בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 13830-05-17 עפר נ' מלר ואח' 3 ביוני 2023
לפני: כבוד השופט גיא הימן
התובע:
אבי עפָר, ת"ז xxxxxxxxx
נגד
הנתבע: דן (דני) מֵלר, ת"ז xxxxxxxxx
בשם התובע: עו"ד עופר פיק; עו"ד יואב בורשטיין
בשם הנתבע: עו"ד משה כאהן; עו"ד דניאל ריבוי
פסק-דין
1. תובענה זו הועברה לטיפולי מידיהם של שני מותבים קודמים, זה אחר זה. המחלוקת נסבה על השאלה כלום כוננו בינם הצדדים יחסים של שותפות אשר, כטענת-התובע, הנתבע הפר. הסמכות הענינית, ואיש מבעלי-הדין לא חלק על כך, היא לבית-משפט זה. התובע, שגרס כי שותפות התקיימה, לא ביקש להורות על פירוקה. הסעדים, שלהם הוא עתר, התמקדו בתקופה שלאחר פירוקה הנטען של השותפות. התובע לא ביקש להיפרע דבר מכיסה של שותפוּת, אלא מן הנתבע לבדו.
העובדות, שאינן במחלוקת
2. התובע, מר אבי עפר והנתבע, מר דן מלר, היו מיודדים ובעבר אף שותפים לבעלות בתאגיד, שאיננו ענין לתובענה זו. משנת 2011 לערך עסק הנתבע לבדו, במשך כשנתיים, בייבוא של יחידות אַמְבַּט-עִיסּוּי ("ג'קוזי") ושל חלקי-חילוף עבורן, מידיו של ספק סיני בשם Oriental Recreational Products (Shanghai) Co., Ltd ("ORPC"), המחזיק מותג ושמו "MSPA". בחודש אוקטובר 2013 גמרו הצדדים אומר לעבוד יחד על מנת לייבא, באופן בלעדי, את מוצריו של הספק הסיני לישראל. הספק הסיני העמיד שתי דרישות להענקתה של בלעדיות: התחייבות לרכישה של מוצרים בהיקף, שלא יפחת מ-300 אלף דולר בשנה; ותשלום של מקדמה בת 90 אלף דולרים, על חשבונה של רכישה עתידית. התובע והנתבע שילמו את סכום-המקדמה – כל אחד מחצית. הסכם עם הספק הסיני, ועליו חתם הנתבע לבדו, נקשר ביום 18.12.2013 ("הסכם ההפצה"; הנספח השני לתצהיר-התובע). אביא מהוראותיו, הרלוונטיות לעניננו:
"Party A:
Oriental Recreational Products (Shanghai) Co., Ltd
Party B:
Dan Mehler
[…]
1.1 Products and Region(s)
Party A hereby appoints Party B to be ORPC's authorized exclusive MSPA distributor in Israel to sell MSPA products. Party B agrees to [achieve] the minimum annual order amount of USD 0.3 million of spas shipping from Dec. 20th, 2013 to March. 20th ,2015.
[…]
3.1 Duration
This agreement is valid from Dec 1st, 2013 to Feb. 28th, 2015. These dates become legally valid with signature. One month prior to the expiration of the agreement both Parties [will] decide retrospectively whether to extend, expand or terminate the agreement".
הנה כי כן, הסכם-ההפצה העניק לנתבע תקופת בלעדיות בת 15 חודשים, החל מחודש דצמבר 2013 ועד לחודש מרס 2015. חודש לפני תום ההסכם, נקבע, יבואו הצדדים בדברים ויחליטו אם להאריך את החוזה, להרחיבו או לסיים את ההתקשרות.
3. סמוך לחתימה על הסכם-ההפצה, ביום 20.12.2013, חתמו בינם התובע והנתבע על מסמך, שנשא את הכותרת "הסכם שת'פ [שיתוף-פעולה]". הנתבע ניסח הסכם זה ומפאת חשיבותו אביאהו במלואו: