תפ (ב"ש) 55295-11-21 מדינת ישראל נ' יעקב מלכה

בית המשפט המחוזי בבאר שבע

ת"פ 55295-11-21 מדינת ישראל נ' מלכה ואח'

לפני כבוד השופט, סגן הנשיא יואל עדן

המאשימה:
מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד שלום שיפר – פמ"ד

נגד

הנאשמים: 1.יעקב מלכה
ע"י ב"כ עו"ד בועז קניג, עו"ד משה יצחק אוסדיטשר ועו"ד ישראל זיסיקנד
2.אבי מסס
3.פלמ"ח (בשירות בטחון גיא אילת) בע"מ (פורמלי)
ע"י ב"כ עו"ד ליאת בכור ועו"ד אורי שפיגל

הכרעת דין
1. כתב האישום המתוקן ("כתב האישום") מייחס לנאשמים ביצוע העבירות הבאות:
לנאשם 1 ביצוע עבירות של קבלת שוחד לפי סעיף 290(א) לחוק העונשין, מרמה והפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק העונשין, ומרמה ותחבולה לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש).
לנאשמים 2 ו-3 ביצוע עבירות של מתן שוחד לפי סעיף 291 לחוק העונשין, מרמה והפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק העונשין, וניהול ספרי חשבונות כוזבים לפי סעיף 220(4) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש).

על פי עובדות כתב האישום:
1. בין השנים 2013-2020 כיהן נאשם 1 כמנהל אגף הספורט בעיריית אילת ("העירייה"), ובין היתר היה אחראי על הזמנת שירותי אבטחה לאירועי ספורט.
2. בתקופה הרלוונטית לכתב האישום היה הנאשם "עובד ציבור" כהגדרתו בסעיף 34כד לחוק העונשין.
3. בתקופה הרלוונטית לכתב האישום שימש נאשם 2 כבעל מניות ומנהל של נאשמת 3 שהיא חברה העוסקת בין השאר באבטחה.
4. בתקופה הרלוונטית לכתב האישום העניקה נאשמת 3 לעיריית אילת שירותי אבטחה באירועים שונים ובכללם אירועי ספורט.
5. בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, נאשם 1 כמנהל אגף הספורט בעיריית אילת עסק בהזמנת שירותי אבטחה מנאשמת 3 עבור אירועי ספורט ובין היתר אירועים בהם נאשם 1 שימש כמנהל אירוע וקיבל עבורם שכר מנאשמת 3.
6. נאשמים 1 ו- 2, במועד מדויק שאינו ידוע למאשימה בשנת 2013, סיכמו ביניהם כי נאשמת 3 תעסיק את נאשם 1 כמנהל אירועים במשחקי הכדורסל בעיר אילת בכלל ושל הפועל אילת בפרט. שכרו של נאשם 1 גילם את עבודתו בפועל של נאשם 1 בניהול אירועי ספורט עבור נאשמת 3, שכר המהווה שוחד שכן מדובר בפעולה הקשורה במילוי תפקידו של נאשם 1, וכן כדי להטות את נאשם 1 למשוא פנים בדרך כלל לטובת נאשמים 2-3.
7. נאשמת 3 קיבלה מימון עבור אבטחת משחקי הכדורסל של הפועל אילת בכדורסל ובכלל זה שכרו של נאשם 1 כמנהל אירועים במשחקי הכדורסל, כאשר בין שנת 2013 ועד לינואר 2016 קיבלה המימון מחברת "קום – ספורט בע"מ", ובין פברואר 2016 ועד 2020 קיבלה המימון מעיריית אילת.
8. בשנת 2017, זכתה חברת "ATEAM", במכרז למתן שירותי אבטחה לאירועים של עיריית אילת.
9. בעקבות המכרז מנהליו של נאשם 1 בעירייה הורו לו להזמין שירותי אבטחה למשחקי הכדורסל של הפועל אילת מחברת "ATEAM111 "חרף זאת המשיך נאשם 1 להזמין שירותים אלה מנאשמת 3.
10. בהתאם לסיכום שלעיל, קיבל לידיו נאשם 1 מידי נאשם 2 באמצעות נאשמת 3 מתת, הן במישרין – לחשבון הבנק של נאשם 1, הן בעקיפין – באמצעות חשבונות הבנק של בניו, ס. וא. מלכה.
11. הכספים שמסרה נאשמת 3 לידי נאשם 1 פוצלו באופן שנאשם 1 קיבל רק חלק מהכספים ובניו קיבלו עבורו היתרה בסך 219,358 ₪, דבר אשר הפחית את חבות המס שלו, ותוך כדי כך שהנאשם 2 ערך רישום כוזב במסמכי נאשמת 3 לפיו עסקינן בשכר עבור בניו נאשם 1.
12. נאשמים 2 ו-3 ניהלו ספרי חשבונות כוזבים במזיד ובכוונה להשתמט ממס בכך שכללו הוצאות השוחד כהוצאה בספרי החשבונות של נאשמת 3, תוך כדי הצגתם כהוצאות שכר לגיטימיות בעוד הללו אינם מוכרים כהוצאה.
13. סה"כ קיבל לידיו הנאשם 1 מנאשמת 3 באמצעות נאשם 2, בין במישרין בין בעקיפין כ- 335,873 ₪. להלן פירוט הכספים שהועברו לידי נאשם 1 באמצעות חשבונות הבנק השונים:
בעל החשבון שנה סכום סה"כ
נאשם 1 2017
2018
2019
2020 28,000
38,500
14,000
36,015 116,515 ₪

ס. מלכה 2014
2015
2016 28,790
30,750
21,000 80,540 ₪
א. מלכה 2015
2016
2017
2018
2019 3,987
4,831
55,000
55,000
20,000 138,818 ₪
סה"כ 335,873 ₪.

14. נאשם 1, בנסיבות המתוארות לעיל, קיבל בעשרות הזדמנויות שוחד מנאשמים 2 ו-3 בסכום כולל של 335,873 ₪ בעד פעולה הקשורה בתפקידו. כמו כן נאשם 1 עשה מעשה של מרמה והפרת אמונים שפגע בציבור בכך שפעל במרמה, בניגוד עניינים חריף, סטה מהשורה לטובת נאשמים 2 ו-3 והכל למען הפקת רווח כלכלי אישי.
15. נאשם 2 ונאשמת 3, בנסיבות המתוארות לעיל, נתנו בעשרות הזדמנויות שוחד לנאשם 1 בסכום כולל של ₪ בעד הפעולה הקשורה במילוי תפקידו. נאשם 2 ונאשמת 3, בצוותא חדא עם נאשם 1, הפרו אמונים בכך שהתקשרו בהתקשרות אשר ידעו שתציב את נאשם 1 ניגוד עניינים חריף והכל כדי להפיק מכך רווחים. נאשם 2 ונאשמת 3 ניהלו ספרי חשבונות כוזבים בין השנים 2014-2020. (הערה – בכתב האישום לא צוין בסעיף 15 הסכום, אולם הוא צוין בסעיף 14).
16. נאשם 1, במעשיו המתוארים לעיל, עשה שימוש בעורמה ובתחבולה על מנת להשתמט מתשלום מס בסך 335,873 ₪ בין השנים 2014-2020.
המענה לכתב האישום
2. תשובת נאשם 1 לכתב האישום:
נאשם 1 מאשר כי כיהן כמנהל אגף הספורט בעיריית אילת בתקופה הרלבנטית, דהיינו עד שנת 2020.
נאשם 1 מאשר כי שימש כמנהל אירוע במשחקי כדורסל של הפועל אילת, ונטען כי כמעט כל שבוע הופיע בטלוויזיה, וכל העירייה ידעו מראש.
לטענת נאשם 1, משחקי הכדורסל אינם אירועי העירייה, הפועל אילת היא חברה פרטית, וזה לא קשור לעירייה.
נאשם 1 לא שימש כמנהל אירוע מטעם נאשמת 3, באף אירוע שאינו משחק כדורסל של הפועל אילת.
נאשם 1 עבד אצל קבוצת הכדורסל והוא קיבל את השכר שלו כמנהל אירוע מקבוצת הכדורסל דרך חברת האבטחה הנאשמת 3.
קבוצת הכדורסל הייתה צריכה לשלם לנאשם 1, אך התשלום בוצע באמצעות נאשמת 3, וגם הבעלים של קבוצת הכדורסל הוא זה שסגר את העסקתו של נאשם 1, אל מול נאשם 1.
נאשם 1 כפר בטענה כי העסקתו כמנהל אירוע סוכמה על ידו מול נאשם 2, ונטען כי סיכום עבודתו התבצע אל מול נציגי קבוצת כדורסל, ובהם מר מוטי אמסלם ז"ל.
נטען כי שכרו גילם את עבודתו בפועל כמנהל אירוע במשחקי הכדורסל של הפועל אילת, ונאשם 1 כפר בטענה כי מדובר בשוחד, וטען כי מדובר בשכר שהגיע לו עקב עבודתו.
נאשם 1 כפר בטענה כי מדובר בפעולה הקשורה במילוי תפקידו כמנהל אגף הספורט, ובטענה כי יש בכך כדי להטותו למשוא פנים לנאשמים 2-3, וכי בפועל מאז 2016-17 נאשמת 3 לא אבטחה כלל אירועי עירייה.
נטען כי קבוצת הכדורסל לא קשורה בשום דרך וצורה לעיריית אילת.
ביחס לטענה כי נאשמת 3 קיבלה מימון עבור אבטחה ובכלל זה שכרו של נאשם 1, הנאשם כופר מחוסר ידיעה, ונטען כי הוא לא יכול לדעת האם השכר שלו שולם מהמימון או ממקור אחר.
נאשמת 3 היא זו שביצעה בזמנו את האבטחה של המשחקים, שהם לא בבחינת אירועי עירייה, ובמסגרת הזו נאשם 1 קיבל את שכרו הצנוע הרגיל לתפקיד אותו ביצע.
נטען כי נאשם 1 אינו יודע מה היה הסיכום בין קבוצת כדורסל לבין הנאשמת 3, ובפועל הוא קיבל שכר רגיל עבור מה שהוא עשה, והשכר שולם מאת הנאשמת 3.
נאשם 1 מאשר כי בשנת 2017 זכתה חברת אייטים במכרז למתן שירותי אבטחה לעיריית אילת.
נאשם 1 כפר בטענה כי חרף כך שבעקבות המכרז הורו לו מנהליו בעירייה להזמין שירותי אבטחה למשחקי הכדורסל של עיריית אילת מחברת אייטים, וכי חרף זאת המשיך להזמין שירותים אלו מנאשמת 3.
נאשם 1 כפר בטענה כי קיבל שוחד, וטען כי מדובר בשכר שקיבל עבור עבודתו, כפר כי עבודתו כמנהל אירוע קשורה בתפקידו כמנהל אגף הספורט בעירייה, כפר כי עשה מעשה מרמה והפרת אמונים, וטען כי לא יעלה על הדעת שעבודתו הגלויה וידועה לכל בליגת העל כאשר על חזהו מתנוסס תג רחב עם שמו ותמונתו והמשחקים משודרים בטלוויזיה, היא פעולה מרמתית, כפר כי פעל בניגוד עניינים חריף וסטה מהשורה לטובת נאשמים 2-3, ובצוותא עמו כדי לקבל אישור מיוחד להעסקתו כמנהל אירוע, וכפר כי פעל למען רווח כלכלי אישי.
ביחס להעברת השכר לנאשם 1 באמצעות בניו, הנאשם מאשר ונטען כי מדובר בחלק מהשכר שהועבר באמצעות בניו, לנוכח התשובות שקיבל מהממונים בעיריית אילת בקשר לבקשותיו לתיאום מס ואישור עבודה. ונטען כי זה בוצע "כתוצאה משיקול מס כזה או אחר, תכנון מס כזה או אחר, שהנאשם 1 נאלץ לעשות לאחר שהממונים עליו בעיריית אילת דחו אותו בלך ושוב, ותעבוד הכל בסדר הכל יסתדר נסדר את תיאומי המס בצורה כזו או אחרת".
ביחס לסכומים המפורטים בכתב האישום, באשר לסכום הכולל שקיבל נאשם 1 מנאשמת 3, אין מחלוקת של ממש בין הצדדים. טרם תיקון כתב האישום על דרך הוספת הסכומים שהתקבלו גם ב – 2020, נטען ע"י ב"כ נאשם 1 כי מדובר בכ – 1,000 ₪ פחות מהסכום הכולל, ולאחר התיקון אישרו כי הסך הנוסף של 30,015 ₪ עבור שנת 2020 התקבל עבור עבודתו. נטען לחלוקה פנימית מעט שונה ביחס לשנים בהן בוצעו התשלומים, אולם נאשם 1 מאשר את הסכום הכולל של כספים שקיבל מנאשמת 3, למעט כ – 1,000 ₪.
ביחס לכספים שהועברו לנאשם 1 באמצעות בניו נטען שבמקום 219 אלף ₪, הסכום הוא 214 אלף ₪.

3. תשובת נאשמים 2 ו-3 לכתב האישום:
למיטב ידיעתם, נאשם 1 כיהן כמנהל אגף הספורט בשנים הרלוונטיות, אולם אין ידיעה על אחריותו על הזמנת שירותי אבטחה לאירועי ספורט, ונטען כי על פי פרסום משרד הפנים הזמנת שירותי אבטחה לרשויות מקומיות בכלל, אינו נמנה על הגדרת תפקיד מנהל אגף ספורט.
התקופה הרלבנטית לכתב האישום מוגדרת בין השנים 2013-2020, בין השנים 2013-2016 אבטחו נאשמים 2-3, שמונה אירועי ספורט של העירייה, ובין השנים 2017-2020 אבטחו באירוע ספורט אחד של העירייה, וגם זאת לא כחברה יחידה.
המשחקים של הפועל אילת אינם אירועי ספורט של העירייה.
החל מפברואר 2016 כחלק ממתן תמיכה לקבוצת הפועל אילת, ובמטרה שתישאר בעיר אילת, החליטה העירייה לשלם את האבטחה עבור משחקי הכדורסל של הפועל אילת. הדבר לא הפך את אירועי הכדורסל להיות אירוע המוגדר כאירוע עירייה ולחסות תחת מכרזי העירייה.
עד פברואר 2016 לא קיבלו נאשמים 2-3 מעיריית אילת תשלום עבור אבטחת משחקי כדורסל של הפועל אילת, ומי ששילם להם הייתה חברת קומספורט, שהיא החברה הפרטית שהחזיקה בקבוצת הכדורסל הפועל אילת, עד אמצע 2016. מאמצע 2016 את קבוצת הכדורסל החזיקה עמותה שנפתחה בשם עמותת הכדורסל 2016, מאותו זמן התחילו לקבל תשלום עבור משחקי הפועל אילת מהעירייה ישירות לנאשמת 3, כאשר ההסכם של נאשמת 3 נערך עם קבוצת הכדורסל עצמה, דהיינו עם העמותה ולא עם העירייה. נוסף סעיף בתוך ההסכם שמתייחס לאופן התשלום, וההסכם כולו עבר אישורים של בכירי עיריית אילת. על פי ההסכם התשלום הוא מהעירייה לנאשמת 3.
הוכחש כי נאשם 1 ביצע את הזמנת שירותי האבטחה מהנאשמת 3.
נאשם 1 שימש כמנהל אירוע ספורט לפי חוק הספורט, רק במשחקי הכדורסל בכל מה שקשור לתשלום שעבר דרך נאשמת 3, ולא בשום דבר אחר. נאשם 1 לא קיבל מנאשמת 3 שכר כלשהו שאינו בגין היותו מנהל אירוע במשחקי הכדורסל של הפועל אילת.
נאשמת 3 בחלק מהתקופה הוציאה תלושי משכורת לנאשם 1 עבור עבודתו זו, וזו בלבד.
נאשם 2 לא סיכם דבר עם נאשם 1, כשנשכר לבצע את אבטחת משחקי הכדורסל על ידי החברה הפרטית שהחזיקה את הקבוצה, הובהר לו מי יעבוד כמנהל האירוע, ומה יהיה שכרו. הדבר הובהר לנאשם 2 ע"י מוטי אמסלם ז"ל במהלך פגישה בה נכחה גם יעל הרציקוביץ מי שניהלה גם היא בפועל את קבוצת הכדורסל החל מסוף שנת 2012.
אבטחת אירוע כדורסל של ליגת העל, מחייבת מנהל אירוע ספורט על פי החוק למניעת אלימות בספורט, כאשר יש כמות קהל ממספר מסוים. כשנאשמת 3 נדרשה ליתן את האבטחה, נאמר לה ע"י מוטי אמסלם ז"ל ויעל הרציקוביץ, כבר בפגישות הראשונות, כי מנהל האירוע לפי חוק הספורט יהיה הנאשם 1, ומה התשלום שישולם לו. מוטי אמסלם ז"ל ויעל הרציקוביץ הם אלו שמשלמים את עלויות האבטחה וניהול האירוע בהיותם המנהלים של הפועל אילת.
הייתה עוד חברת אבטחה בתחילת הדרך, כמעט שנה, כמאבטחת משחקי הכדורסל, מי שפיטרה אותה הייתה יעל הרציקוביץ. מוטי אמסלם ז"ל והרציקוביץ היו עובדים של החברה הפרטית שהחזיקה בהפועל אילת.
נאשם 1 קיבל תשלום עבור עבודתו, לא שולם לו דבר מעבר למגיע לו.
הנאשמים שילמו עבור עבודה ולא נתנו שוחד.
נאשמים 2-3 מאשרים כי בחלק מהמקרים תשלום שהיה מיועד לנאשם 1 עבור עבודתו הועבר באמצעות בניו, ונאמר כי אין ספק שיש טעות בשיקול דעת מצד נאשם 2, ונטען כי יחד עם זאת לאורך כל התקופה היה ברור שנאשם 1 עובד כמנהל אירועי ספורט בכדורסל, ומקבל על זה תשלום, זה היה ידוע להכל, אין אלמנט של מתת.
העברת התשלום לנאשם 1 באמצעות בניו, הייתה לבקשתו של נאשם 1, שביקש זאת מנאשם 2, עד שנאשם 2 החליט שהוא לא מוכן יותר להעביר כך את הכסף, ויצא תלוש משכורת מסודר לנאשם 1.
שולמו כל המיסים, בין אם התשלום נעשה באמצעות תלוש שכר לנאשם 1 או לאחד מבניו, נאשם 2 שילם את המיסים, עמד בכל הדברים שנדרש לעמוד מבחינת פקודת מס הכנסה. נאמר כי יחד עם זאת נאשמים 2-3 מאשרים כי הרישום היה מוטעה.
נטען כי הסכום הכתוב בכתב האישום אינו מדויק, ונאשמים 2-3 אינם יכולים לדעת אם הדבר הפחית או לא הפחית את תשלומי המס של נאשם 1.
נאמר כי נאשמים 2-3 מאשרים את המהות מאחורי זה שהנאשם 1 קיבל גם תשלום שלא באמצעות תלוש המשכורת שלו, מהנאשמת 3.
נאמר כי נאשמים 2-3 מאשרים כי נאשם 2 ערך רישום כוזב במסמכי נאשמת 3 ביחס לתשלום לבניו של נאשם 1.
ביחס לסכומים עצמם, בהמשך לדברי ב"כ נאשם 1 במענה כאשר אמר שהסכום אמור להיות 214,000 ₪ במקום 219,000 ₪ וכי זהו הסכום שהועבר לנאשם 1 באמצעות בניו, נאמר ע"י ב"כ נאשמים 2 ו-3, כי היא זו שערכה את המספרים שחברה הקריא לבית המשפט, דהיינו ב"כ נאשם 1 הקריא.
מכאן שאין מחלוקת של ממש בין הצדדים ביחס לסכומים אשר הועבר מנאשמת 3 לנאשם 1 באמצעות בניו, ולטענת ב"כ שלושת הנאשמים מדובר ב-214,000 ₪ במקום 219,000 ₪.
נטען כי לא מדובר בעבירת מס לפי סעיף 220(4), וכי לכל היותר מדובר בעבירה טכנית של מס הכנסה או סיוע לאחר להתחמק מתשלום מס. נטען כי נאשם 2 כלל לא הוזהר בביצוע כל עבירה לפי פקודת מס הכנסה באף אחת מחקירותיו, והדבר לא נאמר על ידי מי מחוקריו.
נאשמים 2-3 כופרים בטענה שמדובר בניהול ספרים ספרי חשבונות במזיד או בכוונה להשתמט ממס.
נטען כי לא מדובר בהוצאות שוחד, ולא מדובר במתת. הוצאות שכר היו הוצאות שכר לגיטימיות, רק שם המוטב היה שונה, ועדיין התשלום נעשה בעד עבודה של אדם שקיבל שכר עבור עבודתו, ולכל היותר יש כאן עבירה של סיוע לאחר להשתמט מתשלום מס.
נאשמים 2 ו- 3 לא נתנו שוחד, נאשם 1 לא קיבל מידיהם שוחד באף הזדמנות, לא הייתה שום פעולה הקשורה לתפקידו בגינם הוא קיבל תשלום עבור עבודתו, הם לא הפרו אמונים בכלל בשל היותם אנשים פרטים ולא אנשי ציבור, ולא הפרו אמונים בצוותא מאחר ולא היו מודעים לשום ניגוד עניינים לקושי שיש בין העסקת נאשם 1 כמנהל אירוע ספורט של קבוצת הכדורסל, שנעשה באופן גלוי לכל באמצעות קבוצת הכדורסל עצמה, ומנהלת ליגת העל בכדורסל כפי שפורסם באתר האינטרנט לאורך השנים ע"י אותה מנהלת שמינתה את נאשם 1 כמנהל אירוע ספורט של הכדורסל.
במשטרה לא ידעו שיש ניגוד עניינים כלשהו בין נאשמים 2-3 לבין נאשם 1, הם לא חשדו שיש כזה, מאחר והוא לא האדם הממנה חברות אבטחה לאבטחת אירועי ספורט בעירייה. זה איננו תפקידו.
נטען להגנה מן הצדק, וכי בהליך החקירה נפלו פגמים חמורים ורבים, ובנוסף לזיהום החקירה וההליך הפלילי, החקירה הייתה מוטית בלתי אובייקטיבית ורחוקה מבירור האמת.
עוד נטען כי נאשמים 2-3 לא הוזהרו בגין העבירות בהן הם מואשמים בכתב האישום.
גדרי המחלוקת
4. גדרי המחלוקת כעולה מהמענה לכתב האישום ובתום שמיעת הראיות, הינם בכמה תחומים, ובמרכזם האם התשלום שקיבל נאשם 1 מנאשמים 2-3 עולה כדי מתן וקבלת שוחד, או שמהווה הוא שכר בלבד על עבודתו של נאשם 1 כמנהל אירוע, והאם התנהלותם עולה כדי הפרת אמונים. ביחס לעבירות המרמה והתחבולה לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה (נאשם 1) וניהול ספרי חשבונות כוזבים (נאשמים 2-3), המחלוקת מצומצמת ולמעשה הנאשמים מאשרים את הנטען ביחס לכך.
אין מחלוקת כי נאשם 1 קיבל שכר מנאשמת 3, אך לטענת נאשם 1 הוא למעשה היה עובד של קבוצת הכדורסל, ומדובר בתשלום ששולם לו ע"י קבוצת הכדורסל באמצעות נאשמת 3.
מנגד, נאשמים 2-3 מאשרים כי נאשם 1 היה עובד של נאשמת 3.
אין מחלוקת כי נאשם 1 היה בזמנים הרלבנטיים מנהל אגף הספורט בעיריית אילת, אך יש מחלוקת בין הצדדים ביחס לגדרי תפקידו ולגדרי סמכויותיו במסגרת תפקיד זה, ובהקשר זה האם היה ביכולתו של נאשם 1 לסייע לנאשמים 2 ו-3, והאם בפועל עשה זאת.
לטענת הנאשמים, עבודת נאשם 1 כמנהל אירוע במשחקי הכדורסל של קבוצת הפועל אילת, הייתה ידועה לכל, הן לאנשי העירייה והן לקהל ולכל מי אשר הגיע למשחקים אשר אף שודרו בטלוויזיה.
נאשם 1 טוען כי קיבל אישור בעל פה לביצוע עבודה זו, ולטענת המאשימה לא התקבל כל אישור לכך.
לטענת הנאשמים משחקי הכדורסל כלל אינם בגדר אירוע עירייה, ועבודתו של נאשם 1 כמנהל אירוע במשחקי הכדורסל אינה קשורה כלל לתפקידו כמנהל אגף הספורט בעיריית אילת.
לטענת הנאשמים שכרו של נאשם 1 גילם את עבודתו בפועל כמנהל אירוע, ומדובר בשכר שהגיע לו עבור עבודתו.
מנגד, לטענת המאשימה שכרו של נאשם 1 מהווה שוחד, שכן מדובר בפעולה הקשורה במינוי תפקידו של נאשם 1, ונטען כי שכר זה מגלם גם את העבודה וגם שוחד.
לטענת ב"כ נאשם 2, התשלום שקיבל נאשם 1 הינו עבור מתן שירות של עבודה שביצע, ועל כך אין מחלוקת, אך לא מתקיים היסוד הנפשי בעבירת השוחד, ונטען כי לנאשם 2 לא היה כל בסיס או יסוד לחשוב שיש איזשהו פגם או איזושהי מערכת יחסים אסורה בינו לבין נאשם 1, והוא לא העלה על דעתו אפשרות שנאשם 1 יכול להטיב עימו.
לטענת המאשימה נאשם 1 קיבל מידי נאשם 2 באמצעות נאשמת 3, מתת הן במישרין לחשבון הבנק שלו, והן בעקיפין באמצעות חשבון בנק של שני בניו, האמורים בכתב האישום.
עוד מחלוקת בין הצדדים בשאלה האם מעשיו של נאשם 1 עולים כדי מרמה והפרת אמונים, אשר בוצעה בצוותא חדא עם נאשמים 2 ו-3, והאם סטה נאשם 1 מהשורה לטובת נאשמים 2 ו- 3 למען הפקת רווח כלכלי אישי.
ביחס לעבירת המס של ניהול ספרי חשבונות כוזבים. בסיכומיו אמר ב"כ נאשם 1 ביחס לעבירת המס "אני מעדכן את בית המשפט בלקיחת האחריות של הנאשם 1" (פרו' עמ' 2608 שו' 30-31), והוסיף: "גם במענה לכתב האישום הנאשם 1 לקח על זה אחריות" (פרו' 2609 שו' 27-28), לצד זאת נטען שמדובר בעבירה שצריכה הייתה להסתיים בקנס.
ב"כ נאשמים 2 ו-3 כאמור במענה לכתב האישום נאמר כי נאשמים 2 ו-3 מאשרים כי נאשם 2 ערך רישום כוזב במסמכי נאשמת 3, אך נטען כי מדובר בעבירה טכנית של מס הכנסה או סיוע, וגם בסיכומים נטען כי הנאשמים לא התכוונו להשתמט ממס ולכל היותר מדובר בסיוע, וכי המאשימה לא הוכיחה את סעיף 13 כלל, והפנתה לסעיף אשר בו טבלה, ונטען כי אמנם הוגש דיסק חשבונות הבנק של נאשם 1 ת/99, אך אף מסמך מתוך ת/99 לא הוגש בניגוד להחלטת בית המשפט אשר קבעה כי ככל שמבקשים להסתמך על הדיסק יש להגיש מסמכים.
ואולם ביחס לסכומים במענה לכתב האישום של נאשם 1 נאמר כי במקום 219,000 ₪ אמור להיות סכום של 214,000 ₪ וזהו הסכום שהועבר לנאשם 1 באמצעות בניו, ובהמשך למענה זה של ב"כ נאשם 1 נאמר ע"י ב"כ נאשמים 2 ו-3, כי היא זו שערכה את המספרים שחברה הקריא לבית המשפט, דהיינו ב"כ נאשם 1 הקריא, כך שעל פני הדברים עוד במענה לא הייתה מחלוקת של ממש ביחס לסכומים, למעט סך 5,000 ₪.
תחילה התייחסות לעבירות קבלת ומתן שוחד ומרמה והפרת אמונים, יסודותיהן והמבחנים אשר נקבעו בפסיקה ביחס אליהן, ובהמשך פירוט הראיות והמסקנות מהן, כפועל יוצא מהמסגרת הנורמטיבית של עבירות אלו.
עבירות קבלת ומתן שוחד – יסודותיהן
5. סעיף 290 לחוק העונשין קובע:
"290 (א) עובד הציבור הלוקח שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו – מאסר עשר שנים או קנס שהוא אחד מאלה, הגבוה מביניהם:
(1) פי חמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4), ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד – פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4);
(2) פי ארבעה משווי טובת ההנאה שהשיג או שהתכוון להשיג על ידי העבירה.
(ב) בסעיף זה, "עובד הציבור" - לרבות עובד של תאגיד המספק שירות לציבור".
סעיף 291 לחוק העונשין קובע:
"נותן שוחד לעובד הציבור כהגדרתו בסעיף 290(ב) בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו – מאסר שבע שנים או קנס כאמור בסעיף 290(א)".
סעיף 293 לחוק העונשין מתייחס לדרכי שוחד, ומרחיב בסעיפי המשנה שלו את המקרים בהם מתקיים שוחד, וקובע כי אין נפקא מינה בשוחד אם היה כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת; אם היה בעד עשייה או בעד חדילה, השהייה, החשה, האטה, העדפה או הפליה לרעה; אם היה בעד פעולה מסוימת או כדי להטות למשוא פנים בד"כ; אם תפקידו של הלוקח היה של שררה או של שירות; אם נלקח על מנת לסטות מן השורה במילוי תפקידו או בעד פעולה שעובד הציבור היה חייב לעשותה על פי תפקידו, ועוד.
סעיף 294(ד)(2) קובע כי "במשפט על שוחד לא יזקק בית המשפט לטענה - ... (2) שהלוקח לא עשה או אף לא התכוון או לא היה מוסמך או רשאי לעשות את הפעולה".
יסודות עבירת השוחד נותחו בשורת פסקי דין ולהלן פירוט היסודות והפרשנות אשר ניתנה להם.
עבירת השוחד הינה עבירה התנהגותית אשר אינה דורשת התקיימות תוצאה, דהיינו אינה דורשת כי כפועל יוצא ממתן השוחד תינתן בפועל תמורה מצד עובד הציבור לשוחד הניתן לו.
מתן תמורה יכול להוות בסיס ראייתי להוכחת העובדה כי אכן מדובר בשוחד, ואולם אין צורך להוכחת התמורה אשר אינה יסוד מיסודות העבירה. בהקשר זה, אין צורך להוכיח כי מקבל השוחד סטה מן השורה או פעל עבור נותן השוחד. יתרה מכך, אין נפקא מינה שהשוחד נלקח על מנת או לא על מנת לסטות מן השורה.
המניע לקבלת השוחד יכול להיות מעורב, מניע כשר לצד מניע פסול, ודי באפשרות סבירה שבעתיד יצטלבו דרכיהם של הנותן והמקבל של השוחד, כדי שהשוחד יעלה כדי "שלח לחמך".
אשר לשאלה אם הפעולה בוצעה בקשר לתפקידו של עובד הציבור, אין מדובר אך בהגדרה הספציפית של תפקיד עובד הציבור אלא גם בפעולות הנעשות בקשר לתפקיד, וייתכן אף כאלו שהן מחוץ לגדר סמכות העובד, וכל הנדרש הוא זיקה לעובדה שמקבל השוחד מכהן בתפקיד. די בהשפעה הנובעת מהתפקיד, מהזיקה לתפקיד הציבורי ומהשימוש בקשרים שנוצרים במסגרת התפקיד, וניצול ההשפעה ויכולת הפעולה הנובעים ממנו.
בעבירת השוחד קיימות שתי חזקות, האחת היא כי השוחד ניתן בעד פעולה הקשורה לתפקיד של עובד הציבור, והשנייה כי עובד הציבור מודע לכך שהמתת ניתנה לו בשל תפקידו ופעולה הקשורה בתפקידו. חזקות אלו חלות גם על היסוד הנפשי של נותן השוחד.
בע"פ 5405/21, 5829/21, 6049/21, רמי כהן ופאינה קירשנבאום נ' מ"י וערעור שכנגד (24.8.2022) ("עניין קירשנבאום"), נותחו בהרחבה יסודות העבירה כמפורט לעיל, ולהלן הדברים שנקבעו תוך התייחסות לפסיקה ענפה קודמת, ומצאתי לנכון להביאם בהרחבה הואיל ויש בהם כדי סיכום כלל יסודות העבירה:
“)-) עובד ציבור: על פי 11 החלופות שבסעיף 34כד לחוק העונשין ו"לרבות עובד של תאגיד המספק שירות לציבור" (סעיף 290(ב) לחוק). דהיינו, גם עובד של תאגיד פרטי המספק שירות לציבור ...
“)-) עבירת התנהגות ויסודותיה: עבירת השוחד היא עבירת התנהגות הכוללת ביסוד העובדתי שלושה רכיבים: לוקח השוחד הוא עובד ציבור; עובד הציבור לקח מתת; המתת נלקחה בעד פעולה הקשורה בתפקידו של עובד הציבור – דהיינו, יש להראות קשר סיבתי בין המתת לבין הפעולה הקשורה בתפקידו של עובד הציבור ... די במודעות או בעצימת עיניים לקיומם של היסודות העובדתיים של העבירה ושל הקשר הסיבתי ...
(-) אין צורך להוכיח תמורה: התוצאה בדמות מתן תמורה מצד עובד הציבור אינה חלק מהיסוד העובדתי של העבירה, אין צורך להוכיח כי מקבל השוחד סטה מן השורה או פעל בכל דרך שהיא עבור נותן השוחד, כך שאין נפקא מינה שהשוחד נלקח שלא על מנת לסטות מן השורה או שמקבל השוחד לא נתן בפועל תמורה (סעיף 294(ד)(2) לחוק ... ובכלל, "עבירת השוחד אינה מותנית בהדדיות, כוונות הנותן והלוקח והעבירה מושלמת גם אם הצד השני חף מכוונה פלילית" ..."
(-) המניע: המניע ללקיחת השוחד יכול להיות מעורב – מניע כשר לצד מניע פסול ... כך ש"גם במקרה בו טובת הנאה יסודה בעד פעולה מעורבת, היינו פעולה כשרה ופעולה הקשורה בתפקידו של נאשם גם יחד, כי אז הנאשם חייב ותהיה טובת ההנאה כולה בבחינת שוחד" ... "קיומם של מניעים מעורבים, חלקם כשרים חלקם פסולים, אינו שולל אחריות פלילית" ..."
(-) מועד מתן השוחד והלכת "שלח לחמך": אין צורך להוכיח שהמתת ניתנה בעד פעולה קונקרטית של עובד הציבור, ודי באפשרות סבירה כי בעתיד יצטלבו דרכיהם של נותן המתת ומקבלה, שמא יזדקק התורם או הנותן לחסדיו של עובד הציבור ... לשם בחינת אפשרות זו "ניתן להידרש, בין היתר, גם לנסיבות הבאות: טיב הקשרים בין נותן טובת ההנאה לבין מקבלה (האם קיים קשר שחורג מהיכרות פורמלית, דוגמת קשר משפחתי או חברי); האינטרסים האישיים והכלכליים של נותן טובת ההנאה; ונגיעתו של מקבל טובת ההנאה לאינטרסים אלה" ... "שוחד יכול שיינתן בדיעבד, בתמורה לפעולתו של עובד הציבור שנעשתה קודם לכן" ...
(-) בקשר לתפקידו של עובד הציבור: "'פעולה הקשורה בתפקיד' אינו יכול לחפוף רק את המערכת המוגדרת של התפקידים של העובד אלא גם פעולות אחרות הנעשות בקשר עם התפקיד, אף שהן מחוץ לגדר סמכותו של העובד ובלבד, כאמור, שיש זיקה לעובדה שמקבל השוחד מכהן בתפקיד פלוני" ... דהיינו, ההשפעה שנובעת מהתפקיד, מהזיקה לתפקיד הציבורי, מהשימוש בקשרים שיצר במסגרת תפקידו הציבורי, מניצול השפעתו ויכולת הפעולה הנובעים מעבודתו או מכהונתו – כל אלה ייחשבו כפעולה בזכות התפקיד ובמסגרת מילוי התפקיד ...
(-) הרף הראייתי וחזקות שבעובדה: חזקה כפולה: יסוד ה'בעד' - המתת ניתנת בעד פעולה הקשורה לתפקידו של עובד הציבור; ויסוד המודעות - עובד הציבור שמקבל מתת כזו מודע לכך שהמתת ניתנה לו בשל תפקידו ובעד פעולה הקשורה בתפקידו ... מחזקות אלה ניתן להסיק יסוד נפשי של מודעות, על רקע מכלול הנסיבות ותוך הפעלת שכל ישר ... חזקות אלה חלות גם על נותן השוחד .... מאחר שעבירות השוחד מתבצעות בדרך כלל במחשכים ובאין רואה, ראה המחוקק להנמיך את הרף הראייתי כך שגם אין צורך בסיוע לעדותו של עד מדינה ... ו"בשל כך ההרשעה תתבסס לרוב על ראיות נסיבתיות, אשר ינותחו גם לאור 'שורת ההיגיון' ו'ניסיון החיים' ...".
בע"פ 118/20, 1203/20 מ"י נ' נניקשוילי (6.1.2022), נפסק ביחס ליסודות עבירות לקיחת השוחד ומתן השוחד, כי אינן נדרשות לתוצאה, ופורטו נסיבות העבירה:
"העבירה של מתן שוחד, בדומה לעבירה של לקיחת שוחד, היא עבירת התנהגות. אין דרישה ל"תוצאה", דהיינו לכך שבעקבות מתן השוחד יבצע עובד הציבור פעולה כלשהי. די בביצוע ההתנהגות – "נותן" – ובקיום הנסיבות שיפורטו מיד. לפיכך, כאשר פועל עובד הציבור לטובת הנותן בעקבות מתן השוחד, אין זהו רכיב הכרחי במסגרת יסודות העבירה. מדובר בנתון בעל כוח ראייתי, שמעיד – כאשר אין הדבר ברור עוד קודם לכן – כי המתת ניתנה כשוחד, ולא כמתת כשרה ... אשר לנסיבות העבירה של מתן שוחד, מלשון החוק עולות שלוש נסיבות שהן ארבע: הראשונה, השוחד ניתן לעובד ציבור. השנייה, הדבר שקיבל עובד הציבור – המתת – הוא שוחד. השלישית, לקיחת או מתן השוחד היא בעד פעולה הקשורה בתפקידו של עובד הציבור. נסיבה זו כוללת, למעשה, שני רכיבים: ראשית, יש להראות "קשר סיבתי" עובדתי בין המתת לבין פעולה שאותה אמור עובד הציבור לבצע בעתיד בתמורה. שנית, לא מדובר בכל פעולה, אלא דווקא בפעולה הקשורה בתפקידו של עובד הציבור. אשר ליסוד הנפשי, הרי שמדובר בעבירה שותקת, ולכן מדובר בעבירת מחשבה פלילית שבגדרה נדרשת מודעות לטיב ההתנהגות ולקיום הנסיבות, לרבות מודעות לקיום הקשר הסיבתי האמור (סעיף 19 לחוק העונשין). לצד דרישת המודעות ישנה גם החלופה של עצימת עיניים ליסודות העובדתיים של העבירה, ובכלל זה לרכיב הקשר הסיבתי".
בעניין נניקשוילי הובהר ביחס לרכיב הקשר הסיבתי, כי הינו קשר סיבתי שונה מהמצב הרגיל בו בד"כ נדרשת זיקה בין ההתנהגות לתוצאה, שכן עבירת השוחד היא עבירת התנהגות. והקשר הסיבתי הינו לתוצאה "שהייתה אמורה להיגרם", והקשר הסיבתי שיש להוכיח הוא "פוטנציאלי, ולא קשר שמומש", וכי יכולה להיות אף "כמעין "השקעה" של נותן השוחד ...", וכך פורטו הדברים:
"אשר לרכיב הקשר הסיבתי, יושם אל לב כי מונח זה שונה בהקשר של עבירת השוחד מהשימוש הרגיל בו בדין הפלילי. על פי רוב, הקשר הסיבתי מצוי בעבירות תוצאה, והוא מתייחס לזיקה שבין התנהגות הנאשם לתוצאה שנגרמה. ... לעומת זאת, עבירת השוחד היא, כאמור, עבירת התנהגות. הקשר הסיבתי הנדרש אינו בין התנהגות הנותן לתוצאה שנגרמה, אלא לתוצאה שהייתה אמורה להיגרם. השוחד הופך לכזה אם הוא היה אמור להוביל לביצוע פעולה הקשורה לתפקידו של עובד הציבור: "בעד פעולה הקשורה בתפקידו". הקשר הסיבתי שיש להוכיח הוא "פוטנציאלי", ולא קשר שמומש. הוא מאפיין את ההתנהגות ברגע ביצועה. לא פעם ניתן השוחד ללא קשר לפעולה מסוימת המצויה באופק הסמוך, אלא כמעין "השקעה" של נותן השוחד ... העבירה של מתן שוחד מתגבשת אפוא כבר במועד הנתינה, בכפוף לקיום הנסיבות והמחשבה הפלילית, ואין צורך שעובד הציבור יפעל לטובת הנותן."
בע"פ 288/81 קישלס נ' מ"י פ"ד לז(2) 617 (31.5.1983), נפסק כי את המונח "פעולה הקשורה בתפקידו" יש לפרש פירוש מרחיב: "... יש לפרש את המונח "פעולה הקשורה בתפקידו" ראשונים כמו את המונח "עובד ציבור" פירוש מרחיב".
ביחס ליסוד הנפשי בעבירת קבלת השוחד די בכך שקיימת מודעות בלבד לכך שהמתת ניתנת בקשר למילוי התפקיד ולא הייתה ניתנת לו כאדם פרטי, וחזקה על עובד הציבור שהנזקק לשירותיו אינו נותן לו את חסדו אלא על מנת שיטה להם חסד במסגרת מילוי תפקידו. לעניין החזקה ר' דנ"פ 6162/99 חיים בן עטר נ' מ"י (10.1.2000): "מודעותו של העותר הוסקה על ידי דעת הרוב, הן מנסיבות המקרה והן תוך הסתמכות על החזקה העובדתית, הנובעת מנסיון החיים ויושמה פעמים רבות בפסיקה ...לפיה בדרך כלל יש להעמיד עובד ציבור בחזקתו שהוא יודע שהנזקקים לשירותיו אינם נותנים לו את חסדיהם, אלא על מנת שיטה להם חסד במסגרת מילוי תפקידו".
עוד נפנה לע"פ 8618/19 מ"י נ' שמעוני ואח' וערעורים שכנגד (12.7.2022), ולהתייחסות שם לטובת הנאה שניתנת כ"שלח לחמך". נפסק כי לצורך בחינה טובת ההנאה הזו ניתן להידרש לקשרים בין הצדדים לשוחד, האינטרסים האישיים והכלכליים של נותן טובת ההנאה, ונגיעתו של מקבל טובת ההנאה לאינטרסים אלו, וכי אין להוכיח אינטרס ממשי מידי של נותן טובת ההנאה ויכולים להיות אינטרסים עתידיים של נותן טובת ההנאה אשר בידי עובד הציבור האפשרות לקדמם, ובית המשפט נדרש להגיון הדברים וניסיון החיים בלומדו כי מטרה פסולה ניצבת בבסיס הענקת טובת ההנאה, וכך נפסק:
"כאשר עסקינן בטובת הנאה שניתנה בבחינת "שלח לחמך", ניתן להידרש, בין היתר, גם לנסיבות הבאות: טיב הקשרים בין נותן טובת ההנאה לבין מקבלה ...; האינטרסים האישיים והכלכליים של נותן טובת ההנאה; ונגיעתו של מקבל טובת ההנאה לאינטרסים אלה ... לשם ההדגמה, כאשר טובת הנאה ניתנת לעובד ציבור מאת אדם בנסיבות שבהן אין ביניהם היכרות אישית אך לעובד הציבור נגיעה לפרויקטים שבהם לנותן אינטרסים כלכליים – תיטה הכף לעבר החלת החזקה. במצב דברים מעין זה היגיון הדברים וניסיון החיים מלמדים כי מטרה פסולה ניצבת בבסיס הענקת טובת ההנאה ... איני סבור כי תנאי בלעדיו אין להחלת החזקה הוא הוכחת אינטרס ממשי-מידי של נותן טובת ההנאה שלעובד הציבור יש אפשרות לקדמו. ... קביעת תנאי שכזה לא עולה בקנה אחד עם ההגמשה וההרחבה של דרכי השוחד שקובע סעיף 293 לחוק ...; ומצמצמת את האפשרות ששוחד יינתן שלא בעד פעולה מסוימת אלא "כדי להטות למשוא פנים בדרך כלל" (כפי שקובע סעיף 293(3) לחוק העונשין). עלינו לבחון אפוא אם קיימים (או עתידים להתקיים בעתיד הנראה לעין) אינטרסים של נותן טובת ההנאה שבידי עובד הציבור האפשרות לקדמם...".
עבירת מרמה והפרת אמונים – יסודותיה
6. סעיף 284 לחוק העונשין קובע: "עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד, דינו – מאסר שלוש שנים".
במסגרת דנ"פ 1397/03 מ"י נ' שמעון שבס פ"ד נט(4) 385 ("הלכת שבס") הוגדרו יסודות העבירה של הפרת אמונים, לאחר התפתחויות שהיו בפסיקה וגישות שונות הקשורות בהיות העבירה עבירת מסגרת, המעלה סוגיות הקשורות בעיקרון החוקיות.
נקבע כי איסור זה "בא לשמור על שלושה ערכים מוגנים. הערך הראשון הינו אמון הציבור בעובדי הציבור. הערך השני הינו טוהר המידות של פקידי הציבור. הערך השלישי הינו אינטרס הציבור שעליו מופקד עובד הציבור." (הלכת שבס בעמ' 408).
כל אחד משלושת הערכים האמורים הוא ערך מוגן בפני עצמו, לא קיימת דרישה כי ייפגעו כל השלושה גם יחד, ודי בפגיעה במי מהם (הלכת שבס בעמ' 409).
"... אמון הציבור, טוהר המידות ותקינות פעולת המינהל – כל אחד בנפרד ושלושתם גם יחד – מונחים ביסוד האיסור הפלילי על הפרת אמונים. הם האינטרס החברתי המוגן. כמובן, מטרות אלה כולן קשורות ושזורות הן אלה באלה. ביסודן מונחת התפיסה כי עובד הציבור הוא נאמן הציבור; כי לא לעצמו הוא פועל אלא למען הציבור הוא פועל." (הלכת שבס בעמ' 413).
היסוד העובדתי כולל שלושה רכיבים – א. הרכיב ההתנהגותי שהוא "מעשה מרמה או הפרת אמונים", ב. את הרכיב הנסיבתי – עובד הציבור העושה במילוי תפקידו, ג. במעשה "הפוגע בציבור", אשר ביחס אליו התקבלה העמדה כי הוא איננו רכיב תוצאתי אלא רכיב נסיבתי, וכי נדרש שמעשה המרמה או הפרת האמונים יהא לפי טיבו וטבעו מעשה הפוגע בציבור (הלכת שבס בעמ' 414).
בהקשר זה מהווה הלכת שבס שינוי גישה אל מול ע"פ 884/80 מ"י נ' יצחק גרוסמן פ"ד לו(1), 405, שם ההתייחסות אל היסוד השלישי היתה כרכיב תוצאתי. בכך התקבלה העמדה אשר הובעה בפסיקה מאוחרת לע"פ 884/80, ואשר הובאה ע"י דר' מ. קרמניצר, במאמרו "על העבירה של מרמה והפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק העונשין ועל המחשבה הפלילית", משפטים יג' תשמ"ד – 1984, עמ' 275 בעמ' 280 – "אין מדובר איפוא ברכיב תוצאתי אלא ברכיב נסיבתי".
ביחס לפרשנות המונח "הפרת אמונים" נקבע בהלכת שבס כי ""הפרת אמונים" משתרעת על מגוון של מעשים או מחדלים" (עמ' 414), ותוך ניתוח של מצב "ניגוד עניינים" נפסק כי "המאפיין מצב של ניגוד עניינים הוא הימצאותו של עובד הציבור במצב שבו קיים ניגוד בין האינטרס שעליו מופקד עובד הציבור לבין אינטרס אחר כלשהו". (עמ' 415). נפסק כי "לא כל מצב של ניגוד עניינים אף אם יש בו פסול מבחינה מינהלית או מבחינה מוסרית, מוביל בהכרח לעבירה פלילית" (עמ' 415). בקביעת המבחן אשר יכניס מעשה המביא לניגוד עניינים לגדרי איסור פלילי, נקבע כי נדרש שלהתנהגות יהיה נלווה "פן מחמיר נוסף" (עמ' 416).
המבחן שנקבע הינו: "הדיבור "מעשה הפרת אמונים הפוגע בציבור" משמעותו – לעניין התנהגות שיש בה ניגוד עניינים – אותו ניגוד עניינים המביא לפגיעה מהותית באינטרס המוגן על ידי האיסור על הפרת אמונים. נמצא כי ניגוד עניינים מקים את היסוד העובדתי של "הפרת אמונים" אם ניגוד העניינים פוגע פגיעה מהותית באמון הציבור בעובדי הציבור, או בטוהר המידות של עובדי הציבור או בתקינות פעולת המינהל הציבורי" (עמ' 416, 417).
בהתייחס לכך שבבסיס הרכיב ההתנהגותי בעבירה של הפרת אמונים מונח ניגוד עניינים מסוגים שונים, נפסק כי "לא כל ניגוד עניינים גורר פגיעה מהותית באינטרס המוגן. זו תלויה במהותו ובאופיו של ניגוד העניינים " (בעמ' 419).
ביחס ליסוד הנפשי בעבירה של הפרת אמונים, בשונה מגישות שקדמו, נפסק בהלכת שבס, כי הדרישה הינה למחשבה פלילית, במובן של "יחס נפשי לטיב הפיזי של ההתנהגות. לא נדרש כי העושה יהא מודע לכך כי מעשהו מהווה "הפרת אמונים", או כי מעשהו פוגע בערכים שהאיסור הפלילי נועד להגן עליהם".
נקבע כי אין מקום לדרישה של מודעות לרכיבים אחרים, למודעות סובייקטיבית להעדר פסול, וגישות דומות, אלא כי המודעות צריכה להיות לרכיבים העובדתיים, דהיינו מחשבה פלילית, בהתאם לדרישה הרגילה של מחשבה פלילית למודעות ליסודות העובדתיים של העבירה – "הפרת האמונים אינה דורשת מחשבה פלילית מיוחדת", ונשללה הגישה לכלול גם דרישת מניע.
כך נפסק ביחס ליסוד הנפשי (הלכת שבס בעמ' 423): "המחשבה הפלילית הנדרשת בעבירה של הפרת אמונים – ככל שהדבר נוגע לפרט העובדתי של מעשה "הפרת אמונים הפוגע בציבור" – הינה זו של מודעות. הדרישה הינה כי לעושה יהא יחס סובייקטיבי-הכרתי לטיב המעשה (ראו פלר בספרו הנ"ל [37], בעמ' 485). נדרש יחס נפשי לטיב הפיזי של ההתנהגות. לא נדרש כי העושה יהא מודע לכך כי מעשהו מהווה "הפרת אמונים", או כי מעשהו פוגע בערכים שהאיסור הפלילי נועד להגן עליהם. לא נדרש שעובד הציבור יהיה מודע לערכים אלה. די בכך שהוא מודע ליסודות העובדתיים-פיזיים המבססים הפרת אמונים זו. אין צורך בכך שמודעותו זו תתפשט גם להערכתם הנורמטיבית של היסודות העובדתיים".
עוד נפנה לדברים הבאים הרלוונטיים לענייננו, שכן נאשם 1 היה בתפקיד בכיר בעיריית אילת, מנהל אגף הספורט, וחלש על פעילות חשובה ומקיפה של העירייה: "אכן, לא כל ניגוד עניינים גורר פגיעה מהותית באינטרס המוגן. זו תלויה במהותו ובאופיו של ניגוד העניינים. בהקשר זה יש להתחשב, בין השאר, בעוצמת ניגוד העניינים; במידת הסטייה מהשורה, אם הייתה כזו; במעמדו של עובד הציבור בהייררכיה הציבורית ובהשפעת פעולותיו על עובדי מדינה ועל הציבור ... ככל שמעמדו של עובד הציבור רם יותר, כן עשוי ניגוד העניינים שבו הוא מצוי להגביר את הפגיעה המהותית בערך המוגן על-ידי האיסור הפלילי. לא הרי ניגוד עניינים של המפקח הכללי של המשטרה כהרי ניגוד העניינים של שוטר מהשורה; לא הרי עובד ציבור הממונה על מספר רב של עובדים המבקשים ללמוד ממנו ולחקות אותו כהרי עובד ציבור שאין לו תפקיד של ניהול." (הלכת שבס בעמ' 420-1).
הראיות
7. הועדה שורת עדים, לרבות בעלי תפקידים בעבר ובהווה בעיריית אילת, והוגשו מוצגים רבים.
ואולם, הראיות המרכזיות למחלוקות שבין הצדדים מצומצמות ביחס לכלל העדויות והראיות שהוגשו.
בליבת הראיות דברי הנאשמים עצמם, בהודעותיהם במשטרה ובעדויותיהם בבית המשפט, ובנוסף בתכתובות והודעות שלהם שהוגשו.
מדברי שורת עובדים בעיריית אילת ובראשם ע.ת.9 אשר נאשם 1 היה אחראי עליו ומנהלו באגף הספורט, עולים נתונים ברורים בדבר ידיעתו של נאשם 1 דבר הבעייתיות וניגוד העניינים בין פעולותיו אל מול נאשמת 3 ונאשם 2, לבין תפקידו, סמכויותיו והיותו עובד של עיריית אילת, ובתפקיד בכיר.
דבר קיומו של ניגוד העניינים, ודבר ידיעתו של נאשם 1 על ניגוד העניינים, נאמרו במילותיו של נאשם 1 עצמו עוד בטרם הוגש כתב האישום.
להלן פירוט הראיות המרכזיות.
8. ע.ת.9 מר אפי טלקר, היה ועודנו עובד באגף הספורט בעיריית אילת, והיה אחראי על אולם הספורט בו התקיימו משחקי הכדורסל. הוגשה הודעתו במשטרה – ת/1.
בהודעתו ת/1 אומר העד כי הוא עובד עיריית אילת באגף הספורט ואחראי האולם, וכי אחריותו כוללת תחזוקה שוטפת ורישוי עסק בכל הצד הטכני.
מהדברים הבאים של העד עולה תפקידו ומעמדו של נאשם 1 שהוא מנהל אגף הספורט, ביחס לאולם הכדורסל וכך אומר מר טלקר:
"המגרש הוא לא רק למשחקי הכדורסל, הוא מגרש גם להופעות, אם יש פעילות באולם, הולכים ליעקב מלכה למשרדים, בגלל שהוא המנהל, ומבקש שימוש באולם, יעקב נותן לו מחירון לכל פעילות ... זה המגרש המרכזי באילת" (ת/1 שו' 11-16).
לדבריו אין לו סמכות להשכיר את האולם לפעילות כלשהי ללא ידיעת נאשם 1.
העד נשאל "האם יעקב הוא האדם המוסמך היחידי שיכול להחליט מי ישכיר את האולם?" ומשיב: "כן, רק יעקב, הוא הכל בפעול" (כך במקור) (ת/1 שו' 19-22).
לדבריו מי שמשלם עבור חשמל, מים ניקיון וכל תחזוקת האולם זו עיריית אילת, זה אולם של העירייה ונאשם 1 מחליט לגביו: "למעשה מי שמחליט על האולם זה רק יעקב. יעקב בא אלי ומודיע לי ... אירוע מסוים ... ואני צריך להכין את האולם בהתאם לאירוע, חוץ מעניין הביטחון, הלוגיסטיקה או התאורה ...." (ת/1 שו' 23-26).
בתשובה לשאלה מה קורה במשחקי הכדורסל, הוא משיב: "אם יש משחק אנחנו מכינים את האולם, ובמהלך היום מגיעה הטלוויזיה, ויעקב נפגש עם המשטרה כדי לראות אם יש צורך במשטרה או לא. ויעקב מנהל את האירוע" (ת/1 שו' 27-29).
לדברים אלו חשיבות בכמה הקשרים – האחד ביחס למעמדו ותפקידו של נאשם 1 בקשר לאולם, ועולה מדברים אלו כי נאשם 1 הוא זה שהיה מקבל את ההחלטות ביחס לאולם. אך בכך לא מסתכמים הדברים.
כפי שעולה מדברי עד זה, וכפי שעולה מדברי עדים אחרים, ואף הנאשמים מאשרים זאת, נאשם 1 ביחס למשחקי הכדורסל, היה משתתף בישיבות אשר התקיימו עם המשטרה, ישיבות אשר עניינן הסדרי הבטיחות ומספר האנשים הנדרשים לצורך קיום אירוע משחק כדורסל.
נאשם 1 עשה זאת במסגרת היותו מנהל האירוע.
לפעולה זו של נאשם 1 אל מול המשטרה, יש השפעה ישירה על נאשמת 3, השפעה אשר יש לה משמעויות כלכליות ברורות, שכן נאשם 1 משתתף בישיבות, כגורם מרכזי בהן, אשר נקבעות בהם הפעולות שצריכה לעשות החברה הדואגת לאבטחה של אירוע הכדורסל, לרבות כמות אנשי אבטחה שעליה להעמיד, סדרנים וכו'. לעניין זה השפעה הן על ההוצאה של העירייה והן על ההכנסה של נאשמת 3.
מהדברים הבאים של העד ניתן ללמוד על ניגוד עניינים מובהק של נאשם 1 בהיותו בתפקיד הבכיר של מנהל אגף הספורט, אל מול פעילות נאשמת 3.
למעשה הדברים הבאים אשר יצוטטו להלן, סותרים את הטענה של ההגנה המנסה לנתק בין פעילותו של נאשם 1 כמנהל אירוע במשחקי הכדורסל של הפועל אילת, לבין תפקידו במסגרת עיריית אילת.
עולה כי המחלקה אשר בראשותה עומד נאשם 1, היא זו אשר מסמיכה את מנהל האירוע, והלכה למעשה נאשם 1 מוסמך לנהל את האירוע על ידי עובד עיריית אילת הכפוף לו, הנמצא במחלקה שהוא מנהל, ועובד זה רואה בעובדה שהוא צריך להסמיך את הממונה עליו, כאבסורד.
וכך נשאל ומשיב מר טלקר בהודעתו במשטרה ת/1:
"ש: מה זאת אומרת מנהל אירוע?
ת: יש טופס שאני צריך להסמיך לנהל אירוע, אז כשיש משחק אני חותם ליעקב את ניהול המשחק מסמיך אותו שינהל את האירוע. זה אבסורד שהוא המנהל שלי ואני צריך להסמיך אותו לנהל את האירוע.
ש: למה אתה צריך לתת הסמכה ליעקב לנהל אירוע הכדורסל?
ת: זה אבסורד, שאני מסמיך אותו כאילו. הוא עובד בערב, ויש טופס שאני חותם עליו ומסמיך אותו לנהל את האירוע ...
ש: מה הייתה האחריות של יעקב במגרש הכדורסל?
ת: הוא מנהל האירוע, הוא מגיע פיזית ועושה את התדריך למאבטחים ונשאר עד שנגמר המשחק או האירוע. מה שאבסורד שהוא רשום ברישיון למשחק וגם רשום מנהל האירוע. יעקב היה מנהל רוב האירועים שהיו באולם בגין, כולל אירועים חיצוניים. אם לא היה להם מנהל אירוע הוא היה מנהל האירוע באירועים אלה" (ת/1 שו' 30-40).
אין צורך להרחיב בדבר ניגוד העניינים המובהק בין ביצוע תפקיד מנהל האירוע כעובד של נאשמת 3, לבין היות נאשם 1 מנהל אגף הספורט בעיריית אילת כאשר אגף זה, באמצעות עובד הכפוף לנאשם 1, מאשר את היותו של נאשם 1 מנהל האירוע.
מדברים אלו עולה קשר ישיר בין ביצוע העבודה כמנהל אירוע על ידי נאשם 1 במסגרת עבודתו אצל נאשמת 3, לבין פעולות הקשורות בתפקידו. ויודגש, פעולות הקשורות באופן ישיר לתפקידו.
העד נשאל האם נאשם 1 היה מנהל אירועי המחוזיאדות, שהם אירועים אחרים והשיב: "נראה לי שכן, אני לא יודע להגיד באיזה כובע זה היה, אם זה מהטעם העירייה או מטעם המארגנים. אני רוצה לספר לך משהו, יעקב היה אומר לנו כל הזמן, מי שאין לו אישור עבודה נוספת שלא יעבוד, ואני רוצה לדעת האם ליעקב עצמו היה אישור עבודה לעבודה נוספת??" (ת/1 שו' 41-44).
העד נשאל האם נאשם 1 היה מקבל משכורת עבור העבודה שלו כמנהל אירוע באירועי הכדורסל והשיב: "אני לא יכול לדעת, אבל אני רואה בחשבונית של הפלמח יש סעיף מנהל אירוע" (ת/1 שו' 45-46). מכאן עולה, ועל כך למעשה אין מחלוקת, כי נאשמת 3 הייתה מוציאה חשבוניות לעיריית אילת עבור עבודתו של נאשם 1 אצל נאשמת 3 כמנהל אירוע, שכן, אין מחלוקת שנאשם 1 היה מבצע את תפקיד מנהל האירוע במשחקי הכדורסל של הפועל אילת כשנאשמת 3 הייתה אחראית על האבטחה שלהם.
העד נשאל איזה עוד אירועים בהם נאשם 1 היה מנהל אירועים לא מטעם העירייה ומשיב: "אני לא יודע. לפי מה שאני יודע יעקב היה אומר שבעיר אין מנהלי אירועים ולפי מה שהוא אומר הוא היה צריך להיות מנהל של כל האירועים האלה" (ת/1 שו' 53-54).
מדברי העד עולה כי נאשם 1 עסק הלכה למעשה בכל הקשור לאירועי ספורט בתחומי העיר אילת, בין אירועים שהינם מטעם עיריית אילת, ובין אירועים שאינם מטעם עיריית אילת, וכפי שעולה מדברי עד זה, ומדברי עדים נוספים, נאשם 1 היה הגורם המרכזי בעיר אילת בכל הקשור לכל אירועי הספורט שהתקיימו בתחומי העיר אילת. זאת מכוח תפקידו, ומכוח המעמד שנוצר עקב התפקיד, גם אם הדברים אינם קשורים באופן ישיר לתפקיד כהגדרתו – מנהל אגף הספורט.
הודעתו של ע.ת.9 – ת/1, הוגשה בהסכמה חלף חקירתו הראשית.
בעדותו בבית המשפט אמר שהוא מכיר את נאשם 1 קרוב ל-17 שנים. את התפקיד של מנהל היכל הספורט העד עושה קרוב ל-8 שנים, וראה לא פעם את נאשם 1 כמנהל אירוע, כהגדרתו בחוק, של משחקי הכדורסל של הפועל אילת (פרו' עמ' 54 שו' 6-21).
ביחס לביצוע התפקיד של מנהל אירוע ע"י נאשם 1, אישר העד כי התפקיד בוצע "בצורה טובה, בצורה מקצועית" (פרו' עמ' 55 שו' 5-8).
העד אישר כי במהלך האירוע היה לנאשם 1 תג תלוי על החזה (פרו' עמ' 55 שו' 15-17).
העד נשאל ביחס לדבריו במסגרת הודעתו במשטרה על כי זה אבסורד שהוא צריך להסמיך את נאשם 1 כמנהל אירוע והוא משיב: "... מה זאת אומרת אבסורד? יעקב הוא המנהל הישיר שלי ... הוא מנהל אגף הספורט ... אני בתור מנהל אולם מסמיך מנהל אירוע, במקרה הזה זה יעקב מלכה שהוא המנהל שלי" (פרו' עמ' 55 שו' 20 – עמ' 56 שו' 3).
דבריו אלו של ע.ת.9 מחזקים ומדגישים את ניגוד העניינים המובהק בו פעל נאשם 1, בין תפקידו כמנהל אירוע לבין תפקידו כעובד ציבור, מנהל אגף הספורט בעיריית אילת.
עובד אשר נאשם 1 הינו המנהל הישיר שלו, ממנה את נאשם 1 עצמו לתפקיד מנהל אירוע, בו נאשם 1 מקבל שכר מנאשמת 3.
העד הדגיש כי החוק מחייב מינוי מנהל אירוע ומוסיף כי הוא היה ממנה כל מנהל אירוע.
תפקידו של העד, כמי שאחראי על האולם השייך לעיריית אילת, היה למנות את מנהל האירוע, והוא מאשר ומדגיש כי כך הוא על פי החוק, וזה היה תפקידו:
"ש: אז אני אומר, יעקב בכך שהוא פנה אליך כדי שאתה תמנה אותו כאחראי אולם, כדי שאתה תמנה אותו כמנהל אירוע - זה מה שנקרא לעבוד על פי החוק.
ת: כן. כל מנהל אירוע שהיה מגיע, הייתי ממנה אותו" (פרו' עמ' 56 שו' 11-14).
העד אישר כי כולם ידעו שנאשם 1 הוא מנהל האירוע. וכך הוא מעיד ביחס לידיעה זו:
"ש: כן. אבל זה שהוא נמצא באולם אני מבין. אבל האם אתה מסכים איתי שמכורח התפקיד שלו, כאשר היו באים נניח ראש העירייה או סגנו או כל מי שהיה מגיע, היה מבין, זה היה ברור כשמש מה שנקרא, שיעקב הוא מנהל האירוע. זה לא היה סוד, לא בינך לבין יעקב ולא בעירייה.
ת: לא, יעקב היה מנהל האירוע. כולם ידעו שהוא מנהל אירוע. בכל אופן, אצלנו באגף, כל העירייה. תשמע, הוא נמצא בכל מקום. ראש העיר נמצא או מנכ"ל העירייה, או כל אחד שנכנס לאולם, חייב לעבור דרכו.
ש: אוקיי. תאמר לי בבקשה, היו עוד מנהלי אירוע?
ת: בשנים האחרונות היו כמה משחקים בודדים שהיו מנהלי אירוע, כן ... כן, היו מנהלי אירוע. היו פעמים שיעקב לא יכול היה להגיע או שהוא היה בחו"ל והקדימו משחקים. אז היה מגיע מנהל אירוע אחר.
ש: שאותו אתה היית מסמיך.
...
ת: מסמיך, כן.
ש: כמנהל אירוע.
ת: כן" (פרו' עמ' 57 שו' 1-18).
ביחס לתשלום לנאשם 1, ע.ת. 9 מעיד כי הוא עצמו היה מאשר חשבוניות שהייתה מגישה נאשמת 3 לעיריית אילת בגין עבודתו של נאשם 1 כמנהל אירוע.
נאשם 1 היה מבקש מע.ת.9, עובד באגף המנוהל ע"י נאשם 1, והכפוף במסגרת עבודתו לנאשם 1, לאשר חשבוניות שהייתה נאשמת 3 מגישה לעירייה. ועוד מוסיף ע.ת.9, כי נאשם 1 היה מבקש ממנו ללכת לחתום על החשבוניות בגזברות כי הוא, נאשם 1, לא יכול לחתום.
וכך מעיד ע.ת.9 ביחס לכך:
"ת: אוקיי. הייתי צריך לגשת למחלקת גזברות או זה, על מנת לחתום על, לשחרר חשבוניות, לחתום לחשבוניות של פלמ"ח אז אני רואה על מה אני חותם. ורשום את, את, ... מספר מאבטחים, כל השירותים למיניהם ורשום גם סעיף של מנהל אירוע. הייתי חותם והם היו בפועל, לראות שהם היו במשחקים המיועדים.
ש: הבנתי, אוקיי. זה נכון שאתה עשית את זה, יעקב ביקש ממך שאתה תמלא את החשבוניות כי הוא לא רצה לחתום על החשבונית?
ת: זה, זה היה קצת חריג, הייתי צריך לחתום על חשבונית פתאום בתור מנהל אולם. בדרך כלל לא הייתי עושה את זה. אין לי, אין לי קשר לכסף או להשתתפות כאלה.
ש: אז אני אומר, במקרה הזה?
ת: במקרה זה, במקרים האלה יעקב היה מבקש, אם, אם אפשר ללכת לחתום בגזברות, כי הוא לא יכול לחתום. לא שאלתי למה" (פרו' עמ' 60 שו' 12-25).
לאור חשיבות הדברים, להבנת מערכת היחסים, ניגוד העניינים והסטייה החמורה מהשורה שיש בהתנהלות זו של נאשם 1, נחזור על הדברים ונדגישם:
נאשם 1, עובד ציבור, בתפקיד בכיר, מנהל אגף הספורט בעיריית אילת, אומר לעובד הכפוף לו, ללכת לגזברות ולחתום על חשבוניות שעיריית אילת צריכה לשלם לחברה, שנאשם 1 עובד בה ומקבל ממנה שכר, אשר משולם על ידי עיריית אילת בעקבות האישור שמאשר העובד הכפוף לנאשם 1.
מהאמור עולה באופן ברור ביותר הקשר הישיר בין תפקידו של נאשם 1 כעובד ציבור לבין עבודתו אצל נאשמת 3 כמנהל אירוע. קשר ישיר זה הינו ביחס לכל השלבים הקשורים בעבודה אצל נאשמת 3 כמנהל אירוע.
עובד הכפוף לנאשם 1 ממנה את נאשם 1 למנהל האירוע, על פי הוראותיו של נאשם 1.
עובד הכפוף לנאשם 1 מאשר חשבוניות ובהן התשלום שצריכה לקבל נאשמת 3 מעיריית אילת עבור עבודתו של נאשם 1 אצל נאשמת 3, על פי הוראותיו של נאשם 1.
עוד עולה מהאמור לעיל, כי נאשם 1 מודע היטב לניגוד העניינים העולה מכך, שכן נאשם 1 שולח את העובד שלו לחתום על החשבונות ולא הולך לעשות זאת בעצמו.
יש בכך מעשה מרמה והסתרה של נאשם 1 תוך שימוש בסמכויותיו למתן הוראות לעובד תחתיו, לאשר כספים המגיעים לנאשם 1.
יש להוסיף כי מעדות ע.ת.9 עולה כי היו מקרים שהוא חתם על חשבוניות של מנהלי אירועי אחרים, ומדברים אלו עולה כי היו פעמים שהיה מנהל אירוע אחר (פרו' עמ' 61 שו' 17-23).
מובן כי נאשם 1 אינו היחיד בישראל המוסמך כמנהל אירוע, גם אם היה קושי כזה או אחר באילת, בזמנים מסוימים, למצוא מנהל אירוע אחר, הרי שאין לכך רלבנטיות, שכן מדובר בשאלה כספית בלבד, הואיל וסביר שניתן היה להביא, לאחר תשלום מתאים, מנהלי אירוע גם ממקום אחר.
מכל מקום, התמונה העולה מעדותו המהימנה של ע.ת.9 הינה תמונת קשר ישיר בין עבודת נאשם 1 אצל נאשמת 3, לבין עבודת נאשם 1 כעובד ציבור ותפקידו, וכי קיים קשר ישיר וניגוד עניינים ברף גבוה ביותר בין שני הדברים.
עדות ע.ת.9 הייתה עדות מהימנה, ניכר היה שהוא מתאר את הדברים כהווייתם, לא עלתה כל סתירה בין דבריו בבית המשפט לבין דבריו בהודעתו במשטרה, ואני מוצא כי יש לתת אמון מלא בדברים אלו.
לאחר בחינת מכלול הראיות, אני מוצא כי עדותו של עד זה, הינה העדות המרכזית להעמדת תמונת ההתנהלות הקשורה בעבודתו של נאשם 1, כעובד ציבור, ומנגד, כעובד נאשמת 3, ואופן תשלום השכר ואישור השכר שקיבל בפועל נאשם 1.
למעשה אין מחלוקת של ממש ביחס לדברים שאומר ע.ת.9, דברים המעמידים את ניגוד העניינים ואת הקשר בין התפקיד כעובד ציבור לתפקיד כמנהל אירוע, באופן ברור ביותר.
9. ע.ת.5 מר אסף בן חמו, גזבר עיריית אילת, בתקופה הרלבנטית והיום, אשר הינו אחד ממורשה החתימה. הוגשו באמצעותו המסמכים ת/6-ת/20 הכוללים דוחות כספיים, חשבוניות, הזמנות, מסמכים המתייחסים לנאשמת 3, ומסמכי הנהלת חשבונות, והמוצגים נ/4-נ/39 הכוללים הסכמים, דוחות, הודעות ווצטאפ, חשבוניות והתכתבויות.
העולה מעדותו של עד זה מחזק עוד יותר את מהותו וחומרתו של ניגוד העניינים בו פעל נאשם 1.
על פי עדותו, במסגרת תפקידו הוא מנהל את הקופה הציבורית של עיריית אילת, אחראי על התקציב, אישור תקציבים ובניית התקציב, וחותם על כל פעולה שמתבצעת אחרי שהחשבים מאשרים את התקציב.
כל הדברים הכספיים באחריותו, הוא מטפל בהם ומאשר אותם, הוא עובד אל מול מנהלי אגפים, מנהלים, ראש העיר ומנכ"ל העירייה, והוא אחד ממורשי החתימה (פרו' עמ' 217 שו' 14-23).
העד מאשר כי החל משנת 2017 חברת אייטים היא ספק האבטחה של מתקנים ואירועי ספורט בקשר לעיריית אילת (פרו' עמ' 218 שו' 16-19).
ביחס לאולם הוא מעיד כדלקמן:
"ת: אולם בגין הוא אולם של העירייה, שהעירייה מתחזקת אותו, משלמת עבורו את כל ההוצאות. וגם גם את האבטחה שהייתה שם משנת 2017 נדמה לי, מרגע שקבוצת הכדורסל הפכה להיות מקבוצה פרטית לקבוצה ששייכת לאגודה שמקבלת תמיכה מהעירייה, העירייה שילמה גם את האבטחה. באולם הכדורסל האבטחה שולמה לחברת פלמ"ח.
ש: ... אם תוכל לפרט בנוגע, אמרת לפני זה הוצאות ותשלומים. לא זוכר את המינוח המדויק. אם תוכל להסביר ...
ת: מ-2017 הקבוצה הפכה להיות מקבוצה עצמאית, פרטית, לקבוצה שמופעלת על ידי, אני חושב ש-2017 או 2018, אני לא זוכר את התאריך המדויק. אני פשוט לא התעסקתי עם זה כל כך. אבל היא הפכה להיות לקבוצה שהתקצוב שלה בתמיכות על ידי העירייה. גם אז היה תקצוב שלה, אבל לא שילמנו את האבטחה כשהיא הייתה פרטית. ... נעשה על ידי עיריית אילת במסגרת, זאת אומרת זאת הייתה הבנה ביני לבין אגף הספורט, לבין מנהל אגף הספורט, שזה במסגרת אותן הוצאות שהעירייה משלמת בגין אחזקת האולם. אני סברתי וגם מנהל אגף יחד איתי, אם אני לא טועה ככה זה היה, סברנו שאת ההוצאות, הוצאות האבטחה ישולמו, ישולמו על ידי העירייה לחברת פלמ"ח.
ש: אגב, אמרת מנהל האגף. אם תוכל, מי זה מנהל האגף?
ת: מנהל האגף זה, אני רואה אותו פה, יעקב מלכה. אני רוצה רק לציין שהוא, כל פעילות הספורט שהוא עשה הוא עשה אותה בהצטיינות יתרה.
ש: ... אני חוזר שוב לשאלה האחרונה שהייתה לי. אתה דיברת על הוצאות כאלה ואחרות שהעירייה משלמת עבור אולם בגין. אני מבקש להציג לך מסמך שהוא חלק מהצרופות מההודעה שלך. מסמך מצרופות ד.י/3. אם תוכל לפני זה רק לפרט מה סוג ההוצאות, מה סוג ההוצאות שהעירייה הייתה משלמת על חשבון אולם בגין?
ת: אמרתי, היא שילמה את הניקיון. היא שילמה את החשמל. היא שילמה את מנהל האולם, שהוא, שתזכור, האולם הזה בבוקר הוא משרת את בית הספר גם, הוא לא משרת רק את האגודה. האגודה הוא משרת אותה רק אחרי צהריים. שהאגודה משתמשת בו לקבוצות הנוער, נערים, ילדים ולמשחקי הליגה הבוגרת. ואת כל ההוצאות האלה העירייה היא משלמת אותם". (פרו' עמ' 218 שו' 24 – עמ' 220 שו' 14).
לדברים אלו חשיבות ביחס למעמדו, סמכויותיו, תפקידו והשפעתו של נאשם 1 באגף הספורט בכלל, וביחס לנאשמת 3 בפרט.
אנו רואים כי החל משנת 2017 החלה העירייה לשלם את תשלום האבטחה והדבר נעשה על פי "הבנה", בין גזבר העירייה לבין מנהל אגף הספורט, שהוא נאשם 1, כי הדבר יהיה במסגרת ההוצאות שהעירייה משלמת בגין החזקת האולם. הגזבר ונאשם 1, סברו שהוצאות האבטחה ישולמו ע"י העירייה לחברת פלמ"ח, היא הנאשמת 3.
אנו רואים כי נאשם 1 אינו רק מנהל את אגף הספורט, אלא הוא במעמד כזה אשר כולל השפעה על כך שמשולמות הוצאות נוספות מהתקציב ע"י העירייה לחברת פלמ"ח.
אנו רואים שנאשם 1 שותף מלא להחלטת עיריית אילת לשלם מתקציבה שלה את הוצאות האבטחה לנאשמת 3. לא רק שותף מלא אלא גורם מרכזי.
מדובר בשינוי שנעשה בשנת 2017 ומדברי ע.ת.5 עולה שקודם לכן לא שולמה האבטחה ע"י העירייה, כשהקבוצה הייתה פרטית, כך על פי עדותו.
העולה מכאן הינו שנאשם 1 הוא זה שקובע, יחד עם גזבר העירייה, במסגרת הבנה ביניהם, שהעירייה תשלם את האבטחה, ואבטחה זו שהעירייה משלמת כוללת את השכר עבור מנהל אירוע במשחקי הכדורסל, ומנהל האירוע במשחקי הכדורסל הינו נאשם 1 עצמו.
מדובר בניגוד עניינים אשר אין אלא להגדירו כניגוד עניינים בוטה, ומדובר בסטייה מהשורה, ופעולות אשר אינן יכול להתיישב עם התנהלות עובד ציבור, טוהר המידות ותקינות פעולות המינהל.
עובד ציבור מחליט על כספים שתקבל חברה בה הוא עובד, ומקבל ממנה שכר אשר מועבר לאותה חברה על פי החלטתו של עובד הציבור.
מעדותו של הגזבר עולה כי מנהל אגף הספורט מנהל ומתאם את כל הדברים הקשורים לאירוע הספורט, הגזבר מקבל חשבונית מאושרת ומשלם אותה, ובחשבוניות הופיעו תמיד שמות השומרים ומאבטחים, אך אף פעם לא הופיע בחשבונית שמו של מנהל האירוע (פרו' עמ' 229 שו' 13-20).
כפי שעולה מהראיות, החשבוניות כללו את השכר של מנהל האירוע, ונכתב בהן מנהל אירוע, אך לא נכתב שמו של מנהל האירוע, אשר היה נאשם 1.
תמוה מדוע זה נאשמת 3 אינה מפרטת את שמו של מנהל האירוע, כאשר מבקשת היא תשלום מעיריית אילת, אך מפרטת היא את שמות כל האחרים.
מסקנתי היא שהיה פה ניסיון מצד נאשמת 3 להסתרה של עניין השכר.
אם לא די בכך, הרי שמהעדות עולה שנאשם 1 בעצמו, ולא רק העובד במחלקה של נאשם 1, מר אפי טלקר, היה מאשר בעצמו חלק מהחשבוניות של נאשמת 3.
עולה כי נאשם 1 נמצא בתוך תוכו של התהליך בו מאושרות חשבוניות לתשלום ישיר מהעירייה לחברת האבטחה פלמ"ח, נאשמת 3:
"ש: עכשיו אני חוזר איתך, אני חוזר איתך לחשבוניות על עלויות האבטחה. מה היה נדרש פרוצדורלית כדי לאשר תשלום על חשבוניות?
ת: חשבונית,
ש: מבחינת גופים בעירייה?
ת: שתהייה חתומה, מאושרת ומתוקצבת.
ש: על ידי מי בבקשה?
ת: מי שהזמין את העבודה.
ש: שזה אומר?
ת: במקרה הזה, מנהל אגף הספורט היה מקבל את זה.
ש: כן.
ת: כנראה שאם אני לא טועה, או הוא או מנהל האולם היו חותמים על החשבונית ומעבירים אותה דרך החשבת לתשלום.
ש: אני רוצה להציג,
כב' השופט יואל עדן: מנהל אגף הספורט היה מקבל את החשבונית מפלמ"ח?
ת: כן.
כב' השופט יואל עדן: והוא היה מעביר אותה אליכם?
ת: הוא היה, הייתה צריכה להגיע בדרך כלל חתומה על ידי מנהל האולם או מנהל, או כל מנהל של אגף הספורט. שמנהל אגף הספורט הסמיך לעשות את זה. היא הייתה מגיעה אלינו לתשלום החשבת. והחשבת הייתה בודקת שיש תקציב, יש הכל, יש הזמנה - ומעבירה לתשלום" (פרו' עמ' 230 שו' 4-23).
המעורבות של נאשם 1 ברורה. שוב אנו רואים פעילות ישירה של נאשם 1 במסגרת תפקידו כעובד ציבור, בקשר ישיר לעבודתו אצל נאשמת 3, ובקשר ישיר לאישור כספים שמקבל נאשמת 3.
במסגרת ת/7 אנו רואים פניה של החשבת אל הגזבר בה נכתב כי מצורפת חשבונית המאושרת ע"י אגף הספורט. יוער, כי אין רלבנטיות לשאלה האם הייתה או לא הייתה טעות אחרת בהקשר זה של חשבונית זו אלא אנו רואים כאן כי אגף הספורט שנאשם 1 בראשו, מאשר חשבונית בסכום ניכר.
ת/8 הינו הזמנת עבודה מעיריית אילת לנאשמת 3, עליה מופיע בכתב יד "אסי שלום, לא ניתן להעסיק את חברת פלמ"ח!! יש לעירייה הסכם עם חברה אחרת". ביחס למסמך זה, העיד ע.ת.5, כי זו הזמנת עבודה רגילה של העירייה, מאחר וזה מעל 50,000 ₪ זה עבר לחתימת מורשה החתימה, והמנכ"ל העיר שלא ניתן להעביר את התשלום כי יש הסכם לעירייה עם חברת אייטים.
כשנשאל העד מדוע מלכתחילה יצאה הזמנה שנתית זו לחברת פלמ"ח השיב כי זאת לאור כך שמנהל אגף הספורט, דהיינו נאשם 1, אמר שלחברת אייטים אין את האפשרות לבצע את העבודה הזו, ורק לפלמ"ח יש את האישורים מאיגוד הכדורסל לבצע את עבודת האבטחה במשחקי הליגה: "אז אני אגיד עוד פעם. זה יצא לחברת פלמ"ח מתוך אותה, אותו סיכום, אותה ידיעה, שהעביר, שהודיע או שהיה בסיכום עם מנהל אגף הספורט, שפלמ"ח, של-A-team אין את האפשרויות לבצע את העבודה הזאת, רק לפלמ"ח יש לה את האישורים מאיגוד הכדורסל לבצע את עבודת האבטחה במשחקי הליגה" (פרו' עמ' 233 שו' 13-17).
מכאן אנו למדים שנאשם 1 מעורב עד מאוד בבחירת גופים אשר יבצעו עבודות, נותן המלצות וחוות דעת, ביחס לשאלות האם קיימים או לא קיימים אישורים, ולדבריו יש משקל רב.
הדברים בהם פועל נאשם 1, הינם באופן ישיר בקשר לנאשמת 3 ובקשר לעבודות שיכולה נאשמת 3 לקבל. התערבותו של נאשם 1 בעניין זה הינה פעולה הקשורה ישירות לאינטרס כלכלי של נאשמת 3. התערבות זו מבוצעת במסגרת תפקידו כעובד ציבור בתפקיד בכיר בעיריית אילת.
בהמשך מעיד הגזבר כי מבחינתו הוא אינו הסמכות הקובעת מי יאבטח, כמה מאבטחים צריך, וזה תפקידו של מנהל אגף הספורט, ואם מנהל אגף הספורט חשב שצריך לקחת את אייטים היה לוקח את אייטים, ואם חשב שצריך לקחת את פלמ"ח הוא לקח את פלמ"ח: "אני נשאלתי שאלה, שאמרתי שאני לא, אני לא הסמכות שקובעת מי יאבטח ומי ישים וכמה מאבטחים צריך ומי צריך. יש מנהל אגף הספורט שזה התפקיד שלו. ואם הוא חשב שאפשר היה לקחת את A-team אז הוא היה לוקח את A-team. ואם הוא חשב שצריך לקחת את פלמ"ח אז הוא לקח את פלמ"ח ..." (פרו' עמ' 238 שו' 12-15).
העד נשאל כיצד אגף הספורט קשור להזמנת אבטחה של אירועי משחקי הכדורסל של הפועל אילת, ומתשובתו עולה קשר ישיר בין ההזמנה של שירותי האבטחה לבין אגף הספורט. דהיינו קשר ישיר בין פעילות מנהל אגף הספורט נאשם 1 לבין שירותי האבטחה שנותנת נאשמת 3, ואשר נאשם 1 מהווה חלק משירותי אבטחה אלו כמנהל אירוע, ואף מקבל עבור כך שכר מנאשמת 3.
גזבר העירייה אומר מפורשות כי ההזמנה של אבטחת אירועי משחקי כדורסל יוצאת מאגף הספורט, ואם יש חשבונית אז ההזמנה יוצאת מהחשבות, אך החשבונית חתומה ומאושרת על ידי אגף הספורט:
"ת: ברוב הזמן, רוב, לפעמים כשהחשבות עושות לפעמים עם האגף, ההזמנה יוצאת או מאגף הספורט או שיש כבר חשבונית ואז ההזמנה יוצאת מהחשבות. חשבונית חתומה ומאושרת על ידי אגף הספורט. מי שהיה, שוב, אני לא בטוח שתמיד זה יעקב. יש גם הוא נותן את זה למנהל האולם לחתום או מישהו שם שקיבל את האירוע".
ובהמשך הדברים נשאל מפורשות האם: "אלמלא האישור הזה של אגף הספורט אתם בגזברות לא הייתם מאשרים את התשלום?".
ותשובתו ברורה וחד משמעית: "כן, לא היינו, לא היינו מאשרים את התשלום, ברור”)פרו' עמ' 250 שו' 5-17).
הואיל וחברת אייטים זכתה במכרז של עיריית אילת, עלתה השאלה מדוע שירותי האבטחה במשחקי הכדורסל לא מבוצעים על ידה, שכן בסופו של דבר העירייה היא זו שמשלמת עבור שירותי האבטחה, ועולה מעדותו של העד כי נאשם 1 הוא זה שאמר כי לחברת אייטים אין את האפשרות לבצע את העבודה, כמצוטט לעיל, ומדובר אם כך במעורבות של נאשם 1, מעורבות עמוקה ומהותית, בכל היבטי האבטחה של משחקי הכדורסל, לרבות מי היא החברה המבצעת את האבטחה, והוא תומך בחברה המעסיקה אותו, ושולל את אפשרות חברה אחרת לבצע עבודות אלו.
ייאמר כאן, כי אין רלבנטיות לשאלה האם אכן הייתה נאשמת 3 זו שיכולה לבצע את מתן שירותי האבטחה, לעומת אי יכולתה של קבוצת אייטים לבצע זאת.
הרלבנטיות הינה ביחס למעורבות של נאשם 1, להגדרת תפקידו וסמכויותיו, ולעובדה שסמכויותיו במסגרת תפקידו עולות כדי השפעה ישירה על אינטרסים מובהקים של החברה המשלמת לו שכר, נאשמת 3. שכר אשר נגזר מהחלטותיו של נאשם 1 במסגרת תפקידו כמנהל אגף הספורט.
נפנה לכך שנאשם 2 פנה לנאשם 1 בבקשה שיפעל לזירוז תשלומים המגיעים לנאשמת 3, ונאשם 1 פעל בהתאם. הדבר עולה מהתכתבויות בין נאשם 1 לנאשם 2, במסגרת ת/72 הכולל הודעות ווצטאפ ממכשיר הטלפון של נאשם 2.
כך כותב נאשם 2 לנאשם 1 ביום 4.6.19 שעה 10:49: "יעקב אחי תדאג שיעבירו לנו כסף אני פתוח ב-160,000 אני חנוק לא יכול לשחרר שקל". תשובתו של נאשם 1 לנאשם 2, תשע שניות לאחר מכן, הינה: "מטפל". בשעה 14:50 כותב נאשם 1 לנאשם 2 "שוחחתי עם אסי, התחייב יום ה להעביר לך כסף, מקווה שיעמוד בהבטחה".
אנו רואים פעילות ישירה של נאשם 1 מכוח מעמדו ותפקידו כמנהל אגף הספורט והקשר שלו עם הגזבר, לטובת נאשמת 3, כך שיועברו כספים לנאשמת 3. הוא מתבקש לפעול ואף פועל ופונה בפועל לגזבר.
אנו רואים בקשה של נאשם 2 מנאשם 1 שיפעל בעניין זה, דהיינו נאשם 2 יודע היטב את מעמדו, תפקידו והשפעתו של נאשם 1 במסגרת עבודתו כעובד ציבור, ויודע היטב כי לתפקיד זה קשר ישיר לאינטרסים של נאשמת 3, ואף מבקש מפורשות מנאשם 1 לפעול במסגרת תפקידו כעובד ציבור, לסייע לנאשמת 3, ונאשם 1 עושה זאת.
בעדותו אומר הגזבר שהיו מתעכבים חשבונות, והיו פניות ביחס לכך, ומידי פעם היה מאשר לתת הקדמה (פרו' עמ' 253 שו' 13-20), ובהקשר זה הוא מתייחס לת/9 ולתכתובת במסגרתו. ת/9 הינו פנייה מאת הגזבר ע.ת.5 אל גב' חנה לוי, כאשר אחד המכותבים בפניה הינו נאשם 1, וע.ת.5 כותב להעביר מקדמה נוספת לפלמ"ח של 50,000 ₪ בנוסף למקדמה הקיימת.
הגזבר אינו אומר מפורשת כי נאשם 1 ביקש את תשלום המקדמה הזו, ואולם עולה מעדותו של הגזבר בצירוף התכתובות כי היו ניתנות מקדמות לנאשמת 3, ונאשם 1 פנה לפחות פעם אחת בקשר לתשלום של 160,000 ₪ של העירייה לנאשמת 3, אל הגזבר על מנת לזרז את התשלום לפלמ"ח.
עוד עולה כי נאשם 2 ידע היטב כי לנאשם 1 יש את הסמכויות והקשרים לצורך פניה כאמור, וביקש ממנו לעשות זאת.
אני מוצא את עדות ע.ת.5, וזאת ביחס לדברים האמורים לעיל, כעדות מהימנה, אשר יש לתת לה משקל משמעותי. עדותו מתיישבת עם מסמכים שהוגשו, וכן מדברים העולים מתכתובות בין נאשמים 1 ו-2, ועם ראיות נוספות שיפורטו בהמשך.
ביחס לע.ת.5 נטען ע"י המאשימה כי הייתה חובה עליו לערוך בירור ביחס לשאלה אם נאשם 1 עובד אצל מישהו בכלל, או אצל נאשמת 3, וכי היה על ע.ת.5 לדעת שנאשם 1 הוא מנהל האירוע. אינני סבור שיש להידרש לשאלות אלו בהליך זה, שכן עניינו של הליך זה הינו בפעולות נאשם 1. זאת ועוד, אני מוצא כי יש לקבל את טענת ב"כ המאשימה כי אין בכך כדי לסייע לנאשם 1, וכי ההיפך הוא הנכון. משכך, אינני מוצא מקום להרחיב ביחס לסוגיות אלו, אך לשם התמונה הכללית, יצוין כי עולה מהראיות כי היה על ע.ת.5 לדעת כי נאשם 1 עובד כמנהל אירוע אצל נאשמת 3 ומקבל ממנה שכר. חשבוניות ותקציבים עברו דרכו. כפי שיפורט להלן, לגרסת נאשם 1, הוא העמיד את ע.ת.5 על הקושי שלו לחתום על חשבוניות, ולדבריו ע.ת.5 לחץ עליו לחתום על חלקן. ואולם, ענייננו בכתב אישום אשר הוגש כנגד נאשם 1, ובמסגרת זו יש לדון בפעולות שבוצעו על ידי נאשם 1, שהן בליבת כתב האישום. לפיכך, אינני מוצא מקום להרחיב ביחס לעדותו של ע.ת.5.
מהראיות עולה תמונה לפיה היה קשר הדוק בין נאשם 2 לנאשם 1, וכי נאשם 1 פעל באופן ישיר בעניינה של נאשמת 3, לרבות בהעברת כספים מהעירייה לנאשמת 3, ולרבות ביחס לכלל הנתונים, הפרטים, הזמנת העבודה והתקציבים הקשורים לשירותי האבטחה הניתנים במסגרת משחקי הכדורסל ומשולמים לנאשמת 3.
10. עדות ע.ת.3 מר אסף אוחיון, אשר הינו מנכ"ל אייטים אשר זכתה במכרז לאבטחת אירועים של עיריית אילת בשנת 2017. הוגשו באמצעותו המוצגים ת/46-ת/50 שהם המכרז ת/46, תמונות, מסמכים וצילומי תעודות ת/47-ת/48 ומחירון שירותים ת/50.
בנוסף הוגש ת/52/א' שהוא הקלטת שיחה מיום 11.10.18 של ע.ת.3 עם נאשם 1 ומר טליע פרדי, ת/52/ב' שהוא תמלול הקלטת השיחה, ות/52/ג' שהוא תצהיר מיום 22.1.20 של ע.ת.3 בקשר להקלטה ת/52/א'.
ביחס להקלטת השיחה מיום 11.10.18, ותמלולה, ת/52/א', ת/52/ב', בתחילה התנגדו ב"כ הנאשמים להגשתם, וביום 6.11.22 הודיעו על הסכמה להגשה של ת/52/א', ת/52/ב', ת/52/ג'. משזו הסכמה הרי ששאלות שהועלו קודם לכן ביחס לקבילות של חלק מההקלטה אינן רלבנטיות, מה גם שבטענות אלו לגופו של עניין לא היה ממש, לאור כך שע.ת.3 נכח עת בוצעה ההקלטה, לדבריו ידע עליה ובמשך כל העת היה בחדר, אך לאור ההסכמה אין מקום להרחיב על כך.
תחילה לעדותו של ע.ת.3 – לדבריו הוא והבעלים של החברה, מר טליע פנדי, ישבו במשרד עם נאשם 1 בתאריך 11.10.18.
על פי התצהיר שהוגש על ידו במסגרת התלונה שהגיש למשטרה, ת/52/ג', בעקבות חשדות שעלו לחברת אייטים כנגד נאשם 1 ואחרים בעיריית אילת, לאפליית החברה, (אייטים), יזמה החברה חקירה פרטית.
על פי התצהיר במסגרת החקירה האמורה הזמין הבעלים של החברה ויו"ר הדירקטוריון בה, את נאשם 1 לפגישה במשרד החברה, ובפגישה שהתקיימה ביום 11.10.18, נכחו מר פנדי, ע.ת.3 ונאשם 1. השיחה הוקלטה ע"י ע.ת.3, באמצעות מכשיר הקלטה, ועל פי התצהיר תוכן ההקלטה תואם את מה שנאמר בפגישה.
בעדותו הוא אומר כי מר פנדי ידע על ההקלטה והסכים לה, וכי ע.ת.3 היה נוכח כל העת (פרו' עמ' 924 שו' 25-33).
העד מעיד ביחס למפגש ולסיבות לו כדלקמן:
"בשיחה קראנו, הבעלים של החברה קרא ליעקב מלכה למשרד, לדבר אתו על זה שאנחנו כזכיינים נפגעים, אנחנו לא מקבלים את העבודה שהיינו אמורים לקבל, ורצינו לשבת אתו ולדבר אתו על העניין. ובמהלך השיחה, השיחה התחילה כשיחה רגילה, ובמהלך השיחה יעקב מלכה ציין בפיו ... ובמהלך השיחה הנ"ל, יעקב מלכה ציין בפיו שהוא יודע שיש לו בעיות קשות עם הנושא של כדורסל שאילת. הוא יודע שהעירייה, שיש לו בעיות ושאסור לו לעבוד, הוא בניגוד אינטרסים ואסור לו לעבוד בכדורסל, וזה כסף טוב והוא חייב להמשיך לעבוד שם.
עו"ד שלום שיפר : אתה ידעת מהשיחה, ממי מקבל יעקב מלכה את שכרו? כמנהל אירועים.
עד, מר אסף אוחיון: זה היה ברור. הוא מקבל מפלמ"ח, והוא היה מגיש להם חשבונית עבור ניהול האירוע. הוא גם ציין את זה, אם אני זוכר, הוא ציין את זה בהקלטה, שהוא מקבל את שכרו ומגיש חשבונית לפלמ"ח, עד כמה שאני זוכר" (פרו' עמ' 925 שו' 5-21).
לדבריו אם עיריית אילת הייתה שולחת לאייטים הזמנת עבודה למשחקי הכדורסל הם היו עומדים במחירים שהגישו, יש להם סניף בצפון הם יכולים להוריד מספר סדרנים שצריך לסופי שבוע, ולדבריו לבסוף לא קיבלו את אבטחת משחקי כדורסל, כי נאשם 1 בחר שחברת פלמ"ח תאבטח את הקבוצה (פרו' עמ' 937 שו' 23 – 938 שו' 2).
לשיחה שהוקלטה מיום 11.10.18, ת/52/א', והתמלול ת/52/ב', חשיבות לאור דברים מפורשים אשר אומר במסגרתה נאשם 1, המעידים על ידיעה ברורה שלו על ניגוד העניינים ועל הבעייתיות בשל ניגוד עניינים זה, לעבוד כמנהל אירוע מאת חברת פלמ"ח.
מהציטוטים מההקלטה להלן ניתן ללמוד לא רק על הידיעה הברורה ביחס לניגוד עניינים, אלא גם על כך שנאשם 1 מוכן לפעול ביחס לאירועים שונים באילת דבר המצביע על היקף מעורבותו בכל אירועי הספורט בעיר אילת. זאת ועוד מהקלטה זו עולה שההגדרה אירוע של עיריית אילת הצריך להיכנס לגדרי המכרז, או אירוע שאינו של עיריית אילת, ולפיכך יוצא מגדרי המכרז, הינה הגדרה אשר אינה ברורה דיה, ולנאשם 1 יש משקל בקביעה האם אירוע ייכנס לגדרי המכרז בו זכתה אייטים, או לא ייכנס לגדרי המכרז, ואז האירוע פתוח לאפשרות שנאשמת 3 תבצע אותו.
נאשם 1 מבקש שדברים יעברו דרך גוף מסויים, והגם שזו אייטים במקרה זה, הדבר מראה את עמדתו והשפעתו של נאשם 1:"דובר 2: יעקב, יעקב, יעקב, יעקב, יעקב, שאלה אם איש הברזל, אתה דאגת שזה יעבור דרכנו, יעקב: לא דאגתי, ביקשתי" (ת/52/ב' עמ' 11 שו' 12-14).
נאשם 1 מודע לבעייתיות בכך שהוא עובד עם נאשמת 3 – חברת פלמ"ח:
"יעקב: אני אומר עוד הפעם זה לא נכון מה שאתה חושב. תראה, הנסיבות, הנסיבות אני מסכים איתך, על נסיבות. זה כי אני עובד עם פלמ"ח ואני אומר לך דוגרי אני לא מתבייש. אמרתי גם לאבי, אבי דיבר איתי, אמרתי לאבי תקשיב מה שהנחה אותי להיות מנהל אירוע בכדורסל והכניס אותי לצרה זה ראש העיר זה מוטי אמסלם זכרונו לברכה, זה פיליפ וזה אבי. אבל אמרתי (לא ברור) אני עובד עירייה אני לא יכול לעבוד ... אתם מכניסים אותי לצרה". (ת/52/ב' עמ' 15 שו' 2-7).
נאשם 1 אומר שיגידו לו מה והוא יוציא החוצה, והכוונה ברורה, כי יוציא החוצה מהמכרז:
"יעקב: תגיד לי פה מה אתה רוצה ושאני אוציא החוצה,
דובר 2: הכל. אני רוצה הכל.
יעקב: אני לא רוצה הכל, למה? יש אירועים שלך.
דובר 2: לא, אתה לא מבין.
יעקב: מה אני א...
דובר 2: אם אתה אומר שזה אירוע של עיריית אילת הכל שלי,
יעקב: תקשיב.
דובר 2: הכל שלי.
יעקב: רגע אני אומר עוד הפעם, אני לא יכול להחליט למרכז הספורט, אני יכול להגיד להם, מרכז הספורט אני יכול להגיד לו מראש, כן, עכשיו הפועל ספורטיאדה זה זכיין עירייה, מה שאני (לא ברור) היום דרך אגב.
דובר 2: לקוח שעבד איתי מחוץ לעירייה והוא מופיע ברשימה, הוא מחוץ לעירייה כי הוא עבד איתי.
יעקב: אתה (לא ברור) פעם אחת אתה אומר לי כך פעם אחת אתה ...
דובר: לא, לקוח שעבד איתי עכשיו הוא לא יכול להחליט שהוא רוצה מחיר זול ולפנות לעירייה.
יעקב: נכון" (ת/52/ב' עמ' 16 שו' 10-26).
נאשם 1 אומר שאף פנה ליועצת המשפטית, ולאחר מכן היא פנתה אליו:
"יעקב: לכן אני אומר דיברתי. אני פניתי ליועצת המשפטית ואמרתי לה תגיד מה אני עושה? זה אירועים שלהם כל השנים" (ת/52ב' עמ' 17 שו' 12-13).
"יעקב: אבל אני מסביר לך, עוד הפעם כמו שאמרתי לי אני אמרתי אוקיי אין בעיה. באה היועצת המשפטית אמרה לי רגע סליחה, זה אירוע של העירייה, העירייה שותפה בו וזה.. אמרה אוקיי, אני רוצה שהוא יעשה אותו. אמרתי לה אי אפשר הוא מפסיד פה כסף. היא אומרת לא ענייני" (ת/52/ב' עמ' 21 שו' 16-19).
נאשם 1 אומר מפורשות שיש לו בעיה בגלל שהוא עובד עירייה:
"יעקב: אז אני מבחינתי עכשיו שתבין, לא יודע אם אתה יודע, העורך דין שלו הוציא מכתב לעירייה למי שלחו את זה לתגובה? אליי. המכתב שהם מוציאים שולחים תגובה אליי ואני... כמו מטומטם מביאים אותי. אני אומר להם חברה, אני לא רוצה לטפל בזה, עזבו אותי. בכוונה אני אומר להם. לא רוצה אני אומר לך דוגרי פה על השולחן, לא מקבל מאבי כלום, אלא מה שמגיע לי מלבד בכדורסל. ואני אומר לך דוגרי יש לי שם בעיה. אני לא בורח מזה. אמרתי לך יש לי גם בעיה בגלל שאני עובד עירייה." (ת/52/ב' עמ' 23 שו' 18-24).
ביחס לתשלומים שנאשם 1 מקבל מפלמ"ח הוא אומר מפורשות שהוא בבעיה, אמרו לו להמשיך והוא אמר שהוא לא רוצה את זה, אך מצד שני אין מה לעשות ואין מנהל אירוע, לדבריו. הוא אומר שהוא יודע שמסבכים אותו, אומר מפורשות שהוא יודע שהוא בניגוד עניינים ומוסיף שלפחות פה הוא מרוויח טוב:
"דובר 2: אז, הוא משלם לך את זה דרך הכדורסל,
זה ה... הם לא עושים את זה משיקולים של אסי ואני לא חותם לחשבון לאסי, אני לא חותם לחשבון. אל תסבך אותי אני אומר לו, אל תסבך, אתה יודע מה קורה? אתה יודע שאני עובד, פה בניגוד עניינים, לא רוצה את תציקו לי. אבל מה קורה? אסי מקיים את ההבטחה, אז אני אוכל אותה. הרי אני מקבל כאן כסף של עירייה, אני חלילה וחס, לא מקבל מאף אחד כלום. אמרתי לה אני 22 שנה בעירייה. לא רוצה מאף אחד כלום. העירייה ... אני אומר עוד פעם בכדורסל אני בבעיה הרי מאיר יודע, פיליפ יודע, אבי יודע, דיברת והוא אמר לך.
דובר 2: כולם יודעים ... כולם יודעים, זה העניין.
יעקב: זה אמרו לי אבל תמשיך, אמרו לי תמשיך, אמרו לי תמשיך, אמרתי חברה אני לא רוצה את זה.
דובר: מסבכים אותך.
יעקב: אני יודע, אבל מצד שני מה לעשות? אין מנהל אירוע.
דובר: אז שיוציא מכרז המנהל אירוע, מה?
יעקב: אין מנהל אירוע, יוציאו, יביאו מישהו מהצפון?
דובר: לא.
...
דובר 2: שנייה. הוא יכול להישאר מנהל אירוע, הם צריכים להוציא לו את זה דרך העירייה או דרך (לא ברור) או דרך כדורסל, לא דרך חברת האבטחה.
יעקב: אני מסכים איתך, אבל מה אתה רוצה שאני אעשה הם עשו...
...
יעקב: שתדע איך לשלם לפלמ"ח במקום שהאגודה תשלם העירייה תשלם את זה ואני אוכל אותה. לכן אמרתי לאסי, אני לא יכול ל... אל תסבך אותי. תחתום אתה על החשבון של פלמ"ח. תחתום אתה יודע כמה הוא חייב להם? אני אומר לך דוגרי אני אומר על השולחן, 160 אלף שקל (לא ברור) לשנה.
...
יעקב: 240 בערך, 160 אלף בשנה, אני לא לוקח אחריות ואחרי זה (לא ברור) אמרתי לאסי אל תסבך אותי עם זה. ואני אומר לך, אני אומר לך אם אתה מקליט או לא, אני לא יודע. אני אומר לך דוגרי.
...
יעקב: אני בניגוד עניינים. עכשיו זה בא ממאיר, מפיליפ, מאבי, מאסי, כולם יודעים.
דובר: אתה בסוף תסתבך עם זה, יעקב.
יעקב: אז מה אתה רוצה שאני אעשה? בסוף יישאר לי קבוצה ללא קבוצה, ולך אני אומר אם יש בעיה (לא ברור) למה שמישהו אחר ייקח? אני אומר לך דוגרי אתה ... אז (לא ברור) הפרנסה בעירייה דופקים אותי בשכר, לפחות פה אני מרוויח טוב אני אומר לך דוגרי. אבל אני יודע..." (ת/52/ב' עמ' 24 שו' 1 – עמ' 25 שו' 26).
בהמשך אנו רואים שנאשם 1 יודע היטב נתונים רבים ביחס לתקציב קבוצת הכדורסל, לרבות בכל הקשור לחסויות של קבוצת הכדורסל, ומעורבותו הינה בכל הנושאים הכספיים:
"... יעקב: זה יכול לרסק קבוצה. עכשיו, הוא לא היה מוכן (לא ברור) 150 אלף שקל. הוא מוכן ב-300 אלף שקל לקחת חסות ראשית. עכשיו הוא מוסיף לך 150. כלומר ב-150 אלף שקל אתה מביא חסות ראשית?
דובר: זה כלום.
יעקב: וזה הוא (לא ברור) כלומר 450 הוא לוקח אותך לגרעון אוטומטית. זה (לא ברור) זה הרביעי, הרביעי עוד 100 אלף שקל, זה עוד חצי מיליון שקל. אמרתי לו אין כסף. "מה? יש לנו תקציבים" מה שאתה רוצה, אין כסף. אין (לא ברור) אין.
...
יעקב: אז עכשיו, הוא אמר לי גם כן (לא ברור) אני אמרתי לו (לא ברור) אתם תיקחו את ההלוואה, אני אתן לכם (לא ברור) רבע מיליון שקל (לא ברור) שים 300 אלף. בוא תראה לי למה (לא ברור) אבל בינתיים התקדמו עם זה, בגלל הים" (ת/52/ב' עמ' 28 שו' 5-26).
"יעקב: עכשיו אני מוכר את החסות ב-150. אז עוד פעם אתה נכנס לזה. אתה אומר לי.. כל יום הראש שלי כדורסל באמו, בלהבין תוכנית אחת .. עזוב את השעות של הכדורגל שבכלל שמה..." (ת/52/ב' עמ' 29 שו' 7-9).
נאשם 1 אומר שיבדוק עבור אייטים אירועים שונים, דבר המעיד על מעורבותו בכל הקשור בספורט באילת, בין של העיריה ובין שלא של העיריה:
"יעקב: למה לא? אם נצטרך את זה. מתי זה טוב (לא ברור) אני עובד מהבוקר. כת רגל אני מתחיל בשלוש, בשתיים, לא צריך (לא ברור) האולמות. אז לא, אז בסדר, בכל מקרה צריך לתת (לא ברור) זה נראה שמה. אז זה אתה, איילת, ספורטיאדה, כל האירועים האלה כדורגל ... ספורטיאדה אני אבדוק לך את זה ... אני אדבר איתו, אני אבדוק בדיוק מה..." (ת/52/ב' עמ' 70 שו'5-23).
נאשם 1 מודע לבעייתיות וחושש:
"יעקב: אני אומר לך, אני בעירייה, וזו בעיה. אבל אני לא יודע מה לעשות, לא יודע אמרתי לך, הלכתי למס הכנסה, קודם כל אין לי עבירה פלילית, כבר נרגעתי. הייתי בלחץ אימים. אמרתי מה אני אעשה. תודה רבה (לא ברור) מצד שני אני יודע שאני בבעיה. מה עושים עם זה? ..." (ת/52/ב' עמ' 72 שו' 15-18).
11. עדות ע.ת.4 עו"ד דפנה ישראלי היועצת המשפטית של עיריית אילת, ומוצגים הקשורים לעדותה ת/93-ת/95, שהם תכתובות דואר אלקטרוני.
על פי עדותה, לנאשם 1 לא היה אישור לעבודה נוספת, הוא הגיש בקשות אבל לא ניתן לו אישור (פרו' עמ' 1434 שו' 3-4).
העדה נשאלה אם יש קשר בין תפקידו של נאשם 1 כמנהל אגף הספורט לבין התמיכה בהפועל אילת, ותשובתה ברורה וחד משמעית, על כי הוא נהג לתת חוות דעת בקשר לעמותות הספורט, ובהסתמך על חוות הדעת הם היו בוחנים אם לתת את התמיכה ובאיזה היקף: "כן, יעקב נהג לתת לנו חוות דעת בכל מה שקשור לעמותת הספורט ובהסתמך על חוות הדעת בחנו אם לתת את התמיכה ובאיזה היקף" (פרו' עמ' 1435 שו' 15-17).
דברים אלו ממחישים, שוב, את היקף מעורבותו של נאשם 1 בכל הקשור לכל תחומי הספורט בעיר אילת, לרבות התמיכה של העירייה בקבוצת הכדורסל.
לכך משמעות רבה ביחס לשאלה שיש לבחון במסגרת עבירות השוחד, והיא מה הוא תפקידו של עובד הציבור, ומה היא הפעולה הקשורה בתפקידו, ואנו רואים שתפקידו של נאשם 1 היה רחב היקף בכל הקשור לפעילות ספורט, ועבודות ספורט, מתן אבטחה לאירועי ספורט, ותמיכה בהם.
מובן כי לכך קשר ישיר לאינטרסים של נאשמת 3 הפועלת באילת במתן שירותי אבטחה.
אינטרס זה ממחיש את העובדה שהדברים אשר קיבל נאשם 1, שכר וביצוע עבירה פלילית עבורו, מנאשמת 3, היו קשורים לפעולות במסגרת תפקידו.
במסגרת ת/94 התכתבות ביחס לאירוע והאם הוא אירוע עירוני אם לאו, ההתכתבות הינה גם מול נאשם 1 וגורמים נוספים, ואנו רואים כי נאשם 1 מביע דעתו ועמדתו בשאלות אלו, ומכאן כי מעמדו ותפקידו רלבנטיים גם להיבטים אלו.
כך גם במסגרת ת/95, עולה כי הנאשם מעורב בשאלה האם אירועים ייכנסו או לא ייכנסו בגדר המכרז.
סבורני כי המסקנות מת/93-95, ברף הנדרש במשפט הפלילי, הינן למעורבות של נאשם 1 ולמעמדו והשפעתו, כמו גם השפעת חוות דעתו על קביעות של גורמים שונים בעירייה, בכל הקשור לכלל אירועי הספורט באילת, לרבות קביעה האם אירועים מסוימים נכנסים בגדר המכרז אם לאו.
ב"כ המאשימה מבקש כי נלמד מתכתובות אלו גם כי נאשם 1 מנסה לקחת אירועים מאייטים, אך אינני סבור שיש בנתונים שבאו בפניי ועולים מתכתובות אלו כדי נתונים שיכולים להביא למסקנה מעל לספק סביר, כי כך הוא ביחס לאירועים המפורטים בתכתובות אלו.
במסגרת התכתובות הללו, אנו רואים פעילות ענפה של נאשם 1 בכל הקשור לקביעות האם אירוע הינו בגדר אירוע עירייה אם לאו, האם אירוע נכנס לגדר המכרז אם לאו, ומי צריך לטפל בו.
אכן, עולה חשד כבד שמא פעילות נאשם 1 הייתה אכן, כפי טענת ב"כ המאשימה, ואולם סבורני כי לצורך הוכחה כי היה ניסיון ובחלק מהמקרים אף להעברה בפועל של פעילות זו, לא די בתכתובות אלו.
היועצת המשפטית של העירייה מציינת כי גם אם הרגולטור היה מאשר את הבקשה החריגה לעבודה נוספת, אזי הוועדה לא הייתה מאשרת כי התפקיד הנוסף צריך להיות כזה שאין בו ניגוד עניינים (פרו' 1445שו' 1-4).
אני מוצא כי יש לתת אמון בעדותה של היועצת המשפטית, לא נמצאה סתירה בדבריה, ולא נמצא מאומה אשר יהיה בו כדי לגרוע ממהימנות העדות. דבריה מעוגנים בכללים הברורים ביחס לניגוד עניינים.
12. עדות ע.ת.21 מר פיליפ אזרד מנכ"ל עיריית אילת, ובאמצעותו הוגשו ת/36-ת/45 הכוללים תכתובת דואר אלקטרוני בינו לבין נאשם 1, בו כתב לנאשם 1 כי נכון לאותו מועד לא יוכל לבצע עבודה נוספת (ת/36); מכתב מאת ראש מנהל משאבי אנוש ומנהל בעיריית אילת לנאשם 1 מיום 24.1.13 בו ניתנת הודעה לנאשם 1 כי מועצת העיר בישיבתה מיום 23.1.13 דנה בבקשתו להיתר עבודה נוספת והוחלט לא לאשר את הבקשה (ת/37); בקשה חוזרת מיום 18.8.14 מנאשם 1 אל ע.ת.21, לעבודה בשכר עבור קבוצת הכדורסל (ת/38); תכתובת והעתק הבקשה החוזרת להיתר עבודה פרטית (ת/39); תכתובות הקשורות להזמנות עבודה, והאם הן כלולות במכרז אם לאו, ופרוטוקול ועדת מכרזים (ת/40-ת/43); הודעת ע.ת.21 מיום 2.9.20 (ת/44); הודעת ע.ת.21 מיום 7.9.20 (ת/45).
ת/36 הינו תכתובת דואר אלקטרוני בין ע.ת.21 לנאשם 1. נאשם 1 כותב לו ביחס למשחק הבית הקרוב ומשחקים נוספים, והוא ממתין לאישור עבודה, וכי מדובר בחודש עמוס, וע.ת.21 משיב לו בתשובה ברורה: "יעקב שלום נכון להיום לא ניתן כי תבצע עבודה נוספת במידה ויהיה שינוי אעדכן". הנה כי כן נאשם 1 מודע היטב לכך שנאסר עליו לבצע עבודה נוספת.
ת/37 הינו מסמך נושא תאריך 24.1.13, בו נכתב לנאשם 1, עוד כשהיה בתפקיד שקדם למנהל אגף הספורט, כי מועצת העירייה דנה בבקשתו להיתר עבודה נוספת והוחלט לא לאשר את הבקשה.
ת/38 הינו בקשה נוספת של נאשם 1, המוגדרת כבקשה חוזרת, לעבודה בשכר עבור קבוצת הכדורסל, נושאת חותמת של 18.8.14.
ת/39 הינו תכתובת דואר אלקטרוני מיום 4.12.14 בה שולח מר רוני מעתוק, מנהל אגף כוח אדם ושכר ברשויות המקומיות, מכתב אל עיריית אילת לפיו לא ניתן לאשר את הבקשה לעבודה נוספת, שכן "עובד בחוזה בכירים במשרה מלאה לא יכול להיות מועסק בעבודה נוספת אלא במסגרת הרצאות במוסדות להשכלה גבוהה...".
התכתובות הנוספות ת/40 – ת/42, קשורות להזמנות עבודה לשאלה אם הן כלולות במכרז אם לאו, ודברים נוספים הקשורים למכרזים, ניתן ללמוד מהן על מעורבות רבה של נאשם 1 בכל הקשור בכך.
ת/43 הינה תכתובת מיום 27.2.20 המתייחסת ישירות לנאשמת 3, ובמסגרתה מתייחס מנכ"ל העירייה, ע.ת.21, להזמנת עבודה קבלנית שיצאה אל חברת פלמ"ח, אותה הזמנה אליה התייחסות דלעיל, וכותב ביחס להזמנה זו: "יעקב שלום, עיריית אילת פרסמה מכרז לאבטחת אירועים וסדרנים והחברה שזכתה היא "אייטים". אין כל אישור לביצוע התקשרות עם אף גורם אחר. אבקש לפעול בהתאם". נאשם 1 משיב לו: "זה מה שנעשה באירועים שהעירייה מזמינה, ראה מקרה מרוץ הלילה, כנס אתלטיקה איילת ועוד". על כך משיב מנכ"ל העירייה לנאשם 1: "מה שכתבת הינו בסתירה להזמנת עבודה שהועברה לחתימות לחברת פלמ"ח. מדובר על כלל אירועי העירייה – אין להזמין שירותי אבטחה/סדרנות מחברות אחרות. גם באירועים המופקים ע"י גורמים אחרים, ככל ושירותי אבטחה משולמים ע"י העירייה, אך ורק באמצעות החברה הזוכה". על כך השיב הנאשם: "אשמח שנלבן את הסוגיה ונלמד את הפרטים, ברגע שהעירייה משלמת אני לא מזמין שום חברה אחרת, במידה וגורם חוץ עירוני מזמין הוא עובד ומשלם עם מי ולמי שהוא רוצה, אשמח לקיים שיחה בנושא".
כאן רואים אנו ניסיון ברור של נאשם 1 לפעול לטובתה של נאשמת 3, תוך שהוא מנהל וויכוח עם מנכ"ל העירייה, בתכתובת דואר אלקטרוני, בניסיון להצדיק את העובדה שהעירייה מזמינה שירותים מנאשמת 3, כאשר קיים מכרז בו זכתה חברה אחרת, למתן שירותי אבטחה.
אנו רואים כאן כי נאשם 1 פועל, ככל יכולתו, ובמסגרת תפקידו, כדי להטיב עם נאשמת 3, וזאת על חשבון כספי הציבור, ומנכ"ל העירייה עומד על כך שאין להזמין שירותי אבטחה או סדרנות מחברות אחרות.
נאשם 1 כאמור, עובד של נאשמת 3, מקבל ממנה שכר, ובמעשיו אלו לא רק שפועל הוא בניגוד עניינים, אלא גם בסטייה חמורה מהשורה ומבקש הוא להטיב עם מי אשר משלמת לו שכר, ותוך כדי כך גם מבצעים עבורו עבירות פליליות על מנת להטיב איתו באופן שיימנע מתשלום מס, כפי שיפורט בהמשך.
בעדותו בבית המשפט, התבקשה התייחסותו למסמכים ת/28, ת/29, אשר עניינם בקשות לאישור עבודה נוספת לנאשם 1.
ת/28 הינו בקשה החתומה על ידי מנכ"ל העירייה ת/21, הבקשה מופנית למר מוני מעתוק מנהל כוח אדם ושכר ברשויות המקומיות במשרד הפנים, הבקשה מיום 3.12.14 ובמסגרתה מתבקש כי יינתן לנאשם 1 אישור מיוחד לעבודה נוספת. צוין כי נאשם 1 סיים קורס מנהלי אירועים בספורט, הוקמה קבוצת הכדורסל באילת, בעיר אילת וסביבתה אין מנהלי אירוע מוסכמים, כך שבכל משחק ליגת על נדרשת האגודה מקומית להזמין מנהל אירוע ממרכז הארץ, עם עלויות נוספות, נאשם 1 נאות לקחת על עצמו אחריות לניהול האירועים, והתבקש לאפשר לו למלא את התפקיד של מנהל עבודה כעבודה נוספת תחת מעסיק אחר, בהרכב כולל של 10 שעות חודשיות ושכר של עד 3,000 ₪. העתק המכתב הזה הינו לראש העיר הקודם מר מאיר יצחק הלוי, וגב' ליאורה בלטנסקי – ראש מינהל משא"ן.
ת/29 הינו התשובה לפיה לא ניתן לאשר את הבקשה, ועולה ממנה כי בתשובה השיב ראש העיר הקודם כי המגבלות ידועות, ומשום כך ביקשו להחריג בקשה זו מהנוהל הידוע.
ת/30 הינו תמליל ישיבת ועדה להיתר עבודה נוספת מ-2014, בה נדונו כמה בקשות, ובין היתר בקשת נאשם 1, אשר היה עדיין בתפקיד קודם, והוועדה המליצה, כי לאור היותו של העובד בחוזה בכירים יש לקבל אישור מיוחד וכי יישלח מכתב מנומק על ידי מנכ"ל העירייה למשרד הפנים לצורך אישור הבקשה בפני הוועדה לאישור המועצה.
ת/32 הינו העתק של הבקשה החוזרת לעבודה פרטית ומצורף אליו מכתב מאת נאשם 2 כמנכ"ל נאשמת 3, לכבוד עיריית אילת, הנדון: "אישור העסקת מנהל אירוע – מר יעקב מלכה".
במכתב זה עליו חתום נאשם 2, נכתב "הריני לאשר בזה כי מר יעקב מלכה מספר ת.ז. ... מועסק ע"י חברת פלמ"ח (בשירות ביטחון גיא אילת) בע"מ כמנהל אירוע ספורט על פי חוק מניעת אלימות בספורט 2008".
ת/33 הינו תכתובת דואר אלקטרוני מיום 15.8.24 ותכתובות נוספות במסגרתה נכתב ע"י גב' ליאורה בלטינסקי לכל העירייה כי מועצת העיר לא אישרה עבודה נוספת לעובד עירייה כנהג מונית, ועל כך כתב נאשם 1 לכמה גורמים "חבריי היקרים! נא להקפיד על הנהלים".
ת/26 הינו תכתובת בין המנכ"ל ע.ת.21 לבין גב' ליאורה בלטינסקי, במסגרתו כותב המנכ"ל ביחס לנאשם 1 "לא יכול להיות מועסק על ידי חברה שאנו מעסיקים בארגוני ספורט, על ידו – ניגוד עניינים מובהק. זאת מעבר לעובדה שנמצא בחוזים בכירים".
בעדותו בבית המשפט מאשר המנכ"ל כי כתב את הדברים (פרו' עמ' 804 שו' 25-28). ואומר את הדברים הבאים: "זאת אומרת גם אתה מנסה לבוא ולהגיד שהוא כן עבד, אז בוודאי שהוא יודע וכתוב לו שזה ניגוד עניינים בפלמ"ח ..." (פרו' עמ' 808 שו' 1-4).
העד מכחיש בתוקף כי ידע שנאשם 1 עובד אצל חברת פלמ"ח (פרו' עמ' 809 שו' 3-6).
אני נותן אמון בעדותו המהימנה של ע.ת.21 ובגרסתו בדבר אי ידיעה כי נאשם 1 עובד אצל חברת פלמ"ח.
הדבר מתיישב עם הדברים הברורים שכתב בתכתובות השונות, המעידים על כך שהקפיד על הכללים הנדרשים.
13. עדות ע.ת.7 ח"כ מאיר יצחק הלוי, ראש העיר הקודם של עיריית אילת, והוגשה הודעתו ת/51. בנוסף הוגשו בקשר לעדותו תכתובת דואר אלקטרוני (נ/51), תמונת נאשם 1 כשהוא נושא עליו תג (נ/52), תגים של נאשם 1 (נ/53), ותכתובת (נ/54, נ/55).
על פי הודעתו ת/51 אשר בעת שניתנה, ביום 2.9.20 עדיין היה ראש עיר, הוא ראש עיר אילת מאז 2003.
לדבריו, נאשם 1 הינו מנהל אגף הספורט, העובד בחוזה בכירים, ואחריותו כמנהל מחלקת הספורט הינה: "בגדול האחריות שלו לקדם כל תחומי הספורט בעיר אילת על כל גווניה, בשני מסלולים, מסלול אחד קידום הספורט באילת לאילתים, והשני אירועי הספורט האילתים הלאומיים והבינלאומיים. פיתוח וקידום ענפי ספורט קיימים וחדשים, עבודה מול עמותות אגודות" (ת/51 סוף עמ' 1 ותחילת עמ' 2).
ראש העיר לשעבר נשאל האם נאשם 1 עובד בעבודה נוספת, השיב שעד העדכונים האחרונים לא הייתה לו עבודה נוספת, לפחות לא אושרה לו עבודה נוספת, והייתה בקשה שלו לעבוד בעבודה נוספת, כידוע לו אין לנאשם 1 אישור לעבוד בעבודה נוספת.
ראש העיר הוסיף כי צר לו על נאשם 1 וחשוב לו להגיד כי לנאשם 1 יש זכויות גדולות להפיכת העיר אילת לעיר ספורט בינלאומית והוא הביא הרבה אירועי ספורט בינלאומיים לעיר אילת.
ביחס לפנייה לבקש ממשרד הפנים אישור לעבודה נוספת עבור נאשם 1, הוצגה לראש העיר תכתובת דואר אלקטרוני ממנו למר מוני מעתוק ממשרד הפנים, והוא מאשר כי כנראה אכן הוא ביקש אך זה לא אושר.
ראש העיר נשאל: "אני אומר לך כי יעקב מלכה אומר כי אתה אישרת לו בעל פה העבודה הנוספת, מה תגובתך?" תשובתו של ראש העיר בעניין זה הייתה נחרצת וחד משמעית: "בחיים לא נתתי לו אישור. תפיסת העולם שלי אומרת שמי שעובד בעירייה לא יכול לעבוד עבודה נוספת, צריך שיקרו חריגים במיוחד כדי לאשר בקשה כזה. ועמדתי נוקשה מאוד בנושא הזה".
ראש העיר הופנה לדברי נאשם 1 בעדותו במשטרה, והשיב כי לאישור עבודה נוספת קיימת פרוצדורה מסודרת וברורה, ולא אישור של ראש העיר אילת, מנכ"ל העירייה או הגזבר. יש לכך נוהל מוגדר וברור, וזו ועדה מקצועית שדנה ומביאה מסקנותיה למועצת העיר, והוא כראש עיר לא מאפשר שעות נוספת, לא מאפשר עבודה נוספת ולא מאפשר בכלל. הוא יכול להמליץ אבל לא יכול לאשר, ויש פרוצדורה.
עוד נשאל ראש העיר לתגובתו לדברי נאשם 1 שלפיהם ראש העיר דרש ממנו להמשיך לעבוד כרגיל וכי הוא מטפל במשרד הפנים – גם כאן תשובתו ברורה, הוא אינו מכיר דבר כזה, לא אמר ולא אישר דבר כזה, ואם היה מאשר היה כותב זאת, אך הוא אינו יכול לאשר הואיל וזה בניגוד לנהלים.
ראש העיר לשעבר נשאל אם אירועי הכדורסל באולם בגין נחשבים אירועי עירייה, השיב לדעתו שלא, זה אירוע מול איגוד הכדורסל, יש עמותה שהיא אישיות משפטית נפרדת, שהם אלה שמפיקים את האירוע.
נאמר לראש העיר כי על מנת לקבל את האולם לביצוע יש לקבל אישור של העירייה ושל נאשם 1 בעצמו, והוא השיב כי: "כמנהל אגף הספורט, מי שאחראי על מתקני הספורט בעיר אילת זה יעקב מלכה. כל עמותה או ארגון שרוצה את המתקנים יעקב עושה איתם מו"מ כדי לקבוע מחיר".
נאמר לראש העיר כי החשמל המים והארנונה משולמים ע"י העירייה, וכי אירועי הכדורסל הם אירועי עירייה, התבקשה תגובתו והוא השיב כי בכל המתקנים של העירייה, מים וחשמל משולמים ע"י העירייה, והשימוש הינו על המבקשים. אך מנגד העירייה אינה קובעת כמה מוזמנים, לא משפיעה מי המאמן וכו'.
נאמר לראש העיר כי "אתם משלמים לחברת פלמ"ח עבור אירוע הספורט באולם בגין הכולל תשלום עבור מנהל אירוע שהוא יעקב מלכה איך ייתכן דבר כזה" תשובתו הייתה "אני לא מכיר את זה, זה דרוש בדיקה מעמיקה. אני לא מכיר את זה. חברת פלמ"ח אני בקושי מכיר ...".
מדברים אלו עולה כי ראש העיר לשעבר מכחיש מכל וכל את גרסתו של נאשם 1 כי קיבל ממנו אישור.
זאת ועוד, ראש העיר הוסיף, כי "... פעם יעקב היה חבר בעמותת הכדורסל ואני חשבתי שהוא לא יכול להיות חבר בעמותה וכדי שלא יהיה בלבול בסמכויות, ולמיטב ידיעתי הוא לא חבר בעמותה יותר".
בעדותו בבית המשפט, כבר לא היה ע.ת.7 ראש העיר אילת, והיה חבר כנסת, והוא חזר בעדותו על עיקרי הדברים שנאמרו בהודעתו במשטרה, והכחיש שוב את הטענה כי אישר לנאשם 1 לעבוד. ראש העיר אישר כי פגש את נאשם 1 במשחקי הכדורסל כמנהל אגף הספורט, והוסיף כי היה פוגש אותו כל הזמן (פרו' עמ' 1053 שו' 20 – 1054 שו' 5).
הוא נשאל מה הקשר בין היותו מנהל אגף הספורט לבין הימצאותו במגרשים בשעות הערב, גם לאור כך שנאמר על ידו שקבוצת הכדורסל היא עמותה ואינה קשורה לעירייה והיא אישיות משפטית נפרדת, ולכך השיב שגם כשהוא הולך לכדורגל נאשם 1 נמצא שם וגם בטניס הוא נמצא שם, ובאירוע של כדורסל, כדורגל וטניס או כל משחק אחר ברור שנאשם 1 נמצא שם.
העד נשאל מי היה מנהל האירוע במשחקי הפועל אילת, הוא משיב כי לא ידע ולא עסק בזה (פרו' עמ' 1060 שו' 3-6).
העד נשאל לגבי התג שהיה על נאשם 1, והשיב כי אינו זוכר תג, ואינו זוכר מנהל אירוע (פרו' 1066 שו' 21).
ביחס לטענתו של נאשם 1 על כי קיבל אישור ממנו, מראש העיר לשעבר, חזר העד על תשובתו הברורה והנחרצת ואמר את הדברים הבאים: "... הוא שיקר בזה שהוא אמר שאני נתתי אישור לעבודה בתפקיד הזה. הוא שיקר בזה שאמר שידעתי" (פרו' עמ' 1071 שו' 16-17).
עדותו של ראש העיר לשעבר הייתה עדות מהימנה, אשר אני מוצא כי יש לתת לה את מלוא האמון.
עדותו הייתה עקבית, וזאת גם ביחס לדברים שנאמרו על ידו במשטרה במסגרת ת/51.
יש להוסיף, כי הכחשותיו החד משמעיות את טענות נאשם 1, מתיישבות עם הגיון הדברים ועם כלל הראיות.
העובדה שראש העיר פנה בניסיון לסייע לנאשם 1 לקבל היתר לעבודה שנייה, אך מחזקת את דבריו כי לא נתן אישור בעל פה לנאשם 1, שכן מההתנהלות של ראש העיר לשעבר, עולה כי הוא פעל על פי הכללים הנדרשים ובפרוצדורות הנדרשות, וגם כאשר ניסה לסייע לבקשתו של נאשם 1 לעבוד בעבודה נוספת, עשה זאת באופן רשמי בפניות רשמיות, בכתב, אך הדבר לא צלח.
עדותו הברורה והמהימנה של ראש העיר לשעבר, מפריכה את טענתו של נאשם 1 על כי קיבל אישור בעל פה.
ביחס לשאלה מה ידע ראש העיר לשעבר, גם כאן אני מוצא כי יש לקבל את עדותו המהימנה.
לדבריו, אכן ראה את נאשם 1 באירועי הספורט, אולם לא ידע על כך שנאשם 1 עובד ומקבל שכר מחברת פלמ"ח. העובדה שנאשם 1 פעל בגלוי לעיני כל עם תג בגודל שהוא מעט יותר מגודלו של כרטיס אשראי, שכתוב עליו מנהל אירוע, אין משמעותה כי כל מי שפוגש אותו שם לב לכך, או ברור למה משמעות מנהל אירוע.
דברים אלו של ראש העיר לשעבר שוללים את קו ההגנה אשר ניסו הנאשמים להציג, על ידיעה של כל הגורמים השונים על פעילותו של נאשם 1.
יש לבחון היטב מה היה במסגרת הידיעה של כל גורם. עצם הנוכחות של נאשם 1 באולם, כמו גם עצם העובדה שהוא נושא עליו תג, אשר הינו בגודל של מעט יותר מכרטיס אשראי, ואשר כתוב עליו שהוא מנהל אירוע, אין בכך כדי להביא לידיעה של מי שפוגשו כי הוא עובד מטעם חברת פלמ"ח, או שהוא מקבל שכר מחברת פלמ"ח.
14. עדות ע.ת.14 גב' ענת חמו, הייתה מזכירה של נאשם 1, והוגשה הודעתה ת/2.
על פי הודעתה ת/2 היא עובדת כמזכירת אגף הספורט בעיריית אילת, 19 שנים, נאשם 1 הינו מנהל האגף, והיא אחראית על משכורות עובדים, תיאום פגישות של נאשם 1, מקבלת הזמנות שירות, הצעות מחיר, מוציאה הזמנת עבודה העוברת מספר גורמים לאישור, לרבות חשבת העירייה ונאשם 1 (ת/2 שו' 6-10).
על פי עדותה אגף הספורט אמון על מתקני ספורט בעיר ובנוסף אירועי ספורט גם של אילת וגם של הבאים מחוץ לעיר, והעירייה מחזיקה עובדים ואחראי מתקנים (ת/2 שו' 12-13).
כאשר מגיע אירוע הדורש מתקן ספורט של העירייה דרישת המתקנים מגיעה לנאשם 1, המחליט איזה מתקן יסופק לפי פירוט הענפים (ת/2 שו' 14-15).
כשמגיעה הזמנת אירוע מתקן נאשם 1 מגיע דוח תקציב לאירוע בו מפרט מה נדרש לאירוע, לרבות הגברה, תאורה אבטחה וניקיון הוא חותם על הדוח והיא שולחת אותו לחשבת (ת/2 שו' 34-26).
לדבריה ההחלטה על הוצאת הזמנת שירות לספקים נעשית בישיבה של הגורמים הנוגעים לאותו אירוע, לרבות נאשם 1 (ת/2 שו' 37-40).
ביחס לשאלה האם משחקי קבוצת הכדורסל של הפועל אילת זו פעילות של אגף ספורט היא משיבה שיש עמותת מנהלת הכדורסל שהיא נתמכת על ידי העירייה ומנהלת את המשחקים, ומוסיפה "אנחנו כאגף הספורט מספקים מגרש מתוחזק וכמובן מנהל אולם הספורט שהוא עובד האגף נמצא באולם בזמן המשחק". (ת/2 שו' 45-47).
לשאלה מי החליט שמשחקי הכדורסל תאבטח חברת פלמ"ח היא משיבה כי אין לה מושג ולדעתה זו החלטה של נאשם 1 (ת/2 שו' 54-55).
העדה נשאלה האם נאשם 1 נמצא במשחקים של הכדורסל, והשיבה בחיוב, ונשאלה והוסיפה כי הוא נמצא שם "בתור מנהל אירוע אני חושבת" היא נשאלה האם הוא מקבל שכר על עבודתו בתור מנהל אירוע והשיבה כי אין לה מושג (ת/2 שו' 58-63).
העדה נשאלת איך זה יכול להיות שנאשם 1 יקבל שכר על עבודתו כמנהל אירוע במשחק כדורסל אם עבודה זו משולמת מתקציב אגף הספורט שהוא המנהל שלה אגף והיא משיבה שהיא אינה יודעת. היא יודעת שהוא מנהל אירוע אבל אינה יודעת אם הוא מקבל על זה שכר או לא (ת/2 שו' 70-73).
בעדותה בבית המשפט חוזרת העדה על דבריה על כי היה ידוע שנאשם 1 עובד כמנהל אירוע, והיא מאשרת כי הדבר לא היה סוד (פרו' עמ' 75 שו' 23 – עמ' 76 שו' 3).
ככלל בעדותה היא חוזרת על הדברים שאמרה בהודעתה במשטרה.
מדבריה עולה, כפי שעולה מכלל העדויות, כי המעמד וההשפעה של נאשם 1 על כלל אירועי הספורט בעיריית אילת, הייתה מרכזית ביותר.
מעדות זו ומכלל הראיות, עולה כי נאשם 1 שהינו הגורם המרכזי ביותר בעיריית אילת ביחס לכל אירועי הספורט בתחום העיר אילת, בין אירועי ספורט המאורגנים ע"י עיריית אילת ובין אירוע ספורט אחרים, ואחריותו ותפקידו מתייחסים לכל הרבדים של אירועי הספורט, לרבות המתקנים, האבטחה, הזמנות עבודה ועוד כאמור לעיל.
15. עדות ע.ת.32 מר ארן זלוטניק, מנהל מחלקת הביטחון של עיריית אילת, אשר התייחס לת/54, שהם תדפיסי הודעות ווצטאפ בינו לבין נאשם 1, ועניינן התייחסות לנאשם 2 ולשאלה האם דברים יכולים להיכנס למכרז העירייה.
מהתכתובות עולה כי בתאריך 19.10.17 הוא פונה לנאשם 1 וכותב לו "מדוע אבי מסס לא מקבל על הראש על התקלות של היומיים האחרונים לדבריו איש לא פנה אליו" נאשם 1 משיב לו "פנו גם פנו ואבי בצרות לעתיד".
אז כותב מר ארן זלוטניק לנאשם 1 "דברו איתנו להמשך יש לי הסכם עם אייטים". מיד משיב נאשם 1 "סליחה טעות לא דיברו עם אבי כי זה לא אשמתו זה אשמת המערכת".
ואז כותב ע.ת.32 לנאשם 1 "יש שם למערכת? מישהו עשה בלגן וזה נופל על כתפי מאבטחים ומסכן תלמידים!!!! ומה עם משמעת של השחקנים? ...!" ומוסיף הודעה נוספת אל נאשם 1 "בכל מקרה הוא קורע אותך במחיר ולי יש הסכם יותר טוב כנראה".
מתכתובת זו אנו למדים הן על תפקידו של נאשם 1, הן על משמעות התפקיד לפעילות של נאשמת 3, והן על התייחסותו אל נאשמת 3.
נאשם 1 בתחילה אומר כי נאשם 2 בצרות, אך מיד כאשר נאמר לו שיש הסכם לאייטים, משנה נאשם 1 את גרסתו וכעת הוא אומר כי זאת לא אשמתו של נאשם 2 אלא זו אשמת המערכת, ומאשים את המאבטחים של העירייה למעשה.
נאשם 1 פועל לטובת נאשמת 3, במסגרת תפקידו. חלק מתפקידו, לאור הפנייה של האחראי של האבטחה אליו, היא לטפל בבעיות העולות ממתן השירותים של האבטחה על ידי גורמים שונים.
והנה אנו רואים שנאשם 1 מיד מטיל את האחריות על המאבטחים של העירייה, ופועל שוב בניגוד עניינים ותוך סטייה מן השורה בהגנתו על מי שמשלם לו שכר.
יש לציין כי אין בפנינו נתונים ביחס לאותו אירוע אליו מתייחס ע.ת.32, ואין בידנו לקבוע אם אכן הייתה בעיה ומי היה אחראי לבעיה, ואולם, אנו רואים פעילות של נאשם 1 בניגוד עניינים מובהק לטובתה של נאשמת 3. ולצורך העניין אין כל רלבנטיות לשאלה האם היה ממש בדברים שכתב נאשם 1 אם לאו.
עצם פעולתו לטובת נאשמת 3, וזאת תוך שינוי גרסה מיד כשהוא מגלה שיכולה להיות בעיה לנאשמת 3, הינה פעולה בניגוד עניינים ותוך סטייה מן השורה.
לא היה בהעדתו של עד זה כדי לשנות מהמשתמע מההודעות.
16. עדות ע.ת.24 החוקר אשר אלימלך מיחידת הונאה דרום, והוגשו באמצעותו תכתובות, דוח חיפוש, זיכרון דברים, ומזכרים, ובכלל המסמכים גם חשבוניות, קבלות ותלושי שכר (ת/77-ת/92). המסמכים כוללים עימותים בין נאשם 1 לע.ת.28 גב' ליאורה בלטינסקי, ע.ת.3 מר אסף אוחיון, וע.ת.5 מר אסף בן חמו.
הועלו כלפיו בעדותו טענות על כי החקירה התנהלה בדרך לא נכונה, והנחות עבודה לא נכונות, בעניינים שונים, לרבות מה הוא אירוע עירייה, ועוד שאלות רבות המכוונות לטענות כנגד החקירה.
אינני מוצא ממש במי מטענות אלו. טענות לגבי מהו אירוע העירייה ומה אינו אירוע עירייה, וכיוצא באלו טענות שהועלו, אין בינן לבין פגמים בחקירה מאומה.
נטען כנגד העד כי הוא שלח מתחרה עסקי לאסוף חומרים כנגד נאשמים 2 ו-3, וכי מדובר בגורם שאינו נטול אינטרסים, ותשובתו הייתה פשוטה וברורה כי כאשר בא מתלונן ומגיש תלונה הוא מבקש שהמתלונן יגבה את הדבר באמצעות מסמכים או חפצים (פרו' עמ' 1409 שו' 26 – עמ' 1410 שו' 5), והוא מוסיף כי הדוח שנמסר לו היה בסיס ראשוני בלבד (פרו' עמ' 1411 שו' 4).
לא מצאתי ממש בטענות שהועלו כנגד פעולותיו, ובוודאי שאין בהן כדי להקים הגנה מן הצדק.
בשלבים שלאחר קבלת התלונה והחקירה שבוצעה על ידי אייטים, בוצעה חקירה משטרתית מקיפה, נחקרו אנשים רבים, נבדקו מסמכים רבים, והדברים הבשילו לכדי הגשת כתב האישום שהוגש כנגד הנאשמים.
טענות טכניות על אי ביצוע משהו לפי נוהל כזה או אחר, אין בהן כדי לעלות לכדי הגנה מן הצדק אם אין בהן פגיעה כלשהי בהגנתו של נאשם ואם אין בהן פגיעה בהליך עצמו ולא מצאתי כל פגיעה שכזו.
כן יש לדחות את הטענות כי הנאשמים לא הוזהרו בגין העבירות בהן הם מואשמים בכתב האישום. ר' ת/58/א', חקירתו של נאשם 1, שם נכתב כי הוא נחשד בהלבנת הון, שימוש לרעה בכוח היושרה, מרמה והפרת אמונים, קשירת קשר לביצוע פשע ועבירות על פי חוק מס הכנסה. ובחקירתו ת/59/א' גם לקיחת שוחד. ר' ת/71 - חקירתו של נאשם 2 – שבו נכתב כי הוא נחשד בעבירות של שוחד וקשירת קשר. ככל שהטענה מתייחסת לעבירות המס של נאשם 2, הוא נשאל עליהן והן הוטחו בפניו באופן עקבי בכל חקירותיו.
17. עדות ע.ת.28 גב' ליאורה בלטינסקי, ראש מינהל משאבי אנוש ומנהלה בעיריית אילת. והמוצגים הקשורים לעדותה הינם ת/23 – ת/34, וכן נ/43 ונ/44, הכוללים התכתבויות, לרבות ביחס לבקשה לאישור עבודה נוספת, ותכתובת בדבר ניגוד עניינים אשר נאשם 1 היה מודע לה.
העדה מכהנת בתפקידה מזה שנים רבות, והיא בתפקיד משנת 2007, ומעידה ביחס לשאלה אם היה לנאשם 1 אישור לעבודה נוספת כי "לפחות מהשנים שאני בתפקיד משנת 2007 לא היה אישור" (פרו' עמ' 682 שו' 4).
ת/25 הינו מכתבה מיום 24.1.13 אל נאשם 1, לפיו היא מודיעה כי מועצת העיר בישיבתה מיום 23.1.13 החליטה לא לאשר את הבקשה לעבודה נוספת.
ת/26 הינו תכתובת דואר אלקטרוני מיום 1.1.13 בין מנכ"ל העירייה לבינה, אליה התייחסנו לעיל בעדות המנכ"ל. במסגרת ת/26 נכתב ע"י המנכ"ל לע.ת.28 מפורשות כי נאשם 1 אינו יכול להיות מועסק ע"י חברה שהם מעסיקים באירועי ספורט, וזהו ניגוד עניינים מובהק. זאת מעבר לעובדה שהוא נמצא בחוזה בכירים.
הנה כי כן, גורמים אשר נאשם 1 טוען כי אישרו לו בעל פה עומדים על כך שמדובר בניגוד עניינים ומציינים שתי סיבות להעדר אפשרות שלו לעבוד אצל חברת פלמ"ח, האחת ניגוד העניינים, והשנייה כי הוא נמצא בחוזה בכירים.
לת/26 צורף אישור העסקה של נאשם 1 אצל חברת פלמ"ח, אישור מיום 1.1.13 החתום ע"י נאשם 2, ואליו התייחסות לעיל.
העדה נשאלה האם ידוע לה על אישור בעל פה שקיבל נאשם 1 לעסוק כמנהל אירוע, והיא משיבה בשלילה. העדה נשאלת האם הנושא של אישור עבודה פרטית ע"י נאשם 1 עלה על ידי נאשם 1 בעל פה באיזשהו אופן מולה, והיא משיבה בשלילה, ושוללת גם את האפשרות לאשר לנאשם 1 שעות נוספות (פרו' עמ' 695 שו' 1-10).
הוצגו לעדה בחקירתה הנגדית תיאומי מס של נאשם 1 והיא אומרת מפורשות בהסתמך על תשובת חשבת השכר כי הדבר נעשה בלי ידיעתה של עיריית אילת – "עשה תיאומי מס ולא הגיש אותם לעירייה, אז יש פה איזשהו הליך שהוא בכלל לא הוגש אלינו" (פרו' עמ' 745 שו' 10-11).
אני נותן אמון בעדותה של העדה אשר הסתמכה על נתונים ועל ידיעתה האישית.
עדה זו הינה אחת מאלו אשר נאשם 1 טען בהודעתו במשטרה כי נתנו לו אישור בעל פה. כך בהודעתו הראשונה מיום 17.8.20, ת/58/א' (שו' 58-59) נוקב הנאשם בכמה שמות של בעלי תפקידים בעיריית אילת שנתנו לו אישור בעל פה לעבוד עבודה נוספת, וביניהם גם ע.ת.28 גב' ליאורה בלטינסקי. העדה אומרת כי כלל לא ידוע לה על אישור בעל פה שטוען לו הנאשם, ואומרת היא מפורשות שהנושא של אישור עבודה פרטית לא עלה בעל פה מולה. העדה אף אומרת כי היא מקפידה על הנושא של עבודה נוספת (פרו' עמ' 728 שו' 10-11).
העדה חוזרת על כך שהיא מעולם לא נתנה אישור בעל פה (פרו' עמ' 730 שו' 9-12).
עדותה מהימנה, מפריכה את טענת נאשם 1 בדבר אישור בעל פה שניתן על ידה, כמו גם, לטענתו, ע"י אנשים נוספים.
18. עדות ע.ת. 22 גב' ריקה מור יוסף, מנהלת אגף משאבי אנוש בעיריית אילת. העדה עובדת בעיריית אילת מעל 20 שנים, והיא אחראית על עובדים, שכר ותנאי העסקה, וע.ת.28 היא הממונה עליה.
ביחס לשאלה על ידיעתה מי מנהל אירוע במשחקי הפועל אילת, אמרה כי נחשפה לעניין זה כשקרה המקרה, ידעה שנאשם 1 מנהל אירוע, אבל ידעה כי זה מטעם העירייה כי היו משחקים אחרי הצהריים והייתה בטוחה שזה מטעם העירייה, היא לא ידעה על מנהל אירוע מטעם גוף אחר, וכך היא מעידה: "אני נחשפתי לעניין הזה כשקרה כל המקרה. ידעתי שיעקב מנהל אירוע, אבל ידעתי שזה מטעם העירייה כי היו משחקים אחר כך הצהריים וכולם יודעים שהולכים למגרש רואים את יעקב, אז אני הייתי בטוחה שזה מטעם העירייה כאילו לא ידעתי על מנהל אירוע מטעם גוף אחר" (פרו' עמ' 616 שו' 6-9).
על עדה זו אמר נאשם 1 בהודעתו ת/60/א' (שו' 177-180) כי היא היחידה אשר יכולה לאשר את השיחות בהן לטענתו הוא קיבל אישור בעל פה לעבוד. ואולם העדה מכחישה את דבריו.
העדה נשאלת האם ידוע לה על איזשהו אישור בעל פה שנאשם 1 קיבל לעבודה זו, והיא משיבה: "לא, ממש לא" (פרו' עמ' 617 שו' 18-21).
אני נותן אמון בעדות עדה זו, אשר הייתה מהימנה. העדה תיארה את ההליכים בהם בודקים בקשות, ומעבירים למועצה, והדברים שאמרה שללו את טענות נאשם 1.
העדה נחקרה בעניין הטענה כי ניתן לנאשם 1 אישור בעל פה, בחקירה נגדית, נשאלה על כך שוב ושוב, ושללה זאת מכל וכל.
אני נותן אמון בעדותה אשר מפריכה את טענת נאשם 1 על אישור בעל פה שקיבל משורת גורמים.
לעדותה בעניין זה יש חשיבות, שכן כאמור, נאשם 1 טוען כי עדה זו הינה היחידה שיכולה לאשר את השיחות שהוא טוען שבהן ניתנו לו אישורים בעל פה.
יש להעדיף את עדותה האמינה על פני גרסתו של נאשם 1.
מכל מקום, כפי שיפורט גם בהמשך, גם אם היה ניתן אישור בעל פה, אינני מוצא לכך משמעות, אך המסקנה הינה שלא ניתן כל אישור כאמור.
19. עדות ע.ת.15 גב' נלי וילסון, מתאמת אירועי ספורט, ובאמצעותה הוגש ת/3 הודעתה במשטרה, ובקשר אליה הוגש נ/1 שהוא דואר אלקטרוני מאת נאשם 1 אליה.
על פי הודעתה במשטרה ת/3 היא נשאלה אם נאשם 1 מנהל אירועי ספורט במשחקי הכדורסל ומשיבה: "יש פעמים שכן, את זה אני יודעת" (ת/3 שו' 25-16).
העדה נשאלה האם נאשם 1 מנהל את האירועים מטעם העירייה או מטעם חברה אחרת והיא משיבה: "יכול להיות שפעם היה דרך העירייה, ודרך האגודה של הכדורסל" (ת/3 שו' 29-30).
העדה נשאלת האם יודעת שנאשם 1 היה מקבל משכורת מחברת פלמ"ח והיא משיבה: "לא, לא ידעתי, אתה מצחיק אותי כשאתה אומר את זה". (ת/3 שו' 38-39).
העדה נשאלה למה זה מצחיק אותה והיא משיבה: "כי אתה לא מכיר את האנשים שאתה עובד איתם. וקשה לקבל שיעקב מקבל משכורת מאבי. אני רוצה להגיד לך שאני לא יודעת על מה שישלמו ליעקב משכורת, ולא ראיתי אף פעם שדחפו את פלמ"ח. אני מזועזעת מהסיבות איך קורים דברים כאלה" (ת/3 שו' 40-43).
העדה נשאלת האם היא יודעת שנאשם 1 עובד כמנהל אירועי הכדורסל ומקבל שכר מחברת פלמ"ח, והיא משיבה: "לא, לא ידעתי שזה מפלמ"ח, ידעתי שהוא יש לו תעודה של מנהל ספורט והוא מקבל על זה כסף מאגודת כדורסל. כאילו עבודה חיצונית שהוא מקבל עליה כסף. אני ביחסים מאוד טובים עם יעקב יחסית לשאר" (ת/3 שו' 47-49).
בעדותה בבית המשפט אמרה שהיא מכירה את נאשם 1 שנים רבות, ושמו של נאשם 1 הולך לפניו.
העדה נשאלה לגבי דבריה בת/3, אך אין בעדותה כדי לשנות מהם.
ניכר כי ידיעתה של העדה על התנהלות הדברים, מצומצמת.
לעדה כלל לא הייתה ידיעה על מעורבות חברת פלמ"ח במשחקי הכדורסל, וכך היא מעידה ביחס לכך כשנשאלת על דברים שנאמרו בהודעתה ת/3: "זה בדיוק מה שידעתי. שחברת פלמ"ח לא הייתה קשורה בכלל" (פרו' עמ' 100 שו' 23).
עדה זו אינה יודעת כלל כי חברת פלמ"ח לא רק שהייתה קשורה, אלא שביצעה את האבטחה של משחקי הכדורסל, אינה יודעת שנאשם 1 עבד וקיבל שכר מחברת פלמ"ח, וניכר כי אינה יודעת די נתונים כדי להעיד בסוגיות אלה.
התרשמתי מכנות עדותה מחד, אך מנגד, מאי ידיעתה את הפרטים והנתונים ביחס להתנהלותו של נאשם 1, כמו גם ביחס לגורמים המטפלים בעניינים שונים.
לפיכך, אינני מוצא מקום ליתן משקל לדברים שאמרה בדבר אי העדפה של חברה מסוימת על פני אחרת.
20. עדות ע.ת.17 מר אורן שחר, מנהל סניף של נאשמת 3.
העד העיד כי הוא מנהל סניף של חברת פלמ"ח מזה כ-10 שנים, החברה עוסקת באבטחה, וציין כי יש אירועים מסוימים שהחברה עובדת מול עיריית אילת (פרו' עמ' 132 שו' 13-19).
העד נשאל כיצד מתנהלים סידורי אבטחה במשחקי הפועל אילת, והוא מתאר כי מתקיימת ישיבה במשטרה אשר קובעת את כמות הסדרנים ואבטחה:
"ש: תוכל לספר איך מתנהל, מתנהלים סדרי האבטחה במשחקים של הפועל אילת בכדורסל?
ת: כן. יש ישיבה במשטרה שעל פי הישיבה במשטרה המשטרה קובעת לפי רמת המשחק מה כמות הסדרנים ואיזה אבטחה צריכה להיות במשחק. וזהו, זה, זה הולך במשטרה. אחרי המשטרה במשחק עצמו יש על פי חוק עד 1,000 איש זה, מעל 200 איש, סליחה רגע. עד 200 איש זה ללא מנהל אירוע. מעל 200 איש צריך מנהל אירוע. מעל 1,000 צריך מנהל אירוע וקצין ביטחון.
ש: יעקב מלכה קשור לתהליך הזה?
ת: יעקב מלכה היה מנהל אירוע.
ש: ומה הוא עשה כמנהל אירוע?
ת: כל האחריות עליו. מנהל אירוע הוא אחראי על הבטיחות, שיהיה אבטחה, על הכל (פרו' עמ' 133 שו' 13-24).
העד מאשר כי נאשם 1 השתתף בישיבות במשטרה, כמנהל האירוע (פרו' עמ' 134 שו' 1-2).
ביחס לשאלה מטעם מי עבד נאשם 1, תשובתו אינה ברורה לגמרי, והוא אומר שנאשם 1 היה עובד של העירייה, עבד כמנהל אירוע גם דרך פלמ"ח, אבל דרך העירייה:
"ש: מה אתה יודע כיום? מה אתה יודע כיום מבחינת איפה, עבור מי עבד יעקב מלכה?
ת: ממה שכאילו שמעתי אחרי וכל ההתנהלות הזאת, הבנתי שהוא, אני לא יודע. אני יודע שהוא עובד, אני עוד פעם, לא נכנס לפרטים. אני מאלה שלא, לא התעמקתי. גם לא ידעתי כמה מותר לנו לדבר או לא לדבר. אנחנו לא, שמרנו על די ריחוק בעניין הזה. הבנתי שיעקב עובד, הוא עובד של העירייה והוא עבד כמנהל אירוע גם דרך פלמ"ח.
ש: אתה יודע מה היה,
ת: אבל דרך העירייה" (פרו' עמ' 135 שו' 17-25).
מהדברים הללו עולה כי בזמן אמת העד כלל לא ידע עבור מי עבד נאשם 1.
ביחס לכך שנאשם 1 משתתף במסגרת תפקידו בישיבות במשטרה אשר בהן נקבעים סידורי האבטחה, אנו רואים מצב דברים בו תפקידו של נאשם 1 כמנהל אירוע קשור לנאשמת 3 באופן ישיר, ולאינטרסים כלכליים ברורים שלה.
כך, מובן שלנאשמת 3 יהיה אינטרס לריבוי סדרנים, ולריבוי אבטחה, שכן היא בהתאם תקבל תשלום על כך מעיריית אילת. תשלום ישיר מעיריית אילת.
נאשם 1 הינו עובד בכיר בעיריית אילת, אשר אמון גם על התקציב הציבורי, והוא גורם מרכזי בישיבות עם המשטרה ביחס לקביעה כמה סדרנים ואלו שירותי אבטחה יינתנו למשחק כדורסל, אשר חברת פלמ"ח מבצעת את אבטחתו.
מצב דברים זה, מציב את נאשם 1 בניגוד עניינים מובהק, שכן כל המלצה שלו במסגרת הישיבה במשטרה עם כל הגורמים, על שירותי האבטחה הנדרשים, הינה בעלת משמעות ישירה על ההוצאה שתוציא עיריית אילת מחד, ועל ההכנסה שתקבל נאשמת 3 מנגד.
זהו ניגוד עניינים מובנה אשר מחריף בהינתן כי נאשם 1 מקבל שכר מנאשמת 3 עבור עבודתו זו.
מעדים רבים עולה כי מעמדו של נאשם 1 ביחס לכל תחום הספורט באילת היה המרכזי ביותר. עד זה מאשר את הדברים ואומר בעדותו כי: "יעקב מלכה מבחינתי כל מה שקשור לספורט באילת היה יעקב מלכה. כאילו, לא קשור, גם אם לא קשור לפלמ"ח. הוא כאילו קשור לספורט" (פרו' עמ' 144 שו' 3-4).
21. עדות ע.ת.6 מר דורון הרציקוביץ ז"ל, אשר היה הבעלים של הקבוצה מ-2012-2016, והוגשו ההסכם עם העמותה נ/4 ודואר אלקטרוני נ/56.
על פי עדותו הוא היה הבעלים של קבוצת הפועל אילת בשנים האמורות, הוא פעל במסגרת חברה השייכת לו – קום ספורט אילת בע"מ.
בתשובה לשאלה מי היה אמון על נושא האולם בו מתקיים משחק הכדורסל של הפועל אילת השיב, כי הוא לא טיפל בנושאים אלה, היה להם יו"ר מר מוטי אמסלם ז"ל שטיפל בכך (פרו' עמ' 1336 שו' 26-29).
העד אישר כי האולם ניתן ע"י העירייה, וזה היה בתמיכה של העירייה, וכי חברת האבטחה שאבטחה את משחקי הכדורסל הייתה נאשמת 3, ומר מוטי אמסלם ז"ל סיכם זאת מולם. העד חזר על כך כי הוא לא טיפל בעניין הארגוני והמקצועי של הקבוצה, וזה היה מר מוטי אמסלם ז"ל, יחד עם נאשם 1 ושאר העניינים בעירייה (פרו' עמ' 1337 שו' 11-30).
הוא הבהיר כדלקמן: "אני הייתי יורד פעם בשבוע למשחקים, אני הייתי עושה ישיבת שיווק והייתי מקל חשבוניות, שהייתי משלם אך ורק כנגד חשבוניות וחתימה של מוטי אמסלם, ובזה נגמר התפקיד שלי בנושא הזה. אני הייתי רואה את יעקב מלכה, אני הייתי אומר לו ערב טוב ומה שלומך, ובזה נגמר הסיפור" (פרו' עמ' 1337 שו' 26-30).
בתשובה לשאלה איך נקבע הנושא של מנהל האירוע, השיב שלא הוא קבע ו – "הכל היה מוטי אמסלם, ז"ל" (פרו' עמ' 1339 שו' 16).
בתשובה לשאלה אם ידוע לו באיזה כובע נאשם 1 היה מנהל האירוע, האם עשה זאת במסגרת העירייה או במסגרת אחרת, השיב כי אין לו מושג, "וזה גם לא עניין אותי כל כך, מה זה משנה לי? יש מנהל אירוע" (פרו' עמ' 1339 שו' 28 – עמ' 1340 שו' 1).
22. חקירות נאשם 1 במשטרה - ת/58/א'-ת/60/ג'/2.
הוגשו שלוש הודעות של הנאשם מחקירתו במשטרה, וכפי שיפורט להלן בהודעות אלו התייחסות לשורת נושאים הרלבנטיים לאישום וליסודות העבירות המיוחסות לנאשם 1, כמו גם לנאשם 2.
מעיון בהודעות אלו ובצרופות לחלק מהן עולה כי נאשם 1 היה מודע לניגוד העניינים, היה מודע למשמעות של תפקידו בעירייה, היה מודע למשמעות של קבלת שכר מנאשמת 3, כאשר מנגד הוא בתפקידו הבכיר בעירייה, ולמעשה מהדברים העולים מהודעותיו ניתן ללמוד על כך שהוא לבסוף מאשר שורת נתונים אשר הינם מרכזיים במיוחס לו.
מהודעותיו של נאשם 1 עולה כי הוא אינו עקבי, משנה גרסאותיו, מנסה להסתיר ככל הניתן, ולצד זאת מנסה להעלות טענות הגנה אשר אין בהן ממש. כשמעומת הוא עם נתונים ועדויות אחרות הוא משנה גרסאותיו, וניכר כי ככל מדובר בגרסאות לא אמינות העוברות שינויים מעת לעת.
להלן ציטוטים מדבריו בחקירותיו במשטרה, המתייחסים לנושאים שונים, כפי שיפורט, ואני מוצא לנכון להביא את הדברים בהרחבה, לאור משמעותם ביחס לאשמו של נאשם 1.
ביחס לתפקידו וסמכויותיו:
נאשם 1 מאשר ר את המרכזיות של תפקידו וחלק מהתחומים בהם הוא עוסק במסגרתו.
"... מזה 24 שנים אני מנהל אגף הספורט בעיריית אילת. רוב התפקידים שלי באילת זה מנהל אגף הספורט. ... למעשה כל מתקני הספורט בעיר כפופים אליי. כ70 ארועים בשנה, חלקם מקומיים, לבתי הספר, וחלקם לאומיים וחלקם בן לאומיים" (ת58/א' שו' 10-14).
על פי דבריו, כל מתקני הספורט כפופים אליו, הוא רואה דוחות של האגודה, ואף הוא עצמו הקים שתי עמותות:
"אני רואה את הדוחות שלהם מתוקף תפקידי אני מפקח ספורט לכן אני רואה את הדוחות שלהם. דבר חשוב, אם תסתכל אחורה בדוחות שאני מגיש כל שנה לכלל העמותות. תראה שיש שתי עמודות שאני הקמתי ואני רושם תמיד, ולמען גילוי נאות אני ממייסדי העמותות" (ת/59/א' שו' 25-29).
ביחס לאופן קבלת שכרו:
נאשם 1 אומר כי בתחילה קיבל את השכר על ביצוע ניהול אירוע מקום-ספורט ולאחר מכן הבעלים סגרו עם הגזבר ולדעתו ראש העיר היה בתמונה, שהשכר יעבור לחברת פלמ"ח:
"ש. איך קיבלת כל הזמן השכר שלך מחברות האלה?
ת. בהתחלה היה סיכום שאני אקבל את השכר מהחברה ששמה קום ספורט וקיבלתי ממנה שכר. ולאחר מכן שהם הבעלים דורון ומוטי סגרו עם הגזבר של העירייה אסי בן חמו ולדעתי גם היה ראש העיר בתמונה, סגרו שהשכר יעבור מהתמיכה של הקבוצה בעירייה לחברת פלמח שנבחרה על ידי דורון ומוטי לאבטח את משחקי הכדורסל בעיר אילת" (ת/59/א' שו' 45-49).
ביחס לפעילות נאשמים 2 ו-3, ולשאלה אם מדובר באירוע עירייה:
נאשם 1 מאשר שקבוצת הכדורסל לא שילמה מים וחשמל:
"ש. האם חברת הכדורסל של הפועל אילת בוגרים שאותה אימצה אילת, האם חברת הכדורסל שילמה מים תאורה חשמל במשחקים? ת. לא שילמו כלום, לא שילמו לא מים ולא חשמל ולא כלום. ש. אם כך אפשר להסיק ותקן שמשחקי הכדורסל הם אירוע עירייה בשל הנתונים הבאים: תשלום עבור מים, חשמל, ארנונה, ניקיון, אבטחה על ידי העירייה? ת. לא. כי אם כך כל אירוע שמתקיים במתקני העירייה השונים הפרוסים ברחבי העיר זה אירוע עירייה."
...
ש. האם אבטחת אירועי הכדורסל זה אירוע עירייה או לא? ת. לא". (ת/60/א' שו' 208-222).
ביחס להיותו של נאשם 1 עובד של נאשמת 3:
נאשם 1 מאשר שהוא עובד בעבודה נוספת ומנהל אירוע בכדורסל מזה 5-6 שנים:
"ש. האם אתה עובד בעוד עבודה נוספת? ת. כן, אני מנהל אירוע בכדורסל ... חמש שש שנים" (ת/58/א' שו' 37-42).
נאשם 1 מאשר שהועבר לעבוד בחברת פלמ"ח, ומאשר שאין לו אישור בכתב לעבוד בעבודה נוספת, אך טוען כי יש לו אישור בעל פה מכמה גורמים, החל מראש העיר, ואינו נותן הסבר מדוע ביקש אישור ממשרד הפנים אם יש לו אישור. נאשם 1 אינו נוקב במועד בו ניתן לו האישור לטענתו:
"... אני מקבל שכר. בהתחלה הייתי מקבל מהאגודה ובהמשך האגודה סגרה עם עיריית אילת שתקציב האבטחה של משחקי האגודה ירדו מתקציב התמיכות של אגודת הכדורסל. ואז למעשה העבירו אותי לעבוד בחברת פלמ"ח שנתנה את שירותי הסדרנות והאבטחה במשחקים.
ש. האם יש לך אישור מהעירייה לעבוד בעוד עבודה נוספת?
ת. לא, אין לי אישור בכתב, יש לי אישור בעלפה מראש העיר מאיר יצחק הלוי, ממנכ"ל העירייה פליפ אזרד, גזבר העירייה אסי בן חמי ומגב' בלטלנסקי ליאורה שהיא ראש מנהל משאבי אנוש, ברצוני רוצה להוסיף ולהגיד כי נכון לאותה התקופה ראש העיר מאיר יצחק הלוי שלמיטב ידיעתי פנה לממונה על המחוז במשרד הפנים לא יודע מי זה, לבקש עבורי אישור עבודה נוספת כי אני בחוזה בכירים.
ש. האם קיבלת את האישור לעבודה נוספת?
ת. לא.
ש. האם מועצת העיר עשתה ישיבה ואישרה לך בישיבה עבודה נוספת?
ת. לא. זה מה שאמרתי. היא לכאורה המליצה לי לא להגיש כי זה לא יאושר.
ש. מי הייתה הבקשה האחרונה שלך לאישור עבודה נוספת?
ת. למיטב זכרוני זה היה בשנת 2019, התייעצתי עם גברת בלטנסקי ליאורה והיא המליצה לי לא להגיש.
ש. האם עבדת כל השנים האלה ללא אישור עבודה נוספת?
ת. עבדתי ללא אישור בכתב, אלא באישור בעל פה תוך ביצוע תיאום מס מול מס הכנסה.
ש. כלומר, קיבלת אישור מהאנשים הלא מוסמכים תוך ידיעה מאלה שאתה עושה עבודה ללא אישור האם זה נכון?
ת. מבחינתי הם מוסמכים, מבחינתי ראש העיר ומנכל העירייה וראש משאבי אנוש, מבחינתי הם מוסמכים. הם המנהלים שלי.
ש. אז למה רצית לבקש אישור ממשרד הפנים אם יש לך אישור מהאנשים המוסכמים לעבודה נוספת? ת. כי זה הנוהל, וראש העיר לקח על עצמו אישור שלא הוגש בפועל.
...
ש. האם ביקשת מראש העיר אישור בכתב שהוא מאשר לך עבודה נוספת בנוסף לעבודה שלך כמנהל אגף הספורט בעיר?
ת. כן ביקשתי ממנו ומהמנכל כמובן, והם הכוונה ראש העיר וגם המנהל ומשאבי אנוש כי אין אישור.
ש. למה המשכת לעבודה בעבודה נוספת למרות שאמרו לך שאין אישור ולא קיבלת מראש העיר אישור בכתב לעבודה נוספת?
ת. כי אמרו לי להמשיך לעבודה, אמרו לי את זה בעלפה. וכולם ידעו שאני עובד.
ש. מתי ראש העיר אמר לך במפורש תמשיך לעבוד כמנהל האירועים באולמות הספורט בעבודה נוספת?
ת. למיטב זכרוני באחת הישיבות ששאלתי אותו, מאיר אני עובד ואין אישור, והוא אמר לי תמשיך.
ש. האם באותו מעמד אמרת לו שאתה עושה עבירה של ניגוד עניינים?
ת. לא זכור לי.
ש. האם באותו מעמד אמרת לו, מאיר תן לי אישור ממך בכתב שאי אמשיך לעבוד בעבודה הנוספת?
ת. מאיר אמר לי, אני ממשיך לטפל מול משרד הפנים ואתה תמשיך לעבוד, וגם זה מה שאמרה לי גם ליאורה בלטנסקי ראש משאבי אנוש שראש העיר ממשיך לטפל באישור לעבודה נוספת שלי". (ת/58/א' שו' 51-93).
נאשם 1 מאשר כי אייטים זכתה במכרז, וכי יש כעת שתי חברות אבטחה דומיננטיות באילת – אייטים ופלמ"ח:
"ש. איזה חברת אבטחה עובדת עם עיריית אילת?
ת. המכרז העירוני זכתה חברת אייטם, ובאירועים האחרים שלא מטעם העירייה כל ארגון יכול לקחת את חברת האבטחה שהוא רוצה" (ת/58/א' שו' 117-118).
"ש. כמה חברות אבטחה יש באילת?
ת. פעם היו או ארבע או חמש. היום יש שתיים דומננטים ושתיים או שלוש פחות.
ש. מי הדומננטים?
ת. אייטם ופלמח" (ת/58/א' שו' 120-123).
נאשם 1 מאשר שהוא מקבל שכר, ולדבריו הוא מקבל שכר עבור שירותים לאגודת הכדורסל דרך נאשמת 3. נאשם 1 אומר שתמיד קיבל את הכסף לחשבון שלו:
"ש. האם אתה מקבל שכר נוסף מאגודת הכדורסל, נכון?
ת. אני מקבל שכר עבור שירותים לאגודת הכדורסל דרך חברת פלמח שנותנת שירותי אבטחה לכדורסל ויש לי תיאום מס בנושא.
ש. האם אתה מקבל תלוש שכר מהם עבור המשכורת שלהם?
ת. בטח. אתם לקחת או אחד או שניים מהם.
ש. כמה אתה מרוויח שכר מהאגודה דרך חברת הפלמח?
ת. היום אני מקבל 3150 ₪ למשחק. בעבר קיבלתי 2500 ₪ למשחק.
ש. איך אתה מקבל את המשכורת?
ת. בתלוש שכר.
ש. לאן מועבר הכסף מהשרות?
ת. בצ'ק על השם שלי.
ש. האם אי פעם קיבלת כסף עבור בעבודה דרך חשבונות אחרים?
ת. תמיד קיבלתי לחשבון שלי" (ת/58/א' שו' 156-170).
נאשם 1 מתאר את תפקידו כמנהל אירוע וחוזר על הטענה שקיבל אישור בעל פה:
"ת. אני מנהל האירוע ... אני מנהל את הסדרנים, אני לא דואג שהקהל לא יזרוק חפצים. אני דואג לבטחון הציבור זה עבודה עם אחריות גדולה, זה לא פשוט. ... ש. אין אישור, נכון? ת. אין אישור אבל יש אישור בעל פה" (ת/58/א' שו' 224-232).
נאשם 1 מאשר כי האבטחה משולמת על ידי עיריית אילת, שוב אומר שאמרו לו להמשיך, וזהו הסברו לכך שהמשיך לעבוד כמנהל אירוע:
"ש. איך האגודה מקבלת הכסף מחברת פלמח לשכר שלך?
ת. כל נושא האבטחה משולם על ידי העירייה מתקציב התמיכות של האגודה.
ש. למה שעירייה אילת לא שילמה לך השכר עבור האבטחה במשכורת שלך במקום שהיא תעביר את הכסף לפלמח והפלמח יעבירו לך את הכסף במשכורת?
ת. גם את זה ניסיתי, אני פניתי למנהלת משאבי אנוש ולגזבר ולמנכל וביקשתי מהם שהם ישלמו לי ישירות למשכורת שלי, אבל הם לא אישרו לי ואמרו לי שאי אפשר זה.
ש. אז למה עם כל הבעיות האלה, והידיעה שלך שיש בעיה של אישור לעבודה נוספת ובעיה בתשלום הכסף שמשולם לך עבור עבודתך הנוספת, למה המשכת לעבוד עד שיסדרו לך אישור כמתחייב בחוק?
ת. אמרו לי מטפלים מטפלים מטפלים, אמרה לי מנהלת משאבי אנוש אל תגיש כי לא יאשרו לך, תמשיך רגיל" (ת/58/א' שו' 251-260).
נאשם 1 מאשר ששלח אישור של חברת פלמ"ח שהוא מועסק כמנהל אירוע על ידה:
"ש. אני מפנה אותך אל מסמך מייל שנשלח על ידך אל הגברת ליאורה בתאריך 1.1.2013 ובו אתה מודיע לליאורה שיש מכתב מצורף למייל ואם יש שאלות אתה תשמח לעזור ואתה מצטרף אישור של חברת פלמח בו אתה מעסק כמנהל אירוע על ידי חברת פלמח מאת אבי מסס, האם אתה רואה את זה? ת. (מעיין במייל ובמסמך) אני מאשר" (ת/60/א' שו' 123-126).
ניגוד העניינים של נאשם 1 ומודעותו לכך:
מדברי נאשם 1 עולה כי הוא מודע לנגוד העניינים, וכי אמר לגזבר, מנהלת משאבי אנוש ומנכ"ל העיריה שהם מסבכים אותו. מדברים אלו עולה בבירור כי נאשם 1 היה מודע לניגוד העניינים בו הוא מצוי. יצויין כי אין באף שלב הסבר מדוע אם הבין נאשם 1 וחשש שהדבר מסבך אותו כלשונו, לא בחר להפסיק:
"ש. זאת אומרת שאתה מקבל השכר מחברת פלמח ישירות עבור העבודה שלך?
ת. כן. בתיאום מס. אל תשכח שאני אמרתי להם הכוונה לגזבר ומנהלת משאבי אנוש ולמנכל וראש העיר שהם מסבכים אותי שהכסף עובר מחברת הפלמח אליי, הכוונה מהעירייה לפלמח ומהפלמח אליי. אני רציתי שזה יהיה באישור משרד הפנים. אבל אם המנהלים שלי אומרים שלי שזה בסדר אז בסדר מבחנתי. להזכירך, היו ניסיונות של ראש העיר לקבל את אישור משרד הפנים לעבודה נוספת או להוסיף לשכרי בעירייה, כלומר להוסיף אחוזים בשכרי לבכירים, לדוגמה הוסיף שכר בכירים במקום 70% שיהיה 75% שכר בכירים ואז לבצע את תפקידי בכדורסל כמנהל אירוע, דבר שלא צלח.
ש. האם אתה מקבל שכר עבור כל עבודה (אירוע) או מקבל שכר גלובלי?
ת. אני מקבל פר משחק.
ש. כלומר, שאם אין עבודה אתה לא מקבל שכר באותו חודש?
ת. ברור. ויותר מזה יש פעמים שעבדתי השנה ולא קיבלתי כי העירייה לא העבירה כסף לפלמח" (ת/59/א' שו' 50-60).
נאשם 1 מכחיש ידיעתו על ניגוד עניינים, ומסביר זאת באישור שלטענתו קיבל בעל פה:
"ש. האם ידעת לאורך כל התקופה שאתה בניגוד עניינים מוחלט בין העבודה שלך כעובד ציבור בעיריית אילת לבין העבודה בחברה/עמותה ולקבל שכר מחברת פלמ"ח?
ת. אמרתי לך זה לא ניגוד עניינים, לא הייתי מודע לניגוד עניינים, כי היה לי אישור מראש העיר, ממנכ"ל העירייה ומהגזבר ומראשת משאבי אנוש כמו שאמרתי בחקירות הקודמות.
ש. אם היה לך אישור מכל הגורמים הללו למה כל הזמן פנית והגשת בקשות לקבל אישור בכתב?
ת. יש לי הסכמה בעל פה, אין לי אישור בכתב.
ש. מדוע התעקשת על אישור בכתב, האם חשת צורך כי הבנת שמשהו אינו כשורה?
ת. מהניסיון שלי הם אנשי ציבור, כל הזמן אומרים לך כן, כן, כן וכשיש משהו היו אומרים לי אני אמרתי? מה פתאום אני? כל ברגע האמת האנשים האלה נסוגים ומשאירים אותי לבד. אני בסופו של יום לא קיבלתי אישור כי אמרו לי אל תדאג תמשיך לעבוד כרגיל ואז הגשתי במהלך השנים הללו טופס עבודה נוספת ונדחיתי, שאלתי כל שנה את מנהלת משאבי אנוש שזו ליאורה בלטינסקי ונעניתי שלא להגיש כי לא יאשרו לי להמשיך, לא יאשרו לי בכתב" (ת/59/א' שו' 354-365).
נאשם 1 אמנם מוסיף להכחיש שמדובר בניגוד עניינים אולם אומר שמהרגע שהכסף התחיל לעבור דרך העירייה הוא התנגד לחתום על חשבוניות של פלמ"ח. מכאן שידע כי קיים ניגוד עניינים, שאם לא כן, מדוע סירב, לטענתו, לחתום על חשבוניות של פלמ"ח?:
"ש. אני מחזיק ממך אדם חכם ומשכיל ובעל יכולות יוצאות דופן ולראיה אתה מנהל אגף ספורט מוערך מאוד. האם לא נראה לך הגיוני שאתה עובד בניגוד עניינים מובהק שאתה עובד דרך חברת אבטחה בעיר שאתה נותן להם אישור על ביצוע עבודות בעיר כדי שיקבלו כסף עבור עבודות שהם מבצעים? ת. זה לא בניגוד עניינים. בהתחלה אם הכסף היה עובר דרך כמו שהיה עובר לא היה ניגוד עניינים הכוונה דרך הכדורסל. אבל מאז שזה עבר לתשלום דרך העירייה אז אני התנגדתי לחתום על החשבוניות כמו שהסברתי לך חשבוניות של פלמח" (ת/60/א' שו' 47-52).
יש לבחון את הדברים במהותם, ויהא אופן ההעברה אשר יהא, יש לבחון את זהו מתת. כמו כן יש ליתן את הדעת שנאשם 1 מדבר שוב ושוב על אישור לעבודה נוספת, ואולם זה איננו העיקר.
העיקר הינו ניגוד העניינים. האישור לעבוד בעבודה נוספת הינו אישור במובן המנהלי, של כללי העבודה.
גם אם היה מתקבל אישור לעבוד במקום אחר, אין בכך כדי לשנות את נמצב המשפטי הנובע מניגוד עניינים וקבלת שוחד.
הקשר בין עבודתו כמנהל אירוע לבין תפקידו כמנהל אגף הספורט:
נאשם 1 אינו עונה ישירות לשאלות הקשורות לקשר בין עבודתו כמנהל אגף הספורט לבין עבודתו כמנהל אירוע:
"ש. אני אומר לך כעבודתך כמנהל אירוע כדורסל מטעם חברה אחרת קשורה בצורה ישירה לתפקידך כמנהל אגף הספורט, ומשום מה אתה לא מציין זאת בבקשה שלך דבר שיכל לגרום להטעיה של הממונים שלך?
ת. אני אמרתי במהלך החקירה בחקירה הראשונות עם מוטי אמסלם וראש העיר, ראש העיר התבקש על ידי מוטי אמסלם לפנות לממונה על המחוז בגלל מיוחדותה של אילת ולקבל אישור העסקה בכדורסל. מסמך זה הוא מסמך פורמלי להגשת בקשה.
ש. אני מפנה אותך לפרוטוקול ישיבה של עיריית אילת ומנהל משאבי אנוש שבו הוחלט על ידי הוועדה שלא לאשר לך עבודה הנוספת?
ת. אני אמרתי את זה. אני מודע לזה" (ת/60/א' שו' 145-152).
נאשם 1 מאשר כי קיבל העתק מהמייל של מנכ"ל העירייה אשר כתב לו על ניגוד עניינים, ותשובתו הינה כי מעבר להתכתבויות יש דברים בעל פה:
"ש. אני אומר לך כי גם בתכתובת המיילים שבין ליאורה לפליפ אזרד, פיליפ אומר לי בצורה מובהקת עם העתק אליך שהנ"ל לא יכול להיות מועסק על ידי חברה שאנחנו מעסיקים באירועים ספורט על ידו (על ידיך יעקוב) – ניגוד עניינים מובהק, למה בכל זאת לאחר אמירה כזו ברורה אתה ממשיך לעבוד? ת. מעבר להתכתבויות יש דברים שנאמרו בעל פה על ידי ליאורה שאני צריך להמשיך לעבוד כמנהל אירוע על אף המייל.
ש. האם אתה קיבלת העתק מהמייל הזה? ת. כן, רשום" (ת/60/א' שו' 157-163).
ביחס לכך שאמר כי לחברת אייטים אין מספיק סדרנים, נאשם 1 אינו מכחיש, והדבר מעיד על מעורבותו בשאלה מי הגורם שיקבל אירועי אבטחה. החברה בה הוא עובד – פלמ"ח, אייטם:
"ש. אומר לך כי אסף בן חמו אומר ובמפורש כי אירוע הכדורסל הן אירועי עירייה נטו, מה תגובתך?
ת. הוא יכול להגיד. הוא גזבר, אם זה היה אירוע עירייה, העירייה הייתה צריכה לשלם משכורות לעובדים. אם תקרא ההסכם הם מבקשים אירועים חינם. אני ירשתי את ההסכם הזה.
ש. אני אומר לך כי אסי בן חמו אמר בעדותו כי אירועי הכדורסל אירועי עירייה, וכי אתה ביקשת ועמדת על זה שמי שיאבטח את האירועים אלה פלמח ולא אייטים, מה תגובתך?
ת. לא נכון. חס וחלילה, לא נכון. מי שיחתום על ההסכם אלה חברת הכדורסל מול הפלמח ומוטי אמסלם ביקש שהעירייה תצטרף מרגע שהיא משלמת על האבטחה.
ש. אני אומר לך כי אסף בן חמו הודיע לך בצורה מפורשת כי מעכשיו אתה רק חברת איטיים תאבטח את אירועי הכדורסל כי הם הזכיינים במכרז, ואתה אמרת כי לחברת איטיים אין את האישורים המתאימים לאבטח אירוע מסוג זה, מה תגובתך?
ת. יכול להיות שנאמר בשיחה כזאת, אבל לחברת איטיים אין סדרני ספורט שמוכשרים לאירועי ספורט. אני לא פעם ולא פעמיים בבקשתי מאסף אוחיון מנכל איטיים להגיש הצעת מחיר לכדורסל, אני חושב שפעם אחת הגיש, ופעם הודיע לי שאין סדרני ספורט.
ש. האם בגלל זה אתה ביקשת שחברת פלמח תאבטח את אירועי הכדורסל במקום איטיים?
ת. ממש לא. פלמח היו מהיום הראשון שמוטי סגר איתם, אני לא סגרתי איתם" (ת/60/א' שו' 237-251).
מהדברים הבאים עולה כי נאשם 1 מאשר שהוא זה שלא קיבל את חברת אייטים, ופסל אותה מאבטחת אירועי כדורסל. זוהי פעילות של נאשם 1, וסמכות אשר יש לו, אשר קשורה ישירות לאינטרסים של נאשמת 3, שהיא המתחרה הישירה לחברת אייטים על אירועי אבטחה, ונאשם 1 שהוא עובד של נאשמת 3, מתערב ופוסל את המתחרה:
"האם הסיבה שבגינה סרבת לקבל את אבטחת חברת אייטים היא בשל העובדה שאין להם סדרני ספורט מורשים לפי סעיף 8 בחוק מניעת אלימות ספורט? ת. כן.
ש. האם הייתה סיבה נוספת שבגינה פסלת את חברת איטים מאבטחת ארועי הכדורסל? ת. לא" (ת/60/א' שו' 306-310).
"לשיטתך במידה ואייטים היו מקבלים את האבטחה של משחקי הכדורסל מי היה מנהל הארוע בספורט? ת. מי שהיתה בוחרת חברת הכדור סל" (ת/60/א' שו' 369-370).
הוצג לנאשם תמלול ההקלטה שהוקלט על ידי מר אוחיון (ת/52/א), והוא משיב כי זה שיש לו אישור בעל פה ולא בכתב זהו ניגוד העניינים. יצויין כי תשובה זו אינה ברורה, ואין היא בבחינת תשובה. נאשם 1 הועמד בפני ניגוד העניינים ואישר כי יכול להיות שניגוד העניינים האמיתי הינו שחברת פלמ"ח מקבלת ממנו עבודות על אירועים, ושהוא יכול לספק לחברת פלמ"ח עבודות:
"ש. אני רוצה להציג בפניך תימלול של הקלטה שבוצעה במסגרת פגישה במשרד של טליע פנדי ואסף אוחיון שהתקיימה בתאריך ה – 11/10/18 בה אתה נכחת במסגרת שיחה זו עולות בפניך מספר טענות ע"י עליט וע"י אסף ואתה מגיב לטענות ואני מקריא לך קטעים. אני מפנה אותך לדף מספר 24 לשורות 4-10 בהן אתה טוען בפני אסף וטליע שאתה לא רוצה להסתבך ושאתה נמצא בניגוד עניינים על איזה ניגוד עניינים אתה מדבר?
ת. אני מקבל שכר מהעירייה כעובד מנהל אגף, עובד מהמניין ויש לי אישור בעל פה של מנהל ארוע בכדור סל וזהו ניגוד העניינים, יש לי אישור בעל פה אבל לא בכתוב. הנה מה קורה לי היום, כולם השאירו אותי לבד.
ש. האם ניגוד העניינים שלך הוא מתוקף היותך עובד ציבור כמנהל אגף הספורט? האם ייתכן כי ניגוד העניינים האמיתי היא העובדה כי אתה מנהל אגף הספורט וחברת פלמח מקבלת ממך עבודות על ארועים וזהו ניגוד העניינים האמיתי שהרי אתה לא יכול לספק לחברת פלמח עבודות בשני כובעים וזאת משום שאתה מספק את ארועי הספורט לפלמח?
ת. יכול להיות שכן, אולי זה ניגוד העניינים שהתכוונתי אליו.
ש. אני מפנה אותך לדף 25 שורות 1-26 בתימלול המסומן א.א. 32/06/20 אתה מוזמן לקרוא את התימלול מה היתה כוונתך באומרך שורות אלו?
ת. זה חוזר על עצמו וזה אותו ניגוד עניינים שאני נמצא בו מתוקף היותי מנהל אגף הספורט ועובד בחברת פלמח באישור בעל פה.
ש. למה לא זעקת בפני מישהו מהעירייה כולל המבקר או משרד הפנים הרי אתה בחוזה בכירים?
ת. מי אמר שלא זעקתי, עשיתי, למה עשיתי תיאום מס כי כבר התייאשתי, תעשה לי עימות עם אסי, ואסי כל שנה דחה אותי ועד שעשיתי תיאום מס וזהו, איפה הבכירים, כולם עזבו אותי" (ת/60/א' שו' 406-428).
עבירת המרמה והתחבולה לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה:
ביחס לעבירת המרמה והתחבולה במסגרתה נאשם 1 גרם לכך ששכרו ישולם באמצעות בניו כדי לא לשלם מס, שינה נאשם 1 את גרסאותיו בחקירתו במשטרה.
תחילה אמר שמשכורת בניו הייתה רק עבור עבודתו, לאחר מכן שלא זכור לו, בהמשך הכחיש, אף כאשר נאמרו לו דברים שאמר בנו, ורק בהמשך כאשר הוצגו בפניו נתונים ועובדות החל לשנות מהכחשתו, עד אשר הודה.
אני מוצא לנכון להביא בהרחבה את השתלשלות חקירותיו של נאשם 1 במשטרה בעניין זה, הואיל וניתן לראות את התנהלותו זו, ואת שינויי גרסתו, לאורך כל החקירות ובכל הסוגיות, וגם בעדותו בבית המשפט.
הדבר משליך ישירות על אי מתן אמון בעדותו על גרסאותיה, וניכר כי כל מטרתו הינה מציאת גרסה שתביאו לחמוק מלתת את הדין על מעשיו.
זאת ועוד, אנו רואים כאן, כי נאשם 1 אינו נרתע מלערב את בניו בהתנהלות פלילית שלו, לצרכי בצע כסף, אי תשלום מס הכנסה אשר הוא מחוייב לשלמו על פי דין.
בהודעתו הראשונה נאשם 1 הוא אומר ש"לא זכור" לו אם פלמ"ח הכניסה כסף לחשבון מי מבניו כחלק מהשכר שמשולם לו:
"ש. אני שוב שואל. הכסף שחברת פלמח מכניסה כמשכורת לבנים שלך, האם חלק מהכסף הזה הוא עבורך או רק עבורם בשל העובדה שהם עבדו בחברת פלמח? ת. עבור עבודתם בלבד.
ש. האם אי פעם חברת פלמח הכניסה כסף לחשבון של מי מהבנים שלך כחלק מהשכר שמשולם לך? ת. לא זכור לי.
ש. לא הבנתי, מה זה לא זכור לי? ת. אני מנסה לחשבון, לא זכור לי שהיה דבר כזה.
ש. אתה לא זוכר שהכניסו לך משכורת לחשבון מי מהבנים שלך, או אתה לא זוכר שקיבלת שכר לחשבון של הבן שלך, מה בדיוק אתה לא זוכר? ת. אני לא זוכר שנכנס כסף שהיה מיועד לי לחשבון בנק של מי מהבנים שלי" (ת/58/א' שו' 200-209).
נאשם 1 ממשיך בקו זה של הכחשה בחקירתו השנייה במשטרה:
"ש. האם א. וס. עבדו בחברת הפלמח? ת. למיטב זכרוני הם עבדו, אבל אני לא זוכר. אבל הם עבדו במקומות אחרים גם זה סיפרתי לך בחקירה. ש. ממתי עבד ס. בחברת פלמח?
ת. לא זוכר ... עכשיו גם אני נזכר שגם א. וגם ס. גייסו ילדים בטריאתלון לחלוקת מים וגם באיזה ברזל, וגם פעם אחת דרך חברת פלמח...
ש. כמה הרוויחו הבנים שלך מהעבודה בחברת פלמח כל חודש? ת. מאיפה אני יודע. פעם זה שלוש אלף וזה ארבע אלף ופעם זה אלף, מאיפה אני יודע, הכסף נכנס אליהם לחשבון שלהם. מאיפה אני יודע" (ת/59/א' שו' 68-76).
גם כאשר נאמר לו שבנו נחקר, נאשם 1 ממשיך בקו ההכחשה "אין דבר כזה":
"ש. אני אומר לך כי נחקר בנך ... ואמר כי יש חודשים שהוא לא עבד בכלל וגם בחודשים האלה חברת פלמח הכניסה משכורת לחשבונו, מה תגובתך? ת. לא יודע להגיד לך, יכול להיות שהוא קיבל בדחיות.
ש. אני אומר לך כי בנך ... אמר כי חברת פלמח הפקידה לו כספים לחשבונו עבורך אתה, מה תגובתך? ת. אין דבר כזה. אין דבר כזה. אני גם לא מאמין שהוא אמר את זה" (ת/59/א' שו' 80-87).
והכחשה מוחלטת – "לא ולא":
"ש. אני אומר לך כי בנך אומר כי בזמן שהוא קיבל משכורות מעבודתו הקבועה באיטליקה הוא קיבל כספים עבורך לחשבונו מחברת פלמח? ת. לא ולא. כנראה שהוא טועה, אני לא יודע על מה הוא מדבר" (ת/59/א' שו' 91-93).
"ש. האם חלק מהכסף שנכנס לחשבון הבן שלך זה כסף שהיה מגיע אליך עבור עבודתך או עבור דבר אחר מחברת פלמח? ת. לא.
ש. האם חלק מכסף הזה שהגיע לחשבון בנך משתי המשכורות האלה היה מיועד אליך?
ת. שאלת ואמרתי לא. פשוט תשאל את פלמח, הם הוציאו את התלוש לא אני" (ת/59/א' שו' 127-131).
בשלב מסויים נאשם 1 מתחיל לשנות גירסתו וכעת "ייתכן שזה נכון" ו – "ייתכן שזה קרה":
"ש. אני אומר לך ומזכיר לך כי זהו בנך השני שאומר בעדות במפורש שהוא לא עבד בחברת פלמח בסכומים כאלה וכי הכסף הגדול שנכנס לחשבון שלהם זה כסף שהיה מיועד לך, לטענתם זה מיועד אליך כשכר עבודה עבור העבודה שלך, מה תגובתך? ת. שווה בדיקה, יכול להיות שזה נכון, לא התחמקתי.
ש. האם אני יכול להבין מכך שייתכן שקיבלת כסף לחשבון של הבנים שלך עבור העבודה שעשית בחברת פלמ"ח? ת. יכול להיות שזה קרה, שווה בדיקה אבל זה לא שוחד. זה רק עבודה" (ת/59/א' שו' 265-271).
וכעת – "ייתכן שאתה צודק" ו - "שווה בדיקה", ואז אומר כי הסיבה לכך היא שלא היה לו תיאום מס:
"ת. ייתכן שקיבלתי שכר של השנים האלה משנת 2014 ועד 2017 לחשבונות של הבנים כשכר שלי, שווה בדיקה. ש. למה ההיתכנות הזו? ת. לא יודע להגיד לך כרגע.
ש. אם לא קיבלת את השכר דרך החשבונות של הבנים שלך איך קיבלת את השכר? ת. ייתכן שאתה צודק, שווה בדיקה, אני לא אומר לך שאתה לא צודק.
ש. האם אתה ידעת שאתה מקבל שכר ממקום עבודה שאסור לך לקבל ממנו כי אתה עובד ציבור לכן ביקשת שהכסף יעבור דרך החשבונות של הבנים שלך? ת. סיפרתי לך גם בחקירה של שלשום וגם בחקירה היום שהיה לי אישור לעבוד כמנהל עבודה בכדורסל.
ש. אם כך מדוע שהשכר שלך בחברת פלמח יועבר אליך באמצעות חשבונות הבנים שלך? ת. לא היה לי תיאום מס זו הסיבה היחידה" (ת/59/א' שו' 295-304).
בשלב זה משהבין כי בידי המשטרה נתונים ועובדות, שינה נאשם 1 גרסתו והוא מאשר ביצוע העבירה, ומתרץ זאת בהיעדר תיאום מס, ואומר כ בגלל זה "נאלץ" להעביר את שכרו דרך חשבונות ילדיו:
"ש. אני מבין כרגע שאתה נזכר שאתה קיבלת את השכר עבור העבודה מחברת פלמח לחשבונות של הבנים שלך כי אתה לא ביצעת תיאום מס בלבד, הנכון הדבר? ת. נכון, בגלל שלא היה לי תיאום מס נאלצתי להעביר את השכר שלי בחברת פלמח דרך החשבונות של הילדים שלי ... שאני רוצה לציין שחלק היה גם כסף שמגיע להם. אומנים זה חלק קטן מהכסף, אבל חלק מהכסף היה שייך להם שכר של עבודה שלהם.
ש. האם ילדיך הסכימו לכך? האם שאלת אותם לסידור הזה? ת. הם ידעו מזה" (ת/59/א' שו' 305-311).
"... האם ייתכן שאתה ביקשת שחלק מהשכר שלך ישולם לחשבון של הבן שלך וחלק לחשבון שלך? ת. צריך לראות את כל הסכום, ייתכן, אני לא יודע כרגע" (ת/59/א' שו' 325-327).
לגבי היוזמה לכך, גם כאן נאשם 1 מנסה לצייר תחילה תמונה כי הוא "התייעץ" עם מנהלת החשבונות של פלמ"ח, ומנסה לצמצם את חלקו:
"ש. מי ביקש שהכספים יוחלקו לשלושה חשבונות שונים? ת. ישבתי מול שולמית מנהלת החשבונות של חברת פלמח ושאלתי אותה מה עושים לגבי המשכורות שאין לי תיאום מס, היא הציעה שהיא תבדוק עם אבי מסס האם אפשר לשלם לי שכר דרך החשבון של הבן שלי אביב, נעניתי בחיוב וזה היה בסדר.
ש. האם מאז שילמו לך חלק מהכסף לחשבון של הבן שלך ... וחלק לחשבון שלך? ת. בשנת 2017 למיטב זכרוני ישבתי עם שולמית ובסיעור מוחות שלנו היא אמרה שהיא תעביר את השאלה לאבי מסס ונעניתי בחיוב, הם שילמו את שכרי לחשבון הבנק שלי ולחשבון הבנק של הבן שלי, אני לא התערבתי...." (ת/59/א' שו' 332-338).
בחקירה השלישית נאשם 1 מודה:
"ש. איך קיבלת המשכורות מחברת פלמח?
ת. אמרתי לך, דרך הילדים שלי, כי לא היה לי תיאום מס.
ש. כמה קיבלת בכל חודש לחשבון הילדים כשכר עבודה עבורך עבודה כמנהל אירוע?
ת. אמרתי לך שזה היה מובנה בהתחלה היה 2,500 ₪ ואחר כך היה שכר של 2,750 ₪ וגדל ל 3,000 ₪ ולאחרונה 3,150 ₪ למשחק. אני מזכיר לך שהיה מתבסס על הסיכום שהיה עם מוטי אמסלם ז"ל" (ת/60/א' שו' 15-19).
"ש. אני שוב שואל אותך, האם זה נכון שחלק גדול מהכסף עבור עבודה בחרת פלמח כמנהל אירועים קיבלת לחשבונות של הילדים שלך מאז שנת 2014? ת. נכון. כמה שאני זוכר זה היה ס. כי הוא הגדול היה כן 16 או לקראת 17" (ת/60/א' שו' 63-65).
"ש. אני אומר לך כי שולמית אמרה כי אבי מסס זה שהנחה אותך כמה כסף להפקיד לך עבור עבודה וכמה להפקיד לבנים שלך עבור עבודתך בכל חודש בחודשו, מה תגובתך?
ת. אוקיי, כן" (ת/60/א' שו' 80-82).
23. עדותו של נאשם 1
עדות נאשם 1 בבית המשפט לא הייתה מהימנה, ואינני מוצא לתת אמון בעדותו, אשר לעיתים לא התיישבה עם המסמכים, לעיתים לא התיישבה עם עדויות עדים אחרים, ולעיתים כללה סתירות פנימיות, וטענות שאין בהן ממש. כך, לשם הדוגמא, לא נתן כל הסבר מדוע לא הפסיק לעבוד אצל נאשמת 3, למרות שהבין כי הדבר בעייתי. נאשם 1 מתרץ גניבת כספי ציבור בדרך מרמה כלפי מס הכנסה בכך שלא היה תיאום מס, ומכנה זאת בכך שרצה "לחסוך" במס, ועוד טענות מסוג זה.
לא רק שבעדותו בבית המשפט לא צומצמה מידת ניגוד העניינים העולה מכלל הראיות, אלא שיש לומר כי חלקים מעדותו אף מחזקים את עוצמת ניגוד העניינים אשר הועמד בו, ואת התמונה של סטייה מן השורה.
מהדברים שיובאו להלן, עולה כי נאשם 1 מאשר מפורשות שהוא עצמו חתם על חשבוניות אשר הוציאה חברת פלמ"ח נאשמת 3 אשר העסיקה אותו, לעיריית אילת וחתימה זו שלו הייתה במסגרת תפקידו בעיריית אילת כמנהל אגף הספורט. דהיינו, נאשם 1 מאשר שהוא עצמו חתם על אישור חשבוניות למעסיקתו נאשמת 3, שהינן תשלום עבור השכר שהוא מקבל ממנה.
החומרה הרבה בניגוד העניינים החמור הזה כה ברורים, ואין להוסיף על כך.
נ/94 הינה חשבונית מס מתאריך 17.2.19 אשר הוציאה נאשמת 3 ל-"עיריית אילת – אגף הספורט".
בחשבונית נכתב:
"שם פריט: עבור אבטחת משחק כדורסל ב-17.2.19 ש. רגילות, כמות: 130, מחיר: 75 ₪, סה"כ: 9,750".
בשורה שלאחר מכן המתייחסת לנאשם 1 עצמו, נכתב:
"שם פריט: עבור מנהל אירוע, כמות: 1, מחיר: 3,500 ש"ל, סה"כ: 3,500".
בהמשך נכתב:
"הפועל אילת נגד הפועל ירושלים 17.2.19".
לחשבונית זו מצורפת הזמנת עבודה מעיריית אילת בגין אותו משחק כדורסל עם אותם סכומים.
נאשם 1 בחקירתו הראשית נשאל ע"י בא כוחו: "אני מציג בפניך את נ/94, מה יש להגיד על זה" ותשובתו: "זו חשבונית של פלמ"ח, כאשר מצורפת לה הזמנת עבודה, ולפי התאריכים אני רואה שהזמנת העבודה הוצאה לאחר הוצאת החשבונית, ואני רואה גם שאני חתום פה. ומה שקרה באמת, זה שפשוט אדון הגזבר קרא לי דחוף ואמר לי, תקשיב, יעקב, אנחנו צריכים להוציא הזמנות שירות עבור הכדורסל, תחתום, ואמרתי לו שאני לא רוצה לחתום, והוא אמר לי, יעקב, אם אתה לא חותם לא יהיה כסף. אז זה היה בדיעבד, היה לחץ וחתמתי, אבל זה היה בדיעבד" (פרו' עמ' 1701 שו' 20-27).
הנה כי כן, נאשם 1 מאשר כי הוא עצמו, במסגרת תפקידו בעיריית אילת, חתם על אישור חשבונית עבור נאשמת 3, שכתוב עליה שהיא "עבור מנהל אירוע" כשהוא מנהל האירוע, הוא אמור לקבל את הסכום של 3,500 ₪ שכתוב לצד מנהל האירוע, מהנאשמת 3 שהוא עובד אצלה.
נאשם 1 אומר כי מי שאמר לו לחתום זה הגזבר מר אסי בן חמו (פרו' עמ' 1701 שו' 30-33).
מהאמור עולה כי הגזבר צריך היה לדעת על ניגוד עניינים זה של נאשם 1, ואולם, אינני סבור כי יש בכך כדי להשפיע על אשמו של נאשם 1, כמו גם אין בכך כדי להקים כל הגנה מן הצדק, שכן מדובר בנאשם 1 שהוא זה אשר מקבל את הכספים, והוא זה אשר מבצע את העבירה הפלילית.
עוד הוצג לנאשם 1 נ/95, שהוא חשבונית נוספת דומה, מתאריך אחר, של חברת פלמ"ח לעיריית אילת, בגין אבטחת משחק אחר שהתקיים בתאריך 2.1.19, נתוני התשלום בחשבונית זו זהים לחשבונית נ/94, ושוב נאשם 1 מאשר שהוא חתם על חשבונית זו, ואומר ביחס לגזבר "ברגע שהוא אומר לי תחתום ואם לא אז לא יהיה כסף, חתמתי", ועוד הוא מוסיף "שאני החלטתי שאני לא חותם ברגע שהעבירו את הסיפור למוטי אמסלם, את הכספים. אבל לצערי בחלק מההזמנות, ולא ברובן הגדול, בחלקן בלית ברירה חתמתי" (פרו' עמ' 1702 שו' 1-15).
הוצגו לנאשם 1 חשבוניות נוספות, והוא אמר כי חלק מההזמנות הוא אישר ויש שם את החתימות שלו, וכי הוא אישר את הדברים גם בפני מבקר העירייה (פרו' עמ' 1702-1704).
הנאשם אישר ביחס לחשבוניות: "על חלק אני חתום ועל חלק לא" (פרו' עמ' 1704 שו' 23).
הנאשם נשאל באיזו מסגרת הוא חתום על אלו שחתם עליהן, ולמה חתם עליהן, ותשובתו: "הצגתי, כמו שאתה זוכר בדיון הקודם, אמרתי שאני ביקשתי לא לחתום מהרגע שזה עבר לעירייה, כי אז אני לא רוצה, אני לא רוצה שזה יתפרש כמשהו לא נכון. אז ביקשתי שאפי טלקר יחתום, והוא חתום פה, אני רואה אותו בחלק מהחשבוניות. איך הגיעה החתימה שלי? אין לי מושג. דרך אגב, רוב החשבוניות פה הן של מועדון הכדורסל בלבד, בלי החתימות של בלי אף אחד אפילו. הנה, מועדון הכדורסל ומועדון הכדורסל, רוב החשבוניות הן כאלה" (פרו' עמ' 1704 שו' 26-32).
כמצוטט לעיל, נאשם 1 אמר כי נאמר לו שאם לא יחתום לא יהיה כסף, ועל חלקן חתם "בלית ברירה" – הנמקה זו של נאשם 1 לכך שחתם על חשבוניות בניגוד עניינים, הינה חסרת פשר.
שוב, נאשם 1 מנסה ליצור מעין טענות להגנתו, אך טענות אלו חסרות כל בסיס, ויש בהן כדי להשפיע גם על ההתייחסות למהימנותו.
מדוע זה לא הייתה לנאשם 1 ברירה? לנאשם 1 הייתה גם הייתה ברירה, כלל לא לעבוד אצל נאשמת 3, לא לעמוד בניגוד עניינים, לא לסטות מן השורה, ולא להשתמש בסמכויותיו ובתפקידו הבכיר בעיריית אילת כדי לאשר תשלומים לחברה המעסיקה אותו, תשלום אשר בחלקם הינם תשלומים אשר הוא בעצמו מקבל מהחברה.
זאת ועוד, דבריו של נאשם 1 על כי בשלב מסוים החליט שלא לחתום, מעידים על כך שהוא ידע היטב על הבעייתיות בכך שהוא יחתום, ועל ניגוד העניינים המובנה מכך. ואולם, נאשם 1 מוסיף כי למרות שהחליט שלא לחתום, חתם לאחר מכן על חלק מהחשבוניות המיועדות לתשלום לו עצמו שהוא אמור לקבל ממוציאת החשבוניות נאשמת 3.
להלן התייחסות לדברים נוספים שנאמרו ע"י נאשם 1 בעדותו בבית המשפט.
בתחילת עדותו תיאר נאשם 1, קורותיו והשתלשלות חייו, וממנה עולה כי שירת בצבא כקצין, היה איש ספורט כבר בצעירותו, ומילא שורה של תפקידים הקשורים לספורט. נאשם 1 החל עוד ב-1996 לכהן כמנהל אגף הספורט בעיריית אילת, בהמשך בשלב מסוים לא היה מנהל אגף הספורט, ועבר לנהל אירועי ספורט לאומיים ובינלאומיים, ולאחר מכן שב להיות מנהל אגף הספורט, בשנת 2013.
נאשם 1 העלה בעדותו טענות לאכיפה בררנית, האחת כנגד גזבר העירייה מר אסי בן חמו, וטען כי הגזבר העביר כסף לפלמ"ח ולא לאייטים והגזבר גם ידע שהוא עובד, וכי אמר לגזבר למה הוא מעביר כספים נוספים לכדורסל, ומאותו יום הפסיק לחתום על חשבוניות בכלל של הכדורסל "אמרתי יותר אני לא חותם. לא מוכן לחתום וצעקתי והשתוללתי שם זה לא עזר לי, הוא יותר חזק ממני הוא גזבר" (פרו' עמ' 1546 שו' 5-12).
שוב יש לומר כי אין קשר בין דברים אלו לבין מעשיו של נאשם 1 עצמו. אין ממש בטענה לאכיפה בררנית, גם אם היה ניתן לקבל את טענותיו העובדתיות של נאשם 1, אשר כאמור אין לתת אמון בגרסתו, עניינו שונה לחלוטין מעניינם של האחרים, לרבות מעניינו של הגזבר.
מהדברים האמורים עולה מפורשות כי נאשם 1 מודע לניגוד העניינים שלו עצמו, אך מתרץ את חתימתו בכך שהגזבר חזק ממנו.
טענה מופרכת זו אינה מתרצת את החתימה, ובוודאי שאינה מתרצת גם את כל שאר הפעולות שעשה ועולות כדי ניגוד עניינים מובהק.
בהמשך אמר נאשם 1 כי אמר לגזבר: "אסי, אתה מסבך אותי ואותך ואת העירייה, למה?" (פרו' עמ' 1546 שו' 29-30).
ובהמשך, נשאל נאשם 1 אם הוא יכול לפרט למה הוא מתכוון כשאמר לגזבר שהגזבר מסבך אותו והשיב: "אני מקבל משכורת מהעירייה, אני עובד חברת הכדורסל, אני לא עובד של פלמ"ח, אני עובד חברת הכדורסל. ברגע שהוא מעביר את הכסף מהעירייה לפלמ"ח למה אני צריך להיות באמצע? לכן אמרתי לו אסי, אתה לא עושה נכון, למה אתה עושה את זה?”)פרו' עמ' 1547 שו' 8-11).
שוב התבקש נאשם 1 לפרט למה הוא מתכוון "מסבך" והוא משיב: "אני מנהל האירוע בקבוצה? אני עובד של חברת הכדורסל? נכון? למה להעביר את הכסף דרך העירייה? ... העירייה לפלמ"ח" (פרו' עמ' 1547 שו' 22-26).
נאשם 1 המשיך ואמר את הדברים הבאים: "עד 2016 הכסף עבר מקום ספורט לפלמ"ח. לא דרך העירייה. לא מתקציב העירייה, לא משום דבר. מרגע זה שמוטי נכנס, אסי ביקש לעשות שינוי. עכשיו מי ביקש, אסי ביקש. לא אני ביקשתי, לא מוטי ביקש. אסי ביקש להעביר את הכסף ואז פה הוא כאילו פוגע בי ובמערך כולו" (פרו' עמ' 1548 שו' 1-4).
מהדברים האמורים עולה כי נאשם 1, לצד הכחשתו שהוא עובד של נאשמת 3, הבין היטב כי העובדה שהעירייה מעבירה כספים לנאשמת 3 ישירות, גורמת לו "להסתבך". דהיינו נאשם 1 הבין הבן היטב את המשמעות הבעייתית של התנהלות זו.
שוב, טענותיו של נאשם 1 על כי לא הייתה לו ברירה, או כי הגזבר חזק ממנו, מופרכות לחלוטין. הדברים פשוטים וברורים – נאשם 1 יכול היה באופן פשוט ביותר לחדול מעבודתו אצל נאשם 3, להפסיק לשמש כמנהל אירוע. הייתה לו הברירה בידיו, והוא החליט להמשיך למרות חששותיו כאמור.
על מעורבותו של נאשם 1 בקבוצת הכדורסל ניתן ללמוד גם מדבריו בבית המשפט והוא אומר כי בישיבות הנהלה של הקבוצה היו מזמינים אותו, ואמר "אם אני מנהל אירוע ורוצים את חוות דעתי אז הייתי מוזמן. מעת לעת לא תמיד" (פרו' 1596 שו' 10-11).
כל זאת כאשר נאשם 1 מאשר שכאשר ישב בהנהלה המצומצמת של הקבוצה, הקבוצה הייתה מקבלת את הכספים מעיריית אילת דרך העמותה הכללית לספורט (פרו' עמ' 1596 שו' 15-23).
שוב ניגוד עניינים ברור, ועולה מדברים אלו שנאשם 1 איננו אך מנהל אירוע, אלא יש לו מעורבות בקבוצת הכדורסל, יש לו מעורבות גם בקשר לנאשמת 3, אשר נותנת את שירותי האבטחה.
נאשם 1 מנסה שוב ושוב שלא לתת תשובות ברורות לגבי ניגוד העניינים ולגבי הקושי העולה מדברים אלו, ותשובותיו לא היו מהימנות לשון המעטה.
על ניגוד העניינים ניתן ללמוד גם מהמשך הדברים. נאשם 1 אומר כי הגזבר רצה לדעת כמה עולה לנהל אירוע בכדורסל, שאל אותו והוא השיב לו, ואף אישר כי הגזבר שאל אותו שאלה זו כדי לדעת על המלצת נאשם 1 לצורך התמיכה בכדורסל, ונאשם 1 אומר "הוא רצה לבנות תקציב, לראות בערך כמה עולה לנהל משחקים בכדורסל כמנהל אירוע או בכלל כמה עולה" (פרו' עמ' 1612 שו' 16-17).
נאשם 1 יושב בישיבות של קבוצת הכדורסל, מנגד, ממליץ לגזבר בעניינים כספיים של תמיכת העירייה בקבוצת הכדורסל, וכל זאת כשהמלצתו כוללת המלצות על מה השכר למנהל אירוע, כאשר הוא עצמו הוא מנהל האירוע ומקבל את השכר עבור כך.
זהו ניגוד אינטרסים ברור ומובנה אשר אין צורך להרחיב לגביו.
נ/15 הינו תכתובת דואר אלקטרוני בה נאשם 1 כותב לגזבר עיריית אילת בתאריך 10.9.15 את הדברים הבאים: "בהמשך לשיחתנו להלן הפרטים של משחקי הכדורסל. מנהל אירוע – 3,000. מנהל אבטחה – 1,000 ...".
דואר אלקטרוני זה כולל נתונים נוספים ביחס לסדרני ספורט, מאבטחים, חריגים, אמבולנס ושירותים כימיים.
אנו רואים כי נאשם 1, עובד בכיר בעיריית אילת, מנהל אגף הספורט בעירייה, כותב לגזבר העירייה פרטים בדבר עלויות אבטחה של משחקי כדורסל, כאשר בראש הדברים כותב הוא את העלות של מנהל אירוע. כאשר הוא עצמו מנהל האירוע, והוא מקבל על כך שכר שלא מהעירייה, אך שכר זה הוא חלק מהכספים שהעירייה מעבירה לגוף חיצוני, לצורך תמיכה בכדורסל.
נאשם 1 משתמש במעמדו, סמכויותיו, תפקידו ובעובדה כי יש חשיבות להמלצותיו, כאיש הספורט הבכיר בעיריית אילת, לצורך המלצה על הוצאה שתוציא העירייה כדי שהוא יקבל שכר מגוף חיצוני.
שוב - ניגוד עניינים בוטה.
מעורבותו של נאשם 1 בשאלות תקציביות ברורה, ועולה משורת ראיות. נפנה לשם הדוגמא למוצגים נ/16 – נ/19, משם עולות פניות שלו בעניינים אלו ותקציבים שהוא עצמו מכין לאירועים.
לדברים משמעות ביחס להיקף תפקידו של נאשם 1, ונושא זה קשור לשאלה האם קבלת השוחד הינה בגין פעולה הקשורה בתפקידו.
ביחס לעבירה על פקודת מס הכנסה, ולהעברת כספים על דרך מרמה ותחבולה, באופן שנאשם 1 גרם להעברת שכרו אל בניו, כדי להימנע מתשלום מס הכנסה, תשובותיו של נאשם 1 לא היו ישירות. שוב ושוב ניסה הוא לתרץ זאת בתשובות שונות, לרבות תיאום מס, וכשנשאל מדוע ביצע את התשלום דרך בניו אמר ש"זו הייתה טעות", ולכשנשאל שוב למה עשה זאת השיב: "כי לא מצאתי דרך אחרת". הוא ממשיך ואומר "לא הייתה לי ברירה איך לקבל". והוא מתרץ זו בהמתנה שלו לתיאום מס. (פרו' עמ' 1719 שו' 1-28).
נאשם 1 חוזר על כך שהוא עשה זאת "בלית ברירה", ואמר שהוא מצר על כך, וזו הייתה טעות.
שוב ושוב, אנו רואים כי לנאשם 1 גישה בעייתית, לשון המעטה, לפיה מבחינתו אין לו ברירה אלא לבצע עבירות פליליות.
קודם לכן ראינו שהוא טוען כי לא הייתה לו ברירה אלא לחתום על חשבוניות של נאשמת 3, ולא הייתה לו ברירה אלא להמשיך בתפקידו כמנהל אירוע. כעת לדבריו לא הייתה לו ברירה אלא לעשות מעשה מרמה ותחבולה יחד עם נאשם 2, ובאמצעות נאשמת 3, ועל מנת להתחמק ממס, ולגרום להעברת שכר המיועד לו, לבניו.
טענות מופרכות אלו של נאשם 1, טוב היה לו לא נשמעו, ואין אלא לומר שיש בטענות אלו כדי ללמד על מודעותו הברורה של נאשם 1 למעשים שהוא עושה, למשמעותם הפלילית, לחומרתם, וכלל לכך שהוא עובר עבירות פליליות.
היסוד הנפשי העולה מדברים אלו של הנאשם הוא יסוד נפשי אשר יש בו כוונה ברורה לבצע את שורת העבירות המיוחסות לו.
לא ברורה בחירתו של נאשם 1 להעלות טענה כה מופרכת, על כי אין לו ברירה.
עובד בכיר בעירייה טוען כי אין לו ברירה, אלא לעבוד בניגוד עניינים, אלא לקבל מתת, אלא לעבור עבירות על פקודת מס הכנסה, הכל, כדבריו – "בלית ברירה".
הלזה נאמר טענת הגנה?
מתברר כי נאשם 1 לא עבד אצל חברת פלמ"ח רק בקשר למשחקי הכדורסל, אלא נאשם 1 אמר בעימות שנערך לו עם מנכ"ל העירייה ת/87/א' בעמ' 6 שו' 120 – עמ' 7 שו 126, כי עבד אצל נאשמת 3 גם באירוע אחר. בדיון, בחקירתו הנגדית, אישר כי היה אירוע, קיבל כסף מפלמ"ח, באותו אירוע היה עובד של פלמ"ח, אבל זה היה אירוע חד פעמי: "פה הייתי עובד של פלמ"ח, קיבלתי כסף מפלמ"ח אבל זה היה אירוע חד פעמי". (פרו' עמ' 1859 שו' 8-9).
ביחס לעבודתו בפלמ"ח כמנהל אירוע נשאל נאשם 1: "תסכים איתי שזו טובת הנאה שאתה מקבל מפלמ"ח להיות מנהל אירוע, זה פרנסה, אתה שמח לקבל פרנסה, נכון?" ותשובתו היא: "אני שמח לקבל פרנסה אם אני עובד על זה כן". ואז נשאל נאשם 1 "ולפי שיטתך אסור לך לעשות את זה כי אסור לך לעבוד אצל פלמ"ח, נכון?" והוא משיב: "נכון" (פרו' עמ' 1859 שו' 12-16).
הנה כי נאשם 1 מבין היטב את הבעייתיות בהיותו מנהל אירוע לצד עבודתו כמנהל אגף הספורט בעיריית אילת.
אינני מוצא להרחיב עוד על עדותו של נאשם 1 בבית המשפט, שכן, הדברים המתוארים לעיל עוברים לכל אורכה של עדותו.
לא רק שלא ניתן לתת אמון בעדותו, אלא שעדותו שלו מחזקת עד מאוד, ולמעשה מבססת את התשתית הראייתית ביחס למיוחס לו בכתב האישום.
24. חקירות נאשם 2 במשטרה
הוגשו 4 הודעות של נאשם 2 במשטרה – ת/71, ת/74, ת/75, ת/76.
מהודעותיו של נאשם 2 עולה כי הוא משנה גרסאות, מסתיר פעולות שעשה, מנסה לצמצם את ידיעתו על נתונים שונים כמו גם על הקשר שלו עם נאשם 1.
לצד זאת עולה כי נאשם 2 מודע לתפקידו, מעמדו וסמכויותיו של נאשם 1 כעובד בכיר בעיריית אילת, נאשם 2 מאשר כי נאשמת 3 מעסיקה את נאשם 1, והוא מודע לניגוד הענינים בו מצוי נאשם 1.
ביחס לניהול ספרי חשבונות כוזבים והעברת כספים של נאשם 1 לבניו במטרה להתחמק ממס, נאשם 2 מכחיש בשתי חקירותיו הראשונות, ומודה לראשונה בחקירתו השלישית.
להלן ציטוטים מחקירות נאשם 2 במשטרה, בהתייחס לנושאים שיפורטו, ולדברים חשיבות הן ליסוד העובדתי והן ליסוד הנפשי של העבירות המיוחסות לנאשמים.
ביחס לפעילות נאשמים 2 ו-3, והקשר לעיריית אילת ולנאשם 1:
נאשם 2 מאשר כי הוא הבעלים של נאשמת 3 העוסקת בין היתר באבטחה:
"ת. אני הבעלים של חברת האבטחה באילת מזה עשר שנים. אני הבעלים היחידי. ... אנחנו מתעסקים במספר תחומים, אבטחה, כ"א ולוגיסטיקה, אספקת כ"א לכל מי שצריך, לוגיסטיקה של חברת זארה ובאבטחה אני עוסק בכל תחומי האבטחה" (ת/71 שו' 4-11).
לדבריו עיריית אילת אינה בין לקוחותיו אך הם עושים אירועים מינוריים במהלך השנה, והוא עובד עם התאגיד העירוני ועושים את פרוייקט האבטחה של קבוצת הכדורסל הפועל אילת:
"ש. עיריית אילת נמנית בין לקוחותיך?
ת: כרגע הם לא בין לקוחותינו. עם עיריית אילת אנחנו עושים אירועים מינוריים במהלך השנה. אני יותר עובד עם תאגיד עירוני של אילת, אנחנו עושים את פרוייקט האבטחה של הפועל אילת בכדורסל. הקבוצה הזו היא קבוצה פרטית שמקבלת תמיכה מהעירייה בשלוש שנים האחרונות התשלום של האבטחה הוא מול העירייה.
ש: מה זה תאגיד עירוני?
ת: זה גוף שקשור לעירייה שמרכז בתוכו את כל האירועים שעושה העירייה.
ש: ומדוע אתה לא עובד עם העירייה עצמה?
ת: ניגשנו מספר פעמים למכרזים ולא קיבלנו. לא זכינו, לפני שבועיים הפסדנו עוד מכרז של מוסדות חינוך של העירייה, המחירים שלנו היו גבוהים.
ש: מי כן זכה במכרז?
ת: חברת אייטים בפעם השניה רצוף. אייטים זכתה במכרז של מוסדות החינוך ושל האירועים של העירייה". (ת/71 שו' 15-25).
באשר לשאלה מדוע העירייה לא משתמשת בכדורסל בשרותי החברה אייטים שזכתה במכרז אומר נאשם 2, כי נאשמת 3 היא החברה היחידה עם ניסיון וכח אדם שיכולה לעשות אירוע זה, וכי התשלום לחברה עבר לעיריית אילת בסיכום עם גזבר העירייה וקבוצת הניהול של הכדורסל:
"ש. מדוע העירייה לא משתמשת בשירותים שלה לכדורסל דרך חברת אייטים שהיא זכתה במכרז?
ת. אני החברה היחידה באילת עם הניסיון ועם כ"א שיכול לעשות את האירוע הזה, מדובר בקבוצה פרטית שעלתה לליגת העל, החוזה והתשלום היה מול הבעלים שלה קבוצה אבל מאז שהניהול של הקבוצה עבר לקבוצת ניהול ההסכם הוא מול הקבוצה הפועל אילת והתשלום עבר לעיריית אילת בסיכום עם גזבר העירייה אסי בן חמו וקבוצת ניהול של הכדורסל." (ת/71 שו' 41-46).
נאשם 2 מאשר כי אחד השירותים שהוא מספק הוא מנהל אירוע:
"ש. כשאתה עושה ארוע ספורט של כדורסל איזה שירותים אתה מספק?
ת. מאבטחים חמושים וסדרני ספורט לא חמושים ומנהל ארוע. מנהל ארוע ספורט שזה מי שיש לו תעודת מנהל אירוע ספורט" (ת/71 שו' 49-51).
ביחס לפעילות האבטחה של משחקי הכדורסל, מתאר נאשם 2 את השתלשלות העניינים, ומאשר כי התשלום מתקבל מעיריית אילת. מדבריו עולה הפעילות הישירה של נאשם 1 בקשר לכך שנאשמת 3 מקבלת את ביצוע שירותי האבטחה של משחקי הכדורסל.
נאשם 2 אומר כי פנה אליו הגזבר יחד עם נאשם 1, וכי נאשם 1 מעורב ישירות בהסכם לפיו נאשמת 3 מבצעת את האבטחה של משחקי הכדורסל, ומעורב באופן ביצוע התשלום.
נאשם 2 אומר כי הוא מוציא את החשבונית לעיריית אילת כי זה מה שביקשו ממנו הגזבר ונאשם 1:
"ש. ספר לי על הארועים שאתה נותן שרות לעיריית אילת. במה מדובר?
ת. אני לא נותן שרות לעיריית אילת ישירות כי אני לא בעל המכרז של הארועים של עיריית אילת. ... מה שאני כן עושה מול עיריית אילת זה בעיקר בשש שנים האחרונות. הפועל אילת בכדורסל עלתה ליגה לליגת העל לפני שש שנים בערך. שנת 2014, 2015. אז זה הצריך אבטחה סדירה קבועה בכול המשחקים שלהם וכמות האנשים באבטחה משתנה לפי החלטת המשטרה בכול משחק. אני מספק את האבטחה הזו. ... חתמתי על חוזה אבטחה מולם כאשר החוזה הוא מול הקבוצה אבל התשלום הוא מול העירייה. אני יסביר-הקבוצה תמיד היתה מתוקצבת כלכלית מטעם עיריית אילת בסכום של כ2 מיליון שקל לפי מה שאני יודע. זה בנוסף לסכום שהיה מגיע פרטי מהבעלים של הקבוצה עד שהוא עזב. עד שהוא עזב הייתי מוציא את החשבונית עבור האבטחה אל הבעלים ישירות. כשהוא עזב פנה אלי גזבר העירייה אסי בן חמו יחד עם יעקב מלכה שהוא מנהל תחום הספורט בעירייה. הובהר לי שההסכם שלי הוא מול הקבוצה ומי שמאשר את החשבוניות זו הקבוצה ואנשים מתוך הקבוצה. היתה בחורה בשם יפה ואחרי זה יושב ראש בשם נחי אינדיק והיום זה בחור בשם טל, אני לא זוכר את השם משפחה שלו. הוא היו"ר של הקבוצה. בחוזה שלי מהקבוצה רשום כי אני מעביר את החשבונית לעיריית אילת ישירות ולא לקבוצה.
ש. למה אתה מוציא את החשבונית לעיריית אילת ולא לקבוצת הכדורסל?
ת. כי זה מה שביקשו ממני אסי ויעקב. זה גם רשום בהסכם מול הפועל אילת". (ת/74 שו' 27-44).
נאשם 2 מאשר כי קיבל עבודה מעיריית אילת בכמה אירועים אך שולל פניה אל נאשם 1 בקשר לכך:
"ש. האם אתה כחברת הפלמח קיבלת עבודה מעיריית אילת בפועל או שניסית לקבל עבודה מעיריית אילת בפועל מאז המכרז הזה והזכיה בו על ידי חברת אייטים בשנת 2017?
ת. קיבלתי את המרוץ לילה 2020 ואולי כמה ארועים מינוריים שאני לא זוכר.
ש. איך קיבלת את האירועים האלה?
ש. האם פנית או ניסית לקבל ארועים של עיריית אילת דרך יעקב מלכה בכול דרך שהיא?
ת. לא. בכלל לא.
ש. האם פנית אל יעקב ושאלת אותו לגבי ארועים בהם אתה יכול לקבל עבודה בשם חברת פלמח מאז שנת 2017 או בכלל?
ת. לא.
ש. אני שואל לגבי ארועים כל שהם של העירייה או ארועי אחרים כל שהם?
ת. שום דבר לא קיבלתי מיעקב ולא פניתי אליו ולא קיבלתי ממנו" (ת/74 שו' 170-180).
לדברי נאשם 2 הכסף לפלמ״ח מגיע מהעירייה והוא איננו יודע למה, ואומר כי לא העיריה אלא הפועל אילת לקחה אותו לאבטח, ולדבר אין קשר לתוצאת המכרז של האבטחה בעירייה:
" ש. אם אתה בהסכם מול הפועל אילת, למה אתה יושב וסוגר תשלומים מול העירייה?
ת. כי הכסף מגיע מהעירייה. הוא לא מועבר ישירות לקבוצה אלא לחברת הפלמח. אני לא יודע למה זה לא עובר לקבוצה ואז אלי אבל לי זה לא משנה. העיקר שהכסף מגיע בסוף.
ש. אז למה שעיריית אילת תיקח אתכם כאבטחה עבור הקבוצה הפועל אילת אם יש להם זוכה במכרז?
ת. לא העירייה לקחה אותו. הפועל אילת לקחה אותי. הפועל אילת כול שנה מוציאה בקשה להצעות מחיר וגם חברת אייטים מגישה הצעה. תראה, זה בכלל לא קשור למכרז אבטחה שהוציאה העירייה. הם דורשים במכרז בודק בטחוני, מאבטחם חמושים ומנהלי אבטחה. כאשר מנהל אבטחה זה לא מנהל ארוע בספורט..." (ת/75 שו' 31-45).
מדבריו של נאשם 2 עולה שגם באירועים פרטיים היו פניות אל נאשם 1 מגופים פרטיים, ונאשם 1 היה מפנה לחברות. נאשם 2 אף מנמק זאת, כי נאשם 1 הינו עובד עירייה, וכעובד עירייה יש אינטרס שהאירוע יהיה באילת.
מכאן עולה כי גם טיפול באירועים פרטיים על ידי נאשם 1, קשור לתפקידו של נאשם 1 בעיריית אילת, תפקיד בכיר של מנהל אגף הספורט, אשר למעשה מטפל בכלל אירועי הספורט בעיר אילת, ומהווה גורם מקשר בין גופים שמבקשים לבצע אירועי ספורט בעיר אילת, לבין חברות אבטחה, וביניהן נאשמת 3 אשר נותנת שירותי אבטחה בעיר אילת, וכך מעיד נאשם 2 ביחס לכך:
"ש. האם זה סביר שעובד עירייה שפונים אליו כעובד עירייה, לוקח על עצמו לתכלל ארוע פרטי ולפנות אליך וחברות אחרות שיספקו שרות?
ת. כן. זה משהו שקורה בהרבה ארועים. לדוגמא הסופרטידאדה. הם מקבלים מתקנים מהעירייה לשחק בהם. אבל הם צריכים הכוונה לספקי שירות של ניקיון, לוגיסטיקה ועוד. בדרך כלל יעקב עושה את זה. פשוט כאן לדעתי יעקב מלכה היה חולה אז רונן עשה את זה.
ש. מה יעקב היה עושה?
ת. אני לא יודע נקודתי. אבל נגיד ספורטיאדה. היו שואלים אותו מי החברות שמספקות שירותים והוא היה מפנה לחברות. הוא כעובד עירייה יש להם אינטרס שהארוע יהיה באילת" (ת/76 שו' 67-74).
מהאמור עולה כי כך הוא בהרבה אירועים, כדבריו של נאשם 2 עצמו, ובד"כ נאשם 1 מפנה אירועים פרטיים לחברות.
ביחס להיותו של נאשם 1 עובד של נאשמת 3:
נאשם 2 מאשר כי נאשם 1 הוא עובד קבוע שלו, אך רק באירועי ספורט.
נאשם 2 מאשר כי נאשם 1 הינו עובד של נאשמת 3, ואף מסביר מדוע נאשם 1 אינו עובד של קבוצת הכדורסל:
"ש. האם יש לך מנהל ספורט קבוע?
ת. כן, יעקב מלכה.
ש. יעקב מלכה הוא עובד קבוע שלך?
ת. רק בארועי ספורט. הוא מנהל ארועי ספורט של קבוצת הפועל אילת המיתולוגי מזה שש שנים כבר.
ש. אם כך מדוע מלכה יעקב לא מועסק ע"י קבוצה עצמה?
ת. כי הוא מנהל ארוע דרך חברת האבטחה, זה לפי ההסכם עם הקבוצה.
ש. ומהו שכרו של מנהל ארוע?
ת. זה פר משחק. ז"א משולם בין 2200 ל-3,000 ₪ למשחק זה תעריף של מנהלי ארוע.
ש. וכמה אתה משלם לו על כל משחק?
ת. בין 1500 ל-1800 ₪ למשחק, זה השתנה עם השנים.
ש. יש לך מעקב של האירועים שיעקב מלכה השתתף כמנהל ארוע?
ת. בטח, יש לפני כן משחק ישיבת היתכנות עם המשטרה ויעקב מלכה משתתף בישיבה, יעקב חתום על המשחק, העירייה מכירה את זה, איגוד כדורסל מכיר את זה. משלמים מס הכנסה, מפרישים לפנסיה, הכל.
ש. האם ליעקב מלכה יש תפקיד נוסף באיגוד הכדורסל.
ת. אין לי מושג.
ש. באיזה אופן אתה משלם למלכה?
ת. בשיק, עם תלוש שכר". (ת/71 שו' 52-68).
נאשם 2 אומר כי התשלום לנאשם 1 מתבצע באופן שנאשם 1 ביקש, כסכום קבוע לחודש. נאמר כי נאשם 1 אינו עובד רגיל וכי כשקיבל את שירותי האבטחה, נאמר לו שמנהל האירוע הוא נאשם 1 וזה שכרו:
"ש. איך אתה משלם לו שכר?
ת. בתלוש שכר. על השם שלו. הסכום הוא סכום קבוע בחודש. ככה יעקב ביקש. בחודש יש בדרך כלל 2 משחקים. לפעמים יש גם חודשים של משחק אחד. יעקב מקבל קבוע 5 אלף שקל קבוע כול חודש.
ש. מה קורה בחודשים שהליגה בפגרה? לדוגמא בין יוני לספטמבר?
ת. הוא לא עובד. אבל אם יש הפרש של שכר אז הוא מקבל. כלומר, אם היו משחקים מעבר ל-2 משחקים בחודש אז הוא היה מקבל בחודשים של הפגרה המשך שכר.
ש. כמה מנהל ארוע אמור לקבל למשחק?
ת. בין 2200 ל3 אלף שקל. זה מחיר נמוך למחיר השוק. בליגת העל מקבל מנהל ארוע בין 4 אלף ל-4 וחצי אלף למשחק.
ש. אז למה יעקב מקבל פחות?
ת. זה התעריף שקבעה הקבוצה.
ש. מה זה אומר התעריף שקבעה הקבוצה עבור יעקב? יעקב הרי עובד שלך וכמו כל עובד שלך הוא בא במשא ומתן או בתהליך לקביעת תנאי עבודה ושכר מול המעסיק שזה אתה. מה יש לך לומר על כך?
ת. יעקב זה לא עובד רגיל. כשאני קיבלתי את העבודה של האבטחה של ארועי הקבוצה נאמר לי שהתפקיד מנהל ארוע זה של יעקב מלכה וזה השכר שלו" (ת/74 שו' 100-126).
נאשם 2 מכחיש שהתבקש להצהיר עבור עיריית אילת שנאשם 2 עובד אצל נאשמת 3, ואין לו מושג אם נאשם 1 ביקש אישור לעבוד בעבודה אחרת, אך הוא מניח שכן:
"ש. האם אתה התבקשת פעם להצהיר עבור עיריית אילת שיעקב עובד בחברת פלמח?
ת. לא. אף פעם לא.
ש. האם אתה יודע אם יעקב נדרש לבקש מעיריית אילת אישור לעבוד בעבודה נוספת עבור העבודה שלו בחברת פלמח או בכלל בכול עבודה אחרת?
ת. אין לי מושג אבל אני מניח שכן.״ (ת/75 שו' 65-84).
בהמשך חקירה זו, מוצגים לנאשם 2 מסמכים, ולאחר שהם מוצגים לו אנו רואים שינוי גרסה, והוא מאשר כי זה אישור העסקה שנאשם 1 ביקש שהם מעסיקים אותו כמנהל אירוע, וכך נשאל והשיב נאשם 2:
"ש. אני מציג לפניך מסמכים מתיק החקירה מסומנים ד.י.9 23/8/2020. מה זה?
ת. זה אישור העסקה שיעקב ביקש שאנחנו מעסיקים אותו כמנהל ארוע.
ש. למה יעקב רצה את זה?
ת. אולי להגיש לעירייה. הוא לא הסביר. אמר שהוא צריך אישור העסקה שהוא מועסק אצלנו כמנהל ארוע.
ש. האם ידעת שיעקב הגיש מספר בקשות לעיריית אילת לעבודה נוספת כמנהל ארוע ונדחה?
ת. לא ידעתי.
ש. יעקב לא דיבר איתך על זה?
ת. לא" (ת/75 שו' 174-181).
ביחס לידיעת נאשם 2 על תפקידו של נאשם 1, וביחס למידע שמקבל נאשם 2 מנאשם 1:
נאשם 2 מכיר את תפקידו של נאשם 1 כמנהל אגף הספורט בעיריית אילת.
לדבריו נאשם 1 מעולם לא דאג לו לעבודות, אך נאשם 2 אינו שולל את היכולת של נאשם 1 לדאוג לו לעבודות.
מדברי נאשם 2 עולה כי לנאשם 1 יש סמכויות ויכולות לדאוג לעבודות, כי הוא אומר שהאינטרס של נאשם 1 זה לדאוג לעירייה ונאשם 2 אף הפסיד עבודות.
מדברים אלו עולה כי נאשם 2 מודע לחובותיו של נאשם 1 כעובד העירייה:
"ש. האם יעקב מלכה מלבד היותו מנהל אירוע האם הוא עובד במקום עבודה נוסף?
ת. הוא מנהל אף הספורט בעיריית אילת.
ש. האם בהיותו מנהל אף הספורט בעיריית אילת האם מלכה דאג לך לעבודות?
ת. ממש לא, נהפוכו, הפסדתי עבודה, האינטרס של יעקב לדאוג לעירייה, לא לי, המחירים של הקבלן של העירייה הוא נמוך בהרבה משלי. (ת/71 שו' 78-80).
נאשם 2 שואל את נאשם 1 שאלות לגבי אירועי ספורט. נאשם 2 אף מבקש ומקבל מידע מנאשם 1 לגבי השאלה אם העיריה סגרה עם חברה אחרת.
בכך עולה בבירור כי נאשם 2 מנצל את הקשר שלו עם נאשם 1, אשר מועסק על ידי נאשמת 3 השייכת לנאשם 2, על מנת לקבל ממנו מידע החשוב לאינטרסים הכלכליים של נאשמים 2-3.
נאשם 2 פועל כדי לקבל מנאשם 1 מידע שיש לנאשם 1 מכח תפקידו כעובד ציבור. מדובר במידע החשוב לאינטרסים הכלכליים של נאשמים 2-3, שכן מדובר במידע לגבי אירועי ספורט ויותר מכך, לגבי השאלה האם העירייה סגרה עם חברה אחרת:
"ש. אני מציג לפניך קובץ מסמכים מתיק החקירה מסומן ח.מ.. 19/8/2020. ספר לי מה זה?
ת. זה התכתבות שלי בוואטס אף עם יעקב מלכה. אני שואל אותו לגבי ארועי ספורט כמו על תריאטלון שזה של חברת שוונג. אני שואל אותו אם הם סגרו אם חברה אחרת. אני לא קיבלתי תשובה מחברת שוונג ורצתי לדעתי מה הם גרו. כדי לדעת מה קורה" (ת/74 שו' 194-197).
השימוש במידה שברשות נאשם 1, הנובע מתפקידו של נאשם 1, עולה בבירור, ויש פעילות ישירה של נאשם 2 מול נאשם 1, אשר קשורה ישירות לתפקידו של נאשם 1 כעובד בכיר בעיריה, מנהל אגף הספורט.
דברים אלו קושרים בבירור בין הקשר העסקי בין נאשם 2 לנאשם 3 בהעסקתו של נאשם 1 כמנהל אירוע, לבין תפקידו של נאשם 1 כעובד ציבור. נאשם 2 מבקש שוב ושוב בשורת נושאים את עזרתו של נאשם 1, החל מעזרה בקבלת כספים שמגיעים לנאשמת 3 וכלה במידע על אירועים הרלוונטיים לעבודת נאשמת 3.
מהדברים הבאים עולה הקשר הישיר בין תפקידו של נאשם 1 כעובד ציבור בתפקיד בכיר בעיריית אילת לבין האינטרסים הכלכליים של נאשמים 2-3, ונאשם 2 פועל ישירות מול נאשם 1 על מנת להוציא את המירב מקשר זה. יודגש כי נסיונו של נאשם 2 לצמצם מחומרת הדברים בכך שהוא אומר שממילא עיריית אילת הייתה צריכה לשלם לו, ניסיון להסיט את תשומת הלב מהעיקר. שכן ברור שגם אם העירייה ממילא צריכה לשלם לו, יש חשיבות רבה למועד התשלום, ועובדה היא שלאור חשיבות זו נאשם 2 פונה לנאשם 1 בקשר לכך:
"ש. אני ממשיך ומציג לך את קובץ המסמכים, אני מראה לך כי הודעה אחרי הודעה, אתה מבקש ממנו שיסייע לך לקבל ארועים שמתרחשים בעיר אילת. אירועים שונים, כאלו הקשורים בעירייה וכאלה שיתכן ולא. אבל יעקב משום מה הוא עבורך הכתובת ודרכו אתה מנסה לקבל את העבודה ואיתו לפי הכתוב אתה סוגר מחירים ועלויות על סדרנים ותשלומים. מה יש לך להגיד על זה?
ת. הכסף שאני כאן שואל את יעקב זה הכסף שעיריית אילת צריכה לשלם לי וחייבים לי על האבטחה בכדורסל? לגבי הארועים האחרים יעקב יושב בתפקיד שלו על היומן ואני שואל אותו מה קורה עם זה. אין בזה שום דבר אחר. כול הארועים שיש כאן הם לא של העירייה. בסוף כל ארוע עושה שימוש במתקנים של העירייה ואותו גוף משלם על זה. אבל העירייה לא הגוף אשר מבצע ומרים את הארועים האלה. אלו ארועים חיצוניים. כול אלו שכאן. אני מבקש מיעקב אינפורמציה שרלוונטית לעבוטדה שלי על מנת לדעת אם קיבלתי את העבודה או לא, מה המשטרה מבקשת לארוע מבחינת אבטחה. בנוסף אני ספונסר של קבוצת הכדורסל. אני ספונסר קטן ואני מקבל מזה פרסום באולם בזמן המשחק. אז החוב שאני כאן שולא את יעקב על 160 אלךף שקל זה חוב של העירייה עבורי על אבטחה של המשחקים של קבוצת הכדורסל והוא לפי מה שרשום שאל את אסי הוא הגזבר של העירייה. הוא רושם שהוא שוחח עם אסי שהתחייב להעביר לי את הכסף על החוב.
אני גם מדבר כאן עם יעקב על השכר שלו ושהוא יקבל גמר חשבון מהנהלת החשבונות שלי. אני אפילו רושם לו שהוא לא נתן לי אפילו עבודה אחת ואני אומר לו את זה אחרי סרטון של מוכר הסיגריות שטוען שיעקב מסדר לי עבודה. ואני מכיר את יעקב 10 שנים והוא מעולם לא סידר לי כלום. שום עבודה. כלום.
מרוץ אילנית זה גם חברה חיצונית בשם זקס. לא קשור לעיריית אילת. אני שאלתי את יעקב מה עם הכסף שלי מהם. יעקב מכיר אותם שנים אז שאלתי אותו מה קורה עם התשלום שלי מחברת אילנית. ההנהלת חשבונות שלי פונה מול החברה ואני שאלתי את יעקב ברמה החברית.
בסוף הדפים יש כאן עבודה שיעקב סידר לי. יש כאן חברה בשם מגדלי אילת שיעקב המליץ להם עלי הם רצו מאבטח יחיד לבריכה בבניין ויעקב המליץ להם עלי. הוא רק המליץ.
ש. האם יעקב קיבל ממך משהו על ההמלצה הזו?
ת. לא. ממש לא. הבחור שם הוא חבר שלו או משהו כזה. אין כאן שום עבודה שקיבלתי דרך יעקב. יעקב מכיר את כולם ומקושר לכולם ואם רציתי לקבל מידע פניתי ליעקב. אני לא חושב שיש כאן משהו לא בסדר". (ת/74 שו' 202-225).
מהדברים הבאים עולה לא רק מודעות נאשם 2 לכל הפרטים הרלוונטיים לניגוד העניינים של נאשם 1, ואף לכך שאין זה תקין שמנהל אגף הספורט עובד אצלו כשכיר, בזמן שהוא אמון על חלוקת עבודת האבטחה של אירועי ספורט באילת.
בדברים הבאים של נאשם 2 יש גם כדי אישור שלו כי נאשם 1 אכן אמון על חלוקת עבודת האבטחה של אירועי הספורט בעיר אילת:
"ש. האם נראה לך תקין שמנהל אף הספורט עובד אצלך כשכיר בזמן שהוא אמון על חלוקת עבודת האבטחה של אירועי הספורט בעיר אילת?
ת. נראה לא תקין.
ש. אז למה זה קורה?
ת. יעקב קיבלתי אותו כירושה מהפועל אילת – נמסר לי מהפועל אילת שיעקב מלכה הוא זה שינהל את האירועים כאקסיומה וזה נאמר ע"י יעל הרצוקביץ, ודורון הרצקוביץ ומוטי אמסלם שהלך לעולמו". (ת/74 שו' 264-269).
ביחס לעבירת המס – ניהול ספרי חשבונות כוזבים
נאשם 2 החל את חקירותיו בהכחשה מוחלטת של המיוחס לו ביחס להעברת תשלום המגיע אל נאשם 1 לבניו. שוב ושוב הכחיש נאשם 2 את הדברים, ואף הכחיש הכחשות מפורטות תוך העלאת טענות כי אצלו "הכל שקוף", שילם לבניו של נאשם 1 "כחוק", והכל "מפורט, מסודר", וטענות מסוג זה, ורק בהמשך בחקירתו השלישית אישר את הדברים.
בחקירתו הראשונה במשטרה ת/71 מיום 17.8.20 נאשם 2 נשאל בנושא זה והכחיש העברות תשלומים של נאשם 1 לאנשים אחרים:
"ש. האם במהלך השנים שילמת ליעקב מלכה בדרכים נוספות מלבד השיקים כפי שסיפרת?
ת. לא, אולי עשינו העברה בנקאית לחשבון שלו.
ש. האם ייתכן שכדי לשלם ליעקב מלכה בנוסף לתשלומים רגילים ישירות לחשבון שלו בחשבונות של אנשים אחרים.
ת. לא". (ת/71 שו' 76-80).
נאשם 2 נשאל בחקירה זו באופן ספציפי לגבי בניו של נאשם 1, והוא אומר שהם עבדו והוא הוציא להם תלושי שכר ושילם להם "כחוק":
"ש. האם מלבד יעקב מלכה העסקת בחברתך, שהיא חברת הפלמח בני משפחה של יעקב מלכה?
ת. כן. העסקתי את הבנים של יעקב מלכה, ..., הם עבדו בארועי על אקסטרות, והוצאתי להם תלושי שכר, ושילמת להם כחוק.
ש. האם אתה הצעת להם עבודה או שהם באו לחפש עבודה.
ת. אנחנו מפרסמים בכל המדיות החברתיות והיתה להם דלת פתוחה לעבוד, לכל בני הנוער" (ת/71 שו' 81-85).
נאשם 2 ממשיך שלא לומר אמת בחקירתו הראשונה במשטרה, ואף אומר כי "זה מפורט, מסודר", ומכחיש שחלק מהסכום ששולם לילדיו של נאשם 1 היה תשלום עבור נאשם 1 עצמו:
"ש. במשך כמה זמן העסקת את הבנים של יעקב מלכה?
ת. במשך כמה שנים, יש את כל טופסי 106 שלהם זה מפורט, מסודר.
ש. באיזה אופן היה משולם להם שכרם?
ת. בשיק.
ש. האם ייתכן שחלק מהסכום ששולם לילדיו של יעקב מלכה היה למעשה תשלום עבור יעקב מלכה בעצמו?
ת. לא" (ת/71 שו' 92-97).
נאשם 2 נשאל שוב בעניין זה ושוב אינו אומר אמת. אין מדובר אך באמירה כללית, אלא שנאשם 2 באופן מפורט אומר דברים שאינם אמת, הוא מפרט, כי לא שולם בשום דרך עקיפה, אינו מסתיר, והכל שקוף אצלו. כך אומר נאשם 2 דברים ברורים אלו בחקירתו הראשונה, אשר בהמשך התברר כי אין בהם אמת.
"ש. אני גם אומר לך כי עפ"י הראיות שנאספו עד כה עבור כך שמלכה דואג לפרנסתך בהיותו מנהל אגף ספורט דאגת לשם לו סכומי כסף בעשרות אלפי שקלים ואף דאגת להסתיר את התשלומים בכך שאת הכספים עברו דרך אנשים אחרים או דרך חשבונות אחרים, מה תגובתך?
ת. אני אומר לך שיעקב מלכה לא קיבל ממני שום דבר מלבד העבודה שלו, שולם עבור העבודה שלו עם תלוש שכר. לא שולם לו בשום דרך עקיפה, הוא לא עזר לי בשום דרך, ויותר מזה הכרטסת של הנהלת החשבונות עבור השירותים של כדורסל פתוחה בחובה אליי, חייבים לי 80,000 ₪ עד היום.
ש. אז למה אתה צריך להסתיר תשלומים למר מלכה דרך אחרים?
ת. אתה אומר שאני מסתיר, אני לא מסתיר, הכל שקוף אצלי.
ש. האם אופן התשלום למר מלכה שולם והיה גלום עם שכר נוסף?
ת. לא היה מקרה כזה כל מה ששילמתי למלכה שילמתי לו ישירות אליו.
ש. האם יש לך מה להוסיף נכון לעכשיו.
ת. לא" (ת/71 שו' 132-143).
נאשם 2 ממשיך שלא לומר אמת בעניין זה בחקירתו השנייה ת/74, מיום 19.8.20.
שוב ושוב נאשם 2 שולל בתוקף העברת כספים לנאשם 1 בדרך אחרת, או באמצעות בניו של נאשם 1:
"ש. האם העברת ליעקב כסף או שווה ערך כסף בכול דרך אחרת כל שהיא בכול סכום אחר כל שהוא מתי שהוא ולפחות החל משנת 2017?
ת. לא.
ש. בטוח שלא?
ת. לא.
ש. האם העברת ליעקב כסף עבור שכר או עבור כל דבר אחר לילדים שלו ...?
ת. העברתי להם שכר עבור שלהם בלבד.
ש. ועבור עבודה של יעקב עצמו או עבור כל דבר אחר אבל כסף שמיועד במקור ליעקב. עבר לחשבונות של הילדים שלו או אליהם אישית?
ת. לא" (ת/74 שו' 130-139).
נאשם 2 מוסיף שלא לומר אמת בחקירתו השנייה במשטרה, גם כאשר הוא מעומת עם אמירה שלדברי בניו של נאשם 1 הם קיבלו שכר על שעות שלא עבדו. נאשם 2 אומר, לא בהכחשה כללית אלא באופן מפורט, כי כל מה ששולם להם זה שכר שלהם ולא של אביהם, ואף נשאל אם הם משקרים ומשיב: "זה לא היה":
"ש. אני אומר לך כי לדבריהם של הבנים של יעקב ..., הם קיבלו שכר על שעות שהם לא עבדו, הם עבדו מספר שעות קטן וקיבלו בפועל שכר של אלפי שקלים, בין 3 אלף ל-8 אלף שקל בחודש. זאת כאשר הם תלמידים שניהם. בנוסף הם אומרים כי אתה אישית נתת להם צק כשכר על עבודה שלכאורה ביצע אבא שלהם יעקב. עוד הם אומרים כי חלק מהשכר שלכאורה הגיע לאבא שלהם נכנס לחשבון עוש שלהם ישירות. מה יש לך לומר על כך?
ת. כל מה ששולם להם זה שכר שלהם ולא של אבא שלהם. לא היה את מה שאתה אומר.
ש. כלומר, הם משקרים?
ת. זה לא היה" (ת/74 שו' 186-193).
רק בחקירתו השלישית במשטרה מיום 26.8.20 שינה נאשם 2 את גרסתו וגם זאת רק כאשר הוצגו בפניו מסמכים הכוללים רשימת הכנסות בניו של נאשם 1, ונשאל מה יש לו לומר על כך.
בהקשר זה יש להדגיש כי שינוי הגרסה של נאשם 2 בא רק לאחר שמוצגים לו רשימות מפורטות של הכנסות כל אחד משני בניו של נאשם 1, וגם כאן בתחילת החקירה הוא אינו מאשר שהעביר תשלומים המיועדים לנאשם 1 אל בניו. עולה מההודעה כי הצגת המסמכים המפורטים בפני נאשם 2 היא שהביאה אותו לומר את האמת.
מצאתי לנכון להדגיש עניין זה לאור כך שבעדותו בבית המשפט אמר נאשם 2 כי אמר את הדברים בחקירה השלישית מיוזמתו – "אני באתי מיוזמתי ואמרתי את זה כי עברתי ימים קשים מאוד עם המקום ... של השקר" (פרו' עמ' 2097 שו' 24-27). אנו רואים כי גם בדיון של בית המשפט אין נאשם 2 מדייק, לשון המעטה. עיון בהודעה השלישית מעלה כי לא היה מדובר ביוזמה של נאשם 2 להתחיל ולומר את האמת ביחס לעבירת המס שביצע עבור נאשם 1, לבקשתו של נאשם 1. ההיפך הוא הנכון. נאשם 2 נשאל שאלות באופן אשר לא הותיר לו כל ברירה, שכן הוא הועמד אל מול מסמכים המפרטים את הכנסות בניו של נאשם 1, ואל מול מסמכים אלו לא הייתה לו כל ברירה, אלא לאשר שהוא העביר כספים המיועדים לנאשם 1, אל בניו של נאשם 1.
לכך יש השלכה ביחס לאמינות גרסאותיו ודבריו של נאשם 2. וכך השתלשלות העניינים בהודעתו השלישית של נאשם 2, עד אשר הודה שהעביר כספים לבניו של נאשם 1:
"ש. אני מציג בפניך קובץ מסמכים מתיק החקירה, אני מראה לך שיש כאן רשימת מסמכים של ... מלכה ..." כאן הוצגו בפני נאשם 2 מסמכים עם פירוט הכנסות ועבודה של אחד מבניו של נאשם 1, ונאשם 2 נשאל מה יש לו לומר על כך, וכל מה שהוא אומר בתשובה: "אני רואה" (ת/75 שו' 79-84).
נאשם 2 עדיין אינו משנה מהגרסה שנתן בחקירות קודמות, ואז הוא נשאל והשיב כדלקמן:
"ש. בתור מה הוא עבד אצלך?"
ת. ... עבדו אצלי. הם עבדו בארועי שהם לא ארועים קבועים. יש חודשים שיש כאלו ויש חודשים שאין ארועים כאלו. הם עבדו גם בתור לידרים שמגייסים עובדים. הוא מביא עובדים ומקבל כסף על כול ראש שהוא מביא".
לנאשם 2 הוצגו כעת מסמכים ביחס לבנו השני של נאשם 1 והוא נשאל מה יש לו לומר על כך, ורק בשלב זה, כאשר מובאים בפניו שורת נתונים אשר אל מולם גרסתו הקודמת המכחישה מכול וכול העברת כספים המיועדים לנאשם 1 אל בניו, שינה מגרסתו, וכך נשאל והשיב:
"ש. אני מציג לפניך מסמכים מתיק החקירה מסומנים ד.י3 26/8/2020. אני מראה לך כי מדובר ברשימת הכנסות עבור מלכה ... לשנים 2015 עד 2019 כאשר בשנים 2015, 2016 הוא עבד חודש אחד וקיבל סכום של כ4000 ₪ לערך עבור כל חודש. בשנת 2017 הוא עבד 11 חודשים וקיבל עבור כול חודש שכר של 5000 ₪ וסה"כ סכום של 55000 ₪. בשנת 2018 הוא עבד אותו דבר כמו בשנת 2017 ובשנת 2019 הוא עבד 4 חודשי עבודה בלבד וקיבל עבור כול חודש 5000 ₪ וקיבל סה"כ 20000 ₪. מה יש לך לומר על כך?
ת. אני רואה. כמו ... הוא עבד גם כן בארועים מזדמנים וגם עבד כמי שמביא עובדים נוספים.
לגבי שניהם אני רוצה להגיד שיש בתשלומים אליהם כסף שמגיע בהתחשבנות מול יעקב כמנהל ספורט. חשוב לי להבהיר שהתשלום הוא בדיוק עבור מה שהגיע ליעקב מהעבודה שלו כמנהל ארוע. אין שקל מעבר לזה. יעקב ביקש ממני שלא כול הסכום יצא ישירות אליו אלא דרך התלושים של הילדים שלו. אני הסכמתי כי הוא ביקש ממני. אני מניח שהוא ביקש את זה מבחינת שיקולי מס.
ש. ממי יעקב ביקש לעשות את זה?
ת. ממני" (ת/75 שו' 85-100).
לא ניתן לומר כי שינוי הגרסה בא מיוזמתו של נאשם 2, והדברים ברורים.
יתרה מכך, נאשם 2 מאשר כי נאשם 1 ביקש ממנו לעשות זאת, והוא הסכים, ונאשם 2 אף מודע מדוע נאשם 1 ביקש לעשות זאת, אך מכנה זאת כ"שיקולי מס".
כאן המקום לציין כי הן בחקירותיו במשטרה והן בעדותו בבית המשפט, נאשם 2 ממעיט עד מאוד ממשמעות מעשה פלילי זה שעשה, שיש בו כדי יצירת מצג כוזב כלפי שלטונות מס הכנסה.
מדובר במעשה חמור אשר מבצע נאשם 2, והוא מכין פנקסי חשבונות כוזבים ורשומות כוזבות, ולמעשה מנהל רישום כפול, זאת בידיעה גמורה כי הדבר נועד לביצוע עבירה על ידי נאשם 1, של שימוש במרמה עורמה או תחבולה כדי שלא לשלם מס כדין. באמצעות הרישום הכוזב האמור, נאשם 2 גורם לכך שנאשם 1 יצליח שלא לשלם מיסים כחוק, ובכך מהווה הוא שותף לגניבת כספים מקופת המדינה. את אלו מכנה נאשם 2: "שיקולי מס".
נאשם 2 יודע ידוע היטב את משמעות מעשיו, אך כפי שעושה לאורך חקירותיו ועדותו בבית המשפט, הוא מבקש כל העת לצמצם את המשמעות של המעשים שביצע.
נאשם 2 הועמד באופן ברור ע"י חוקריו ביחס למשמעות פעולותיו, עד אשר נאות לומר כי זה לא תקין, אך אמר כי זה אינו תקין שמישהו מבקש דבר כזה, דהיינו לא סבר שאין זה תקין שהוא עצמו עושה זאת. את אי התקינות הפנה רק כלפי נאשם 1, וכך נשאל והשיב נאשם 2:
"ש. האם נראה לך תקין להעביר שכר של עובד אחד לחשבון של עובד אחר?
ת. לא. זה לא תקין שמישהו מבקש דבר כזה.
ש. והאם זה תקין שהמעסיק עושה דבר כזה?
ת. מבחינתי כמעסיק אני משלם את הביטוח לאומי ומה שאני צריך ולא חסכתי לעצמי כלום.
ש. כשאתה מניח כפי שאתה אומר, שיעקב ביקש ממך לבצע העברה או תשלום של השכר שלו לחשבונות של הילדים שלו עבור שיקולי מס. מה זה אומר?
ת. זה אומר שהוא לא רצה שיעלה לו הדרוג מס כי זו עבודה שניה.
ש. האם בעצם יעקב ניסה בדרך זו להתחמק מתשלום מס?
ת. אני מניח. לשלם פחות מס.
ש. מתי בעצם אתה מבין שיעקב מבקש את זה ממך לצורך תשלום פחות מס?
ת. זה היה ברור לי מההתחלה.
ש. מתי בעצם הוא ניגש אליך וביקש את זה מימך?
ת. מאז שנת 2014 או 2015 שאז התחלתי לאבטח את המשחקים כאשר הקבוצה עלתה לליגת העל.
ש. בתלושים שהוצאת עבור יעקב והבנים שלו ..., מה הסכום שמצוין שם? הסכום עבור השעות והעבודה כפי שהם עשו או לא?
ת. 60 אחוז מתוך מה שהעברתי והיה רשום בתלושים שלהם זה מה שהיה עבור יעקב. 40 אחוז זה מה שהגיע להם על העבודה שלהם.
ש. למה עשית את זה ככה 40 אחוז שלהם עבור מה שהגיע להם ו60 אחוז עבור מה שהגיע ליעקב?
ת. זה לא היה מדויק. זה היה בערך. לפעמים זה היה יותר ולפעמים פחות. זה תלוי כמה הבנים שלו עבדו באותו חודש.
ש. כלומר, אם על פי המסמכים שהצגתי לך –ד.י.3 26/8/2020 ... קיבל סהכ 80540 ₪ ו... קיבל סהכ 138818 ושניהם יחד קיבלו כ 2200000 ₪ אז מתוך זה כ 130000 ₪ הגיע עבור העבודה של יעקב?
ת. אני לא יודע סכום מדויק. החישוב הוא מאוד פשוט-מספר הארועים שיעקב עבד כפול התעריף שהוא מקבל לארוע זה הסכום שהגיע לו. תקזז מזה מה שהוא קיבל בתלוש ואז יצא מה שהבנים שלו קיבלו מעבר. יש לנו בהנהלת חשבונות טבלת אקסל מסודרת של זה.
ש. כלומר ניהלת רישום כפול- אחד בספרים מוצהר לרשויות המס ואחד פנימי להתחשבנות פנימית?
ת. כן. אחד בתלושים ואחד בטבלאות כדי שנדע מה מגיע לו עבור העבודה שלו.
ש. ולמה אתה בא ומספר את זה עכשיו? למה לא סיפרת את זה בחקירות הקודמות שלך כאשר נשאלת על השכר של הבנים של יעקב?
ת. כי לא סיפרתי" (ת/75 שו' 103-132).
הדברים ברורים, נאשם 2 היה מודע היטב למשמעות של בקשת נאשם 1.
נאשם 2 מודה לבסוף בביצוע עבירת המס, ואף מודה כי הוא ביצע אותה לבקשתו של נאשם 1, ועבור נאשם 1, וכי מי אשר יתחמק מתשלום מס כתוצאה מכך הוא נאשם 1.
בכך יש כדי להוות מתן שוחד, שכן מדובר במעשה שמבצע נאשם 2 עבור נאשם 1, ואשר כתוצאה ממנו נאשם 1 במרמה ובתחבולה מתחמק מתשלום מס.
גם מעשה זה של מתן שוחד קשור לתפקידו של נאשם 1 כעובד ציבור, ולפעולות הקשורות בתפקידו, שכן לתפקידו ומעמדו של נאשם 1 השלכה ישירה על אינטרסים כלכליים מובהקים של נאשמת 3.
25. עדותו של נאשם 2
נאשם 2 העיד כי הוא הבעלים של חברת פלמ"ח אבטחה, נאשמת 3, קנה חברת אבטחה קטנה, אשר במהלך השנים הלכה והתעצמה והיום נחשבת לאחת מהחברות החזקות והטובות בארץ, ובוודאי באזור אילת. לדבריו הם מעסיקים מעל ל-1,200 עובדים (פרו' עמ' 2082 שו' 4-14).
הוא הכיר את נאשם 1 עוד קודם, אך לא הייתה להם היכרות אישית אלא מתוקף תפקידיו כמנהל אגף הספורט ומנהל אגף אוסלו, בעיריית אילת (פרו' עמ' 2083 שו' 13-20).
בתחילה ב-2012 עבדו מול חברת קום-ספורט שהיא חברה פרטית, ובפגישה שהייתה בה נאמר שנאשם 1 יהיה מנהל אירוע וגם משיחות לאחר מכן, לרבות כאלו שנאשם 1 היה נוכח, הוא אמר שאם רוצים שהוא ישלם עבור מנהל אירוע, הוא ישלם אך הוא לא יוציא כסף מכיסו ויחכה לקבלת הכסף עבור מנהל האירוע, כי על השירות הזה הם לא הרוויחו כסף, וצריך לעשות הבחנה בין מה שנאשם 2 קיבל עבור מנהל אירוע לבין מה ששילם או מה שמקבל מנהל אירוע, הואיל ומופחתות מזה הוצאות, מיסים, הוצאות של החברה ועוד (פרו' עמ' 2088 שו' 18-33).
להעברת התשלום לנאשם 1 באמצעות ילדיו, אמר נאשם 2 כי אמר את זה בחקירה השלישית מיוזמתו, כי עבר "ימים קשים מאוד עם המקום ... של השקר, שלא אמרתי את האמת מהמקום שלא ידעתי איך להתמודד עם הדבר הזה ..." (פרו' עמ' 2097 שו' 24-27). כאמור לעיל, הדבר אינו עולה מחקירותיו.
לדברי נאשם 2 הוא שילם את המס שהיה צריך לשלם, דיווח, וכל תשלום שיצא בתלוש, הן על נאשם 1 והן על ילדיו של נאשם 1, שולם בגינו מס וביטוח לאומי.
נאשם 2 נשאל מדוע הסכים לשלם באופן זה ולא באופן ישיר והשיב "אני לא יודע להגיד למה הסכמתי... הסכמתי כי בשיחות ... שהיו כששילמנו את זה עם יעקב נאמרו הדברים זאת אומרת שברגע שהתשלום יצא על יעקב יהיה פה מס גדול מאוד כי זה עבודה שנייה ולכן הוצאתי את זה על הילדים ..." (פרו' עמ' 2098 שו' 8-10).
נאשם 2 אמר כי אופן התשלום, כך שתשלום עבור נאשם 1 יבוצע דרך ילדיו, היה בקשה של נאשם 1: "זו הייתה בקשה של יעקב שזה אם אפשר, אם יש דרך להוציא את זה אז זה דרך הבנים" (פרו' עמ' 2101 שו' 27).
נאשם 2 נשאל שוב מדוע עשה זאת והשיב "חד משמעית טיפשות וטוב לב" (פרו' עמ' 2103 שו' 3).
נאשם 2 אמר בעדותו כי חמישה אחוז מהתלושים שהוצאו לילדי נאשם 1 מראים את שכר העבודה האמיתי שלהם (פרו' עמ' 2101 שו' 30-32). דהיינו, מעדותו עולה כי כ-95% מהשכר אשר שולם דרך ילדיו של נאשם 1, הינו שכר אשר היה צריך להיות משולם ישירות לנאשם 1.
לדבריו נאשם 1 לא רק שלא עזר לו, אלא שהוא גם נפגע, ולא קיבל כל כך הרבה עבודות בגלל שהיו אנשים שחיפשו את נאשם 1 בעירייה שם, עד היום (פרו' עמ' 2104 שו' 10-12).
ביחס למערכת היחסים בין העירייה, העמותה של הכדורסל וחברת פלמ"ח, אומר נאשם 2 כי העירייה משלמת את התשלומים בגין השירותים שהוא מספק, כולל מנהל האירוע, אבל נאמר לו כי ההסכמים יהיו חתומים ע"י העמותה שקמה, עמותת הכדורסל, ובתוך ההסכם כתוב בצורה ברורה ומפורשת כי מי שמשלם את הכסף זו עיריית אילת, ומוסיף: "נקבעה פגישה עם מוטי ועם יעקב אצל אסי בנוכחותי כמובן ופגישה הזאת סוכמו הדברים, היה דין ודברים עם אסי שהקבוצה במצב כספי לא טוב אם אפשר לעשות הנחה ולתת הנחה. מוטי ויעקב ואסי קבעו את תעריף מנהל האירוע עוד הפעם אני חוזר ואני אומר זה לא משהו שיש לי איזה צד בו, זה לא שלי, זה לא כסף שלי, זה כסף שנגבה ושולם. אני את חלקי הרווחתי בשירותים שסיפקתי מסביב. בפגישה הזאת הדברים נאמרו מפורשות זאת אומרת אתה את החשבוניות מוציא מתאריך כזה וכזה לעיריית אילת, יתרה מזאת גם רשום ההסכמים אסי אמר מראש, אני את התשלומים מתחילת עונה, זאת אומרת בעונה מאוקטובר עד דצמבר אני לא יכול להעביר לך תשלום". (פרו' עמ' 2201 שו' 5-15).
מדברים אלו של נאשם 2 אנו רואים כי נאשם 1 יחד עם הגזבר קבעו את תעריף מנהל האירוע, דהיינו את התעריף של התשלום לנאשם 1.
ביחס לחשבוניות שהוציאה חברת פלמ"ח לעיריית אילת, מאשר נאשם 2 כי חלק גדול מהחשבוניות עברו במייל גם לנאשם 1: "אני חושב שחלק גדול מהחשבוניות עברו במייל גם ליעקב גם לעירייה וגם ליפה מקבוצת הכדורסל" (פרו' עמ' 2110 שו' 32-33).
בתשובה לשאלה מדוע נאשם 2 שלח לנאשם 1 את החשבוניות, הוא משיב: "כי הוא מנהל האירוע בסופו של יום" (פרו' עמ' 2112 שו' 33 – עמ' 2113 שו' 1).
נאשם 2 מאשר כי לא מנהל האירוע משלם, ומוסיף: "לא אבל מנהל האירוע בסופו של יום צריך לאשר את זה ... גם לי הגיוני זה נ שמע ככה, בסוף מי שמנהל את האירוע בסוף מי שיושב במשטרה מישהו צריך לאשר את זה, זה מנהל האירוע ... את הכמויות ..." (פרו' עמ' 2113 שו' 23-29).
נאשם 2 נשאל שוב מדוע הוא שולח את החשבוניות לנאשם 1, ומדוע גב' יעל הרציקוביץ שולחת את נאשם 2 לנאשם 1, שהרי נאשם 1 אינו משלם, ונאשם 2 משיב: "... אני לא יכול לתת תשובה במקומה, אני יכול רק להניח כי כמו שאמרתי בישיבות אצל, בישיבה אצל אסי עם מוטי שסוכם שהעירייה משלמת את הכסף ויעקב היה שם, אוקי הוא היה שם בתור מנהל אירוע בסוף" (פרו' עמ' 2114 שו' 19-21).
נאשם 2 מוסיף כי הרבה פעמים כשהוא לא קיבל תשלום, התקשר לנאשם 1 ושאל אותו למה לא משלמים לו את הכסף, והוא יודע שנאשם 1 היה מעורב בכל ההתנהלות של העירייה, וכך אומר נאשם 2: "בסופו של דבר בהתנהלות הזאת לאורך כל זמן שהעירייה שילמה את הכסף גם הרבה פעמים שלא קיבלתי תשלום התקשרתי ליעקב. יעקב למה לא משלמים את הכסף? עכשיו אני לא יודע להסביר לך, אני יודע להגיד לך שיעקב היה מעורב בכל ההתנהלות הזאת זאת אומרת של העירייה, הוא היה שמה, לא הייתה צומת דרכים שהוא לא היה שם עם אסי ועם מוטי, בסוף כל פעם שלא שילמו את הכסף אני האיום שלי הוא מאוד פשוט, חבר'ה אתם לא משלמים אין אבטחה, שחררו אותי, אין בעיה, אתם לא רוצים שאני אעשה את האבטחה שחררו אותי, תשלמו לי את הכסף תעבירו" (פרו' עמ' 2115 שו' 2-8).
מדברים מפורשים אלו של נאשם 2, עולה תמונה של ערבוב תחומים ותפקידים.
נאשם 1 הוא הגורם אשר נאשם 2 פונה אליו כדי לקבל תשלומים מעיריית אילת, ולא מדובר רק בתשלומים עבור השכר שנאשם 1 אמור לקבל מנאשמת 3, דבר חמור לכשעצמו, אלא ביחס לתשלום שכולל את כלל הוצאות האבטחה, שכן החשבוניות שנשלחו לא היו חשבוניות אך על שכרו של מנהל האירוע, אלא גם על שכרם של המאבטחים, וכל שירותי האבטחה שנתנה פלמ"ח במשחקי הכדורסל.
מכאן עולה שנאשם 1 פעל עבור נאשמת 3 כדי לזרז ולקדם קבלת תשלומים המגיעים לנאשמת 3 מעיריית אילת.
עוד עולה כי נאשם 2 מודע לתפקידו של נאשם 1 במסגרת עיריית אילת, ונאשם 2 מודע לכך שמכוח תפקידו יכול נאשם 1 לזרז את קבלת התשלומים מעיריית אילת לנאשמת 3.
נאשם 2 לא רק שמודע לתפקיד, אלא בפועל פונה אל נאשם 1 שיפעל אל מול עיריית אילת, כדי שזו תזרז את התשלום לנאשמת 3, תשלום שהינו גם עבור שכרו של נאשם 1, וגם עבור כלל שירותי האבטחה שנתנה נאשמת 3 למשחקי הכדורסל.
לדברים אלו חשיבות ביחס ליסוד הנפשי של נאשם 2, שכן נאשם 2 מודע לכך שתפקידו של נאשם 1 כעובד ציבור במסגרת עיריית אילת, כולל סמכויות, קשרים והשפעה אשר יכולים לסייע לקבלת כספים לנאשמת 3.
העובדה שנאשמת 3 אמורה הייתה ממילא לקבל כספים אלו מעיריית אילת, אינה מפחיתה מחומרת הדברים.
הפניות אל נאשם 1 נעשו כדי שעיריית אילת תבצע בפועל את התשלום, וודאי שיש לכך משמעות רבה לנאשמת 3 מבחינת תזרים ההכנסות שלה, ובוודאי שיש בכך כדי להפעיל את נאשם 1 במסגרת תפקידו בעיריית אילת, כדי לקדם אינטרס ברור של נאשמת 3.
הדברים הללו קשורים קשר ישיר להעסקתו של נאשם 1 על ידי נאשמת 3 כמנהל אירוע.
ההעסקה קשורה באופן ישיר לתפקידו של נאשם 1 בעירייה, שכן על פי דברי נאשם 2 עצמו, הוא פונה אליו כי הוא מנהל האירוע, אך מובן כי אין זו הסיבה היחידה שהוא פונה אליו, אלא תפקידו ומעמדו של נאשם 1 בעיריית אילת, הם אשר מביאים לפנייה זו, מכיוון שנאשם 2 מעוניין שהעירייה תשלם לו את הכספים.
ניגוד האינטרסים בין פעולתו של נאשם 1 אל מול העירייה, אל מול עבודתו כמנהל האירוע, ברור ומובנה.
נאשם 2 מודע היטב לתפקיד ולסמכויות של נאשם 1 במסגרת עיריית אילת. לאור פעולותיו של נאשם 2 אל מול נאשם 1 כדי שזה יפנה לעיריית אילת, הרי שניתן לראות שמדובר לא ב"שלח לחמך" אלא מדובר בהפעלה של נאשם 1 לטובת נאשמת 3, המעסיקה של נאשם 1. הפעלה באופן שנעשה שימוש בתפקיד של נאשם 1 בעיריית אילת.
נאשם 2 אף שולח חשבוניות ישירות לנאשם 1.
התמונה העולה ממכלול ההתנהלות מראה קיומו של קשר הדוק בין העסקתו של נאשם 1 על ידי נאשמת 3 והשכר שהיא משלמת לנאשם 1, לבין פעולותיו של נאשם 1 במסגרת תפקידו כעובד ציבור, מנהל אגף הספורט בעיריית אילת.
הוגש נ/127 שהוא אישור מיום 10.8.14 חתום ע"י נאשם 2 כמנכ"ל נאשמת 3, בו הנדון הינו "אישור העסקת מנהל אירוע מר יעקב מלכה" ובמסגרת האישור המופנה לעיריית אילת נכתב מפורשות כי נאשם 1 מועסק ע"י חברת פלמ"ח כמנהל אירוע ספורט.
נאשם 2 מאשר כי נאשם 1 ביקש להוציא ממנו את האישור הזה (פרו' עמ' 2130 שו' 21-22).
לדבריו, זה לא חריג שמגיעים עובדים לבקש אישור העסקה שהם עובדים בחברה (פרו' עמ' 2128 שו' 18-19).
אמירתו של נאשם 2 באה במטרה ברורה להעמידו במצב של חוסר ידיעה ביחס למעשיו של נאשם 1 אל מול עיריית אילת, ואינני נותן אמון בגרסתו זו.
נאשם 2 נשאל לאיזה צורך ביקש ממנו נאשם 1 להוציא את האישור הזה, ואומר שלא שאל וגם לא ידע, ומדובר בעניין שבשגרה כאמור (פרו' עמ' 2130 שו' 24-16), ואולם, נאשם 1 לא היה עובד רגיל, נאשם 1 היה בקשר רציף עם נאשם 2, וכמפורט לעיל, נאשם 1 השתמש באישור לצורך בקשתו לאישור לעבוד עבודה נוספת. אינני נותן אמון בדברים של נאשם 2 על אי הידיעה שלו לאיזה צורך נדרש האישור, בנסיבות הללו.
נזכיר כי נאשם 2 היה עם נאשם 1 במערכת יחסים שבה הוא אף נעתר לבקשתו של נאשם 1 לבצע עבירה שהיא עבירת מס.
נאשם 2 מאשר מפורשות כי נאשם 1 הינו עובד של נאשמת 3, לכל דבר ועניין, על פי כל דין, אך לצד זאת לא היה עובד רגיל, שכן מנהל אירוע לא יכול היה להכתיב לו מתי יבוא ומתי ילך ואיך יתלבש, וכך מעיד נאשם 2: "התלוש דרכנו האחריות דרכנו אם יעקב היה לדוגמא נפצע במגרש , סתם דוגמא, נופל מועד אז הוא היה עובד שלי על כל דין, הכל, על כל, על פי כל דין של חוקי העבודה אבל בסופו של יום הוא לא היה עובד רגיל אני לא יכולתי להכתיב לו, לא את המתי תלך, מתי תבוא, השעות עבודה שלו, איך תתלבש, מה תעשה, זה לגבי העניין הזה" (פרו' עמ' 2129 שו' 10-14).
דברים ברורים אלו של נאשם 2 עומדים בסתירה לדברי נאשם 1, אשר כי נאשמת 3 הייתה רק הדרך להעברת הכספים אליו.
נאשם 2 נחקר בעדותו בבית המשפט ע"י ב"כ נאשם 1 ביחס לדברים אלו, שנאשם 1 היה עובד של חברת פלמ"ח, ונשאל האם היה לחברת פלמ"ח הכוח לפטר את נאשם 1, ותשובתו של נאשם 2 הינה כי הוא לא יכול לקבוע מי יהיה מנהל אירוע בכדורסל, אבל הוא יכול היה לומר לנאשם 1 שהוא לא עובד אצלו, והוא היה יכול להגיד שנאשם 1 מפסיק את העסקה שלו דרך חברת פלמ"ח, ומסביר שוב: "אני יכולתי לפטר אותו מהעבודה שלו בחברת פלמ"ח, ז"א אתה לא מועסק ע"י פלמ"ח, כמנהל אירוע הספורט... העובדה הזו לא הייתה מפסיקה את העבודה שלו כמנהל אירוע הספורט" (פרו' עמ' 2411 שו' 15 – עמ' 2412 שו' 15).
ביחס לשאלה מי קיבל את נאשם 1 לעבוד כמנהל אירוע, אמר נאשם 2 כי מי שהחליט את ההחלטה זו הקבוצה עצמה (פרו' עמ' 2413 שו' 4-5).
ביחס לשכרו של נאשם 1 אמר נאשם 2 כי לקבוצת הכדורסל לא הייתה האפשרות לקבוע את שכרו של נאשם 1, והוסיף את הדברים הבאים: "השכר לו (צ"ל – שלו – י.ע) נקבע כנגזרת, כמו שאמרתי, ממה שקבעו יעקב ומוטי בתחילת הדרך עם קום ספורט, ואחר זה עם אסי. מהנגזרת של מה שהם קבעו שחברת פלמ"ח תגבה בגין השירות הזה" (פרו' עמ' 2413 שו' 16-19).
מדברים אלו עולה כי לנאשם 1 הייתה השפעה על גובה שכרו שלו, של נאשם 1, כמנהל אירוע, ובכך השפיע הוא גם על הוצאות האבטחה שהוציאה עיריית אילת שהוא עובד בה בתפקיד בכיר.
נאשם 2 נשאל ביחס לכך שנאשם 1, מנהל אגף הספורט, פועל עבורו לגבות כספים, והוא משתמש במוניטין, ביכולת ובהשפעה שלו כמנהל אגף הספורט וכי זהו שוחד, זו קבלת כסף בגין פעולה הקשורה במילוי תפקידו, ונאשם 2 משיב כי הוא לא מסכים והאירועים הפרטיים אינם קשורים באגף הספורט ואינם קשורים בתפקידו (פרו' עמ' 2263 שו' 30-31): "אני ממש לא מסכים איתך, כי האירועים הפרטיים האלה לא קשורים לאגף הספורט, והם לא קשורים לתפקידו".
דברים אלה של נאשם 2 מופרכים ואינם אמינים. מדוע זה פנה נאשם 2 לנאשם 1 כדי שיסייע לו בגביית כספים מעיריית אילת? האם לא בשל תפקידו ומעמדו של נאשם 1 במסגרת עיריית אילת? מובן כי אלמלא היו לנאשם 1 השפעות אפשריות על קבלת הכספים וזירוז התשלומים מעיריית אילת, לא הייתה סיבה לפנייה של נאשם 2 אליו, והשפעות אפשריות אלו של נאשם 1 על קבלת הכספים, קשורות באופן ישיר לתפקידו ולמעמדו בעיריית אילת, ונוסיף, למעלה מן הצורך, כי על פי הפסיקה אף לא צריך הדבר להיות באופן ישיר כחלק מהתפקיד של עובד הציבור, כדי להיכנס להגדרת השוחד.
עוד נשאל נאשם 2, כשהוא מבקש מנאשם 1 עזרה בגביית כסף עבור פרויקט שלו, עבור אירוע שהוא לא אירוע עירייה, באיזה כובע פועל נאשם 1, בכובעו כמנהל אירוע של משחקי הכדורסל, או בכובעו כעובד מחלקת הספורט של עיריית אילת? ותשובתו של נאשם 2 הינה כי נאשם 1 אינו עושה את זה לא בכובע הזה ולא בכובע הזה ומשיב: "הוא עושה את זה, מהמקום שהוא מכיר את הנפשות הפועלות, הוא דמות מוכרת ומעורכת, בטח ובטח באירועי הספורט והוא מכיר את האנשים הפועלים" (פרו' עמ' 2264 שו' 10-12).
שוב ההסבר של נאשם 2 אינו מניח את הדעת, שכן הכרת הנפשות הפועלות קשורה ישירות לתפקיד של נאשם 1 כמנהל אגף הספורט.
נאשם 2 אף נשאל האם לא נראה לו בעייתי שהוא מבקש ממנהל אגף הספורט לגבות כסף עבורו בגין עבודה פרטית והוא משיב: "זה לא נראה לי בעייתי ... זה דברים שקורים ביום יום ... זה כמו שפניתי למנהל אגף הביטחון בעיריית אילת, ויש תכתובות על זה ..." (פרו' עמ' 2264 שו' 17-21).
ואולם, נאשם 1 הינו עובד של נאשמת 3, דבר השולל את "ההסבר" שמנסה לתת נאשם 2.
נאשם 2 עומת בעדותו בבית המשפט עם דבריו בחקירתו במשטרה ת/74 שו' 264-266. בהודעתו ת/74 אישר נאשם 2 כי נראה לו לא תקין שמנהל אגף ספורט עובד אצלו כשכיר, בזמן שהוא אמון על חלוקת עבודת האבטחה של אירועי הספורט בעיר אילת. בבית המשפט אמר נאשם 2 "אני לא הודיתי שזה לא תקין" והסביר כי הסיטואציה שהציגו לו הינה שנאשם 1 אחראי על חלוקת האבטחה של אירועי הספורט בעיריית אילת, ואמר שזה נראה לו לא תקין, ובבית המשפט אמר כי אכן אם נאשם 1 אמור להיות זה שנותן לו את אירוע הספורט זה לא תקין "אבל זה לא המצב, זו לא הסיטואציה" (פרו' עמ' 2204 שו' 2-3).
בהמשך אמר נאשם 2 כי אינו חוזר בו מהתשובה שנתן במשטרה וכי היה שם בלחץ של חקירה.
נאשם 2 נשאל אם הוא מסכים שזה ששילם לנאשם 1 זו פעולה הקשורה לתפקידו והוא מכחיש בתוקף ואומר ששילם לנאשם 1 עבור ניהול אירוע הכדורסל, שזה אירוע פרטי לחלוטין ואינו קשור לעבודתו בעיריית אילת (פרו' עמ' 2205 שו' 32 – עמ' 2206 שו' 2).
נאשם 2 נשאל אם הוא טוען שנאשם 1 לא עזר לו בכלום והשיב "נכון. בוודאי" והוסיף כי נאשם 1 גם לא יכול לעזור לו בכלום, וגם "לא פניתי אליו בבקשת עזרה" אך מיד תיקן "פרט לתשלומים של כסף, שזה בתקופה, ב-2017, שזה עבר, התשלומים של העירייה" (פרו' עמ' 2206 שו' 3-13).
נאשם 2 נשאל האם פנה לנאשם 1 בבקשת עזרה בכובעו של נאשם 1 כמנהל אגף הספורט, והשיב: "לא, לא כמנהל אגף הספורט, לא בכובע של מנהל אגף הספורט. בכובע של עובד עירייה, בכובע של זה שישב אתי, ואני מדבר רק, אני מדבר על 2017, כשזה עבר לעירייה, כן? בכובע של יעקב, כעובד עירייה בכיר, בכובע שלו יעקב, בזה שהוא ישב אתי בישיבות עם אסי ועם מוטי, בהתחייבויות של אסי להעברת התשלום, ובמקום שעיריית אילת מעולם ואף פעם לא שילמה את הכסף בזמן. זאת אומרת, אז אחרי פניות למוטי ולאסי, זה גם ליעקב, יעקב, תבדוק, בבקשה, מה קורה עם הכסף, ותבדוק עם מוטי, למה מוטי לא חוזר אליי. כן" (פרו' עמ' 2206 שו' 26 – עמ' 2207 שו' 2).
מדברים אלו של נאשם 2 עולה כי פניותיו אל נאשם 1 לקבלת עזרה הינן באופן ישיר בקשר לתפקידו ומעמדו כעובד עירייה בכיר.
נאשם 2 התבקש להסביר מדוע פנה לנאשם 1 בכובעו של נאשם 1 כעובד עירייה, בקשר לכספים שהעירייה הייתה צריכה לשלם לנאשמת 3, חברת פלמ"ח, והוא משיב תשובה אשר יש בה למעשה הודאה בדבר ידיעתו על מעמדו של נאשם 1 בעיריית אילת, ועל כך שנאשם 1 במסגרת תפקידו כעובד ציבור, יכול לסייע לאינטרסים של נאשמת 3. התשובה המפורטת להלן יש בה כדי הודאה הן ביסוד הנפשי של נאשם 2, וכן ביסוד העובדתי הקשור לתפקידו וסמכויותיו של נאשם 3.
נאשם 2 אומר מפורשות כי הוא יודע על נאשם 1 שהוא מקורב לאנשים כאלה ואחרים בעירייה, והוא יודע שנאשם 1 מעורב בכל ההתחייבויות של העירייה כלפיו (הכוונה כלפי נאשם 2), והוא יודע שנאשם 1 בתפקידו כעובד עירייה מקורב לגזבר, ויודע להגיע אליו מהר יותר ממה שנאשם 2 יודע להגיע אליו. דברים ברורים אלו, כמצוטט להלן, מפריכים את הטענה שנשמעה בפתח פרשת ההגנה על כי בנאשם 2 לא מתקיים היסוד הנפשי. לא רק שמתקיים היסוד הנפשי, לא רק שהייתה לו מודעות מלאה לסמכויות ולתפקיד של נאשם 1 כעובד עירייה, שהינו תפקיד בכיר, על כל היבטיו, אלא שהוא אף בפועל משתמש בידיעה זו ופונה אל נאשם 1 בבקשה כי יפעל לטובתו, ונאשם 1 אכן פועל לטובתו, וכך מעיד נאשם 2: "לחברת פלמ"ח, בגין אירוע הכדורסל. יעקב מלכה ישב בפגישות הסיכום, ביחד עם אסי ואתה יכול להסביר לי לפחות 3 פעמים, והוא היה מעורב בכל ההתחייבויות של העירייה כלפיי. חוץ מ, אז יעקב, היה לו קשר ישיר עם אסי, לגבי כל הנושא של התשלומים. הוא בתור מנהל אירוע, שישב שמה, הסנקציה היחידה שלי לקבל את הכסף, היתה בזה שאני לא מגיע. בסוף יעקב עובד עירייה, ואני אומר את זה פה, הוא מקורב לעירייה, הוא מקורב לאסי והוא מקורב למהלכים האלה. אני במהלך השנים האלה הפעלתי לא רק את יעקב כעובד עירייה, אלא עוד כמה וכמה חברי מועצה, כל פעם עם המחסור, כשלא שילמו לי את הכסף. אז אני פניתי גם ליעקב, כי הוא בתור תפקידו בתור עובד עירייה מקורב לאסי, והוא יודע להגיע אליו יותר מהר ממה שאני יודע להגיע לאסי, ובזה ניסיתי לגבות את הכסף, את התשלום שלי. שדרך אגב, רק במקומות האלה של האיום, דיברנו על זה שאני לא אגיע למשחקים, ורק אז היו מעבירים לי כספים" (פרו' עמ' 2277 שו' 14-26).
על ערבוב התפקידים של נאשם 1, כעובד ציבור וכמנהל אירוע המקבל שכר מנאשמת 3, אנו יכולים ללמוד מהדברים האמורים לעיל, ומהדברים שיפורטו להלן, בעדותו של נאשם 2 ומדברים אלו ניתן ללמוד על מעורבותו הרבה בפועל של נאשם 1 בעיריית אילת ביחס לפעילות של העירייה כלפי נאשמת 3.
נאשם 2 נשאל ביחס לכך שאמר שנאשם 1 היה מעורב בהתחייבויות של העירייה כלפי נאשמת 3, והשיב בחיוב ביחס למעורבות הזאת: "בישיבות האלה, כן" ונאשם 2 נשאל האם נאשם 1 היה מעורב שם כעובד עירייה, והשיב: "לא. כמנהל אירוע". נאשם 2 נשאל מדוע נאשם 1 כמנהל אירוע צריך להיות מעורב בהתחייבויות והשיב: "יעקב היה חלק מקבוצת הכדורסל בישיבות האלה, בכל מה שקשור באבטחה. כשאני ישבתי שם, ההתנהלות היתה סביב הפעילות של האבטחה, אז הפעילות של האבטחה קשורה למנהל האירוע, זה פר אקסלנס קשור לזה" (פרו' עמ' 2208 שו' 3-6).
נאשם 2 נשאל האם הוא ראה את נאשם 1 "כמעורב בהתנהלות של פלמ"ח, ובהתחייבויות כלפי פלמ"ח, גם מכוח זה שהוא עובד עירייה ...", ותשובתו הייתה: "אני שם את הדברים כמו שהם, הוא שם, אני לא היתה לי את ההבחנה, כשהוא יושב אתנו בישיבה, האם הוא בכובע כזה או בכובע אחר. כשהוא בא לישיבה שמה, זה הי בכובע של האבטחה, כשבאנו לדבר על ההסכם של האבטחה, ומי שמשלם אותו" (פרו' עמ' 2208 שו' 14-17).
נאשם 2 אף מוסיף את הדברים הבאים: "בסופו של יום, אני לא עשיתי את ה, גם אני לא חושב שזה משהו שאפשרי, לעשות את הניתוק הזה, בין יעקב מלכה מנהל האירוע, לבין יעקב מלכה שהוא עובד עירייה ויושב עם אסי הגזבר. אם אני עכשיו בתור אזרח, יושב עם גזבר העירייה, עם נציג אגף הספורט, שהוא גם מנהל אירוע בספורט, אל מול ההתחייבויות הכספיות שלהם, שהם מתחייבים לשלם לי את הכסף, כשההסכם חתום מול קבוצת הכדורסל. בסופו של יום, אני ראיתי בהם אוטוריטה לזה שהכסף שלי ישולם. אז אם החשבוניות אל היו משולמות בזמן, הייתי מוצא לנכון גם להתקשר ליעקב, מה קורה עם התשלום, למה לא מעבירים לי תשלום? מוטי לא עונה לי, מוטי מתחמק ממני ואסי עוד פעם דוחה אותי. יש עשרות התכתבויות כאלה, גם במיילים וגם בווטסאפ. כשאני לא מצאתי מענה, אז גם פניתי ליעקב, כן, בוודאי. ואני לא עשיתי, אם כבודו שואל, ואני מבין מה הוא שואל, לא עשיתי הפרדה או ניתוק, הין העבודה שלו כמנהל אגף הספורט, או כמנהל אבטחה באירוע" (פרו' עמ' 2208 שו 29 – עמ' 2209 שו' 9).
הדברים הללו הובאו בהרחבה לאור חשיבותם ליסודות עבירת השוחד.
בשלב זה של העדות ניתן היה לראות שנאשם 2 נע בין גרסאות שונות, והחל לומר בניסיון להסביר את המשמעויות של הדברים כי לא הייתה שאלה מעולם אם העירייה תשלם או לא תשלם את הכסף, ולא היה צריך את נאשם 1 כדי שישכנע מישהו שישלם לו את הכסף: "אני אסביר את זה, אני אסביר את זה. לא היתה שום שאלה מעולם ואף פעם, האם העירייה תשלם את הכסף או לא תשלם את הכסף. אין שאלה כזו, זאת אומרת אני לא הייתי צריך את יעקב, כדי שהוא ישכנע מישהו שישלם לי את הכסף" (פרו' עמ' 2209 שו' 20-23).
תשובה זו של נאשם 2 הינה תשובה לא אמינה, ומבטאת את ניסיונו כל העת לצמצם ממעשיו של נאשם 1 עבור נאשמת 3, לצמצם ממודעותו, ולצמצם מהמשמעות של הדברים אשר אמר. בדברים אלו יש כדי שינוי גרסה וסתירה אל מול הדברים המפורשים שאמר כי פנה אל נאשם 1 כדי שיפעל אל מול העירייה שישלמו לו את הכספים.
כעת ניסה נאשם 2 ליצור מצג לפיו ממילא היו משלמים לו את הכסף, ואז לא היה צריך את הפנייה של נאשם 1. ואולם, נאשם 2 עומת עם כך שגם תזרים הינו דבר חשוב, והוא משיב: "ברור, חד משמעית". ונשאל שוב אם פנה לנאשם 1 כדי שישלמו והשיב בחיוב: "חד משמעית" והוסיף:" חד משמעית, חד משמעית. כדי שיפעיל לחץ על אסי, על ההתחייבות שלו, שישלמו את הכסף. ויותר מזה, אני הייתי פונה לכל אחד, בוא, גם אני פניתי לאורך הדרך גם למוטי וגם לאסי, כל הזמן לגבי התשלומים, אז פניתי גם ליעקב, כן. אני לא יכול להגיד, שאני לא פניתי גם ליעקב, בוודאי" (עמ' 2209 שו' 29-32).
מהאמור עולה, לצד שינוי הגרסאות, כי נאשם 2 מאשר כי פנה אל נאשם 1 כדי שיפעיל לחץ על גזבר עיריית אילת כדי שישלמו לו את הכסף.
פניות אלו אל נאשם 1 הינן פניות הקשורות באופן ישיר להיות נאשם 1 עובד בכיר בעיריית אילת, וקשורות באופן ישיר ל"פעולה הקשורה בתפקידו" של נאשם 1, והפניות קשורות ישירות לאינטרסים כלכליים מובהקים של נאשמת 3, אשר מבקשת שהתשלומים יזורזו.
הניסיון של נאשם 2 לטעון כי ממילא היה מקבל את התשלום מעיריית אילת, ממחיש את חוסר המהימנות של עדותו, שכן מנסה הוא לצמצם עד מאוד את המשמעות של פעולות נאשם 1, סמכויותיו, ואת המשמעות של פניותיו אל נאשם 1, כאשר מובן שאלמלא הצורך האמיתי של נאשם 2 בזירוז קבלת התשלומים מעיריית אילת, ואלמלא האינטרס הכלכלי הברור של נאשמת 3 בזירוז זה, הוא לא היה פונה אל נאשם 1, ועוד ברור כי אלמלא אפשרות זירוז זו הייתה קשורה לתפקידו של נאשם 1, נאשם 2 לא היה פונה אליו.
נאשם 2 נשאל ביחס לכך שהסכים להסתכן עבור נאשם 1 ולתת לו את המשכורת במשכורות הילדים שלו, ונאמר לו שזה שוחד בפני עצמו, בכך שהוא מסכן את עורו כדי לעזור לנאשם 1, והוא משיב כי עשה טעות זה ששילם לו את השכר דרך הילדים.
שוב, תשובתו זו של נאשם 2, אינה תשובה מלאה ואינה תשובה לשאלה, אלא אך הודאה בטעות, אך לא במשמעות של הדברים.
בשלב זה נשאל נאשם 2 האם ידע שלקח סיכון על עצמו עבור נאשם 1, והשיב: "אני עוד פעם אומר. אני לא חושב, ואני עוד פעם, מדבר מאז ולא מהיום. אני לא חשבתי שאני עושה משהו לא בסדר, אני לא חשבתי. אם אני הייתי חושב שאני עושה משהו לא בסדר, אני לא הייתי עושה אותו. אני לא חשבתי שאני, אני לא חשבתי, באמת" (פרו' עמ' 2212 שו' 20-23).
נאשם 2 נשאל אם הוא לא חשב שזה לא בסדר להעסיק את הילדים לכאורה, כלפי רשויות המס, והשיב: "אני לא חשבתי, כי בסוף אני את חלקי על המס שילמתי, גם על הילדים, שילמתי את זה" (פרו' עמ' 2212 שו' 26-27).
נאשם 2 נשאל אם היה ברור לו שנאשם 1 מבקש את זה כדי לא לשלם מס, וכדי לשלם פחות מס, והוא משיב: "ברור. אז אני אומר שאני עשיתי טעות".
נאשם 2 נשאל שוב אם הוא לא חשב שזה לא בסדר, והשיב בשלילה. ובשלב מסוים אמר כי אינו מסביר את עצמו כמו שצריך, ושינה גרסתו: "זה ברור לי, שמה שאני עשיתי זה לא בסדר, ואני לא חשבתי, אני אסביר את זה, ביחס לשאלה של עו"ד שיפר, כשהוא אמר האם לא ידעתי שזה שוחד, שהוא קשר את זה לשוחד. אני לא חשבתי, באמת, שזה במקום הזה שמה שאני עושה לא בסדר" (פרו' עמ' 2213 שו' 1-14).
אינני נותן אמון בעדותו של נאשם 2, אשר לא הייתה מהימנה, וניכר היה ניסיונו לצמצם מחלקו ומאחריותו, כמיטב הבנתו את המשמעויות של הדברים. גרסאותיו השתנו, וככלל ניכר היה ניסיונו לצמצם את חלקו.
חלק מדבריו בעדותו אף אינם מתיישבים עם דברים בהודעותיו במשטרה, ובפרט אמירותיו במשטרה כי ידע שיש בעיה עם התפקיד של נאשם 1 בעיריית אילת, אל מול עבודתו וקבלת שכר כמנהל אירוע.
לצד זאת, יש בדבריו של נאשם 2 במשטרה ובעדותו בבית המשפט כדי לבסס את מודעותו ליסודות העובדתיים הנדרשים לעבירת השוחד.
נאשם 2 ידע ידוע היטב מה תפקידו של נאשם 1 בעיריית אילת, מה ההשפעה שיש לו בעקבות תפקידו זה, וידע היטב על ההשלכה שיש לכך על האינטרסים של נאשמת 3 ולא היסס לבקש, ויש לומר אף לדרוש, מנאשם 1 שיפעל לטובתה של נאשמת 3, אל מול עיריית אילת.
26. עדת הגנה גב' יעל הרציקוביץ אשר הייתה מנכ"לית קבוצת הספורט הפועל אילת.
על פי עדותה היא הייתה מנכ"לית קבוצת הכדורסל במשך כשנתיים, לדבריה נאשם 1 לא פנה אליה, לטובת חברת פלמ"ח באף אחת מהשנים שהייתה בקבוצה (פרו' עמ' 2508 שו' 7-9).
לשאלה האם היה זה בסמכותה לפטר את נאשם 1 השיבה בחיוב (פרו' עמ' 2508 שו' 14-15). וכך גם לגבי חברת פלמ"ח אמרה שיכולה הייתה לפטר את חברת פלמ"ח אילו היו רוצים (פרו' עמ' 2508 שו' 18-19).
בחקירתה הנגדית אמרה שלא עסקה בשכר שחקנים וגם לא בשכר עובדים, ואינה יודעת למה נאשם 1 הועסק באמצעות חברת פלמ"ח (פרו' עמ' 2511 שו' 9-12).
העדה מאשרת כי גם לא הייתה מעורבות במינוי של נאשם 1 כמנהל אירוע, ואומרת שהוא הגיע לפניה. לאחר שנשאלה למשמעות דבריה, שכן ההעסקה הינה בכל שנה, השיבה כי היא לא הייתה קשורה לשכר, וכי אם נאשם 1 לא היה עושה את תפקידו ולא הייתה מרוצה אז היו מחפשים מישהו אחר (פרו' עמ' 2511 שו' 20-30).
לדבריה, עד כמה שהיא יודעת, היה אישור של העירייה להעסיק אותו (פרו' עמ' 2512 שו' 9).
ובהמשך אמרה כי לאור כך שכבר הגיע נאשם 1 כבר היה בתוך המערכת, והיא הסיקה שיש לו אישור (פרו' עמ' 2512 שו/ 11-13).
העדה נשאלה מדוע לא ניסו להעסיק אנשים שעושים את אותה עבודה שעושה נאשם 1 בשכר יותר נמוך השיבה: "אני יודעת מה יעקב היה עושה. שתבין יעקב, העבודה שלו לא הסתיימה, היא לא הייתה רק מה שקורה במגרש. הוא היה הולך למשטרה ולכיבוי אש, והוא הוריד הרבה עלויות, דרך אגב, כשהמשטרה מבקשת ממך להזמין איקס מאבטחים, ויעקב מצליח לשכנע אותם להוריד שליש, זה חשוב" (פרו' עמ' 2512 שו' 31 – עמ' 2513 שו' 4).
מעדותה ניתן ללמוד כי היא לא הייתה בקיאה בשכרו של נאשם 1, וככלל לא הייתה בקיאה בפרטים השונים הקשורים להעסקתו.
אמנם אומרת העדה כי הייתה לה, כמנהלת קבוצת הכדורסל, הסמכות לפטר את נאשם 1, אולם, אין בכך כדי להביא למסקנה כי קבוצת הכדורסל הייתה המעסיקה של נאשם 1.
ברגיל, כאשר מתבקשים שירותים מגורם חיצוני, מובן שהמזמין יכול לעיתים להשפיע על זהותו של גורם מרכזי זה או אחר בעבודה, אולם אין משמעות הדבר שהוא הופך להיות המעסיק.
בנוסף, וזה העיקר, מעדותה עולה באופן ברור כי פעולותיו של נאשם 1 היו קשורות באופן ישיר לתפקידו כמנהל אגף הספורט בעיריית אילת, למעמדו, ולהמלצותיו.
העדה מתארת כי פעילותו של נאשם 1, הקשורה גם לפעילותו כמנהל אירוע, הייתה גם במשטרה ובכיבוי אש, וכי הוא הוריד עלויות, וכי נאשם 1 היה משכנע אותה להוריד עלויות, ולדבריה זה חשוב.
מכאן יש ללמוד שוב על ניגוד האינטרסים המובנה בין תפקידו של נאשם 1 כמנהל אגף הספורט בעיריית אילת, לבין עבודתו כמנהל אירוע במשחקי הכדורסל בפועל אילת, ומעורבותו הרבה בקבוצה.
יתרה מכך, מדבריה עולה השפעת המלצתו ודבריו של נאשם 1 על מספר המאבטחים שצריך.
מובן, שלכך השפעה ישירה על העלויות של האבטחה. ולאור כך שבשלב מאוחר יותר עלויות האבטחה כולן שולמו ישירות מהעירייה לפלמ"ח, נאשמת 3, ולא היו במסגרת התקציב הכללי שקיבלה הקבוצה כתמיכה מעיריית אילת, הרי שמרגע שעבר הדבר לתשלום מהעירייה ישירות לפלמ"ח, הרי שהמשמעות של מספר המאבטחים השתנתה. מרגע זה, המשמעות היא שהמלצת נאשם 1 על הוספת או הפחתת מספר מאבטחים או סדרנים, בעלת משמעויות ישירות על כספי העירייה מזה ועד הכנסות נאשמת 3 מעסיקתו, מזה.
27. עד הגנה מר אלי לנקרי ראש עיריית אילת.
על פי עדותו הוא כ-20 שנים בתפקידים רשמיים בעיריית אילת, כ-17 שנים סגן וממלא מקום ראש העיר, ו-3 שנים ראש העיר.
ראש העיר העיד כי נאשם 1 הוא איש מקצוע טוב, הוא מצוין, ניהל את ענייני הספורט בעיר כמנהל האגף ועשה עבודה טובה לאורך השנים, הפך את אילת לעיר ספורט בינלאומית והייתה לו תרומה משמעותית (פרו' עמ' 2587 שו' 13-15).
הוא היה מגיע למשחקים, ובאותה תקופה ובתקופות הרלבנטיות היה סגן ראש העיר (פרו' עמ' 2587 שו' 22-25).
ראש העיר נשאל האם כאשר בתקופה בה היה גם ראש עיר היה מגיע למשחקים, ידע שנאשם 1 משמש כמנהל אירוע של הפועל אילת במשחקים. תשובתו של ראש העיר הייתה ברורה – "התשובה, היא חד וחלק לא. אני לא מעורב בעניינם של העסקה של העובדים, אני לא, כסגן ראש העיר לא התעסקתי בעובדים, ולכן אני לא יודע. אני יודע שהוא שם כמנהל אגף הספורט, זה כל הזמן מה שאני יודע" (פרו' עמ' 2587 שו' 29-31).
ראש העיר הוסיף כי באותם ימים לא היה לו מושג מה זה מנהל אירוע, והוא לא התעסק בזה (פרו' עמ' 2589 שו' 3). ובהמשך אמר כי רק מאז שיצאה הפרשה והתחיל שיח בנושא, רק מאז הוא יודע (פרו' עמ' 2590 שו' 25-26).
למרות ניסיונות להציג לו הקלטה מאוחרת ואמירות שונות, עמד ראש העיר על דבריו כי לא ידע, והידיעה היא רק בדיעבד, ועומד על כך (ר' פרו' עמד 2594 שו' 1-4 ושו' 21-24).
בהמשך נשאל ראש העיר ביחס למעורבותו של נאשם 1 כמנהל אגף הספורט, בתמיכות שנותנת העירייה והוא השיב:
"ראשית, הוא מעורב לחלוטין בכל אירוע. לא יכול להיות אירוע ספורט, לאומי או בינלאומי, ארצי או אפילו אירוע ספורט מקומי שהוא לא מעורב בו. הוא מעורב בכולם, בדרך כלל הוא גם זה שמכין את התקציב לאירוע, ביחד עם היזם שמגיע, אם מדובר באירוע של יוזמה פרטית כזו או אחרת, או של כל כלשהו. ולכן הוא מעורב לחלוטין, ועמדתו היא מאוד מאוד חשובה. עמדתו חשובה וגם המלצתו חשובה, אנחנו שומעים את מנהל אגף הספורט. עמדתו היא בהחלט חלק מקבלת השיקולים, גם באשר לתמיכה, וגם באשר לקיום האירוע או אי קיומו. יש לו עמדה מכרעת, יש לו עמדה משמעותית מאוד, ולבסוף יש את הועדה שקובעת את גובה התמיכה וכו'. אבל לעמדתו בהחלט יש השפעה מאוד מאוד גדולה, ואין אירוע מנהל אגף הספורט לא מעורב בו, בפרוטים של פרטים. ואני אגיד יותר מזה, בדרך כלל גם זה היה מגיע אליו ישירות, האירועים היו מגיעים אליו ישירות. או שלעיתים הם היו מגיעים גם דרכנו, זאת אומרת יזמים הרשו לעצמם גם לפנות אלינו באופן ישיר. בדרך כלל הפניות היו למנהל אגף הספורט, כך שמעורבותו, לשאלה שלך, אדוני, היא מאוד מאוד גדולה, רחבה ומשפיעה, אין שום ספק, כן, כן. גם לענייני גובה התמיכה יש לו מעורבות, יש לו מה לומר, שומעים לו" (פרו' עמ' 2626 שו' 25 – עמ' 2627 שו' 8).
מדברים אלו של ראש העיר, ניתן ללמוד על מעמדו המרכזי של נאשם 1 במסגרת תפקידו בכל התחומים הקשורים לאגף הספורט ובאירועי ספורט המתנהלים בעיר אילת.
לדברים אלו חשיבות רבה לבחינת השאלה אלו דברים נכנסים כדי "פעולה הקשורה בתפקידו", של נאשם 1, ואנו למדים כי נאשם 1 חלש על כל ההיבטים של אירועי הספורט בעיריית אילת, לרבות השאלות התקציביות והתמיכות.
עדותו של ראש העיר הייתה מהימנה, ואני מוצא כי יש לתת אמון בדבריו. לדברים אשר תיאר ביחס למעמדו ותפקידו של העומד בראש אגף ספורט בכלל, ונאשם 1 בפרט, יש לתת משקל משמעותי.
28. עד הגנה מר איציק בן מלך אשר היה בתכנון אסטרטגי של הספורט בעיר מטעם העירייה.
לדבריו, בכל פעולה שרצו לעשות באילת הכתובת הייתה נאשם 1. העד היה אחראי בהתאחדות אילת ובכדורגל, רצו לעשות אירוע או כנס ביקשו מנאשם 1 לסייע בכל תחום. לדבריו נאשם 1 אף פעם לא המליץ על חברות אבטחה, אך הוסיף כי הוא (העד) באופן אישי לא התעסק בנושא הארגוני הזה. (פרו' עמ' 2631 שו' 29 – עמ' 2632 שו' 13), לפיכך אין לתת משקל לדבריו אלו.
לדבריו ידע כי נאשם 1 מנהל אירוע במשחקי הכדורסל של הפועל אילת, ואמר כי נאשם 1 לא שוחח איתו על אישור מנהל אירוע בקבוצת הכדורסל, אך הוא יודע שאת האירועים מנהל נאשם 1 והוסיף שלא ידע יותר מזה פרטים בעניין זה (פרו' עמ' 2632 שו' 14-23).
גם מעדותו של עד זה עולה תפקידו של נאשם 1, היקף השפעתו בתחום הספורט, וכי בכל עניין הקשור בספורט נאשם 1 היה מעורב.
עדותו מצומצמת לאמור לעיל.