כי לי' אין חדר פרטי בדירתה של ד' כי אם מיטה בנישה שנוצרה בחלל בו נבנתה מחיצת גבס. כל זאת, כשברקע לי' דירה בבעלותו ושכר הדירה בגינה מועבר לחשבונה הפרטי של ד'.
בנוסף לכך, בהיבט הכלכלי דווח בתסקיר, כי אל מול הכנסות גבוהות של י' נמצאו משיכות כספים בסכומים חריגים של מאות אלפי שקלים מחשבונו כשעל הפרק גם הועלתה כוונה של ד' למכור את הבית שבבעלות י' ואת ביתה שלה לשם רכישת בית משותף לשניהם.
לבד מכך, בתחום הרגשי ובמיצוי הקשר של י' עם משפחתו עלה כי רק בעקבות מעורבות גורמי הרווחה החל שיתוף פעולה של ד' לקידום תהליך לחידושו.
בסיכומו של דבר, התרשמות גורמי הרווחה היתה, כי י' מצוי בקונפליקט נאמנויות בגין געגועיו לאימו ואחיו ורצונו בקשר עימם לבין נאמנותו לרעייתו. קונפליקט שתואר בתסקיר, כי לווה מחד בשלילה מוחלטת של י' לקשר עימם ומנגד בבכי ממושך של כאב סביב עניין זה.
להערכת גורמי הרווחה, חידוש הקשר בין י' ומשפחתו יחול באופן האופטימלי ביותר לכשיתקבל "אור ירוק" לכך מרעייתו ובאמצעות הליך גישורי שיטלו בו חלק כלל המעורבים. הליך שבסופו של יום דווח כי לא צלח.
בתסקיר הומלץ, על מינויה של ד' כתומכת בקבלת החלטות על ענייניו האישיים והרפואיים של י' ואילו בתחום הרכושי, לאור חשש לאפשרות קיומם של יחסי תלות בין י' לד' הומלץ על מינוי גורם חיצוני של המרכז הישראלי לאפוטרופסות וזאת כאפוטרופוס זמני למשך 12 חודשים. כן הומלץ, להורות על איסור דיספוזיציה זמני ביחס לזכויות י' בדירתו.
במתייחס לעמדת י' וד' להמלצות, צוין בין היתר בתסקיר, כי ד' הדגישה שמנויה כתומכת בקבלת החלטות מתמקד בפן הכלכלי ואילו בעניינים אחרים פועלת גם ללא צורך במינוי. כן הובאה בתסקיר התנגדותם למינוי אפוטרופוס חיצוני לענייני הרכוש אף שהסכימו לקבל ייעוץ פיננסי.
4. בדיון שהתקיים ביום 20.8.19 נכחו י' וד' שניהם. הוריתי, בין היתר על צירופם של כלל בני משפחתו מדרגה ראשונה של י' להליך וניתנו הוראות בדבר צירוף אסמכתאות בנוגע לנעשה בכספיו של י' והטיפולים השיקומיים שהוא נדרש להם תוך שהובהר, כי יישקל מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט. יתרה מכך, הוטל צו איסור דיספוזיציה על זכויותיו של י' בדירת המגורים שברחוב XXX.
5. בהחלטה מיום 21.8.19 משהוברר, כי זכויותיו של י' בדירה נמכרו במסגרת הסכם מכר נושא תאריך 23.7.19 לצד שלישי הוריתי, בין היתר כי צו איסור הדיספוזיציה הארעי שניתן יוותר על כנו ואסרתי על י' או ד' לערוך כל דיספוזיציה בכספים אשר יכול ויתקבלו בגין הסכם המכר וככל שאלה התקבלו אצל איזה מבאי כוחו של י', הוריתי שהכספים לא יועברו לי' או לד' בלא החלטה שיפוטית.
6. בהחלטה מיום 25.8.19 לאור הסכמתה של ד', ניתן צו איסור דיספוזיציה על זכויותיה בדירתה שלה (גוש XXX חלקה XX תת חלקה XX והנכס הידוע כגוש XXX חלקה XX תת חלקה XX).
7. ביום 5.9.19 הוגש על ידי העו"ס לסדרי דין דיווח חסוי שיוותר חסוי ובמקביל לו, הוגשו על ידה מכלול האסמכתאות בהיבט הכלכלי שהובאו לעיונה במסגרת הכנת התסקיר ובכלל זה תדפיסי חשבונות הבנק של י' וד' והסכם ממון שנערך ביניהם ואושר לאחר נישואיהם.
ביום 23.9.19 הוגשו תצהירים ואסמכתאות מטעם י' וד', בהתאם להוראות החלטתי בדיון דלעיל.
8. ביום 4.11.19 הוגשה עמדה ראשונה של בת משפחתו של י' , אחותו- הגב' ר.ח. (להלן: "ר'") במסגרתה הובעה התנגדות נחרצת של משפחת המקור של י' למינוי ד' כתומכת בקבלת החלטותיו. תחת זאת, עתרה ר' למנות איזה מבני משפחתו וכן למנות אפוטרופוס חיצוני או איזה מבני משפחתו של י' כאפוטרופוס לרכושו ולחילופין, ככל שתמונה ד' כתומכת בקבלת החלטות, למנות בנוסף גם מי מבני משפחתו כתומך בקבלת החלטות עבורו.
9. בדיון שהתקיים ביום 1.12.19 דווח כי הליך הגישור שהחל בין הצדדים לא צלח. בהחלטתי בדיון הובהר, בין היתר, כי בכוונת בית המשפט למנות מומחה בתחום הרפואה וניתנו למבקש ולד' הוראות גם בנוגע להצגת התנהלותם הכלכלית מאז הדיון הקודם.
10. בהחלטתי מיום 12.12.19 מניתי את ד"ר גיא אור כמומחה מטעם בית המשפט באשר לשאלת מצבו הבריאותי של המבקש ויכולתו להביע דעתו על כלל ענייניו. בכלל זה לסוגיות, האם יש מקום למינוי אפוטרופוס עבורו על איזה מענייניו והאם יש מקום למינוי בעל תפקיד שישמש לתמיכה בקבלת החלטות עבורו וככל שכן, באילו עניינים.
חוות דעת המומחה הוגשה ביום 30.6.20. ביום 17.9.20 הוגשו תשובות המומחה לשאלות הבהרה מצד ר'.
11. בהחלטה מיום 30.8.20 הוריתי על ביטול צו איסור דיספוזיציה שניתן ביחס לדירת המבקש ברח' XXX וכן על הפקדת כספי התמורה בגין מכירת הדירה, ככל שהסכם המכר יצא מן הכוח אל הפועל, בנאמנות עד להכרעה בהליך.
12. בדיון שהתקיים ביום 20.10.21 נחקר המומחה בלבד שעה שאיזה מהצדדים לא עמד על חקירת בעלי הדין ו/או העו"ס לסדרי דין. בדיון נכח מטעמה של ר' מר ש.ב.ש, אחיהם של ר' והמבקש, לאחר שנבצר מר' להתייצב בשל מצבה הרפואי. בהמשך לכך, ניתנה לצדדים שהות להגשת סיכומים בכתב. לבקשת המבקש התרתי לו בהחלטתי מיום 16.3.21 להגיש סיכומי תשובה. משהוגש מכלול סיכומי הצדדים (האחרון שבהם ביום 6.4.22), יש להכריע בתובענה.
תמצית טענות הצדדים
13. המבקש עותר בסיכומיו, למינוי רעייתו כתומכת בקבלת החלטות עבורו. כן עותר לשחרור כספי מכירת הנכס שברח' XXX שהופקדו בנאמנות, להסרת צו איסור דיספוזיציה שהוטל על זכויות רעייתו בדירתה וכן לחיוב אחותו ר' בהוצאות כבדות גלל ניהול ההליך כנגדו.
לטענת המבקש, בקשתו הפשוטה ורצונו הברור והחד משמעי הינם במינוי רעייתו כתומכת בקבלת החלטות עבורו. זאת בהיותו אדם שאינו זקוק לאפוטרופוס אשר ערכם של עצמאותו וחירותו יקרים עבורו מפז. לטענת המבקש, כשירותו המשפטית לא נפגעה ובידי רעייתו לסייע לו בקשייו בהיותה מטפלת בו ודואגת לצרכיו, לרבות השיקומיים באופן מסור ומעורר כבוד.
לשיטתו, יש במסקנות חוות דעת המומחה להסיר כל חשש שריחף מעל סוגיה זו. המבקש מעוניין שיניחו לו ולרעייתו לחיות כזוג, ככל הזוגות, ללא מסגרת מפקחת או התערבות זרה.
המבקש תיאר בסיכומיו, כי הוא ורעייתו שכרו שירותיו של יועץ כלכלי לשיפור והתייעלות התנהלותם ולהסדרת התחייבויות כספיות וכל רצונם כעת הוא להשלים מכירת נכסיהם כדי לרכוש בית קרקע בבעלות משותפת לטובת רווחתו.
למבקש טענות כלפי אחותו ר' שלעמדתו עשתה כל שלאל ידה כדי לערער את כשירותו ואף דיברה בשם משפחתו בלא שאיזה מהם הביע כל עניין בהליך (להוציא האח ש' שהתייצב מטעם ר' לדיון חקירת המומחה). כל זאת, שעה שעד למועד הגשת התובענה גם לא הוגשה כל תובענה יזומה מצד משפחתו ככל שאלה סברו כי זקוק למינוי אפוטרופוס ובשים לב כי עיקר טענות ר' מופנות דווקא להיבט הכלכלי ולא לניהול ענייניו האישיים והרפואיים.
כן, למבקש טענות כנגד המלצות תסקיר העו"ס לסדרי דין, ובכלל זה למינוי אפוטרופוס עבורו שאין להן אחיזה בשלל התיעוד הרפואי שהוגש לבית המשפט ובלא שבוצע כל ביקור או בדיקה משלימים ואף לא ניתנה התייחסות נוספת של העו"ס לסדרי דין גם לא על רקע המסמכים ואסמכתאות שצרף בהליך בהיבטים הכספיים והשיקומיים.
14. ב"כ היועמ"ש בסיכומיו, סבור שיש למנות לי' אפוטרופוס חיצוני לענייני רכוש בהתאם לסעיף 33 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות המאפשר מינוי אפוטרופוס גם לאדם בעל יכולת קוגניטיבית לקבל החלטות בעצמו בהיותו מתקשה לנהל את ענייניו.
לעמדת ב"כ היועמ"ש, ד' אינה מנהלת את רכושו של י' לטובתו וקיים חשש לא מבוטל שלאחר שד' תמכור את דירתו של י', הוא ימצא עצמו ללא דירה ויושם במסגרת חוץ ביתית. ב"כ היועמ"ש הדגיש, כי תסקיר העו"ס לסדרי דין נערך בתפקידה כזרועו הארוכה של בית המשפט ואינו מוטה לצד מסוים עת הובאה במסגרתו תמונה מורכבת ביחס להתנהלות של ד'.
לשיטתו, גם חוות דעת רפואיות שהוגשו בהליך מלמדות על קושי של י' לנהל או להבין סכומי כסף גבוהים ויש לחשוש האם מסוגלותו של י' לקבל החלטות תעמוד במבחן המציאות במצבים מורכבים כמכירת הבית. כך, חוות דעת פסיכיאטריות מיום 18.2.18 ומיום 2.4.18 מלמדות כי אף שי' מסוגל לקבל החלטות הוא אינו מבין את המשמעויות הכספיות לפרטיהן. כך, גם ד"ר גיא אור שמונה כמומחה לא מתכחש לכך שי' אינו מכיר בדיוק סכומי כסף וכי קיימת לקות קוגניטיבית מסוימת אף אם לא היה בה לפגום פגימה של ממש ביכולת התובנה השיפוטית של י'.
15. ר' בסיכומיה עותרת למינוי אפוטרופוס לרכושו של י' שיהא מבני משפחתו או גוף חיצוני מפוקח לשם מיצוי זכויותיו וצמצום פגיעה אפשרית ברווחתו כלכלית ולחילופין, למינוי איזה מבני משפחתו כתומך בקבלת החלטות בנוסף לד' על מנת לוודא כי ההחלטות שמתקבלות משקפות את טובתו.
לעמדת ר' בסיכומיה, שהוצגה גם כעמדת משפחת המקור של י' (עת בדיון מיום 1.12.19 טעם בא כוחו של ר' שבאמתחתו יפויי כוח של רב אחיו של י'), הוצגה התנגדות נחרצת למינוי ד' כתומכת בקבלת החלטות. נטען כי ד' ניצלה ומנצלת את מגבלותיו של י' לסיפוק צרכיה הכלכליים וצורכי ילדיה.
לטענת ר', בין י' לד' קיימים יחסי תלות. ד', הובילה לנתק של י' ממשפחתו והוא תלוי כל כולו בה וברצונה שלה אם יסופקו לו צרכיו הפיזיים והטיפוליים אם לאו. לבד מכך, אף שקלה להעביר את י' למסגרת חוץ ביתית.
ר' נסמכת על תסקיר העו"ס לסדרי דין בו תוארה התנהלותה של ד', שלא פעלה כמצופה מרעייה דואגת ועשתה בכספיו כבשלה והשתמשה בי' כ"ספונסר" לכל דבר ועניין, לרבות למימון חופשות ורוקנה את חשבון הבנק שלו, לרבות פרעון של תוכנית חיסכון ושיפוץ של דירתה.
לר' טענות כנגד תהליך הכנת חוות דעת המומחה ויכולתו המקצועית ליתן מענה לסוגיות שנתבקש לבחון. לטענתה, מחקירת המומחה עולה כי הוא אינו מבין את המטריה ובכלל זה מהי הגדרתו של תומך בקבלת החלטות ולמעשה, לא ידע לבצע מבדקים רלוונטיים לבירור הסוגיות שהונחה לבחון. יתרה מכך, המומחה גם תישאל את ד' במסגרת עריכת חוות הדעת בלא שניתנה לו הוראה לעשות כן ובכך חרג מתפקידו. כל זאת, בנוסף לכך שהשמיט מידע רלוונטי.
ר' הדגישה בסיכומיה חשיבות הקשר בין י' למשפחתו אשר דאגה לו ולרווחתו במשך כל חייו וכי קשר דם זה הינו חזק לטענתה, מכל קשר הסכמי מאוחר יותר שבין י' לד'.
דיון והכרעה
16. במוקד ההליך שתי שאלות מרכזיות. האם מצבו של י' מצריך מינוי אפוטרופוס עבורו? ככל שהתשובה לכך תימצא שלילית- מהי המידה הראויה בהתערבות ברצונו של מי שכשרותו לקבל החלטות על ענייני חייו קיימת ונוכחת?
17. לאחר שעיינתי במכלול החומר המצוי בתיק; שקלתי טענות הצדדים ושמעתי חקירת המומחה, שוכנעתי כי יש להיעתר באופן עקרוני לבקשת המבקש למינוי רעייתו כתומכת בקבלת החלטות עבורו, בלא צורך במינוי אפוטרופוס על איזה מענייניו. לצד זאת, לאור מורכבות ההתנהלות הכלכלית שהיתה נחלת המבקש ורעייתו כמו גם מורכבות מצבו של המבקש, וכמצוות הוראות סעיף 33א(3) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, מצאתי להטיל לצד זאת מגבלות מסוימות על יכולתו של המבקש להתנהל באופן עצמאי כלכלית, ללא בקרה שיפוטית ומעורבות גורמי הרווחה והבקרה השונים. בכך יימצא האיזון הראוי לטעמי בין הרצון שלא להתערב ככל שניתן באוטונומיה – הן של הפרט להתנהל כהבנתו והן של התא המשפחתי הגרעיני – ובין הדאגה לכך שהתנהלות כלכלית בלתי אחראית תותיר את המבקש בעתיד למול שוקת שבורה ביכולתו להתנהל כלכלית באופן עצמאי, ללא תמיכה משפחתית או ציבורית. אנמק להלן.