37. וביישום לענייננו, ניתן לראות שדרך ארץ מפעילה סמכויות שלטוניות מובהקות אשר כוללות בניה, הקמה, תחזוקה והפעלה של כביש אגרה ארצי אשר שטחו נמצא בבעלות המדינה, ובכך מתקיים בה המאפיין הראשון.
38. דרך ארץ אמונה על שירות שהוא דרך ארצית והסדרת השימוש בה לטובת הציבור, על כל המשתמע מכך. כמו כן, הסכם הזיכיון מציין עקרונות והנחיות גם ביחס לנושאים רבים ומגוונים שאינם, בדרך כלל, מוצאים את מקומם בהסכמים של גוף פרטי (לדוגמה שמירה על הסדר הציבורי, בטיחות ובריאות, ניהול התנועה, איכות הסביבה, שלום הציבור ומניעת ומפגעים, וכמובן דיווחים וביקורות אשר המדינה רשאית לבצע). אלו ועוד מעידים על הפונקציה הציבורית החיונית אותה דרך ארץ משמשת. דרך ארץ - כמי שבונה, מפעילה ומתחזקת את כביש האגרה הארצי - מחזיקה בידיה כוח רב הטמון בחיוניות המוצר לציבור. בנוסף, ההתחייבויות, הזכויות והסמכויות של דרך ארץ נקבעו בחוק מפורש, הוא חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) התשנ"ה- 1995. בכך נראה שמתקיים בה גם המאפיין השני.
39. דרך ארץ כפופה לפיקוח ממשלתי מכוח הרישיון אשר הוענק לה, והיא קיבלה למעשה זיכיון מהמדינה לעסוק בתחום פעילות בעל חשיבות רבה לציבור – בניה, תחזוקה והפעלה של כביש 6. מדובר בהפעלת סמכויות אשר כרוכה בהן גביית אגרות עבור שימוש בדרך המצויה בבעלות המדינה, כך שבוודאי קיימות זיקות משמעותיות בין הגוף הפרטי לבין הרשות השלטונית. לא זו בלבד, אלא שהסכם הזיכיון מעלה גם קיומה של זיקה מימונית, באופן בו לדרך ארץ ניתנה אפשרות לקבלת "סיוע ממשלתי", בין היתר בדרך של הבטחת פקדון, בניית מחלפים ופינוי תשתיות. דהיינו קיימת מעורבות ותמיכה של המדינה בביצוע והשלמת הפרויקט שהוטל על בעל הזיכיון, כך שמתקיים גם המאפיין השלישי.
40. ראו בהקשר זה בג"ץ 731/86 מיקרו דף נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, מא(2) 449 (1987), במסגרתו נדונה שאלת החלת חובות המשפט הציבורי על חברת חשמל, כמי שפועלת במישור הציבורי בנוסף להיותה גוף פרטי הפועל למען האינטרסים שלו עצמו:
"מי שקיבל זיכיון מהציבור, צריך להתנהג כלפי הציבור באופן המצדיק הענקת זיכיון זו. אין בעל הזיכיון עושה בו כבתוך שלו. הוא עושה למען הציבור, ועל-כן הוא חב לו חובות מהמשפט הציבורי."
...
"כל חברה, הפועלת בתחומי המשפט הפרטי, חייבת לפעול בתום-לב. משמעותו של תום-לב זה בתחום המשא והמתן החוזי הינה הגינותו של גוף הפועל למען האינטרסים שלו. זו הגינות של יריב. לא כן חברת החשמל. ממנה אנו דורשים תום-לב ברמה גבוהה יותר. זוהי הגינותו של הנאמן על האינטרס הציבורי ... אכן, דיני החוזים של המשפט הפרטי מבוססים, בעיקרו של דבר, על הנחה בדבר שוויון מעמד לכל אחד מהמתקשרים הפוטנציאליים. לעומת זאת דיני החוזים של המשפט הציבורי מבוססים, בעיקר, על העדר שוויון בין הצדדים, שהרי אחד מהצדדים ממלא תפקיד ציבורי. במסגרת הנחות אלה אך טבעי הוא ¬לאור תפקידה, אופיה ותכונותיה - למקם את חברת החשמל בתחומי המשפט הציבורי ולא בתחום המשפט הפרטי. מיקום זה יטיל עליה חובות שאינן מנת חלקן של חברות פרטיות". מיקום זה יעניק לה לעיתים כוחות שאינם מנת חלקן של חברות פרטיות... עם זאת, איני סבור כי יש להפעיל על חברת החשמל, שעה שהיא פועלת במשפט הפרטי (כגון בהתקשרויותיה החוזיות), את המשפט המינהלי על מלוא היקפו ודקדוקיו. יש להפעיל עליה את עקרונות היסוד של הגינות, שוויון, סבירות, יושר ותום-לב וכיוצא בהם מושכלות ראשונים של מינהל ציבורי ראוי."