מן המקובץ עולה כי התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה המוטל על כתפיה, ולא הוכיחה כי התמונות והצילומים בספר הם יצירות אשר מוקנית לה בהן זכות יוצרים.
עיצוב גרפי ועריכת המהדורה המודפסת של היצירה הספרותית
66. עריכתה של היצירה הספרותית בענייננו – דהיינו תוכנו המילולי של הספר – לצורך הבאתה לדפוס, כללה פעולות עיצוב שונות, לרבות קליגרפיה, בחירת פונטים, צבע, הדגשות וגודל האותיות; עימוד ואופן מיקום, שיבוץ ופריסת הטקסט ברחבי העמוד; עיצוב הכותרות והכריכה; עיטורים רבים ששובצו ברחבי הספר; בחירת מיקומם של האיורים ושילובם בטקסט; בחירת התמונות והצילומים שיופיעו בספר לרבות אופן מיקומם; ועוד (להלן: "עיצובו הגרפי של הספר").
אפורי מציין כי:
"ייתכנו מקרים שבהם תהיה זכות יוצרים נפרדת בעיצוב ההדפסה של יצירה ספרותית, בתור יצירה אמנותית דווקא, באופן עצמאי מזכות היוצרים ביצירה הספרותית המודפסת... שאלת קיומה של זכות יוצרים נפרדת לעיצוב המהדורה המודפסת כיצירה אמנותית עדיין לא נדונה במפורט בישראל". (עמוד 44)
וכן:
"ייתכן שהמהדורה המודפסת עשויה לעלות כדי יצירה אמנותית, בהתייחס לעיצוב ולעימוד, אם יש בה את מידת המקוריות הנדרשת. הדיון בשאלה זו הוא אפוא חלק מהדיון בהיקף ההגנה על יצירה אמנותית". (עמוד 57)
67. בענייננו, אני קובעת כי עיצובו הגרפי של הספר נוצר על ידי התובעת, הן מכוח החזקה הקבועה בסעיף 64(1) לחוק – לאור הקרדיט שניתן לתובעת בכריכתו הפנימית של הספר בנוגע לעניין זה כאמור; והן מכוח הראיות שהובא בפניי, לרבות הצעת המחיר, תכתובות הוואטסאפ ועדויות הצדדים.
68. יובהר, כי פעולות ההגהה ועריכת התוכן שביצעה התובעת כחלק מעבודתה על הספר כאמור, אינן בגדר יצירות אמנותיות, שכן מדובר בפעולות טכניות נטולות מקוריות ויצירתיות, ומשכך אינן מוגנות בזכות יוצרים.
69. יש לתת את הדעת לכך שהן האיורים התמונות והצילומים, והן עיצובו הגרפי של הספר, הנם בחלקם יצירות פונקציונליות – דהיינו כאלה שיש להן "פונקציה נוספת מלבד ההנאה האסתטית שבעצם ההתבוננות בהן" (אפורי, עמוד 43). בענייננו, הפונקציה הנוספת של האיורים, של התמונות והצילומים ושל עיצובו הגרפי של הספר, היא המחשתו של הטקסט – דהיינו, של היצירה הספרותית – באמצעים גרפיים, הצגתה של היצירה הספרותית ועריכתה לצורך הוצאתה לאור במהדורה מודפסת, באופן המתאים ביותר לאופייה, לסוג התכנים שבה ולקהל היעד שלה.