בית משפט השלום בבאר שבע
ת"א 125-07-19 ב.מ.צ. אור בע"מ נ' א.ס.י טכנולוגיות והנדסה בע"מ ואח'
בפני כבוד השופטת בכירה עירית קויפמן
תובעת
ב.מ.צ. אור בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד מרדכי סאסי
נגד
נתבעים 1. א.ס.י טכנולוגיות והנדסה בע"מ – נמחקה
2. אולג כץ
ע"י ב"כ עוה"ד אסף כהן
3. סרגיי בלו – לא בעניינו
פסק דין
בעניין הנתבע 2
1. התובעת הגישה תביעה על סך 210,000 ₪ בטענה כי ציוד של מכלי לחץ גדולים לצורך פעילות מועדון צלילה, לא סופק לה למרות ששילמה עבורו.
הנתבעת 1 היא חברה בע"מ (להלן: "החברה"). הנתבעים 2 ו – 3 הם בעלי מניות בחברה.
2. לאחר הגשת התביעה התברר כי נגד הנתבעת 1 ניתן צו פירוק עוד ביום 05.11.18 כך שעוכבו ההליכים בעניינה.
התובעת והנתבע 3 הגיעו להסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 18.12.22.
על כן, פסק דין זה הוא בעניינו של הנתבע 2 בלבד.
3. להשלמת התמונה יצוין כי בין מר אמנון היינה ז"ל, אביו המנוח של נציג התובעת (להלן: "המנוח") לבין הנתבעים, התנהל הליך משפטי (ת"א 31802-05-18 בבית משפט השלום בבאר שבע).
לאחר פטירתו של המנוח, באה בנעליו אלמנתו. במסגרת ההליך האמור, נדונה תביעה בקשר לעסקה להעברת מניות הנתבעת 1 מהנתבעים 2 ו- 3 למנוח, אשר לא יצאה אל הפועל, ולהשבת כספים ששולמו על ידי המנוח.
טענות התובעת
4. התובעת הזמינה מהנתבעת מיכלי לחץ בסך של 150,000 ₪ ושילמה לנתבעת סך של 80,000 ₪ כמקדמה ולאחר זמן מה, על פי בקשת הנתבעת, שולם סכום נוסף של 20,000 ₪. למרות זאת, הסחורה לא סופקה וכן לא הושבו הכספים ששולמו וזאת בשלל תירוצים וסיפורים.
5. אביו ז"ל של נציג התובעת, ניהל מו"מ עם הנתבעים 2 ו- 3 לרכישת מניותיהם, אך גם הוא הולך שולל וכספו נגזל ממנו על ידי הנתבעים נגדם הוגשה תביעה טרם פטירתו. בשל הסכמות שהיו בין המנוח לבין הנתבעים, נושא התביעה עוכב כדי להשלים את הליך העברת המניות שבמסגרתו הסכום ששולם היה חלק מרכישת המניות, החברה, הציוד, או כל זכות אחרת של הנתבעים. ההסכם לא יצא לפועל כאשר התגלה שבעלי המניות מבריחים רכוש מהחברה ו/או חזרו בהם לאחר שקיבלו כספים.
6. הנתבעים 2 – 3, בעלי המניות בחברה, נטלו סיכונים ביודעם את מצבה הפיננסי של החברה, וידעו שאין ביכולתם לספק את הציוד שהוזמן. הנתבעים נקלעו למצוקה כלכלית ויתכן גם לסכסוך ביניהם וידעו זאת בזמן אמת, ולמרות זאת הסתירו את המצב העובדתי מהתובעת ובכך נהגו בחוסר תום לב ויש חייבם באופן אישי.
7. התובעת הסתמכה על הציוד שהיה אמור להיות מסופק כדי להפעיל את עסקיה שבהם מועדון צלילה, שלא יכול לפעול ללא מכלי הלחץ.
8. התובעת לא ידעה כי החברה אינה נזילה ו/או כי פרץ סכסוך בין בעלי המניות ו/או שמצבה של החברה אינו מאפשר לה לספק את הציוד או שהנתבעים יחד ולחוד מבצעים תרגיל עוקץ. בעלי המניות לקחו במקרה זה מימון דק ו/או סיכון חסר תום לב או עצמו עיניהם למצב החברה.
9. בתביעה צוין כי היא מוגשת מכוח דיני החוזים, דיני חוזים התרופות, דיני הנזיקין, דיני עשיית עושר, חובת תום הלב ודרך מקובלת של בעלי המניות, ו/או מנהליה ו/או שולחיה של החברה, דיני החברות וכל חוק אחר וכי ניתן אמון בבעלי המניות ונושאי המשרה שכן נעשו עמם עסקאות קודם לכן והללו הפרו את ההסכם ולקחו לעצמם כספים בהטעיה, במרמה, והונאה וכי יש כישלון תמורה מלא. כן נטען כי הנתבעים עשו שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת של החברה וזאת לצורך "עקיצת" כספי התובעת והולכתה שולל. עוד נטען כי לבעלי המניות יש חובת זהירות מוגברת שלא לנצל את החברה לצרכיהם ו/או לאי גילוי מצבה הפיננסי ללקוחותיה.
10. התובעת עותרת לחייב את הנתבעים יחד ולחוד לתשלום בסך 100,000 ₪ בגין השבת הכספים ששולמו לנתבעים, סך של 100,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו למוניטין העסק ובגין אי אספקת הצרכים הבסיסיים להפעלתו, וסך של 10,000 ₪ בגין נזק לא ממוני ועוגמת נפש.
11. מטעם התובעת העידו מר אור היינה וכן גב' אינה גרדנר אשר עבדה בנתבעת 1.
טענות הנתבע 2
12. ההזמנה שצורפה לכתב התביעה היא מפוברקת ומזויפת ואינה חתומה על ידי מי מהנתבעים.
לתובעת מעולם לא היו יחסי מסחר עם הנתבעת 1 ומי שביצע את ההזמנה עליה מנסה התובעת לבסס את תביעתה, היא חברת אמעד תקשורת בע"מ (להלן: "אמעד") וזאת ביום 29.11.15, לאחר שקיבלה שתי הצעות מחיר מהנתבעת 1 (ביום 23.11.15 וביום 29.11.15), ובהתבסס עליהן.
13. חברת אמעד "משכה" מהנתבעת 1 מוצרים על חשבון הזמנה שביצעה ומוצרים נוספים, וזאת מבלי ששילמה עליהם, בסך כולל של 54,200 ₪ שיש לקזז מכל תמורה נטענת. לאמעד לא עמדה הזכות לקבל לידיה את המוצרים הנזכרים בהזמנה, שכן על פי תנאי ההזמנה אמעד התחייבה לשלם 80 אחוז מערכה של ההזמנה שעמדה על סך של 140,100 ₪ כמקדמה, כלומר סך של 112,080 ₪, אך היא לא עשתה כן.
14. עקב נסיונו של בעל המניות של אמעד, מר אמנון היינה המנוח, לקבל לידיו את מניות הנתבעת 1, הוא החליט משיקוליו "להקפיא" את נושא ההזמנה. מדובר בהזמנה שבוצעה בסוף שנת 2015, ולא בכדי אמעד או התובעת לא באו בשום דרישה לנתבעת 1 בקשר עם ההזמנה, עד למועד הגשת התביעה, למעלה מ- 3 שנים לאחר מכן.
15. אין שום הצדקה לחייב את הנתבע 2 בתשלום סכום כסף כלשהו, ולמעט הפרחת סיסמאות ריקות מתוכן, הנתבעת לא הצביעה על שום סיבה להרים את מסך ההתאגדות של נתבעת 1 ו/או המבססת אחריות אישית של נתבע 2. מדובר בהזמנה שבוצעה בחודש נובמבר 2015 בעוד שצו הפירוק נגד הנתבעת 1 ניתן בנובמבר 2018, 3 שנים לאחר מכן.
16. מטעם הנתבע 2 העיד הנתבע 2 בעצמו.