"עו"ד לנדאו: אתה לא ידעת באיזה חברה אתה משקיע?
התובע: אני נתתי כסף לשקד [הנתבע – ר' ג'], הוא אמר לי שיש לו שתי חברים שיש שם איזה אלגוריתם שפיתחו, שיודע לצפות תנודות בשוק ההון, והעברתי לו כסף, ואחרי תקופה הוא אמר לי תראה כאילו הוא גם שם כסף, ושנינו הפסדנו 10,000 שקל בזה.
ש. ואתה לא יודע איך קוראים לחברה? לא ידעת כלום? לא בדקת? לא הסתכלת? לא שאלת? פשוט לקחת שמת את הכסף?
ת. שקד אמר יש שני אנשים, האמת די אותה תרמית, יש שני אנשים מומחים הם יודעים יש להם אלגוריתם וסמכתי עליו הוא היה החבר הכי טוב שלי באותו תקופה.
ש. אני מבין, הוא חבר הכי טוב אבל עדיין, אתה לא בודק? לא מסתכל? אולי הרווחת כסף?
ת. שאלתי אותו כמה שאלות אז, ואז נתתי לו את הכסף, וכשהוא אמר לי תראה הפסדנו כל אחד 10,000 שקל, ואז אמרנו טוב כאילו בוא נפסיק עם זה וזהו ושם זה נגמר.
ש. אז תגיד לי רגע, אתה סמכת עליו לגמרי נכון?
ת. באותה תקופה כן." (תמליל ישיבת ההוכחות, עמ' 15, ש' 33-25; עמ' 16, ש' 7-1).
בהמשך, ולאחר שההשקעה במיזם הראשון לא נשאה פירות (אלא הפסדים בסך של כ-10,000 ש"ח לתובע בלבד), החליט התובע שלא למשוך את יתרת כספי ההשקעה (כ-85,000 ש"ח) ולהשאירם בידי הנתבע למשך שלוש שנים תמימות, עד אשר בשנת 2012 נחתם ההסכם מושא התביעה בקשר עם הקמת מיזם "סטפה".
לאחר מכן, וכאשר נדרש התובע להעביר למיזם את יתרת ההשקעה שהיה עליו להשלים, הוא עשה כן תוך פתיחת חשבון בנק בבנק הדואר, על שמו-שלו, תוך מסירת פנקסי הצ'קים וכרטיסי האשראי של החשבון לנתבע. נתונים אלה מלמדים, כי התובע בטח בנתבע והאמין בו. לא התרשמתי כי התובע לא היה ער להשלכות האפשריות של מעשיו אלה – קרי פתיחת חשבון בנק על שמו, העברת כספים בסכומים ניכרים אליו, ומסירת כרטיסי האשראי ופנקס השיקים של אותו חשבון לידי הנתבע. התרשמותי היא כי התובע פעל כך מתוך אמון מוחלט בנתבע ומשום שבטח בו באופן מלא. אכן, הצדדים לא היו זרים זה לזה. היפוכו של דבר – הם היו חברים קרובים מאוד, וגם, ואולי בעיקר, על רקע זה, נכון יהיה לבחון את ההתקשרות החוזית ביניהם. מכל מקום, לא ניתן ליתן הסבר אחר להתנהלותו זו של התובע מלבד רמת האמון הגבוהה שנתן בנתבע.
14. על רקע נתון זה יש לשיטתי לבחון את האופן שבו הלך למעשה התובע שבי אחרי מצגיו של הנתבע, אשר היה "הרוח החיה" מאחורי מיזם "סטפה", כמי שהגה ויזם אותו, וכמי שקיבץ למיזם, לכאורה, את כלל המשקיעים השונים. אני סבור כי המצג המשמעותי ביותר שיש להידרש אליו בהליך זה, לפחות ככל שהדברים נוגעים לנקודת הזמן שבה נכרת החוזה, הינו זה שהוצג ביחס למשקיעים הנוספים – מר מזרחי ומר ישראלי. מצגים אלה באו לידי ביטוי, בראש ובראשונה, בהסכם שהעביר הנתבע לתובע, שבו צוינו שמותיהם של המשקיעים הנוספים (בצירוף מספר תעודת הזהות שלהם), עצם השקעתם במיזם, זכויותיהם וחובותיהם, כמו גם במצגים שהוצגו בעל-פה בהקשר זה בעת כריתת ההסכם ולאחריו. מצאתי כסבירה והגיונית, על רקע יחסי האמון בין הצדדים, את גרסת התובע כי בשלב זה לא העלה על דעתו לדרוש מהנתבע לפגוש את המשקיעים הנוספים, וכי האמין לו ובטח בו באופן מוחלט, כי משקיעים אלה הינם אכן "אנשים קיימים", וכי אלה האחרונים אכן ישקיעו כספים בהיקפים משמעותיים במיזם. אציין, בהקשר זה, כי על פי האמור בהסכם, השקעתם של המשקיעים הנוספים הייתה צריכה להיעשות בחשבון בנק בארצות-הברית ולא בישראל (סעיף ב(1)(ה) להסכם). לכן, לכאורה, לתובע לא הייתה כל אפשרות ישירה לבדוק האם המשקיעים הנוספים אמנם השקיעו את הכספים, אם לאו, והוא ניזון לעניין זה באופן מלא מהנתבע וממצגיו.
15. הנתבע לא הציג בדל של ראיה, כי מצגיו אלה כלפי התובע, בדבר עצם קיומם של המשקיעים הנוספים, אמת הם. אפילו התכתבות כלשהי עם המשקיעים הנוספים לא הוצגה, לא כל שכל כן ראיה אובייקטיבית (כגון תעודת זהות) השוללת את טענת התובע כי המשקיעים הנוספים אינם קיימים בעולם וכי מדובר בדמויות שהמציא הנתבע. הסבריו בתצהיר העדות הראשית מטעמו שלפיהם "לתובע היה ידוע מראש כי המשקיעים אשר מתגוררים בארה"ב אינם מעוניינים להיחשף בשל נסיבות התלויות בהם ואינם מעניינה של תביעה זו" (סעיף 15 לתצהיר הנתבע), קלושים ואינם משכנעים. הכיצד ניתן לטעון, כי המשקיעים הנוספים "אינם מעוניינים להיחשף", שעה ששמם המלא ומספר תעודת הזהות שלהם מופיע שחור-על-גבי-לבן בהסכם, שהם היו צדדים לו? אילו אכן היה מדובר במשקיעים המבקשים להשקיע את כספם "מאחורי הקלעים" ניתן להניח כי היו בוחרים במנגנונים אחרים לצורך השלמת ההשקעה, שאינם כרוכים בחשיפת שמם על גבי ההסכם עצמו. ודוק: אין בהסכם כל הוראה, מפורשת או משתמעת, המלמדת כי המשקיעים ביקשו להישאר "מאחורי הקלעים" כאמור.
בעדותו במשפט התבקש הנתבע להסביר, מדוע לא הביא כל ראיה – שאך מתבקש היה שתובא, בשל טענותיו של התובע – בדבר עצם קיומם של המשקיעים הנוספים. גם בעדותו בהליך לא ידע הנתבע ליתן הסבר משכנע כלשהו לכך: