בבית המשפט העליון
רע"א 5383/23
לפני: כבוד השופטת ר' רונן
המבקש: אנריקו קופו
נ ג ד
המשיבים: 1. . Richard L.Wasserman co trustee
2. Vicki Feldmar co trustee
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 28.5.2023 בת"א 8990-04-23, [פורסם בנבו] שניתנה על ידי כב' השופטת ר' איזנברג
בשם המבקש: עו"ד יוסף פנדריך
החלטה
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ר' איזנברג) מיום 28.5.2023 בת"א 8990-04-23, [פורסם בנבו] בה הורה בית המשפט למבקש להגיש אימות ותרגום לעברית של מסמכים בשפה האנגלית עליהם הוא מבקש להסתמך.
הרקע לבקשה
1. עניינו של ההליך המתנהל בבית משפט קמא הוא בתביעה בה עתר המבקש לרשום על שמו נכס מקרקעין – דירה בעיר חיפה (להלן: המקרקעין). התביעה הוגשה מלכתחילה כנגד הגב' דבורה וסרמן (להלן: הגב' וסרמן או המנוחה) אשר על שמה רשומים המקרקעין כיום. על-פי הנטען בכתב התביעה, המבקש ירש את המקרקעין מאחיו המנוח, שרכש את המקרקעין כדין מהגב' וסרמן עוד בשנת 1988. לטענתו, חרף הרכישה, הבעלות לא נרשמה על שמו במרשם המקרקעין מסיבה שאינה ידועה לו.
לאחר הגשת התובענה ניסה המבקש לאתר את הגב' וסרמן כדי להמציא לה את כתב התביעה. מבירורים אלה נודע לו כי גב' וסרמן, אשר התגוררה בארצות-הברית, נפטרה. לטענתו, מבדיקה שערכו חוקרים פרטיים ששכר, עלה כי המנוחה הורישה את כל רכושה לקרן נאמנות אשר המשיבים הם נאמניה. משכך, ביום 24.5.2023 הגיש המבקש בקשה לתיקון כתב התביעה באופן שבמקום גב' וסרמן יצורפו המשיבים כנתבעים. בתמיכה לבקשה צירף המבקש תעודת פטירה של המנוחה, את צוואתה, וצו חלוקת העיזבון שהוצא על-ידי בית המשפט המחוזי בלוס אנג'לס (להלן: צו חלוקת העיזבון).
בהחלטה מיום 24.5.2023 קבע בית משפט קמא כי "יש להגיש תחילה את המסמכים המצורפים מתורגמים במלואם כדין".
2. ביום 28.5.2023 הגיש המבקש לבית משפט קמא בקשה לפטור אותו מחובת התרגום. המבקש טען כי ידו אינה משגת לתרגם את המסמכים. בהקשר זה הוא טען כי הוא מתקיים מקצבת זקנה בסך של 4,000 ₪ וחיסכון בסך של 13,000 ₪ שלא ניתן לשחרור בשל חוב בסך 5,400 ₪. למבקש גם חיסכון וקיצבת זיקנה באיטליה אך כספים אלה עוקלו לטענתו בעקבות סכסוך כספי. המבקש הוסיף וטען כי התרגום אינו נחוץ לנתבעים שאנגלית היא שפת אמם; וגם לא לבית המשפט שאנגלית היא ככל הנראה שפה השגורה בפיו.
בהחלטה מיום 28.5.2023 (היא ההחלטה נושא הבקשה דנן) דחה בית משפט קמא את הבקשה לפטור מתרגום. נקבע כי אין מקום לפטור מחובות המוטלות בהוראות חקוקות בשל נימוק של חוסר יכולת כלכלית. משכך לא ניתן להגיש את הצוואה וצו חלוקת העיזבון ללא אימות בצירוף חתימת אפוסטיל. בית המשפט הוסיף וקבע כי המסמכים כתובים בשפה האנגלית שאיננה שפה רשמית בישראל, ולכן מוטל על המבקש להמציא תרגום שלהם המאושר כדין.
מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.
טענות המבקש
3. לטענת המבקש, בית משפט קמא שגה כאשר קבע שמצבו הכלכלי איננו רלוונטי. המבקש עמד על כך שזכות הגישה לערכאות היא זכות חוקתית, וטען כי אין למנוע מאדם להביא את ענינו לבית המשפט רק מחמת שאין ביכולתו לשאת בהוצאות הכרוכות בניהול התביעה. הוא ציין כי עלות חותמת אפוסטיל היא כאלף דולר למסמך; ועלות תרגום שאינו מאושר היא כאלף שקלים נוספים לפחות. המבקש הדגיש כי הוא אינו מסוגל לעמוד בעלויות אלה לכן, אם בקשת רשות הערעור לא תתקבל – התוצאה תהיה כי התביעה תימחק.
עוד טען המבקש כי המסמכים כתובים בשפת האם של המשיבים, ואם הם יבקשו לחלוק על אמינותם, הם יוכלו להעלות את טענותיהם לפני בית המשפט.
4. יתרה מכך, לטענת המבקש האימות אינו נדרש לפי סעיף 30 לפקודת הראיות, התשל"א-1971 הדן ב"תעודת חוץ". זאת מאחר שהמסמכים אינם "תעודות חוץ, כי אם תעודות ציבוריות כמשמעותן בסעיף 29 לפקודת הראיות. משכך, חלים דרכי האימות הקבועים בסעיף 32 לפקודת הראיות. לשיטתו מותירים כללים אלה שיקול דעת לבית המשפט בדבר ההוכחה הדרושה, שבמסגרת הפעלתו הוא רשאי להביא בחשבון גם את מצבו הכלכלי של בעל הדין.
דיון והכרעה
5. לאחר שעיינתי בטענות המבקש, ובמסמכים נושא בקשת רשות הערעור, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.
6. כידוע, לערכאה הדיונית מוקנה שיקול דעת רחב בהחלטות דיוניות באופיין הנוגעות לאופן ניהול ההליך. על כן, למעט במקרים חריגים, ערכאת הערעור תימנע כלל מהתערבות בהחלטות מסוג זה, אף אם היא סבורה היא שראוי היה להחליט על דרך דיונית אחרת (ראו למשל: רע"א 1533/23 א.מ גליל גרופ בע"מ נ' בן-תור בע"מ, פסקה 12 [פורסם בנבו] (23.3.2023); רע"א 350/23 זוהר חוצות בע"מ נ' מועצה מקומית באר יעקב, פסקה 7 [פורסם בנבו] (18.1.2023); רע"א 242/22 פלוני נ' פלוני, פסקה 10 [פורסם בנבו] (8.2.2022)).
החלטה ביחס לאופן הגשת המסמכים בהליך, ובפרט ביחס לצורך באימות ותרגום מסמכים המוגשים לבית המשפט, הן החלטות שעיקרן בסדרי דין ובדרך ניהול ההליך. ככאלה, ערכאת הערעור אינה נוטה כאמור להתערב בהן.
7. יתרה מכך, לא מצאתי שיש להתערב בהחלטה גם לגופה. ראשית, באשר לשאלת אימות המסמכים – כזכור, המסמכים נושא בקשת רשות הערעור דנן הם צוואתה של המנוחה וצו חלוקת העיזבון. מסמכים אלה הם מסמכים בעלי אופי משפטי, שלא נערכו בישראל אלא בארצות הברית. כפי שטען המבקש עצמו, מדובר במסמכים המהווים "תעודה ציבורית" כמשמעותו של מונח זה בפקודת הראיות. מאחר שארצות הברית היא צד לאמנת האג לביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים (5.10.1961), הדרך לאמת מסמכים אלה היא על-ידי אישורם בתעודה על פי האמנה, אישור המכונה "אפוסטיל" (סעיף 3 לתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל"ז-1977). כך אף קבע בית משפט קמא.
טענה לפיה עקב חוסר יכולת כלכלית, המבקש לא יוכל לשאת בהוצאות האופוסטיל, אינה יכולה לפטור מעמידה בהוראות הדין ובכללי הראיות.
8. באשר לשאלת תרגום המסמכים – בדברי החקיקה והתקנות אין הוראה מפורשת הקובעת מה היא השפה בה יש להגיש כתבי טענות ובקשות לבית המשפט, מלבד מספר הוראות בעניינים ספציפיים. כך, למשל, תקנה 114 לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 קובעת כי יש להגיש מסמכים שאינם בעברית בליווי תרגום מאושר, אך מוסיפה כי לבית המשפט סמכות לפטור מהצורך בתרגום המסמך; ותקנה 54 לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998 קובעת כי ברירת המחדל ביחס למסמכים בשפה האנגלית המוגשים לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט היא כי הם לא יתורגמו לעברית, אך לבית המשפט סמכות להורות אחרת.
בפסיקה נקבע כי ככלל, יש להגיש לבית המשפט כתבי בי-דין עיקריים בשפה העברית (בש"א 815/19 גריס נ' Fidman Select (בפירוק), סעיף 4 [פורסם בנבו] (5.2.2019); בג"ץ 851/22 ועד הרבנים של קליפורניה נ' מועצת הרבנות הראשית בישראל [פורסם בנבו] (21.7.2022)). שאלת הגשתם של מסמכים בשפה האנגלית המצורפים לכתבי הטענות העיקריים נדונה בערכאות הדיוניות, אשר נטו לראות בשאלת תרגום מסמכים בשפה האנגלית כנתונה לשיקול דעתו של בית המשפט ולא כחובה אשר בלעדיה אין למסמכים כל תוקף ראייתי. נראה כי שאלה זו טרם נדונה וטרם הוכרעה בבית משפט זה.
לדיון בסוגיה זו בבתי המשפט המחוזיים ראו למשל: ע"ר 14807-01-23 רוז נ' Horizon Capital Fund SICAV-RAIF S.A [פורסם בנבו] (10.1.2023) שם נדחתה טענה לפיה יש לתרגם נספחים שצורפו לכתב התביעה. נקבע כי מדובר בהסכמים שנכתבו בשפה האנגלית ונחתמו על-ידי הצדדים מבלי שנטען שאינם מבינים את השפה; ע"א 3212/05 גרנד אלקטריק ישראל בע"מ נ' LEGRAND SNC [פורסם בנבו] (1.1.2006) (להלן: גרנד אלקטריק) שם נקבע כי השאלה האם יש להורות על תרגומו של מסמך המוגש לבית המשפט ובכלל זה תצהיר, אמורה להתברר על פי היחסים שבין הצדדים ויכולתם להבין את תוכן המסמכים. עוד ראו: ת"א (ת"א) 2434/03 ברינט נ' ערן ריקליס הפקות [פורסם בנבו] (1.5.2009); ת"א (ת"א) 5178-01-16 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' פומרנץ [פורסם בנבו] (15.3.2016); ת"א (מרכז) 15546-10-17 ברטהולץ נ' מפרם בע"מ [פורסם בנבו] (21.12.2017); ת"א (ת"א) 23275-08-20 Verso America LLC נ' אופטיקנה- האופטיסטור הראשון בע"מ [פורסם בנבו] (19.5.2022); וראו מנגד: ת"א (י-ם) 42237-06-10 הקסטודיה דה טרה נ' סמווד קונסטרקשון בע"מ [פורסם בנבו] (28.4.2013) שם נקבע כי אם עומד בעל דין על כך שמסמך הכתוב באנגלית יתורגם עבורו, על הצד שכנגד לתרגמו.
כפי שיבואר להלן, לטעמי, ככל שמדובר בהגשת מסמך בשפה האנגלית, וכאשר אין דרישה מפורשת בדין לתרגומו – לבית המשפט יש שיקול דעת האם לחייב את תרגום המסמך לשפה העברית או אם לאו.
9. השפה העברית היא השפה הרשמית במדינת ישראל, לצד המעמד המיוחד לו זוכה השפה הערבית. זאת בעוד שהשפה האנגלית אינה שפה רשמית (ראו: סעיף 4(א) לחוק יסוד: הלאום). יחד עם זאת, השפה האנגלית היא על פי רוב שפה שבית המשפט והצדדים מבינים אותה.
כפיי שהבהיר בית משפט זה בעבר, שאלת חובת תרגום המסמכים "אינה עניין פורמאלי גרידא. היא נועדה לאפשר לבעל דין להבין את ההליכים המתנהלים בעניינו ומשפיעים עליו, וליטול בהם חלק פעיל" (רע"א 9048/07 הרשות הפלסטינית נ' גולדמן, פסקה 17 [פורסם בנבו] (2.5.2010) (להלן: עניין הרשות הפלסטינית).
מהצד השני, מנקודת מבטו של בעל הדין המגיש את המסמכים בשפה הזרה, קיומה או היעדרה של חובת תרגום משליכים על העלות הכלכלית של ניהול ההליך מבחינתו, כאשר קביעה המחייבת בתרגום מייקרת מטבע הדברים את עלות ניהול ההתדיינות. כפועל יוצא מכך היא עשויה במקרים מסוימים להכביד על זכות הגישה לערכאות (ראו: עניין הרשות הפלסטינית, שם).
אלא שגם הכבדה זו אינה חזות הכל, וככל שמוצא בית משפט קמא כי התרגום נדרש, לא ניתן לפטור את בעל הדין מלעשות כן רק בשל הנימוק שאינו יכול לשאת בהוצאות הכרוכות בניהול הליך אותו הוא מבקש לקיים. בהקשר זה יש להזכיר כי בפני מי שידם אינם משגת פתוחה הדרך לפנות ללשכות הסיוע המשפטי בבקשה מתאימה (ראו: חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972).
10. אם כן, על מנת לקבוע האם יש להטיל חובת תרגום על בית המשפט לבחון את הנסיבות שלפניו, להביא בחשבון את הצורך בתרגום; את ההשפעה על זכות הגישה לערכאות של הצדדים; ולאזן ביניהם. יתרה מכך, תרגום המסמכים, בוודאי כאשר המדובר במסמכים ארוכים או מורכבים, עשוי במקרים מסוימים לייעל את ההליך ולסייע לבית המשפט להכריע בשאלות שבמחלוקות.
לאור האמור, אני סבורה כי לבית משפט נתון שיקול הדעת לקבוע האם בנסיבות שלפניו, יש מקום להורות על תרגום מסמך המוגש אליו. לעניין זה על בית המשפט לשקול כאמור את ההכבדה בדרישת התרגום אל מול הנטל שיש בקריאת המסמך בשפה האנגלית; את יכולתו של הצד שכנגד להבין את תוכן המסמכים; ואת הפגיעה הצפויה להיגרם לצד שכנגד (ראו: פסק-דינה של כב' השופטת ד' קרת-מאיר בעניין גרנד אלקטריק). בכלל זה עליו להביא בחשבון את הבנתו של הצד שכנגד את השפה האנגלית, את מורכבותו של המסמך ואת החשיבות האפשרית ב"ניואנסים" שבו לצורך הכרעה.
11. כזכור, במקרה דנן, המבקש צירף מסמך ירושה וצו חלוקת עיזבון לצורך תמיכה בבקשתו לתיקון כתב התביעה על-ידי צירופם של המשיבים כנתבעים. זאת, כדי לשכנע את בית משפט קמא שהמשיבים הם אכן יורשיה החוקיים של המנוחה – שהמקרקעין שהמבקש טוען לבעלות בהם רשומים כיום על שמה; וכפועל יוצא מכך – לשכנעו בדבר נחיצותם של המשיבים להליך. לנוכח חשיבות השאלה מי הם יורשיה החוקיים של המנוחה בהליך בו נטען כנגד רישומה כבעלים של המקרקעין נושא ההליך; ולנוכח המורכבות שעשויה להיות בהבנת המסמכים המשפטיים שצורפו – נראה כי ההחלטה להורות על תרגום המסמכים היא החלטה סבירה המצויה בגדרי שיקול דעתו של בית משפט קמא, ועל כל פנים – אין זו החלטה המחייבת התערבות של ערכאת הערעור במסגרת בקשת רשות ערעור.
12. יחד עם זאת, ומבלי לגרוע מהאמור, אציין כי המבקש הוא הבוחר אלו ראיות להגיש. משכך, ככל שהמבקש סבור שלצורך בחינת השאלה מי הם יורשיה של המנוחה, ניתן להסתפק רק באחד מהמסמכים שצירף – הוא רשאי לבחור להגישו ולא להגיש את המסמכים האחרים, ובכך להימנע מהעלות שבאימות ובתרגום אותם המסמכים.
13. סוף דבר: לאור האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית בזאת. משלא התבקשה תגובה - אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ט' באב התשפ"ג (27.7.2023).
ש ו פ ט ת