בית משפט השלום בהרצלייה
ת"א 47656-04-24 קורלנד פוקס ואח' נ' ב.ו.ג. יזמות ופיתוח בע"מ ואח'
תיק חיצוני:
מספר בקשה:9
לפני כבוד השופט דוד יצחק
מבקשת
1. QUERENCIA TECHNOLOGIES PTE LTD
נגד
משיבים 1. ב.ו.ג. יזמות ופיתוח בע"מ
2. חיים בר
החלטה
מונחת לפני בקשת הנתבעת שכנגד (המבקשת) לחיוב התובעים שכנגד (המשיבים) בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות, בהתאם לתקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 (להלן – התקנות) ביחס לתובע שכנגד 1, ובהתאם לסעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט – 1999 (להלן – חוק החברות) ביחס לתובעת שכנגד 2.
הרקע וטענות הצדדים בתמצית
1. בגדרה של התביעה שכנגד שהגישו התובעים שכנגד, נטען, כי אגב התנהלות הצדדים ביחס לכספים שהועברו בין הצדדים ואשר אלה נדונים במסגרת התביעה העיקרית, מר ציקי קורלנד, המשמש כנציג הנתבעת שכנגד, ביקש לקבל דוגמאות של פנלים שפיתח התובע שכנגד 1.
2. מאחר שהתובע שכנגד 1 לא היה אותה עת במחסני החברה בה מוחזק הפנל, הציע למר קורלנד להגיע למחסני החברה לצורך נטילת דוגמאות של הפנל לשם הצגתו ללקוח פוטנציאלי.
3. לאחר שהתובע שכנגד 1 שב למחסני החברה הוא גילה כי מתוך 1,000 מטרים של פנל שהיו במחסני החברה, נותרו רק 200 מטרים. כלומר, מר קורלנד גנב 800 מטרים של פנל ללא רשות.
4. לטענתם, בשיחה שנערכה עם מר קורלנד, הלה התנצל והבטיח להחזיר את הפנלים או לשלם עבורם.
5. בהמשך, ביום 3.9.2021 הגיע מכתב מהנתבעת שכנגד 2, המאשרת שהפנלים נלקחו על ידי נציגם (מר קורלנד) בישראל ובו גם הובהר כי סך של 65,150 דולר שהועברו מחשבונה לחשבון התובעת שכנגד 2 הינו תשלום עבור הפנל התעשייתי לבניה.
6. על יסוד האמור נטען, כי הנתבעת שכנגד לא החזירה ולא שילמה עבור 800 מטרים של פנל. על כן, נתבע סעד לפיו על הנתבעת שכנגד לשלם לתובעים שכנגד סך של 400,000 ₪ המשקף את ההפסד הישיר בגין המוצר שנלקח ללא רשות.
7. במסגרת כתב ההנגה לתביעה שכנגד כופרת הנתבעת שכנגד בטענות התובעים שכנגד. על פי הנטען, המסמך עליו מבוססת התביעה הוא מסמך מזוייף. עוד נטען, כי מדובר בגרסה מתפתחת הואיל ובמסגרת הליכי ההוצאה לפועל שניהלו הצדדים, כמו גם בכתב התביעה שכנגד המקורי, הופנתה התביעה כנגד מר קורלנד בלבד, ורק לאחר שניתן צו לפתיחת הליכי חדלות פרעון כנגד מר קורלנד, ביקש התובעים שכנגד לייצר תביעה מלאכותית כנגד הנתבעת שכנגד.
8. עוד טוענת הנתבעת שכנגד, כי גם אם היה בסיס לטענה כי מר קורלנד נטל את הפנל, אין בכך כדי ללמד על הטלת אחריות על הנתבעת שכנגד, שכן, אין לה כל קשר לפנל האמור ואינה נדרשת לפנל האמור. לטענתה היא חברת פנטק שאין לה כל עניין בפנל הנדון.
9. במסגרת הבקשה לחיוב בהפקדת ערובה להוצאות טוענת הנתבעת שכנגד כי התובע שכנגד 1 מצוי בקשיים כלכליים. זאת, מבססת הנתבעת שכנגד על טענת התובעים שכנגד לחסרון כיס, שבעטיו, בחרו בתחילה לייצג את עצמם בהעדר יכולת לממן עורך דין לייצוג בתביעה העיקרית ובתביעה שכנגד. הוא הדין ביחס לתובעת שכנגד 2 שכן היא חברה שאחריות בעלי-מניותיה – מוגבלת, ודי בכך כדי להחיל החזקה שבדין שבהתאם לה היא מחויבת להפקיד ערובה.
10. עוד נטען, כי התביעה שכנגד בעלת סיכויים קלושים, כאשר, כאמור, מדובר בגרסה מתפתחת אשר בכל פעם נטען כי גורם אחר נטל או אחראי לנטילת הפנל, ובפרט כאשר הטענה כאילו הפנל נלקח ממחסני התובעת שכנגד 2 נעדרת כל תשתית ומוכחשת לגופה.
11. במענה לבקשה, טענו התובעים שכנגד כי דין הבקשה להידחות על הסף, הן מן הטעם שלא הוגש תצהיר והן מן הטעם שהבקשה הוגשה שלא בהתאם להוראות התקנות. ביחס לבקשה לחיוב התובע שכנגד 1, נטען כי לא נמצא בבקשה כל נימוק המפרט את הנסיבות החריגות שמצדיקות חיוב התובע שכנגד בערובה להוצאות. בפרט, שעה שהנתבעת שכנגד לא הציגה כל ראיה המעידה על מצבו הכלכלי של התובע שכנגד 1.
12. אשר לתובעת שכנגד 2, נטען כי הנתבעת שכנגד לא הצביעה על נסיבות המצדיקות את החיוב של התובעת שכנגד 2 בערובה להוצאות. במסגרת זו נטען, כי ממילא הנתבעת שכנגד שהיא גם תובעת בתביעה העיקרית היא חברת חוץ, ולכן ככל שהתובעת שכנגד 2 תחויב בערובה להוצאות, בכוונתה להגיש בקשה דומה לחיוב הנתבעת שכנגד בערובה להוצאות במסגרת התביעה העיקרית (יוער, כי בהמשך לדיון שנערך, התובעים שכנגד בכובעם כנתבעים בתביעה העיקרית, הגישו בקשה לחיוב התובעת העיקרית (הנתבעת שכנגד) בערובה להוצאות. החלטה בבקשה זו תינתן לאחר שיוגש מענה לבקשה).
דיון והכרעה
13. לאחר עיון בטענות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה כנגד התובע שכנגד 1 להידחות ואילו הבקשה כנגד התובעת שכנגד 2 להתקבל.
14. אשר לבקשה בעניינו של התובע שכנגד 1 - תכליתה של תקנה 157 היא במניעת תביעות סרק והבטחת הוצאותיו של הנתבע כאשר סיכויי התביעה קלושים (רע"א 5477-22 יחיאל אבוקרת נ' אקסודוס פרימיום 2015 בע"מ [פורסם בנבו] (21.8.2022)). לצד זאת, ונוכח החשיבות של זכות הגישה לערכאות, נקבע כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו ויורה על הפקדת ערובה לעיתים רחוקות ובנסיבות חריגות.
15. בעניין זה נקבעו מספר שיקולים שינחו את בית המשפט – למשל, במקרה שמדובר בתובע תושב חוץ ואין בידו להצביע על נכסים בישראל שמהם הנתבע יוכל להיפרע בסוף ההליך; או כאשר התובע לא המציא את מענו כנדרש בתקנות (רע"א 5738/13 שרה אבו סעלוק נ' שירותי בריאות כללית [פורסם בנבו] (14.11.2013)). שיקולים אלה נבחנים לצד בחינת סיכויי התביעה ומצבו הכלכלי של התובע, כמפורט בתקנה 157 לתקנות.
16. לעניין הוכחת מצבו הכלכלי של התובע שכנגד 1, הרי שבשונה ממקרה שבו התובע היא חברה בע"מ, שאז נקודת המוצא היא הפקדת ערובה, אלא אם הוכחה יכולתה הכלכלית, לגבי תובע יחיד הכלל הוא אי הפקדת ערובה, והחריג הוא הפקדתה, אם הוכח שמצבו הכלכלי מעמיד בסכנה את האפשרות להיפרע ככל ותביעתו תידחה (רע"א 1741/17 גפני נ' אבולניק [פורסם בנבו] (5.4.2017)).
17. לענייננו, התובע שכנגד 1 אינו תושב חוץ, ואף מענו צוין בכותרת כתב התביעה.
18. אשר לסיכויי התביעה, הרי שבשלב לכאורי זה ונוכח הטענות העובדתיות שהעלו הצדדים, קשה לעמוד על סיכויי התביעה. בעניין זה רק אעיר שתי הערות – האחת, הטענה כי האחריות בעניין הפנל היא של הנתבעת שכנגד, היא טענה שעלתה בשלב מאוחר. במסגרת הליכי ההוצל"פ נטען כי מי שנטל את הפנל הוא מר קורלנד. גם במסגרת כתב התביעה המקורי בענייננו כאן, נטען כי מי שנטל את הפנל, ולכן אחראי להשבתו או לתשלום בגינו, הוא מר קורלנד. רק בעקבות מתן צו פתיחת הליכים כנגד מר קורלנד נתבקש תיקון כתב התביעה שכנגד וייחוס האחריות לנתבעת שכנגד. הערה שנייה, התביעה שכנגד מבקשת לבסס את אחריות הנתבעת שכנגד על מכתב מיום 3.9.2021 שבו נטען כי הנתבעת שכנגד מודה שהפנל נלקח על ידי נציג החברה (מר קורלנד). מעבר לטענה כי מדובר במסמך מזוייף (וטענה זו מחייבת בירור עובדתי), במכתב האמור עליו מבוססת התביעה שכנגד נטען כי הנתבעת שכנגד שילמה עבור הפנל בהעברת סך של 65,150 דולר. מכאן שעולה השאלה ביחס למשמעות הנטען במכתב ולתכלית הכספים שהועברו.
19. טענות אלה לא נעלמו מעיני, אולם אין בהן כדי לבסס הצדקה לקיומן של נסיבות חריגות ביחס לחיוב התובע שכנגד 1 בערובה להוצאות.
20. דברים אלה מתבקשים גם נוכח הנטען ביחס למצבו הכלכלי של התובע שכנגד 1. המבקשים לא הניחו כל תשתית עובדתית או ראייתית לפיה מצבו הכלכלי של התובע מעמיד בסיכון את האפשרות להיפרע ממנו הוצאות, ככל שתביעתו תידחה. הטענה לפיה בחר שלא לשכור את שירותיו של עורך דין, אין די בה כדי לבסס חשש להותרת הנתבעת שכנגד בחסרון כיס, מה גם שבסופו של יום התקשרו התובעים שכנגד עם עו"ד לצורך הייצוג.
21. אשר על כן, הבקשה ביחס לתובע שכנגד 1 נדחית.
22. אשר לבקשה לחיוב התובעת שכנגד 2 - סעיף 353א לחוק החברות קובע:
"הוגשה לבית המשפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".
23. ככלל, ובהתאם להלכה הפסוקה, סעיף 353א' לחוק החברות קובע את הכלל לפיו, כאשר מדובר בתובעת שהיא חברה בעירבון מוגבל, יש לחייבה בערובה להוצאות. החריג לכלל זה הוא מתן פטור מערובה, והנטל להוכיח כי אין מקום בחיוב כאמור מוטל על החברה.
24. בעניין זה קובע הסעיף שתי דרכים חלופיות, בהתקיימן, ביהמ"ש לא יורה על הפקדת ערובה:
24.1. אם החברה הוכיחה כי יהיה בידה לשלם את הוצאות הנתבע, אם יזכה הוא בדין;
24.2. אם סבור ביהמ"ש כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בהפקדת ערובה.
(רע"א 10905/07 - נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר [פורסם בנבו] (13.7.2008)) (להלן - "נאות אואזיס"); רע"א 10376/07 - ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ [פורסם בנבו] (11.2.2009) (להלן - "ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ"); רע"א 7496/15 אור בנמל תל אביב הקטנה בע"מ נ' צפון הירקון תל אביב בע"מ [פורסם בנבו] (14.2.2013) (להלן – אור בנמל)).
25. בעניין אדרת חזר בית המשפט כי בקשת חברה לחיוב בערובה יש לבחון במבחן תלת שלבי, ועל החברה מוטל הנטל להראות מדוע אין מקום להטיל עליה ערובה:
"בשלב הראשון תיבדק מסוגלותה הכלכלית של החברה, ובתוך כך "בית המשפט יביא בחשבון את מצבה הכלכלי של התובעת, את סכום התביעה, מהות ההליך הצפוי, לרבות מורכבותו, הצורך במומחים או גילויים חריגים, שכר הטרחה הצפוי וסיכויי התביעה" על מנת לאמוד את יכולת החברה לעמוד בהוצאות ככל שייפסקו (עניין טאוב, בפסקה 14). בשלב השני, ואם לא הוכח שהחברה תוכל לשלם את הערובה אם תפסיד בדין – תיבחן השאלה אם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה. בשלב זה ייבחנו הזכויות החוקתיות של הצדדים (זכות הגישה לערכאות וזכות הקניין), תום ליבם של הצדדים, ולעתים גם סיכויי ההליך (במקרים בהם סיכויי ההליך גבוהים ביותר או קלושים ביותר). בשלב השלישי ייבחן גובה הערובה (ראו: רע"א 10376/07 ל. נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, פסקאות 13-12 [פורסם בנבו] (11.2.2009); עניין נאות אואזיס בפסקה 6; רע"א 7496/15 אור בנמל בתל אביב הקטנה בע"מ נ' צפון הירקון תל אביב בע"מ, פסקה 4 [פורסם בנבו] (14.2.2016))".
26. אשר לשלב הראשון, על התובעת שכנגד להוכיח איתנות ומסוגלות כלכלית. איתנות כלכלית נלמדת בעיקר ממאזניה של חברה, התנהלותה ויכולתה לפרוע חובות מוכחים וזאת מיד עם הצגת דרישת תשלום (ראו ת.א.(מחוזי ת"א) 1593-09 מיטרוניקס בע"מ נ' GEFG NEKAR ANTRIEBSSYSTEME GMBH [פורסם בנבו] (27.12.2010), וכן ת.א (מחוזי מרכז)8607-06-11 ארט יודיאיקה בע"מ נ' גץ טלי עד שינוע בע"מ [פורסם בנבו] (27.11.2011)).
27. בענייננו, לא נעשה כל ניסיון להציג כל תשתית לקיומה של איתנות פיננסית לפיה תוכל התובעת שכנגד 2 לעמוד בחיוב בהוצאות, ככל ותידחה התביעה. התובעת שכנגד 2 למעשה פטרה עצמה מניסיון להביא כל תשתית עובדתית שיש בה כדי לעמוד בנטל המוטל עליה.
28. משכך, התובעת שכנגד 2 לא פעלה על מנת לסתור את החזקה שבדין הקבועה בסעיף 353א' לחוק החברות, והימנעותה מלעשות כן פועלת לחובתה (ראו: בש"א 2219/07 סולל בונה בע"מ נ' גרנד פיניש בע"מ [פורסם בנבו] (25.2.2007).
29. האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב התובעת שכנגד 2 בהפקדת ערובה, אם לאו. בשלב זה על בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את הזכויות החוקתיות הנוגדות של הצדדים; את ההנחה שהכלל הוא חיוב בערובה ואילו הפטור הוא חריג וכן את שאלת סיכויי ההליך. ככל שסיכויי ההליך גבוהים, יתכן שיהיה די בכך כדי להוות נסיבות שבגינן מוצדק יהיה שלא לחייב את התובעת בהפקדת ערובה.
30. במסגרת זו, הנטל להראות מהן אותן נסיבות שבעטיין לא מוצדק לחייבה בהפקדת ערובה, חל על התובעת שכנגד 2. כמו כן, במסגרת זו, בדרך כלל, לא ראוי להיכנס בהרחבה לניתוח סיכויי התביעה ויש להיזקק לעניין האמור רק כאשר סיכויי ההליך גבוהים במיוחד, או קלושים מאוד.
31. התובעת שכנגד 2 לא עמדה בנטל להראות כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים סטייה מהכלל בדבר חיובה בהפקדת ערובה. ראשית, לא הוכח כי הפקדת הערובה תביא לפגיעה בזכות הגישה לערכאות; שנית,יש לאזן בין זכות זו לזכותה הקניינית של הנתבעת שכנגד להיפרע מהתובעת שכנגד 2 בגין הוצאותיה, ככל שתידחה התביעה.
32. בהקשר זה, בשים לב לשלב המקדמי של ההליך אפנה להערותי לעיל ביחס לעילת התביעה בכל הנוגע לתובעת שכנגד 2. בעניין זה אוסיף, כי הקושי בעניינה של התובעת שכנגד 2 עולה לכאורה גם נוכח הצהרת התובע שכנגד 2 בדיון שנערך בפני, לפיה, הזכויות בפנלים הן שלו באופן אישי ולא של התובעת שכנגד 2. מכאן, לכאורה עולה שאלה בדבר מעמדה של התובעת שכנגד 2 ועילת התביעה שלה ביחס לזכויות בפנל.
33. אשר על כן, במכלול הנסיבות ובאיזון המתבקש בין זכויות הצדדים, מצאתי כי יש לחייב את התובעת שכנגד 2 בהפקדת ערובה להוצאות.
34. בשים לב לסכום התביעה ולפסיקה הנוהגת בדבר סכום ההפקדה והאיזון הנדרש, מצאתי להורות כי על התובעת שכנגד 2 להפקיד בקופת בית המשפט סך של 30,000 ₪ להבטחת הוצאות הנתבעת שכנגד ככל ותדחה התביעה. הסכום יופקדת בתוך 30 ימים.
סוף דבר
35. אשר על כן דין הבקשה להתקבל בחלקה. התובעת שכנגד 2 (המשיבה 1) תפקיד סך של 30,000 ₪ להבטחת הוצאות הנתבעת שכנגד (המבקשת).
36. דין הבקשה כנגד התובע שכנגד 1 (המשיב 2) להידחות .
37. המשיבה 1 תישא בהוצאות המבקשת בסך של 2,500 ₪ בגין בקשה זו. ההוצאות ישולמו בתוך 30 יום מהיום.
ניתנה היום, כ"ג אדר תשפ"ה, 23 מרץ 2025, בהעדר הצדדים.