ש ו פ ט
השופט י' עמית:
אני מסכים.
1. שנינו ולמדנו מדבריו של השופט ח' כהן:
"כלל גדול הוא בדיני העונשין: 'אין עונשין מן הדין' (סנהדרין נד, עא. ועוד) - לא מקל וחומר, ולא מגזירה שווה, ולא מכל היקש או אנאלוגיה, אלא מן החוק הכתוב והחקוק בלבד" (ע"פ 205/73 סטיבן איבן רוס נ' מדינת ישראל, פ"ד כז(2) 365, 371 (1973)).
דברים אלה מבטאים את עקרון החוקיות שבא לידי ביטוי בפרשנות הדווקנית בפלילים. מכאן טענת המשיבים, שמצאה לה אוזן קשבת בבית משפט קמא, כי לא ניתן לייחס למערערים עבירה שעניינה הפרת חובת סודיות, שעה שלא נקבעה בדין הוראה כזו.
חברי, השופט ד' מינץ, היטיב להסביר מדוע אין לקבל טענה זו, בוודאי לא בשלב זה של הדיון ואוסיף מילים מספר משל עצמי בנושא זה.
2. מכירים אנו חסיונות יציר הפסיקה. איננו מכירים הוראת אי קבילות יציר הפסיקה (יצחק עמית חסיונות ואינטרסים מוגנים – הליכי גילוי ועיון בדין האזרחי והפלילי 413-389 (2021) (להלן: עמית)). ומה הדין לגבי סודיות?
בחקיקה אנו מוצאים עשרות, אם לא מאות, הוראות סודיות. ברם, חובת הסודיות אין מקורה רק בחקיקה והיא נובעת גם מכוח כללי אתיקה או מכוח הסכמה חוזית (עמית, עמ' 408). כך, לדוגמה, מכיר המחוקק בסעיף 2(8) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, כי פגיעה בפרטיות היא "הפרה של חובת סודיות לגבי עניניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע". סעיף 496 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 שכותרתו "גילוי סוד מקצועי" קובע: "המגלה מידע סודי שנמסר לו אגב מקצועו או מלאכתו, שאינו סוד רשמי כמשמעו בסימן ה' לפרק ז', ואינו נדרש לגלותו מכוח הדין, דינו - מאסר ששה חדשים". לפנינו דוגמה לחובת סודיות שמקורה בהסכם מפורש או משתמע בגין מידע שנמסר לאדם אגב עבודתו.
ובכלל, המשפט הפלילי שואב לא אחת את הנורמה שעליה הוא פורס מצודתו מתוך המשפט האזרחי, ומאמץ חובות שמקורן בדין האזרחי (לעניין רשלנות ראו, למשל, ע"פ 2247/10 ימיני נ' מדינת ישראל, סד(2) 666, פסקאות 52-51 לפסק דיני (2011); רע"פ 1007/05 מדינת ישראל נ' בוחבוט, פ"ד סג(1) 63, פסקאות 13, 20 (2008); רע"פ 9188/06 עדי נ' מדינת ישראל (5.7.2010) (להלן: עניין עדי); ע"פ 84/85 בן שמואל ליכטנשטיין נ' מדינת ישראל, פ"ד מ(3) 141, 154-150 (1986); והשוו לע"פ 2910/94 יפת נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 353, 440 (1996), שם נאמר כי ככל שנדרש מקור חובה עצמאי לצורך הרשעה בסיוע על דרך של מחדל לביצוע עבירת רישום כוזב במסמכי תאגיד, הרי שמקור שכזה יכול "לנבוע מן הדין, מהתחייבות או מאופי התפקיד").
לסיכום, כפי שהמשפט הפלילי שואב נורמות התנהגות מהמשפט האזרחי, כך ניתן לשאוב גם חובת סודיות שהפרתה נתונה לסנקציה פלילית. מכל מקום, דומה כי השאלה של מקור חובת הסודיות אינה בהכרח השאלה העיקרית המונחת לפתחו של בית המשפט, אלא השאלה אם הופרה חובת האמונים, כאשר תוכן החובה מעוגן בחקיקה אזרחית ועל כך אעמוד להלן.
3. סעיף 254(א) לחוק החברות קובע כלהלן:
חובת אמונים
254. (א) נושא משרה חב חובת אמונים לחברה, ינהג בתום לב ויפעל לטובתה, ובכלל זה –
(1) יימנע מכל פעולה שיש בה ניגוד ענינים בין מילוי תפקידו בחברה לבין מילוי תפקיד אחר שלו או לבין עניניו האישיים;
(2) יימנע מכל פעולה שיש בה תחרות עם עסקי החברה;
(3) יימנע מניצול הזדמנות עסקית של החברה במטרה להשיג טובת הנאה לעצמו או לאחר;
(4) יגלה לחברה כל ידיעה וימסור לה כל מסמך הנוגעים לעניניה, שבאו לידיו בתוקף מעמדו בחברה.
וסעיף 425 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) קובע כלהלן:
מרמה והפרת אמונים בתאגיד
425. מנהל, מנהל עסקים או עובד אחר של תאגיד, או כונס נכסים, מפרק עסקים, מפרק עסקים זמני, מנהל נכסים או מנהל מיוחד של תאגיד, אשר נהג אגב מילוי תפקידו במרמה או בהפרת אמונים הפוגעת בתאגיד, דינו - מאסר שלוש שנים.
סעיף 425 לחוק העונשין שואב אפוא מתוך הנורמות של הפרת אמונים לפי סעיף 254 לחוק החברות, הגם שאין בהכרח אימוץ מלא של הנורמה האזרחית לתוך הנורמה הפלילית. ובקיצור, הפרה של חובת האמון של נושא משרה בתאגיד, עשויה בהחלט להיתפס ברשתו של הדין הפלילי.
4. בית משפט קמא נתן משקל לכך שהוועדה הבלתי תלויה שהוקמה לבחינת העסקאות היא גוף וולנטארי ולכך שניגוד העניינים של המשיבים היה גלוי וידוע. לטעמי, דווקא בכך יש כדי לחזק את ההיבט של הפרת האמונים. "תופעת ההפרדה בין הבעלות לשליטה והפיזור הרב של המניות גורמים לכך שאמצעים מסורתיים של דיני חברות והאספה של בעלי המניות אינם מספקים פיקוח הולם על מעשיהם של מנהלים" (יובל קרניאל הפרת אמונים בתאגיד במשפט האזרחי והפלילי 198 (2001) (להלן: קרניאל)). חברת בזק וחברת יס הכריזו בפני הציבור כי אינן מסתפקות באישור המשולש הקבוע בחוק החברות, ועל מנת לחזק את אמון הציבור בכשרותן של העסקאות נוכח ניגוד העניינים של בעלי השליטה הוקמה ועדה בלתי תלויה. על דלתה של הוועדה תלוי מעין שלט מאיר עיניים "ועדה זו הוקמה במטרה לנטרל את ניגוד העניינים המובנה". בפתח דלת הוועדה ניצב שומר שתפקידו לאסור על המשיבים את הכניסה על מנת לוודא כי "המידור" נשמר. לציבור בעלי המניות ברור כי המידור נדרש לנוכח ניגוד העניינים האינהרנטי שבו נמצאים המשיבים, על מנת לוודא שהליך המשא ומתן מתנהל באופן תקין המדמה עסקה בתנאי שוק. בין שתי החברות ניצבת אפוא "חומה סינית" בדמות הוועדה הבלתי תלויה המפרידה ביניהן. העברת המידע אל המשיבים מתוך הוועדה הבלתי תלויה מקעקעת לכאורה את אותה "חומה סינית", היא עשויה לרוקן מתוכן את עבודתה של הוועדה, ולפגוע באמון הציבור שהסתמך על הקמת הוועדה כאינדיקציה לכך שהעסקאות נעשות בתנאי שוק של מוכר מרצון לקונה מרצון. כאשר ראובן הוא בעל השליטה בחברה א' ובעל השליטה גם בחברה ב', והאסטרטגיה העסקית והנתונים שבבסיס המשא ומתן של שתי החברות מונחים לפניו – הדבר האחרון שניתן לומר הוא כי לפנינו הליך אשר מדמה עסקה בתנאי שוק. נהפוך הוא, לפנינו כשל שוק. ודוק: עצמאותה של הוועדה לא נפגעה, אך לפי הנטען בכתב האישום, דליפת המידע מתוך הוועדה פגעה במטרה שלשמה הוקמה מלכתחילה, ולעניין זה אין נפקא מינה אם המידע דלף תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים או באמצעות "סוס טרויאני"-כביכול בדמותה של המשיבה 4.
5. חובת האמון נובעת, בין היתר, מהפער בשליטה ובמידע שיש לבעל השליטה לעומת בעלי המניות בקרב הציבור. אכן, קשה להגדיר מראש מה להפרת אמונים פלילית ייחשב, אך הקושי לנסח בבהירות ובמדויק את כל האפשרויות והתרחישים האפשריים של הפרת אמונים בתאגיד, אינו צריך לרפות את ידינו. הקמת הוועדה נועדה לחזק את הכלים האזרחיים שהמחוקק העמיד כדי לנטרל מצב של ניגוד עניינים אינהרנטי ועל מנת להבטיח תנאי שוק חופשי ויעיל. אך כאשר כלי זה מרוקן מתוכנו על ידי שימוש במידע פנים, תוך הפרה לכאורית של חובת אמון ואפשרות של התעשרות של בעל השליטה תוך פגיעה אפשרית בבעלי המניות – לפנינו פעילות לא רצויה מבחינה כלכלית, אשר פוגעת במבנה העסקה (השוו קרניאל, עמ' 306). לכן, ישנם מצבים שבהם צרכי הרתעה וגם שיקולים ערכיים-מוסריים וגינוי חברתי להתנהגות פסולה, מחייבים החמרת הסנקציה בדרך של הטלת אחריות פלילית. השאלה אם המקרה דנן נכנס בגדרם של מצבים אלו תתברר כאמור בגדרו של ההליך העיקרי.
ש ו פ ט
השופטת י' וילנר:
אני מסכימה לחוות דעתו המקיפה של חברי השופט ד' מינץ ולהערותיו של חברי השופט י' עמית.
ש ו פ ט ת
ניתן היום, כ"ד בתמוז התשפ"ג (13.7.2023).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת