בית משפט השלום בראשון לציון
ת"א 60951-03-19 שומרוני נ' שרון ואח'
תיק חיצוני:
לפני כבוד השופטת ליאת ירון
תובע
אילן שומרוני
נגד
נתבעים 1. יובל שרון
2. שרון אחזקות (1992) בע"מ
פסק דין
תביעת התובע לחיוב הנתבעים לשלם לו סך של 1,036,238 ₪, שלשיטתו חייבים לו עקב הפרת הסכם שותפות והסכם לפירוק שותפות בין הצדדים, היא התביעה שלפני.
עובדות שאינן שנויות במחלוקת וההליכים שקדמו למתן פסק הדין
1. בשלהי 2015/תחילת שנת 2016 התובע והנתבע, שבמועד הרלבנטי החזיק במניות נתבעת 2 (להלן: "הנתבעת"), באו ביניהם בדברים, במטרה להקים מיזם משותף לייבוא ומכירת צמיגים.
במסגרת ההידברות בין הצדדים, נשלחה אל התובע טיוטת "הסכם מייסדים", שנוסחה על ידי מי מטעם הנתבע, שבסופו של יום לא נחתמה על ידי התובע (להלן: "טיוטת הסכם המייסדים" – נספח ג' לכתב ההגנה ולתצהיר הנתבע).
2. אין מחלוקת כי, חרף אי חתימת הסכם ביניהם, החלו הצדדים לייבא צמיגים ולמוכרם, וזאת מחודש מרץ 2016 ובמשך חודשים מספר, כאשר ביום 29.9.16 חתמו התובע והנתבע על הסכם לסיום הפעילות המשותפת ביניהם, זאת בפגישה בה נכח גם רואה חשבון מטעם הנתבע (להלן: "הסכם הפסקת הפעילות" – נ/1, נספח 10 לתצהיר התובע).
כן אין חולק, כי לאחר חתימת הסכם הפסקת הפעילות, ביום 15.12.16, ניסח התובע "התחשבנות" בין הצדדים, אותה שלח לנתבע (להלן: "ההתחשבנות"-נ/2, ונספח ב' לתצהיר הנתבע).
3. עוד ראוי לציין, כי בחודש ינואר 2017 ולאחר חתימת הסכם הפסקת הפעילות, הוגשה על ידי הנתבעת נגד התובע תביעה לבית המשפט במחוזי בתל אביב בת"א 51235-01-17 שרון אחזקות בע"מ נ' שומרוני, במסגרתה עתרה, בין היתר, לסעדים של פירוק שותפות, ומתן חשבונות, וכי לבקשת הנתבעת פה (התובעת שם), ביום 19.2.17 נמחקה התביעה מבלי שנדונה לגופה, זאת לאחר שנמחקה בקשה לסעד זמני שהוגשה על ידי התובעת שם (הנתבעת פה) (להלן: "ההליך בבית המשפט המחוזי" – עותק מכתבי בי דין שהוגשו במסגרת אותו הליך, כמו גם ההחלטה אודות מחיקתו, צורפו כנספח 12 לתצהיר התובע).
4. ביום 26.3.19 הגיש התובע התביעה דנן, שסכומה הועמד על למעלה ממיליון ₪, ובמסגרתה התבקש גם סעד של מתן חשבונות, אלא שסעד זה נזנח במסגרת הסיכומים מטעם התובע כפי שיפורט בהמשך הדברים.
לאחר הגשת התביעה, התקיימה ישיבת קדם משפט לפני המותב הקודם שטיפל בתיק, כב' השופט אבי סתיו, כאשר לאחר אותה ישיבה התקיימו שתי ישיבות נוספות שיוחדו להליכי גילוי ועיון במסמכים ולמחלוקות בין הצדדים בעניין זה, ואף ניתנו מספר החלטות בעניין זה במעמד הדיונים ואחריהם, כאשר בהחלטה מיום 24.12.21 הבהיר בית המשפט לצדדים כי שלב גילוי המסמכים אינו תחליף לשלב ההוכחות וקבע כי : "יש להסתפק בתצהירי הגילוי, כאשר ככל שלטענת מי מהצדדים בעל הדין שכנגד הסתיר מסמך או לא פעל כנדרש לשם גילויו, הוא רשאי להידרש לכך במסגרת שלב הראיות ולטעון כי יש לייחס לעניין זה משקל ראייתי (רע"א 9234/05 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' פלץ, פסקה 6 (14.8.2005)). בענייננו, יהיו הנתבעים רשאים לטעון במסגרת ההליך כי יש לייחס משקל לכך שהתובע לא העביר מסמכים כאלו או אחרים, אולם לא ניתן להוסיף ולעכב את קידום ההליך בשל כך".
לאחר שהוגשו תצהירים, הועבר התיק לטיפולי, התקיימו ישיבת קדם משפט נוספת ודיון הוכחות, לאחריו הוגשו סיכומי הצדדים, וכעת בשלה העת למתן פסק הדין.