בית המשפט המחוזי בירושלים
ת"א 65431-11-21 השתדלות יועצים (ב.ס.ד.) בע"מ ואח' נ' ישראלי
תיק חיצוני:
לפני כבוד השופטת חיה זנדברג
תובעים 1. השתדלות יועצים (ב.ס.ד.) בע"מ
2. כיוונון שיווק ויעוץ ארגוני (2010) בע"מ
3. רפאל מרגליות
4. דורון כהן
5. ניצן אריה
ע"י ב"כ עוה"ד אשר אקסלרד ועוה"ד עמנואל שלמון
נגד
נתבע משה ישראלי
ע"י ב"כ עוה"ד ברוך פליקר
פסק דין
תביעה כספית בסך 3,000,000 ₪.
תמצית המחלוקת
1. תובעות 2-1 (להלן – "השתדלות" ו"כיוונון") הן חברות פרטיות, שרכשו ביום 25.11.2019 את חברת סטודיו סי בע"מ (להלן – "סטודיו סי"). סטודיו סי הפעילה בזמנו חדרי כושר, חוגים ופעילויות ספורט. תובע 3 (להלן – "מרגליות") הוא בעל המניות העיקרי בהשתדלות. תובעים 5-4 (להלן – "כהן" ו"אריה") הם בעלי המניות של כיוונון (ראו עמ' 14 לפרוטוקול).
2. בעקבות מגפת הקורונה שהחלה בראשית שנת 2020, נקלעה סטודיו סי למשבר כלכלי, והתובעים חיפשו משקיע נוסף שיצטרף לחברה, ישקיע מכספו וירכוש ממניות החברה. אחד המשקיעים עמו היו התובעים מצויים במשא ומתן מתקדם, נסוג בו מנכונותו להשקיע בחברה וביטל ברגע האחרון פגישה מכרעת שנועדה להתקיים בין הצדדים.
3. התובעים המשיכו לנסות לאתר משקיעים נוספים. התובעים ניהלו משא ומתן מתקדם עם משקיע נוסף, וכהן קבע עמו פגישה ל"סגירת קצוות". כהן הקדים לפגישה בשעה, ולהפתעתו ראה את המשקיע הנוסף כשהוא נפגש עם הנתבע (להלן – "ישראלי"). ישראלי שימש כמנהל תפעול ואחזקה בסטודיו סי, ולטענת התובעים בפגישה זו – ובפגישות נוספות שקיים – ניסה להניא את המשקיע הנוסף מלהתקשר עם התובעים בעסקה. בסופו של יום, העסקה אכן לא השתכללה, התובעים הגישו בקשה לצו לפתיחת הליכים לשם פירוקה של סטודיו סי, מונה לסטודיו סי נאמן, ובמסגרת זו נמכרו לצד שלישי הזכויות במוניטין וברשימת הלקוחות של סטודיו סי.
4. בתביעה הנוכחית תובעים התובעים את הנזקים שנגרמו להם, לטענתם, בשל התנהגותו של ישראלי. לגישת התובעים, ישראלי הוא שהכשיל את העסקאות עם שני המשקיעים הנזכרים, ובכך גרם לנזקיהם. מנגד, ישראלי ביקש לדחות את התביעה. ישראלי טען שהתובעים מבקשים לגלגל לפתחו את מצבה הכלכלי הקשה של סטודיו סי, שנוצר בשל משבר הקורונה ובשל ניהולם הכושל, לטענתו, של התובעים. עוד טען ישראלי שכלל לא הוכח שהעסקאות עם המשקיעים נכשלו בעטיה של התנהלותו, וגרס שלא הוכח כל מניע להתנהגות שמייחסים לו התובעים. לדבריו, אין זה מסתבר שנוכח גילו ומצבו הבריאותי יפעל נגד האינטרס שלו עצמו במקום עבודה.
5. להכרעה במחלוקות אלו, אדרש להלן.
העובדות
25.11.2019: רכישת סטודיו סי
6. כאמור, ביום 25.11.2019 רכשו השתדלות וכיוונון את מניותיה של סטודיו סי. כיוונון רכשה 55% ממניות סטודיו סי והשתדלות רכשה 45% ממניות סטודיו סי (עמ' 14 לפרוטוקול. יוער שישראלי צירף לסיכומיו לראשונה תדפיס רשם החברות ביחס לסטודיו סי ובעלי מניותיה. התובעים התנגדו לצירוף, ומכל מקום אין לו חשיבות לענייננו).
7. לדברי התובעים, בעת הרכישה סטודיו סי הייתה מצויה בקשיים כלכליים, והתובעים פעלו להתייעלותה. לסטודיו סי היו 35 סניפים, והתובעים החלו לפעול לסגירת 10 מהם, שלא היו רווחיים, וכן נאלצו לפטר עובדים (עמ' 15, 21, 24, 25 לפרוטוקול).
מרץ 2020 – מרץ 2021: משבר הקורונה
8. במרץ 2020 החלו להיות מוטלים הסגרים בעקבות מגפת נגיף הקורונה. סטודיו סי, שהפעילה, כאמור, חדרי כושר, נפגעה קשות מהסגרים, שתחילה מנעו הגעה לחדרי כושר ובהמשך הטילו מגבלות שונות על ההגעה. ראו תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת השהייה במרחב הציבורי והגבלת פעילות), התש"ף- 2020.
9. כדי לצלוח את משבר הקורונה, נטלה סטודיו סי ביום 30.8.2020 הלוואה בסך 4 מיליון ₪ במסגרת קרן ההלוואות לעסקים בערבות המדינה להתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה. לטענת מרגליות, כהן ואריה, הם ערבו להלוואה זו בערבות אישית (פסקה 7 ונספח 2 לתצהירי תובעים 5-3).
10. בחלוף כשנה מתחילת המשבר, במרץ 2021, חזרה סטודיו סי לפעילות חלקית. כתוצאה מהסגרים מספר לקוחותיה הצטמצם: לפני משבר הקורונה מספר המנויים שלה עמד על 20,000-18,000 מנויים; במרץ 2021 מספר המנויים ירד ועמד על כ- 12,000-10,000 מנויים, בנוסף לכ- 3,000 מנויים בזום (עמ' 15 לפרוטוקול). לדברי התובעים, סטודיו סי נאלצה להשיב סך של 10 מיליון ₪ למנויים, שלא מימשו את המנוי לחדר הכושר בתקופת הסגרים (פסקה 8 לתצהירי תובעים 5-3).
מאי 2021: חיפוש משקיעים – המשקיע הראשון
11. התובעים החלו לחפש משקיע שירכוש חלק ממניות סטודיו סי, ויזרים לה כספים. בחודש מאי 2021 הגיעו התובעים לשלב מתקדם ביותר במשא ומתן עם משקיע פוטנציאלי (פסקאות 11-10 לתצהיר תובעים 5-3; עמ' 17 לפרוטוקול).
12. בין התובעים למשקיע הוחלפה טיוטה מתקדמת של הסכם לרכישת המניות (נספח 3 לתצהירי תובעים 5-3). שמה של הרוכשת המיועדת לא נכתב בטיוטה זו, והיא כונתה "הרוכשת". הנתבע טען שלא הוכח שהטיוטה שהוגשה לתיק היא זו שהוחלפה עם המשקיע, משום שבטיוטה נכתב כי היא עתידה להיחתם על ידי חברה, בעוד המשקיע הוא אדם פרטי (ראו פסקה 9 לסיכומי הנתבע). אולם, כידוע לעתים מזומנות אנשים פרטיים בוחרים להתקשר בהתקשרויות עסקיות באמצעות חברות, ולא סברתי שיש בטיעון זה כדי לסתור את עדות התובעים בעניין הטיוטה שהוגשה.
13. לפי האמור בטיוטה, הרוכשת אמורה הייתה לרכוש 50% ממניות סטודיו סי תמורת 5 מיליון ₪. הסך האמור נועד להיות מועבר לחשבון הבנק של סטודיו סי, ולהיחשב להלוואת בעלים (פסקה 7 להסכם). כן נקבע בטיוטה כי הרוכשת "מתחייבת לחתום בבנק בו מתנהל חשבונה של [סטודיו סי] על כל הערבויות הקיימות עליהן חתמו בעלי המניות הנוכחיים, לרבות ערבות אישית להלוואה בערבות המדינה, בהתאם לפירוט הערבויות שיוצג לרוכשת על ידי הבנק, כך שהרוכשת תהיה אחראית ל- 50% מהתחייבויות החברה" (פסקה 6.2 לטיוטה). לדברי התובעים, הסך של 5 מיליון ₪ היה כפול מהסך שהתובעים שילמו בעת רכישת החברה, ומכאן ראיה לעליית ערך החברה ולהצלחת תהליך ההתייעלות שעברה, חרף משבר הקורונה, ולתוצאות הטובות של ניהול החברה על ידם (עמ' 14, 15 לפרוטוקול). בטיוטה נכתב ש"כל סכומי ההשקעה שהעבירו בעלי המניות הנוכחיים מיום 10.4.2021 ועד ליום כניסת הסכם זה לתוקף, יוחזרו במלואם לבעלי המניות בתוך 7 ימים ממועד החתימה על הסכם זה, על פי הפירוט במצורף כנספח ____" (פסקה 11.4 לטיוטה).
14. ואכן, עם התקדמות המשא ומתן עם המשקיע, העבירו התובעים (או מי מהם) לסטודיו סי ביום 16.5.2021 סך של 500,000 ₪ כהון עצמי לצורך מימון פעילותה השוטפת של החברה (פסקה 12 ונספח 5 לתצהירי תובעים 5-3. בחשבון הבנק של סטודיו סי נרשם כי ההעברה האמורה נעשתה מאת "א.ר.י.ה. אקים ייז". זיהוי מספר חשבון הבנק של סטודיו סי נלמד ממסמכי ההלוואה, נספח 2 לתצהירי תובעים 5-3).
15. התובעים קבעו להיפגש עם המשקיע ביום רביעי, 26.5.2021, לצורך קידום מכריע של העסקה (פסקאות 12-11 ונספח 4 לתצהירי תובעים 5-3). אולם, ביום שני, 24.5.2021 – יומיים לפני הפגישה המכרעת האמורה – הודיעו עורכי הדין של המשקיע לעורכי הדין של התובעים כי הפגישה מבוטלת, וכי המשקיע אינו מעוניין בעסקה. לדברי התובעים, לביטול לא ניתן כל הסבר (עמ' 17 לפרוטוקול; פסקה 13 לתצהירי תובעים 5-3).
3.6.2021: חיפוש משקיעים – פיקסלר והסיור עם ישראלי
16. התובעים המשיכו בחיפושיהם אחר משקיע בחברה, והחלו בניהול משא ומתן עם משקיע בשם אלי פיקסלר (להלן – פיקסלר). לצורך בחינת כדאיות העסקה, ערך פיקסלר סיור בסניף מסניפיה של סטודיו סי. בסיור זה התלווה ישראלי לפיקסלר, בהתאם לבקשת התובעים. כנזכר, ישראלי שימש כמנהל תפעול ואחזקה בסטודיו סי, והוא עבד בסטודיו סי כחמש שנים, עוד לפני שנרכשה על ידי התובעים, וגם לאחר רכישתה על ידי התובעים המשיך ישראלי לעבוד בסטודיו סי, חרף הצמצומים ופיטורי העובדים (פסקה 3 ונספח 1 לתצהירי תובעים 5-3; פסקה 7 לתצהיר הנתבע).
17. הסיור האמור התקיים ביום חמישי, 3.6.2021 (מועד הסיור נלמד מהאמור בתמליל שיחה שהתקיימה בין פיקסלר לישראלי יום למחרת הסיור. ראו בהמשך). הסיור נמשך כשעה: כעשרים דקות נסיעה אל הסניף הרלוונטי; עשרים דקות נוספות סיור בסניף עצמו; וכעשרים דקות נסיעה חזרה (עמ' 5, 7 לפרוטוקול). במהלך הסיור, פנה ישראלי אל פיקסלר (בנוכחות נהגו של פיקסלר), ולהפתעתו של פיקסלר ניסה להניא אותו מביצוע העסקה עם התובעים תוך הכפשת התובעים (פסקה 4 לתצהיר פיקסלר; עמ' 5, 7 לפרוטוקול).
18. פיקסלר סבר שיכול שבידי ישראלי מידע רלוונטי להחלטתו אם להתקשר בעסקה לרכישת מניות בסטודיו סי, אם לאו. לפיכך, פיקסלר קבע לשוב ולהיפגש עם ישראלי, הפעם במשרדו של פיקסלר. פיקסלר קיים עם ישראלי שלוש פגישות במשרדו. הפגישות התקיימו בימים 4.6.2021, 8.6.2021, 11.6.2021. הפגישות הוקלטו, ככל הפגישות שפיקסלר מקיים במשרדו. ישראלי לא ידע אודות הקלטת הפגישות. התובעים לא ידעו אודות הפגישות שישראלי נפגש עם פיקסלר במשרדו, ומבחינתם הסיור בסניף היה המפגש היחיד בין פיקסלר לישראלי, ובסיור זה נועד לישראלי תפקיד טכני של מלווה בלבד (עמ' 5, 6, 9 לפרוטוקול). בתצהיר עדותו הראשית טען ישראלי כאילו התובעים ידעו אודות פגישותיו הנוספות עם פיקסלר. ראו דבריו לפיהם "נתבקשתי להתלוות למר פיקסלר... – מנדט ברור!", "פגישותיי עם מר פיקסלר היו ידועות לתובעים ולא נטענה בעניין זה טענה כלשהי" (פסקה 12 לתצהיר). אולם, הדברים הוכחשו מכול וכול על ידי התובעים, וגרסתו של ישראלי אינה מתיישבת עם ההיגיון שכן חלק ניכר מדבריו של ישראלי בפגישות עם פיקסלר היה הכפשה של התובעים. גרסתו זו של ישראלי אף סותרת את דבריו המפורשים של ישראלי בפגישות. כך, למשל, מסר ישראלי לפיקסלר במהלך הפגישות שהוא מגיע למשרדי סטודיו סי בימי שישי כדי לאסוף מסמכים עבור פיקסלר מבלי להתגלות. ניסיון ההסתרה של ישראלי אינו מתיישב עם הגרסה לפיה, כביכול, התובעים ידעו אודות מעשיו. על כן, גרסה זו נדחית על ידי בחוסר אמון. ואכן, בחקירתו הנגדית ברור היה שאין לישראלי תשובה מתקבלת על הדעת בסוגיה זו. ראו למשל דבריו הבאים הבלתי מסתברים של ישראלי בחקירתו הנגדית:
"ש. אם חשבת שאתה עושה כל כך טוב, למה לא ביקשת אישור?
ת. ראיתי בפגישה הראשונה במשרדים שפיקסלר חבר של דורון [=כהן], כך התברר לי על ידי הנהג, שהתברר שהוא גיסו של פיקסלר, וגם פיקסלר אמר לי שהם חברים והוא מכיר את דורון. הייתי בטוח שכל דבר שנאמר, שאני מראה לו, מגיע לדורון. לא הייתה מחשבה אחרת.
ש. חשבת שכל דבר שאתה עושה, זה על דעת דורון.
ת. לא, אבל חשבתי שזה מגיע לדורון" (עמ' 29 לפרוטוקול מיום 28.1.2024).
19. התובעים צירפו הקלטות ותמלילים של הפגישות שהתקיימו בין פיקסלר לישראלי במשרדו של פיקסלר. ישראלי טען שמדובר בהאזנות סתר שאינן קבילות כראיה, וביקש שלא להסתמך על העולה מהן. דין הטענה להידחות. סעיף 1 לחוק האזנת סתר קובע כי "האזנת סתר" היא "האזנה ללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה". פיקסלר, שהיה אחד מבעלי השיחה, העיד במפורש שההקלטות במשרדו נעשו בידיעתו המלאה ולרצונו (עמ' 7 לפרוטוקול). לכן, אין מדובר בהאזנת סתר. וראו הגדרת "בעל שיחה" בסעיף 1 לחוק האזנת סתר ככוללת את "המדבר" ואת "מי שהשיחה מיועדת אליו". פיקסלר אף העיד שהעביר לכהן את ההקלטות שהוקלטו במשרדו, וכהן העיד שההקלטות שמסר לו פיקסלר הן אלו שנמסרו לתמלול והוגשו לתיק. לא הוצגה כל ראיה לסתור את דברי פיקסלר וכהן בעניין זה (פסקאות 7, 10 לתצהיר פיקסלר; פסקה 22 לתצהיר כהן). מכאן שהתקיימו בענייננו התנאים לקבילותן של ההקלטות. לתנאים אלו, ראו ע"פ 4481/14 פלוני נ' מדינת ישראל [נבו] (16.11.2016).
20. עוד טען ישראלי שהתמלילים שהגישו התובעים אינם משקפים כדבעי את חילופי הדברים שהתקיימו בפגישות, וכי לא ברור מי הכין את התמלילים. על כן ביקש להתעלם מהאמור בתמלילים. אולם, לפי הסמליל ("לוגו") על התמלילים הם נערכו על ידי חברת SMART-i, שמקום מושבה בשכונת תלפיות בירושלים. ישראלי לא הגיש כל תמליל לסתור, וממילא הוגשו לתיק גם ההקלטות עצמן, שהן העיקר, ומהן ניתן ללמוד על חילופי הדברים לאשורם. מההקלטות עולה שלעניין תמליל הפגישה השלישית (מיום 11.6.2021) קיימים לעתים שיבושים בזיהוי הדוברים, החל מהשלב שבו כהן הצטרף לפגישה וחילופי הדברים כללו הרמות קול, ולעתים פיקסלר מזוהה בתמליל כישראלי ולהפך. מעבר לשיבוש המסוים בזיהוי הדוברים בפגישה השלישית, להתרשמותי אין מניעה להסתמך על התמלילים. וראו גם הסימונים בחלק מהתמלילים בדבר השעה המדויקת (כגון: 00:28:30), המסייעים להשוואה בין ההקלטות לתמלילים. על כן, בהעדר תמליל לסתור, ונוכח ההתרשמות האמורה, הציטוטים להלן יובאו מתמליל התובעים, תוך שאשוב ואדגיש שההקלטות הן הראיה העיקרית, והתמליל הוא כלי עזר בלתי מחייב בלבד. והשוו בשינויים המחויבים לדברי כב' השופט אלרון לפיהם "בהתאם לכלל הראיה הטובה ביותר, הקלטות... הן המהוות ראייה בתיק, ואילו תמלול ההקלטות נועד אך להקל על הצדדים ואינו מהווה ראיה עצמאית" (בש"פ 9287/20 אלוביץ נ' מדינת ישראל, בפסקה 51 [נבו] (14.1.2021)). לקמן אפוא תיאור חילופי הדברים בין פיקסלר לישראלי בשלוש הפגישות שקיימו במשרדו של פיקסלר, כעולה מההקלטות ומהתמלילים.
יום שישי, 4.6.2021 – הפגישה בין ישראלי לפיקסלר למחרת הסיור
21. ביום שישי, 4.6.2021, למחרת הסיור בסניף, התקיימה פגישה ראשונה בין ישראלי לפיקסלר במשרדו של פיקסלר (לכך שהפגישה התקיימה למחרת הסיור, ראו עמ' 1 שו' 21-20 לתמליל, נספח 7 לתצהיר כהן. לכך שהפגישה התקיימה ביום שישי, 4.6.2021, ראו עמ' 68, שו' 21-20 לתמליל, שם נאמר כי "8 לחודש זה עוד 4 ימים"). בפגישה זו, אמר ישראלי לפיקסלר ש"הם כנראה מאד לחוצים... אתה הקש האחרון שלו", וטען שאין לתובעים משקיעים פוטנציאליים נוספים (עמ' 1, שו' 14-7). עוד גרס ישראלי שמרגליות מעורב במעשי "עוקץ" שונים (עמ' 3 שו' 23-עמ' 4 שו' 3), ובהתייחס לרצונם של התובעים למכור מניות לפיקסלר אמר:
"מה אתה הולך להפיל בן אדם כי אתה לא ידעת לנהל?... השקעת, חשבת לעשות אקזיט, באה לך הקורונה, אכלת אותה, אבל למה אתה רוצה להפיל מישהו אחר עכשיו במיליונים?... איפה היושר? תעשה עסקים, אין בעיה, ישרים" (עמ' 6 שו' 16-12).
"תבוא, תגיד לבן אדם אני בברוך, אני בצרה, בוא, בוא תיכנס, נראה איך מסתדרים. אבל מה אתה?... שקרים צפים בסוף" (עמ' 7, שו' 11-10).
"אז הם לא ישרים, בגלל זה הוא נפגש איתך" (עמ' 8, שו' 2).
22. במהלך הפגישה, הציג ישראלי לפיקסלר צילומים של המחאות של סטודיו סי בסך כ- 200,000 ₪ שלא נחתמו מחמת חוסר ממון, כדי לבסס את טענותיו בדבר מצבה הקשה של סטודיו סי ובדבר חוסר הכדאיות לרוכשה (וראו גם אישורו של ישראלי שנטל צילומי המחאות של סטודיו סי והציגן לפיקסלר, עמ' 12, 14 לסיכומי הנתבע). ישראלי סיפר לפיקסלר שהתאפשר לו לצלם את ההמחאות לאחר שהתובעים השאירו אותן אצל המזכירה. ראו חילופי הדברים הבאים בין ישראלי לפיקסלר:
"[ישראלי]: ...במקרה אתמול הגיעה מישהי... שהיא בתקופת החל"ת עבדה במשרדים, בזיכויים... היא טענה שיש צ'קים שלא חתמו עליהם, בהחזרים שהיא הכינה, מעל 1,000,000 ₪.
...הוא פשוט אמר לה שהיא תלך כי אין לו כסף לשלם" (עמ' 8, שו' 16, 25).
"[ישראלי]: ...מה שמצאתי, ועשיתי לך עבודה היום, 200,000. 200,000 ₪ צ'קים, כן? של אפריל.
[פיקסלר]: איפה הם שמו את הצ'קים?
[ישראלי]: אצל המזכירה" (עמ' 9, שו' 4-1).
"[ישראלי]: ...אני אמרתי לך אתמול [=מועד הסיור] שדיבורים, דיבורים אבל יש גם אסמכתאות.
...
[פיקסלר]: ...מעניין אותי העסק הזה מאד, ואם יש לי ניירות אז אני יודע איך להתנהל.
[ישראלי]: תראה, תיכף, הבאתי לך עוד בונוס. זה הסכום, צילומים של כל הצ'קים שפה, 182,000. הם פה של זהו. הרוב.
[פיקסלר]: אלו מיועדים להחזרה ללקוחות.
[ישראלי]: כן, כן הנה זה זיכויים.
...הם לא חתמו, אין לו כסף, אז הוא לא חתם..." (עמ' 9, שו' 23-10).
"[ישראלי]: יש לך פה צילומים... זה החזרים, זה צ'קים, זה צילום צ'קים" (עמ' 10, שו' 22-20).
23. אחר כך, מסר ישראלי לפיקסלר שהתובעים הסתייעו בחברה שביצעה בדיקת נאותות לפני שרכשו את סטודיו סי, וטען שהבדיקה לא הייתה הולמת "אם המליצו בסוף לקנות" (עמ' 11 שו' 13). ישראלי גרס שסטודיו סי כושלת כלכלית, וציין כי "יש פה את כל החומר, סודי" (עמ' 12 שו' 4). לדבריו, "העובדה שהחברה מפסידה כסף, 5,000,000 ₪ בשנה, הייתה ידועה" (עמ' 12 שו' 13). ישראלי אף טען שבני משפחה של כהן ואריה החלו לעבוד בסטודיו סי תמורת משכורות נכבדות מבלי לעשות דבר (עמ' 14-13); ושבוצעו עבודות פרטיות עבור כהן ואריה, כביכול מטעם סטודיו סי, בניגוד לדיני המס (עמ' 20-14). בשלב מסוים בשיחה שאל ישראלי את פיקסלר אם מי מטעמו יודע לעבוד עם Priority, שהיא תוכנת הנהלת החשבונות של סטודיו סי (עמ' 21). ישראלי הציע לפיקסלר כי "אם הוא יודע לעבוד... הוא יתחבר דרכי... למחשב שלי במשרד וייכנס ל- Priority, ואז הוא יוכל להוציא מה שהוא רוצה... הכול, הנהלת חשבונות, כספים, בנקים, הכול, אם הוא יודע Priority" (עמ' 21 שו' 24-15).
24. בשלב זה, הבהיר פיקסלר לישראלי שישקיע מיליונים בסטודיו סי, אם יחליט להתקשר בעסקה, וכי יזדקק לישראלי כדי שיהיה יד ימינו ואיש סודו בניהול החברה (עמ' 22). אמנם, בחקירתו הנגדית טען פיקסלר שדברים אלו נאמרו על ידו מן השפה אל החוץ, שכן מבחינתו לא ניתן ליתן אמון במי שמועל באמון הממונים עליו (עמ' 9 לפרוטוקול), אולם העיון בתמליל השיחה מעלה שלא ברור שכך הוא.
25. השיחה בין ישראלי לפיקסלר נמשכה. ישראלי כינה את אריה בכינוי "נחש" ואת כהן בכינוי "נחש גדול" (עמ' 24 לתמליל), וטען שאריה פיתח פעילות מקוונת של שיעורי כושר וספורט בזום, ולצורך זה עשו התובעים, לטענתו, שימוש במאגר הלקוחות של סטודיו סי בניגוד לדיני הרגולציה הנוגעים למאגרי מידע (עמ' 26). עוד גרס ישראלי שהתובעים החלו להעביר את פעילותה של סטודיו סי לכוונון, שבבעלותם של כהן ואריה (עמ' 28-27), ואמר ש"הפחד שלו [של כהן?] שאם אתה לא תיכנס בצורה או 100% או חלק או לא משנה מה, אמרתי לך הוא יצטרך לבקש הקפאת הליכים. ואז יפתחו לו את כל הבלגן... כל הקומבינות" (עמ' 33).
26. ישראלי תיאר שיחות שלטענתו מקיימות עמו רבות מעובדות החברה, המלינות על התובעים ומתעניינות במשקיע החדש (פיקסלר), בשל כך שישראלי פגש אותו (עמ' 35). פיקסלר ביקש מישראלי שיכין לו רשימה של עובדים שכדאי להשאיר ושל עובדים שלא כדאי להשאיר (עמ' 41). בהמשך, אמר פיקסלר לישראלי שעליו לשמור על קשר טוב עם כהן ואריה "אם אנחנו רוצים לדעת דברים", וישראלי הדגיש "אני אין לי משהו איתם" (עמ' 43).
27. ישראלי המשיך להציג לפיקסלר מסמכים נוספים של סטודיו סי: "פה יש חשבוניות גם מהצד השני", "זה מצאתי היום, כל רשימת הסניפים עם בעלי הנכסים, מה סוכם איתם, מי יתן שכר דירה, מי חצי, מה הסיכומים כאן" (עמ' 44). פיקסלר שאל את ישראלי מנין השיג את החומר שהביא לו, ובכלל זה את צילומי ההמחאות, וישראלי השיב שצילם זאת משולחנה של המזכירה, ששכחה להכניס זאת לכספת, ובדרך כלל בימי שישי זה מתאפשר (עמ' 52).
28. פיקסלר נדרש לשאלת מעמדם של התובעים בניהול החברה: "הנקודה שלי עכשיו זה איפה לשים אותם? יכול להיות שאני בכלל לא רוצה אותם... בקטע של הניהול", וישראלי השיב: "הם חייבים להיות בחוץ. תקשיב, הם חייבים להיות בחוץ אם אתה רוצה שהפוטנציאל של סטודיו C יגדל... אסור להם להיות שם" (עמ' 54).
29. ישראלי ציין שהביא לפיקסלר גם צילום מתוך דפי הנהלת החשבונות של סטודיו סי (עמ' 57), והוסיף שביום שישי, שאז לא עובדים, הוא יוכל להיכנס לחדרה של החשבת ולהביא נתונים נוספים, שכן כמנהל התפעול בחזקתו מפתחות הן לחדר הן לארונות של החשבת. ישראלי הבהיר ש"באמצע השבוע אני לא יכול כי מסתובבים... כי זה ריגול תעשייתי נקרא בעברית" (עמ' 58 לתמליל). פיקסלר אמר לישראלי "אל תעיז לקחת סיכונים", "לא, לא, זה פלילי. אני לא רוצה לסבך אותך גם אם זה לטובתי..." (עמ' 58). פיקסלר ביקש לראות את תלושי המשכורת של העובדים, וישראלי אמר "אני אנסה לראות בתיקים" (עמ' 60).
30. ישראלי הוסיף ואמר לפיקסלר: "אני הייתי מציע לך, עוד פעם, קח את העסק, כן? בשביל להרים, ואפשר להרים את העסק" (עמ' 60 לפרוטוקול). פיקסלר השיב: "לא, אני מוציא אותם מהניהול... יכול להיות שהם יהיו באחוזים מסוימים" (עמ' 61-60). ישראלי הדגיש שאם פיקסלר נכנס לעסקה "יש להשקיע כסף בסניפים", והעיר שהתובעים לא השקיעו בסניפים משום "שהם קנו בשביל לעשות אקזיט בשנתיים וללכת. אז הם לא השקיעו" (עמ' 61). פיקסלר השיב שהדבר ברור "אם אני אשקיע יהיה לך כבר פרויקט. אתה יודע בכל סניף כמה צריך, מה צריך להשקיע, להכין תכניות לכל סניף וסניף. למה סניף צריך להיות 1,000,000 דולר" (עמ' 61). ישראלי אמר לפיקסלר כי "אם אתה לא לוקח את זה הם לא מחזיקים מעמד שבוע. שבוע הם לא מחזיקים. תראה, המבחן יהיה ב- 8 לחודש, 8 לחודש זה עוד 4 ימים. הוא צריך לשלם לסניפים משכורות. והוא צריך לשלם להם הבראה שהוא לא שילם לפני שנה" (עמ' 68). ישראלי חזר וכינה את התובעים "לא ישרים, ממש לא ישרים" (עמ' 70), ואמר כי "זה שווה לך בסוף" (עמ' 70). פיקסלר הדגיש כי "אם אני אקח את זה, אתה יודע, אתה תהיה המרוויח הכי גדול" (עמ' 70). ישראלי השיב: "איך אומרים? שירוויחו כולם, שיהיה כיף לבוא לעבוד ותענוג... אני אומר עוד פעם, יש פוטנציאל, צריך לדעת לנהל כזה דבר, כן?" (עמ' 70).
31. הנה כי כן, פגישה זו החלה כהמשך לסיור שהתקיים יום קודם לכן, על דרך הכפשות שישראלי מכפיש את התובעים ואת הדרך בה הם מנהלים את סטודיו סי (ויובהר שמפאת כבוד הצדדים הבאתי את עיקרי הדברים בלבד, החיוניים לצורך הכרעה). אולם משלב מסוים, כשפיקסלר הציע לישראלי תפקיד מרכזי בחברה, אם וככל שירכוש מניותיה ("יד ימינו ואיש סודו" של פיקסלר), חלה תפנית בהתנהלותו של ישראלי, והוא החל דווקא לנסות לשכנע את פיקסלר לרכוש את סטודיו סי לצורך שיקומה, אך הכול כשהוא עומד על הוצאת התובעים מניהול החברה ותוך שהוא ממשיך להכפישם.
יום שלישי, 8.6.2021 – פגישה נוספת בין ישראלי לפיקסלר
32. ביום שלישי, 8.6.2021, התקיימה פגישה נוספת בין ישראלי לפיקסלר במשרדו של פיקסלר (למועד הפגישה, ראו האמור בתמליל לפיו: "היום יום שלישי, נכון? כן", עמ' 1; "מחר יום, רביעי?", עמ' 28; "תשיעי לחודש, כן, מחר", עמ' 31 לתמליל, נספח 8 לתצהיר כהן). בתחילת הפגישה סיפר פיקסלר לישראלי שהיה לו וויכוח עם כהן, "והוא לוחץ, לוחץ, לסגור, לסגור, לסגור" (עמ' 1, שו' 15-עמ' 2, שו' 3). פיקסלר הוסיף וסיפר לישראלי שביקש מכהן רשימה של עובדים ומשכורות, ואמר לישראלי "אני אשמח לעבור איתך... ולשמוע מי כדאי להשאיר, מי לא, מה אתה יודע, לא יודע" (עמ' 2, שו' 9-7). פיקסלר וישראלי החלו לעבור בצוותא על שמות העובדים, כשישראלי מעיר הערות שונות ביחס אליהם, תוך התייחסות לגילם, איכות עבודתם, מצבם האישי, יחסי האנוש שלהם וכיו"ב (עמ' 8-2, 20-10, 26). עוד גרס ישראלי שהתובעים מעסיקים בסטודיו סי מקורבים לצרכים פרטיים, ומשלמים להם משכורות גבוהות ללא הצדקה (עמ' 12-11, 16-15). לדברי ישראלי, התובעים פועלים עבור כיוונון, אך מגלגלים את ההוצאות לסטודיו סי (עמ' 14-12).
33. בשלב מסוים, החל ישראלי לדבר עם פיקסלר על המשקיע הקודם עמו ביקשו התובעים להתקשר. ישראלי סיפר שנפגש עם המשקיע הקודם וגרס שבעקבות זאת חזר בו המשקיע מרצונו לרכוש 50% ממניותיה של סטודיו סי. ישראלי פירט כיצד יצר את הקשר עם המשקיע מיוזמתו, לאחר שעלה בידו להשיג את פרטיו כ"איש מודיעין":
"...היה [המשקיע הקודם]... שהוא רצה לקנות את זה לבת שלו. אה, היה כמעט סגור, אמרתי לך הוא רצה שבע, הם רצו שבע מיליון עד חמישים אחוז. אה, ואז פתאום הוא הודיע שהוא יורד מזה..." (עמ' 23-22).
"אני דיברתי אתו [עם המשקיע הקודם]. הוא לא יחזור... אני ישבתי אתו ארבע שעות אצלו בבית... הוא אדם ישר... הוא שמ[ע] את כל השחיתויות, כמו שאתה שמעת והוא שמע את הכל, כן?...
...אתה בא עם ראש עסקי. משהו אחר לגמרי, אתה יודע גם להיכנס למשא ומתן... ולהוריד לו את המחיר" (עמ' 25-24).
"...ישבתי אתו שעות, אתו, עם [א]שתו ועם הבת שלו... זה היה יום שני נדמה לי ב, למחרת הם הודיעו לדורון [כהן] שהם ירדו מהעניין" (עמ' 25).
"אמרו לי... יש [המשקיע הקודם]... רוצה להשקיע חמישים, חמישים, אתו מדברים על חמישים [ח]מישים... אני איש מודיעין... ואז הפעלתי קשרים, והתחלתי לחפש... עד שמצאתי אותו. הרמתי אליו טלפון. כאילו שמתי חסוי. הרמתי אליו טלפון. אמרתי לו... אתה רוצה מידע? אל תחתום. אני יודע שאתה הולך לחתום. אל תחתום. קודם תשמע לפני שאתה הולך לזרוק כסף... אז נסעתי אליו... ישבנו כמה שעות. הוא בניגוד לך, לא הבאתי לו מסמכים. זה השיחה... אמרתי לו, אם תרצה להתקדם, אני אביא לך... ולמחרת הם זהו, הם ישבו והם אמרו שהם הדסקוס ביניהם. ידונו וזה, ולמחרת הוא הודיע שזהו, שהם לא, לא נכנסים" (עמ' 31-30).
34. ישראלי הוסיף ואמר לפיקסלר שממילא נראה שהעסקה עם המשקיע הקודם הייתה מסופקת, משום שהמשקיע הקודם אמר לו שיזדקק להלוואות משמעותיות לצורך ההתקשרות לרכישת מניות סטודיו סי (עמ' 27, 29). עוד שב ותיאר ישראלי בהרחבה קשיים כלכליים של סטודיו סי בניהול התובעים, עד כדי קושי לשלם משכורות לעובדים ולשלם לחברת ניקיון עבור ניקיון הסניפים (עמ' 32-31).
35. במהלך פגישה זו, התקשר כהן טלפונית לישראלי, וישראלי ענה לו בחביבות רבה: "זה דורון, דורון, אה, דורוני? הכל טוב, מה המצב? אני בחיפה, כן צהריים אני אגיע חזרה..." (עמ' 18). ישראלי לא מסר לכהן שהוא בפגישה עם פיקסלר.
יום חמישי, 10.6.2021: התקדמות המשא ומתן בין פיקסלר לתובעים
36. במקביל לפגישותיו של פיקסלר עם ישראלי, המשיך להתקדם המשא ומתן בין פיקסלר לתובעים, הוחלפה ביניהם טיוטת הסכם (עדות פיקסלר, עמ' 7 לפרוטוקול), ונקבעה פגישה בין פיקסלר לכהן לצורך "סגירת קצוות". הפגישה נקבעה ליום שישי, 11.6.2021, והכוונה העקרונית שהסתמנה הייתה לחתום את העסקה בראשית השבוע שלאחר מכן (ראו עדות פיקסלר בעמ' 8 לפרוטוקול. וראו עוד תמליל הפגישה מיום 11.6.2021).
37. עם התקדמות המשא-ומתן עם פיקסלר ולצורך המשך קידומו, העבירו התובעים (או מי מהם) ביום חמישי, 10.6.2021 – יום לפני פגישת "סגירת הקצוות" – סך של 700,000 ₪ לחשבון הבנק של סטודיו סי, לצורך המשך תפקודה השוטף של החברה (פסקה 15 ונספח 6 לתצהירי תובעים 5-3. במסמכי הבנק צוין כי ההעברה היא מרפאל מרגליות, תובע 3).
יום שישי, 11.6.2021: חלק א – הפגישה בין פיקסלר לישראלי
38. ביום שישי, 11.6.2021, התקיימה פגישה נוספת בין ישראלי לפיקסלר במשרדו של פיקסלר. לפגישה זו, הגיע ישראלי כשהוא מצויד במחשבו האישי של כהן, אותו נטל ללא רשות ממשרדו של כהן. מתמליל הפגישה עולה שישראלי מתאר כיצד נטל בהיחבא את מחשבו של כהן:
"[פיקסלר]: זה שלו ?
[ישראלי]: זה שלו.
[פיקסלר]: אה, לא ראו אותך?
לא" (עמ' 1 לתמליל).
"[ישראלי]: ...הוא השאיר אותו. הנה.
[פיקסלר]: אה, בחדר?
...
[ישראלי]: כן, בחדר, מחובר. כן, אתמול הוא השאיר אותו" (עמ' 2-1 לתמליל).
"[ישראלי]: ...להיכנס, נכנסתי דרך המחסן שלי, כן? כאילו זה בסדר.
...אבל כשיצאתי, זה הכנסתי בפנים שתי ידיים,
...שתי ידיים חופשיות. זאת אומרת.
...שאם הוא יחשוב, זה המחשב, אבל במצלמות רואים את הידיים שלי חופשיות.
[פיקסלר]: אה, לא רואים אותך יוצא עם זה?
[ישראלי]: לא רואים אותי...
...ככה שגם אם הוא יחשוב
...אה, הנה המצלמות. בוא תראה, במצלמות רואים אותי נכנס, אחרי כמה דקות יוצא, ידיים חופשיות..." (עמ' 3 לתמליל).
39. פיקסלר מסר לישראלי שהוא מתכוון עקרונית לסגור את העסקה עם התובעים ביום ראשון או ביום שני שלאחר מכן (13/14.6.2021), אולם זאת בכפוף להסכמות בעניינים שונים. ישראלי דחק בפיקסלר שלא ליתן לתובעים כל סמכויות ניהול:
"[פיקסלר]: ...אני עד יום ראשון, שני סוגר. אני עד יום ראשון, שני סוגר. נותן את התנאים שלי. אתה מבין? יקבלו אותם. העורך דין שלי כבר דיבר עם העורך דין שלהם...
יש עבר טיוטה, אין עדיין סכום. ותנאים מסוימים והנהלה וזה, גם עדיין לא סגור. אהה, זה אנחנו נשב במוצאי שבת... יש לי עוד שותפים שהם... לא מהארץ...
[ישראלי]: אתה, אסור לך לתת להם זכויות ניהול. אסור לך כי... הם ימשיכו עם השטויות שלהם" (עמ' 4-3 לתמליל).
40. פיקסלר הוסיף ואמר שאם הדברים יסתייעו, בכוונתו לחתום על ההסכם עם התובעים ביום שלישי, והוא יזדקק לעובדים עמם יוכל לעבוד:
"[פיקסלר]: יכול להיות שאם אנחנו, תראה, אם הכל ילך טוב, יכול להיות מאד שביום שלישי, אני תמיד יום שלישי אוהב לחתום על הסכם. אבל מה שאני אצטרך, אסור להם לדעת... אני אדרוש... כמה עובדים שאוטומטי יעברו אליי ברגע של החתימה, שאני יכול להתנהל איתם... שאני אוכל לשלוט בכל העניינים...
[ישראלי]: בסדר, ברגע שאתה חותם לא צריכה להיות לו בעיה" (עמ' 7 לתמליל).
41. פיקסלר אמר לישראלי שבכוונתו להכיר לו את שותפו, ו"מישהי מטעמו, מאד נחמדה, כנראה תנהל את סטודיו סי. אני כבר סיפרתי להם עליך... אני מקווה מאד שמשבוע הבא תהיה צמודה אליך מישהי שאתה, הכל אתה" (עמ' 7 לתמליל). ישראלי הבטיח לפיקסלר שברגע שיחתום על ההסכם עם התובעים, ידאג שיופקו עבורו דו"חות, שאולי התובעים לא ירצו להפיק, וסיפר לו שהתובעים תוהים מנין הוא – ישראלי – יודע מידע כה רב ומדויק. לדבריו, אם התובעים היו יכולים, היו מפטרים אותו, אך לעת הזו הדבר אינו כדאי להם כלכלית (כפי הנראה בשל תקופת הקורונה):
"[ישראלי]: ...הם יודעים שאני מיודע ויודע יותר ממה שהם חושבים. הם גם לא מבינים מאיפה...
[פיקסלר]: אתה צריך לעשות הסבת מקצוע, באמת" (עמ' 7 לתמליל).
"[ישראלי]: ...אם הוא היה יכול לפטר אותי, הוא היה מפטר אותי...
[פיקסלר]: לא, אם הוא רוצה, הוא יכול...
[ישראלי]: כי עכשיו הוא מקבל מענק החזרה מהעבודה... הוא מקבל כל חודש... אבל אם הוא מפטר אותי הוא צריך להחזיר" (עמ' 8 לתמליל).
42. ישראלי התייחס לעובדים שונים בסטודיו סי ולתפקודם הנטען, ואמר לפיקסלר כי "אתה צריך... להוציא לך את הסוסים הטרויאנים. חייב", "צריך לעשות... ארגון וסדר מחדש במקום הזה, כן? כי חבל, הוא טוב. הוא טוב... ומי שתבוא לנהל, צריך לשבת איתה, להסביר לה, שהיא תראה באור של ניהול שמה שהם עשו זה..." (עמ' 11 לפרוטוקול). ישראלי הציג לפיקסלר צילומים של מסמכים כלשהם:
"[פיקסלר]: אלה דברים מצולמים, נכון? זה לא מקור.
[ישראלי]: מצולמים, כן.
[פיקסלר]: ...אם זה לא מצולם, אני רוצה להחזיר לך את זה, שלא תסתבך.
[ישראלי]: לא, לא, לא, לא, זה מצולם, מצולם, הכול מצולם" (עמ' 12).
43. פיקסלר ציין שיש לו אינטואיציה טובה, והוא "מרגיש משהו" (עמ' 12), וביקש מישראלי לבדוק אם יש משקיע נוסף בתמונה (עמ' 12). ישראלי אמר שניסה לגשש אצל כהן (עמ' 13-12). לדברי ישראלי, הוא דולה פרטים מעובדים שונים וכן מסיק מסקנות מדברים שהתובעים עצמם אמרו, וכך מצליח לחבר תַּצְרֵף ("פאזל"). ישראלי המחיש זאת בהתייחס לסיור שסייר עם פיקסלר בסניף. ישראלי הסביר שידע אודות הסיור הצפוי מכיוון שכהן אמר לו "יש ביקור בסניפים, אני צריך שינקו" (עמ' 14 לתמליל). ישראלי הבין מכך שצפוי סיור של משקיע פוטנציאלי בסניף. לכן, ישראלי הקדים לחזור מחופשה בה שהה; הוא חזר כבר ביום רביעי, למרות שאמור היה לחזור רק ביום ראשון, מתוך שציפה שכך יצטרף לסיור שנועד ליום חמישי, וכך אכן היה. מטעמי זהירות וכדי לא לעורר חשד, שב לעבודה כבר ביום רביעי (עמ' 15).
44. פיקסלר אמר לישראלי שעליו להיזהר, ושהוא אף שקל לדחות את הפגישה: "אני רוצה להזהיר אותך, צריך להיזהר עכשיו... למה אני מרגיש... אני מרגיש שיש להם איזשהו... שהם מריחים משהו. אני אומר לך, אני פוחד. אני רוצה להיזהר, למה אני לא רוצה לקלקל את העסקה" (עמ' 15), "אני לא רוצה לקלקל את העסקה, אני אומר לך, לי יש תחושות בטן. לפעמים, אתה יודע האינטואיציות שלי, אני לא יכול להסביר אותם... בסגנון דיבור של דורון [כהן], בשאלות שלו, משהו, לא יודע. אני אומר לך, רציתי אפילו לבטל את הפגישה של היום, לדחות, לראות, להריח מה קורה" (עמ' 16).
45. ישראלי שאל את פיקסלר: "מתי אתה מחזיר לי?" [שמא את המחשב של כהן], ופיקסלר השיב שהוא ממתין למי שיכול לסייע לו בעניין, וציין כי "חשבתי להשאיר [בתמליל כתוב: לא ברור; מהאזנה עולה שנאמר כאן "שבת", היינו "להשאיר שבת"] בניחותא, שאני, אבל בסדר" (עמ' 16). פיקסלר טען בחקירתו הנגדית שכשנודע לו מפי ישראלי שמדובר במחשבו האישי של כהן, לא נעשה במחשב שימוש (ראו עדות פיקסלר בעמ' 10 לפרוטוקול). לעומתו, גרס ישראלי שלא נעשה במחשב שימוש מחמת שלא ידע את הסיסמה למחשב ולדבריו התכוון להשיב את המחשב לכהן לאחר מכן (ראו פסקה 10.טו. עמ' 11 לסיכומי הנתבע). מהתמליל עולה, כמתואר, שאכן בפועל לא נעשה במחשב שימוש, וזאת משום המתנה לאיש מחשבים שיוכל לסייע בבדיקת תוכנו של המחשב (עמ' 16).
46. פיקסלר הוסיף: "איך יש לך אומץ אתה, לקחת את זה, הרגת אותי" (עמ' 16). ישראלי הסביר שאומץ לבו נרכש במהלך שירותו הצבאי, וציין שנזהר ובדק אם התובעים לא הטמינו מצלמה במקום. כדבריו: "צריך לעשות במחשבה, לבדוק לפני שנכנסים. אז כבר אתמול לבדוק אם הם לא שמו איזה מצלמה שלהם" (עמ' 17).
יום שישי, 11.6.2021: חלק ב' – כהן מצטרף לפגישה במפתיע: החשיפה
47. בסמוך לאחר חילופי דברים אלו, נכנס כהן לחדר בו שהו פיקסלר וישראלי (עמ' 17). לדברי כהן, הוא אמור היה להיפגש עם פיקסלר במשרדו באותו יום שישי בשעה 15:00, אך בפועל הקדים לפגישה והגיע אליה כשעה לפני המועד שנקבע. לתדהמתו, ראה כהן בחדרו של פיקסלר את ישראלי, כשישראלי מחזיק במחשבו האישי של כהן ומציג לפיקסלר מסמכים של סטודיו סי. בין הצדדים התקיימו חילופי דברים בטונים גבוהים. לשאלת כהן (שנאמרה בצעקה), "מה אתה עושה פה?", התשובה הייתה "אני עוזר לך" (עמ' 18). כהן הטיח בישראלי: "אתה גנבת לי את המחשב?" (עמ' 19) וישראלי (שבתמליל מזוהה בטעות כפיקסלר) השיב: "אני הבאתי אותו [את המחשב]" (עמ' 19, שו' 17). כהן התייחס לניירות בהם הבחין והטיח "זה לא שלך, מה זה זה?", "אתה גנבת לי את זה מהמשרד?" (עמ' 20), וישראלי (שבתמליל מזוהה בטעות כפיקסלר) השיב: "לא, אני הבאתי את זה מהמשרד" (עמ' 21). כהן הוסיף והטיח בישראלי: "אתה חתום על סודיות. לעשות דבר כזה", ובפיקסלר הטיח: "באתי לפה לדבר איתך, לסגור את העסקה, ואתה בוגד?" (עמ' 23). פיקסלר אמר לכהן: "אנחנו ניפגש ביום ראשון" (עמ' 24), וכהן דרש מישראלי: "תביא לי את הדברים שלי" (עמ' 24). בהמשך, הזעיק כהן טלפונית את המשטרה: "תשלח לי בבקשה ניידת", "מישהו גנב לי את המחשב ותפסתי אותו על חם. המחשב פה והבן אדם פה" (עמ' 27). בעודם ממתינים לניידת, הטיח כהן בפיקסלר "אתה משחק איתי משחקים?... אתה מספר לי 'אין לי זמן'. אני בודק. תעשה לי טובה..." (עמ' 29). אחר כך, שאל כהן את פיקסלר: "אלי, אתה, אתה עדיין בעסקה? או שזה הכל היה...", ופיקסלר (שבתמליל מזוהה בטעות כישראלי) השיב: "אני אמרתי לך שאני בעסקה... אמרתי לך שאני בעסקה, אני אתן לך תשובה עד יום ראשון" (עמ' 34-33). הפגישה הסתיימה, כך נראה, עם הגעת המשטרה.
48. לאחר הפגישה, זיהה כהן במצלמות האבטחה של סטודיו סי את ישראלי נוטל את מחשבו מהמשרד. אמנם, בצילומים ובסרטון שהוגשו לתיק לא נראים בבירור פניו של ישראלי, אך לא הייתה מחלוקת שישראלי הוא שנטל את מחשבו של כהן ממשרדו. ראו הזיהוי שכהן זיהה את מחשבו בידיו של ישראלי בזמן הפגישה עם פיקסלר; ואישורו של ישראלי שנטל את המחשב מתוך כוונה להחזירו לאחר מכן (פסקה 5 לתצהיר פיקסלר; פסקאות 18-17 לתצהיר כהן; עדות כהן עמ' 17 לפרוטוקול; תמונות ממצלמות האבטחה: נספח 9 לתצהיר כהן, עמ' 136-135 לנספחי התצהיר; סרטון שהוגש ביום 12.2.2024).
יום ראשון, 13.6.2021: הקץ לעסקה
49. ביום ראשון שבסמוך לאחר החשיפה, 13.6.2021, בא הקץ לעסקה שהלכה והתרקמה בין התובעים לפיקסלר. בכתב התביעה טענו התובעים שכהן הוא שביטל את העסקה בשיחה שקיים עם פיקסלר ביום ראשון (פסקה 18 לכתב התביעה). לעומת זאת, בתצהירי העדות הראשית טענו כהן ופיקסלר שבשיחה שהתקיימה ביום ראשון, 13.6.2021, פיקסלר הוא זה שהודיע שאינו מעוניין יותר לקדם את העסקה (פסקה 21 לתצהיר כהן; פסקה 9 לתצהיר פיקסלר). בחקירותיהם הנגדיות הציגו פיקסלר וכהן תמונה שונה במקצת לעניין ההחלטה לוותר על קידום העסקה. פיקסלר חזר על הגרסה לפיה הוא זה שהודיע על סיום העסקה, אך ציין שהדבר היה מובן מאליו. כהן העיד שההחלטה הייתה הדדית. פיקסלר הסביר זאת במשבר האמון שנוצר בינו לבין כהן, על ששיתף פעולה עם ישראלי מאחורי גבו של כהן. משבר אמון זה לא אפשר עוד לפיקסלר ולכהן לעבוד בצוותא, בפרט בחברה כמו סטודיו סי שבעלי מניותיה מעטים. אלו דברי פיקסלר בחקירתו הנגדית:
"ת. אני חושב שדיברנו רק ביום ראשון. לפני לא דיברנו. הייתה שיחה לא נעימה והודעתי לו שאני יורד מהעסקה.
ש. הסברת לו למה
ת. לא. השיחה לא הייתה ארוכה. אני חושב שהמצב וכל מה שקרה הם הבינו למה אני יורד מהעסקה.
...
ש. עכשיו אתה אומר שביום ראשון לאחר שהתובע 4 [כהן] הגיע למשרדך ולאחר האירוע שהתרחש הודעת לתובע 4 [כהן] שאתה יורד מהעסקה
ת. נכון.
...החלטתי שאין טעם למו"מ או להתקדם עם האווירה שנוצרה. נשבר אמון מאוד חזק למרות שהפיתוי היה גדול" (עמ' 11 לפרוטוקול).
50. דברים דומים העיד כהן בחקירתו הנגדית:
"ש. בסעיף 18 לכתב התביעה שלך כתוב שביום ראשון לאחר אותה פגישה של ה-11.6 אתה הבהרת כי אין בכוונתך לקדם את העסקה נוכח האירועים ולפיכך גם פיקסלר ירד מהעסקה בעקבות האירועים המפורטים, ככה אתה כתבת. אתה הודעת לו על ביטול העסקה.
ת. אחרי אירוע כפי שאתה מתאר לעצמך הבנו שאי אפשר להיות שותפים בצורה כזו. אמרתי לו שאני רואה את זה בחומרה והוא הבין את זה ושנינו הבנו בהסכמה משותפת ששותפים לא נוכל להיות.
ש. אז מה שכתוב בסעיף 18 לכתב התביעה שלך שאתה אמרת זה לא נכון
ת. זה היה בהסכמה" (עמ' 18 לפרוטוקול).
51. באותו יום ראשון (או שמא כבר ביום שישי) דיבר גם ישראלי עם פיקסלר. לגרסת ישראלי, בשיחה זו מסר לו פיקסלר שהוא יורד מהעסקה בעצת רעייתו. גרסה זו הוכחשה על ידי פיקסלר. ראו עדותו של פיקסלר:
"ש. אמרת לנתבע ביום א שאתה יורד מהעסקה משום שסיפרת לאשתך מה שקרה ביום שישי במשרדך והיא אמרה לך שתעזוב את העסקה הזאת
ת. אשתי לא הייתה מעורבת בעסקה הזאת
ש. אתה גם לא זוכר שהנתבע [ישראלי] דיבר איתך
ת. אני זוכר שהוא התקשר אלי אבל לא זוכר אם זה ביום שישי או ראשון ואני ביקשתי ממנו לנתק את הקשר בגלל הסיטואציה שנקלעתי אליה וגם בגלל דורון כהן" (עמ' 11 לפרוטוקול).
52. כשבוע לערך לאחר מכן, מסר פיקסלר לכהן את ההקלטות של המפגשים. כהן הסביר ש"הייתי מאוד נסער כ[ש]זה קרה והוא [=פיקסלר] הרגיש צורך להיות איתי בסדר, הוא עשה טעות והכה על חטא והוא אמר שהוא מצטער והוא לא עשה שום דבר לרעתי, ביקשתי לקבל והוא אמר שהכל מוקלט וביקשתי לקבל והוא מיד הסכים" (עמ' 18, 19 לפרוטוקול).
53. ישראלי פוטר מסטודיו סי בעקבות האירועים (פסקה 23 לתצהיר ישראלי).
19.7.2021: הליכי חדלות פירעון בעניין סטודיו סי
54. כחודש לאחר הקץ לעסקה עם פיקסלר, ביום 19.7.2021 הגישה סטודיו סי לבית משפט זה בקשה לצו פתיחת הליכים לשם פירוקה לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח- 2018 (חדל"ת 41109-07-21 [נבו]. נספח א'3 לתצהיר ישראלי). בבקשה נטען שסטודיו סי נפגעה קשות מחמת מגפת הקורונה, וכי "בעלי המניות ב[סטודיו סי], אשר רכשו אותה מבעליה הקודמים של החברה רק בחודש נובמבר 2019, עשו כל אשר לאל ידם על מנת לשקם את החברה מהנזקים הכבדים ביותר שנגרמו לה, תוך חתימה על ערבויות אישיות, צמצום מצבת העובדים, העתקת מטה החברה, סגירת סניפים, לרבות סניפים רווחיים, והכול בכדי לעמוד בהתחייבויותיה העסקיות, והכל מתוך ציפייה שלכשתסתיים מגפת הקורונה תתחיל המבקשת לייצר פעילות משמעותית שתוביל אותה לרווחיות" (פתח הבקשה).
55. בקשת הפירוק נתמכה בתצהירו של אריה (נספח א לתצהיר ישראלי). בתצהיר נטען שכאשר סטודיו סי נרכשה על ידי התובעים היה מצבה הכספי רעוע, אך בעקבות הליכי התייעלות עלה בידי התובעים לאזנה כמעט לחלוטין. אלא שבינואר 2020 פרץ משבר הקורונה, והחל מיום 15.3.2020 ועד מרץ 2021 חל איסור על הפעלת חדרי כושר, זולת מספר שבועות. הדבר גרם לגל נטישה של לקוחות, כשבמקביל דמי השכירות של המבנים המשמשים את סטודיו סי המשיכו לעלות. בתצהיר צוין שבעלי המניות פעלו להעמדת ערבות אישית להלוואת המדינה, להזרמת הון אישי ולוויתור על משכורת, וכי "פעלנו עם בעלי המניות בניסיון למצוא משקיע בעל כיס עמוק, שמסוגל להזרים הון משמעותי לחברה ולהוביל אותה להצלחה בשוק חדרי הכושר, שכמעט ונכחד בתקופת מגפת הקורונה", "ניסיונות רבים למציאת משקיע שחלקם הגיעו לשלבים מתקדמים ושכללו החלפת טיוטות לרכישת מניות החברה, עלו בתוהו בסופו של יום" (פסקאות 15-14 לתצהיר). התצהיר נחתם באמירה לפיה "במצב התזרימי הנוכחי אין כל היתכנות כלכלית להמשך פעילותה של החברה, וזאת בשים לב לכך שחובות החברה בניכוי כל הכנסותיה, עומדים כיום על כ- 3.2 מיליון ₪, כאשר אין כל צפי לעלייה משמעותית בהכנסות" (פסקה 17 לתצהיר. וראו גם פסקאות 19-18 לתצהיר).
56. ביום 20.7.2021 הגישה סטודיו סי בקשה לסעדים זמניים להקפאת כלל ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדה ולמינוי נאמן זמני. בקשה זו נתמכה אף היא בתצהירו של אריה, שחזר ותיאר את קשייה הכלכליים של החברה. כן מופיעה בתצהיר התייחסות לחיפוש אחר משקיעים: "מגעים משמעותיים לצירוף משקיעים שיאפשרו הזרמת כספים למבקשת (מגעים שכשלו, לרבה הצער)" (פסקה 5 לתצהיר, נספח א'2 לתצהיר ישראלי).
57. ביום 25.7.2021 התקיים דיון בבית משפט זה (כב' השופט אביגדור דורות) בבקשתה הנ"ל של סטודיו סי (חדל"ת 41109-07-21 [נבו]. נספח א'1 לתצהיר ישראלי). הדיון התקיים בהשתתפות נושי החברה, ובהם עובדיה. סטודיו סי טענה בדיון האמור כי "התקיימו מגעים רציניים ביותר עם משקיעים פוטנציאליים עד לשבוע האחרון. אני יכול להעיד על 8 גורמים שונים, באמצעות משרדי עורכי דין ובאמצעות אילי הון, מהמדינה. רק כשהייתה תחושה לבעלי העסק שקו האיזון יורד אל מתחת לאפס, רק אז התקבלה ההחלטה להגשת הבקשה הזו... רק בשבועות האחרונים הזרימו בעלי עסק מכיסם הפרטי מעל 1,700,000 ₪" (עמ' 2-1 לפרוטוקול), "גם צוות העובדים, המנויים – בשנה האחרונה – כולם יודעים שהחברה כל הזמן שוקלת להגיש בקשה לעניין חדלות פירעון ושהיא נמצאת על כרעי התרנגולת... למעלה מ- 10 מיליון ₪ הוחזרו למנויות שביקשו את כספם חזרה. היזמים עצמם השקיעו עוד מיליון וחצי, עוד מיליון, והכול מכספם האישית" (עמ' 7-6 לפרוטוקול).
58. סופו של יום, לסטודיו סי מונה נאמן, והזכויות בפעילות החברה, לרבות נכסים, מוניטין ורשימת לקוחות, נרכשו תמורת כ- 1 מיליון ₪ על ידי צד שלישי (עמ' 19 לפרוטוקול, חדל"ת 41109-07-21) [נבו]. לדברי התובעים, החברה עצמה מצויה בפירוק (עמ' 20 לפרוטוקול).
ההכרעות המשפטיות
כללי
59. דבריו ומעשיו של ישראלי כללו, בעיקרם, שניים אלו: (א) אמירות קשות ביחס לתובעים ודרך ניהולם את סטודיו סי; (ב) איסוף מידע וחשיפת נתונים בפני פיקסלר ביחס לסטודיו סי (בלשונו של ישראלי: "ריגול תעשייתי"). האמירות הקשות תנותחנה עתה על יסוד חוק איסור לשון הרע. לאחר מכן, ינותחו שאר הדברים והמעשים.
60. איש מהצדדים לא העלה טענה בדבר חוסר סמכות עניינית של בית משפט זה או בדבר סמכות ייחודית לבית הדין לעבודה. ואכן, סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 קובע כי "לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון... בתובענות בין עובד... למעסיק... שעילתן ביחסי עבודה... ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]". בענייננו סטודיו סי – שהיא שהייתה המעסיק של ישראלי – אינה צד להליך הנוכחי, והתביעה מייסדת עצמה, בעיקרם של דברים, על עוולות נזיקיות. עוד לעניין סמכותו של בית המשפט האזרחי לעומת סמכותו של בית הדין לעבודה, ראו ע"א 2407/14 רוחם נ' אג'נס פרנס פרס בע"מ [נבו] (14.10.2015); רע"א 3323/12 שרעבי נ' רמפל סלולר סטוק מרקט בע"מ [נבו] (6.6.2012). בהתאם לכך, תיבחנה עתה טענות הצדדים לגופן.
חוק איסור לשון הרע
העוולה
61. סעיף 7 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה- 1965 קובע כי "פרסום לשון הרע לאדם או יותר זולת הנפגע תהא עוולה אזרחית". סעיף 1 לחוק מגדיר "לשון הרע" כ"דבר שפרסומו עלול", בין היתר, "להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם" (סעיף-קטן (1)), "לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו" (סעיף-קטן (2)), או "לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו" (סעיף-קטן (3)). סעיף 2(ב)(1) לחוק קובע כי "רואים כפרסום לשון הרע... אם היתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע".
62. במקרה הנוכחי, העיד פיקסלר שישראלי "טען... מולי כי החברה הינה חברה כושלת, כי החברה בקשיים וכי מנהליה פועלים בצורה לא חוקית ולא כלכלית", "[ישראלי]... גידף והשמיץ את התובעים לכל אורך הדרך" (פסקאות 4, 8 לתצהיר פיקסלר). אמנם, ראיתי לבחון בזהירות את עדותו של פיקסלר; ניתן היה להבין שיש לפיקסלר תמריץ ברור לסייע לתובעים כדי למלט עצמו מטרונייתם כלפיו בגין חלקו בהשתלשלות האירועים. אולם, עדותו של פיקסלר לא עמדה לבדה; תמלילי הפגישות תומכים כאן במובהק בעדותו.
63. כך, לדוגמא בפגישה מיום 4.6.2021 אמר ישראלי לפיקסלר ביחס לתובעים כי "הם לא ישרים" (עמ' 8, שו' 2); "לא ישרים, ממש לא ישרים" (עמ' 70); שהתובעים אינם יודעים לנהל את החברה ומבקשים "להפיל" את תוצרי ניהולם הכושל על הרוכש: "מה אתה הולך להפיל בן אדם כי אתה לא ידעת לנהל?... למה אתה רוצה להפיל מישהו אחר עכשיו במיליונים?... איפה היושר? תעשה עסקים, אין בעיה, ישרים" (עמ' 6 שו' 16-12); "שקרים צפים בסוף" (עמ' 7, שו' 11-10); שבני משפחה של כהן ואריה עובדים בסטודיו סי תמורת משכורות נכבדות מבלי לעשות דבר (עמ' 14-13, 24-23); שבביתם של כהן ואריה בוצעו עבודות פרטיות, כביכול מטעם סטודיו סי, בניגוד לדיני המס (עמ' 20-14); שלצורך פיתוח הפעילות המקוונת עברו התובעים על דיני הרגולציה הנוגעים למאגרי מידע (עמ' 26 לתמליל); שהתובעים החלו להעביר את פעילותה של סטודיו סי לכיוונון (עמ' 28-27 לתמליל); ושמתנהלת בעניינם של התובעים חקירה מטעם רשויות המס (עמ' 49). אמירות דומות נאמרו על ידי ישראלי בפגישה מיום 8.6.2021 (לעניין העסקה של בני משפחה ומקורבים, ראו עמ' 12-11, 16-15; לעניין העברת פעילות לכיוונון, ראו עמ' 14-12).
64. פשיטא שדברים אלו של ישראלי עונים להגדרת "לשון הרע". המבחן המשמש להגדרת "לשון הרע" הוא מבחן ש"יסודו אובייקטיבי, היינו מה השפעתם או זיקתם של דברי לשון הרע להערכה לה זוכה הפרט-התובע בעיני הבריות" (ע"א 723/74 "הארץ" נ' חברת החשמל, פ"ד לא(2) 281, 293 (1977)). אמירות בדבר ניהול מושחת, כביכול, של חברה, כפי שטען לו ישראלי, בוודאי יכולות "להשפיל אדם בעיני הבריות" ו"לבזות אדם בשל מעשים... המיוחסים לו" (סעיף 1(2) להגדרת "לשון הרע"). ישראלי אף אישר בחקירתו הנגדית שהדברים שאמר לפיקסלר נועדו להוציא את התובעים מניהולה של סטודיו סי. ראו דבריו המפורשים של ישראלי לפיהם "לשאלת ביהמ"ש, האם בעצם רצית שפיקסלר יקנה את החברה והתובעים יצאו מן התמונה, אני משיב שכן" (עמ' 28 לפרוטוקול מיום 28.1.2024). היינו, ישראלי אישר שדבריו נועדו "לפגוע באדם במשרתו... בעסקו, במשלח ידו או במקצועו" (סעיף 1(3) להגדרת "לשון הרע"). וראו גם דברי כב' הנשיא שמגר ז"ל, לפיהם "פרסומים המטילים דופי במקצועיותו של אדם נתפסים בגדר לשון הרע" (ע"א 3199/93 קראוס נ' ידיעות אחרונות, מט(2) 843, 864 (1995)). משעה שדברי לשון הרע הללו נאמרו לפיקסלר, התקיימה גם דרישת הפרסום "לאדם זולת הנפגע".
הגנת "אמת דיברתי"
65. השאלה הנשאלת עתה היא האם נתונה לישראלי הגנת "אמת דיברתי" הקבועה בסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע. סעיף 14 קובע כי "במשפט... אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה שהדבר שפורסם היה אמת והיה בפרסום ענין ציבורי...". במקרה הנוכחי, טען ישראלי להגנת "אמת דיברתי" וגרס שדבריו לפיקסלר היו דברי אמת. אולם, ישראלי לא הביא כל ראיה שהיא שתתמוך בטענתו, והוא הסתפק באמירות כלליות לפיהן כל מה שאמר אמת, ולא מעבר לכך. אך כידוע הוכחתה של טענת "אמת דיברתי" אינה מסתפקת באמירה ש"אמת דיברתי", אלא יש לתמוך את הטענה בראיות. וראו דברי כב' השופטת פרוקצ'יה בע"א 89/04 נודלמן נ' שרנסקי [נבו] (4.8.2008) לפיהם "'הנטל הרובץ על המפרסם, הנתבע בתביעת לשון הרע, להוכיח את אמיתות הפרסום, אינו עניין של מה בכך'... מידת ההוכחה הנדרשת לצורך הוכחת טענת אמת הפרסום, עומדת ביחס מתאים לרצינותו וחריפותו של תוכן הפרסום" (שם, בפסקה 23 לפסק-הדין).
66. ישראלי טען שהתובעים עצמם אף הם לא הביאו כל ראיה שתתמוך בטענתם שדבריו הם דברי כזב. ישראלי הצביע לדוגמא על כך שהתובעים לא הגישו כל ראיה לסתור את טענתו לפיה שילמו משכורות לעובדים בחל"ת, הגם שמדובר בטענה פשוטה וקלה לסתירה (ראו עמ' 12 לסיכומי הנתבע). אכן, אי הבאת ראיה שמצופה היה שבעל דין יביא, היא ברגיל ראיה לחובתו. ראו ע"א 548/78 פלונית נ' פלוני, פ''ד לה(1) 736, 760 (1980). אולם אין בכך כדי לסייע לישראלי נוכח נטל ההוכחה הקבוע בדין בסוגייתנו.
67. נטל ההוכחה בטענת "אמת דיברתי" מוטל על המפרסם. ראו עניין נודלמן לעיל. על טעמו של נטל הוכחה זה, עמדו פרופ' חאלד גנאים, פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר בועז שנור, לאמור:
"בחוק המצוי אין התובע נדרש להוכיח את שקריות הפרסום לצורך זכייה בתביעתו. אם הנתבע חפץ להישען על אמת הפרסום כרכיב בהגנתו, מוטל עליו הנטל להוכיח את אמיתות הפרסום...
במשפט המקובל ניתנו הנמקות מספר לכלל הראייתי שמטיל את נטל ההוכחה בעניין אמיתות
הפרסום על הנתבע. ראשית, הנתבע הוא שחדר לתחום הפרט של התובע בכך שפגע בכבודו. לפיכך יש להטיל עליו את הנטל להוכיח שפגיעה זו היא מוצדקת. שנית, ההנחה היא שמי שמפרסם דבר, יודע את כל פרטיו, ויכול להוכיח את אמיתותו בקלות רבה יותר מכל אדם אחר. שלישית, לאור חזקת החפות שנתונה לכל אדם ואדם, חזקה שכל דבר שלילי שנאמר על אדם הוא שקרי עד אשר יוכח שאותו אדם אכן עשה את שמיוחס לו" (חאלד גנאים, מרדכי קרמניצר ובועז שנור דיני לשון הרע – הדין המצוי והדין הרצוי 212 (מהדורה שנייה מורחבת, 2019)).
68. לכך יש להוסיף את ההתרשמות מחקירתו הנגדית של ישראלי, ממנה עלה שבדבריו לפיקסלר לא תמיד דייק בלשונו. חוסר הדיוק בלט במיוחד בהתייחסותו לבא-כוח התובעים. לא הייתה מחלוקת שישראלי אמר לפיקסלר בפגישותיהם דברים שאינם נכונים ביחס לבא-כוח התובעים. כשנשאל על כך ישראלי בחקירתו הנגדית ניכר היה שאינו יודע להשיב (ראו עמ' 12-11 לפרוטוקול). ואכן, ישראלי לא כִּחֵד שבשיחותיו עם פיקסלר היה ממד של הפרזה והתרברבות. ראו האמור בסיכומי ישראלי לפיהם בדברים שאמר "היה אלמנט ברור של התרברבות ויצירת רושם" (עמ' 7 לסיכומים).
69. אשר להתרשמות מחקירתם הנגדית של התובעים: מרגליות לא נחקר בחקירה נגדית על ידי ישראלי, לאחר שישראלי וויתר על החקירה. כהן ואריה נחקרו בחקירה נגדית מקיפה, שכללה התייחסות למצבה הכלכלי של סטודיו סי, אך לא הופנו אליהם שאלות של ממש בנוגע לדרך ניהולם את סטודיו סי למרות שהטענות בעניין הניהול הן שבמוקד המחלוקת (עמ' 25-13 לפרוטוקול). אמנם, התגלו סתירות מסוימות בעדותו של כהן לעניין סוגיית ההודעה על סיום העסקה עם פיקסלר (ראו הפירוט לעיל), אך בסוגיית הניהול של סטודיו סי – שהיא העיקר – לא התגלו סתירות, וכאמור לא הופנו שאלות של ממש. לפיכך, המסקנה המתחייבת היא שישראלי לא עמד בנטל ההוכחה.
70. בסיכומיהם הוסיפו התובעים וטענו שדבריו של ישראלי בעניין דרך ניהולם את סטודיו סי עומדים "בסתירה.. לקביעותיהם המוסמכות והמפורשות של נאמני החברה בהליך [הפירוק]" (פסקה 126 לסיכומי התובעים). אולם, טענה זו הועלתה לראשונה בסיכומים, מבלי שהוגשו הראיות הנוגעות לעניין, ולכן לא ראיתי לייחס לה משקל. מה גם שכאמור ממילא ישראלי לא עמד בנטל ההוכחה הנדרש.
71. בנסיבות אלו, אני קובעת שישראלי לא עמד בנטל להוכיח כי דבריו לפיקסלר היו דברי אמת, ולא עומדת לזכותו הגנת "אמת דיברתי".
72. התובעים הוסיפו וטענו שלא התקיים במקרה הנוכחי התנאי הנוסף הנדרש להתקיימות הגנת "אמת דיברתי", הוא התנאי ש"היה בפרסום עניין ציבורי" (פסקאות 78-74 לסיכומי התובעים). נוכח מסקנתי לפיה ממילא לא מתקיימת ההגנה האמורה, אין צורך להידרש לטענה זו. למעלה מן הצורך יצוין שלא ראיתי לקבל את הטענה. האמירות – שלא הוכחו – בדבר ניהול כושל ובלתי ראוי, יכולות היו לקיים את דרישת "העניין הציבורי". ראו הדיון שהתקיים בבית משפט זה ביום 25.7.2021 בבקשתה של סטודיו סי לפירוק ולסעד זמני (כב' השופט אביגדור דורות, חדל"ת 41109-07-21 [נבו]. נספח א'1 לתצהיר ישראלי). מפרוטוקול הדיון ניכר שהבקשה עוררה עניין ציבורי לא מבוטל. כן ראו חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז-1997, בו גילה המחוקק דעתו שקיימת חשיבות ציבורית בחשיפה כגון דא (לו הייתה מוכחת אמתותה).
הגנת תום הלב
73. הגנה נוספת לה טען ישראלי, אם כי בתמצות רב, היא הגנת תום הלב, הקבועה בסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע (עמ' 15-14 לסיכומי הנתבע). סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע קובע בחלקים הנוגעים לענייננו כי "במשפט... אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה אם... הנתבע עשה את הפרסום בתום לב באחת הנסיבות האלו: ...(3) הפרסום נעשה לשם הגנה על ענין אישי כשר של... הנתבע, של האדם שאליו הופנה הפרסום...; ...(5) הפרסום היה הבעת דעה על התנהגות הנפגע... על אפיו, עברו, מעשיו או דעותיו של הנפגע במידה שהם נתגלו באותה התנהגות" (ההדגשות הוספו).
74. במקרה הנוכחי ניתן היה אולי לטעון שהפרסום (היינו דבריו של ישראלי לפיקסלר) נעשה לשם הגנה על "עניין אישי כשר" של ישראלי, הוא עניינו של ישראלי בכך שמקום עבודתו יתנהל כראוי (סעיף 15(3) לחוק). כמו כן, ניתן היה אולי לטעון שהפרסום היה הבעת דעה של ישראלי על התנהגותם של התובעים (סעיף 15(5) לחוק), אם כי חלק מאמירותיו של ישראלי חרגו בבירור מהבעת דעה והיו תיאור נחזה של עובדה (ראו רע"א 817/23 עמותת חוזה חדש נ' זוהר [נבו] (30.5.2023)). אולם, טענות מעין אלו דינן להידחות, שכן תנאי מקדמי לתחולתן של הגנות סעיף 15 הוא תום לבו של המפרסם. תנאי זה לא הוכח בענייננו. ראו ע"א 6903/12 Canwest Global Communications Corp נ' עזור [נבו] (22.7.2015).
75. נטל ההוכחה להגנות תום הלב מוטל על המפרסם. ראו ע"א 670/79 הארץ נ' מזרחי, פ''ד מא(2) 169, 188 (1987). כן ראו דברי כב' השופט בך ז"ל לפיהם "הוכחת תום הלב צריכה להיעשות באופן פוזיטיבי, על-ידי מי שנתבע בשל דיבה" (ע"א 4/85 צור נ' הוכברג, פ''ד מב(3) 251, 257 (1988)). חובת תום הלב הקבועה בסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע "מערבת אלמנטים סובייקטיביים ואובייקטיביים כאחד" (דברי כב' הנשיא (כתוארו אז) גרוניס בדנ"א 2121/12 פלוני נ' דיין, פ"ד סז(1) 667, 734 (2014)). במקרה הנוכחי, נכונה אני להניח – לאחר התרשמותי מעדותו של ישראלי בפניי – שישראלי האמין, סובייקטיבית, שיש מן האמת בדברים שמסר לפיקסלר. אולם, ישראלי לא הוכיח (משעה שלא הגיש כל ראיות בעניין) שאמונה סובייקטיבית זו נתמכה ברכיב אובייקטיבי כלשהוא. ישראלי עצמו העיד שהוא ניזון מרכילויות למיניהן שהוחלפו בין העובדים. כדבריו:
"הרבה מאוד מנהלות סניפים הרגישו ממורמרות, גם מנויות, גם עובדים שעבדו במרכז החברה היו יושבים אצלי למטה במחסן, 7-7 וחצי בבוקר והיו אומרים לי כסבא מה מפריע להם" (עמ' 28 לפרוטוקול מיום 28.1.2024).
76. סובייקטיבית, אדם זכאי להאמין לרכילויות שהוא שומע, בין אם יש להן עיגון כלשהו במציאות ובין אם לאו; חילופי רכילויות בין עובדים ביחס לממונים עליהם הם תופעה נפוצה, בוודאי בתקופה של משבר קשה כמו משבר הקורונה, שאז קיימת נטייה טבעית לדבר על המצב הקשה, ויש אף שיאמרו שקיימת נטייה טבעית לגלגל את האשמה לממונים בניסיון למצוא מענה כלשהו לתחושות הקשות. אולם, מקום בו האדם עושה צעד נוסף, ומוסר רכילויות אלו לצד שלישי מבלי לבדקן, מתוך כוונה שהצד השלישי יפעל על יסוד הרכילויות ויפגע פגיעה צפויה במושאי הרכילות, אזי הדין קובע שהגנת תום הלב במתכונתה הסובייקטיבית הטהורה (כפי שישראלי טען לה) לא תעמוד לו, ונדרשת התקיימותם של רכיבים אובייקטיביים, ולו בסיסיים. בענייננו, ישראלי לא הציג כל ראיה שהיא בעניין רכיב אובייקטיבי כלשהו של בדיקה או בירור שערך, והדברים נותרו למירב כאמונה סובייקטיבית בלבד, המיוסדת על רכילויות. מכאן שהגנת תום הלב אינה עומדת לו. וראו סעיף 16(ב)(2) לחוק, לפיו "חזקה על... הנתבע שעשה את הפרסום שלא בתום לב אם... הדבר שפורסם לא היה אמת והוא לא נקט לפני הפרסום אמצעים סבירים להיווכח אם אמת הוא אם לא" (ההדגשות הוספו).
77. כן ראו חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין). בחוק זה ניכרת עמדתו של המחוקק להגן על מי שחושף שחיתויות, לרבות במגזר הפרטי, אך ההגנה ניתנת רק למי שמגיש תלונה בפני גורם מוסמך. מה שאין כן במקרה הנוכחי, בו פנה ישראלי לצד שלישי נוגע בדבר. וראו ע"ע (ארצי) 41182-02-12 אברג'ל נ' ג'וינט [נבו] (20.2.2017); חני אופק-גנדלר "חיוב אישי של המתנכל ככלי להגנה על חושפי שחיתויות" היבטים בביקורת רשויות המדינה – כתבים ואסופת מאמרים לכבודו ולזכרו של השופט אליעזר גולדברג 533 (חני אופק-גנדלר, אהרן ברק, ענת הורוויץ עורכים, 2023).
78. לפיכך, אני קובעת כי התקיימו במקרה הנוכחי רכיביה של העוולה לפי חוק איסור לשון הרע כלפי מרגליות, כהן ואריה, ולא התקיימה בישראלי איזה מההגנות הקבועות בחוק. לא מתעוררות כאן הסוגיות הנוגעות להוצאת לשון הרע על תאגיד (ראו ע"א 3322/16 איי די איי נ' לשכת סוכני ביטוח בישראל [נבו] (30.04.2017)), שכן לא נשמעה טענה ביחס לדברי לשון הרע כלפי כיוונון והשתדלות. כמו כן, העובדה שסטודיו סי אינה תובעת בהליך הנוכחי אינה מעלה ואינה מורידה שכן לבעלי תפקידים בחברה עומדת זכות תביעה אישית בגין דברי לשון הרע הנוגעים לפעולתם בחברה. ראו אורי שנהר דיני לשון הרע 127 (1997).
היבטים דיוניים
79. בסיכומיו טען ישראלי ש"נושא זה של הוצאת לשון הרע, לכאורה, לא נדון לעומקם של דברים ומכל מקום גם בכתב התביעה הוא נטען באופן כוללני וכלאחר יד, וככל שהדבר נכון יכולים היו התובעים... להגיש תביעה פרטנית כנגד הנתבע בגין הוצאת לשון הרע, כל אחד בנפרד, ואז ייתכן בהחלט שהייתה נפרסת תמונה לא כל כך מחמיאה לתובעים או למי מהם, בלשון המעטה" (עמ' 12 לסיכומי הנתבע. וראו גם הטענות בעמ' 15-14 לסיכומי הנתבע).
80. התקשיתי לרדת אל סופה של הטענה. העוולה לפי חוק איסור לשון הרע נטענה על ידי התובעים באותיות קידוש לבנה בכתב התביעה. ראו כותרת התביעה והסעדים הנתבעים. כן ראו הפרק העובדתי, בו טענו התובעים בהרחבה לאמירות ספציפיות של ישראלי שהן לשון הרע (פסקאות 23-22 לכתב התביעה); הפרק המשפטי, בו פירטו התובעים את סעיפי חוק איסור לשון הרע (פסקאות 62-51 לכתב התביעה); סיכומי התובעים שחלק נרחב מהם עסק בעוולה לפי החוק (עמ' 31-21 לסיכומי התובעים). לא ניתן להבין מהו הבסיס המשפטי מכוחו טען ישראלי כי היה על התובעים להגיש תביעות עצמאיות ונפרדות לפי חוק איסור לשון הרע. כעניין שבשגרה מוגשות תביעות לפי מספר עילות, הן לפי חוק איסור לשון הרע הן לפי פקודת הנזיקין, על ידי מספר תובעים שטוענים בצוותא ללשון הרע שפורסמה נגדם, והפסיקה התייחסה לדברים כמובן מאליו, ולא ראתה בכך כל קושי. ראו לדוגמא בע"מ 3979/22 פלונית נ' פלוני [נבו] (1.9.2022); ע"א 3322/16 איי די איי חברה לביטוח בע"מ נ' לשכת סוכני ביטוח בישראל [נבו] (30.4.2017); ועוד. וראו גם פרופ' תמר גדרון "לשון הרע – עוולת רשלנות?" המשפט ד 219 (התשנ"ט). על כן, דינה של טענה דיונית זו להידחות.
81. היבט דיוני נוסף שראוי להזכירו נוגע לכך שההליכים במקרה הנוכחי התנהלו ללא פיצול בין חבות לנזק. ואכן, בשום שלב לא ביקש מי מהצדדים כי הדיון יפוצל, וממילא לא ניתנה החלטה המורה על פיצול כאמור. לשיקול הדעת הנתון לבית המשפט לפצל בין חבות לנזק בעת בירורן של תביעות לפי חוק איסור לשון הרע, ראו סעיף 22(2) לחוק איסור לשון הרע. כן ראו דברי המלומד אורי שנהר לפיהם "פיצול הדיון במשפטי לשון הרע אינו אוטומטי, והוא מחייב החלטה מפורשת של בית-המשפט... יש לזכור כי בית-המשפט אינו חייב לפצל את הדיון, שהרי הסמכות... היא סמכות שבשיקול דעת" (שנהר, בספרו הנ"ל, בעמ' 463). בענייננו, כנזכר, התובעים כללו בתביעתם עילות נזיקיות נוספות, ותביעתם לא הייתה רק לפי חוק איסור לשון הרע. ביחס לעוולות נוספות אלו ממילא לא נהוג הפיצול האמור.
הנזק והקשר הסיבתי
82. משהוכח שישראלי אמר דברי לשון הרע כלפי מרגליות, כהן ואריה, ולא נתונה לו איזה מההגנות הקבועות בחוק, יש לפנות עתה לשאלת הנזק והקשר הסיבתי. חוק איסור לשון הרע קובע כי על העוולה הנזיקית לפי החוק חלים הדינים הרלוונטיים, הקבועים כיום בפקודת הנזיקין. ראו סעיף 7 לחוק. בהתאם לכך, כדי לזכות בפיצויים על התובעים להוכיח קיומו של נזק שנגרם להם כתוצאה מלשון הרע של ישראלי. הנזק יכול להיות "נזק ממון" ו"נזק שאינו של ממון". ראו שנהר, בספרו הנ"ל, בעמ' 368.
83. התובעים טענו לנזקים הבאים: (א) 500,000 ₪ שהעבירו לסטודיו סי ביום 16.5.2021 לצורך קידום העסקה עם המשקיע הראשון; (ב) 700,000 ₪ שהעבירו לסטודיו סי ביום 10.6.2021 לצורך קידום העסקה עם פיקסלר (פסקה 150 לסיכומי התובעים; פסקה 26.1 לתצהיר מרגליות; פסקה 33.1 לתצהיר כהן; פסקה 27.1 לתצהיר אריה); (ג) 4 מיליון ₪ נוספים (בכתב התביעה תבעו התובעים סך כולל של 3 מיליון ₪). הסך של 4 מיליון ₪ נזכר בתצהירי התובעים בשני הקשרים: "עדיין תלויה ועומדת הלוואה בערבות אישית... ובערבות מדינה בסך כולל של 4,000,000 ₪"; "התנהלות הנתבע... גרמה נזק חריף למוניטין שלי ושל יתר התובעים כאנשי עסקים אשר שמנו הטוב הוא אחד מנכסינו החשובים. נזק זה מוערך על ידי בסך של 4,000,000 ₪". בסיכומיהם הבהירו התובעים שהסך של 4 מיליון ₪ נתבע על ידם בגין הפגיעה בשמם הטוב (פסקאות 152-151 לסיכומי התובעים; פסקאות 26.2-26.1 לתצהיר מרגליות; פסקאות 33.2-33.1 לתצהיר כהן; פסקאות 27.2-27.1 לתצהיר אריה). על כל פנים, התובעים לא הגישו ראיות שיבססו נזק בגין ערבות אישית (לא צורפו מסמכי הערבות האישית ולא הוגשו ראיות שתבהרנה מה עלה בגורל ההלוואה האמורה, שנלקחה על ידי סטודיו סי לפני כארבע שנים).
84. לפיכך, יידונו עתה הנזקים הנתבעים דלעיל והקשר הסיבתי הנדרש.
הנזק הנטען בנוגע לעסקה עם המשקיע הראשון
85. כנזכר, עם התקדמות המשא ומתן עם המשקיע הראשון, העבירו התובעים (או מי מהם) לסטודיו סי ביום 16.5.2021 סך של 500,000 ₪ כהון עצמי לצורך מימון פעילותה השוטפת של החברה. סך זה ירד לטמיון עם הליכי הפירוק של סטודיו סי. התובעים טענו שישראלי הוא שגרם להכשלתה של העסקה עם המשקיע הראשון; אלמלא ההכשלה, לא היה הסך האמור יורד לטמיון.
86. דין הטענה להידחות, באשר התובעים לא הוכיחו שישראלי הוא שגרם להכשלת העסקה. אמנם, מההקלטה ומתמליל הפגישה שהתקיימה בין פיקסלר לישראלי ביום 8.6.2021 עולה שישראלי טען בפני פיקסלר שבשל הדברים שאמר למשקיע הראשון, חזרו בו המשקיע מכוונתו להתקשר בעסקה עם התובעים. אולם, כפי שפורט לעיל, בשיחותיו עם פיקסלר נטה ישראלי לעתים לאמירות שהן בבחינת התרברבות וניסיון להעצים את יכולותיו, מתוך שביקש להרשים את פיקסלר. לכן, אין בדברים אלו משום ראיה מספקת להוכחת טענת התובעים. וראו גם דבריו של ישראלי כבר בשיחותיו עם פיקסלר לפיהם התרשמותו היא שממילא קיים ספק אם המשקיע הראשון היה מתקשר בעסקה, נוכח הצורך של המשקיע בהלוואות ניכרות.
87. התובעים בחרו שלא להעיד את המשקיע הראשון כעד מטעמם: לכתחילה, לבקשת התובעים, ניתנה החלטה המתירה את זימונם של המשקיע הראשון, אשתו ובתו כעדים מטעם התובעים אף ללא תצהירי עדות ראשית (ראו החלטה מיום 7.9.2023). אולם, בהמשך הודיעו התובעים כי הם מוותרים על העדות האמורה בשל נסיבות אישיות של המשקיע. אך תהא אשר תהא הסיבה לכך שהמשקיע הראשון לא העיד, בפועל משעה שלא העיד, לא הוכחה הסיבה להחלטתו שלא להמשיך במשא ומתן עם התובעים. אזכיר שפיקסלר, למשל, לא ראה לחזור בו מכוונתו העקרונית להתקשר בעסקה לרכישת מניותיה של סטודיו סי חרף דבריו של ישראלי (גם אם ביקש לשנות בעסקה סעיפים הנוגעים לניהול על ידי התובעים). על כן, לא ניתן לדעת אל נכון מדוע המשקיע הראשון חזר בו מהעסקה, והתובעים לא עמדו בנטל ההוכחה הנדרש בעניין זה.
88. לפיכך, מכיוון שלא הוכח הקשר הסיבתי הנדרש, התביעה בכל הנוגע לסך של 500,000 ₪, שהעבירו התובעים לסטודיו סי לצורך קידום העסקה עם המשקיע הראשון – נדחית בזאת.
הנזק הנטען בנוגע לעסקת פיקסלר
89. כנזכר, עם התקדמות המשא-ומתן עם פיקסלר, ביום חמישי, 10.6.2021, העבירו התובעים (או מי מהם) סך של 700,000 ₪ לחשבון הבנק של סטודיו סי, לצורך המשך תפקודה השוטף של החברה וכחלק מקידום העסקה עם פיקסלר. כפי שהבהיר פיקסלר בתצהירו:
"בהתאם לסיכום עמי, הייתה דרישה כי ככל שאבחר להשקיע בחברה, על התובעים להזרים כספים לחברה קודם לכן" (פסקה 3 לתצהיר פיקסלר).
90. עדות זו של פיקסלר התיישבה היטב עם עדותם של התובעים. ראו למשל דברי כהן לפיהם "בהתאם לסיכום עם המשקיע [=פיקסלר], הזרמנו התובעים סכום נוסף לחברה בסך של 700,000 ₪ ביום 10.6.2021" (פסקה 15 לתצהיר כהן. וראו גם פסקה 15 לתצהיר מרגליות; פסקה 15 לתצהיר אריה). כמו כן, העדות התיישבה עם סמיכות התאריכים, כאשר התובעים העבירו את הכספים ביום חמישי, 10.6.2021, יום לפני הפגישה שנועדה "לסגירת קצוות", ואשר נקבעה ליום שישי, 11.6.2021. לפיכך, כאמור, קבעתי כי התובעים העבירו לסטודיו סי סך של 700,000 ₪ ביום 10.6.2021 על יסוד סברתם כי העסקה עם פיקסלר מתקדמת, ובהתאם לתנאי שהציב פיקסלר לקידומה.
91. התובעים טענו כי מכיוון שישראלי גרם לכך שהעסקה עם פיקסלר תסוכל, אזי יש לחייב את ישראלי להשיב להם את הסך האמור, שירד לטמיון בעקבות כישלון העסקה וכניסתה של סטודיו סי להליכי פירוק, כשחובותיה עולים באופן משמעותי על הכנסותיה, כך שברור שהכספים לא יושבו לתובעים (ראו הבקשה לצו לפתיחת הליכים לשם פירוק החברה, נספח א'3 לתצהיר ישראלי). מנגד, ישראלי טען שלא הוכח שהוא שגרם לסיכולה של העסקה. לטענתו, מהתמלילים עצמם עולה שהוא דווקא ניסה לדחוק בפיקסלר ולשכנעו להתקשר בעסקה, ומאמציו אף נשאו פרי, שכן פיקסלר התכוון להתקשר בעסקה כבר בתחילת השבוע שלאחר פגישת החשיפה. לגרסתו, רק בשל התפרצותו של כהן לפגישה מיום 11.6.2021, סוכלה העסקה, ולכן לגישתו אין לתובעים אלא להלין על עצמם בעניין. עוד טען ישראלי שבכל מקרה לא ניתן לקשור בין מעשיו לבין כניסתה של סטודיו סי להליכי פירוק, שכן מצבה של סטודיו סי היה בכי רע בכל מקרה, כעולה מהדברים שנאמרו על ידי התובעים עצמם בהליכים לפירוקה.
92. כמתואר לעיל, העיון בהקלטה ובתמלילים מעלה שבתחילתה של הפגישה הראשונה מיום 4.6.2021 וכפי הנראה גם בסיור שקדם לה, עיקר מאמציו של ישראלי היו להניא את פיקסלר מלהתקשר בעסקה, תוך אמירות משמיצות אודות התובעים ואודות מצבה הכלכלי הקשה של סטודיו סי. ראו למשל דבריו של ישראלי לפיהם התובעים מבקשים למכור מניות לפיקסלר בניסיון "להפיל" את כישלונם בחברה עליו ("מה אתה הולך להפיל בן אדם כי אתה לא ידעת לנהל?", עמ' 6); דבריו לפיקסלר לפיהם: "למה שתפיל כסף? אם יש לך עודף, תגיד אני אמצא לך איפה להשקיע... שלפחות גם תרוויח. מה, תשקיע בשביל להציל מישהו אחר? מה אתה פילנטרופ? אם אתה פילנטרופ אני מרים ידיים ואני הולך" (עמ' 7); "...הם לא חתמו [על ההמחאות], אין לו כסף, אז הוא לא חתם..." (עמ' 9); ודבריו של ישראלי לפיהם החברה שביצעה בדיקת נאותות לסטודיו סי, לא עשתה עבודתה כנדרש "אם המליצו בסוף לקנות" (עמ' 11).
93. עם זאת, כאמור, משלב מסוים השתנה הכיוון, לאחר שפיקסלר הבהיר לישראלי כי אם ירכוש את החברה, ישקיע בה מיליונים וישראלי יהיה יד ימינו ואיש סודו בניהול החברה (עמ' 22 לתמליל). משלב זה החל ישראלי כבר בפגישה מיום 4.6.2021 להקדיש מאמצים לשכנע את פיקסלר בנחיצותו, ולפעול כדי לשכנע את פיקסלר לרכוש את מניות סטודיו סי, אך זאת תוך הוצאת התובעים מהחברה ומניהולה. ראו למשל דבריו החדים של ישראלי לפיקסלר ביחס לתובעים: "הם חייבים להיות בחוץ. תקשיב, הם חייבים להיות בחוץ אם אתה רוצה שהפוטנציאל של סטודיו C יגדל... אסור להם להיות שם" (עמ' 54); "אני הייתי מציע לך, עוד פעם, קח את העסק, כן? בשביל להרים, ואפשר להרים את העסק" (עמ' 60). פיקסלר השיב: "לא, אני מוציא אותם מהניהול... יכול להיות שהם יהיו באחוזים מסוימים" (עמ' 61-60). כן ראו דבריו של פיקסלר, לפיהם אם ירכוש את מניות סטודיו סי, "יהיה לך [=לישראלי] כבר פרויקט" (עמ' 61); דברי ישראלי לפיהם "זה שווה לך בסוף" (עמ' 70); דברי פיקסלר כי "אם אני אקח את זה, אתה יודע, אתה תהיה המרוויח הכי גדול" (עמ' 70), ותגובת ישראלי: "איך אומרים? שירוויחו כולם, שיהיה כיף לבוא לעבוד ותענוג... אני אומר עוד פעם, יש פוטנציאל, צריך לדעת לנהל כזה דבר, כן?" (עמ' 70).
94. באופן דומה, גם בפגישות מיום 8.6.2021 ומיום 11.6.2021, ביקש ישראלי לשכנע את פיקסלר להתקשר בעסקה תוך הדרתם של התובעים, כשהוא מבקש להצטייר בפני פיקסלר כאיש סודו ויד ימינו. ראו למשל דבריו של ישראלי לפיקסלר בפגישה מיום שישי, 11.6.2021: "אסור לך לתת להם זכויות ניהול. אסור לך כי... הם ימשיכו עם השטויות שלהם" (עמ' 4-3 לתמליל).
95. פיקסלר תיאר את הדברים בחקירתו הנגדית בדרך המתיישבת היטב עם העולה מההקלטה ומהתמליל:
"ת. ב- 11.6 היינו אמורים להיפגש כי רציתי לשנות סעיפים מסוימים בטיוטת החוזה לאור מה ששמעתי מהנתבע לאור החששות שהיו לי אבל רוב הפרטים כבר היו סגורים והגענו להסכמות ואם אני לא טועה סיכמנו על כספים מסויימים שצריכים לעבור. לי היו כמה דברים שרציתי לשנות בהסכם עצמו לאור דברי הנתבע כדי לאבטח את עצמי בעסקה שתצא אל הפועל בצורה בטוחה וטובה
...
ש. מה רצית לשנות
ת. מבחינת אחוזי שליטה לגבי החלטות שהחברה תקבל וגם לגבי הסכום של הרכישה עצמה
ש. היית אמור לרכוש את כל מניות החברה
ת. לא. דובר על 50 ואני רציתי לשנות ולרכוש אחוזים גדולים יותר כולל זכויות שליטה בלעדיים בנושא של החלטות חשובות בניהול החברה
...
ש.כ.ה. אם התובעים לא היו מסכימים להכניס את השינויים שביקשת בשליטה/מחיר, האם היית מתקשר בעסקה
ת. קשה לי להעריך עכשיו. אבל לאור האינפורמציה שקיבלתי מהנתבע אני חושב שלא" (עמ' 9-8 לפרוטוקול).
96. ישראלי עצמו אף הוא אישר בחקירתו הנגדית שפעל כדי לשכנע את פיקסלר לרכוש את מלוא מניותיה של סטודיו סי, תוך הוצאתם של התובעים מהחברה לחלוטין:
"זה היה לדרבן את פיקסלר לקחת 100% מהחברה ולא להיות שותף. לשאלת ביהמ"ש, האם בעצם רצית שפיקסלר יקנה את החברה והתובעים יצאו מן התמונה, אני משיב שכן" (עמ' 29 לפרוטוקול).
97. העסקה לא יצאה לבסוף אל הפועל בשל חשיפת הקשרים בין פיקסלר לישראלי, חשיפה שגרמה למשבר אמון בין פיקסלר לכהן. המשבר לא אפשר את שיתוף הפעולה המתחייב בין השניים, כנדרש לצורך ניהולה של החברה.
98. השתלשלות העובדות כפי שפורטה לעיל מעלה שהוכח בענייננו הקשר הסיבתי העובדתי בין התנהלותו של ישראלי לכישלון העסקה עם פיקסלר: אלמלא יצר ישראלי קשר יזום עם פיקסלר תוך השמצתם של התובעים בניסיון להוציאם מפעילות בחברה, לא היה נוצר משבר האמון בין פיקסלר לכהן עם חשיפתו של הקשר, משבר שהביא לכישלונה של העסקה ולכך שהסך של 700,000 ₪ שהשקיעו התובעים בסטודיו סי כדי לקדם את העסקה עם פיקסלר – ירד לטמיון עם כניסתה של סטודיו סי להליכי פירוק. אפילו נקבל את טענת ישראלי שמצבה של סטודיו סי היה בכי רע בכל מקרה, הסך של 700,000 ₪ הושקע בסטודיו סי על ידי התובעים רק לצורך קידומה של העסקה עם פיקסלר; משנפלה העסקה סך ספציפי זה ירד לטמיון. על מבחן ה"אלמלא" כמבחן המנחה בבחינת הקשר הסיבתי העובדתי, ראו דברי ד"ר עמוס הרמן בספרו המקיף: עמוס הרמן דיני נזיקין 154 (מהדורה שנייה, 2020).
99. השאלה מורכבת יותר מבחינת הקשר הסיבתי המשפטי. זאת, בשל מעורבותם של פיקסלר ושל כהן עצמו בהשתלשלות האירועים. המבחן המרכזי הנוגע לענייננו לבחינתו של קשר סיבתי משפטי הוא מבחן הסיכון. מבחן זה משמש את הפסיקה ביחס לכלל העוולות, והוא המבחן המכריע במקרים בהם עילת התביעה מיוסדת על עוולה של אחריות חמורה. כדברי כב' המשנה לנשיאה (כתוארו אז) ריבלין ברע"א 4394/09 לנדרמן נ' סגיב הנדסה [נבו] (30.12.2010):
"מבחן הסיכון 'אינו אלא פירוש יותר רחב – ואם תמצי לומר: הכללה – של מבחן 'הצפיות הסבירה'... מבחן הסיכון עשוי שייתפס כמבחן מסגרת, מבחן כללי המשקף את מהותה של הסיבתיות המשפטית, מבחן שיש לו פנים אחדות ומשתנות. מבחן הסיכון, בוחן, במבט לאחור, אם הנזק שנגרם מהווה התממשות של הסיכון או הסיכונים שהפכו מראש את ההתנהגות לעוולתית. מבחן הסיכון הוא איפוא מבחן של סינון המבקש להבטיח כי האחריות המוטלת בדיעבד, מתיישבת עם ההיגיון והתכלית ששימשו מראש לראיית ההתנהגות כהתנהגות עוולתית. המסגרת של מבחן הסיכון מתמלאת תוכן מכוח ההסדר המשפטי הרלבנטי. מקום בו מדובר בעוולת הרשלנות – הסיכונים העוולתיים הם הסיכונים הצפויים, שאינם סבירים. האחריות החמורה, לעומת זאת, עשויה להיות מוטלת גם על סיכונים סבירים ובלתי-צפויים. תוכנו של הסיכון נקבע לפי ההסדר המגדיר את הסיכון העוולתי. השאלה היא שאלת הפרשנות של מטרת ההסדר החוקי – מהם הסיכונים שבגינם ביקש ההסדר החוקי להטיל אחריות. מבחן הצפיות נתפס, במסגרת המינוח הזה, כנגזרת קונקרטית של מבחן הסיכון, כלומר: כיישומו הספציפי של מבחן הסיכון על עוולת הרשלנות" (שם, בפסקה 8 לפסק-הדין).
100. במקרה הנוכחי, מבחן הסיכון מוליך למסקנה הברורה לפיה התקיים בענייננו קשר סיבתי משפטי כנדרש. חוק איסור לשון הרע קובע במפורש כי "לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול... לפגוע באדם במשרתו... בעסקו, במשלח ידו או במקצועו" (סעיף 1(3) לחוק איסור לשון הרע). מכאן שהמחוקק גילה דעתו שאחת התכליות המובהקות של חוק איסור לשון הרע, המצויות בבירור בגדרי הסיכונים מפניהם נועד החוק להגן, עניינה ההגנה על מקום עבודתו או עסקו ופרנסתו של הנפגע.
101. מן הראיות עולה שישראלי ביקש לפגוע בעיסוקם ובמשלח ידם של התובעים, והוא חזר ואמר לפיקסלר שעליו להוציא את התובעים מכל היבט הכרוך בניהול של סטודיו סי. ראו פירוט הראיות שהובא לעיל. ישראלי אמנם לא צפה שהפגיעה בתובעים תנבע בפועל מכך שייחשף הקשר בינו לבין פיקסלר, אולם אין בכך ולא כלום. "וְאַל תֹּאמַר דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁמוֹעַ שֶׁסּוֹפוֹ לְהִשָּׁמַע", "לֹא תְּגַלֶּה סוֹדְךָ אֲפִלּוּ בֵּינְךָ לְבֵין עַצְמְךָ וְתֹאמַר שֶׁאֵין כָּאן מִי שֶׁיִּשְׁמָעֲךָ, לְפִי שֶׁסּוֹפוֹ לְהִשָּׁמַע, כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל" (אבות ב, ה; פירוש רבי עובדיה מברטנורא, שם). טבעם של דברי לשון הרע הוא שהם עלולים להתגלגל ולהתגלות, על ההשלכות השונות שיכולות לנבוע מגילוי זה. זהו חלק ממתחם הסיכון הטבעי והמתבקש של העוולה, ועל כן התקיים בענייננו קשר סיבתי משפטי בין דברי לשון הרע של ישראלי לכישלון העסקה ולנזק שנגרם לתובעים כתוצאה מכך.
102. לפיכך, התקיים בענייננו מבחן הסיכון, והוכח הקשר הסיבתי (העובדתי והמשפטי) בין מעשיו של ישראלי לכישלון ההתקשרות בין פיקסלר לתובעים, על הפגיעה שנגרמה לתובעים כתוצאה מכך מחמת שהסך של 700,000 ₪, שהשקיעו לצורך קידום ההתקשרות, ירד לטמיון.
103. על כן, התביעה בכל הנוגע לסך של 700,000 ₪ מתקבלת בזאת, ואני מחייבת את ישראלי לשלם לתובעים סך זה.
הנזק הנטען בנוגע לפגיעה במוניטין
104. כנזכר, התובעים טענו לנזק בסך 4 מיליון ₪ בגין הפגיעה במוניטין ובשם הטוב (כשסכום התביעה עמד על 3 מיליון ₪). אולם, כל שטענו התובעים בתצהיריהם ביחס לנזקם הנטען הנ"ל הוא המשפט הבא: "התנהלות הנתבע, לרבות ההכפשות של יתר התובעים ושלי במסגרת ניסיונות השכנוע של [המשקיע] להימנע מהשלמת העסקה, גרמה נזק חריף למוניטין שלי ושל יתר התובעים כאנשי עסקים אשר שמנו הטוב הוא אחד מנכסינו החשובים. נזק זה מוערך על ידי בסך של 4,000,000 ₪" (פסקאות 26.2-26.1 לתצהיר מרגליות; פסקאות 33.2-33.1 לתצהיר כהן; פסקאות 27.2-27.1 לתצהיר אריה). גם בחקירות הנגדיות של כהן ואריה נאמרו בעניין זה אמירות מעטות וכלליות ביותר. ראו למשל דבריו של אריה לפיהם "לעניין לשון הרע – זה פוגע בי ברמה האישית... שגנבנו דברים זה לשון הרע... יש שם משפטים שכל משפט שהוא אמר מעבר לזה שזה שקר זו פגיעה" (עמ' 23 לפרוטוקול מיום 14.12.2023). מעבר לכך לא נאמר ולא פורט דבר, ולא הוגשה כל ראיה שהיא שיש בה כדי לתמוך בטיעוני התובעים. לא ניתן לטעון לפגיעה במוניטין, בוודאי בסכום האמור, מבלי לתמוך זאת בכל ראיה שהיא, זולת באמירות כלליות. בנסיבות אלו, לא ניתן לקבל את טענות התובעים בדבר נזק כאמור, שכן הטענות לא הוכחו. בוודאי שאין מקום להעלות בסיכומים טענות החורגות מתיאור הנזק כפי שהופיע בעדויות התובעים (ראו פסקאות 152-151 לסיכומי התובעים).
105. עם זאת, יש מקום לפסוק לתובעים – כבקשתם החלופית – פיצויים ללא הוכחת נזק מכוח סעיף 7א לחוק איסור לשון הרע. וראו דברי כב' השופט (כתוארו אז) פוגלמן בע"א 6903/12 Canwest Global Communications Corp נ' עזור [נבו] (22.7.2015), שם נדונו דברי לשון הרע שנאמרו אגב סכסוך עסקי:
"בית משפט זה כבר עמד על הקושי... הנובע מהבעייתיות שבהצגת ראיות להוכחת הנזק שנגרם לשם הטוב של הנפגע, קל וחומר לכימותו... [אחת הדרכים לענות על קושי זה] היא המנגנון הקבוע בסעיף 7א(ב) לחוק איסור לשון הרע, שאותו ניתן לכנות 'המסלול הסטטוטורי'...
...להשקפתי סכום הפיצויים המתאים למקרה זה בא בגדריו של סעיף 7א לחוק" (שם, בפסקאות 61-60 לפסק-הדין).
106. גובה הפיצוי שניתן לפסוק ללא הוכחת נזק קבוע בסעיף 7א לחוק איסור לשון הרע, לאמור:
“)ב) במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק זה רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק.
(ג) במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק זה, שבו הוכח כי לשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע, פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום כאמור בסעיף קטן (ב), ללא הוכחת נזק" (ההדגשות הוספו).
107. מן הראיות עלה, כמתואר, שישראלי פרסם את דברי לשון הרע בכוונה לפגוע בתובעים, היינו כשהוא מבקש להוציאם מכל היבט ניהולי בסטודיו סי. לכן, צודקים התובעים שסכום הפיצוי המרבי ללא הוכחת נזק שניתן לפסוק בעניינם עומד על 100,000 ₪ בצירוף הצמדה בהתאם למנגנון ההצמדה הקבוע בחוק (למנגנון ההצמדה, ראו סעיף 7א(ה) לחוק).
108. פסיקת בית המשפט העליון קובעת כי בגדרי שיקול הדעת הנתון לבית המשפט בקביעת סכום הפיצויים לפי חוק איסור לשון הרע, יש מקום לשקול גם את נסיבותיו האישיות ומצבו הכלכלי של המפרסם, ובכלל זה את היותו אדם פרטי במובחן, למשל, מתאגיד פרסומי. ראו דברי כב' השופטת פרוקצ'יה בעניין נודלמן לעיל, לפיהם יש לשקול גם היותו של המפרסם "איש פרטי, בגיל מתקדם, גמלאי ובעל יכולת כלכלית מוגבלת" (שם, בפסקה 76 לפסק-הדין).
109. לפיכך, במניין השיקולים ראיתי לחייב את ישראלי לשלם לתובעים סך של 100,000 ₪ נכון להיום (היינו ללא הצמדה לפי המנגנון הקבוע בסעיף 7א(ה) לחוק איסור לשון הרע). זאת, נוכח מצבו הכלכלי והבריאותי, שמפאת צנעת הפרט לא נפרטו (ראו נספח ב' לתצהיר ישראלי; עמ' 25 שו' 23-22 לפרוטוקול מיום 14.12.2023); ומנגד, בהינתן שדברי לשון הרע נאמרו ביחס לשלושה תובעים, והם חזרו ונשנו מפי ישראלי מספר פעמים במספר פגישות. וראו סעיף 7א(ד) לחוק לפיו "לא יקבל אדם פיצוי ללא הוכחת נזק, לפי סעיף זה, בשל אותה לשון הרע, יותר מפעם אחת". למספר הנפגעים כשיקול רלוונטי לקביעת גובה הפיצוי ללא הוכחת נזק, השוו בשינויים המחויבים לרע"א 2855/20 פלונית נ' פלוני [נבו] (6.10.2022).
110. לפיכך, אני מחייבת את ישראלי לשלם לתובעים פיצוי ללא הוכחת נזק בסך 100,000 ₪ בגין הפגיעה בשם הטוב.
רשלנות
111. התובעים טענו שמעשיו של ישראלי מקיימים גם את רכיביה של עוולת הרשלנות, לפי סעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. כידוע, רכיביה של עוולת הרשלנות לפי המודל המסורתי הם אלו: חובת זהירות (מושגית וקונקרטית), הפרת החובה (התרשלות),קשר סיבתי ונזק. לפי המודל החדש שנזכר בפסיקה העדכנית, רכיביה של העוולה הם אלו: בחינת ההתרשלות, קשר סיבתי ושיקולי מדיניות. וראו דברי כב' השופט עמית בע"א 4486/11 פלוני נ' שירותי בריאות כללית, פ"ד סו(2) 682, פסקאות 11, 18 (2013). לסקירה מקיפה של העמדות השונות בפסיקה בסוגיית רכיביה של עוולת הרשלנות, ראו ד"ר הרמן, בספרו הנ"ל, בעמ' 80-68.
112. במקרה הנוכחי התגלעה מחלוקת בין הצדדים בשאלת קיומה של חובת זהירות בין ישראלי לתובעים. התובעים טענו שישראלי היה "נושא משרה" בסטודיו סי, כמשמעו בסעיף 252 לחוק החברות, התשנ"ט- 1999, וככזה הוא חב בחובת זהירות כלפי סטודיו סי וכלפי התובעים. ראו סעיף 252 לחוק החברות, שקובע במפורש קיומה של חובת זהירות המוטלת על נושא משרה. מנגד, הנתבע טען שאינו "נושא משרה", ושאינו חב בחובת זהירות כלפי התובעים אלא חובתו הייתה כלפי סטודיו סי, וחובתו זו כלל לא הופרה, שכן במעשיו ביקש לקדם את עניינה של סטודיו סי, משום שסבר שדרך ניהולם של התובעים מזיקה לה.
113. אכן, לא הוכח שישראלי היה "נושא משרה" בסטודיו סי. "נושא משרה" מוגדר בסעיף 1 לחוק החברות כ"מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, כל ממלא תפקיד כאמור בחברה אף אם תוארו שונה, וכן דירקטור, או מנהל הכפוף במישרין למנהל הכללי". על פרשנותו של מונח זה עמדו פרופ' זוהר גושן וד"ר אסף אקשטיין, לאמור:
"המונח 'נושא משרה'... בדיני החברות עשוי להתייחס לגורמים שונים בחברה הממלאים פונקציות ניהוליות בכירות...
מרכיב מרכזי בפרשנות בית המשפט להגדרת 'נושא משרה' הוא מידת הבכירות של הגורם הרלוונטי בחברה... בין מבחני העזר שבית המשפט צפוי להחיל לבחינת סיווגו של פלוני כנושא משרה מצויים מעמדו של פלוני בחברה; המידה שבה השתלב בחלוקת והפעלת הכוח בחברה; מידת השפעתו בחברה, והאם היה בכוחו להשפיע על הכוונת ענייני החברה; מהות הפעולות שביצע; הסמכויות שהיו בידו; וכן האופן שבו נתפס תפקידו של פלוני על ידו ועל ידי עמיתיו" (זוהר גושן ואסף אקשטיין דיני חברות 230-229 (2023). ההדגשה במקור).
114. במקרה הנוכחי, לא הוכח שישראלי נשא בתפקיד בכיר או בעל השפעה כלשהי בהכוונת ענייניה של החברה, ולא הוכח שהוא השתלב באופן כלשהו בחלוקת הכוח והפעלתו בחברה. כאמור, ישראלי היה מנהל תפעול ואחזקה בסטודיו סי, וככזה דאג לתחזוקת החברה, אך לא הוכח שהיו לו סמכויות כלשהן מעבר לכך.
115. זאת ועוד, חובת הזהירות המוטלת בחוק החברות על "נושא משרה" היא כלפי החברה. סעיף 252(א) לחוק החברות קובע במפורש כי "נושא משרה חב כלפי החברה חובת זהירות כאמור בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]" (ההדגשה הוספה). בענייננו, סטודיו סי אינה תובעת בהליך הנוכחי אלא מי שהיו בעלי מניותיה. לכן חובת הזהירות הקבועה בסעיף 252(א) לחוק החברות אינה נוגעת לענייננו. אמנם, סעיף 252(ב) לחוק החברות קובע כי "אין בהוראת סעיף קטן (א) כדי למנוע קיומה של חובת זהירות של נושא משרה כלפי אדם אחר". וראו גם ההוראה הקרובה הקבועה בסעיף 254(ב) לחוק החברות בעניין חובת אמונים. אך כבר הובהר כי "סעיף זה, כשלעצמו, אינו מייצר חובת אמונים כלפי אדם אחר. את הסעיף יש לקרוא כסעיף שכל תכליתו להבהיר כי אין מניעה שתצמח חובת אמונים ממקור משפטי אחר, כלפי אדם אחר" (גושן ואקשטיין, בספרם הנ"ל, בעמ' 257). על כן, סעיף 252 (או סעיף 254) לחוק החברות אינם מלמדים על קיומה של חובת זהירות של ישראלי כלפי התובעים.
116. התובעים הוסיפו והפנו לחוק השליחות, התשכ"ה-1965 כמקור נטען לחובת זהירות המוטלת על ישראלי כלפיהם. אולם, משעה שקבעתי שישראלי פעל ללא ידיעתם של התובעים ולא כשלוח מטעמם, ממילא אין בחוק השליחות כדי להקים חובת זהירות של ישראלי כלפי התובעים. שליחות היא "יפוי כוחו של שלוח לעשות בשמו או במקומו של שולח פעולה משפטית כלפי צד שלישי" (סעיף 1(א) לחוק השליחות. ההדגשה הוספה). התפקיד היחיד שהוטל על ישראלי על ידי התובעים הוא ליוויו של פיקסלר לסניף רלוונטי של סטודיו סי. מדובר בעניין טכני-פיזי לחלוטין, ולא בפעולה משפטית שהוטלה על ישראלי. וראו דברי פרופ' אהרן ברק לפיהם "אם ראובן מבקש משמעון כי שמעון ייצגו... בארוחה ושמעון עושה כן, פעולתו של שמעון אינה משפטית אלא מטריאלית, שכן לא חל כל שינוי במצבו המשפטי של ראובן... אדם המעביר לשמעון, לפי בקשתו של ראובן, ספר שראובן חייב להשיב לשמעון, אינו מבצע פעולה משפטית בשמו של ראובן. אכן, פעולה משפטית נבדלת מפעולה 'מטריאלית' (פיסית) ואין חוק השליחות חל על פעולות מטריאליות" (אהרן ברק חוק השליחות 383, 388-387 (כרך א, מהדורה שנייה, 1996)).
117. אולם, עדיין יש לקבוע שקיימת חובת זהירות בין התובעים לישראלי, שהופרה על ידי ישראלי, כמתחייב מהכללים הרגילים הנוגעים לעוולת הרשלנות. כדברי ד"ר עמוס הרמן:
"השאלה אם קיימת חובת זהירות במערכת עובדתית נתונה היא שאלה שבחוק. קיומה של חובת זהירות הוא פונקציה של עקרונות של צדק, הגינות ומוסר. קיום החובה תלוי גם בשיקולים של מדיניות, בשיקולים כלכליים, חברתיים, ביטחוניים, בטיחותיים, פוליטיים ואחרים" (ד"ר הרמן, בספרו הנ"ל, בעמ' 47).
118. ישראלי החזיק – מכוח תפקידו כמנהל תפעול ואחזקה – במפתחות למשרדים ולסניפים השונים של סטודיו סי. מי שניתנים בידיו מפתחות לצורכי תחזוקה ותפעול, עליו לעשות במפתחות שימוש לצרכים אלו בלבד, והוא אינו רשאי לצלם או ליטול מסמכים ומחשב ללא הסכמת בעליהם. אחרת, הוא מפר את חובת הזהירות המוטלת עליו כמי שהמפתחות הופקדו בידיו למטרה ספציפית. הדברים פשוטים ומובנים מאליהם. והשוו, בשינויים המחויבים, לסעיף 2(5) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א- 1981, שקובע כי "פגיעה בפרטיות היא... העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב".
119. לכך יש להוסיף שטענתו של ישראלי לפיה הוא חב בחובת אמון כלפי סטודיו סי, ולא כלפי התובעים שהיו בזמנו בעלי מניותיה, היא טענה קשה. בחברה שיש בה בעלי מניות בודדים, רואה הפסיקה בהקשרים רבים את החובה כלפי החברה כחובה שחלה גם כלפי בעלי מניותיה. ראו למשל דברי פרופ' גושן וד"ר אקשטיין לפיהם "נסיבות נוספות שהוזכרו בפסיקה ככאלו שעשויות להצדיק הכרה בחובת אמונים כלפי בעל מניות, הן ... כאשר מדובר בחברה פרטית קטנה" (בספרם הנ"ל, בעמ' 258); ודברי כב' השופטת רונן בע"א 9308/20 פקיד שומה עכו נ' בית חוסן בע"מ [נבו] (13.2.2023), לפיהם "בחברות שהן מעין-שותפויות ישנם מקרים בהם ניתן לראות בעילת תביעה של החברה כעילת תביעה אישית של בעל מניה" (שם, בפסקה 4 לפסק-הדין).
120. לפיכך, אני קובעת שישראלי – שצילם מסמכים ונטל מחשב ללא הסכמת התובעים – התרשל כלפי התובעים. למותר לציין שהפסיקה הכירה בכך שעוולת הרשלנות יכולה להתקיים גם במקרה של התנהגות מכוונת. כדברי כב' השופט (כתוארו אז) פוגלמן: "תביעה המבוססת על עוולת הרשלנות אינה סותרת את קיומם של מעשים מכוונים או זדוניים. אֵלו עשויים להתקיים גם בעוולת הרשלנות, ובלבד שמדובר בהתנהגות הסוטה מסטנדרט ההתנהגות של האדם הסביר" (ע"א 2144/13 עזבון מנטין ז"ל נ' הרש"פ, בפסקה 139 [נבו] (6.12.2017)).
121. אשר לנזק ולקשר הסיבתי מחמת ההתרשלות: הנזק הנתבע כאן חופף במלואו לנזק שנתבע לפי הפירוט שהובא ביחס לעוולה לפי חוק איסור לשון הרע. נוכח חפיפה זו, לא ראיתי לשוב ולהידרש לדברים, ואסתפק בהפניה לניתוח לעיל. ראו בפרט משבר האמון בין כהן לפיקסלר שנוצר גם בשל איסוף המידע והמסמכים על ידי ישראלי מאחורי גבו של כהן. לחפיפה אפשרית בין עוולת הרשלנות לעוולה לפי חוק איסור לשון הרע, ראו ע"א 211/82 ננס נ' פלורו, פ''ד מ(1) 210 (1986); פרופ' גדרון, במאמרה הנ"ל.
חוק עוולות מסחריות; עוולת הגזל; הפרת חובה חקוקה
122. התובעים הוסיפו וטענו שישראלי ביצע כלפיהם עוולה של "גזל סוד מסחרי" לפי חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 בשל כך שנטל והציג בפני פיקסלר את מחשבו של כהן, צילומי המחאות, נתונים בדבר הסכמי השכירות, ועוד, ואלו ברגיל נחשבים ל"סוד מסחרי", שגזילתו היא עוולה. ראו סעיפים 5, 6, 11 לחוק עוולות מסחריות. כן דברי כב' השופט עמית בספרו חסיונות ואינטרסים מוגנים – הליכי גילוי ועיון במשפט האזרחי והפלילי 1039 (2021)); דברי כב' השופט מינץ ברע"א 8362/17 דלק מוטורס בע"מ נ' מדינת ישראל, בפסקה 34 להחלטה [נבו] (4.1.2018); פרופ' מיגל דויטש עוולות מסחריות וסודות מסחר 447 (התשס"ב)); פרופ' גד טדסקי "סודות עסקיים" הפרקליט לה 5, 26 (התשמ"ג).
123. עוד טענו התובעים שנטילת מחשבו של כהן על ידי ישראלי ללא רשות מקיימת את רכיביה של עוולת הגזל, כקבוע בסעיף 52 לפקודת הנזיקין. לעניין זה שישראלי התכוון להשיב את המחשב לכהן, ראו העוולה של "עיכוב נכס שלא כדין", כקבוע בסעיף 49 לפקודת הנזיקין.
124. אולם, עוולות אלו (גזל; גזל סוד מסחרי) אינן מתכתבות עם הנזק שתבעו התובעים בתביעתם. הנזק הרלוונטי לעוולת הגזל (ולעוולה של עיכוב נכס שלא כדין), הוא הנזק הרכושי-פיזי למחשב (ראו פרופ' דויטש, בספרו הנ"ל, בעמ' 657). נזק רכושי-פיזי למחשב לא הוכח, ואינו קשור לנזקים שתבעו התובעים בתביעתם.
125. הוא הדין בעוולה של גזל סוד מסחרי. כנזכר, התובעים תבעו נזקים בגין ירידה לטמיון של כספים שהשקיעו בחברה ובגין הפגיעה בשם הטוב. נזקים אלו אינם קשורים לערך המוגן על-ידי העוולה של גזל סוד מסחרי, שעניינה הגנה מפני חשיפת תוכנו של סוד מסחרי, היינו "הנזק האפשרי לתחרותיות, לחופש העיסוק, ולזרימה החופשית של הידע בחברה" (פרופ' דויטש, בספרו הנ"ל, בעמ' 760). אף לא אחד מעדי התובעים טען שחשיפתו של הסוד המסחרי היא שגרמה בענייננו לנזקים הנתבעים.
126. לפיכך, אין רלוונטיות בתביעה הנוכחית – נוכח הנזקים שנתבעו בה – לעוולת הגזל או לעוולה של גזל סוד מסחרי. נוכח מסקנה זו, לא ראיתי להידרש לטענות אפשריות נוספות ביחס לאי-תחולתן של עוולות אלו במקרה הנוכחי.
127. התובעים הוסיפו וטענו כי ישראלי ביצע את העוולה של הפרת חובה חקוקה, הקבועה בסעיף 63 לפקודת הנזיקין. אולם, טיעונם של התובעים בהקשר זה חופף במלואו לטיעונים שכבר נדונו. כמו כן, החובות החקוקות שהתובעים טענו שישראלי הפר, הן החובות הקבועות בחוק עוולות מסחריות ובחוק איסור לשון הרע (ראו פסקה 125 לסיכומי התובעים). ספק אם יש לחובות אלו רלוונטיות לעוולה של הפרת חובה חקוקה. ראו סעיף 63 לפקודת הנזיקין, שקובע כי העוולה של הפרת חובה חקוקה אינה חלה ביחס לחובות חקוקות שנקבעו ב"פקודה זו" [פקודת הנזיקין]. כן ראו סעיף 7 לחוק איסור לשון הרע וסעיף 11 לחוק עוולות מסחריות, המפנים לפקודת הנזיקין לעניין רכיבי העוולה שבחוקים אלו. לפיכך, העוולה של הפרת חובה חקוקה אף היא אינה נוגעת לענייננו.
התוצאה
128. התביעה מתקבלת בזאת באופן חלקי, ועל ישראלי לשלם לתובעים סך כדלקמן:
(א) 700,000 ₪ בגין הכספים שהשקיעו התובעים לצורך קידום ההתקשרות עם פיקסלר.
(ב) 100,000 ₪ כפיצוי ללא הוכחת נזק בגין הפגיעה בשמם הטוב.
129. שאר רכיבי התביעה נדחים.
130. משעה שהתביעה התקבלה באופן חלקי, אני מחייבת את ישראלי בהוצאות משפט וכן בשכ"ט עו"ד על הצד הנמוך בסך 30,000 ₪.
זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 60 יום.