האם הנתבעת גוף מונופוליסטי וההשלכות שיש לכך על התנהלותה
27. חוק התחרות קובע בסעיף 29א. כך:
" 29א.(א) בעל מונופולין לא ינצל לרעה את מעמדו בשוק באופן העלול להפחית את
התחרות בעסקים או לפגוע בציבור.
(ב) יראו בעל מונופולין כמנצל לרעה את מעמדו בשוק באופן העלול להפחית את
התחרות בעסקים או לפגוע בציבור, בכל אחד מן המקרים האלה:
(1) קביעה של רמת מחירי קניה או מכירה בלתי הוגנים של הנכס או של
השירות שבמונופולין;
(2) צמצום או הגדלה של כמות הנכסים או היקף השירותים המוצעים על-ידי
בעל מונופולין, שלא במסגרת פעילות תחרותית הוגנת;
(3) קביעת תנאי התקשרות שונים לעסקות דומות אשר עשויים להעניק
ללקוחות או לספקים מסויימים יתרון בלתי הוגן כלפי המתחרים בהם;
(4) התניית ההתקשרות בדבר הנכס או השירות שבמונופולין בתנאים אשר
מטבעם או בהתאם לתנאי מסחר מקובלים אינם נוגעים לנושא
ההתקשרות.
הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על הוראות סעיף קטן (א)".
28. הנתבעת, במסגרת ההסדר הכובל האחרון, כבר לא הוכרזה כמונופול בתחומה כחלק מתנאי האישור של ההסדר הכובל לאחר שעזבה אותה בעלת מניות גדולה - חברת טמפו- ולאחר שאסופתא הצטרפה כתאגיד איסוף נוסף לתחום.
29. האם עדיין ניתן לומר כי הנתבעת הינה מונופולין בתחום? נדמה כי אין צורך להכריע בנושא זה מאחר ולא יכולה להיות מחלוקת כי במועד הגשת התביעה (2/16) הנתבעת עדיין מוגדרת כמונופול בתחום איסוף מכלי משקה כפי שאף הגדיר זאת הממונה על ההגבלים העסקיים בקביעתו מיום 14.7.2013 מכוח סעיף 43(א)(5) לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988 (שמו הקודם של חוק התחרות הכלכלית)(נספח 9 לתצהיר מר זרביב) בהתייחס לשוק איסוף מכלי משקה שכן מדובר ב"שוק הנשלט כיום באופן מוחלט על ידי אל"ה". בכל מקרה מר זרביב מודה בחקירתו הנגדית כי הנתבעת הינה עדיין מונופול בתחום האיסוף גם במועד מתן עדותו (26.11.20 – ר' עמ' 73 מול 29).
30. כמונופולין אין הנתבעת רשאית לנצל לרעה את מעמדה בשוק באופן העלול להפחית את התחרות בעסקים או לפגוע בציבור. לכך כיוונה התובעת את טענתה לפיה הנתבעת מנצלת את מעמדה לרעה עת הינה מפלה בינה לבין רשתות השיווק כמו גם בין האספנים המקצועיים בינם לבין עצמם. האפליה/חוסר השוויון בין האספנים המקצועיים לרשתות השיווק מתבטא בכך שהבונוס אותו משלמת הנתבעת לרשתות השיווק הינו בסכום קבוע (כיום 5 אג' למכל) והתנאי היחיד הוא איסוף מינימום של 60,000 מכלי משקה בעוד שלאספנים המקצועיים משולמים לאחר איסוף 60,000 מכלי משקה סכום בסיס של 2 אג' ולאחריו בונוס דיפרנציאלי בהתאם לכמות המכלים הנוספת הנאספת עפ"י מדדים שהנתבעת קובעת לכל אספן מקצועי עפ"י נתוניו. לשם הדוגמא, כאמור לעיל, סך כל הבונוס הבסיסי והדיפרנציאלי הגיע בין 2012 ל- 2018 לסכומים שבין 2.06 אג' למיכל ל- 3.55 אג' למכל מעבר להשבת דמי הפיקדון בשיעור 30 אג' למכל. בנוסף, הנתבעת מתגמלת בבונוס גדול יותר מכלי פלסטיק ומתכת, להבדיל ממכלי זכוכית, בטענה כי קיים קושי במחזור מכלי הזכוכית, בעוד שרשתות השיווק מקבלות על כל סוגי המכלים (פלסטיק, מתכת וזכוכית) את אותו בונוס קבוע. ושוב, המחלוקת הינה ביחס לשיעור הבונוס בלבד, להבדיל מדמי הפיקדון הבסיסיים. בכל הקשור עם האפליה בין האספנים המקצועיים לבין עצמם, השוני הוא בקביעת הבסיס לאיסוף ממנו יתחילו להיות זכאים האספנים המקצועיים לבונוסים הדיפרנציאלים, באופן שאספנים מקצועיים גדולים יגיעו לשיעורי הבונוס לאחר איסוף נוסף גדול יותר מהאספנים הקטנים באופן שהאספנים הקטנים יתחילו לקבל בונוס גבוה באיסוף מכלי משקה בכמויות קטנות יותר ולכן באופן מפלה.