תא (ת"א) 25746-01-18 יוסף ביבס נ' דניאל אוהב ציון

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"א 25746-01-18 ביבס ואח' נ' אוהב ציון ואח'
ת"א 18196-07-18 עשינו עסק סוכנויות בע"מ נ' די.אי.וי סיטי שופ בע"מ ואח'
ת"א 66695-01-18 אוהב ציון בע"מ נ' עשינו עסק סוכנויות בע"מ ואח'

לפני כבוד השופטת מיכל עמית – אניסמן

התובע 1 בת"א 25746-01-18 והנתבע 3 בת"א 66695-01-18
התובעת 2 בת"א 25746-01-18
והנתבעת 2 בת"א 66695-01-18
התובעת בת"א 18196-07-18 והנתבעת 1 בת"א 66695-01-18
–
.1 יוסף ביבס

2. עשינו עסק בע"מ

.3 עשינו עסק סוכנויות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד רון קולנברג ועו"ד אורן יוסף
נגד
הנתבע 1 בת"א 25746-01-18
והנתבע 2 בת"א 18196-07-18

הנתבעת 2 בת"א 25746-01-18
והנתבעת 1 בת"א 18196-07-18
הנתבעת 3 בת"א 25746-01-18
הנתבעת 3 בת"א 18196-07-18
והתובעת בת"א 66695-01-18-.1 דניאל אוהב ציון

.2 די.אי.וי סיטי שופ בע"מ

.3 אוהב ציון בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד פרופ' אבי וינרוט ועו"ד אריק מגידיש

2)

פסק דין

עניינן של שלוש התביעות שלפניי במצגים שהוצגו על ידי הצדדים להסכם היפרדות שנחתם ביום 1.12.2016 (להלן: "הסכם ההיפרדות") בין דניאל אוהב ציון (להלן: "אוהב ציון") וחברת אוהב ציון בע"מ לבין מר יוסף ביבס (להלן: "ביבס") וחברת עשינו עסק בע"מ ובמסגרתו הוסכם על הפרדת אחזקותיהם בחברת די.אי.וי. סיטי שופ בע"מ ובחברת עשינו עסק סוכנויות בע"מ (להלן בהתאמה: "סיטי שופ", "עשינו עסק סוכנויות", וביחד: "החברות המשותפות"). טענות הצדדים הן הדדיות – האחד כלפי משנהו, הכל כמפורט להלן.
הצדדים לשלוש התובענות
1. ביבס, כפי שהוא מעיד על עצמו, הוא איש עסקים עם ניסיון של למעלה מ-30 שנה בתחום ייבוא ושיווק כלי עבודה, שהקים וניהל את חברת עשינו עסק בע"מ (להלן: "עשינו עסק בע"מ") החל משנת 1985 ועד 2010, שהינה בבעלותו המלאה (פס' 1–2 לתצהיר ביבס מיום 3.3.2022). לפי דבריו של ביבס, עשינו עסק בע"מ פעלה בתחומי הייבוא והשיווק הסיטונאי של כלי עבודה וכלי גינון מוטוריים נטענים וחשמליים, ועם לקוחותיה נמנו רשתות "עשה זאת בעצמך", חנויות רבות לכלי עבודה ("טמבוריות"), משווקים, מפיצים וקמעונאים, ובמשך השנים צברה מוניטין רב ומוביל בתחום הפעילות כאמור, ונחשבה לשחקנית דומיננטית בשוק (פס' 3 לתצהיר ביבס מיום 3.3.2022).
2. אחד מלקוחות חברת עשינו עסק בע"מ, הייתה חברת אוהב ציון בע"מ (להלן: "אוהב ציון בע"מ"), אשר מצויה בבעלותו ושליטתו של אוהב ציון (פס' 4 לתצהיר ביבס מיום 3.3.2022; פס' 2 לתצהיר אוהב ציון מיום 6.3.2022).
3. אוהב ציון, כפי שעוד יפורט להלן בפסק דין זה, הוא איש עסקים עתיר ניסיון, אשר העיד על עצמו בעדותו בהליך לפני בית המשפט: ״...אני לא פייראר [צ"ל "פראייר" – הטעות במקור, מ.ע.א.], אני סוחר, אני איש גדול״ (ע' 558 ש' 10–11).
4. לאורך השנים, כפי שהתברר במהלך ניהולו של תיק זה וכפי שעוד יוברר להלן, אוהב ציון הקיף ועודנו מקיף עצמו ב"כוורת" אנשי מקצוע המייעצים לו בתחומי מומחיותם. בין אנשיו של אוהב ציון ניתן למנות, ברשימה חלקית, את איש הכספים מר אלדד רז (להלן: "מר רז"), עו״ד יוסי אלדר (להלן: "עו"ד אלדר"), ומר אילן אליהו (להלן: "מר אליהו").
5. בעקבות יחסי המסחר בין עשינו עסק בע"מ לבין אוהב ציון בע"מ, ובעקבות ההתקרבות שחלה בין אוהב ציון ובין ביבס (פס' 5 לתצהיר ביבס מיום 3.3.2022), הוחלט על ידם להקים חברה חדשה שתעסוק בפעילות בה עוסקת חברת עשינו עסק בע"מ, שתרכוש מחברת עשינו עסק בע"מ את כל פעילותה, נכסיה, ציודה ורכושה הקבוע, ואף תיטול את שמה בשל המוניטין הרב שצברה (פס' 6 לתצהיר ביבס מיום 3.3.2022; פס' 3–4 לתצהיר אוהב ציון מיום 22.6.2022). חברה חדשה זו היא עשינו עסק סוכנויות כהגדרתה לעיל, ובין הצדדים הוסכם כי זו תוחזק על ידי אוהב ציון וביבס בחלקים שווים, באמצעות החברות הפרטיות שבבעלותם: אוהב ציון בע"מ, ועשינו עסק בע"מ (פס' 4 לתצהיר אוהב ציון מיום 22.6.2022; פס' 6 לתצהיר ביבס מיום 22.6.2022).
6. לשם כך, ביום 25.2.2010 נחתם הסכם מייסדים בין אוהב ציון בע"מ ובין עשינו עסק בע"מ (להלן: "הסכם המייסדים") (נספח א' לתצהיר אוהב ציון מיום 22.6.2022). בהתאם להוראות הסכם המייסדים, עשינו עסק סוכנויות רכשה את הפעילות של עשינו עסק בע״מ, בהתאם להוראות הסכם מכירת הפעילות מיום 25.2.2010 שצורף כנספח א' להסכם המייסדים (עמ׳ 1 להסכם המייסדים, נספח א' לתצהיר אוהב ציון מיום 22.6.2022).
7. במסגרת הסכם המייסדים הוסכם כי ניהול עשינו עסק סוכנויות יהא כדלקמן: ביבס יהא אחראי על תחומי היבוא, קניינות ופיתוח עסקי, לרבות הכנסת מוצרים חדשים, פיתוח קשרי לקוחות וקשרים בחו"ל (סעיף 8.1 להסכם המייסדים), ואילו אוהב ציון יהא אחראי על תחומי הניהול, מחסן, לוגיסטיקה מערך הכספים וכוח אדם (סעיף 8.2 להסכם המייסדים).
8. עוד סוכם בהסכם המייסדים כי המימון הראשוני של עשינו עסק סוכנויות לצורך רכישת הפעילות העסקית מעשינו עסק בע"מ, יהא באמצעות העמדת הלוואת בעלים לחברה (סעיף 6.1 להסכם). כך, סוכם בין הצדדים כי עשינו עסק בע"מ תעמיד הלוואה בסך 4,800,000 ש"ח, ואוהב ציון תעמיד הלוואה בסך 1,200,000 ש"ח (סעיף 6.1.1. להסכם המייסדים).
9. בתצהירו מיום 22.6.2022 (בפס' 5–6), מתאר אוהב ציון כי עוד בטרם הקמת חברת עשינו עסק סוכנויות, רצה להקים רשת חנויות שתעסוק במכירת מוצרי "עשה זאת בעצמך", ולצורך כך החליט בחודש אפריל 2010 להשיב לידיו חברת מדף שהקים לשם כך בשנת 2009 והוחזקה על ידי בא כוחו דאז, עו"ד אלי עמר, ונקראה באותה העת "מגה שופ", ובהמשך שינתה את שמה ל"סיטי שופ" (כהגדרתה לעיל). לטענתו, כשסיפר לביבס על מהלכו המתוכנן עם סיטי שופ, ביקש האחרון להיכנס כשותף בסיטי שופ – והוא הסכים לכך.
10. לדבריו של אוהב ציון (בפס' 6 לתצהירו מיום 22.6.202): "החלטנו, ביבס ואני, כי בדומה לחברת סוכנויות גם סיטי שופ תוחזק על ידי ועל ידי ביבס באופן שוויוני (50% לכל אחד מאיתנו), אך בהחזקה אישית ולא באמצעות החברות הפרטיות שבבעלותנו". ובהמשך (בפס' 7), הצהיר כי "חברת סיטי שופ נוהלה כחברת מעטים וכמעין שותפות. אני וביבס כיהנו בה כדירקטורים ולשנינו היו נתונות זכויות החתימה בחברה. שנינו היינו מעורבים בחברה באופן ישיר והחלטות מהותיות בחברה התקבלו במשותף" [ההדגשה במקור – מ.ע.א.]. עוד הצהיר אוהב ציון, כי "חברת סוכנויות נוהלה באופן בלעדי על ידי ביבס. ביבס היה אחראי על הרכש, על ההוצאות וההכנסות – ואני מצדי סמכתי על הניהול שלו וחתמתי על כל מסמך שהתבקשתי לחתום עליו" (פס' 14 לתצהיר אוהב ציון מיום 6.3.2022) [ההדגשה הוספה – מ.ע.א.].
11. נוכח האמור עד כה, דומה שאין חולק כי בתחילת חיי העסקים המשותפים של ביבס ואוהב ציון, יחסיהם אופיינו ב״אמון הדדי״, והעניינים ביניהם "זרמו על מי מנוחות" (כלשונו של ביבס, בפס׳ 10 לתצהירו מיום 22.6.2022). האמון והקרבה בין השניים נלמדים מאליהם גם מהיקף שיתוף הפעולה הנרחב שהתקיים ביניהם באותה העת, וציפיותיהם המשותפות להשאת רווחיהם ולהגדלת עסקיהם במרוצת השנים בעתיד לבוא.
12. כך, הן לביבס והן לאוהב ציון היו זכויות חתימה שוות ומשותפות בבנקים, והחברות המשותפות אף שכנו פיזית זו לצד זו באותו המתחם. ביבס ואוהב ציון ניהלו את החברות המשותפות שעה שהם יושבים ״חדר מול חדר״ ואף "שולחן מול שולחן" (דברי ביבס בעדותו, ע' 378 ש' 3; דברי מר רז בעדותו, ע' 101–102; פס' 6 לתצהיר מר חיים ריעני (להלן: "מר ריעני")).
13. בכל הנוגע לעשינו עסק סוכנויות, בסעיף 11.2.(ג) להסכם המייסדים נקבע כי על אף זכויות החתימה בחברה שנקבעו בהסכם המייסדים לביבס ואוהב ציון, כל אחד מהצדדים יהא רשאי להודיע לבנקים ולצדדים שלישיים כי החל ממועד מתן ההודעה ואילך יידרשו שתי חתימות (קרי: של אוהב ציון וביבס), לכל התחייבות או תשלום מטעם החברה (ראו גם דברי מר רז בעדותו, ע' 112 ש' 13 – ע' 113 ש' 2).
14. בכל הנוגע לסיטי שופ, נקבע שלא ניתן לחתום על הוצאות משמעותיות של החברה ללא הסכמה משותפת של ביבס ושל אוהב ציון (פרוטוקול מאסיפת בעלי המניות של סיטי שופ מיום 3.7.2013, נספח ב' לתצהיר אוהב ציון מיום 22.6.2022). כפי שהצהיר אוהב ציון (בפס' 66(ג) לתצהירו מיום 22.6.2022): "מתוקף מעמדו של ביבס כבעל מניות וכדירקטור בחברה [סיטי שופ – מ.ע.א.] היה ביבס מעורב ומודע לכל הנוגע לחברה. הוא נדרש לחתום על שיקים ותשלומים, על דו"חות כספיים, על הסכמים והתחייבויות וביטחונות [...] זכויות החתימה בחברה היו משותפות לביבס ולי. אשר על כן, כל תשלום או התחייבות שהוציאה החברה – עברו גם את אישורו של ביבס" [ההדגשה במקור – מ.ע.א.].
15. זאת ועוד. מערכת הנהלת החשבונות של החברות המשותפות (להלן גם: "מערכת הפריוריטי" או "פריוריטי"), הייתה אותה מערכת שאוחסנה בשרתיה של אוהב ציון בע"מ, ולכל אחד מהם הייתה גישה מלאה לנתוניהם הכספיים של כל אחת מהחברות (דברי מר רז בעדותו, ע' 104–108; ע' 150 ש' 15–22). לכך יש להוסיף שבמשך שנים קיבלו אוהב ציון וביבס דיווחים שוטפים על מצבה הכספי של עשינו עסק סוכנויות ממנהלת החשבונות הראשית של החברה, גב' שמרית פרץ (להלן: "גב' פרץ"). גב' פרץ הצהירה, כי גויסה לתפקיד מנהלת חשבונות ומנהלת שכר בעשינו עסק סוכנויות על ידי מר רז, מנהל הכספים של אוהב ציון בע"מ. לדבריה, מיום תחילת העסקתה בשנת 2010 ועד לתום שנת 2016, היה מר רז מעורב באופן אינטנסיבי ביותר בחברת עשינו עסק סוכנויות בתחום הניהול הכספי, דהיינו ניהול הספרים והרישומים בפועל, והוא היה מדריך ומפקח על פעילותה באופן שוטף (פס' 2–3 לתצהיר גב' פרץ; דברי מר רז בעדותו, ע׳ 110 ש' 14 – ע' 112 ש' 9).
16. אף אנשי המקצוע בהם נעזרו ביבס ואוהב ציון, ליוו את ניהולן של החברות המשותפות. כך, רו"ח רונן גמליאל (להלן: "רו"ח גמליאל") היה רואה החשבון של סיטי שופ משנת 2014 ובמהלך שנת 2015 מונה כרואה החשבון של שאר חברות הקבוצה, וביניהן בין היתר עשינו עסק בע"מ ועשינו עסק סוכנויות, ואף במועד עדותו (דצמבר 2023) עדיין משמש כרואה החשבון של חברות אלו (ע' 10 ש' 6–20).
17. הנה כי כן, ביבס ואוהב ציון ניהלו יחדיו את עשינו עסק סוכנויות ואת סיטי שופ שעה שלשניהם זכויות שוות בניהול החברה וגישה מלאה לנתוני החברות, כמו גם יכולת שליטה בזרימת הכספים בחברות המשותפות מושא המחלוקת. לפנינו, אפוא, שני אנשי עסקים ותיקים מאוד, מיומנים וניתן אף לומר ממולחים, אשר היו שותפים שווי ערך בחברות המשותפות, וניהלו אותן יחדיו כתף אל כתף במשך שנים, עד לפרוץ הסכסוך ביניהם, כפי שיפורט להלן.
פרוץ הסכסוך ותמצית הרקע העובדתי שקדם להגשת שלוש התביעות
18. במהלך שנת 2014 עלו יחסיהם של ביבס ואוהב ציון על שרטון.
לטענת ביבס, הסכסוך החל לאחר שאוהב ציון לא כיבד את דרישתו לקיים את ההסכם ביניהם, במסגרתו התחייב לרשום על שם ביבס מחצית מזכויות השכירות במגרש אותו שכרו במשותף למשך 24 שנים באזור התעשייה הר טוב א' בבית שמש, ועל רקע טענת ביבס כי אוהב ציון בע"מ גובה, כספק הראשי של סיטי שופ, מחירי העברה מופקעים עבור הסחורות שהיא מספקת, בהיקף של כ-10 מיליון ש"ח בשנה (פס' 11 לתצהיר ביבס מיום 22.6.2022).
לטענת אוהב ציון, הסכסוך נתגלע במהלך שנת 2014 על רקע מחלוקת באשר לאופן ניהול החברות המשותפות, ובמהלך שנת 2015, לאחר שגילה לטענתו כי ביבס מעל בכספי החברות המשותפות בשווי עשרות ואף מאות אלפי ש"ח (פס' 16 לתצהיר אוהב ציון מיום 6.3.2022).
19. על רקע האמור, ביום 17.12.2014 הגיעו הצדדים להסכמות בכתב לגבי הפעילות בחברות המשותפות (נספח 3 לתצהיר ביבס מיום 22.6.2022) (להלן: "הסכם 2014").
הסכם 2014 נועד "לקבוע את ההתנהלות ומערכת יחסי הגומלין בין בעלי המניות לבין קבוצת החברות המשותפות" (ראו ההואיל הרביעי להסכם 2014). הסכם 2014 הגדיר את תחומי הפעילות של החברות המשותפות (סעיף 1 להסכם 2014); סוגיות שיווק אינטרנט, מוסדי וועדי עובדים (סעיף 2 להסכם 2014); ארגון מחדש של החברות המשותפות (סעיף 3 להסכם 2014); ניהול (סעיף 4 להסכם 2014); רווחים (סעיף 5 להסכם 2014); וכן הוסכם בגדרי הסכם 2014 על מחילה וויתור הדדי על טענות הצדדים עד ליום 31.12.2014 (סעיף 7 להסכם 2014).
20. כמו כן, במסגרת הסכם 2014 (בסעיף 6) נוכח העובדה כי לצדדים טענות הדדיות בדבר הפעילות וההתנהלות בעבר, הוסכם כי רו"ח גמליאל יערוך בדיקה של רווחי אוהב ציון בע"מ ממכירות לסיטי שופ מתחילת פעילותה ועד למועד חתימת ההסכם. לצורך חישוב הרווח יופחת מסכום הקניות של סיטי שופ עלות המדף של אוהב ציון בע"מ, סכומים אשר שילמה אוהב ציון בע"מ לסיטי שופ עבור השתתפות בהוצאות פרסום וכן 18% ממחיר הקניה של סיטי שופ כהוצאות תפעול. נקבע כי במידה שהבדיקה תעלה כי בידי אוהב ציון בע"מ נותר רווח, אוהב ציון בע"מ תזכה את סיטי שופ בסכום השווה ל-50% מרווח זה.
21. מכל מקום, כפי שמצהיר ביבס (בפס' 11 לתצהירו מיום 6.3.2022), חלוקת התפקידים בינו ובין אוהב ציון בגדרי הסכם 2014 הייתה כי הוא ינהל בשוטף את עשינו עסק סוכנויות, ואוהב ציון ינהל בשוטף את סיטי שופ (סעיף 4 להסכם 2014).
22. אלא, שגם כינונו של הסכם 2014 לא הביא לשינוי במערכת היחסים שבין הצדדים, ובשנת 2015 הסכסוך ביניהם החריף. לטענת אוהב ציון (בפס' 19 לתצהירו מיום 6.3.2022), הרקע למשבר החריף היה סירובו של ביבס לקיים את הוראות הסכם 2014, לפיו רווחיה של חברה משותפת אחת, ישמשו לכיסוי גירעונותיה של חברה משותפת אחרת.
23. לעומת זאת, ביבס טוען כי הרקע למחלוקות וחוסר האמון בינו ובין אוהב ציון באותה העת, היו על רקע הפרתו של אוהב ציון וסיכולו את הסיכום לגבי בדיקת מחירי ההעברה על ידי רו"ח גמליאל, והבנתו כי אוהב ציון כלל לא יאפשר את עריכת הבדיקה, וכן חשדו באוהב ציון בנוגע לגניבות מלאי ממחסני סיטי שופ, שאוחסן תחת שליטתו המלאה של אוהב ציון במחסנים בהר טוב (פס' 14–15 לתצהיר ביבס מיום 22.6.2022).
24. חשוב לציין, שאין מחלוקת בין הצדדים, כי באותה העת החשדנות בין ביבס ואוהב ציון הלכה והעמיקה עד כדי חוסר אמון מוחלט בין השניים.
כך למשל, הצהיר אוהב ציון בתצהירו מיום 6.3.2022 (בפס' 18) כי "בשנת 2015 החלו היחסים ביני לבין ביבס להתערער ולהחריף עוד יותר עקב חילוקי דעות שונים, עד כי נפערה בינינו תהום של ממש" [ההדגשה הוספה – מ.ע.א.]. אוהב ציון אף אישר את הדברים בעדותו לפני בית המשפט: ״לשאלתך אם אני כבר לא סומך על ביבס, כבר מ-2015, 2016 אני לא סומך על ביבס. אני סומך עליו ב-50% ממה שהיה לפני כן״ (ע' 525 ש' 22 – ע' 526 ש' 1).
25. ביבס הצהיר בתצהירו מיום 22.6.2022 (בפס' 19–20) כי בשל החרפת הסכסוך, והבנתו כי הוא ניצב בפני תקופה קשה במסגרתה אוהב ציון יעשה כל שבכוחו כדי לשבש את פעילות עשינו עסק סוכנויות על מנת לנסות ולהשתלט עליה כשהיא חלשה והוא חלש בעצמו (ואף איים עליו בצורה מפורשת כי "ירסק" אותו וייקח ממנו את החברה) – גמלה בלבו ההחלטה להיפרד מאוהב ציון במימוש זכותו לרכישת מניותיו של אוהב ציון לפי סעיף 9.1 להסכם המייסדים (אופציית CALL).
26. בחודש פברואר 2016 פנו הצדדים לרו"ח גמליאל על מנת שינסה לגשר ביניהם ולהגיע להסכמות (להלן: "הגישור"). לדברי אוהב ציון בתצהירו, היה ברור לצדדים כי מטרת הגישור היא לנסות ולפרק את השותפות בדרכי שלום (פס' 20 לתצהיר אוהב ציון מיום 22.6.2022). לדבריו, המחלוקת העיקרית בנוגע לפירוד הייתה מתווה הפירוד, והוא עמד על כך שיש לפרק את כל השותפות כמקשה אחת, תוך הסתכלות מלאה על הנתונים הכספיים של כל החברות המשותפות כולן יחד, וקביעת מתווה הוגן בהתאם לנתונים הכספיים של החברות – באמצעות הערכת שווי כוללת או באמצעות BMBY (פס' 21 לתצהיר אוהב ציון מיום 22.6.2022).
27. אוהב ציון הצהיר (בפס' 21 לתצהירו מיום 22.6.2022) כי הסיבה לכך שניסיון הגישור לא צלח לבסוף, היא המחלוקת באשר לאופן הפירוד מול ביבס. גם בנקודה זו חשוב להציג את האופן שבו אוהב ציון עצמו ראה את יחסיו עם ביבס סביב המחצית הראשונה של שנת 2016: "בשלב זה חוסר האמון, האיבה ומשטמה כבר היו עמוקים וגלויים ולא יכולתי להמשיך לסמוך על ביבס כי הוא פועל לטובתה של חברת סוכנויות" (פס' 23 לתצהיר אוהב ציון מיום 6.3.2022) [ההדגשה הוספה – מ.ע.א.]. אוהב ציון הצהיר כי חשדו באותה העת היה כי התנהגותו של ביבס נועדה להשיג מטרות אישיות שלו (פס' 24 לתצהיר אוהב ציון מיום 6.3.2022).
על רקע זאת, לדברי אוהב ציון, הוא ביקש להיות "מעורב יותר" בנעשה בעשינו עסק סוכנויות "ולהכיר לעומק את ההתחייבויות שהחברה לוקחת על עצמה. הבהרתי כי אני דורש לראות כל הזמנה של סחורה, לבדוק ולהבין במה מדובר ומהן השלכותיה בטרם אאשר את הרכישה" (פס' 25 לתצהיר אוהב ציון מיום 6.3.2022).
28. ביבס הצהיר (בפס' 25–26 לתצהירו מיום 6.3.2022) כי במהלך חודש פברואר 2016 או בסמוך לכך, אוהב ציון דרש מאנשי הכספים של סיטי שופ, רו"ח בן דוד ומר חנן פרידר (להלן: "מר פרידר"), לערוך מאזן במסגרתו יוצג גרעונה המצטבר של סיטי שופ. בהתאם, הכינו רו"ח בן דוד ומר פרידר מסמך שכותרתו "תמצית מאזן נכון ל-31.12.15 (לא מבוקר)" (להלן: "מסמך תמצית המאזן" או "תמצית המאזן"). אוהב ציון הצהיר בתצהירו מיום 22.6.2022 (בפס' 24), כי פנייתו האמורה לרו"ח בן דוד ומר פרידר, נעשתה על רקע העובדה שהליך הגישור לא צלח לבסוף, ומאחר שביבס הבהיר במסגרת הגישור כי הנתונים שהוצגו על ידו אינם מדויקים.
29. לדבריו של ביבס, מסמך תמצית המאזן הוכן בהוראתו הישירה של אוהב ציון במטרה להציגו בפניו, ומשכך אף צוין בכותרתו "הדו"ח נערך לפי בקשתו של מר דני אוהב ציון מבעלי החברה, ועותק ממנו ימסר למר יוסף ביבס השותף בחברה זו" (פס' 6 וכן נספח 5 לתצהיר ביבס מיום 6.3.2022).
30. ממסמך תמצית המאזן עלה, כי הגירעון העצמי של סיטי שופ לאחר התאמות הינו מינוס 32,784,000 ש"ח. לדבריו של ביבס (פס' 27 לתצהירו מיום 6.3.2022) במאזן צוינו מספר נתונים חשבונאיים-כספיים מהם מורכב הגירעון העצמי "האסטרונומי", כלשונו, של סיטי שופ: מלאי החברה עומד על סך 6,800,000 ש"ח; הרכוש הקבוע של החברה עומד על סך 3,925,000 ש"ח ולאחר "התאמה לשווי מימוש משוער" עומד על 1.5 מיליון ש"ח בלבד ולחברה "הכנסות לקבל בגין חשבונית לאוהב ציון" בסך 3.3 מיליון ש"ח, אשר נכללות בשורת ההפסד של החברה.
31. במסמך תמצית המאזן צוין כי סך הגירעון בהון העצמי של סיטי שופ ללא השקעות בעלים וחברות קשורות, עומד על מינוס 11,505,000 ש"ח, וכי הגירעון בהון העצמי כולל השקעות בעלים וחברות קשורות עומד על מינוס 23,759,000 ש"ח.
32. בהקדמת המאוחר יצוין כבר עתה, שנפקותו של מסמך תמצית המאזן, כמצג, היא העומדת בבסיס תביעותיהם של ביבס, עשינו עסק בע"מ ועשינו עסק סוכנויות.
33. ביבס הצהיר בתצהירו מיום 6.3.2022 (בפס' 28–30) כי לאחר ובעקבות קבלת תמצית המאזן, התקיימה פגישה במשרדים המשותפים במרלו"ג החברות המשותפות באיזור תעשיה הר טוב א', בה נכחו אוהב ציון, מר פרידר, רו"ח בן דוד, ולמיטב זכרונו גם מר רז, במסגרתה הוצגו בפניו נתוני תמצית המאזן. כן הצהיר ביבס כי במהלך החודשים שלאחר מכן נהגו אוהב ציון ואנשיו לשלוח אליו התראות שונות בנוגע לחוסרים תזרימיים גדולים בסיטי שופ ובדרישות חוזרות ונשנות כי יזרים, יחד עם אוהב ציון, כספים לסיטי שופ. בנקודה זו מציין ביבס כי לא האמין לאוהב ציון, וכי "חוסר האמון ביני לבין דני הלך והתרחב. בין היתר חשדתי בו בנוגע לגניבות מלאי ממחסני סיטי שופ, וכן בהשחרת התמונה ומניפולציות חשבונאיות לגבי מצבה של סיטי שופ" [ההדגשה הוספה – מ.ע.א.].
34. עוד הצהיר ביבס (בפס' 31–32 לתצהירו מיום 6.3.2022), כי לא היה מעורב כלל בניהולה של סיטי שופ ולכן דרש מאנשיה כי יימסרו לו נתונים ואסמכתאות ביחס למצבה הנטען של סיטי שופ, אולם לא קיבל כל התייחסות, והוא עצמו ייחס זאת לסכסוך שפרץ בינו ובין אוהב ציון.
35. בשל המחלוקות בין הצדדים באשר לאופן הפירוד, פנה ביבס לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה למינוי בורר במחלוקת שנוצרה בעניין מימוש אופציית הרכש (CALL) (הפ"ב (מחוזי י-ם) 64526-05-16, פס' 24–25 וכן נספח 6 לתצהיר ביבס מיום 22.6.2022; פס' 35 לתצהיר ביבס מיום 6.3.2022). הבקשה התקבלה וביום 21.8.2016 מונה כבורר כב' השופט בדימוס משה גל. תביעה מטעם ביבס הוגשה לפני הבורר במהלך חודש ספטמבר 2016 (פס' 26 וכן נספח 8 לתצהיר ביבס מיום 22.6.2022).
36. ביום 16.11.2016 הגיש אוהב ציון בקשה לבית המשפט המחוזי בירושלים לפירוקה של חברת סיטי שופ בגדרי פר"ק (מחוזי י-ם) 39000-11-16 (להלן: "בקשת הפירוק"), וזאת, לדבריו, על מנת להימנע מפירוק החברה על ידי ספקים או עובדים שלא יקבלו משכורות (פס' 35 לתצהיר אוהב ציון מיום 22.6.2022).
37. לדבריו של אוהב ציון, בעקבות הגשת בקשת הפירוק ומאחר שביבס הבין כי הבאה בתור שתוגש נגדה בקשת פירוק היא עשינו עסק סוכנויות, עברו הצדדים להידברות ומשא ומתן (פס' 31 לתצהיר אוהב ציון מיום 6.3.2022).
38. במהלך המשא ומתן, כפי שמצהיר אוהב ציון (פס' 32–33 לתצהירו מיום 6.3.2022) ולצורך ביצוע הפירוד, ערך היועץ החיצוני של החברות המשותפות, רו"ח בן דוד, דו"ח חשבונאי על מצבה הפיננסי של חברת עשינו עסק סוכנויות, המציג את מצבת הנכסים של החברה מול מצבת התחייבויותיה נכון ליום 20.11.2016 (להלן: "דו"ח בן דוד") (נספח ה' לתצהיר אוהב ציון מיום 6.3.2022). לפי אוהב ציון, הדו"ח נערך על פי הנתונים הרשומים בספריה ומערכותיה של עשינו עסק סוכנויות, נתוני החברה בבנקים, ועל פיו יתרת ההון של עשינו עסק סוכנויות באותו המועד עמדה על סך 13,846,000 ש"ח.
39. אוהב ציון הצהיר (בפס' 33 לתצהירו מיום 6.3.2022) כי בהתאם לדו"ח בן דוד, הוא ערך מתווה לפיו יקבל מחצית מהונה של עשינו עסק סוכנויות (כ-6.8 מיליון ש"ח) ובנוסף את הלוואת הבעלים שלו (כ-3.5 מיליון ש"ח), ובסך הכל העריך שיקבל כ-10 מיליון ש"ח. לדבריו בתצהירו, שם: "במחשבה להקל על סיום הסכסוך והיפרדות מלאה ללא קשיים, כלל המתווה קבלת נכסים ומלאי, אך ללא תשלום בכסף מזומן – והכל במטרה שלא להכביד על ביבס, למרות המשטמה ששררה ביננו" [ההדגשה הוספה – מ.ע.א.].
40. ביום 20.11.2016 התקיימה ישיבה בניסיון להביא להסכמות בין הצדדים. אוהב ציון הצהיר (בפס' 34 לתצהירו מיום 6.3.2022) כי בישיבה זו נכחו ביבס, מר אליהו, מר רועי רוטשטיין, מנכ"ל עשינו עסק סוכנויות (להלן: "מר רוטשטיין"), גב' פרץ, רו"ח בן דוד ומר פרידר. אוהב ציון עצמו לא נטל חלק בישיבה זו, אך לדבריו קיבל לאחריה עדכון ממר אליהו ומרו"ח בן דוד.
עוד הצהיר אוהב ציון (בפס' 35–37 לתצהירו מיום 6.3.2022) כי לאחר סיומה של ישיבה זו, התקיימה במשרדו פגישה עם מר אליהו, רו"ח בן דוד, מר פרידר, מר רז ועו"ד אלדר, אשר במסגרתה, כך הוצהר על ידו, נמסר לו שלטענתו של ביבס רק הוא והמנכ"ל רוטשטיין מחזיקים במידע מהימן בנוגע לעשינו עסק סוכנויות, משום שהם מנהליה בפועל מיום הקמתה, וכי הנתונים הרשומים בספרי החברה ובמערכותיה אינם מעודכנים. משכך, כך נטען, גם התחשיבים שנערכו בדו"ח בן דוד אינם נכונים, מכיוון שהנתונים עליהם התבסס אינם משקפים את מצבה הפיננסי של עשינו עסק סוכנויות לאשורו.
41. על אף שלא נכח בישיבה האמורה, טוען אוהב ציון כי ביבס הציג מצג בישיבה זו שלפיו, לא רק שאין לעשינו עסק סוכנויות יתרת הון של כ-13.85 מיליון ש"ח, אלא שמדובר בחברה הפסדית, בעלת מאזן שלילי וכי במהלך ישיבה זו, אשר הצדדים הגדירו אותה כישיבת גישור, הוצג על ידי ביבס "דו"ח האובליגו" (נספח ז' לתצהיר אוהב ציון מיום 6.3.2022) (להלן: "דו"ח האובליגו"), על פיו יתרת ההון של עשינו עסק סוכנויות היא שלילית ועומדת על מינוס 2,261,429 ש"ח.
42. בהקדמת המאוחר יצוין כבר עתה, שנפקותו של דו"ח האובליגו, כמצג, היא העומדת בבסיס תביעת אוהב ציון בע"מ.
43. אוהב ציון הצהיר כי רו"ח בן דוד ציין בפניו כי אינו מסכים עם כל הנתונים שהציגו ביבס ורוטשטיין שכן חלקם אינם נכונים חשבונאית, אולם בעניין הטענות העובדתיות של ביבס, ציין בפניו רו"ח בן דוד שבאין נתונים סותרים ולנוכח עמדתו של ביבס כי הנתונים שבידיו הם הנכונים, הוא "נאלץ", כך כלשונו (בפס' 38 לתצהירו מיום 6.3.2022) וכלשונו של בן דוד בעצמו (פס' 20 לתצהירו מיום 26.12.2021) לקבל חלק מטענות ביבס ביחס לשווי החברה. וכך מצהיר אוהב ציון (בתצהירו מיום 6.3.2022 בפס' 38): "עוד הסביר בן דוד כי לנוכח העובדה כי חברת סוכנויות מצויה כבר שנתיים בסכסוך קשה וחריף בין המנהלים, ישנה אפשרות סבירה ביותר כי טענותיו של ביבס נכונות ושהסכסוך השפיע ופגע קשות בחברה" [ההדגשה הוספה – מ.ע.א.].
44. אוהב ציון הצהיר כי בהתאם לכך, רו"ח בן דוד הכין דו"ח חדש ומעודכן המותאם לנתונים שמסר לו ביבס, לפיו הונה של עשינו עסק סוכנויות (הרווח הצבור, עודף נכסים על התחייבויות) נכון ליום 20.11.2016 עומד על סך של 2,550,000 ש"ח (פס' 39 וכן נספח י' לתצהיר אוהב ציון מיום 6.3.2022). לדבריו של אוהב ציון "בנסיבות אלה, לא נותרה לי כל ברירה אלא להאמין לנתונים שהוצגו על ידי ביבס, בכפוף להשגותיו של בן דוד, ולקבל את העובדה כי כנראה מצבה של חברת סוכנויות איננו טוב כפי שחשבתי בתחילה, וכי כנראה החברה ספגה פגיעה קשה בשנת 2016" [ההדגשה הוספה – מ.ע.א.].
45. ביום 23.11.2016 הגיש ביבס את התנגדותו לבקשת הפירוק, במסגרתה טען כי סיטי שופ היא חברה פעילה ומרוויחה, וכי הצדדים פועלים בשיתוף פעולה, תוך שטען כי בקשת הפירוק הוגשה במטרה להפעיל עליו לחץ לוותר על הלוואת הבעלים שהשקיע בסיטי שופ (נספחים ח'–ט' לתצהיר אוהב ציון מיום 22.6.2022).
46. ביום 24.11.2016 ניתן צו פירוק זמני לסיטי שופ (פס' 29 וכן נספח ד' לתצהיר אוהב ציון מיום 6.3.2022). לאחר מתן צו הפירוק הזמני התיישבו הצדדים לשולחן המשא ומתן במטרה להפריד את אחזקותיהם המשותפות, כך שביבס יקבל לידיו את מלוא השליטה בעשינו עסק סוכנויות ואילו אוהב ציון יקבל לידיו את מלוא השליטה בסיטי שופ. תחילה התנהלו מספר פגישות בנוכחות ביבס, מר רוטשטיין, גב' פרץ, מר פרידר, מר אליהו ורו"ח בן דוד, ואילו אוהב ציון עצמו לא השתתף בפגישות אלו (פס' 45 לתצהיר אוהב ציון מיום 22.6.2022).
47. לאחר שהושג מתווה להיפרדות, פנו הצדדים לפגישות נוספות בנוכחות ביבס ואוהב ציון ובהשתתפות עורכי דינם לצורך ניסוח ההסכם; מר פרידר; ומטעמו של אוהב ציון נכחו מר אליהו ועו"ד אלדר (פס' 46 לתצהיר אוהב ציון מיום 22.6.2022).
48. ביום 1.12.2016, לאחר משא ומתן אינטנסיבי שנמשך כ-30 שעות בנוכחותם של באי כוח הצדדים, ועורך דין נוסף, עו"ד שפלר וכן עורכי דין ממשרדו, נחתם הסכם ההיפרדות (נספח 3 לתצהיר ביבס מיום 6.3.2022).
49. במסגרת הסכם ההיפרדות הוסכם, בין היתר, כי כל מניותיו של אוהב ציון בעשינו עסק סוכנויות, שהוחזקו באמצעות אוהב ציון בע"מ, תועברנה לביבס כך שבידי ביבס יהיו 100% ממניות עשינו עסק סוכנויות, וזאת כנגד תשלום ערכן הנקוב של המניות. עוד הוסכם על החזרת הלוואת הבעלים הרשומה בספרי עשינו עסק סוכנויות לזכות אוהב ציון בע"מ, בסכום של 3.5 מיליון ש"ח.
50. בצד זאת, נקבע כי ביבס יעביר את מניותיו בסיטי שופ לידיו של אוהב ציון, וזאת כנגד תשלום ערכן הנקוב. עוד הוסכם כי "לאור מצבה של סיטי שופ", אוהב ציון ירכוש את הלוואת הבעלים של ביבס ו/או עשינו עסק בע"מ לסיטי שופ, בסך של כ-6 מיליון ש"ח וזאת בתמורה לסך של 1 ש"ח בלבד.
51. כן סוכם בין היתר, כי הצדדים יפנו בבקשה בהסכמה לביטול צו מינוי המפרק הזמני, למחיקת בקשת הפירוק וסגירת התיק, וכי הסכם ההיפרדות יוגש למתן תוקף של פסק דין. הסכם ההיפרדות אכן קיבל תוקף של פסק דין בה"פ (מחוזי ת"א) 42668-12-16 (פסק דינה של כב' הרשמת רביד מיום 25.12.2016).
52. זמן קצר לאחר מועד החתימה על הסכם ההיפרדות התגלעו מחלוקות בין הצדדים אשר בעקבותיהן הוגשו שלוש התביעות שלפניי, שעה שכל צד טוען למצג כוזב ו/או הטעיה על ידי משנהו באשר למצבה של החברה המשותפת שעברה לבעלותו. כך, ביבס, עשינו עסק בע"מ ועשינו עסק סוכנויות טוענים כי מסמך תמצית המאזן מחודש פברואר 2016 לא שיקף את מצבה הכספי של סיטי שופ לאשורו, ואילו אוהב ציון בע"מ טוענת להטעיה באשר למצבה הכספי של עשינו עסק סוכנויות, שמקורה בהצגת דו"ח האובליגו על ידי ביבס.
53. תמצית הטענות בתביעת ביבס ועשינו עסק בע"מ בת"א 25746-01-18 ובתביעת עשינו עסק סוכנויות בת"א 18196-07-18 ביבס, עשינו עסק בע"מ ועשינו עסק סוכנויות הגישו שתי תביעות כנגד אוהב ציון, סיטי שופ ואוהב ציון בע"מ (להלן יקראו במאוחד: "תביעות ביבס ועשינו עסק").
א. התביעה הראשונה (ת"א 25746-01-18), על הסך של 6,024,000 ש"ח – סך הלוואת הבעלים שהעמידו ביבס ועשינו עסק בע"מ בע"מ לסיטי שופ (לצד תביעה לסעד הצהרתי לפיו המחאת זכויותיהם של ביבס ועשינו עסק בע"מ לאוהב ציון בהלוואת הבעלים לסיטי שופ כמפורט בסעיף 10 להסכם ההיפרדות בטלה; וכן צו המורה לנתבעים למסור את דוחותיה הכספיים של סיטי שופ לשנים 2015 ו-2016).
ב. התביעה השניה (ת"א 18196-07-18) על הסך של 3,680,727 ש"ח – סך החוב שנמחל לסיטי שופ על ידי עשינו עסק סוכנויות במסגרת הסכם ההיפרדות (לצד תביעה לסעד הצהרתי לפיה התחייבותה של עשינו עסק סוכנויות לפי סעיף 13 להסכם ההיפרדות בטלה, וכי עשינו עסק סוכנויות זכאית להחזר החוב מן הנתבעים).
בסה"כ תביעות ביבס ועשינו עסק הינן על הסך של 9,704,727 ש"ח.
54. בבסיס תביעות ביבס ועשינו עסק, הטענה שלפיה תמצית המאזן שהוצגה להם מהווה מצג חשבונאי של אוהב ציון ואוהב ציון בע"מ ביחס למצבה של סיטי שופ, לפיו לסיטי שופ גירעון בהון בשיעור של 32,784,000 ש"ח וכי חברה זו למעשה חדלת פירעון.
55. לפי הטענה, מצגים אלו היו מצגים כוזבים, שהוצגו על ידי אוהב ציון, באמצעות אנשי הכספים מטעמו, אשר ניהלו את ענייניו הכספים אף בסיטי שופ, והציגו בפני ביבס תמונת מצב כספי קשה ביותר של סיטי שופ, הן מבחינת הגירעון בהון והן מבחינת קשיי התזרים.
56. לפי הטענה, זמן קצר לאחר מועד החתימה על הסכם ההיפרדות הגישה סיטי שופ, בחתימתו של אוהב ציון, שהוא בעל המניות היחיד בה ומנהלה, את דוחותיה הכספיים לשנים 2015–2016 הן לרשויות המס והן למערכת הבנקאית (להלן: "הדו"ח הכספי המבוקר"). מהדו"ח הכספי המבוקר עלה כי מצבה של סיטי שופ טוב באופן מהותי לעומת המצגים שמסרו אוהב ציון ואנשיו לעשינו עסק במסגרת מסמך תמצית המאזן. כך, מהדו"ח הכספי המבוקר עלה, כי גירעונה של סיטי שופ נכון ליום 31.12.2015 עומד על הסך של מינוס 19,934,687 ש"ח בלבד. מכאן שגירעונה של סיטי שופ נמוך בכ-13 מיליון ש"ח מהגירעון שהוצג על ידי אוהב ציון ואנשיו במסמך תמצית המאזן (מינוס 32,784,000 ש"ח).
57. על פי הנטען, מטרתו של אוהב ציון הייתה להשתלט על סיטי שופ באופן שיזכה ללא תמורה בזכויותיו של ביבס בהלוואת הבעלים לסיטי שופ, ולמחוק את חובה של סיטי שופ כלפי עשינו עסק סוכנויות, בסכום כאמור העולה על הסך של כ-3,680,000 מיליון ש"ח.
58. על פי הנטען, מתמצית המאזן עלה כי חובה של סיטי שופ לחברות הקשורות לה, דהיינו לאוהב ציון והחברות בשליטתו, וכן לעשינו עסק סוכנויות עולה כדי 26,365,857 ש"ח. סכום זה אינו כולל חוב לספקים ולבנקים, אשר סכומם עלה כדי 9,000,000 ש"ח נוספים. משכך, הגירעון השלילי של סיטי שופ על פי תמצית המאזן עמד על הסך של 32,784,000 ש"ח.
59. משכך, נטען כי המצגים בתמצית המאזן שהוצגו על ידי אוהב ציון, ובמיוחד הפער בערך המלאי של סיטי שופ (6,800,000 ש"ח) לעומת הנתון בדו"ח הכספי המבוקר ליום 31.12.2015 (16,235,373 ש"ח), קרי ערך מלאי של למעלה מכפול, הם מצגי כזב וכי המשא ומתן בין הצדדים נוהל על יסוד המצג הכוזב שבמסמך תמצית המאזן בדבר מצב הגרעוני של סיטי שופ, ואשר על בסיסו הסכימו לוותר על כל זכויותיהם בסיטי שופ לטובת אוהב ציון, לרבות על חובה של סיטי שופ כלפי עשינו עסק סוכנויות בשיעור של 3,680,727 ש"ח; על מניותיו של ביבס בסיטי שופ, וכן על זכותו של ביבס לקבל החזר הלוואת הבעלים לסיטי שופ בסך של 6,024,000 ש"ח, באופן שזכויותיהם בהלוואה הומחו לאוהב ציון תמורת שקל אחד (סעיף 10 להסכם ההיפרדות).
תמצית טענות ההגנה של אוהב ציון, אוהב ציון בע"מ וסיטי שופ בתביעות ביבס ועשינו עסק
60. אוהב ציון, אוהב ציון בע"מ וסיטי שופ (להלן יקראו במאוחד: "אוהב ציון וסיטי שופ") טענו כי סיטי שופ נוהלה כחברת מעטים וכמעין שותפות וכי אוהב ציון וביבס כיהנו בה כדירקטורים ולשניהם היו נתונות זכויות החתימה בה כך ששניהם היו מעורבים בנעשה בחברה באופן ישיר והחלטות מהותיות בחברה התקבלו במשותף.
61. באשר למסמך תמצית המאזן, טוענים אוהב ציון וסיטי שופ כי הגירעון בסך כ-32.7 מיליון ש"ח מתייחס למצבים תיאורטיים של חברה בפירוק ו/או חברה העומדת למכירה, ומכאן הפער לנתון בדבר הגירעון החשבונאי והמאזני הרלוונטי לסיטי שופ שעמד על הסך של כ-23.7 מיליון ש"ח בלבד.
62. עוד טוענים אוהב ציון וסיטי שופ, כי בעת ניהול המשא ומתן שקדם לחתימת הסכם ההיפרדות, ושעה שהיה תלוי ועומד צו פירוק זמני לסיטי שופ, ביבס ידע היטב כי לנוכח חובותיה הכבדים של סיטי שופ נכון לאותה עת, פירוקה יוביל לאובדן מוחלט של הלוואת הבעלים שלו וכן לאובדן חובה של סיטי שופ כלפי עשינו עסק סוכנויות (3.6 מיליון ש"ח), ועל כן ניסה לשכנע את בית המשפט שדן בבקשת הפירוק כי סיטי שופ היא רווחית ובעלת פוטנציאל כלכלי אדיר ואין טעם בפירוקה. על אף כל זאת, נתן בית המשפט החלטה בדבר מינוי מפרק זמני לסיטי שופ.
63. מכל מקום, אוהב ציון וסיטי שופ טוענים כי לא היו כל מצגי שווא בעל פה מצדם, וכי המשא ומתן הן בהליך הגישור והן בישיבות שקדמו לחתימה על הסכם ההיפרדות כלל לא עסק במצבה של סיטי שופ באותו מועד, שכן סיטי שופ הייתה תחת צו פירוק ומצבה היה ידוע. ממילא, ביבס היה מוקף במועד החתימה על הסכם ההיפרדות בסוללה של עורכי דין ותיקים ומנוסים שחזקה עליהם שערכו את כל הבדיקות הנדרשות, לרבות מצבה המאזני והתזרימי של סיטי שופ.
64. עוד טוענים אוהב ציון וסיטי שופ כי אין בר דעת שיבצע עסקה השווה מיליוני שקלים על סמך דו"ח שקיבל כשנה קודם לעסקה ומבלי לבדוק את מצבה האמיתי של החברה. הדברים ברורים, לטענתם, מקל וחומר שעה שמדובר בעסקה בין צדדים מסוכסכים.
65. להבדיל מהדוחות הכספיים הסופיים והמבוקרים של סיטי שופ, הדוחות שהגישו רו"ח בן דוד ומר פרידר לצדדים כללו גם התאמות הנוגעות לגירעונה של סיטי שופ בעת מימוש, על אף שאלו לא היו רלוונטיים לבחינה חשבונאית. סיטי שופ לא נמכרה ולא מומשה והגירעון היחיד שרלוונטי הוא זה החשבונאי והמאזני שהוצג בדוחות – 23.7 מיליון ש"ח.
66. מכל מקום, בנתונים הסופיים שהוצגו בדוחות הכספיים המבוקרים של סיטי שופ לשנת 2015 הייתה השורה התחתונה כמעט זהה לחלוטין לזו שהציגו רו"ח בן דוד ומר פרידר במאזן שהכינו בחודש פברואר 2016, קרי כמעט שנה קודם לכן. משמע, לטענתם, הנתונים שהציגו רו"ח בן דוד ומר פרידר בדוחותיהם התבררו כנכונים גם בדיעבד. ברי, כי משהוכח כי הדוחות שיקפו את מצב הדברים נאמנה, אין עוד מקום לטעון כי הוצגו מצגי שווא בסמוך לחתימה על הסכם ההיפרדות.
67. גם הפער שבין הגירעון החשבונאי הרלוונטי (23.7 מיליון ש"ח) לבין הגירעון התיאורטי (בסך 32.7 מיליון ש"ח) היה נכון ומדויק ונבע מהפחתת הרכוש הקבוע לערך המימוש בפועל (2.4 מיליון ש"ח), החזר הכספים שהזרימה אוהב ציון בע"מ לסיטי שופ (3.3 מיליון ש"ח) והחזר הכספים שהזרימה עשינו עסק סוכנויות לסיטי שופ (3.3 מיליון ש"ח).
68. עוד לטענתם, ביבס ידע בזמן אמת כי גירעונה של סיטי שופ, הרשום בספריה, בסך של 23.7 מיליון ש"ח אינו כולל התאמות תיאורטיות נוספות אשר יש לקחת בחשבון במקרה של פירוק החברה. מהות התביעה היא מימוש (חלק) מאותן התאמות תיאורטיות. מימושן של אותן התאמות מביא לגירעון של 30 מיליון ש"ח, על פי הדו"ח הכספי המבוקר. פשיטא כי לא ניתן לטעון שאותה התאמה תיאורטית אינה נכונה ומהווה הטעיה, ובאותה הנשימה להגיש תביעה בגין החוב הנובע מאותה התאמה. בעצם הגשת התביעה גילה ביבס דעתו כי המאזן הינו נכון, מדויק ומשקף נאמנה בדיוק רב את מצבה של סיטי שופ.
69. מכל מקום, אוהב ציון טוען כי מעולם לא טען כי הגירעון האמיתי של סיטי שופ הוא 32.7 מיליון ש"ח. הדוחות נערכו והוגשו לצדדים על ידי רו"ח בן דוד ומר פרידר, רואה החשבון המלווה והחשב של החברות המשותפות מזה מספר שנים. מדובר בבעלי מקצוע נטולי פניות וכל דו"ח שהעבירו הועבר בעת אחת לשני בעלי המניות ללא העדפה של צד אחד על משנהו.
70. ממילא, ביבס לא הסתמך על הדוחות האמורים, שכן הכיר היטב את מצבה הפיננסי של סיטי שופ; היה מעורב בכל הנעשה בה ובקבלת ההחלטות בה והיה מודע למצבה הפיננסי, שכן היתה לו גישה חופשית לכל ספריה ומסמכיה, מתוקף היותו בעל 50% ממניותיה ודירקטור בה. משכך, ביבס חתם על הסכם ההיפרדות לאחר שביצע החלטה מושכלת ומחושבת.
71. התנגדותו של ביבס לבקשת הפירוק של סיטי שופ הוגשה שבוע ימים בלבד לפני החתימה על הסכם ההיפרדות. בכך גילה ביבס את ידיעותיו האמיתיות לגבי מצבה של החברה, שהרי במסגרת תשובתו לבקשת הפירוק הצהיר, כי הוא יודע שהחברה בעלת פוטנציאל רווח אדיר ואף עתידה לממש פוטנציאל זה בתוך שנים ספורות, ובכל זאת חתם על הסכם ההיפרדות.
72. מכל מקום, אף אם הדוחות האמורים היו שגויים, חובותיה של סיטי שופ עלו עשרות מונים על רווחיה. בנסיבות אלה, בין אם החוב שלה היה כ-32.7 מיליון ש"ח ובין אם עמד רק על כ-20 מיליון ש"ח, לעשינו עסק ממילא לא היה סיכוי להיפרע מחובה של סיטי שופ כלפיה עם מתן צו הפירוק. עניין זה הובהר לביבס על ידי המפרק הזמני שמונה לסיטי שופ, עו"ד חגי אולמן.
תמצית הטענות בתביעת אוהב ציון בע"מ נגד עשינו עסק סוכנויות, עשינו עסק בע"מ וביבס (ת"א 66695-01-18) (להלן: "תביעת אוהב ציון בע"מ")
73. התביעה השלישית שבין הצדדים היא תביעתה של אוהב ציון בע"מ כנגד ביבס ועשינו עסק ועשינו עסק סוכנויות בע"מ על הסך של 9,673,000 ש"ח. בבסיסה של תביעה זו עומדת הטענה שלפיה במהלך המשא ומתן לחתימה על הסכם ההיפרדות הציג בפניהם ביבס מצגי שווא בנוגע למצבה של עשינו עסק סוכנויות, באמצעות דו"ח האובליגו.
74. בתביעתה, טוענת אוהב ציון בע"מ כי לאחר שהתגלעה המחלוקת בינה לבין ביבס ועל מנת לבצע את ההיפרדות בחברות המשותפות, כך שכל צד יקבל את החלק המגיע לו בגין מניותיו והשקעותיו בחברות האמורות, ערכו הצדדים חישובים והערכות באמצעות רואה חשבון שליווה את החברות במשך מספר שנים, רו"ח בן דוד. ואכן, כאמור בהרחבה לעיל, בן דוד ערך את תמצית המאזן על מצבה הפיננסי של עשינו עסק סוכנויות, המציג את מצבת הנכסים שלה מול התחייבויותיה נכון ליום 20.11.2016 ולפיו סך כל הנכסים עומד על 38,073,000 ש"ח; סך כל ההתחייבויות עומד על 24,227,000 ש"ח, קרי יתרת ההון של עשינו עסק סוכנויות הינה 13,846,000 ש"ח.
75. אלא שלטענת אוהב ציון בע"מ, ביבס, אשר ניהל ושלט בעשינו עסק סוכנויות, חלק על נתונים אלו וטען כי התחשיב בדו"ח שגוי שכן הנתונים הרשומים של עשינו עסק אינם משקפים את המצב הפיננסי שלה לאשורו. כך למשל, שווי המלאי של עשינו עסק היה נמוך ממה שנכתב בספרי החברה, כמו גם שווי הרכוש הקבוע שלה, וכן חובות ברי גביה של לקוחות החברה כלפיה נמוכים ממה שנכתב בדו"ח.
76. אוהב ציון בע"מ טוענת בתביעתה כי ביבס היה היחיד ששלט במצבה האמיתי של עשינו עסק סוכנויות וניהל אותה. ככזה, היה מודע להיקף המכירות, הייבוא, המאזנים וההוצאות, ולטענתו התחייבויותיה של החברה עלו באופן ניכר על נכסיה. בשלב זה (שלהי 2016) לא היו לעשינו עסק סוכנויות דו"חות כספיים ערוכים ומבוקרים לשנת 2015 ואוהב ציון לא יכול היה לדעת מה מצבה של החברה לאשורו, כך שלא הייתה לו ברירה, לפי הטענה, אלא "לחיות מפיו של ביבס" (פס' 21 לכתב התביעה).
77. בנסיבות אלה, הסכימו הצדדים כי אוהב ציון יקבל לידיו את מלוא הזכויות בסיטי שופ, אשר לא היה כל חולק כי מדובר בחברה הפסדית שנמצאת בהליך פירוק, ואילו ביבס קבל לידיו את מניותיו בעשינו עסק סוכנויות. לאור העובדה שהוצגה על ידו כחברה הפסדית בעלת מאזן שלילי, לפי הטענה, הוסכם כי חלקו של אוהב ציון בעשינו עסק סוכנויות יתמצה בהחזר הלוואת הבעלים שלו על סך 3.5 מיליון ש"ח, וזאת באמצעות העברת נכסים וקבלת סחורות מהמלאי של עשינו עסק סוכנויות.
78. ואכן, כאמור, ביום 1.12.2016 נחתם הסכם ההיפרדות אלא שבחלוף מספר חודשים הגיע מועד הגשת הדוחות הכספיים של אוהב ציון בע"מ לשנת 2016 וזו הייתה צריכה לקבל לידיה את הדוחות הכספיים של מי שהייתה חברת בת שלה, עשינו עסק סוכנויות, שבה היו לה 50% מהון המניות. משלא קיבלה הדוחות האמורים מעשינו עסק, פנתה בתובענה על דרך של המרצת פתיחה לבית המשפט, ואולם נתקלה בסירוב.
79. לטענת אוהב ציון, התנגדותו החריפה של ביבס העלתה אצלו חשש ממשי וכבד שביבס הציג בפניו מצגי שווא (פס' 49 לתצהיר אוהב ציון מיום 6.3.2022). בעקבות חשדו של אוהב ציון, לפי הטענה, הוגשה התובענה שלפניי בטענה כי ביבס ועשינו עסק הפרו את חובת תום הלב בניהול משא ומתן לקראת כריתת הסכם ההיפרדות והטעו אותה והציגו מצג שווא באשר למצבה של עשינו עסק סוכנויות, כאילו היא חברה המתנהלת תחת הפסד ושוויה שלילי, עליהם הסתמכה עת הסכימה לחתום על הסכם ההיפרדות.
80. משכך, אוהב ציון בע"מ טוענת כי ביבס ועשינו עסק הפרו את חובת תום הלב במשא ומתן והטעו אותה, וכן כי מעשיהם עולים כדי עוולה של תרמית לפי סעיף 56 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין").
81. משכך, העמידה אוהב ציון את נזקיה בכתב תביעתה, כדלקמן:
א. 6,923,000 ש"ח – שהינם 50% משווי הון המניות שהיה קיים בחברת עשינו עסק סוכנויות, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית על פי דין.
ב. 2,750,000 ש"ח – המוניטין של חברת עשינו עסק סוכנויות כעסק חי, פעיל ומרוויח.
בסה"כ תביעת אוהב ציון בע"מ הועמדה על הסך של 9,673,000 ש"ח.
תמצית טענות ההגנה של ביבס ועשינו עסק בתביעת אוהב ציון בע"מ
82. ביבס ועשינו עסק טוענים כי תביעת אוהב ציון בע"מ מהווה אך כמשקל נגד התביעה שהוגשה על ידה בגדרי ת"א 25746-01-18 (יוער כי התביעה השניה הוגשה על ידי עשינו עסק סוכנויות כחצי שנה לאחר מכן). לטענתם, עשינו עסק וביבס הלוו הלוואת בעלים לסיטי שופ בסכום של 6,024,000 ש"ח, ואולם אף לאחר כניסתו של ביבס כשותף, המשיכה סיטי שופ להיות מנוהלת על ידי אוהב ציון והשליטה שלו בחברה הייתה מוחלטת.
83. בשנת 2016, התקיימו מגעים להיפרדות בין הצדדים אשר במהלכם נעזרו השנים ברואה החשבון של שתי החברות, רו"ח גמליאל, אשר הסביר, כי מסכת ההתחייבויות של עשינו עסק סוכנויות עולה עשרות מונים על הרווח והמכפיל של החברה אינו ריאלי, עסקית, ולכן שווי החברה שלילי.
84. אוהב ציון לא קיבל את דעתו של רו"ח גמליאל והחל ליזום שורה של צעדים שמטרתם ללחוץ עסקית וכלכלית על ביבס. כך למשל, עצר את דמי הניהול להם זכאי ביבס מעשינו עסק סוכנויות בסך של 40,000 ש"ח לחודש, וכן נקט בפעולות שמטרתם לפגוע בחברה המשותפת כדי להביאה לפירוקה.
85. בחלוף הזמן, ותוך שעננת הפירוק מרחפת מעל ראשו, הבין ביבס כי ההפסד שעלול להיגרם לו אילו תפורק סיטי שופ עלול להסתכם לכדי עשרות מיליוני שקלים. אי לכך, החלו הליכי הידברות בין הצדדים ובסופו של יום נחתם הסכם ההיפרדות.
קודם להתקשרות בהסכם ההיפרדות שבו הצדדים ונועצו עם רו"ח גמליאל בעניין שווין ומצבן של החברות. רואה החשבון גמליאל עמד לכל אורך שנת 2016 בקשר שוטף עם הצדדים, שעה שלנגד עיניו עמדו נתוני עשינו עסק סוכנויות ולעמדתו, כפי שהובהרה לצדדים, שוויה של עשינו עסק סוכנויות שלילי.
86. המשא ומתן בין הצדדים נערך באווירת חוסר אמון קשה בין הצדדים. כאמור, באותו הזמן ריחפה עננת בקשת הפירוק שהוגשה כלפי לסיטי שופ, כאשר במועד הרלוונטי לענייננו, 20.11.2016, טרם התקיים דיון בבקשת הפירוק, ואוהב ציון אף איים להגיש בקשת פירוק כנגד עשינו עסק סוכנויות.
87. אוהב ציון הציג את נתוניה הכלכליים של סיטי שופ כחברה הפסדית בשיעור של כ-33 מיליון ₪ באמצעות אנשיו, מר אליהו, רו"ח בן דוד ומר פרידר, אשר כאמור שימשו מנהלי כספים וחשבים בשתי החברות המשותפות, ואולם בפועל סרו למרותו.
88. בסופו של המשא ומתן, לאחר ויתורים רבים מצד ביבס, ולאחר שאוהב ציון ואנשיו שקלו היטב הנתונים שהובאו לידיעתם ואת שיקוליהם האישיים הוסכם לבסוף, כי עשינו עסק תשיב לאוהב ציון את הלוואת הבעלים בסך של 3.5 מיליון ש"ח, ותמחל על חוב של כ-3.68 מיליון ש"ח. כמו כן, ישוחררו סיטי שופ ואוהב ציון מערבויותיהם בסך העולה על כ-17 מיליון ש"ח בגין חובות עשינו עסק. בתמורה לכך, הוסכם כי מניותיהם בעשינו עסק תועברנה לביבס.
מנגד, ביבס ועשינו עסק נדרשו לוותר על הלוואתם לסיטי שופ, בסך 6,024,000 ש"ח שהועמדה מכיסם הפרטי וכן להמחות את זכויותיהם בהלוואה לאוהב ציון, ללא תמורה. כמו כן, הוסכם שמניות ביבס תועברנה לאוהב ציון בערכן הנקוב.
89. ביבס טוען כי אוהב ציון שלט ביחד עמו בעשינו עסק סוכנויות ואף דרש להיות מעורב בכל פרט ופרט הקשור לפעילותה, בין בעצמו ובין באמצעות אנשיו. כמו כן, כל הנתונים החשבונאיים והעסקיים של עשינו עסק סוכנויות היו תחת שליטתו של אוהב ציון באופן שקוף, מיידי ובזמן אמת. כך גם מערכת הנהלת החשבונות של עשינו עסק סוכנויות הייתה פתוחה ושקופה תחת עינו של אוהב ציון ואוהב ציון בע"מ אשר על שרתיה הותקנה המערכת. ואם לא די בכך, הכנת הדו"ח השנתי לשנת 2015 נעשתה בשיתוף הדוק עם אנשיו של אוהב ציון ואוהב ציון בע"מ. כך, רו"ח בן דוד, קיבל כל נתון או מסמך שהיו בידי החברה והכין לבקשתו של אוהב ציון דוחות לשיקוף מצבה של עשינו עסק סוכנויות. משכך, אוהב ציון ואנשיו הגיעו למשא ומתן כשבידיהם שליטה מלאה בנתונים ובמידע ביחס לעשינו עסק סוכנויות.
90. במסגרת המשא ומתן בנובמבר 2016, ועל רקע מעקב ובחינה חוזרת ונשנית של נתוני עשינו עסק סוכנויות הציג רו"ח בן דוד לצדדים מאזן בוחן שערך ליום 20.11.2016. דו"ח האובליגו עליו מתבססת התביעה של אוהב ציון כמהווה מצג שווא של ביבס אינו אלא נייר עבודה, בגדר הערכה סכמתית של מצב החברה ששיקף את עמדתו, לפי הערכתו שלו את החברה. הערכה זו שיקפה את הערכתו האינדיבידואלית לגבי מצב החברה בנקודת הזמן הרלוונטית.
91. ממילא, נייר העבודה של ביבס לא הוצג לאוהב ציון, אשר לא ישב במשא ומתן מולו. בנייר העבודה התייחס ביבס לנתונים בלתי מאזניים, כגון השקעה של כ-1,600,000 ש"ח עבור חידוש המלאי של עשינו עסק סוכנויות. כמו כן, התייחס לנכסי החברה לפי הערכתו, באותה עת, לגבי שווי השוק של הנכסים.
92. לדידו של ביבס, בהינתן האתגר הכמעט בלתי אפשרי בו עמדה עשינו עסק סוכנויות נוכח התנהלותו של אוהב ציון, מצבה לא אפשר את השבת הלוואת הבעלים של אוהב ציון ועל אוהב ציון היה לוותר על הלוואתו לעשינו עסק סוכנויות, כפי שביבס ויתר על הלוואתו לסיטי שופ.
93. נייר העבודה שימש את ביבס במסגרת המשא ומתן שניהל עם נציגיו של אוהב ציון והוא נדחה בפועל על ידי אוהב ציון. לכן, הטענה כי אוהב ציון הסתמך על מסמך זה כאמור – כזב היא. רו"ח בן דוד עבר על נייר העבודה ואף סימן בכתב ידו עליו את הערותיו, כאשר בהערות אלה דוחה רו"ח בן דוד את הערכותיו של ביבס, מכאן, שאוהב ציון לא הסתמך על מסמך זה.
94. מכל מקום, המשא ומתן לא הסתיים ותוך זמן קצר הודיעו אנשיו של אוהב ציון לביבס כי הערכותיו העסקיות לגבי מצבה של עשינו עסק סוכנויות אינן מקובלות על אוהב ציון והוא דוחה אותן. נוכח האמור, הערכותיו של ביבס לא שינו מאומה לאוהב ציון שלא הסתמך עליהן כלל והוא בקיא בעצמו בנתוניה של עשינו עסק סוכנויות. אוהב ציון המשיך לדבוק בעמדתו במשא ומתן ולדרוש שורה של דרישות תוך ביטול מוחלט של עמדתו של ביבס.
95. בסופו של יום, נחתם הסכם ההיפרדות תוך שאוהב ציון מיוצג על ידי שני עורכי דין ומלווה באנשי הכספים שלו. שיקוליו להתקשרותו בהסכם ההיפרדות התבססו על היתרונות הרבים הגלומים בו כלפיו, כשהסכמתו וחתימתו נעשו במודע, בגמירות דעת מלאה, תוך שימוש ביועצים כלכליים ומשפטיים ובשליטה על פרטי המידע החשבונאי, העסקי, הכלכלי והמשפטי. אוהב ציון בע"מ ובעליה קיבלו בגין הסכם ההיפרדות תמורות של עשרות מיליוני שקלים וחרף כל אלה, לטענתו, אוהב ציון אינו יודע שובע.
השאלה שבמחלוקת
96. לפניי, אם כן, תביעות הדדיות של הצדדים שעה שכל צד טוען כי הוטעה על ידי הצד השני במצג שניתן עובר למועד החתימה על הסכם ההיפרדות, באשר למצב הכספי של החברה המשותפת שמניותיה עברו לבעלותו על פי הוראותיו של הסכם ההיפרדות.
דיון והכרעה
97. אקדים אחרית לראשית. לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים והעדים מטעמם, עדויות ארוכות ומפורטות שהתפרשו על פני מספר ימי דיונים, הגעתי לכלל מסקנה כי מדובר בשני אנשי עסקים מנוסים וממולחים, אשר הכירו היטב איש את רעהו, עברו יחד שנים ארוכות (חלקן טובות וחלקן רעות), וניהלו את החברות המשותפות שבבעלותם יחדיו, וזאת עד שהתגלע סכסוך ביניהם החל בשנת 2014. מצאתי, כי עת חתמו הצדדים על הסכם ההיפרדות בחודש דצמבר 2016, לאחר כשנתיים של סכסוך קשה בו היו צהובים זה לזה, ידעו הם והבינו הם היטב, את טיבה ומהותה של העסקה על כל היבטיה, לרבות ההיבט הכספי, הכלכלי, החשבונאי והמשפטי, וכי עמדו לרשות כל אחד מהם הכלים לבחון את טענות רעהו בטרם חתימה. משכך, מצאתי כי אין לקבל את הטענה לפיה כל צד הטעה את משנהו בשלב המשא ומתן שקדם למועד החתימה של הסכם ההיפרדות, ועל כן דין שלוש התביעות להידחות במלואן. ואנמק.
לשון הסכם ההיפרדות
98. נתחיל את דרך הילוכינו בדיון בטענות הצדדים בנקודת המוצא למחלוקות שביניהם – היא הסכם ההיפרדות. טענות הצדדים בכתבי הטענות ובסיכומים מטעמם מתייחסות כולן למצגים שהוצגו, על פי הטענה, לפני מועד חתימתו של הסכם ההיפרדות. ואולם, כידוע, בבואנו לפרש חוזה, נקודת המוצא היא לשונו של החוזה, ולה יש משקל כבד ומשמעותי בגיבוש אומד דעת הצדדים.
99. סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים") שכותרתו "פירוש של חוזה", מורה כדלקמן:
"חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו."
100. אומד דעתם של צדדים לחוזה נלמד, בראש ובראשונה, מלשונו של החוזה [ראו למשל: ע"א 1521/21 בלוגרין ווטר טקנולוגי'ס בע"מ נ' אוריס חומרים מתקדמים בע"מ, פס' 55 לפסק דינו של כב' השופט שטיין (נבו 8.3.2023) (להלן: "עניין בלוגרין") והאסמכתאות שם].
101. לשון החוזה היא נקודת המוצא לכל הליך פרשני, וככל שלשונו של החוזה מצביעה באופן בהיר על אומד דעת הצדדים בעת כריתתו, הרי ששמורה לה הבכורה בהליך הפרשני [ראו למשל: ע"א 1536/15 פז חברת נפט בע"מ נ' תחנת דלק חוואסה בע"מ, פס' 46 לפסק דינה של כב' השופטת ברון (נבו 8.2.2018); ע"א 7186/15 בורשטיין נ' שיכון ובינוי סולל בונה תשתיות בע"מ, פס' 17 לפסק דינה של כב' השופטת ברון (נבו 3.9.2019)].
102. בפסיקה הודגשו והוטמעו שני כללים פרשניים: האחד, כי לשון החוזה היא "כלי הקיבול" של אומד דעת הצדדים, התוחם את גבולות הפרשנות ואינו מאפשר לייחס לחוזה פרשנות שאינה עולה בקנה אחד עם לשונו; השני, כי קיימת חזקה הניתנת לסתירה שלפיה פרשנות החוזה היא זו התואמת את המשמעות הפשוטה, הרגילה והטבעית של הכתוב על רקע הקשרו הכללי [ראו: ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ, פ"ד מט(2) 265 (1995) (להלן: "עניין אפרופים"); דנ"א 2045/05 ארגון מגדלי ירקות אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד סא(2) 1, 15 (2006) (להלן: "עניין ארגון מגדלי הירקות"); רע"א 3961/10 המוסד לביטוח לאומי נ' סהר חברה לתביעות בע"מ, פס' 15 לפסק דינו של המשנה לנשיאה כב' השופט ריבלין (נבו 26.2.2012); ע"א 8080/16 עמודי שחף בע"מ נ' לברינצ'וק, פס' 12 לפסק דינו של כב' השופט מזוז (נבו 8.8.2018); ע"א 5620/16 אופטיקה הלפרין בע"מ נ' Luxottica Group Spa (נבו 21.1.2020) (להלן: "עניין אופטיקה הלפרין")].
103. בעת פרשנות חוזה, תינתן חשיבות רבה למהותה של העסקה, למבנה המשפטי הכללי שלה ולמטרותיה הכלכליות והחברתיות [ראו: עניין ארגון מגדלי הירקות; ע"א 11081/02 דולב חברה לביטוח בע"מ נ' קדוש, פס' 22–23 לפסק דינה של כב' השופטת פרוקצ'יה (כתוארה אז) (נבו 25.6.2007); ע"א 6253/03 כפר מל"ל, מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית נ' הרמן, פס' 19 לפסק דינו של כב' השופט ג'ובראן (כתוארו אז) (נבו 27.6.2005)].
104. מעמד לשון החוזה זכה לחיזוק ניכר בפסיקתו של בית המשפט העליון בע"א 7649/18 ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ, פסקי דינם של כב' השופטים שטיין וגרוסקופף (נבו 20.11.2019) (להלן: "עניין ביבי כבישים") ובפסיקתו שניתנה לאחר מכן [ראו למשל: ע"א 6652/19 אקספו ניהול בע"מ נ' שהם שמיר השקעות ופיננסים בע"מ, פס' 22–24 לפסק דינו של כב' השופט מינץ; פס' 2, 5 לפסק דינו של כב' השופט שטיין (נבו 12.6.2022) (להלן: "עניין אקספו"); עניין בלוגרין].
105. בעניין ביבי כבישים שרטט כב' השופט שטיין רצף שבין קצותיו יש למקם את החוזה טעון הפרשנות בין חוזה יחס פתוח, אשר נוסח בקווים כלליים בלבד, לבין חוזה סגור עם התניה מלאה, קרי חוזה ממצה שכל תנאיו מוגדרים באופן ברור ונהיר, והוא איננו זקוק לפרשנות יצירתית (עניין ביבי כבישים, פס' 12–13 לפסק דינו של כב' השופט שטיין). כפי שציין כב' השופט שטיין, שם, "הלכת אפרופים חלה על כל חוזה וחוזה, אבל לא כל החוזים נולדו שווים. רמת הפירוט של החיובים והזכויות איננה זהה בכל חוזה וחוזה" [ההדגשה הוספה – מ.ע.א.].
עוד נקבע על ידי כב' השופט שטיין בעניין ביבי כבישים (בפס' 14 לפסק דינו), כי למיקום החוזה ברצף השלכה ישירה על מלאכת הפרשנות:
"לנוכח הכלל הבסיסי אשר קובע כי לשון החוזה היא כלי הקיבול של אומד דעת הצדדים, וכן בהתחשב בחזקה הפרשנית לפיה לשון ברורה משקפת את מה שהצדדים לחוזה התכוונו לקבוע בינם לבין עצמם [...] שופט אשר בא להכריע במחלוקת לגבי משמעותם של תנאיו של חוזה סגור לא יעסוק אלא בקביעתן של עובדות החוזה. הווה אומר: השאלה היחידה שעליה יהא עליו לענות היא "מה הסכימו ביניהם הצדדים כעניין של עובדה?" [...] פרשנותו של חוזה פורמלי סגור, ככל שמלאכה זו תידרש, תהא אפוא חסינה מפני הכנסת שיקולים ערכיים, החיצוניים לחוזה, על ידי בית המשפט. חובת תום-הלב תמשיך, כמובן, לחול על יחסי הצדדים, אך תחולתה תהא שיורית ושמורה למקרים קיצוניים של מצגי שווא, הטעיה ושימוש לרעה בזכויות; היא לא תשפיע על קביעת תוכנו של החוזה כהוא זה." [ההדגשה הוספה – מ.ע.א.].
106. לצד גישתו של כב' השופט שטיין יש לציין גם את גישתו של כב' השופט גרוסקופף בעניין ביבי כבישים. השופט גרוסקופף מבחין בין שני סוגי מתקשרים בחוזים, והם "מתקשר שהוא עוסק, דהיינו מתקשר מתוחכם המנהל עסקים ומיוצג היטב מבחינה משפטית בעת ההתקשרות (להלן: "עוסק"); מתקשר שהוא אדם פרטי, כלומר בן אדם מן היישוב שלרוב אינו מיוצג היטב מבחינה משפטית בעת ההתקשרות (להלן: "אדם פרטי")" (שם, פס' 2 לפסק דינו של כב' השופט גרוסקופף).
בנוסף, כב' השופט גרוסקופף מבחין בין שלוש קטגוריות של התקשרויות חוזיות (שם, פס' 2–3 לפסק דינו של כב' השופט גרוסקופף), באופן המוליך למסקנה לפיה יש להפעיל ביחס לכל אחת מקטגוריות החוזים הללו דיני פרשנות שאינם זהים:
"חוזה עסקי, שהוא חוזה שכל הצדדים לו הם עוסקים (כגון הסכם בין שתי חברות מסחריות למכירת נכס מקרקעין מסחרי (למשל, קניון (או הסכם למכירת חומרי גלם (למשל, ברזל) מיבואן למפעל); חוזה פרטי, שהוא חוזה שכל הצדדים לו הם בני אדם פרטיים (כגון הסכם למכירת מכונית יד שניה או הסכם להשכרת דירה בבעלות פרטית); חוזה צרכני, שהוא חוזה שמהצד האחד לו עומדים עוסק או עוסקים ומהצד השני אדם פרטי או בני אדם פרטיים (כגון חוזה עבודה אצל מעסיק גדול או חוזה הלוואה בנקאי).
3. לשיטתי, דיני הפרשנות שראוי להפעיל ביחס לכל אחד מסוגי החוזים הללו אינם זהים. דהיינו, קיימים הבדלים משמעותיים בין דיני הפרשנות אותם יש להפעיל ביחס לחוזה עסקי, ביחס לחוזה הפרטי וביחס לחוזה הצרכני. הטעם לשונות זו הוא שבעיצוב דיני הפרשנות החוזיים עלינו לתת את הדעת לתכליות שונות אותן ברצוננו לקדם, וחשיבותן היחסית של התכליות הללו משתנה בהתאם לסוג החוזה." [ההדגשה הוספה – מ.ע.א.].
גם לפי גישתו של כב' השופט גרוסקופף, מיקום החוזה בסיווג מוליך לאופן שונה של עריכת מלאכת הפרשנות השיפוטית של החוזה (שם, בפס' 4 לפסק דינו של כב' השופט גרוסקופף):
"בחוזה הפרטי, הגשמת רצון הצדדים במועד הכריתה היא התכלית לה ראוי להקנות מעמד של בכורה, מאחר שמדובר בצדדים רציונליים המצויים במישור שווה, ואולם יכולתם להשתמש בשפה החוזית מוגבלת בשל היכרותם החלקית עם רזי דיני הפרשנות החוזיים [...] בחוזה העסקי, שאיפתם העיקרית של דיני הפרשנות צריכה להיות לשכלול ההתקשרות החוזית, וזאת בשים לב לכך שהמתקשרים הם לא רק צדדים רציונליים המצויים במישור שווה, אלא גם מתוחכמים דיים לעשות שימוש בכללים המשפטיים לצורך עיצוב החוזה כרצונם" [ההדגשה הוספה – מ.ע.א.].
ובהמשך, בפס' 6 לפסק דינו של כב' השופט גרוסקופף:
"כאשר לפנינו חוזה עסקי, כדוגמת החוזה בו אנו דנים, מתן מעמד מכריע ללשון החוזה מסייע ליצירת יציבות וודאות חוזית, שכן הוא מאפשר לצדדים מתוחכמים ומיוצגים היטב מבחינה משפטית לעצב את ההתקשרות החוזית שלהם כרצונם, תוך שימוש מושכל וזהיר בלשון ההסכם" [ההדגשה הוספה – מ.ע.א.].
107. עוד אוסיף בהקשר לכך, כי בבקשה לקיום דיון נוסף בעניין ביבי כבישים [דנ"א 8100/19 ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ (נבו 19.4.2020) (להלן: "דנ"א ביבי כבישים")] שנדחתה, קבעה כב' הנשיאה חיות כי פסק הדין בעניין ביבי כבישים לא קבע הלכה חדשה בכללי פרשנות חוזים, וכי (פס' 14 לפסק דינה של הנשיאה בדנ"א ביבי כבישים, והמקורות שם):
"ניתן למצוא בפסיקה לאורך השנים התייחסויות לא מועטות לכך שהעקרונות הפרשניים שנקבעו בהלכת אפרופים עשויים להיות מיושמים באופן שונה בהינתן סוג החוזה ונסיבות כריתתו. כך נקבע בעניין מגדלי הירקות כי "המשקל שיש לייחס למשמעות האינטואיטיבית העולה מקריאת החוזה, עשוי להשתנות בין קטגוריות שונות של חוזים שונים... כך, למשל, אין הסכם ממון בין בני זוג כחוזה למכירת דירה. אין חוזה למכירת דירה כחוזה בין אנשי עסקים שבאים בעסקאות חוזרות" [...] ובעניין אחר הובהר כי "במסגרת העולם החוזי ישנם "מוסדות" חוזיים רבים... ברי, כי תכלית המוסד החוזי משפיעה אף על אופן פרשנות החוזה"". [ההדגשה הוספה – מ.ע.א.].
108. כב' הנשיאה חיות, שם, סיכמה דרך הפניה לדברי כב' השופטת ברק-ארז בע"א 2232/12 הפטריארכיה הלטינית בירושלים נ' פארוואג'י (נבו 11.5.2014):
"היטיבה לסכם זאת השופטת ד' ברק-ארז בעניין פארוואג'י: דומה שאין חולק על מקומו החשוב והמרכזי של נוסח החוזה בתהליך הפרשנות. עם זאת, שאלת היחס בינו לבין הנסיבות שאפפו את יצירתו והאופן שבו הן צריכות להשפיע על פרשנות החוזה אינה יכולה להיות תלויה רק בטקסט עצמו, וההכרעה בה כרוכה היא עצמה גם באופיו של החוזה ובנסיבות כריתתו. כך למשל, אני סבורה כי אין דומה חוזה שנוסח על-ידי בקיאים ויודעי דת ודין, אשר שקלו כל מילה ותג, לבין חוזה שנוסח על-ידי אנשי מעשה, שכוחם אינו דווקא בניסוחיהם, וזאת על רקע מערכת יחסים נמשכת ביניהם. לכאורה, משקלן של הנסיבות שאפפו את כריתת החוזה צריך להיות משמעותי יותר במקרה מן הסוג השני, בעוד שבמקרה מן הסוג הראשון אמור להינתן משקל מכריע ללשון החוזה, והכול בכפוף לכך שיש לבחון כל מקרה לגופו" [ההדגשה הוספה – מ.ע.א.].
109. ואכן, ברוח זו, נפסק לאחרונה בעניין בלוגרין:
"אומד דעתם של הצדדים לחוזה נלמד, בראש ובראשונה, מלשונו של החוזה (ראו: סעיף 25(א) לחוק החוזים; עע"מ 1122/22 מדינת ישראל – רשות מקרקעין ישראל נ' סאב ניהול יזמות והשקעות בע"מ, פסקה 18 [פורסם בנבו] (1.1.2023); רע"א 6810/21 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' ברנובייט בע"מ, פסקה 12 [פורסם בנבו] (20.10.2022)). בהינתן שבענייננו-שלנו הוראות החוזים עליהם חתמו הצדדים אינן מותירות מקום לספק בדבר כוונתם, ובמיוחד כאשר עסקינן בהסכמים עסקיים בין צדדים מיוצגים, הרי שכפי שכבר אמרתי אין מקום להישמע לטענות לפיהן כוונת הצדדים "האמתית" חורגת מהכוונה המשתמעת מהחוזה. ככל שבלוגרין חתמה על חוזה שאינו משקף את כוונתה האמתית, הרי שתקלה זו מונחת לפתחה. ובאשר לתפקידם של בתי המשפט בכגון דא, דומני כי כבר אמרתי די – כאן ובפסקי דין אחרים [...] על הצורך לשים קץ לסיפורים על כוונות ועל הסכמות בלתי-כתובות, שאחד מבעלי החוזה מספר אחרי שחתם על הסכם עסקי מפורט עם התנאה מלאה". [ההדגשה הוספה – מ.ע.א.].
110. כמו כן, ברוח דומה נקבע לאחרונה בע"א 839/21 הקר נ' חברת קלמטיס אוברסיז בע"מ, פס' 33 לפסק דינו של כב' השופט גרוסקופף (נבו 6.3.2024) כי "בחוזים עסקיים כללי הפרשנות החוזיים נועדו לקדם תכלית צופה פני עתיד של ודאות משפטית ויעילות, ובהתאם נקודת המוצא היא לשון החוזה" [ההדגשה הוספה – מ.ע.א.].
111. ומן הדין אל המקרה שלפניי. הסכם ההיפרדות נחתם לאחר שהקרע בין הצדדים החל למעלה משנתיים קודם למועד חתימתו. קדמו לו לא פחות מ-7 הליכים משפטיים שהתנהלו בין הצדדים, כמפורט בסעיף 2 להסכם ההיפרדות. הצדדים ניהלו משא ומתן חודשים ארוכים באשר לתנאיו של הסכם ההיפרדות, שעה שהם עצמם מצויים בחוסר אמון ובחשדנות הדדית. במהלך התקופה האמורה הייתה מעורבות מלאה של רואי החשבון של החברות המשותפות, אנשי הכספים, ועורכי הדין מטעם הצדדים. מספר ימים לפני מועד חתימתו של הסכם ההיפרדות, ביום 24.11.2016, ניתן צו פירוק זמני לסיטי שופ. בסמוך מיד לאחר מכן, התכנסו הצדדים והאנשים מטעמם לשם גיבוש מתווה של "הפרדת כוחות" שעה שכל צד מצויד באנשי מקצוע מטעמו – עורכי דין מהמעלה הראשונה (ודומה כי על כך לא תהיה מחלוקת), רואי חשבון, יועצים, ואנשי כספים.
112. מסקנתי היא, כפי שיפורט להלן, כי בבואם לחתום על הסכם ההיפרדות, הצדדים ובאי כוחם "שקלו כל מילה ותג", ומכאן שהסכם ההיפרדות הוא, והוא בלבד, המגבש והממצה את המצגים והסכמות הצדדים עד למועד חתימתו. זאת, שעה שמדובר בהתקשרות עסקית בין צדדים מתוחכמים ומיוצגים היטב, ולכן, בראש ובראשונה, יש ליתן מעמד מכריע ללשון שבה השתמשו הצדדים בגדרי הסכם ההיפרדות.
113. לשון הסכם ההיפרדות, המתפרש על פני 20 עמודים, ברורה ונהירה. עיון בהוראותיו המפורטות של הסכם זה מעלה כי לאחר פירוט ההליכים המשפטיים הרבים שהתנהלו בין הצדדים באותה והאופן שבו הוסכם בין הצדדים כי אלו יבואו לכדי סיומם (סעיף 2 להסכם ההיפרדות), הקדישו הצדדים פרקים להצהרותיו של כל צד להסכם ההיפרדות.
114. בסעיף 4 להסכם ההיפרדות, שכותרתו "הצהרות אוהב ציון", נקבע כך:
"4. הצהרות אוהב ציון
[א] חתימתם על הסכם זה וביצועו אינם עומדים בניגוד ו/או בסתירה למסמכי ההתאגדות של חברת אוהב ציון ו/או להוראות כל דין ואין מניעה על פי כל דין ו/או התחייבות ו/או הסכם כלשהו שאוהב ציון ו/או מי מהם צד לו להתקשרות בהסכם זה ולביצוע ההתחייבויות הכלולות בו.
[ב] התקבלו כל ההחלטות הנדרשות על פי כל דין באורגנים המוסמכים של חברת אוהב ציון לצורך התקשרותה בהסכם זה ולביצוע העסקה נשוא ההסכם.
[ג] נכון למועד חתימת הסכם זה, חברת אוהב ציון אינה צד להליכים משפטיים כלשהם הקשורים במניות חברת אוהב ציון בעשינו עסק סוכנויות למעט הבוררות וכל ההליכים המשפטיים שפורטו לעיל, ולא ידוע להם על כוונת צד שלישי כלשהו לנקוט צעדים משפטיים כלשהם כנגדה."
115. הצהרות בנוסח דומה, מטעם ביבס, עוגנו בסעיף 5 להסכם ההיפרדות:
"5. הצהרות ביבס
[א] חתימתם על הסכם זה וביצועו אינם עומדים בניגוד ו/או בסתירה למסמכי ההתאגדות של חברת עשינו עסק ו/או להוראות כל דין ואין מניעה על פי כל דין ו/או התחייבות ו/או הסכם כלשהו שביבס ו/או מי מהם צד לו להתקשרות בהסכם זה ולביצוע ההתחייבויות הכלולות בו.
[ב] התקבלו כל ההחלטות הנדרשות על פי כל דין באורגנים המוסמכים של חברת עשינו עסק לצורך התקשרותה בהסכם זה ולביצוע העסקה נשוא ההסכם.
[ג] נכון למועד חתימת הסכם זה, יוסף ביבס אינו צד להליכים משפטיים כלשהם הקשורים במניותיו בחברת סיטי שופ למעט בקשת הפירוק ולא ידוע לו על כוונת צד שלישי כלשהו לנקוט צעדים משפטיים כלשהם כנגדו."
116. הצדדים ועורכי דינם לא הסתפקו בהצהרות אלו, ובמסגרת הסכם ההיפרדות עוגנו הצהרות הדדיות וזהות באשר לבדיקת מצבה החשבונאי של החברה המשותפת, אשר מחצית ממניותיה עברה לבעלות כל אחד מהצדדים. כך הוצהר בסעיף 7[א] להסכם ההיפרדות:
"7. רכישת מניות אוהב ציון בעשינו עסק סוכנויות
[א] לאחר שהצדדים שקלו ובחנו את מצבה של עשינו עסק סוכנויות ואת שוויה הסכימו הצדדים כי בעבור מניות חברת אוהב ציון בעשינו עסק סוכנויות, ישלם יוסף ביבס לחברת אוהב ציון את ערכן הנקוב של המניות המועברות.
ההסכמה כאמור הינה לאור מצבה של עשינו עסק סוכנויות בהתאם למסמכיה החשבונאיים" [ההדגשה הוספה – מ.ע.א.].
117. וכך הוצהר על ידי הצדדים ובאי כוחם בסעיף 8[א] להסכם ההיפרדות, באופן הדדי וזהה:
"8. רכישת מניות יוסף ביבס בסיטי שופ
[א] לאחר שהצדדים שקלו ובחנו את מצבה של סיטי שופ ואת שוויה הסכימו הצדדים כי בעבור מניות יוסף ביבס בסיטי שופ, ישלם דני אוהב ציון ליוסף ביבס את ערכן הנקוב של המניות המועברות.
ההסכמה כאמור הינה לאור מצבה של סיטי שופ סוכנויות [המילה "סוכנויות" מופיעה בנוסח הסעיף במקור ואולם ברי כי מדובר בטעות קולמוס – מ.ע.א.] בהתאם למסמכיה החשבונאיים" [ההדגשה הוספה – מ.ע.א.].
118. לגבי סעיפים 7 ו-8 להסכם ההיפרדות (הכוללים תתי-סעיפים נוספים שאינם רלוונטיים לענייננו), נקבע כי הינם "מעיקרי ההסכם והפרתו או הפרת איזה מהוראותיו תחשב הפרה יסודית של הסכם זה" (סעיפים 7[ו] ו-8[ו] להסכם ההיפרדות). עצם העובדה שהצדדים בחרו לעגן הסכמה לפיה המדובר בסעיפים שהינם חלק מעיקרי ההסכם, מעידה על חשיבותם ומרכזיותם של סעיפים אלו, ועל המעמד המיוחד שהקנו הצדדים להצהרותיהם הדדיות.
119. הנה כי כן, המסקנה המתבקשת למקרא נוסחם הפשוט והנהיר של הסעיפים המתייחסים לרכישת מניות החברות המשותפות בהסכם ההיפרדות, היא כי כוונת הצדדים הייתה לכלול הצהרה הדדית לפיה כל צד שקל ובחן את מצבה של החברה אשר מחצית ממניותיה עוברות לבעלותו. הצהרה הדדית זו, כאמור, אף הוגדרה כאחד מעיקרי ההסכם.
120. ואולם, הגם שהצדדים ובאי כוחם בחרו לכלול פרק ייעודי להצהרותיהם הכלליות של הצדדים, ופרק ייעודי להצהרותיהם בדבר בדיקת מצבן הכספי ושוויה של כל אחת מהחברות מושא הסכם ההיפרדות – הרי שאין בהסכם ההיפרדות כל תניה וממילא כל התייחסות, ולו ברמז, למצגים מושא התביעות הנטענים כיום, שהוצגו על ידי כל צד ביחס למצבה הכספי של החברה שמחצית ממניותיה עוברת לבעלותו של הצד שכנגד. כך, הן מסמך תמצית המאזן, והן דו"ח האובליגו – הניצבים במרכז תביעותיהם ההדדיות של הצדדים לפניי – לא בא זכרם בגדרי הסכם ההיפרדות.
כך למשל, עו"ד אלדר שהעיד מטעם אוהב ציון, אישר בעדותו כי דו"ח האובליגו, לצד דו"ח בן דוד, הם שני מסמכים מהותיים המקימים את המצג הנטען של ביבס (ע' 623 ש' 10–18). אולם, כשנשאל מדוע מסמכים אלו לא צורפו להסכם ההיפרדות כנספח או הצהרה, שעה שנטען כיום כי מדובר בעסקת מצגים, השיב "אני לא יודע לענות על השאלה הזאת, למה המצגים האלה או המסמכים האלה לא צורפו כנספח להסכם" (ע' 623 ש' 19–31).
121. מכאן, אפוא, מתבקשת המסקנה לפיה הצדדים בחרו, באופן מודע, שלא לכלול בהסכם ההיפרדות איזה מהמצגים הנטענים כיום בתביעותיהם ובדיעבד, שעל בסיסם לכאורה הגיעו להסכמות המסחריות ביניהם. משכך ונוכח לשונו הברורה והנהירה של ההסכם, המצגים הנטענים – לאו מצגים הם.
122. המסקנה לפיה יש ליתן ללשון הסכם ההיפרדות המקיפה והממצה ולהצהרות שנכללו במסגרתו כאמור לעיל, מעמד מכריע וממצה, מתחזקת נוכח העובדה כי לא יכול להיות חולק שהסכם ההיפרדות הוא "חוזה עסקי" בין צדדים "מתוחכמים", ומעבר לעובדה שהדבר נלמד מהיקף פעילותם המסחרית של הצדדים (היקף פעילותם המסחרית של ביבס ואוהב ציון, ביחד ולחוד, הינו בהיקף של לכל הפחות עשרות מיליוני ש"ח), הצדדים בעצמם מעידים על עצמם כמנוסים וותיקים בעולם העסקי.
123. על כן, כך גם בענייננו, יש מקום ליתן מעמד מכריע ללשון הסכם ההיפרדות. לעניין זה יפה הנמקתו של כב' השופט גרוסקופף בע"א 9025/17 A.T.S Investments Inc נ' Segal Group (Dresden) GmbH and Co.KG, פס' 21 (נבו 19.02.2020) (אליה הצטרפו שתי חברות המותב, כב' השופטת ברק-ארז וכב' השופטת וילנר), אשר שב וחזר על הנמקתו בעניין ביבי כבישים:
"עסקינן בחוזה עסקי, אשר נערך על ידי אנשי עסקים מנוסים, שחזקה עליהם כי הם בקיאים ברזי הניסוח של מסמכים משפטיים, ולמצער כי באפשרותם להסתייע ביודעי דין. במצב דברים זה יש להעניק ללשון הברורה בה נקטו הצדדים מעמד דומיננטי, מעמד כמעט מכריע, שכן אין הצדקה במקרה הרגיל כי בית המשפט ינסה "לנחש" את כוונתם – ניסיון שפגיעתו בתכלית הצופה פני עתיד של שכלול ההתקשרות החוזית עולה על תועלת שיכולה לצמוח ממנו להגשמת תכליות אחרות של דיני הפרשנות החוזיים [...] אכן, כפי שממחיש פסק הדין מושא ערעור זה, הסכנות הטמונות בניסיון להרהר ולערער אחר לשונו הברורה של חוזה עסקי עלולות לעלות על היתרונות שעשויים לצמוח מכך" [ההדגשה הוספה - מ.ע.א.].
124. לענייננו יפה גם הנמקתו של כב' השופט שטיין בעניין ביבי כבישים התומכת במסקנה זו, שהרי הסכם ההיפרדות הוא חוזה סגור וממצה, שכל תנאיו מוגדרים באופן ברור ונהיר, והוא איננו זקוק לפרשנות "יצירתית" נוסף על הכתוב בו בצורה מפורשת ואשר אינה משתמעת לשני פנים. כלשונו, כל שנותר לדון הוא "בקביעתן של עובדות החוזה" (עניין ביבי כבישים, פס' 14 לפסק דינו של כב' השופט שטיין).
125. זאת ועוד. ביבס ואוהב ציון הסתייעו לכל אורך הדרך בגורמים מקצועיים מטעמם, יועצים, אנשי כספים, וכן במיטב עורכי הדין בארץ (לרבות באי כוחם במסגרת ההליכים שלפניי). בהקשר זה, קבע כב' השופט גרוסקופף בעניין ביבי כבישים כי במקרה בו עסקינן בחוזה "עסקי", בין צדדים "מתוחכמים דיים לעשות שימוש בכללים המשפטיים לצורך עיצוב החוזה כרצונם", יש ליתן מעמד מכריע ללשון החוזה (עניין ביבי כבישים, פס' 4, 6 לפסק דינו של כב' השופט גרוסקופף).
126. כך גם בענייננו, שעה שהסכם ההיפרדות נערך על ידי עורכי דין מקצועיים על רקע סכסוך מר וממושך בין אוהב ציון וביבס, אזי יש לפסוק את הדין על בסיס מילותיו הברורות של ההסכם. כפי שצוין בעניין ע"א 8553/19 ‏אלכסנדר אורן בע"מ נ' כהן, פס' 22 לפסק דינו של כב' השופט שטיין (נבו 17.11.2020): "הסכם הבוררות מעיד על עצמו כהסכם פשרה ממצה שנכרת בין בעלי דין מתוחכמים. ניכר הוא, שהסכם זה נערך על ידי עורכי דין מקצועיים על רקע של סכסוך מסחרי מר וממושך בין מרשיהם. הלכת ביבי כבישים – כפי שעולה מהחיבור שבין פסק דיני ובין פסק דינו של השופט ע' גרוסקופף, אשר זכו להסכמתו של השופט ע' פוגלמן – מורה לנו על-כן לפסוק את הדין במקרה דנן בהתבסס על מילותיו הברורות של ההסכם" [ההדגשה הוספה – מ.ע.א.] [וראו לאחרונה: ע"א 2196/24 טילסון נ' ד"ר איתי הס, עו"ד – בתפקידו כמנהל ההסדר, פס' 23 (נבו 27.3.24)].
127. הנה כי כן, שעה שלשון הסכם ההיפרדות ברורה ונהירה וכוללת הצהרות הדדיות וזהות של הצדדים בדבר בחינה ושקילה של מצבה הכלכלי של החברה המשותפת העוברת לבעלות כל אחד מהצדדים, הרי שאין עוד מקום (וממילא גם אין כל צורך) להמשיך ולדון במצגים חיצוניים להסכם ההיפרדות שהוצגו לכאורה על ידי מי מהצדדים עובר למועד כריתת הסכם ההיפרדות. טענות הצדדים בתביעות שלפני משתקפות היטב בדבריו של כב' השופט שטיין בעניין אקספו, בפס' 2 לפסק דינו:
"המקרה שלפנינו ממחיש את הצורך במתן עליונות להוראותיו הברורות של חוזה מסחרי כתוב על פני סיפורים שונים ומשונים המסופרים על ידי בעלי החוזה בהגעתם להתדיינות בבית משפט – כל אימת שסיפורים אלו מנוגדים לכתוב" [ההדגשה הוספה – מ.ע.א.].
ובהמשך, בפס' 5 לפסק דינו:
"סבורני כי בתי המשפט חייבים לדחות סיפורים כאלה בשתי ידיים ולהיצמד לדל"ת אמותיו של חוזה עסקי שתנאיו נכתבו בלשון ברורה. החלטה כאמור תהא נכונה ברוב-רובם של המקרים, והיא אף תביא לחיסכון משמעותי בזמן שיפוטי יקר ובעלויות התדיינות נוספות. באשר לאותו בעל דין נדיר ומיוחד שבפיו סיפור אמת המנוגד להוראותיו הכתובות של החוזה המסחרי שעשה – בעל דין כזה יכול להלין רק על עצמו. זאת מאחר לאיש אין – ולא ראוי שתהא – יכולת להטיל על בתי המשפט, ועל החברה בכללותה, עלויות התדיינות מיותרות בתכלית על ידי כתיבת הסכמים שאינם תואמים את המוסכם. במונחים כלכליים, הסכמים כאלה הם בגדר החצנה שלילית, שאותה אין כל סיבה לעודד או להרשות. היצמדות לתנאיו הברורים של חוזה עסקי כתוב מונעת החצנה מיותרת זו, וטוב שכך" [ההדגשה הוספה – מ.ע.א.].
128. הדברים יפים במדויק גם לענייננו, שכן שני הצדדים שלפניי מבקשים לבסס את תביעותיהם על טענות בדבר מצגים שהוצגו לכאורה לפני מועד חתימתו של הסכם ההיפרדות, החיצוניים לו ואשר זכרם אינו בא בגדרו. כאמור, הסכם ההיפרדות הוא הסכם עסקי-מסחרי, סגור וממצה, שכל תנאיו מוגדרים באופן ברור ונהיר, והוא איננו זקוק לפרשנות "יצירתית" נוסף על הכתוב בו בצורה מפורשת. הטקסט בגדרי הסכם ההיפרדות אינו משתמע לשני פנים.
129. בנקודה זו אין אלא להפנות לטענת ביבס בסיכומי ההגנה מטעמו (בפס' 12) אשר בעצמו טוען כי "הפסיקה הדגישה את עליונות לשונו הכתובה של החוזה אל מול שלב המשא ומתן וקבעה כי לשון החוזה שוללת את תוקפם של מצגים טרום חוזיים שלא מצאו ביטוי בחוזה. לכן, אין בידי תובע היכולת להסתמך על סעיף 15 לחוק החוזים כאשר לשון ההסכם אינה מתייחסת למצגים הנטענים בשלב המו"מ. הרציונל ברור: לו חפץ צד לכלול במסגרת החוזה מצג שהוצג כלפיו במו"מ, אשר מהווה עבורו נדבך משמעותי להתקשרות – עליו לדאוג ולהכלילו במסגרת נוסח החוזה" [ההדגשה הוספה – מ.ע.א.]. ובהמשך, בפס' 13: "לגבי חוזה שנערך בין שני צדדים מתוחכמים ומנוסים, שניהלו מו"מ בסיוע יועצים משפטיים (ואחרים); חזקה על הצדדים שהיו מודעים לצרכים ולדרישות שלהם זה כלפי זה, וחזקה כי העניינים שנכללו בהסכם כמו גם אלה שהושמטו ממנו, נכללו או הושמטו ממנו במכוון [...] הכללה או השמטה של מצג כזה או אחר בהסכם, מעידה על הסכמה של הצדדים ביחס לסיכון של אי-התקיימות של המצג הזה! וכי רק מצג שצד לחוזה מצהיר עליו במפורש במסגרת ההסכם, הוא מצג שהצד השני אינו לוקח על עצמו את הסיכון שיסתבר שאינו אמת או שאינו נכון" [ההדגשה הוספה – מ.ע.א.].
דברים נכוחים אלו, יפים הן לתביעות ביבס ועשינו עסק, והן לתביעת אוהב ציון בע"מ, והרציונל שבהם חל באופן הדדי על שני הצדדים שלפניי.
130. משכך, אפוא, לאחר שעמדנו על מיהות הצדדים להסכם ההיפרדות, ולאחר שבחנו את לשונו הברורה של הסכם ההיפרדות, הרי שדי היה בכך כדי להביא לדחיית שלוש התביעות במלואן וזאת אף מבלי להידרש לשאלת המצגים הנטענים עובר חתימת הסכם ההיפרדות. ואולם, על מנת לא ייצא פסק הדין חסר, נמשיך את דרך הילוכינו אל עבר הנסיבות שאפפו את חתימת הסכם ההיפרדות, ונעמידן במבחנים המשפטיים המקובלים.
אומד דעת הצדדים הנלמד מהנסיבות שאפפו את חתימתו של הסכם ההיפרדות
131. כאמור, אני סבורה כי די בלשון הסכם ההיפרדות ובהצהרות הצדדים שנכללו במסגרתו, על מנת להביא לדחיית שלוש התביעות במלואן. יחד עם זאת, פרשנות הסכם ההיפרדות לפיה כל צד הכיר היטב את מצבה הכספי של החברה המשותפת שמניותיה עברו לבעלותו, מתחזקת גם נוכח כלל הנסיבות שקדמו למועד החתימה על הסכם ההיפרדות, כמבואר להלן.
132. על מקומן של הנסיבות החיצוניות שאפפו את חתימת הסכם ההיפרדות התייחס כב' הנשיא ברק, בעניין אפרופים (בעמ' 311) שעה שקבע כי:
"על תכלית החוזה ניתן ללמוד מתוכו וממהות הסדריו ומבנהו, וכן ממקורות חיצוניים לו, כגון מהלך המשא והמתן בין הצדדים והתנהגותם לאחר כריתת החוזה, חוזים אחרים הקיימים ביניהם, הנוהג המסחרי הידוע להם או שיש להניח שהם ידעו עליו ומקורות אחרים שיש בהם כדי להצביע על תכלית החוזה ומטרתו" [ההדגשה הוספה – מ.ע.א.].
[ראו גם: בע"ם 1813/18 פלוני נ' פלוני, פס' 19 (נבו 23.6.2019); עניין אופטיקה הלפרין, פס' 20 לפסק דינו של כב' השופט קרא].
133. בענייננו, התנהלות הצדדים בתקופה הארוכה שקדמה למועד חתימת הסכם ההיפרדות כמו גם במהלך המשא מתן לקראת חתימתו, מבססת ומחזקת את מסקנתי בדבר ידיעתם של שני הצדדים את מצבה הכספי של החברה שמניותיה הועברו לבעלותם ובדבר ויתוריהם בהסכם ההיפרדות לאשורו. ובמה דברים אמורים?
134. כפי שפורט בהרחבה לעיל, הצדדים שלפניי היו שותפים עסקיים במשך תקופה של שנים ארוכות. הם ניהלו יחדיו את החברות המשותפות, ואף ניהלו את החברות המשותפות שעה שהם יושבים "חדר מול חדר" ואף "שולחן מול שולחן" (דברי ביבס בעדותו, ע' 378 ש' 3; דברי מר רז בעדותו, ע' 101–102; פס' 6 לתצהיר מר חיים ריעני). כמו כן, לשני הצדדים הייתה גישה מלאה להנהלת החשבונות של כל אחת מהחברות המשותפות. עובדה זו נלמדת מראיות רבות שהוצגו במהלך ניהול ההליכים לפניי, ובין היתר:
א. ביום 22.9.2016 שלח אוהב ציון מכתב לביבס ולמר רוטשטיין (נ/60), בגדרו ציין (בפס' 28) כי: "את כל שירותי המחשוב והפריוריטי מקבלת עשינו עסק דרך אוהב ציון, כפי שהיה בשנים האחרונות", ובהמשך, בפס' 29: "כבעלים, עומדת לי הזכות להכנס בעצמי ו/או להרשות לכל אדם שאחפוץ בכך, להיכנס למערכות עשינו עסק סוכנויות ולהוציא נתונים בהם אני חפץ".
ביום 27.9.2016 שלח אוהב ציון לביבס מכתב (נ/14) במסגרתו ציין בין היתר כי יש לו ולעובדיו גישה מוחלטת רק למערכת פריוריטי (פס' 1), כי "משתמש tabula – משתמש על של פריוטי – נמצא ברשות אוהב ציון, וכך זה ישאר. רק לי, כבעלי אוהב ציון (או למי שאסמיך לכך מטעמי), יכולה להיות אפשרות הכניסה לכל חברות הקבוצה" (פס' 4) וכי "המידע הינו זכות שלי, וזכותי לאפשר לכל אדם מטעמי לראות את המידע כאמור" (פס' 11).
ב. בהסכם ההיפרדות צוין (בפס' 19[א]) כי "במועד חתימת הסכם זה, מאוחסנת מערכת הנהלת החשבונות של עשינו עסק סוכנויות בע"מ בשרתי חברת אוהב ציון. באופן שתוכנת מערכת הנהלת החשבונות (פריוריטי) בבעלות ובשליטת חברת אוהב ציון" [ההדגשה הוספה – מ.ע.א.].
ואולם, לכל אחד מהצדדים הייתה גישה מלאה לנתוניהם הכספיים של כל אחת מהחברות (דברי מר רז, ע' 104–108; ע' 150 ש' 15–22 וכן התנגדות ביבס לבקשת הפירוק של סיטי שופ המעידה על בקיאות רבה ושליטתו בנתוני סיטי שופ, נספחים ח–ט לתצהיר אוהב ציון מיום 22.6.2022).
135. כאמור, הסכסוך בין הצדדים פרץ כשנתיים לפני מועד החתימה על הסכם ההיפרדות. במהלך תקופה זו, ששיאה באירועים שהתרחשו בין הצדדים בשנת 2016, כפי שפורט בהרחבה לעיל, שרר חוסר אמון מוחלט בין ביבס ובין אוהב ציון.
136. באשר לידיעתו של אוהב ציון בדבר מצבה של עשינו עסק סוכנויות. מעדותו של אוהב ציון לפני בית המשפט עלה, באופן שאינו משתמע לשני פנים, כי אוהב ציון לא האמין לביבס לחלוטין, וכי חשד בו ובפעולותיו בעשינו עסק סוכנויות וכפועל יוצא, בתקופה של חודשים לפני מועד חתימתו על הסכם ההיפרדות, נקט בפעולות שמטרתן "הידוק" ניהולו על עשינו עסק סוכנויות ונקיטה בצעדים כלכליים. הדברים שזורים כחוט השני בכל העדויות והראיות שנשמעו לפניי, ובין היתר בראיות הבאות:
א. ביום 19.5.2016 נשלח מכתב ב"כ אוהב ציון לב"כ ביבס (נ/57) בו נכתב (בפס' 2(א)(2)): "מרשך [ביבס - מ.ע.א.] מצידו הפך בפועל את אחד מנכסי השותפות, עשינו עסק סוכנויות, לחברה פרטית שלו, בה הוא יכול לעשות כל העולה על רוחו כביכול". ובהמשך אותו מכתב ארוך ורווי האשמות, בפס' 2(ב)(1), "הואשם" ביבס בין היתר כי רכש מנויים למשחקי מכבי תל אביב מכספי החברה המשותפת עשינו עסק סוכנויות; רכש טלפונים לבני משפחתו (פס' 2(ג)); והשתמש בכספי החברה לנסיעה פרטית לגרמניה (פס' 2(ד)). כשנשאל בחקירתו הנגדית האם ראה בשימושים הפרטיים האמורים בכספי החברה המשותפת כמעילה – השיב אוהב ציון בחיוב (ע' 521 ש' 14 – ע' 522 ש' 15). בפס' 13(ז) למכתב האמור, צוין כי "לא נכחד ונציין כי קיים חשש אצל מרשי [אוהב ציון - מ.ע.א.] שגם בעניין הרכישות והיבוא מחו"ל עשה מרשך [ביבס - מ.ע.א.] מעשים חמורים שלא יעשו" [ההדגשה הוספה - מ.ע.א.]. בחקירתו הנגדית אישר אוהב ציון כי הוא עומד מאחורי כל האמירות וההאשמות שבמכתב זה (ע' 523 ש' 1–13).
ב. ביום 30.5.2016 שלח אוהב ציון מכתב לביבס (נ/58). בחקירתו הנגדית אישר אוהב ציון את משלוח המכתב, את חתימתו עליו, וכי שלח אותו לאחר שגילה כביכול שביבס עושה בכספי עשינו עסק סוכנויות כבשלו, ומשכך הוא לא מוכן לחתום יותר על "עיוור" (ע' 524 ש' 8 – ע' 525 ש' 2). נוכח חשיבות הדברים שנכתבו במכתב, יובא להלן ציטוט מתוכו:
"2. אכן, אני מסרב להמשיך בנוהל "הרגיל" אשר התברר כקלוקל. בו אתה חותם לבד, או חותם "בשמי".
[...]
4. כאמור, הסירוב להוות חותמת גומי, והסירוב לחתום על כל מסמך שתגיד לי, אינו היתממות, אלא העובדה שאינני מאמין לך עוד. לאחר שגיליתי שאתה עושה בכספי החברה כבשלך, מתנהל בחברה המשותפת כאילו היא פרטית שלך, אינני מוכן יותר לחתום על "עיוור".
5. הסטיה מהנורמה הקלוקלת של ההתנהלות במהלך השנים שעברו, נורמה אשר מתברר לי כעת כי במהלך השנים מעלת בכספי החברה ובכספי, ולכן אין אני מוכן להמשיך באותה ה"נורמה"." [ההדגשה במקור – מ.ע.א.].
ג. כאמור, אוהב ציון אף אישר את חוסר אמונו בביבס וחשדותיו בו באותה העת בעדותו לפני בית המשפט: ״לשאלתך אם אני כבר לא סומך על ביבס, כבר מ-2015, 2016 אני לא סומך על ביבס. אני סומך עליו ב-50% ממה שהיה לפני כן.״ (ע' 525 ש' 2 – ע' 526 ש' 1).
ד. בשל חוסר האמון של אוהב ציון בביבס, ובשל חשדו באשר לכוונות העומדות מאחורי פעולותיו בעשינו עסק סוכנויות, הגביר אוהב ציון, כפי העולה מעדותו ומהמסמכים שהוצגו לפניי, את פיקוחו על הנעשה בעשינו עסק סוכנויות עד כדי פיקוח הדוק ושוטף. לדבריו, הפיקוח והמעורבות המוגברת החלה בחודש יוני 2016 (ע' 539 ש' 22–23) ובדרישתו "לבדוק כל דבר, לדעת מה מגיע, למה צריך את זה, לא לקחת את הכספים. אני בעלים, הכסף שלי. הוא רוצה ללכת ולהביא סחורות, אני רוצה לבדוק כל דבר, לדעת מה כל דבר ואני מאשר כל דבר" (ע' 539 ש' 16–21); "אני נכנסתי ואני רוצה לבדוק כל דבר ואני רוצה לחתום על כל דבר. עד חודש 6 [2016 – מ.ע.א.] הוא עשה מה שהוא רוצה בחברה. קניות, כרטיסים מנויים, לא נרחיב" (ע' 560 ש' 19–21) (וראו גם פס' 25 לתצהיר אוהב ציון מיום 6.3.2022).
ה. כך, אוהב ציון הנחה את גב' פרץ, מנהלת החשבונות של עשינו עסק סוכנויות, בהודעת דוא"ל מיום 4.7.2016 (נ/63), ליטול הלוואות עבור החברה וכן להתמקח עם הבנקים על עמלות חריגה ועל ריביות. אוהב ציון אישר את הדברים בחקירתו הנגדית (ע' 550 ש' 15 - ע' 552 ש' 4), וכן אישר כי במועד זה היה מעורב גם בכל עניין תזרים המזומנים "על השקל", כלשונו (ע' 551 ש' 18).
ו. ביחס לעובדה כי ביקש מגב' פרץ להתמקח על העמלות אל מול הבנק, השיב אוהב ציון "למה לא? [...] זה כסף שלי, סליחה אדוני, זה כסף שלי גם" (ע' 552 ש' 4–6). יצוין כי במסגרת הודעת הדוא"ל האמורה, שאל אוהב ציון את גב' פרץ, בפס' 4 "מה עם דו"ח רווח והפסד 5 חודשים?" – קרי, גם במעמד זה, דרש אוהב ציון מאנשי עשינו עסק סוכנויות דוחות כספיים, באופן המלמד על גישתו הבלתי אמצעית שהייתה לו לנתונים אלו.
ז. זאת ועוד. ביום 17.8.2016 העבירה גב' פרץ לאוהב ציון מאזן בוחן (נ/64), תוך שנכתב כי זה הועבר לבנק "באישור חנן" (הכוונה ככל הנראה למר פרידר). בתגובה, השיב אוהב ציון באותו היום: "לגבי המאזן אני אוסר עלייך להעביר מאזני בוחן וכל מסמך אחר לבנק ללא אישור בכתב גם ממני וגם מיוסי – גם אני בעל החברה וזכותי וחובתי לאשר כל מסמך שמועבר לבנק מאחר וגם אני בעל החשבון ואחראי על נכונות המידע !! לאחר בדיקתי חלק מהנתונים שעברו לבנק לא נכונים ואינם תואמים את המצב האמיתי" [ההדגשה הוספה – מ.ע.א.].
ח. בעקבות הפיקוח ההדוק, כפי שמשתקף במסמך מזמן אמת ששלח אוהב ציון למר רוטשטיין ביום 18.8.2016 (נ/59, בפס' 4) התגלה כי: "בבדיקות שערכתי, מעבר לגילוי התנהלות מבישה ומחפירה של הנהלת החשבונות של החברה, התנהלות בזיונית שאינה מתאימה לשום כלל חשבונאי... גיליתי גם שהשתוללות חסרת אחריות בתחום היבוא, וערכי מלאי מטורפים, יחד עם איכות גביה אשר בלשון המעטה אינה מתאימה לבית עסק, הם אלו אשר הביאו את החברה למצבה" [ההדגשה הוספה – מ.ע.א.].
ובהמשך, בפס' 12: "נכון ליום 31.7.2016, ישנם לחברה לקוחות חייבים (טרם נגבו חובות) בסך של מעל 10 מיליון !!! ש"ח. זאת בתוספת של כ-4 מיליון ש"ח שיקים דחויים בקופה, וכ-12 מיליון ש"ח שיקים דחויים המופקדים בבנק. סך הכל אובליגו לקוחות של כ-26 מיליון ש"ח בנקודת זמן נתונה, המהווה כ-65% ממחזור המכירות!!!" [ההדגשה במקור – מ.ע.א.]. ובפס' 5 ציין כי "המהלכים אשר ביצעתי אולי כואבים קצת, אך הם אלו אשר הצילו את החברה מקריסה" [ההדגשה הוספה – מ.ע.א.].
ט. בתוך כך, ציין ודרש אוהב ציון בפס' 13 למכתבו, שם: "הבאת לידיעתי, כי חלק מבעיית המלאי היא מלאי ישן, מלאי מת, אשר יוסי ביבס אוסר עליך לממש במחירי עלות או הפסד. אני דורש לדעת נתונים מלאים, מה המלאי, מה הכמות ומה הערך המדוייק של המלאי המת" [ההדגשה הוספה – מ.ע.א.].
בפס' 8 למכתב האמור, הסביר אוהב ציון את "המהלכים" אותם נקט בעקבות הגילויים: נקבע כי רכישה של סחורה נוספת תתאפשר רק לאחר תיקון מהותי בערך המלאי, וירידת ערך המלאי הכולל לערכים נוספים; בפס' 9 צוין כי "השתוללות הרכש" הביאה את החברה אל עברי "פי-פחת" מבחינת תזרים המזומנים, עד כי בתחילת חודש מאי זעק ביבס כי החברה עומדת בפני קריסה כלכלית; ובפס' 10: "וראה פלא. אך נעצרה ההשתוללות הבלתי מרוסנת ביבוא סחורות ואחזקת מלאי לשנה ויותר, ופתאום התזרים התייצב, והאשראים ירדו". אוהב ציון אישר כי ידע את כל הדברים האמורים בזמן אמת (ע' 545 ש' 19 – ע' 547 ש' 3).
י. זאת ועוד, במסגרת המכתב ציין אוהב ציון בפני מר רוטשטיין כי "בחרת צד [הכוונה לביבס – מ.ע.א.], אשר על פניו [...] כוונתו היא להביא את החברה למצב בו שוויה יהיה נמוך ככל הניתן, עם מלאי ויתרות חייבים גבוהות ככל שניתן, בכדי ש"הצד" בו בחרת [ביבס – מ.ע.א.], יוכל לממש את אופציית ה"קול" אליה הוא חותר, במחיר נמוך ככל שניתן" (בפס' 19) [ההדגשה הוספה – מ.ע.א.].
כלומר, לא זו בלבד שאוהב ציון חשד בכוונותיו של ביבס ולא האמין לו, אלא שהוא חשד גם במנכ"ל עשינו עסק סוכנויות, מר רוטשטיין, ואף אישר כי ראה בו כאיש אמונו של ביבס (ע' 528 ש' 18 – ע' 529 ש' 2).
יא. ביום 22.9.2016 שלח אוהב ציון מכתב לביבס ולמר רוטשטיין (נ/60) במסגרתו שב וחזר, בין היתר, על חשדו בדבר כוונותיו של ביבס (בפס' 33): "האינטרס שלך, הוא לפעול כדי לגרום לחברה להיות פחות רווחית, ובעלת שווי נמוך ככל שניתן – ורצוי אף שלילי – כך שתוכל לממש את אופציית ה CALL שלך בפחות כסף. (או טוב יותר – בלקבל ממני יותר כסף)" [ההדגשה במקור – מ.ע.א.].
יב. ועוד. במכתבו של אוהב ציון לביבס מיום 27.9.2016 (נ/61), כחודשיים לפני חתימת הסכם ההיפרדות, נכתב, בין היתר, כך:
"13. אתה הוא זה המעביר מידע חלקי, את המידע אותו אתה חפץ להעביר, אשר בו רק הנסתר על הנגלה, ואתה הוא זה שמסתתר מאחורי טיעונים של חברה מתגוננת.
14. אתה הוא המהתל, מסרב להעביר את המידע המבוקש, ומבקש שאחתום ללא קבלת המידע שאני דורש. ובאמירה ברורה של "תן למי שניהל את החברה בשנים האחרונות לנהל אותה".
15. אז מעבר לעובדה שלצערי אני לא סומך עליך יותר מאחר וגנבת ממני (וזו אינה אמירה חסרת שחר. גם אתה יודע שבעצם "הודית" בגניבה – רכישת מוצרים לבית על חשבון החברה – ורק לאחר מעשה, לאחר שנתפסת, צבעת את המעשה בצבעים של "דמי ניהול נוספים". בחילופי המכתבים ישנה הודאה ברורה בכך....), ולכן איני מאמין לך בדרך ניהול החברה והמלאי.
16. מעבר לכך, הרי לטענתך שווי החברה שלילי, והנתון הזה נכון לחודש פברואר-מרץ, עוד בטרם החל עניין הייבוא, ולאחר 6 שנות פעילות בהן החברה כביכול הרוויחה. האם לא מרגיש לך קצת שמשהו רקוב בנתונים האלו? שמשהו רקוב בניהול החברה? אם חברה מרוויחה מגיעה אחרי 6 שנים לשווי שלילי, זה אומר שמשהו בניהול שלה לא ממש עובד....
17. ואתה בא ומבקש להשאיר את החברה בידי אלו שניהלו אותה בשנים האחרונות... שהביאו חברה מצליחה כל כך לשווי שלילי... איך אומרים הילדים... נראה לך באמת???
[...]
19. בעניין המלאי המת והאיטי, אשר התייחסות עניינית לגביו ראינו פעם ראשונה בתגובתך האחרונה לבית המשפט, נא העבר רשימה של פריטים וכמויות. אוהב ציון בע"מ תנסה לסייע בחיסול המלאי האיטי והמת דרך לקוחותיה ומשווקיה. מדגיש שוב – טובת החברה אל מול עיניי" [ההדגשה הוספה – מ.ע.א.].
יג. מדברים אלו עולה כי אף כחודשיים לפני חתימת הסכם ההיפרדות, האשים אוהב ציון את ביבס כי הוא "מהתל" בו ומסרב להעביר לו מידע או מעביר לו מידע חלקי, והטיח בו כי נתוני החברה "רקובים", כמו גם אופן ניהול החברה. אוהב ציון אישר בעדותו את תוכנו של המכתב האמור, והצהיר כי הוא עומד מאחורי הכתוב בו, כמו גם מאחורי כל מכתב עליו הוא חתום (ע' 531 ש' 23 – ע' 532 ש' 3).
יד. ועוד. ביום 7.10.2016, כחודש וחצי לפני החתימה על הסכם ההיפרדות, הגישו אוהב ציון ואוהב ציון בע"מ כתב הגנה בגדרי ת"א 18900-07-16 (נ/62, פס' 7) בגדרו נכלל פרק שכותרתו "על קצה המזלג – מיהו התובע 1?" [הכוונה לביבס – מ.ע.א.] בגדרו פורטו ותוארו מעשים שאוהב ציון מכנה כמעשי גניבה, זיוף ומרמה שנהג כלפיו ביבס.
137. הנה כי כן, מכל האמור עולה המסקנה הברורה אותה אוהב ציון אישר בעדותו, והדברים עולים גם מתכתובות שהוחלפו בין הצדדים או מי מטעמם בזמן אמת, כי חשד בביבס כי הוא מועל וגונב את כספי עשינו עסק סוכנויות ועושה בה כחברה פרטית ולא כחברה משותפת; כי חשד בביבס ובנתונים שהוצגו על ידו באשר למצבה של עשינו עסק סוכנויות; כי אף חשד ולא האמין למר רוטשטיין, מנכ"ל עשינו עסק סוכנויות, וסבר "בחר בצד" של ביבס; כי סבר שהניהול של עשינו עסק סוכנויות על ידי ביבס הביא אותה אל "עברי פי-פחת"; כי סבר שהנתונים העסקיים והחשבונאיים המוצגים הנתונים לו על ידי ביבס ואנשי עשינו עסק סוכנויות הם חלקיים, מגמתיים וכוזבים וכי האינטרס של ביבס בהתנהלותו הוא לגרום לעשינו עסק סוכנויות להיות פחות רווחית, ובעלת שווי נמוך ככל שניתן (ורצוי שלילי) וזאת על מנת שיוכל לממש את אופציית ה-CALL בסכום נמוך יותר.
138. עוד עולה כי לאוהב ציון הייתה גישה למידע החשבונאי והעסקי של עשינו עסק סוכנויות, בין אם באמצעות אנשי הכספים מטעמה וכן מנהלה, ובאין אם באמצעות גישה למערכת הפריוריטי, וכי לשיטתו הצעדים בהם נקט בהתחוור לו נתוניה הכספיים של עשינו עסק סוכנויות, הם ש"הצילו" את החברה מפני קריסתה צפויה.
139. באשר לידיעתו של ביבס בדבר מצבה של סיטי שופ, מהראיות שהוצגו והעדויות שנשמעו לפניי עולה כי ביבס היה מודע היטב למצבה של סיטי שופ, וזו עולה ונלמדת, בין היתר, מהנסיבות הבאות.
140. ראשית, עוד בחודש פברואר 2016, שעה שהתנהל הליך גישור אל מול רו"ח גמליאל, טען ביבס כי "המספרים שהוצגו בפני רו"ח גמליאל בפגישה עם דני ואלדד רז הם מספרים שהוכנו על ידי דני ואלדד רז ולרו"ח גמליאל אין כל ידיעה לגביהם. אני יכול להוכיח ברמה של 100% שהמספרים לא נכונים" (פרוטוקול ישיבת הגישור מיום 23.2.2016, נספח ד' לתצהיר אוהב ציון מיום 22.6.2022). קרי, סביב המועד שבו הוצג לביבס מסמך תמצית המאזן אשר כיום טוען הוא כי המדובר במצג מטעה, טען ביבס, בזמן אמת, כי הוא יכול להוכיח שהמספרים שהוצגו לו אינם נכונים.
141. שנית, בחודש נובמבר 2016, ימים ספורים טרם חתימת הסכם ההיפרדות ולאחר שהוגשה בקשת הפירוק כנגד סיטי שופ, ביבס הגיש את התנגדותו לבקשת הפירוק ביום 23.11.2016 במסגרתה טען והצהיר כי סיטי שופ היא חברה פעילה ומרוויחה, וכי הצדדים פועלים בשיתוף פעולה, תוך שטען כי בקשת הפירוק הוגשה במטרה להפעיל עליו לחץ לוותר על הלוואת הבעלים שהשקיע בסיטי שופ (נספחים ח–ט לתצהיר אוהב ציון מיום 22.6.2022). כן צוין בהתנגדות ביבס לבקשת הפירוק (בפס' 20ט'–י') כי אין לסיטי שופ חובות לספקים, צדדים שלישיים, שאינם משולמים שלא במהלך עסקים רגיל, וכי פעילותה של החברה הינה בצמיחה מתמדת, לרבות בתקופה ובימים בהם הוגשה בקשת הפירוק. ובהמשך (בפס' 25–26), ציין ביבס באופן שאינו משתמע לשני פנים:
"יתירה מכך, גם בששת החודשים האחרונים, חלה התפתחות מרשימה בפעילות החברה, כמפורט בטבלת המכירות והרווחים, המתייחסת לפעילות החברה; ואשר ממנה עולה כי לא רק שהחברה איננה משותקת כלל ועיקר אלא מתעצמת ומגדילה הכנסותיה ורווחיה [...] המסקנה מהעובדות שלעיל היא חד משמעית. מדובר בחברה/ רשת "עסק חי", רווחית, תוססת ומתפתחת" [ההדגשות במקור – מ.ע.א.].
142. הנה כי כן, מהנסיבות שקדמו למועד החתימה על הסכם ההיפרדות, עולה כי אף ביבס ידע היטב את מצבה הכספי של סיטי שופ, וזאת אף לפי שיטתו והצהרותיו, בין אם כבר בחודש פברואר 2016 עת הוצג לו, לטענתו כיום ובדיעבד, מצג מטעה, ובין אם במסגרת הליך בקשת הפירוק של סיטי שופ שהתרחש ימים ספורים טרם החתימה על הסכם ההיפרדות (שלהי נובמבר 2016).
143. את ידיעת הצדדים באשר למצבן הכספי של החברות המשותפות שעתידות היו לעבור לבעלות כל אחד מהצדדים בגדרי הסכם ההיפרדות, אישרו גם העדים הרבים שהעידו לפני בית המשפט, מטעם שני הצדדים. עדים אלו העידו על ידיעתם המוחלטת של אוהב ציון וביבס את מצבן של החברות המשותפות.
144. כך, באשר לידיעתו של אוהב ציון, נדמה שעדותו של מנכ"ל עשינו עסק סוכנויות, מר רוטשטיין, אותה מצאתי כמהימנה בנקודה זו, מדברת בעד עצמה לעניין ידיעתו של אוהב ציון באשר למצבה של עשינו עסק סוכנויות (ע' 226 ש' 14 – ע' 227 ש' 15):
"ת: את שומעת? זה שאנחנו פה, זה באמת, זה ביזיון שבכלל יש את המשפט הזה,
כב' השופטת: אז תסביר לי למה ביזיון?
ת: למה? כי הוא יודע כל מה שקורה,
כב' השופטת: הוא זה אוהב ציון, כן?
ת: הוא זה אוהב ציון והוא יש לו בן אדם פי 10 יותר גאון מכולם פה שקוראים לו אלדד, ואלדד, עד היום אני עובד על השיטות האלה. הם לימוד אותי את הכל, האנשים האלה, אז אני לא מצליח להבין מאיפה,
[...]
כב' השופטת: אוהב ציון ידע בדיוק מה המלאי האמיתי?
ת: לפניי. לפי דעתי לפניי, את שומעת? זה הרמה. לפניי".
145. כמו כן, רו"ח בן דוד, אשר ערך לבקשתו של אוהב ציון הערכת שווי של עשינו עסק סוכנויות נכון ליום 20.11.2016 (קרי: את דו"ח בן דוד) (ע' 688–689) העיד באשר למצב ידיעתו של אוהב ציון את מצבה של עשינו עסק סוכנויות, לאחר הפגישה ביום 20.11.2016 (ע' 699 ש' 15–21):
"ת: מה שאני רוצה להגיד, שנייה רגע. מה שאני רוצה להגיד, דבר מאוד פשוט. לא, לא נתקלתי. אתה שאלת, אני אענה לך. אין מצב שחברה שרשומה במאזני בוחן 13 מיליון היא אפס. אין, זה לא קורה, זה לא יכול לקרות. ויותר גרוע,
כב' השופטת: אמרת את זה לדני.
ת: כן, אבל גם אמרתי לו אני לא יכול לבדוק את זה. אמרתי לו תקשיב, זה הנתונים ששותף שלך נתן ומפה אני לא יודע באמת מה לעשות, אין לי באמת דרך לבדוק את זה".
146. מר רז, הגדיר עצמו כאיש אמונו של אוהב ציון, כאדם שעובד איתו ונמצא לצדו המון שנים ביחד, ו"מלווה את החברה בכל נושא הכספים, מלווה דברים אישיים של דני, רכישות, דברים אישיים, והוא מתייעץ איתי", עד כדי שהוא עצמו מהווה "הזרוע הפיננסית" או "הזרוע הכספית" בחברת אוהב ציון בע"מ (ע' 99 ש' 1–16). בעדותו, תיאר מר רז את השתלשלות האירועים סביב הישיבה ביום 20.11.2016, באופן המלמד על חוסר אמון של אוהב ציון בביבס בבחינת אמון של 50%-50% כלשונו של מר רז ואמון גבוה יותר ברוטשטיין ובגב' פרץ שמסרו נתונים כספיים על מצבה של עשינו עסק סוכנויות (ע' 120 ש' 3 – ע' 121 ש' 21).
147. ובאשר לידיעתו של ביבס על מצבה הכספי של סיטי שופ. מר פרידר (שהעיד מטעמו של ביבס), השיב כי אינו סבור שביבס הוטעה במסמכים שהוצגו לו, וכי אלו נערכו תחת "הנחות", וכי כל אחד צריך לעשות את ההערכה שלו (ע' 237 ש' 20 – ע' 238 ש' 8):
"עו"ד וינרוט: אוקי. עכשיו חנן, האם אתה יודע שיוסי ביבס טוען פה בתביעות שהוא הגיש פה לביהמ"ש בתיק הזה, שהוא הוטעה במסמכים האלה? יכול להיות שאתה הטעית את יוסי?
ת: לא, אני לא חושב. אני חושב שהמסמכים האלה הם בסדר, אבל המסמכים האלה נערכו תחת הנחות. היו הנחות שהוכנסו לתוך המסמכים, בכל אופן הראשון, ה-32 מיליון שקל, המסמך המקורי שנחתם היה על 23 ובהנחה של איך להתייחס לרכוש הקבוע ולהתחייבויות וכדומה וכדומה, אחרי שדני, אלדד ונתי התייחסו לסעיפים האלה, אבל התוצאה המספרית שהייתה בדו"ח המקורי היתה 23 מיליון שקל, רכוש קבוע וכדומה. כל אחד צריך לעשות את ההערכה שלו".
148. לאמור לעיל, יש להוסיף כי התמונה הראייתית העולה מעדותם של העדים שנשמעו לפניי היא כי הנוכחים בישיבה שהתקיימה ביום 20.11.2016 (ואשר אותם הצדדים בחרו להביא לעדות, ועל כך עוד יורחב להלן) היו מעורים היטב בפרטים ובנתוני החברות, באופן המלמד אף הוא על הנסיבות שאפפו את חתימת הסכם ההיפרדות, ועל ידיעתם את מצבן הכספי של החברות המשותפות לאשורו:
א. גב' פרץ (שהעידה מטעם ביבס) הצהירה בתצהירה (בפס' 15) כי זכור לה שהפגישה התנהלה באווירה נינוחה ועניינית, וכי כל הנוכחים בפגישה היו מעורים היטב בנתוניה של החברה. בעדותה לפני בית המשפט העידה כי לפני הצדדים בפגישה היו מונחים נתונים, כי התנהלה שיחה בנושאים הכספיים, ולהתרשמותה הנוכחים ידעו כולם את הנתונים עד כדי מעורים היטב בהם (ע' 82 ש' 20 – ע' 82 ש' 7). עדותה לא נסתרה.
ב. מר רוטשטיין (שהעיד מטעם ביבס) הצהיר בתצהירו (בפס' 26) כי זכור לו שמר אליהו או רו"ח בן דוד דחו את דבריו של ביבס ברובם בישיבה עצמה. לדבריו, זאת משום שהם הכירו את עשינו עסק סוכנויות לפני ולפנים, חשבונאית, לוגיסטית ומכל מבחינה אחרת, ומכל מקום אותה ישיבה נסתיימה ללא שום סיכום או אמירה. לדבריו (בפס' 25 לתצהירו), אין לו צל של ספק כי אנשי אוהב ציון לא הסתמכו על עמדותיו של יוסי או על המסמך שהוכן על ידו כעמדה סובייקטיבית מה שווה עבורו החברה. עדותו לא נסתרה.
ג. מר פרידר (שהעיד מטעם ביבס), ציין בתצהירו בפס' 18 כי "בין הנתונים שהציג נתי [רו"ח בן דוד – מ.ע.א.] ובין המסמך שהציג יוסי [ביבס – מ.ע.א.] היו פערים [...] ואולם אדגיש, כי הפגישה לא התנהלה באווירה של "מצגים" בה צד אחד "מרצה" לצד השני, שכן כל הנוכחים היו מעורים היטב בנתוניה של החברה". ובהמשך, בפס' 19: "הדיון בין הצדדים התמקד בפרשנות המסחרית של הנתונים, כגון ערכי המלאי שבספרי החברה, היכולת לגבות את חובות הלקוחות, החשש מביטול עסקאות ע"י לקוחות והמימון הנדרש לצורך שיקום החברה, עקב השלכות אירועי השנה האחרונה על החברה והפגיעה הקשה ביחסי החברה עם ספקיה".
ובהמשך:
"במסגרת הדיון הסכים נתי עם יוסי לגבי חלק מההערכות שלו. נתי כתב לעצמו הערות במהלך הפגישה, ולאחר מכן הוסיף בכתב ידו הערות על המסמך אותו הציג יוסי [...] הפגישה הסתיימה כשבין הצדדים נותרו פערים" (פס' 20–21). עדותו לא נסתרה.
ד. בנקודה זו, מצאתי לנכון להביא את דבריו של מר פרידר במענה לשאלות בית המשפט באשר לאופן שבו ראו הצדדים את העסקה ביניהם המדברים בעד עצמם (ע' 273 ש' 1–21):
"כב' השופטת: אז איך אתה מסביר את זה שלפי הטענה של אוהב ציון, המצג שהוצג לו לגבי שוויה של סוכנויות, הוא מצג לפיו היא בשווי מינוס, שעה שבפועל היא הייתה שווה הרבה יותר. איך אתה מתמודד עם הטענה הזו?
ת: גברתי, אני אתן לך על זה תשובה מאוד מאוד פשוטה לטעמי ואני יודע ששני הצדדים יכעסו עליי. סליחה. זה לא עסקת מצגים. ...שני הצדדים ידעו. שני הצדדים לא האמינו לשני, אם הוא אמר שיש שמש והוא ראה את השמש, הוא חשב שמישהו שם לו תמונה. כל אחד בדק את עצמו לעומק. דני, עם האנשים שלו. נתי, אלדד, ישבו בתוך החומר, התייחסו לכל הערה, ויותר מזה, בסוף דצמבר חתמתי לדני תצהיר, חתמתי לדני תצהיר, שמסביר בדיוק את הפערים בין מה שהיה בספרים וזה. אפשר למצוא אותו, יש שם תצהיר שמסביר בדיוק את ההפרשים במלאי ואת ההפרשים בערך של המבנה ואת ההפרשים, לטובת העניין, תצהיר שדני החתים אותי לטובת, לא יודע מה. או שכבר אז הוא חשב שהוא הולך לתבוע. לי הוא אמר אם יבואו מס הכנסה, שיהיה לי הסבר. אמרתי לו טוב, אני כנראה תמים, אמרתי לו בסדר. חתמתי תצהיר, אבל בתצהיר המספרים מדויקים".
ה. מר אליהו (שהעיד מטעם אוהב ציון) ציין בתצהירו (בפס' 17) כי בפגישה שהתקיימה ביום 20.11.2016 ביבס שכנע אותו, ואת יתר הנוכחים, שאין יתרת הון לעשינו עסק סוכנויות וכי במקרה הטוב היא מאוזנת, ובנסיבות אלו לא היה מקום למשא ומתן על אותם 10 מיליון ש"ח אותם ביקש אוהב ציון כתנאי להעברת השליטה בעשינו עסק סוכנות לידי ביבס. ובפס' 20 לתצהירו הצהיר: "אני סיכמתי את הפגישה במילים "צא מהפנטזיה דני, אין כסף בחברות סוכנויות"". זה המקום לציין, כי אוהב ציון הצהיר כי מר אליהו הוא חברו הקרוב, אשר נשלח כנציג מטעמו לפגישה ביום 20.11.2016, ואשר "ייצגו נאמנה" בה (פס' 45 לתצהיר אוהב ציון מיום 22.6.2022). עדותו של מר אליהו לא נסתרה.
149. לעניין זה יש להוסיף כי שני הצדדים כאחד בחרו שלא להעיד את עורכי הדין שניסחו את הסכם ההיפרדות אשר סייעו בניסוחו. כך גם שני הצדדים נמנעו מלהעיד את עו"ד שפלר אשר במשרדו התקיים המשא ומתן בין הצדדים (ע' 579–580) או מי מעורכי הדין ממשרדו שהיו מעורבים בניסוח ועריכת ההסכם. לא ניתן טעם מוצדק להימנעות זו, והיא זו פועלת באופן מובהק לרעתם של שני הצדדים כאחד, שכן טענות הצדדים האחד כלפי רעהו – דומות במהותן המשפטית.
150. כך למשל, עו"ד אלדר העיד בעדותו כי "כשהלכנו בסופו של דבר מתוך הסקירה של המתווה העקרוני, לזה של לכתוב את זה בהליך משפטי, אנחנו התעקשנו מול עורכי הדין שלנו שזו תהיה עסקת מצגים. שזה יהיה בצורה מפורשת, שיהיה כתוב שאנחנו מסתמכים על אותו מסמך" (ע' 621 ש' 3–6). כאשר נשאל עו"ד אלדר על ידי בית המשפט, מדוע לא נוסח ההסכם כך שיהיה על בסיס מצגים כלשהם, וככל שיסתבר בחלוף מספר חודשים שהמצב אינו כפי הקבוע בהסכם, יהיה רשאי צד לתבוע את ההפרש, השיב: "קודם כל יכול להיות שהיה צריך לנסח את זה כך. עובדתית זה לא נוסח כך" (ע' 668 ש' 27–33). הדברים מדברים בעד עצמם.
151. זאת ועוד. מר רז העיד בעדותו כי לאחר הפגישה ביום 20.11.2016 כי "ממש היה לנו כאבי בטן עם הדבר הזה. ואז מה שאני זוכר, אנחנו ניגשנו עם זה לעוה"ד ועוה"ד שלנו אמרו – תקשיבו במידה ויהיה, כי על סמך ההסכם של ההיפרדות, זה על סמך הנתונים של יוסי שהציג [...] במידה ויהיה שינויים, נוכל לתבוע אותו [...] זה מה שהסבירו לנו. אז ככה, זה מה שהיה [...] בוא נגיד ככה כבוד השופטת. אם היינו יודעים, כאילו בוודאות הנושא של, לא ידענו בוודאות כאילו אם יוסי דובר אמת או לא, אבל ברגע שמשרד עוה"ד שלנו נתן פיתרון לדבר הזה, זה שכנע את דני ללכת על ההסכם הזה" (ע' 121 ש' 22 – ע' 122 ש' 16). גם בנקודה זו, הדברים מדברים בעד עצמם.
152. אין צורך להכביר מילים על המשמעות הראייתית הנוגעת להימנעות מאי הבאת עד רלוונטי, קל וחומר כאשר מדובר בעד חשוב אשר יכול ועדותו הייתה שופכת אור על אשר נעשה ונאמר בשלב המשא ומתן בין הצדדים [ראו: ע"א 548/78 פלונית נ' פלוני, פ"ד לה(1) 736, 760 (1980); ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד(4) 595, 602–603 (1990); ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתתיהו, פ"ד מה(4) 651, 658 (1991); ע"א 2275/90 לימה חברה ישראלית לתעשיות כימיות בע"מ נ' רוזנברג, פ"ד מז(2), 605, 614–615 (1993); ע"א 27/91 קבלו נ' ק' שמעון, עבודות מתכת בע"מ, פ"ד מט(1) 450, 457 (1995); ע"א 4226/05 בנק אגוד לישראל בע"מ נ' אטיאס, פס' 7 (נבו 24.1.2006)].
153. העובדה שעורכי הדין שהיו מעורבים בניסוח ועריכת ההסכם לא הובאו לעדות מטעם שני הצדדים, שעה שאלו יכלו לשפוך אור על הנסיבות בגינן נוסח הסכם ההיפרדות כפי שנוסח, על המצגים שנכללו בגדרו (ואלו שלא) – פועלת, כאמור, לחובת שני הצדדים כאחד.
154. ואחר כל נסיבות אלו, כשברקע בקשת הפירוק לסיטי שופ, ולאחר שהושג מתווה ההיפרדות, התכנסו הצדדים למשא ומתן מרתוני אשר נמשך על פני כ-30 שעות. במשא ומתן נכחו ביבס ואוהב ציון והשתתפו בו עורכי דינם לצורך ניסוח ההסכם, מר פרידר, וכמו כן מטעמו של אוהב ציון נכחו מר אליהו ועו"ד אלדר. לאחר משא ומתן אינטנסיבי שנמשך כ-30 שעות בנוכחותם של באי כוח הצדדים, ועורך דין נוסף, עו"ד שפלר ועורכי דין ממשרדו, נחתם ביום 1.12.2016 הסכם ההיפרדות בשעה 04:00 לפנות בוקר (דברי מר אליהו בעדותו, ע' 687 ש' 12). כפי שנדון בהרחבה לעיל, אין כל חולק כי מעיון בהסכם ההיפרדות עולה, כי כל אות, מילה ותג נשקלו היטב בידי הצדדים ובאי כוחם בטרם חתימה.
155. זאת ועוד, אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי לשני הצדדים הייתה אפשרות לבחון את ערכן של המניות בחברה המשותפת שעברה לבעלותו, ואת מצבן הכלכלי של החברות המשותפות, ואולם הם לא עשו כן. בעדותו של עו"ד אלדר (שהעיד מטעם אוהב ציון), למשל, התבהרה הסיבה בעטיה לא פנה אוהב ציון לביצוע בדיקות נוספות לצורך בדיקת המצג הנטען טרם חתימה על הסכם ההיפרדות, דוגמת הערכת שווי, הגם שלא היתה מניעה לכך (ע' 663 ש' 11–28):
"כב' השופטת: ...מה היה בוער לחתום על ההסכם הזה?
ת: לא היה בוער, מבחינתנו לא היה בוער.
כב' השופטת: תעשו 800 אלף בדיקות.
ת: הכל בסדר. לא היה בוער שום דבר. רק דבר אחד השתנה בתוך הדבר הזה.
כב' השופטת: מה?
ת: שביבס פתאום היה מוכן, אחרי שניתן צו פירוק, ביבס פתאום היה כבר מוכן לשלם...".
156. ואילו בעדותו של ביבס עצמו, התבהרה הסיבה בעטיה חתם על הסכם ההיפרדות מבלי לקבל וממילא מבלי לבקש את הנתונים החסרים לו (לטענתו כיום) לשם השלמת תמונת ידיעתו באשר למצבה הכספי של סיטי שופ. ביבס העיד, כי חשש שגם חברת עשינו עסק סוכנויות תיכנס אף היא לפירוק (ע' 342 ש' 19 – ע' 343 ש' 10), ובמילותיו שלו: "פחדתי מזה שייקחו לי, שידעתי שזה להפעיל עליי לחץ גדול. גם ויתרתי פה, יותר מדי בעשינו עסק".
157. הנה כי כן, רצונם של הצדדים "להיפרד" נבע מהרצון להקטין נזקים היכולים להיגרם כתוצאה מהתנהלות הצד שכנגד וכתוצאה מהליכי הפירוד, והוא העומד בבסיס החתימה על הסכם ההיפרדות. חוסר האמון בין הצדדים שרר כשנתיים עובר לחתימה על הסכם ההיפרדות, ובין הצדדים התנהלו לא פחות משבעה הליכים משפטיים, שאחד מהם הוא הליך צו הפירוק הזמני שניתן לסיטי שופ. דומה כי צו הפירוק הזמני כי היה "הקש ששבר את גב הגמל" – והוביל את הצדדים שניהם כאחד, לעבר השלמת הליכי ההיפרדות וחתימתו של הסכם ההיפרדות, כפי שמשתקף מעדותו של עו"ד אלדר.
158. גם ביתר הנסיבות האופפות את חתימת הסכם ההיפרדות והמשא ומתן שקדם לו יש כדי לחזק מסקנה זו. כאמור, הקרע בין הצדדים התגלע כשנתיים לפני מועד החתימה על הסכם ההיפרדות. במהלך תקופה ארוכה זו, חשד כל צד בדבר התנהלותו של רעהו וידע היטב על מצבה של החברה אשר מניותיה עברו לבעלותו ולמצער היה בכוחו לדעת.
159. המשא ומתן שנערך בין הצדדים לא היה משא ומתן פזיז או נחפז. הסכם ההיפרדות אינו הסכם ששורבט או נערך על גבי מפית בבית קפה, כלאחר יד. מדובר בהסכם שנערך לאחר משא ומתן מרתוני, אשר לווה באנשי המקצוע הרלוונטיים מטעם הצדדים, שעה שכל המידע הרלוונטי היה פרוש לפניהם. המשא ומתן התקיים בנסיבות בהן החשדנות, האיבה והמשטמה שבין הצדדים הגיעה לשיאה, מצב יחסיהם של הצדדים היה עכור ביותר, והדבר היה ידוע היטב וגלוי לסביבתם העסקית. אומד דעתם של הצדדים, אפוא, ברור ונלמד היטב מהראיות שהוצגו לפניי.
160. לאור האמור לעיל, דומה כי יש בנסיבות אלה, שקדמו לחתימה על הסכם ההיפרדות, כדי ללמד על אומד דעתם של הצדדים כי הסכימו בדבר היפרדות, בין היתר, על דרך של העברת מניות הדדית בחברות המשותפות שעה שכל האינפורמציה הנדרשת עבורם הייתה בידיעתם או לכל הפחות נגישה להם. מסקנתי, אפוא, כי הצדדים נכנסו, בעיניים פקוחות ומפוכחות – להסכם ההיפרדות ביניהם.
161. משכך, הרי שעל פני הדברים גם אין מקום להיזקק לטענות בדבר מצגים שהוצגו לכאורה עובר מועד החתימה על הסכם ההיפרדות אשר לשונו ברורה, הוראותיו ממצות, והתנהלות הצדדים והאנשים מטעמם אף אינה מותירות כל ספק בדבר אומד דעתם של הצדדים והנסיבות שאפפו את חתימתו. ואולם, גם בנקודה זו, למען לא יצא פסק הדין חסר, נמשיך את דרך הילוכינו וזאת למעלה מן הצורך ונבחן את הטענות בדבר המצגים הנטענים.
תרמית
162. שני הצדדים טענו בכתבי התביעה מטעמם להתקיימותה של עוולת התרמית הקבועה בסעיף 56 לפקודת הנזיקין (פס' 56 לתביעת ביבס ועשינו עסק בע"מ בת"א 25746-01-18; פס' 57 לתביעת עשינו עסק סוכנויות בת"א 18196-07-18; פס' 38 לתביעת אוהב ציון בע"מ בת"א 66695-01-18).
163. עוולת התרמית, המעוגנת כעוולה פרטיקולרית בסעיף 56 לפקודת הנזיקין, מוגדרת כך:
"תרמית היא הֶצֵג כוזב של עובדה, בידיעה שהיא כוזבת או באין אמונה באמיתותה או מתוך קלות ראש, כשלא איכפת למציג אם אמת היא או כזב, ובכוונה שהמוטעה על ידי ההיצג יפעל על פיו; אולם אין להגיש תובענה על היצג כאמור, אלא אם היה מכוון להטעות את התובע, אף הטעה אותו, והתובע פעל על פיו וסבל על ידי כך נזק ממון."
164. עוולת התרמית כוללת חמישה יסודות מרכזיים ומצטברים: הצג כוזב של עובדה; אי אמונה באמיתות העובדה; כוונה להטעות; הטעייה בפועל; וגרימת נזק ממוני למוטעה [ראו למשל: ע"א 3824/13 SF Wing Overseas Real Estate Investments Ltd נ' יניב, פס' 25 לפסק דינו של כב' השופט עמית (נבו 1.3.2016); ע"א 1206/16‏ חברת יהלומי סמואל - רוזנבאום (1992) בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד התעשייה, המסחר ‏והתעסוקה, פס' 27 לפסק דינו של כב' השופט מינץ (נבו 9.10.2018)].
165. מחומר הראיות שהוצג לפניי דומה כי לא עלה בידי מי מהצדדים להוכיח את היסוד של אי אמונה באמיתות העובדה, או שהוצג תוך קלות ראש או חוסר אכפתיות באם המצג הוא אמת או כזב. כל צד עמד על טענתו משך כל ניהול ההליכים, כי המצג שהוצג על ידו הוא מצג אמת. בכך די כדי לדחות את התביעות המתבססות על עוולת התרמית.
166. כך, ביבס טען והאמין לכל אורך הדרך באמיתות דו"ח האובליגו אותו הציג בישיבה ביום 20.11.2016. בתצהירו מיום 22.6.2022 הצהיר כי אין מדובר בנייר חשבונאי, אלא שמדובר בהערכה מסחרית סובייקטיבית שלו (פרק ה' לתצהירו), וכי היה מדובר בנייר עבודה המשקף מבחינתו, בהערכה סכמתית, את מצבה העסקי של עשינו עסק סוכנויות (פס' 81). כן ציין כי "דף ההערות לנייר העבודה משקף את נקודת הזמן בה התקיים המשא ומתן, כאשר סימני שאלה מרחפים על המשך קיומה של החברה וכולל אף הערה למקרה של "סגירת העסק", כמו גם הערכה עסקית אישית שלי לגבי מספר נושאים כגון פגיעה במלאי ובספקים ואובדן חובות" (בפס' 82, ההדגשה הוספה – מ.ע.א.].
167. אף במהלך עדותו של ביבס ניתן היה להתרשם, כי האמין באמיתות הנתונים שהוצגו בדו"ח האובליגו, שכן שיקפו את הערכתו האישית והסובייקטיבית (למשל ע' 386 ש' 1–22). גם בסיכומיו, שב וטען ביבס כי הנתונים בדו"ח האובליגו התבררו כנכונים (פרק ג.2. לסיכומי ההגנה מטעם ביבס).
168. חיזוק לטענת ביבס כי המדובר בהערכה אישית וסובייקטיבית שלו נמצא בעדותו של מר פרידר, אשר העיד כי "יוסי הכניס בנייר שלו דברים שהם לא מאזניים, שהם לא חשבונאים. יוסי הכניס הוצאות תפעול, הפסד תפעולי שיהיה ינואר, נובמבר, דצמבר. זה לא נייר חשבונאי. זה הערכת שווי של איש עסקים" (ע' 273 ש' 23 – ע' 274 ש' 4).
169. המומחה מטעם ביבס, רו"ח יצחקי, ציין בחוות דעתו (בפס' 14), כי נוכח אופן עריכת דו"ח האובליגו, דעתו הינה כי המדובר בהערכה עסקית כלכלית סובייקטיבית מבחינת ביבס, לגבי התחייבויות עשינו עסק סוכנויות באותה נקודת זמן. עדותו של המומחה יצחקי לא נסתרה.
170. אוהב ציון, אף הוא הצהיר כי למיטב ידיעתו, כל הנתונים שהוצגו לביבס במסגרת תמצית המאזן הינם נכונים ומהימנים והיו בהתאם לנתונים שנשמרו במאגרי סיטי שופ ובספריה (פס' 58 לתצהיר אוהב ציון מיום 22.6.2022).
171. לעניין זה יש להדגיש כי אוהב ציון לא ערך בעצמו את תמצית המאזן, ואף אין טענה אחרת לעניין זה מצידו של ביבס, אלא שמסמך זה הוכן בהוראתו הישירה של אוהב ציון במטרה להציגו בפניו, ומשכך אף צוין בכותרתו "הדו"ח נערך לפי בקשתו של מר דני אוהב ציון מבעלי החברה, ועותק ממנו ימסר למר יוסף ביבס השותף בחברה זו" (פס' 6 וכן נספח 5 לתצהיר ביבס מיום 6.3.2022).
משכך, ובהיעדר ראיה ל"מניפולציה" כלשהי שנערכה במסמך תמצית המאזן על ידי אוהב ציון, נדמה כי קיים קושי בסיסי לראות במסמך תמצית המאזן כמצג שהוצג על ידי אוהב ציון, אשר הוא לא האמין באמיתותו, ועל כן יסוד זה בעוולת התרמית אינו יכול לחול גם בעניינו.
172. זאת ועוד, אף לא הוכח על ידי שני הצדדים כי לצד שכנגד הייתה כוונה להציג מצג מטעה על מנת שזה יפעל על פיו. בין הצדדים כאמור שרר אי אמון מוחלט ובמצב דברים זה ברי כל צד חשד ברעהו ובהתנהלותו.
173. לפיכך, מצאתי כי אין יסוד להתקיימות עוולת התרמית כלפי מי מהצדדים, והטענה נדחית אהדדי.
הטעיה ומצג שווא
174. כל אחד מהצדדים טען כי התקשרותו בהסכם ההיפרדות היא תוצאה של הטעיה על ידי הצד שכנגד (פס' 58–59 לתביעת ביבס ועשינו עסק בע"מ בת"א 25746-01-18; פס' 58, 60 לתביעת עשינו עסק סוכנויות בת"א 18196-07-18; פס' 33 לתביעת אוהב ציון בע"מ בת"א 66695-01-18).
175. סעיף 15 לחוק החוזים קובע כדלקמן:
"מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה; לענין זה, "הטעיה" - לרבות אי-גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן."
176. הוראה זו מעניקה ברירת ביטול למי שהתקשר בחוזה עקב הטעיה שהטעה אותו הצד השני או מי מטעמו. הטעיה נוצרת כאשר קיים פער בין מצב הדברים העובדתי כפי שהמתקשר מדמה אותו לבין מצב הדברים לאשורו, ואחת היא אם מדובר במציאות עובדתית או במציאות משפטית. הטעיה כזו עשויה להיווצר בין אם בעקבות הצהרה טרום-חוזית כוזבת, ובין אם במחדל לגלות עובדות שחובה לגלותן לפני ההתקשרות בחוזה [ראו: ע"א 8227/20 קסירר נ' אמסלם, פס' 32 (נבו 12.07.2023( (להלן: "עניין קסירר"); ע"א 5858/19 פסגות קופות גמל ופנסיה בע"מ נ' אופיר, פס' 40 (נבו 5.7.2022) (להלן: "עניין פסגות"); דניאל פרידמן ונילי כהן חוזים כרך ב 161–163 (מהדורה שנייה 2020)].
177. חובת גילוי חלה גם "לפי הנסיבות" כאמור בסעיף 15 לחוק החוזים, וכן חלה חובת גילוי "לפי הדין" מכוח סעיף 12 לחוק החוזים, המעגן את חובת תום הלב הכללית החלה על כל מי שנוטל חלק במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה (עניין קסירר, פס' 36). בע"א 2274/21 מור נ' אלעד ישראל מגורים בע"מ, פס' 7 (נבו 1.1.2023) נקבע כי:
"חובת תום הלב כוללת חובה לגלות לצד השני לפני כריתת החוזה "עובדות חשובות ורלוונטיות" "ואפילו עובדות שהצד השני יכול היה לגלותן בכוחות עצמו, כאשר גילוי זה מתחייב ממהות העסקה ומנסיבות המקרה" (גבריאלה שלו ואפי צמח דיני חוזים 393 (מהדורה רביעית, 2019) (להלן: שלו וצמח)). בהקשר זה נפסק, כי על בית המשפט לבחון, בין היתר, את נגישותם של הצדדים למידע הרלוונטי העומד על הפרק, ואת חשיבותו של המידע. כך, ככל שלצד אחד גישה עדיפה למידע, וככל שהמידע מתייחס לעניין הגורע באופן ניכר מן הציפיות הסבירות של הצד שכנגד מן העסקה – תגבר הנטייה להטיל חובת גילוי על אותו צד כ"מונע הנזק הזול ביותר", באופן שיגן על אינטרס ההסתמכות של הצד שכנגד" [ההדגשה הוספה – מ.ע.א.].
178. הפסיקה הכירה בחשיבותו היתרה של הגילוי, במקרים בהם אחד הצדדים מחזיק ממילא במידע המבוקש או בעל נגישות גבוהה יותר לנתונים [ראו: ע"א 7730/09 כהן נ' מבני גזית (2000) בע"מ, פס' 18 לפסק דינו של כב' השופט פוגלמן (כתוארו אז) (נבו 6.6.2011)]; במקרים בהם צד פועל ונסמך על דברי רעהו [ראו: ע"א 794/86 החברה המרכזית לשכון ולבנין בע"מ נ' פינק, מד(1) 226, 232 (1990)]; במצבים בהם בין הצדדים קיימים יחסי שליחות או יחסי אמון מיוחדים (ראו: ע"פ 5052/95 ואקנין נ' מדינת ישראל, נ(2) 642, 654 (1996)] ועוד.
179. מצג השווא הרשלני היא עילה נזיקית, המוחלת מכוח עוולת הרשלנות הקבועה בסעיפים 35–36 לפקודת הנזיקין. חבות בשל מצג שווא רשלני החל על צדדים לחוזה הוחלה לראשונה בע"א 86/76 "עמידר" החברה הלאומית לשיכון עולים בישראל נ' אהרן, פ"ד לב(2) 337 (1978) (להלן: "עניין עמידר"). מכוח ההלכה שנקבעה בעניין עמידר, החובה להימנע ממצגי שווא רשלניים עובר לכריתת החוזה, חלה כיום על כל מי שמנהל משא ומתן לקשירת חוזה גם אם לא שוררים בין הצדדים יחסי אמון [ראו: דניאל פרידמן ונילי כהן חוזים כרך א 617 (מהדורה שנייה 2018) וההפניות בה"ש 49 שם].
האם הוכחה הטעיה? האם הצדדים הפרו את חובת הגילוי אחד כלפי השני?
180. נשאלת השאלה האם בענייננו הוכחה הטעיה של מי מהצדדים כלפי רעהו שעל בסיסה התקשר בהסכם ההיפרדות? כמו כן, עולה השאלה האם חלה על הצדדים חובות גילוי הדדיות? ככל שחלה חובת גילוי כאמור, עולה השאלה לגבי אלו עובדות חלה חובה זו, והאם זו הופרה. להלן אדון בשאלות אלו, בראי התנהלותם של כל אחד מהצדדים להסכם, תוך בחינת "המצג" הנטען בכל אחת מהתביעות לגופו.
181. בנסיבות המקרה דנן, כאמור וכפי שפורט בהרחבה לעיל ואין צורך לשוב ולחזור על הדברים – אין מדובר בשני צדדים זרים זה לזה, אשר מתקשרים בהסכם לרכישת נכס כלשהו, ואשר לצד הקונה אין כל יכולת לבחון את מצבו של הנכס לאשורו. מדובר בצדדים שותפים עסקיים, אנשי עסקים ותיקים ומנוסים, ואשר כפי שמצאתי לעיל – אף לא אחד מהם הסתמך על "המצג" שהציג לו הצד שכנגד, ובוודאי לא פעל לפיו.
182. שעה שמצאתי כי לאף אחד מהצדדים לא הייתה גישה עודפת על פני משנהו למידע ולנתוני החברה המשותפת שעוברת לבעלותו במסגרת הסכם ההיפרדות – הרי שיש מקום לקבוע כי בנסיבות דנן, חובת הגילוי בנסיבות המשא ומתן העסקי שעניינו המובהק היה להביא ל"הפרדת הכוחות" בין הצדדים – היא בעלת תחולה מצומצמת ביותר, אם בכלל.
183. כפי שפורט בהרחבה לעיל, מהראיות שהוצגו לפניי עולה, בשלוש התביעות כאחת, כי הצדדים ידעו היטב את מצבן הכספי של החברות המשותפות, ולמצער היה בכוחם לדעת את מצבן. גם בכך יש לתמוך במסקנה לפיה ככל שהייתה מוטלת על הצדדים חובת גילוי במשא ומתן להיפרדות – הרי שזו הייתה מוגבלת ומצומצמת. כפי שיבואר להלן, לא מצאתי כי מי מהצדדים הפר את חובת הגילוי בנסיבות העניין כלפי משנהו.
184. באשר לתביעות ביבס ועשינו עסק. כזכור, בתביעות ביבס ועשינו עסק נטען שהמצגים בתמצית המאזן שהוצג על ידי אוהב ציון, ובמיוחד הפער בערך המלאי של סיטי שופ (6,800,000 ש"ח) לעומת הנתון בדו"ח הכספי המבוקר ליום 31.12.2015 (16,235,373 ש"ח), קרי ערך מלאי של למעלה מכפול, הם מצגי כזב וכי המשא ומתן בין הצדדים נוהל על יסוד המצג הכוזב שבמסמך תמצית המאזן בדבר מצב הגרעוני של סיטי שופ, ואשר על בסיסו הסכים ביבס לוותר על כל זכויותיו בסיטי שופ לטובת אוהב ציון, לרבות על חובה של סיטי שופ כלפי עשינו עסק סוכנויות בשיעור של 3,680,727 ש"ח; על מניותיו בסיטי שופ, ועל זכותו של ביבס החזר הלוואת הבעלים לסיטי שופ בסך של 6,024,000 ש"ח.
185. בסיכומיו, ביבס טען כי משעה שהוכח כי קיים פער כאמור בין הנתונים במסמך תמצית המאזן ובין הדו"ח הכספי המבוקש ליום 31.12.2015, הרי שנטל הראיה עובר לכתפיו של אוהב ציון לסתור כי המדובר במצג מטעה וכוזב, בהינתן "נטל חובת הבאת הראיה במשפט האזרחי שהינה דינאמית" (פס' 21 לסיכומי התביעה מטעם ביבס). אין בידי לקבל טענה זו. ביבס לא הרים ולו את הנטל הראשוני להראות כי המדובר במצג כוזב, ותביעתו נסמכת כולה על עדותו – עדות יחידה של בעל דין שאין לה כל סיוע (סעיף 54(2) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971). מצאתי, כי ביבס ידע היטב את מצבה הכספי של סיטי שופ, והדברים עולים, בין היתר, מהממצאים הבאים:
א. בחודש פברואר 2016, שעה שהתנהל הליך גישור אל מול רו"ח גמליאל, טען ביבס כי "המספרים שהוצגו בפני רו"ח גמליאל בפגישה עם דני ואלדד רז הם מספרים שהוכנו על ידי דני ואלדד רז ולרו"ח גמליאל אין כל ידיעה לגביהם. אני יכול להוכיח ברמה של 100% שהמספרים לא נכונים" (פרוטוקול ישיבת הגישור מיום 23.2.2016, נספח ד' לתצהיר אוהב ציון מיום 22.6.2022).
ב. בראש מסמך תמצית המאזן צוין כי "הנתונים מבוססים על ספרי הנהלת החשבונות של החברה ליום 31.12.15 נכון להיום (29.2.16). הנתונים הנ"ל טרם בוקרו ואינם סופיים".
ג. מר פרידר (שהעיד מטעמו של ביבס), השיב כי אינו סבור שביבס הוטעה במסמכים שהוצגו לו, ואלו נערכו תחת "הנחות", וכי כל אחד צריך לעשות את ההערכה שלו (ראו בהרחבה, פס' 147 לעיל). זה המקום לציין כי מר פרידר הובא לעדות מטעם ביבס אך ורק בתמיכה להגנתו בתביעת אוהב ציון בע"מ כנגדו, ולא בתמיכה לתביעותיו כנגד אוהב ציון. הדברים מקבלים משנה חשיבות, בהינתן העובדה שמסמך תמצית המאזן נערך, לפי שיטתו של ביבס עצמו, על ידי רו"ח בן דוד ומר פרידר ביחד, ומר פרידר אף חתם עליו בחתימת ידו ובחותמתו (נספח 5 לתצהיר ביבס מיום 6.3.2022)).
ד. בחודש נובמבר 2016, ימים ספורים טרם החתימה על הסכם ההיפרדות, ביבס התנגד בעצמו לבקשת הפירוק של סיטי שופ, שעה שסבר (ואף הצהיר) שמצבה הכלכלי טוב מאוד, ובוודאי טוב בהרבה מהאופן שבו הוצג על ידי אוהב ציון בבקשת הפירוק (ראו בהרחבה, פס' 141 לעיל).
ה. ממילא, סיטי שופ הייתה מצויה תחת צו פירוק זמני. משכך, תחת הנחה של פירוק, הסיכוי שביבס היה מקבל בחזרה את הלוואת הבעלים שלו הינו אפסי, וכפי שציין מר פרידר בעדותו, בהנחה של פירוק "אני אקבל אולי את הנייר שהייתי חתום עליו" (ע' 240 ש' 13). משכך, במצב בדברים זה, דומה כי יקשה לקבל טענתו של ביבס שלפיה במצבה של סיטי שופ הוא היה זוכה לקבל בחזרה את הלוואת הבעלים שנתן. לכל הפחות, לא הוכח אחרת.
ו. באשר למלאי: בביאור 4 למסמך תמצית המאזן נכתב כי המלאי מבוסס "לפי סניפים ולפי הערכה", וכי המלאי מתייחס לסניפי סיטי שופ באשקלון, טבריה, פרדס חנה, קריית גת, קסטינה, עפולה, בית שמש (מחסן סיטי שופ) ויינות ביתן. לטענת אוהב ציון בסיכומיו, ברור כי הכוונה היא אך ורק לסניפים המצויים בבעלות ישירה של סיטי שופ, שעה שביבס ידע כי גם יש סניפים המופעלים על ידי זכיינים. מנגד, ביבס טוען בסיכומיו כי בידי אוהב ציון היה מלוא המידע והנתונים ביחס להיקפי המסחר עם הזכיינים, והדבר היה יוכל להיות מוצג בהליך על מנת להוכיח כי היקף הסחורה הבלתי משולמת על ידי הזכיינים בסוף שנת 2015 עמד על 10 מיליון ש"ח ואולם הדבר לא נעשה באופן הפועל לחובת אוהב ציון. לא מצאתי לקבל את טענות ביבס בנקודה זו, בהינתן כי הנטל בתביעותיו מונח לפתחו (וזה לא הורם), ובהינתן שמצאתי כי הייתה לביבס גישה מלאה לנתוני החברות המשותפות. מעבר לכך, טענת ביבס לפיה יש לכלול את מלאי הזכיינים במסמך תמצית המאזן היא טענה שבמומחיות. טענה זו נטענה ללא כל עדות מומחה, ודי בכך כדי לדחותה.
ז. זאת ועוד, כאמור, בהינתן כי בתביעותיו ניצב ביבס כעדות יחידה ללא סיוע, ובהיעדר חוות דעת מומחה מטעמו, הרי שלא הוכח על ידי ביבס מדוע הפער במלאי רלוונטי להלוואת הבעלים שלו, וכפי שטען אוהב ציון בסיכומי ההגנה מטעמו – מה ההבדל הכלכלי בין אם הגירעון הוא 23 מיליון ש"ח כשהמלאי הרשום הוא X, למצב שהגירעון הוא 23 מיליון ש"ח, כשהמלאי הוא Y. בפרט, נכונים הדברים שעה שסיטי שופ מצויה תחת צו פירוק זמני. משכך נכונותו של מסמך תמצית המאזן לא נסתרה ולא נמצא כי המדובר במצג כוזב. למותר לציין, כי שעה שלא הורם הנטל על ידי ביבס להראות כי המדובר במצג מטעה, הרי שאין בסיס לטענתו בסיכומיו כי הנטל לסתור הועבר לשכמו של אוהב ציון.
ח. ביבס טען כי אוהב ציון "המציא" מושג בשם "גירעון תיאורטי" בגדרי מסמך תמצית המאזן. טענה זו, שהיא טענה במומחיות, לא נתמכה בחוות דעת מומחה. משכך, אין לקבלה. בהיעדר ראיה אחרת, הרי שלא הוכח כי הנתונים הנכללים במסמך תמצית המאזן הם כוזבים. גם בנקודה זו למותר לציין, כי שעה שלא הורם הנטל על ידי ביבס להראות כי המדובר במצג מטעה, הרי שאין בסיס לטענתו בסיכומיו כי הנטל לסתור הועבר לשכמו של אוהב ציון.
186. לאמור לעיל, יש להוסיף כי לא הייתה כל מניעה מצידו של ביבס לבקש את כל הנתונים הכספיים החסרים לו לפני החתימה על הסכם ההיפרדות, ככל שאלו חסרים לו לטענתו, לשם השלמת תמונת ידיעתו באשר למצבה הכספי של סיטי שופ, ולכל הפחות לא הוכחה מניעה כאמור. חרף זאת, ביבס בחר לחתום על הסכם ההיפרדות, שכן עולה מעדותו כי פחד שגם חברת עשינו עסק סוכנויות תיכנס אף היא לפירוק (ע' 342 ש' 19 – ע' 343 ש' 10):
"מר ביבס: הוא אמר לי ולאחרים שגם לעשינו עסק הוא הולך להגיש צו פירוק. בקשה לפירוק, הוא אמר את זה. זה דבר שעשינו עסק הייתה מתפרקת אוטומטית דרך הדבר הזה, כי היא ערבה לסיטי שופ. את מבינה,
עשינו עסק ערבה לסיטי שופ, גם כן. גם היא הייתה הולכת עם הדבר הזה, זה השמדה.
עו"ד וינרוט: אז חתמת כי פחדת מזה.
מר ביבס: נכון.
כב' השופטת: אז שניכם הייתם מפסידים.
מר ביבס: תמות נפשי עם פלישתים. אני רוצה את החברה שלי. אני רוצה. עשינו עסק זו חברה שהקמתי במו ידיי, בעשר אצבעות. משום דבר.
עו"ד וינרוט: אז זו הסיבה שחתמת, כי פחדת זה.
ת: פחדתי מזה שייקחו לי, שידעתי שזה להפעיל עליי לחץ גדול. גם ויתרתי פה, יותר מדי בעשינו עסק".
187. נוכח הדברים העולים מעדותו של ביבס באשר לסיבה בעטיה חתם על הסכם ההיפרדות, הרי שדומה עוד יותר כי אין בסיס לטענה לפיה תמצית המאזן, שנערכה בחודש פברואר 2016, היא-היא המצג היחיד העומד בבסיס חתימתו על הסכם ההיפרדות בחודש דצמבר 2016 – לאחר שמים רבים ועכורים זרמו בין הצדדים בתקופה ארוכה וממושכת זו.
188. דומה גם כי למצב הגירעוני של סיטי שופ אין ולא היה כל השלכה על הסכם ההיפרדות בין הצדדים, מצדו של ביבס. יחסיהם של הצדדים על שרטון במהלך שנת 2014, ובמשך שנתיים עד לחתימת הסכם ההיפרדות – שרר חוסר אמון מוחלט בין הצדדים. צו הפירוק הזמני שניתן לגבי סיטי שופ, כפי שעולה מעדותו של ביבס, הוא זה ש"דחף" אותו, ואת שני הצדדים כאחד, אל עבר חתימה על הסכם ההיפרדות [ראו גם כמפורט לעיל דברי עו"ד אלדר לפיו מה שהשתנה אחרי מתן צו הפירוק הזמני לסיטי שופ, הוא "שביבס פתאום היה מוכן, אחרי שניתן צו פירוק, ביבס פתאום היה כבר מוכן לשלם" (ע' 663 ש' 27–28)].
189. באשר לתביעת אוהב ציון בע"מ. כזכור, בבסיס התביעה על הסך של 9,673,000 ש"ח, עומדת הטענה שלפיה במהלך המשא ומתן לחתימה על הסכם ההיפרדות הציג בפניהם ביבס מצגי שווא בנוגע למצבה של עשינו עסק סוכנויות, באמצעות דו"ח האובליגו. אלא, שגם אין בידי לקבל טענה זו בדבר המצג הנטען שהוצג לאוהב ציון, שכן אוהב ציון ידע היטב את מצבה הכספי של עשינו עסק סוכנויות, כפי שעולה, בין היתר, מהממצאים הבאים:
א. כפי שפורט לעיל בהרחבה, ואין צורך לשוב על שנאמר – בין הצדדים שרר סכסוך קשה שנמשך למעלה משנתיים, והצדדים הגיעו למשא ומתן בחוסר אמון מוחלט. אוהב ציון לא האמין לביבס לחלוטין (ראו בהרחבה לעיל).
ב. מר רז, איש אמונו של אוהב ציון ו"הזרוע הכספית והפיננסית" באוהב ציון בע"מ, אישר בחקירתו כי אוהב ציון ואנשיו פקפקו בכל מה שנאמר על ידי ביבס במשא ומתן (ע' 120 ש' 19–22). משנשאל מדוע היה מקום לקבל את המצג הנטען שהוצג על ידי ביבס, ולא את נתוני רו"ח בן דוד, השיב כי "ממש היה לנו כאבי בטן עם הדבר הזה" (ע' 121 ש' 23). ובהמשך, ציין כי עורכי הדין הסבירו שהסכם ההיפרדות הוא על סמך הנתונים שהציג ביבס, ובמידה ויהיו שינויים יהיה ניתן לתבוע אותו (ע' 123 ש' 1–9). כזכור, אין בהסכם ההיפרדות ולו רמז לדו"ח האובליגו שהציג ביבס. כמו כן, כאמור לעיל, עורכי הדין לגביהם העיד מר רז – לא הובאו לעדות. שני נתונים אלו ביחד ולחוד מוליכים למסקנה בדבר חולשת טענותיו של אוהב ציון.
ג. במענה להערת בית המשפט כי במצב הדברים בו האמון בביבס אינו קיים ועל כן כל "הנורות האדומות" צריכות להידלק, השיב עו"ד אלדר כי "נכון אני מסכים. ביבס בן אדם שאנחנו יודעים שהוא לא בן אדם אמין לגמרי" (ע' 618 ש' 32), ובהמשך במענה לשאלה מדוע קיבלו את דבריו, השיב: "גם הבן אדם הכי שקרן בעולם, כדי שהוא יוכל לשקר, הוא צריך לפעמים לומר אמת" (ע' 619 ש' 4–6). בהמשך העיד כי האמינו לנתונים שהציג ביבס ברמה של 50%, וכי נלקח בחשבון שביבס לא דובר אמת (ע' 620 ש' 23 – ע' 621 ש' 6).
ד. כזכור, במענה ומנגד לדו"ח האובליגו של ביבס, רו"ח בן דוד הציג מסמך נגדי נכון ליום 20.11.2016 אשר הנתונים שעלו בו שונים מהנתונים שבדו"ח האובליגו. בנסיבות אלו, דו"ח האובליגו אינו המסמך האחרון בזמן שהוצג לאוהב ציון, ובכל מקרה לא ניתן לראות בו כמצג עליו הסתמך אוהב ציון, שעה שהוכח לפניי שאנשיו של אוהב ציון דחו את ביבס והאמור בדו"ח האובליגו עוד במעמד הפגישה. רו"ח בן דוד, אשר על פני הדברים אוהב ציון נתן בו את אמונו בנקודה זו, הבהיר לאוהב ציון לאחר הפגישה ביום 20.11.2016, את האפשרויות שעמדו בפניו. וכך בעדותו המדברת בעד עצמה (ע' 698 ש' 11–23):
"ת: אני ברגע שסיימתי את זה וירדתי למשרדים למטה המשותפים, והייתה פגישה אחרי זה עם דני, אלדד, יוסי, אילן אליהו, חנן אם אני לא טועה, כבר עבר זמן. אמרתי חבר'ה תקשיבו, אין איך לבדוק את זה. אמיתית, בא בן אדם שמנהל את העסק 30 שנה, אומר לך תקשיב, זה לא 8.2, זה 3.5. אומר המלאי זה לא 9, זה 6. לבדוק את זה ביום,
כב' השופטת: אי אפשר לבדוק את זה.
ת: איך אפשר? אני שואל מה, אני ארים עכשיו טלפון לא יודע, לאיזה חייב כלבו סנטר, אגיד לו שלום, אני רואה חשבון נתי בן דוד, כתוב פה שעשינו עסק סוכנויות חייבת 600 אלף שקל. היא חייבת באמת או לא? הרי,
כב' השופטת: אוקיי, ומה הייתה התשובה,
ת: אז אני אומר,
כב' השופטת: שאמרת שאי אפשר לבדוק את זה.
ת: תקשיבי, הפנים של אלה שישבו שם, דני, אילן וזה, שהם אנשי עסקים, היו בהלם."
ובהמשך, כך (ע' 699 ש' 15–21):
"ת: מה שאני רוצה להגיד, שנייה רגע. מה שאני רוצה להגיד, דבר מאוד פשוט. לא, לא נתקלתי. אתה שאלת, אני אענה לך. אין מצב שחברה שרשומה במאזני בוחן 13 מיליון היא אפס. אין, זה לא קורה, זה לא יכול לקרות. ויותר גרוע,
כב' השופטת: אמרת את זה לדני.
ת: כן, אבל גם אמרתי לו אני לא יכול לבדוק את זה. אמרתי לו תקשיב, זה הנתונים ששותף שלך נתן ומפה אני לא יודע באמת מה לעשות, אין לי באמת דרך לבדוק את זה."
ובהמשך, כך (ע' 703 ש' 21 – ע' 704 ש' 15):
"כב' השופטת: ממה נובע הפער העצום שכתוצאה ממנו היית המום, כלשונך.
ת: אז אני אומר,
כב' השופטת: זאת הייתה השאלה. ואז הוא ניסה לשאול אותך, את הפרטים שמובילים לפער העצום הזה,
ת: לא.
כב' השופטת: האם בדקת אותם.
ת: לא בדקתי. הלכתי כי הייתי חייב ללכת לדברים אחרים. לא באמת את יודעת, לא יכולתי לבדוק אותם גם באותו זמן. אני בסך הכל התבקשתי, אני מסביר, התבקשתי לבוא, לערוך נתונים, לעלות לישיבה,
[...]
כב' השופטת: ופתאום ביבס בא אליך עם נתונים, פערים עצומים.
ת: נכון, כתבתי אבל בתצהיר, תשימי לב גברתי, שאת מה שהוא פירט, זה הכל. תקשיבי, אני לא נוקט פה צד ואני לא נוקט עמדה,
כב' השופטת: ואמרת לדני – הפערים פה עצומים?
ת: כן. גם אחרי הדברים האלה,
[...]
ת: אז אני אומר גם אחרי שמורידים חובות שאולי את לא תוכלי לגבות אותם בעתיד, וגם צ'קים פנימיים של הקבוצה, יש פה פער גדול מאוד בין נתוני מאזן בוחן, לבין מה שיוסי ביבס הציג.
כב' השופטת: אוקיי וזה אמרת לדני.
ת: כן, אמרתי לו."
ובהמשך, כך (ע' 708 ש' 3–11):
"כב' השופטת: אבל אמרת אני לא יכול להוכיח, משהו פה לא הגיוני בגלל שיש פער בלתי סביר בין מאזן הנתונים ומאזן הבוחן,
ת: כן.
כב' השופטת: לבין מה שביבס,
ת: כן אבל לא יכולתי להוכיח את זה, אז מה זה משנה,
כב' השופטת: אמרת את זה לדני, נכון?
ת: כולם אמרו לו, כולם היו בהלם.
כב' השופטת: אוקיי.
ת: כולם היו בהלם".
190. הנה כי כן, רו"ח בן דוד העיד, כי בזמן אמת, לפני מועד החתימה על הסכם ההיפרדות, הבהיר לאוהב ציון בדבר קיומם של פערים בלתי סבירים לשיטתו בין הנתונים שהוצגו על ידו ובין הנתונים שהוצגו על ידי ביבס וכי אין ביכולתו להוכיח או לבדוק זאת וכי אוהב ציון ואנשיו הופתעו מאוד מכך.
191. חרף חוסר האמון המוחלט של אוהב ציון בביבס ובנתונים שהוצגו על ידו בדו"ח האובליגו; חרף העובדה כי לאוהב ציון הייתה גישה מלאה לנתוני עשינו עסק סוכנויות; חרף העובדה כי אוהב ציון מעיד על עצמו כ"סוחר גדול, שאינו פראייר" (ע' 558 ש' 10–11) וחרף ה"הלם" ששרר בקרב אוהב ציון ואנשיו למקרא הנתונים שהציג ביבס (כפי שתיאר זאת רו"ח בן דוד) – בחר אוהב ציון ליטול סיכוניו והסכם ההיפרדות נחתם בין הצדדים. כאמור לעיל בהרחבה, בהסכם ההיפרדות לא בא זכרו של דו"ח האובליגו, לא כמצג ולא בכלל.
192. כאמור לעיל, עו"ד אלדר מטעם אוהב ציון, אישר בעדותו כי דו"ח האובליגו, לצד דו"ח בן דוד, הם שני מסמכים מהותיים המקימים את המצג הנטען של ביבס (ע' 623 ש' 10–18). כשנשאל מדוע מסמכים אלו לא צורפו להסכם ההיפרדות כנספח או הצהרה, שעה שנטען כיום כי מדובר בעסקת מצגים, השיב "אני לא יודע לענות על השאלה הזאת, למה המצגים האלה או המסמכים האלה לא צורפו כנספח להסכם" (ע' 623 ש' 30–31).
193. בנסיבות אלו, שעה שהצדדים הינם צדדים מתוחכמים המיוצגים היטב, היה מקום כי דו"ח האובליגו יעוגן בגדרי הסכם ההיפרדות ככל שמבוקש להסתמך עליו כמצג. משלא כך הם פני הדברים, דו"ח האובליגו – לאו מצג הוא [על נפקותם של מצגים המעוגנים בחוזה ראו לאחרונה פסק דינו של חברי כב' השופט גונטובניק בת"א (מחוזי ת"א) 55067-05-19 יוסף נ' רז (נבו 24.4.2024)].
194. יצוין כי לא נעלם מעיני האמור בפרק ד.1. לסיכומי התביעה מטעם אוהב ציון בע"מ, לפיו "הצדדים לא סמכו זה על זה, ולכן נכתב במפורש בסעיף 7 להסכם ההיפרדות, כי ההסכמה על העברת המניות לביבס בערכן הנקוב בלבד הייתה "לאור מצבה של עשינו עסק סוכנויות בהתאם למסמכיה החשבונאיים [...] וגם ביבס העיד כי תכליתה של הוראה חוזית זו היא לבצר את המצגים החשבונאיים של החברה הרלוונטית" (בפס' 62 לסיכומי התביעה מטעם אוהב ציון בע"מ). ובהמשך: "על פי ההלכה הפסוקה יש לתת ללשון החוזה מעמד בכורה במיוחד כאשר מדובר בשני צדדים מסחריים, המיוצגים על ידי עורכי דין ראויים ואין לסטות ממשמעותה הברורה [...] כך יש לנהוג גם במקרה דנא ולהנהיג ללשונה [כך במקור – מ.ע.א.] של סעיף 7 את המשמעות הלשונית הפשוטה שהצדדים ביכרו להעניק לה – כי העסקה נעשתה על בסיס בדיקת המצב החשבונאי של החברה" (בפס' 63 לסיכומי התביעה מטעם אוהב ציון בע"מ) [ההדגשה הוספה – מ.ע.א.].
195. אכן, במקרה דנא, כפי שמציין אוהב ציון, יש לנהוג בלשון החוזה מעמד בכורה. כפי שפורט בהרחבה לעיל, הצדדים בחרו, באופן מודע, שלא לכלול בהסכם ההיפרדות איזה מהמצגים הנטענים כיום בתביעותיהם ובדיעבד, שעל בסיסם לכאורה ועל פי הנטען הגיעו להסכמות המסחריות ביניהם. הן מסמך תמצית המאזן, והן דו"ח האובליגו – הניצבים במרכז תביעותיהם ההדדיות של הצדדים לפניי – לא בא זכרם בגדרי הסכם ההיפרדות.
משכך, דומה כי יקשה לקבל את טענת אוהב ציון כי די באמור בסעיף 7[א] להסכם ההיפרדות לפיו "ההסכמה כאמור הינה לאור מצבה של עשינו עסק סוכנויות בהתאם למסמכיה החשבונאיים" (וכן בסעיף המקביל באשר לרכישת מניות יוסף ביבס בסיטי שופ, סעיף 8[א] להסכם ההיפרדות) – כדי לבסס את עיגונו של המצג הנטען כיום, ובדיעבד, באשר לדו"ח האובליגו.
כאמור, על הצדדים, שהיו מיוצגים היטב, היה לעגן את המצגים אשר על פי הנטען הסתמכו עליהם ובעטיים לקחו את הסיכון בעצם החתימה על הסכם ההיפרדות – בלשון ההסכם, אשר לה יש ליתן את מעמד הבכורה בנסיבות ענייננו. ודאי הדברים נכונים, שעה שכפי שפורט בהרחבה לעיל – לא הייתה כל מניעה לעשות כן ואף הנושא דובר בין אוהב ציון ואנשיו ובין עורכי דינו (ראו למשל דברי מר רז בעדותו, ע' 121 ש' 22 – ע' 122 ש' 16).
196. שעה שאוהב ציון טוען כיום לפני בית המשפט (לרבות באמצעות עדים מטעמו) כי לא ניתן היה לבדוק את הנתונים עובר למועד החתימה על הסכם ההיפרדות (טענה שלא הוכחה), ושעה שדו"ח האובליגו לא עוגן ולו כמצג בגדרי הסכם ההיפרדות, דומה כי אין ולא ניתן לטעון לקיומה של הטעיה וממילא לא לקיומו של מצג עליו הסתמך אוהב ציון עובר לחתימתו על הסכם ההיפרדות.
197. לכך יש להוסיף ולהדגיש כי דו"ח האובליגו שהוכן על ידי ביבס לא זו בלבד שאינו מהווה חלק מהסכם ההיפרדות אלא אף אינו מהווה מסמך חשבונאי. הדברים עולים מהמסמך עצמו כמו גם מחוות דעתו של המומחה רו"ח יצחקי (מטעם ביבס). כך, רו"ח יצחקי, ציין בחוות דעתו (בפס' 14) ושלא נסתרה בעדותו, כי נוכח אופן עריכת דו"ח האובליגו, דעתו הינה כי המדובר בהערכה עסקית כלכלית סובייקטיבית מבחינת ביבס, לגבי התחייבויות עשינו עסק סוכנויות באותה נקודת זמן. גם דברי המומחה רו"ח פרדס מטעם אוהב ציון תומכים במסקנה זו. וכך בחקירתו הנגדית (ע' 434 ש' 2–16):
"ש: נכון. אם כך, תסתכל על הנייר של ביבס ותאמר לנו, לאור העובדה שלא נלקח בו בחשבון עניין הלוואות הבעלים, אז זה נייר חשבונאי או לא חשבונאי?
עו"ד יוסף: זה גם מוניטין.
עו"ד קולנברג: וגם המוניטין לא נמצא פה.
ת: זה נייר שיוצא מנתונים חשבונאיים ועושה פעולות על נתונים חשבונאיים. לא אמרתי שעל כל הנתונים החשבונאיים, זה נייר שמבוסס על נתונים חשבונאיים, בין היתר נתוני הנהלת חשבונות, שתסכים אתי שהם נתונים חשבונאיים. הפעולות שמר ביבס ביצע על הנתונים הללו זה פעולות שעושים על נתונים חשבונאיים.
ש: זה פרה פראזה כלכלית שלו?
ת: אין לי שמץ של מושג. לא יודע.
ש: אז הון עצמי חשבונאי. כן או לא?
ת: לא."
198. מסקנתי מהדברים האמורים היא כי לא בכדי דו"ח האובליגו לא צורף להסכם ההיפרדות, הגם שהסכם ההיפרדות כולל נספחים שונים אחרים, ואף לא בכדי אין בהסכם ההיפרדות כל אזכור לדו"ח זה, לא כמצג עליו הסתמכו הצדדים, ולא בכלל.
199. הרבה למעלה מן הצורך, אוסיף ואציין כי גם בחינת מרכיבי המצג לכאורה של ביבס בדו"ח האובליגו לגופו, מעלה כי אין לפנינו מצג שווא:
א. לגבי המבנה בטבריה: במסגרת ההיפרדות סוכם כי אוהב ציון יקבל את המבנה לידיו לפי שווי של 2 מיליון ש"ח (סעיף 9[ב] להסכם). שווי המבנה בדו"ח על המצב הכספי של החברה לשנת 2016 הוא 3.25 מיליון ש"ח (ע' 15 לחוות דעת מומחית בית המשפט פרופ' גלנדר). בעדותה העידה המומחית כי "אם השאלה אם נכס ששווה 3.2 מיליון ומישהו מקבל אותו תמורת 2 מיליון האם הוא מרוויח את הפער? התשובה היא – כן" (ע' 500 ש' 1–3). משכך, בהינתן ש"המרוויח" מ"מצג" זה הוא אוהב ציון בעצמו, ודאי שלא ניתן לראות בו מצג מטעה.
ב. לגבי רכיב המוניטין: רכיב המוניטין לא נכלל בדו"ח האובליגו ולא ניתן לפיכך לטעון להטעיה לגביו. המוניטין גם לא נכלל בדו"ח בן דוד (לא הראשון ולא השני) וכן גם לא בהסכם ההיפרדות. לא הוכח לפניי כי רכיב זה היווה פקטור במשא ומתן בין הצדדים. משכך, נמצא אין כי אין מצג מטעה גם לגבי רכיב זה.
ג. לגבי חוב הלקוחות: התייחסות אוהב ציון בסיכומיו לטענה בדבר חוב הלקוחות הינה מצומצמת ביותר. מכל מקום, מצאתי כי דין הטענה בעניין "הפערים" בחוב הלקוחות להידחות. כאמור, הוכח לפניי כי לביבס אין ולא היה כל מידע עודף על אוהב ציון לגבי יכולתן של החברות המשותפות להחזיר את חובתן לחברה ולגבי נתון זה אין כל מצג וממילא הסתמכות של אוהב ציון על על ביבס, שכן כל מה שידוע לביבס בעניין חובות החברות המשותפות ידוע וממילא יכול היה להיות ידוע גם לאוהב ציון. בחקירתו אישר עו"ד אלדר (שהעיד מטעם אוהב ציון) כי לא קיים פער בין הצדדים לגבי חובות הלקוחות, וכי יש להפחית סך של 4,300,000 ש"ח מהשווי החשבונאי שהוצג בדו"ח בן דוד (ע' 645 ש' 15–17).
בסיכומיה טוענת אוהב ציון בע"מ כי המומחה מטעמה מצא כי המצג שהציג ביבס במועד ההיפרדות אודות חובות הלקוחות היה מצג כוזב, וכי בפועל היה סך נוסף של 1,569,000 ש"ח של חובות "טובים" אותם היה ניתן לגבות. משכך, נטען כי אוהב ציון בע"מ זכאי לקבל מחצית משווי החובות, קרי, סך של 784,5000 ש"ח. לא מצאתי לקבל טענה זו.
כאמור, הוכח לפניי כי דו"ח האובליגו הינו הערכה בלבד שהציג ביבס במסגרת המשא ומתן, אותו דחו אוהב ציון ואנשיו עוד במעמד הצגתו בישיבה ביום 20.11.2016. זאת ועוד, כאמור, לאוהב ציון ואנשיו לא הייתה כל נחיתות בגישה לנתוני החברות המשותפות ובכלל זה עשינו עסק סוכנויות. קבלת התביעה בנקודה זו פירושה שינוי ושיפור תנאיו של הסכם ההיפרדות בדיעבד. כאמור, לכך לא נמצא כי יש בסיס בענייננו, ועל כן בנקודה זו דין התביעה להידחות.
ד. לגבי המלאי: לא מצאתי לקבל טענתו של אוהב ציון לפיה הנתון של 9.27 מיליון ש"ח לגבי ערך המלאי ברשימת המלאי שצורפה להסכם ההיפרדות, הינו נתון כוזב. הדבר אינו עולה בקנה אחד עם מספר ממצאים:
1. בתחתית רשימת המלאי שצורפה להסכם ההיפרדות, אישרו אוהב ציון בחותמת ובחתימת מי מטעמו, כי שווי המלאי הוא 9.27 מיליוני ש"ח, וכי מתוך סכום זה קיים "מלאי מת" בשיעור של 2.615 מיליון ש"ח. להלן צילום מתוך סיכומי ביבס:

בהינתן שסכום המלאי בגובה 9.27 מיליון ש"ח נקוב בתחתית רשימת המלאי שצורפה להסכם ההיפרדות, הרי שהיא מהווה חלק בלתי נפרד ממנו, על כל הכרוך ומשתמע מכך לעניין ידיעת הצדדים באשר לתוכן ההסכם עליו הם חותמים, ולעניין הצהרותיהם ההדדיות בגדרו, כפי שנסקרו לעיל בהרחבה.
2. מלאי זה הוגדר במסגרת הסכם ההיפרדות כמלאי "מיוחד" (סעיף 9(ב)(3) להסכם ההיפרדות). מכאן, שעל פי הסכמת הצדדים כפי שבאה לידי ביטוי בהסכם ההיפרדות, המלאי "המת" אינו "מת", אלא מלאי בעל שווי חשבונאי שבאמצעותו נפרעה גם הלוואת הבעלים של אוהב ציון.
כך, בהתאם להסכמה החוזית בין הצדדים (בסעיף 9[ב][3] להסכם ההיפרדות), סוכם, כי אוהב ציון בע"מ "תהיה זכאית לקבל לבעלותה ולחזקה 50% מכל דגם מתוך ה"מלאי המיוחד" של עשינו עסק סוכנויות המפורט בנספח 3 (הדגמים המחוקים בקו הינם המלאי המיוחד) וזאת עד לשווי מלאי של 800,000 ש"ח בתוספת מע"מ" [ההדגשה הוספה – מ.ע.א.].
הנה כי כן, לשון ההסכם, אותה כאמור בהרחבה לעיל יש לבכר בנסיבות ענייננו, הגדירה את המלאי האמור כמלאי "מיוחד", תוך שנקבע כי אוהב ציון יקבל מחצית מכל דגם מתוך אותו מלאי "מיוחד" באמצעותו בין היתר תיפרע הלוואת הבעלים שהועמדה לטובת עשינו עסק סוכנויות. בכך יש ללמד כי שני הצדדים – ובפרט אוהב ציון – ראו במלאי זה כמלאי בעל ערך חשבונאי.
3. במכתב ששלח אוהב ציון למר רוטשטיין ביום 18.8.2016 (נ/59), ציין ודרש אוהב ציון (בפס' 13): "הבאת לידיעתי, כי חלק מבעיית המלאי היא מלאי ישן, מלאי מת, אשר יוסי ביבס אוסר עליך לממש במחירי עלות או הפסד. אני דורש לדעת נתונים מלאים, מה המלאי, מה הכמות ומה הערך המדויק של המלאי המת" [ההדגשה הוספה - מ.ע.א.]. הנה כי כן, זמן קצר טרם חתימת הסכם ההיפרדות, אוהב ציון דרש לקבל מידע לגבי המלאי (שבמועד זה כונה על ידו מלאי "מת"), שעה שאין מחלוקת בין הצדדים כי ביחס לאותו מלאי הגיעו הצדדים להסכמות בגדרי הסכם ההיפרדות כאמור לעיל, וכי מלאי זה כונה לבסוף בהסכם ההיפרדות כ"מלאי מיוחד".
אמנם אוהב ציון העיד בעדותו, כהאי לישנא: "המלאי המיוחד הוא מלאי מת. ביבס לא רצה לרשום בחוזה מלאי מת כי זה יעשה לו בעיות בבנקים, כי אם אתה רושם מלאי מת בחוזה, אז הבנק אומר לך – אין לך פה מלאי" [ההדגשה הוספה - מ.ע.א.] (ע' 565 ש' 3–5), אלא שמהאמור לעיל, עולה כי אוהב ציון ידע היטב איזה מלאי מת ואיזה מיוחד ומכל מקום הצדדים בחרו במסגרת ההסכם להגיע להסכמות לגבי מלאי זה, שעה שכל הנתונים ידועים להם.
4. בכתב התביעה שהגיש אוהב ציון ואוהב ציון בע"מ נגד ביבס, עשינו עסק בע"מ ועשינו עסק סוכנויות, בגדרי הבוררות שהתנהלה לפני כב' הנשיא (בדימוס) גורן (נ/66) במהלך שנת 2017 או 2018 (כתב התביעה נעדר תאריך, ע' 582), ציין אוהב ציון (בפס' 14ג), כי בגדרי הסכם ההיפרדות סוכם בין הצדדים כי "סך של 800,000 ש"ח בתוספת מע"מ - ייפרע באמצעות העברת "מלאי מיוחד" [...] כאשר השווי נקבע לפי עלות הרכישה הכתובה בספרי עשינו עסק סוכנויות. מדובר במלאי שלא נמכר במשך תקופה ארוכה, וממילא יש קושי במכירתו. ודוק, אין המדובר במלאי פגום ו/או במלאי שאינו מוצר שלם הראוי לשימוש, בצורה שלא ניתן למכירה, שכן אז לא ניתן לכנותו "מלאי" ולא ניתן למנות אותו בספרי החברה. הכוונה היתה למלאי שקשה למכור אותו אבל לא משהו שהינו פגום ואי אפשר למכור אותו" [ההדגשה הוספה - מ.ע.א.].
דברים נכוחים וברורים אלו, עומדים בסתירה חזיתית לטענתו של אוהב ציון בהליכים לפניי.
5. לכך יש להוסיף כי ביבס הצהיר כי במסגרת הבוררות שהתנהלה לפני כב' הנשיא (בדימוס) גורן, צורפה רשימת דרישות של אוהב ציון למשא ומתן, במסגרת תצהירו של מר אלדר בבוררות (פס' 98 לתצהיר ביבס מיום 22.6.2022 ונספח 36) בגדרה נכתבה הדרישה כהאי לישנא: "קבלת המלאי המת של עשינו עסק – כפי שהוגדר בניירות הטיוטה" [ההדגשה הוספה - מ.ע.א.]. מהימנותו של מסמך זה לא נסתרה. אף עובדה זו יש בה כדי לבסס את המסקנה שלפיה אוהב ציון ידע השווי החשבונאי והמסחרי של המלאי המיוחד, כהגדרתו בהסכם.
6. גם רו"ח גמליאל, שערך את הדוחות הכספיים של עשינו עסק סוכנויות לשנת 2016 (ע' 43 ש' 18–21) הסביר בעדותו, מספר פעמים, כי המלאי המיוחד נכלל בדוחות הכספיים למשל ע' 63 ש' 3–9), ומכאן שיש לו ערך כספי.
7. זאת ועוד, אוהב ציון הודה בעדותו כי ספר חלק מהמלאי; כי סירב לערוך בדיקה מלאה של המלאי ולהסתייע אף בחברה חיצונית לשם כך בשל מורכבותה של המשימה, וכי ערך בדיקה מדגמית של "מספר משטחים" לצד מר רוטשטיין, עליו סמך. בשל חשיבות הדברים שעלו בעדותו של אוהב ציון, מצאתי להביאם במלואם (ע' 557 ש' 5 – ע' 561 ש' 2):
"ת: ...רועי ספר את המלאי, על רועי אנחנו יותר סומכים, אין ספק. רועי הוא גם מנכ"ל שלי ואני משלם לו שכר. רועי התקשר אליי ואמר לי – אדון דני, ספרתי, ביבס לפני הפגישה ביקש ממני שאני אספור את המלאי, אם אתה רוצה לבדוק, תבוא לבדוק.
[...]
ת: חייב להגיד, לא מבין במלאי, לא מבין במוצרים, לא מבין בשום דבר. עליתי למעלה, המרחק הוא 100 מטר, 500 מטר, גם אם זה 100 קילומטר, זה כסף, אנחנו לא זורקים כסף באוויר. בדקתי עם רועי מספר משטחים. הוא הראה לי זה מסור, לא יודע את השם שלו אפילו, זה חברה כזאת וכזאת ויש בה 180, אמרתי לו- בוא תראה לי איפה זה. לקח אותי. אולם כדורגל, 7 מטר גובה, מלא, מלא, באלפי פריטים, לא מבין כלום במוצרים. חטאי בעניין הזה מודה. [...] אני בודק איתו מספר פריטים ורואה מה שכתוב בדוח, 180, 240, 360. אני באותו רגע מבין דבר אחד חשוב.
כב' השופטת: והוא?
ת: גם אם אני לוקח חברה לבדיקה, מי צריך להראות לו את המלאי? רועי. גם אם אני הולך לבדוק את המלאי, מי צריך להראות לו? רועי. ז"א אני תלוי ברועי. מה שהם רוצים שאני אראה – זה מה שאני אראה.
כב' השופטת: למה, אין דרכים אחרות לבדוק מלאי?
ת: אז אני אומר, יש דרכים, אני לא פייראר, אני סוחר, אני איש גדול, ...
[...]
כב' השופטת: אבל יש דרכים אחרות לבדוק מלאי, חוץ מלהסתמך על רועי.
ת: אני לא צריך, את צריכה להבין. רועי זה האיש של המחסן.
[...]
מגרש כדורגל אני אביא חברה חיצונית, יש לי חברות חיצוניות, אני עובד עם חברות חיצוניות...
[...]
ת: אני עירני לדברים, אני לא סומך על כולם, אוקי? אני לא סומך, אני עירני, אי אפשר לעבוד עליי, בסדר? אפשר לגנוב אותי, אבל אי אפשר לעבוד עליי. אני לא במחסן, המחסן מאוד קרוב, קודם כל זה מבנה שלי. אני בודק
[...]
ת: הכל בסדר. אני בודק מספר פריטים. דרך אגב, אני מאשר את המספרים, פלא. אני פרייאר. אני ספק כזה גדול במדינת ישראל, אני פרייאר? מישהו יכול לגנוב אותי?
[...]
ת: אומרים לי שיש 9.2 מיליון. אני מאשר 9.2 מיליון. זה לא השאלה. אומרים לי – זה מוצרים פגומים, זה מוצרים שהמלאי מת. גבירתי, בעולם העסקי שלנו, מוצר מת, הוא מת, הוא לא יכול לקום לתחייה, אין לו תקומה. ולא, גם אם הפרופסורית כבודה במקומה מונח ולא אף אחד בעולם של המסחר – מלאי מת הוא מלאי מת. פתאום פה מוציאים אידיאולוגיה ואומרים – לא, זה לא מת לעשינו מת, זה מת לאוהב ציון. ואני אומר ב-22.9 – המלאי לאוהב ציון לגבי לא מלאים 100 אלף שקל. 100, בתצהיר שלו לבית משפט. אומרים לי – זה מלאי מת. לא רשום לפי פה מלאי מת.
כב' השופטת: זה מה שרועי אמר לך?
ת: ברור. הוא המנכ"ל, יש לו אחריות. מה זה רועי? רועי זה מנכ"ל של העסק. ...
רועי יש לו אחריות אישית, כשהוא אומר לי – 9 מיליון אני בודק את ה-9 מיליון, אוקי, בודק מספר פריטים. אני מבין, אם אני בדוק ואני לא מבין בכלום, תביאי, כל רו"ח, כל בודק שאת רוצה, מי צריך להראות לו את זה? מי אחראי פה לדבר הזה? בסוף אני מגלה לא באותם הזמנים, שבעצם אני תלוי בו. חטאתי. ...
ת: בעצם בדקתי את המלאי. הבעיה במלאי היתה פשוטה - 9 מיליון שווה 6 מיליון. אני חותם על הסכם 2016, חותם. אני עומד מאחורי כל חתימה שלי."
200. בנקודה זו, יש להדגיש כי לצד הגישה הבלתי אמצעית שהייתה לאוהב ציון למלאי ששכן במחסן שבבעלותם, מעדותו של אוהב ציון לפניי עולה כי בחר באותה העת להסתמך על מר רוטשטיין בכל הנוגע למלאי, הגם שהיו לו חששות בזמן אמת באשר להיקפו של המלאי המוצג לו. זאת ועוד, הטענה בסיכומי התביעה מטעם אוהב ציון (בפס' 64) לפיה "לא העלה על דעתו" כי רוטשטיין "ישקר אותו בעניין הזה", קרי, בעניין המלאי, עומדת בסתירה לחומר הראיות שהוצג לפניי באשר לחשדותיו של אוהב ציון במר רוטשטיין, כמפורט לעיל בהרחבה. כאמור, אוהב ציון הוא איש עסקים ותיק ומנוסה ועמדה לו האפשרות להיעזר בגורמים נוספים לשם בדיקת המלאי, ולא "לסמוך" על מר רוטשטיין, בוודאי נוכח חוסר אמונו וחשדו בו, ואולם הוא בחר שלא לעשות כן.
כל זאת, כאמור, כשברקע הדברים קיים חוסר אמון וחשד ספציפי כלפי ביבס ואוהב ציון ואנשיו לא הסתמכו על שום נתון שנמסר על ידי ביבס, לרבות באשר לשוויו של המלאי.
201. לאור האמור, מתבקשת המסקנה שלפיה לא בכדי הצדדים בחרו בהסכם ההיפרדות לכנות את ה"מלאי המת" כמלאי מיוחד שהוא בעל שווי חשבונאי שבאמצעותו נפרעו גם הלוואות הבעלים של אוהב ציון. זאת ועוד, בחתימתו על ההסכם נטל אוהב ציון סיכון מרצון באשר לשוויו של המלאי, שכן מהראיות ואף מעדותו עולה כי היו לו הזדמנויות שונות ורבות (וגם סיבה – שכן חשד בביבס), לבצע הערכת שווי לחברה או לבדוק את מלאי החברה בעצמו, אלא שהוא בחר שלא לעשות כן. במחדלו, לכל היותר מדובר בטעות בכדאיות העסקה (סעיף 14(ד) לחוק החוזים), ונטילת סיכון מרצון, אשר אינה מקימה בידיו את הזכות לבטל את הסכם ההיפרדות (ראו למשל: ע"א 7920/13 כרמל נ' טלמון (נבו 29.2.2016); ע"א 5054/11 ספיר וברקת נדל"ן (הולילנד) בע"מ נ' אמסטר (נבו 7.3.2013); כן ראו גם: דניאל פרידמן "הסיכון החוזי וטעות והטעיה בכדאיות" עיוני משפט יד 459 (1989); איל זמיר "טעות בכדאיות העסקה: שווי האובייקט, התרחשויות עתידיות, נטילת סיכון ורשלנות הטועה" ספר גבריאלה שלו – עיונים בתורת החוזה 381 (יהודה אדר, אהרן ברק ואפי צמח עורכים 2021)].
202. הנה כי כן, משבחר אוהב ציון שלא לערוך חקירות ובירורים בין בעצמו, ובין באמצעות בעלי מקצוע מטעמו, באשר לשווי המלאי, אין לו אלא להלין על עצמו.
203. ובאשר לטענה בדבר "הסתרת ייבוא סחורות מאוהב ציון": אוהב ציון טוען, כי הוכח שביבס ומר רוטשטיין הסתירו מדני ייבוא סחורות שנעשתה באמצעות חברת קרלברג יבואנים בע"מ. בתמצית, נטען כי מר פרידר העיד שלא ידע על הייבוא ושהדבר לא נרשם בספרי החברה, וכי מר רוטשטיין העיד בעדותו כי ייבוא הסחורות נעשה במהלך תקופת המחלוקות ובטרם הפירוד בין הצדדים. עוד נטען כי מר רוטשטיין הסתיר מאוהב ציון את העובדה שנעשה ייבוא של סחורות, שלא במהלך הדברים הרגיל של החברה. לפי הטענה, הוכח במסמכי ייבוא (נ/29) כי מדובר בסחורה ששוחררה כחודש לפני חתימת הסכם ההיפרדות (7.11.2016), וכי ביבס עשה דין לעצמו וייבא סחורה ללא ידיעת אוהב ציון ובחלקה אף ללא ידיעת מר רוטשטיין. לפיכך, כך נטען, הוכח בראיות פוזיטיביות, כי ביבס הסתיר מאוהב ציון את היקף המלאי האמיתי של עשינו עסק סוכנויות. לא מצאתי לקבל טענה זו.
א. ראשית, כפי שקבעתי בהרחבה ואין צורך להרחיב, לאוהב ציון ואנשיו לא הייתה כל נחיתות בגישה לנתוני החברות המשותפות ובכלל זה עשינו עסק סוכנויות. משכך, ובהינתן מיהותו של אוהב ציון וניסיונו העסקי הרב, לא מצאתי כי הוכח שמלאי כלשהו אכן "הוסתר" ממנו במועד שקדם לחתימת הסכם ההיפרדות.
ב. שנית, אף איני סבורה שהוכח כי רועי ידע או אף כי היה שותף להסתרת ייבוא (כנטען אולם לא הוכח) מאוהב ציון. הדברים לא עולים חד משמעית מעדותו, כפי הנטען. כך, כשנשאל על ידי בית המשפט האם הדבר נעשה "מאחורי גבו" של אוהב ציון, השיב: "אני לא יודע את הזמן. השכל שלי אומר שכנראה שכן" (ע' 202 ש' 6–9), וכי "אני לא מבין איפה הבעיה פה" (ע' 202 ש' 11). זאת ועוד. במהלך עדותו אמר מר רוטשטיין לאוהב ציון שנכח באולם, כי "אתה יודע שלא רימיתי אותך בשקל, אתה יודע את זה [...] אתה יודע שלא רימיתי אותך באגורה או בשקל, ובחיים לא הייתי עושה גם את זה" (ע' 225 ש' 23 – 226 ש' 3). את דבריו של מר רוטשטיין מצאתי כמהימנים בנקודה זו, וממילא לא מצאתי כי אלו נסתרו בעדויות ובראיות לפניי.
ג. שלישית, אף המומחית מטעם בית המשפט קבעה בחוות דעתה (פס' 5(ג)), כי "ביחס לסעיף המלאי ישנו פער של כ-2 מליוני ש"ח בין המלאי המוצג בדוח הכספי של החברה לבין דוח המלאי למועד הקרע [30.11.2016 – מ.ע.א.] (כ-9.27 מיליוני ש"ח). ממידע שנמסר לי מרו"ח גמליאל, בתקופת הסכסוך בוצעו רכישות מלאי ע"י מר ביבס שמומנו מכיסו הפרטי, כך שניכר שפער זה נובע ברובו באותן רכישות שהוכנסו לדוח הכספי בחודש דצמבר כנגד משיכת מזומן (בהקשר זה אפשר לראות שיתרת המזומנים המופיעה בנתונים שהציג רו"ח בן דוד גבוהה במעל כ-2 מיליוני ש"ח מהיתרה בתחשיב של מר ביבס). לפיכך, אין למעשה לטענה זו השפעה על ההון העצמי של החברה למועד הקרע [30.11.2016 – מ.ע.א.], מאחר ורישום המלאי בדוחות החברה נרשמה כנגד קיטון ביתרת המזומן, כאשר בנטו אין השפעה על סך הנכסים נטו, כלומר אין השפעה על ההון העצמי" [ההדגשה הוספה – מ.ע.א.]. עדות זו לא נסתרה.
ד. רביעית, אין לפניי כל טענה ממשית (וממילא אף כל ראיה) מטעם אוהב ציון לפיה ייבוא הסחורות האמור נעשה מכספי החברות המשותפות. משכך, גם אם "הוסתר" מאוהב ציון ייבוא סחורות (וכאמור איני סבורה כי הדבר הוכח), הרי שממילא לא הייתה לכך השפעה על ההון העצמי של עשינו עסק סוכנויות ערב החתימה על הסכם ההיפרדות.
לפני סיום – הסכם ההיפרדות – הסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין בהסכמה
204. כזכור, הסכם ההיפרדות מושא התביעות שלפניי הוא הסכם פשרה אשר קיבל מתן תוקף של פסק דין בהסכמת הצדדים. הצדדים בסיכומיהם הקדישו חלק מסוים, אך מצומצם ביותר, לעובדה זו, כל צד על פי דרכו. נדמה שהצדדים בחרו להימנע מאחיזת שור זה בקרניו, זאת בהינתן שהתביעות שלפניי הינן תביעות דומות ביותר במהותן, עד כדי שהן מהוות כמעין "תביעות ראי" אחת לשניה, וכל טענה בסוגיה זו (כמו גם במישורים אחרים, כפי שפורט בהרחבה לעיל) – פועלת (ולמצער עלולה לפעול) גם לחובת הצד שהעלה אותה.
205. בע"א 5858/19 פסגות קופות גמל ופנסיה בע"מ נ' אופיר, פס' 28–29 לפסק דינה של כב' השופטת ברון (נבו 5.7.2022), עמד בית המשפט העליון על כך כי:
"28. נקודת המוצא לדיון במעמדו של הסדר פשרה שניתן לו תוקף של פסק דין היא כי יש לייחס משקל רב לסופיותם של הסכמים כעין אלה, וזאת כדי להגשים את ציפיותיהם הסבירות של הצדדים לגבי אותם הסכמי פשרה. בשים לב לכך, נפסק כי כדי להצדיק ביטולו של הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, על מבקש הביטול להצביע על טעמים משכנעים וכבדי משקל ...
גישה גמישה יותר, שתאפשר ביטול הסכם פשרה כל אימת שמי מן הצדדים יסבור בדיעבד שהפשרה לא הייתה מוצלחת או כדאית מבחינתו, תחתור תחת יסודותיו של מוסד הפשרה, ועל כך נאמר: "למוסד הפשרה נודעת חשיבות רבה הן לצדדים לסכסוך, הן למערכת המשפטית, הן לציבור בכללותו. תכונה מרכזית בהסכמי פשרה החשובה לענייננו הינה סופיות הדיון באופן המבטא את מימוש ציפיותיהם הלגיטימיות של הצדדים. נטילת אלמנט הסופיות מהסכם פשרה באופן המותיר פתח להתדיינויות משפטיות עתידיות פוגעת בוודאות המשפטית, נוטלת את התמריץ העיקרי לעריכתם של הסכמים אלה, ובאופן כללי – מעקרת את המניע מאחורי סיומם של סכסוכים מחוץ לכותלי בית ־ המשפט" (רע"א 7817/99 אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ נ' קופת חולים מכבי, פ"ד נז(3) 49, 60 (2003)).
29. לצד זאת, העובדה שניתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה בין צדדים לסכסוך אינה מקנה להסכם חסינות מפני ביטול אפשרי, ובמקרים המתאימים ניתן יהיה לקבל טענה כי נפל בהסדר הפשרה פגם המצדיק את ביטולו (ע"א 7726/10 מדינת ישראל נ' מחלב, פסקה 31 [פורסם בנבו] (16.10.2012)). בהקשר זה נקבע על ידי השופט ת' אור בעניין בן לולו כי "ניתן יהיה לקבל טענה של טעות מקום בו התגלתה בניזוק, בשלב מאוחר לחתימה על הסכם הפשרה, פגיעה אשר (א) היא כה חריגה בעוצמתה ובטיבה עד שלא ניתן לומר כי היא נתונה במסגרת הסיכונים הרגילה של 'אי הוודאות המודעת' אשר הסיכון בגינה מוטל על הצדדים, ו-(ב) אשר גילויה משמיט את הבסיס מתחת להסכם הפשרה כפי שנכרת. ...
כלומר, לצורך ביטולו של הסכם פשרה שניתן לו תוקף של פסק דין נדרש שהפגם החוזי יהיה פגם מהותי היורד לשורש ההסכמה החוזית שבין הצדדים." [ההדגשה הוספה – מ.ע.א.].
כן ראו לאחרונה מיני רבים: ע"א 7410/23 איפרגן נ' סנדרס, פס' 9 (נבו 23.10.2023) ("ביטולו של הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין יֵעשה במשורה, ובמקרים חריגים בלבד, בהם מתקיימים טעמים כבדי משקל [...] הנטל להוכיח כי קיימת הצדקה לביטול פסק הדין מוטל על מבקש הביטול"); ע"א 5163/23 חרוב נ' רשות מקרקעי ישראל, פס' 10 (נבו 26.11.2023)
206. כאמור, איני סבורה כי מי מהצדדים שלפניי הוטעה על ידי רעהו בחתימה על הסכם ההיפרדות. ברוח הפסיקה האמורה, גם אם הייתי קובעת כי יש לקבל את טענת מי מהצדדים שלפניי לפיה הוטעה לחתום על הסכם ההיפרדות בשל מצג מטעה שהציג לו רעהו (וכאמור – איני סבורה כן) הרי שגם במצב דברים זה, בהינתן שמדובר בהסכם פשרה שניתן לו תוקף של פסק דין – אין מדובר בפגיעה כה חריגה בעוצמתה ובטיבה, עד שלא ניתן לומר כי היא נתונה במסגרת הסיכונים הרגילה של "אי הוודאות המודעת", אשר הסיכון בגינה מוטל על הצדדים, ואשר גילויה משמיט את הבסיס להסכם הפשרה כפי שנכרת.
207. שעה שהסכם ההיפרדות שלפניי קיבל תוקף של פסק דין, מצאתי לקבוע כי שני הצדדים כאחד לא עמדו במשוכה הגבוהה שניצבה לפניהם, להראות כי הפגם החוזי הנטען על ידם, הוא פגם מהותי היורד לשורש ההסכמה החוזית שבין הצדדים. גם קביעה זו תומכת במסקנתי הסופית לפיה דין שלוש התביעות להידחות במלואן.
208. לא מצאתי ממש ביתר טענות הצדדים, לרבות טענת ביבס בדבר טענת הגרעון שלא קיבלה מענה, או טענת אוהב ציון בדבר רשימת המלאי ש"נשטפה ונעלמה", והן נדחות.
לשם שלמות התמונה יצוין כי ביבס ועשינו עסק עתרו בתביעתם הראשונה (ת"א 25746-01-18) למתן צו שיורה לאוהב ציון, סיטי שופ ואוהב ציון בע"מ למסור את דוחותיה הכספיים של סיטי שופ לשנים 2015 ו-2016. סעד זה נזנח בסיכומי התביעה מטעם ביבס ועשינו עסק, וממילא התייתר הצורך לדון בו שעה שדוחות כאמור הוגשו כמוצג במסגרת ניהול ההליכים לפניי (נ/67).
סוף דבר
209. דומה כי הדרך המתאימה ביותר לסיום פסק דיני זה היא באמצעות הפנייה לדברי הפתיחה שהשמיע רו"ח גמליאל, אשר שימש כמגשר מקובל על הצדדים, בעדותו לפני בית המשפט (ע׳ 14 ש׳ 11–20):
״ת: שוב, במאמר מוסגר, אני רוצה להגיד משהו. אני לא נתתי תצהיר בתיק מסיבה מאוד פשוטה, עשינו עסק ביקשו ממני תצהיר, אמרתי שאני לא נותן. דני בדק איתי אופציה לתצהיר, אמרתי לו שאני לא נותן, הסיבה שאני לא נותן תצהיר, מכמה סיבות: 1. אני רו"ח של שתי החברות. 2. בד"כ בתצהיר הצד שמבקש את התצהיר, מכתיב לך כיוון ואני לא שם. אני מכיר את התיק, אני יודע מה היה בפברואר, אני יודע מה הזה בנובמבר, ואמרת לשני הצדדים – אין תיק.
כב' השופטת: אין מה?
ת: אין תיק. אין בסיס לתביעה לאף צד. זה מה שאמרתי להם.״
210. מסקנתי אפוא זהה לעמדה זו. דין כל שלוש התביעות להידחות.
211. בנסיבות בהן שלוש התביעות נדחו במלואן, כל צד יישא בהוצאותיו.
212. אין אלא להצר על כך כי לא עלה בידי בית המשפט, על אף ניסיונות חוזרים ונשנים, להביא הצדדים להסכמה ברוח טובה, אף לא לאחר שמיעת הראיות.
המזכירות תואיל לדוור לב"כ הצדדים את פסק הדין ותסגור את התיקים.
ניתן היום, ז' אייר תשפ"ד, 15 מאי 2024, בהעדר הצדדים.
מיכל עמית אניסמן