בית משפט השלום בתל אביב -יפו
ת"א 63821-01-23 נימרוד-ייצור (1979) בע"מ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח'
מספר בקשה: 4
לפני כבוד השופטת מיה רויזמן-אלדור
המבקשות: 1. גרין ספנות בע"מ
2. אוורגרין סוכנות אוניות (ישראל) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד רועי כהן ועו"ד טלי רוד
(משרד עו"ד שץ פרידמן, אברמזון ושות')
נגד
המשיבה: נימרוד-ייצור (1979) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד שלום סביון ועו"ד אסי מזר
(משרד עו"ד חיים קליר ושות')
פסק דין חלקי (בעניין נתבעות 2-3)
רקע
1. לפניי בקשת הנתבעות 2 ו-3, חברת גרין ספנות בע"מ וחברת אוורגרין סוכנות אוניות (ישראל) בע"מ (להלן- "הנתבעות" או "גרין ספנות" ו - "אוורגרין" בהתאמה), לסילוק התביעה כנגדן על הסף לפי תקנות 41 או 43 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן – "תקסד"א") או לחלופין לעיכוב הליכים נגדן בשל קיומה של תניית שיפוט זר ייחודית.
2. ברקע לבקשה תביעה בסך 1,398,755 ₪ שהגישה התובעת, נימרוד – ייצור (1979) בע"מ (להלן – "התובעת") כנגד שש נתבעות שונות, לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מאובדן משלוח נעליים שנשלח עבורה מסין לישראל (להלן – "המטען").
תמצית טענות הצדדים
בקשת הנתבעות 2-3
3. בפתח הבקשה (שנתמכה בתצהירו של מר ניר מולסון, סמנכ"ל באוורגרין) טענה גרין ספנות, כי כלל אינה קשורה לאירוע מושא התביעה הואיל והחל משנת 2019 אינה משמשת עוד כסוכנת של המוביל הימי בישראל Evergreen Marine (Asia) Pte.LTD (להלן – "המוביל הימי") אשר הוביל את המטען. לטענתה שמה שורבב לכתב התביעה בטעות.
4. אוורגרין טענה מצדה, כי במועדים הרלוונטיים לאירוע דנן אמנם שימשה כסוכנת של המוביל הימי בישראל שהתקשרה בשטרי מטען להובלת המטען דנן על גבי האנייה Joseph Schulte (להלן – "האנייה"), ואולם כסוכנת עסקה במתן שירותי סוכנות למוביל הימי בעת שאניותיו פוקדות נמל ישראלי והיא איננה "מוביל" ולא נושאת באחריות לפעולות שיוחסו לה בכתב התביעה בכובעה ככזו.
5. לחלופין טענו הנתבעות, כי יש לעכב ההליך נגדן נוכח קיומה של תניית שיפוט זר ייחודית בשטרי המטען המהווים את חוזה ההובלה של המטען דנן.
6. לטענת הנתבעות, שטרי המטען היחידים המייצגים את חוזה ההובלה הם שטרי המטען שצורפו כנספח 1 לבקשה, שבסעיף 29 להם קבועה תניית שיפוט זר ייחודית, לאור כוונת הצדדים להקנות בלעדיות לבית המשפט המוסמך בלונדון.
7. לטענתן, התובעת כפופה לתניית השיפוט הקבועה בשטר המטען, למצער ככל שהיא מבקשת להסתמך על הוראות הקבועות בשטר מטען זה ממש, ובפרט מקום שתניית השיפוט מחילה עצמה על כל התביעות הנובעות משטר מטען זה, ללא יוצא מן הכלל.
8. מנגד טענו, כי אוורגרין זכאית ליהנות מתנאי שטר המטען בין השאר בשים לב לסעיף 4 לתנאי שטר המטען שמחיל את כל הזכויות, הפטורים והחסינויות ששטר המטען מעניק למוביל הימי – גם לסוכנים מטעם המוביל הימי ובכללם אוורגרין.
9. לטענת הנתבעות, ככל שהתובעת תטען לכך שתניית השיפוט מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד – יש לדחות הטענה הן מן הטעם שהדין הישראלי לא חל על שטרי המטען והן לאור הפסיקה שהכירה באינטרס הלגיטימי של חברות הספנות לקבוע בשטרי המטען תניות מעין אלו ולא מצאו לראות בהן משום תנאי מקפח.
תשובת התובעת
10. התובעת מצידה התנגדה לבקשה ועמדה על חקירת המצהיר מטעם הנתבעות.
11. לטענתה, הנתבעות נושאות באחריות למשלוח המטען בשל אופי ומהות התפקיד אותו הן נושאות כנציגות האנייה בישראל, על כל נגזרותיו. דווקא מעצם תפקידן כ "סוכן האנייה", נגזרת לתובעת זכות התביעה נגדן. טענת הנתבעות להיעדר אחריות מצדן נטענה ללא ביסוס באסמכתאות כדוגמת הסכם המסדיר את מערכת היחסים בין הנתבעות למוביל הימי, תצהיר נציג הנתבעות לא התייחס לכך, וגרין ספנות לא צירפה כל מסמך המלמד על סיום יחסיה עם המוביל הימי כנטען.
12. לטענת התובעת, כתב התביעה אינו מצמצם את האחריות ביחס לתפקיד ספציפי של הנתבעות, אלא נוקט בלשון רחבה של "חברות... אשר עיסוקן הינו לטפל בהובלת מטענים או משלוחים, לרבות הובלה יבשתית וימית...". האופן בו נוסח תפקיד הנתבעות בכתב התביעה דומה לניסוח תפקיד הנתבעות בבקשתן "חברות שעיסוקן מתן שירותי סוכנות למוביל הימי...". מלבד זאת, פירוט הטענות המיוחסות לנתבעות בסעיפים 35(ח)-35(יב) לכתב התביעה אינו נוגע רק לאחריותן כ"מוביל ימי".
13. עוד טענה התובעת, כי הנתבעות התעלמו בבקשתן מכך שהן נציגיה של חברות הספנות באזור גיאוגרפי מסוים בו הן ממלאות חלק אינטגרלי בהתקשרות בהסכמי ההובלה ובביצועם. הן מייצגות את חברת הספנות בפני לקוחותיה באותו אזור, לרבות שיווק שירותיה, ניהול משא ומתן מסחרי והתקשרות בשמה בהסכמי הובלה, לרבות עריכת כל המסמכים הקשורים בכך (דוגמת שטרי מטען), הוצאתם והעברתם לכל הגורמים הרלוונטיים וכיו"ב. לטענת התובעת, לו תוכחנה העובדות המהותיות ושאר טענותיה בכתב התביעה – יהיה בכך כדי להוביל למתן פסק דין שיקבל התביעה נגד הנתבעות.
14. התובעת הודיעה, כי במקביל לתשובתה תגיש בקשה לתיקון כתב התביעה על דרך הוספת המוביל הימי שזהותו נודעה לה לטענתה רק עם הגשת הבקשה דנן. לפיכך, ולצורך בחינת כל השאלות השנויות במחלוקת, משעה שניתן למצוא פתרון בתיקון התביעה במקום במחיקתה ומשעה שדי בסיכויים קלושים להצלחת התביעה בכדי להימנע ממחיקתה - דין הבקשה למחיקת התביעה על הסף להידחות.
15. אשר לטענת הנתבעות לתניית שיפוט זר ייחודית – מדובר לטענת התובעת בטענה שגויה וזאת ממספר טעמים.
16. תחילה טענה התובעת, כי היא איננה צד לשטרי המטען שגולו לראשונה במסגרת הבקשה עצמה, ואין באמור בהם כדי לחייב אותה. רק במועד הגשת הבקשה נודעה לתובעת לראשונה זהותו של המוביל הימי שכן פרטיו אינם מופיעים על גבי שטרי המטען המצורפים לכתב התביעה ואשר אותם קיבלה התובעת. עוד הפנתה התובעת לפסיקה בה נקבע כי סעיף שיפוט ייחודי במסגרתו בעל אנייה מבקש לרכז את סיכוני ההתדיינות במקום אחד נוח לו –אינו חל על סוכנת האנייה בהיותה חברה ישראלית שמקום מושבה ופעילותה בישראל.
17. עוד טענה התובעת, כי ככל שבית המשפט בישראל ידון בתביעה דנן, לנתבעות לא יגרם עוול או קושי בניגוד למקרה הפוך בו ייגרם למשיבה עוול או קושי ובכל מקרה לבית המשפט באנגליה אין כל זיקה או קשר לצדדים ולאירוע מושא דיוננו.
18. התובעת הוסיפה וציינה כי יש לדחות הבקשה גם מן הטעם שתניית השיפוט מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד כמשמעותו בסעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982; צורת הסעיף וגודל האותיות נוגדות את הוראות תקנות הגנת הצרכן (האותיות בחוזה אחיד ובתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן), תשנ"ה-1955; ותנאי סמכות שיפוט אינו קונקלוסיבי לפי נוסחו בפרט כאשר קיים גם שטר מטען שאינו כולל סעיף שיפוט ייחודי.
תגובת הנתבעות 2-3
19. בתגובתן חזרו הנתבעות על טענותיהן בבקשה והוסיפו, כי כוונתה של התובעת לתקן את כתב תביעתה באופן שבו יתווסף המוביל הימי כנתבע ובאופן שבו יתווספו טענות בדבר אחריותן של הנתבעות כסוכן האנייה (סעיף 9 לתשובתה), מעידה על הבנתה של התובעת כי כתב תביעתה נעדר עילה נגד הנתבעות, ודי בכך בכדי לדחות את התביעה מושא דיוננו תוך חיוב התובעת בהוצאות.
20. עוד טענו הנתבעות בעניין זה, כי שינוי עמדת התובעת לפיה עומדת לה עילת תביעה נגד הנתבעות בהיותן סוכן האנייה ולא בהיותן מוביל ימי כפי שנטען בכתב התביעה - מהווה הרחבת חזית אסורה שאין להתירה.
21. עוד טענו, כי גם לו היה מתוקן כתב התביעה באופן שיכלול עילת תביעה נגד הנתבעות כסוכנות של המוביל הימי – גם אז לא הייתה עילת תביעה נגדן שכן התובעת לא הצביעה לא בכתב התביעה ולא בתשובתה לבקשה דנן על מעשה או מחדל המיוחס לנתבעות בעבר או בהווה, הקשור במילוי תפקידן כסוכנות אנייה ולא רק מעצם היותן סוכנות אנייה.
22. בנוסף, טענת התובעת כי לא ידעה מי המוביל הימי עד להגשת הבקשה – לא נתמכה בתצהיר ואף אינה נכונה לגופה, כפי שניתן להיווכח מנספח 4 לכתב ההגנה של נתבעת 4, הכולל מסמך שנמסר לתובעת ביום 2.6.22, ובו צוינו פרטי המוביל הימי.
23. אשר לטענת התובעת כי תניית השיפוט הזר הייחודית מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד הוסיפו הנתבעות וטענו, כי על פי הפסיקה יש לבחון שאלה זו ביחס לדין האנגלי ולא הישראלי, וגם לו ניתן היה להחיל את הדין הישראלי, הנסיבות דנן אינן מתאימות להחלת החזקה הקבועה בסעיף 9(4) לחוק החוזים האחידים ממספר טעמים.
24. עוד טענו הנתבעות כי בניגוד לטענת התובעת, תניית השיפוט הזר הייחודית חלה על הנתבעות בכובען כסוכנותיו המקומיות של המוביל הימי, כפי שנקבע מפורשות בפסיקה עדכנית של בית המשפט העליון.
25. לטענת הנתבעות, ניתן וצריך לדון בבקשה גם ללא חקירת המצהיר מטעמן למרות בקשת התובעת, וזאת הן משום שהתובעת עצמה כללה בתשובתה טענה עובדתית ולא תמכה אותה בתצהיר באופן שיפר האיזון בין הצדדים ויפגע בזכויות הנתבעות; הן משום שטיבה של הבקשה הוא בסילוקה של התביעה על הסף על בסיס כתב התביעה והמסמכים שצורפו לו ואין צורך בבירור עובדתי משמעותי; והן מן הטעם שהאמור בתצהיר הנתבעות אינו שנוי במחלוקת.
דיון והכרעה
26. לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה החלטתי לקבלה, ללא צורך בקיום דיון או בחקירת המצהיר תחילה, שכן לצורך מתן ההחלטה בשאלת קיומה של עילת תביעה כלפי הנתבעות – די בענייננו בעיון בכתבי הטענות עצמם (ר' תקנה 50(4) לתקסד"א).
27. להלן אנמק החלטתי.
דינה של התביעה נגד הנתבעות 2-3 סילוק על הסף מחמת היעדר עילה
28. אפתח בכך שלמרות הצהרתה של התובעת כי במקביל לתשובתה לבקשה דנן היא תגיש בקשה לתיקון כתב תביעה – הדבר לא נעשה עד לרגע כתיבת החלטה זו על אף שהיה בידי התובעת די והותר זמן לשם כך.
29. בסעיף 3 לכתב התביעה הגדירה התובעת את הנתבעות 2-3 כ"מוביל" וטענה כי מדובר ב"חברות העוסקות בהובלה ימית של מטענים הנשלחים מחו"ל לארץ, אשר עיסוקו הינו לטפל בהובלת מטענים או משלוחים, לרבות הובלה יבשתית וימית, מחו"ל לישראל ואשר הן היו החוכרות ו/או השוכרות ו/או המחזיקות ו/או המנהלות ו/או המפעילות של אניית משא בשם....והן נושאות באחריות להעברת המשלוח נשוא התביעה אל התובעת."
30. כלומר, הנתבעות 2-3 נתבעו בכובען כ"מוביל ימי". בכובען כ"מוביל ימי" ורק בכובען ככאלו, מיוחסות להן העובדות הנטענות בסעיף 10 לכתב התביעה כמי שהאנייה עליה הועמס המטען מצויה בבעלותן ו/או בחכירתן ו/או בניהולן ו/או בשימושן או בשימוש מי מטעמן.
31. בכובען כ"מוביל ימי" ורק בכובען ככאלו גם מיוחסת להן האחריות המפורטת בסעיפים 33-28; 35 לאבדן המטען. בכלל זה מיוחסת להן הפרת התחייבות חוזית לשמור על המטען ולהגן עליו (ס' 28 לכתב התביעה); הפרת התחייבותן להוביל את המטען ולמסור אותו במצב תקין (ס' 29 לכתב התביעה); אחריותן לאבדן המטען כשומרות פיקדון או שומרות שכר או מכוח חוק חוזה קבלנות (ס' 30; 32 לכתב התביעה); אחריותן למטען מכוח שליטה מלאה עליו (ס' 30 לכתב התביעה); אחריותן למטען מכוח רשלנות שמצאה ביטוי בהתאמת מסלול הפלגה לא מתאים למטען; בתכנון או ביצוע לקוי של ההובלה; באופן ביצוע ההובלה; בסטייה מנתיב ההפלגה המוכר; באי נקיטת אמצעי זהירות מתאימים בהובלה ובמניעת הנזק; בהעסקת מוביל בלתי מיומן; במתן הנחיות בלתי מתאימות לעובדים או לעוסקים בהובלה; בהפרת או התעלמות מהתחייבויות מפורשות או מכללא על פי הסכם ההובלה; ובהתנהגות שונה מהמצופה מחברת הובלה ימית סבירה בנסיבות (ס' 35 לכתב התביעה).
32. גם בהתעלם מטענתה של גרין ספנות כי שימשה סוכנת של המוביל הימי עד לשנת 2019 בלבד ולכן אין לה כל נגיעה לאירוע מושא התביעה (טענה זו אמנם נתמכה בתצהיר אך לא צורפה אסמכתה לתמיכה בה, ומשלא אפשרתי חקירת המצהיר אין בכוונתי להכריע בטענה זו ברמה העובדתית), הרי גם לו אניח כי שתי הנתבעות שימשו דה-פקטו ובמועדים הרלוונטיים כסוכנות בישראל של חברת התובלה הימית EVERGREEN, אף אחת מהן איננה "המוביל הימי" בעצמה. מדובר בסוכנות של המוביל הימי בישראל, אשר מעצם טיבן וטבען תפקידן מתמצה במתן שירותי סוכנות למוביל הימי בעת שאוניותיו פוקדות נמל בישראל.
33. פעולות ותפקידים של סוכנת המוביל הימי, כפי שנתמכו בתצהיר סמנכ"ל אוורגרין, כוללים תיאום הזמנת ההובלה, תיאום חלון העגינה ופריקה מול רשויות הנמל וגורמים נוספים, העברת הודעות לגבי מועד כניסתה של האנייה לנמל לרשויות הנמל ולמקבלי המטענים, הזמנת מצרכים וצידה לאנייה, למערכותיה ולצוות המשרת עליה, והנפקדת פקודות מסירה למטענים בהתאם להנחיות המוביל הימי.
34. כתב התביעה איננו מלמד על עילת תביעה כנגד הנתבעות בכובען כסוכנות של המוביל הימי, ונראה כי גם התובעת עצמה אינה מכחישה זאת בתשובתה, ועל כך ניתן ללמוד מסעיף 9 לתשובתה, שם הצהירה על כוונתה לבקש תיקון כתב התביעה על דרך צירופו של המוביל הימי, כאשר כתב התביעה המתוקן "יכלול טענות בדבר אחריות ספציפית של המוביל ושל המבקשות בהיותן סוכני האוניה ונציגי המוביל הימי בישראל."
35. בדברים אלו ניתן לראות משום הודאה מפורשת התובעת עצמה, כי לא פירטה בכתב התביעה טענות כלשהן ולא ייחסה לנתבעות אחריות כלשהי בכובען כסוכנות או נציגות של המוביל הימי בישראל.
36. כאשר מצרפים הודאה זו ללשון כתב התביעה עצמו; משנוסח כתב התביעה התייחס לנתבעות כאל "מוביל ימי", על כל האחריות הנגזרת ממוביל ימי ככזה; ומשכתב התביעה לא התייחס לאחריות של סוכני המוביל הימי בכובעם ככאלו, הרי שגם אם תוכחנה כל העובדות והטענות שבכתב התביעה – לא יהיה בכך כדי לקבל את התביעה כנגד הנתבעות 2-3.
37. לתובעת הייתה שהות מספקת להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה ממועד הגשת תשובתה לבקשה דנן ועד להכרעה בבקשה, היא קפאה על שמריה, לא ביקשה לתקן את כתב התביעה, וממילא גם לא תמכה בתצהיר טענתה לכך שלא ידעה קודם לכן על זהותו של המוביל הימי.
38. די בכך כדי להוביל כבר כעת לסילוקה של התביעה נגד נתבעות 2-3 על הסף על דרך מחיקתה, לפי הוראות תקנה 41(א)(1) לתקסד"א, וכך אני מורה.
39. משקבעתי כי דין התביעה נגד הנתבעות 2-3 סילוק על הסף מחמת היעדר עילה, הרי שהתייתר הצורך לדון ולהכריע בטענות הסף הנוספות שהעלו הנתבעות לעניין עיכוב ההליך מחמת קיומה של תניית שיפוט זר ייחודית.
40. למעלה מן הנדרש, ואך לצורך "קריאת כיוון" עתידית במטרה לאפשר לצדדים (ולתובעת בפרט) לכלכל צעדיהם להמשך ניהול ההליך, אתייחס להלן לטענות אלו בתמצית.
עיכוב ההליך נגד הנתבעות 2-3 מחמת תניית שיפוט זר ייחודית
41. לפי ההשקפה הרווחת במשפטנו, אין בכוחו של הסכם בין הצדדים לשלול מבית משפט בישראל את סמכות השיפוט. עם זאת ככלל, יכבד בית המשפט תניית שיפוט מוסכמת בין הצדדים ויפעיל את שיקול דעתו להימנע מלהחיל את סמכותו במקרה שקיימת בין הצדדים תניית סמכות שיפוט ייחודית זרה ויעכב הליכים שהוגשו בפניו תוך הפרת תניה זו, אלא אם כן התובעת מצליחה להוכיח כי קיימות סיבות טובות לסירוב העיכוב.
42. הנתבעות הפנו לסעיף 29 לשטר המטען שכותרתו "Law and Jurisdiction" אשר קובע כדלקמן:
(1) Non-U.S. Trades:All claims arising hereunder shall be brought and heard solely in the High Court of London, England to the exclusion of any other forum. Excpet as provided elsewhere in this Bill, English law shall apply to such claims."
43. ככלל, מהותה של תניית השיפוט, אם ייחודית היא אם מקבילה, נמדדת על-פי לשונה של ההוראה. בעניין זה התגבשו בפסיקה שני כללים עיקריים: ראשית, תניית שיפוט תתפרש כתניה ייחודית רק אם יש בה לשון מפורשת ובלתי מסויגת המעניקה סמכות שיפוט לבית-משפט פלוני תוך שלילת סמכותם של בתי-המשפט האחרים, ושנית, במקרה של ספק יש לתת את הדעת למטרת ההוראה ולמגמותיה (ר' ע"א 9/79 קרפול נ' הורוביץ, פ"ד לד(1) 260 (1979), להלן – "עניין קרפול").
44. אני סבורה כי תניית השיפוט שבסעיף 29 לתנאי שטרי המטען שהציגו הנתבעות היא תניית שיפוט ייחודית לפי לשונו המפורשת של הסעיף. תניית השיפוט בענייננו כוללת הוראות המעניקות באופן מפורש ייחודיות ובלעדיות לבית המשפט בלונדון, והיא אף נוקטת לשון פעילה (ולא סבילה). בנוסף, תניית השיפוט איננה קובעת באופן סתמי כי לבית המשפט בלונדון תהיה סמכות לדון בין הצדדים, אלא גם קובעת כי הדין החל על סכסוכים הנוגעים לשטר המטען הוא הדין האנגלי, באופן שאף הוא עשוי לחזק את המסקנה כי עסקינן בתניית שיפוט זר ייחודית (השוו לת"א 1224-08-12 ASML Netherlands B.V נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (16.05.2013)).
45. הוראות אלו מלמדות בעיניי כי תכליתה של התנייה היא להקנות סמכות שיפוט בלבדית לבתי המשפט בלונדון (השוו בהקשר זה לת"א 22614-09-17 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' YANG MING TRANSPORT CORO [פורסם בנבו] (29.08.2018(, להלן – "עניין יאנג מינג", שם נקבע כי תניית שיפוט כמעט זהה מהווה תניית שיפוט ייחודית).
46. לבד מלשונו המפורשת של סעיף 29 לתנאי שטרי המטען מושא דיוננו, כאשר התייחסה הפסיקה להקשר הקונקרטי של שילוח ימי בינלאומי, נקבע כי טבעי הוא שבשטר מטען המנוסח ומודפס על-ידי חברת שיט השולחת אניותיה לרחבי תבל, תבקש החברה להגן על האינטרסים שלה, ולא תרצה להתדיין בכל נמל אפשרי בו תעגונה אניותיה אלא תרצה להתדיין במקום הנוח לה (ר' עניין קרפול לעיל, וכן עניין יאנג מינג, לעיל). לכן, גם מכוונת הצדדים להסכם ההובלה מן הסוג שלפנינו ניתן ללמוד על דרך ההיקש, אודות ייחודיותה של תניית השיפוט.
47. בענייננו דומני כי גם התובעת עצמה לא חלקה בתשובתה על כך שעסקינן בתניית שיפוט זר ייחודית אלא העלתה טענות הגנה שונות המצדיקות לטענתה שלא להכפיף אותה לתנייה זו.
48. כך למשל טענה התובעת כי לא קיבלה לידיה את שטרי המטען של אוורגרין עליהם נסמכות הנתבעות בבקשתן, כי אם רק את שטרי המטען שצורפו לכתב התביעה. ואולם, יש לזכור כי מדובר בטענה עובדתית שצריכה להיתמך בתצהיר. התובעת לא צירפה כל תצהיר לתשובתה, כך שטענתה זו לא הוכחה.
49. מכל מקום, גם לו הייתה מוכחת טענתה העובדתית האמורה של התובעת, מקובלת עליי טענת הנתבעות כי הגשת תביעה בגין נזק שנגרם למטען מהווה הפעלת זכויותיה של התובעת (כיבואנית) מכוח שטר המטען. משכך, ככל שהתובעת מבקשת להסתמך בתביעתה כנגד הנתבעות על שטר המטען הרלוונטי להן (ונראה על פני הדברים כי כך היא מבקשת לעשות), הרי שלפי הוראת ס' 8(א) לפקודת הובלת טובין בים, לצד זכאותה של התובעת לכל הזכויות הנובעות מן העסקה שבשלה נעשה שטר המטען, היא כפופה להתחייבויות המתייחסות לאותה עסקה בבואה להפעיל את זכויותיה האמורות.
50. דברים אלו מוצאים חיזוק גם בלשון תניית השיפוט עצמה, המחילה עצמה על כל התביעות הנובעות משטר מטען זה (השוו לעניין זה לת"א 58097-02-17 צים שירותי ספנות משולבים בע"מ נ' חממה מאיר סחר (1996) בע"מ [פורסם בנבו] (10.08.2017); ולת"א 44442-02-12 אגריבר חקלאות בע"מ נ' מנטפילד (1983) בע"מ, פס' 46 לפסק הדין [פורסם בנבו] (21.07.2014)).
51. טענת הגנה נוספת שהעלתה התובעת, היא כי סעיף תניית השיפוט הייחודית חל על המוביל הימי עצמו אך לא על סוכניו. הפסיקה עליה נסמכה התובעת לתמיכה בטענתה (ע"א 791/77 אהרן רוזנפלד ובניו בע"מ נ' פיירמנס פנד חברה לבטוח בע"מ, פ"ד לב(3) 729 (1978); ע"א 601/82 בנק לאומי לישראל בע"מ נ'Continent israel schiffahrts g.m.b.h- .c.i.s , פ"ד מ(2) 673((1986) איננה הפסיקה העדכנית ביותר בעניין זה.
52. בעניין זה הפניית הנתבעות לפסק הדין בע"א 8205/16 CONTRASTOCK OY נ' האוניה, THOR HORIZON בעלת האוניה [פורסם בנבו] (25.01.2018) להלן – "עניין THOR HORIZON") היא עדכנית יותר.
53. כידוע, במרוצת השנים חלו התפתחויות במשפט הימי, ובנוסף לכללי האג וויסבי שאומצו על ידי המחוקק הישראלי בפקודת הובלת טובין בים משנת 1926, החלו צדדים לשטרי מטען להוסיף לשטרי המטען סעיף המכונה "סעיף ההימליה" המהווה מעין השלמה לכללי האג ונועד להגן על מי שאינו צד ישיר לשטר המטען, כמו למשל עובדי האונייה או קבלנים עצמאיים שהיו מעורבים בביצוע חוזה ההובלה. סעיף ההימליה מרחיב את ההגנה של כללי האג ומחילם על גורמים נוספים שאינם חתומים על שטר המטען. זה גם מה שנקבע בעניין THOR HORIZON.
54. ודוקו – עדיין, על מנת שסוכני מוביל ימי יוכלו להיבנות מההגנות החלות על פי שטר המטען על מוביל ימי, עליהם להראות כי שטר המטען כולל הרחבה שכזו (כפי שהוכחה בעניין THOR HORIZON לעיל). הנתבעות הצביעו בגוף הבקשה על הוראת ס' 4 לתנאי שטר המטען. הוראות הסעיף לא הוצגו בצורה ברורה וקריאה, ולא ברור האם הוראות הסעיף – ככל שאכן מדובר בסעיף הימליה – אכן חלות על הנתבעות בכובען כסוכנות של המוביל הימי. הנטל כמובן על הנתבעות להראות זאת, ולא די בטענה עמומה כדי להוכיח זאת (השוו לעניין זה לת"א 30170-04-17 Patrick Trans d.o.o נ' מנטפילד (1983) בע"מ [פורסם בנבו] (11.08.2020); לת"א (שלום ת"א) 41599-08-19 TRANSAVIA SRL נ' נצר א.ל. הנדסת חשמל בע"מ [פורסם בנבו] (06.04.2020) וכיו"ב).
55. מכל מקום, בהינתן קביעתי כי דין התביעה נגד הנתבעות להימחק מחמת היעדר עילה, נפקותו של מחדל זה של הנתבעות לענייננו היא תיאורטית בלבד.
56. טענת הגנה נוספת של התובעת היא כי בניגוד לטענת הנתבעות, לא ייגרם להן כל נזק ולא ייגרם כל עוול אם התביעה תתברר בישראל, וכי לבית המשפט בלונדון אין כל קשר או זיקה להליך זה באופן שמצדיק בירור בישראל למרות תניית השיפוט הזר הייחודית. ואולם, לא שוכנעתי מטענות התובעת מדוע בהינתן תניית שיפוט זר ייחודית, וככל שיוכח כי היא אמנם חלה גם על סוכני המוביל הימי, אין בכך די כדי לעכב ההליך כאן. לא די באי נוחות של התובעת כדי להצדיק את איון נפקותה המעשית של תניית השיפוט הזר הייחודית בנסיבות.
57. אשר לטענת ההגנה הנוספת שהעלתה התובעת, ולפיה תניית השיפוט הזר היא תניה מקפחת בחוזה אחיד לפי חוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982, וגם תחת ההנחה (הכלל לא מובנת מאליה) שיש לבחון את הטענות באספקלריית הדין הישראלי, לא שוכנעתי כי התקיימה בנסיבות חזקת הקיפוח הקבועה בסעיף 4(9) לחוק האמור, המתייחסת לתנאי המתנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט המקנה לספק זכות בלעדית לבחירת מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר סכסוך.
58. מכל מקום, גם אם התקיימה החזקה האמורה בענייננו, אין הדבר מנביע מניה וביה את המסקנה שעל בית המשפט להורות על ביטולה של תניית השיפוט הזר הייחודית בנסיבות.
59. בית המשפט העליון פסק זה מכבר, כי בהכרעה בטענת פסלות תניית שיפוט שומה על בית המשפט לתת דעתו, בין השאר, לשני שיקולים: האחד הוא מידת הצפייה הסבירה שתניית שיפוט ייחודית תימצא בשטר המטען; והשני הוא אם מדובר בהתקשרות בין צדדים שווים אם לאו, כאשר יש להבחין בין התקשרויות בין צדדים שווים כגון חברות כלכליות גדולות וגופים עסקיים המכלכלים את צעדיהם על יסוד מידע ושיקולים רציונליים, לבין הסכמים הנערכים בין צרכנים פרטיים מול חברות בין-לאומיות (ר' למשל רע"א 4228/97 Empresa Lineas Maritimas Argentinas S.A נ' קונטיננטל חברה לביטוח ימי בע"מ, נז(6) 289 (1998), וכן עניין יאנג מינג, לעיל).
60. בענייננו, סביר להניח ולצפות כי חברות הובלה ימית בינלאומית תקבענה בשטרי המטען תניית שיפוט ייחודית במקום אחד. הפסיקה אף הכירה באינטרס זה כלגיטימי (רק למשל עניין יאנג מינג לעיל; ע"א 433/64 נברום מריטים בע"מ נ' הסנה חברה ישראלית לביטוח בע"מ, פ"ד יט 159 (1965)).
61. בנוסף, אין להתעלם מכך שהתובעת היא חברה מסחרית רצינית, העוסקת כעניין שבשגרה בייבוא נעליים. יש להניח כי אין זו ההתקשרות הראשונה שלה בהסכמים לייבוא נעליים מסין או ממדינות אחרות באמצעות הובלה ימית.
62. מעמדה זה של התובעת מפחית את פערי הכוחות בינה לבין כל אחת מהנתבעות (ובכלל זה הנתבעות 2-3) ואף מאפשר לקבוע כי מצופה ממנה לדעת או להניח שתנאי הובלת הסחורות שהיא מייבאת כוללים תניית שיפוט זר ייחודית (ור' לעניין זה גם ת"א 50460-06-13 DAL נ' אגרוטרה (2011) בע"מ [פורסם בנבו] (18.02.2015); והשוו למשל לת"א 22916-03-22 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' EVERGREEN MARINE SINGAPORE PTE LTD [פורסם בנבו] (24.7.2022)).
63. די לטעמי גם בכל אלו כדי לדחות את טענת התנייה המקפחת בחוזה אחיד בנסיבות.
סוף דבר
64. כפי שפורט לעיל, שוכנעתי כי כתב התביעה בנוסחו כיום איננו מגלה עילת תביעה כלפי הנתבעות 2-3. בהתאם, דין התביעה נגד הנתבעות 2-3 להימחק מחמת היעדר עילה, וכך אני מורה.
65. עוד התייחסתי, במסגרת אוביטר, לטענות נוספות שהעלו הצדדים בענייננו, בבחינת "קריאות כיוון" לצדדים, שיכול ותסייענה בידיהם לכלכל צעדיהן להמשך ניהולו של הליך זה.
66. משהתקבלה הבקשה לגופה, ומשעמדו הנתבעות על הוצאותיהן, התובעת תישא בהוצאות הנתבעות בגין הגשת בקשה זו בסך 5,000 ₪, תוך 30 יום.
67. תשומת לב המזכירות לכך שהתיק נותר פתוח.