70. בהקשר זה יש להבהיר כי "כשמדובר ביצירה אמנותית פונקציונלית, כמו העיצוב הגרפי של ספר, נראה כי דרישת המקוריות מוגברת" (אפורי, עמוד 44).
בע"א 513/89 Interlego A/S נ' Exin-Lines Bros. S.A., פ"ד מח(4) 133, 177 (1994) תואר הקושי שמציבות יצירות פונקציונליות בנוגע לדרישת המקוריות:
"כאשר הצורה מוכתבת על-ידי הפונקציה, דהיינו כאשר הפונקציה מצמצמת את הצורות האפשריות שבהן ניתן לעצב את המוצר, אזי אין הצדקה להענקת זכות יוצרים על הצורה שהיא תוצר של שיקול פונקציונלי-אמנותי, שכן ההגנה שתינתן מגינה על הפונקציה ולא על הבחירה המקורית של היוצר בצורה הספציפית. זוהי נסיבה שבה הצורה של המוצר נקבעת בגלל התפקיד הפונקציונלי שלו" (ההדגשה במקור – כ.ה.)
בע"א 7996/11 סייפקום בע"מ נ' עופר רביב (פורסם בנבו, 18/11/13), נדונה בהרחבה שאלת תחולתו של החוק על יצירות פונקציונליות, ונקבע כי על מנת לקבוע שיצירה פונקציונלית מוגנת מכוח החוק, עליה לעבור משוכה נוספת על דרישת המקוריות, היא מבחן הבחירה:
"בהתאם למבחן הבחירה, יש להתחקות אחר הפונקציה או התכלית שלשמה מיועדת היצירה ולבחון האם צורת ההצגה של אותה תכלית – הביטוי – לוותה בבחירה של היוצר מבין כמה אפשרויות היכולות להגשים את אותה תכלית"
71. בענייננו, קיימות אפשרויות רבות לעיצובו הגרפי של הספר, באופן שיגשים את התכלית הפונקציונלית של הצגתה והמחשתה של היצירה הספרותית באופן גרפי. משנבחר העיצוב הגרפי המסוים מבין האפשרויות הרבות הקיימות, אני סבורה שיש בכך כדי לצלוח את מבחן הבחירה. זאת ועוד, עיון בספר מעלה כי עיצובו הגרפי של הספר משקף השקעה ויצירתיות, ומשכך אני קובעת כי יש בעיצובו של הספר את מידת המקוריות הנדרשת לצורך הגדרתו כיצירה אמנותית המוגנת על ידי החוק.
72. נקודת מבט נוספת על עיצובו הגרפי של הספר, הנה התייחסות אליו כאל יצירת לקט, המוגדרת בסעיף 1 לחוק כדלקמן:
"לקט" – לקט של יצירות לרבות אנציקלופדיה או אנתולוגיה, וכן לקט של נתונים לרבות מאגר מידע;"
מוסיף וקובע סעיף 4(ב) לחוק בנוגע ליצירת לקט כי:
"4. (ב) לעניין סעיף קטן (א), מקוריות של לקט היא המקוריות בבחירה ובסידור של היצירות או של הנתונים שבו."
73. בהקשר זה מציין אפורי כי "כשמדובר ביצירות שיש בהן גם משום ליקוט ועריכה של יצירות קודמות, ההגנה עשויה להיות בגדר יצירת לקט או יצירה נגזרת... באחד המקרים נקבע כי עריכה גרפית ולשונית של טקסט לצורך עלון הסברה מקנה זכות יוצרים למעצבת..." (עמוד 57). באותו מקרה [(המ (ת"א) 1111/88 אריאלה שכטר באייר נ' שמואל אלגרבלי (לא פורסם)] , נקבע כי: