"עו"ד עירוני: יפה מאוד, עכשיו האם אתה אי פעם פגשת את האדונים רן מזרחי ויונתן ישראל?
הנתבע: כן.
ש: יופי, כלומר האדונים יונתן מזרח, יונתן ישראל ורן מזרחי לטענתך קיימים בעולם שלנו?
ת: נכון.
ש. לא המצאת אותם?
ת. נכון.
ש. יפה, האם הייתה איזושהי מניעה שאתה תעיד אותם כאן בבית המשפט?
ת. כן.
ש. בבקשה בוא נשמע מה המניע?
ת. מ- DAY ONE, מהיום הראשון.
ש. כן.
ת. התנאי המקדים שלהם היה זה שהם נשארים מאחורי הקלעים, מהסיבה הפשוטה כמו שג'סי [התובע – ר' ג'] ידע את זה לאורך כל הדרך, כמו שאבא של עו"ד ידע את זה כל הדרך, כמו שהבן דוד שלו ידע את זה כל הדרך, וכמו שמעולם לא היו על זה שום טענות כי הם מבחינת, מבחינתם הם אזרחים אמריקאים, הם חיים 15 שנה בארצות הברית, להם יש את העניינים שלהם בארצות הברית ומבחינתם זה היה תנאי סף שהם נשארים מאחורי הקלעים, זה מה שהיה לאורך כל הדרך ולא היה על זה אף פעם מחלוקת, לא היה על זה אף פעם עניין, הפעם הראשונה שזה הפך להיות.
ש. למה אבל?
ת. הפעם, הפעם הראשונה שזה הפך להיות אישו זה כשרצו להגיש תביעה.
ש. יופי.
ת. עד אז לא היה מעולם, לא שאלה על זה, לא דיבור על זה, לא מייל על זה, לא הודעה על זה ולא שום דבר.
(תמליל ישיבת ההוכחות, עמ' 49, ש' 33-15, עמ' 50, ש' 9-1).
ובהמשך:
"עו"ד עירוני: האם העובדה שרן מזרחי חתום כאן בחתימתו הוא על הסכם יסוד שותפות ויונתן ישראל חתום כאן בכבודו ובעצמו על הסכם יסוד שותפות כפי שאמרת לנו הרגע, לא סותרת את הטענה שלך שהם ביקשו להישאר מאחורי הקלעים?
הנתבע: מה שהם רצו הם עשו, מה שהם לא רצו הם לא עשו [...].
ש: במה הם נשארו מאחורי הקלעים?
ת: במה שהם רצו לקחת חלק הם לקחו [...] הם נמצאים בארצות הברית העובדים האלה, זה עובדים שמגיעים לארצות הברית ובחלק הראשון חלקם עובדים ללא אשרת עבודה, הם מבחינתם זה היה החשיפה [...] אוקי, הם מבחינתם הייתה חשיפה, הם אמרו אנחנו לא רוצים להיות בפרונט זאת הייתה הבקשה שלהם מהיום הראשון וזה מה שקרה, הם עשו את המינימום שהם יכלו לעשות בשביל שהשותפות הזאת תתקיים ולא מעבר לזה [...]"
(תמליל ישיבת ההוכחות, עמ' 51, ש' 30-7)".
הנה-כי-כן, מלבד אמירות כלליות ומעורפלות בדבר מניעיהם האפשריים של המשקיעים הנוספים לא סיפק הנתבע כל הסבר מדוע זהותם של אלו נותרה עלומה ומדוע לא העביר לתובע כל ראיה לכך שמשקיעים נוספים אלה אכן קיימים. הסבריו של הנתבע לכך שאין בידיו ראיה המלמדת כי המשקיעים הנוספים כלל השקיעו כסף בפרויקט (כאשר, כזכור, לטענתו הם היו אמורים לעשות כן, בהתאם להסכם, בחשבון בנק בארצות-הברית) היו תמוהים עוד יותר. כך, בעדותו טען הנתבע לראשונה כי המשקיעים הנוספים כלל לא היו אמורים להשקיע עדיין בפרויקט עד אשר תושלם עבודת הפיתוח של אתר האינטרנט "סטפה" שהייתה אמורה להיות ממומנת מהכספים שהושקעו על-ידי הנתבע והתובע בלבד, בישראל, וכך אמר הנתבע בחקירתו הנגדית: