לבסוף התובעת מבקשת מבית המשפט לקבל את התביעה, לחייב את הנתבע בהוצאות ולהורות על חידוש הליכי הוצאה לפועל כנגד הנתבע.
תמצית טענות הנתבע:
- לטענת הנתבע, משולש היחסים שצלעותיו הן: התובעת ומנהלה; איזי מרקט, גולדן מרקט ובעלי מניותיה ומנהליה, מר מוהיב ומר פרחי; וכן מר סטולרו, גולדן מרקט דלקים ונור מגן – הוא הבסיס לקנוניה שנרקמה ואשר הובילה לפרשה נשוא תיקי ההוצאה לפועל כנגד הנתבע בתביעה זו וגם לפרשות נוספות, בהן חוזר משולש זה כמרכיב יסודי בקנוניה.
--- סוף עמוד 8 ---
הנתבע טוען, כי משולש זה נוצר במטרה להונות בעלי עסקים ולהוציא מידיהם במרמה שיקים מבלי כוונה לתת תמורה בעדם ומתוך כוונה מראש ליצור יש מאין "אחיזה כשורה" ע"י צדדים רחוקים כביכול.
- הנתבע מפנה לתיק ת"א 31654-11-10 בבהמ"ש המחוזי מרכז, לפיו, לטענתו, עולה תמונה של מעשה נוכלות במסגרתו פועלים מר מוהיב, מר פרחי ומר סטולרו במטרה להקים חברה- גולדן מרקט בע"מ, שהפעילה מערכת של משיכת שיקים מעשרות אנשי עסקים והעברתם מיד ליד בקרב חברי הקבוצה הסגורה, כאשר המטרה לגבות כספים מאנשי עסקים תמימים (הנתבע צירף כתבי טענות של תיק זה כמוצגים נת/10 ו- נת/111 לתצהירו).
- עוד לטענתו, בכל אחת מהפרשות בהן מעורב משולש זה מופיע מר מוהיב כמי שמוציא שיקים מבעלי עסקים והשיקים הללו מסוחרים על ידו לתובעת, וזו מסחרת אותם הלאה למכריה ושותפיה העסקיים ומקבלת אותם חזרה לידיה לצורך גבייתם מהמושך כאשר היא מציגה עצמה כצד ג' תם לב שנתן תמורה ולכן היא אוחזת כשורה, חרף היעדר תמורה מלא במישור היחסים שבין מושך השיק לבין מר מוהיב או גולדן מרקט.
- "אוחז כשורה": לעניין טענת התובעת כי היא אוחזת כשורה, טוען הנתבע, כי לפחות לגבי שבעה מתוך עשרה שיקים שנמסרו לתובעת על החלק וללא ציון שם הנפרע, הרי שאין היא עונה על ההגדרה של "אוחז כשורה". לטענתו, שבעת השיקים האמורים (שפירוטם יובא בפרק הדיון) אינם שטרות. בנוסף, טען כי לתובעת או למר מוהיב שמסר לה את השיקים לא הייתה הרשאה למלא בשטרות את שם התובעת כנפרעת. מדובר בחריגה מהרשאה, ולכן אין תחולה להלכת גויסקי וגם אוחז בעד ערך הפגום בחריגה מהרשאה אינו מתגבר על כישלון התמורה בעסקת היסוד (הנתבע מפנה לת"א (ראשל"צ) 44510-11-10 קודן טרסט בע"מ נ' זמיר חצרוני ליאן).
- לטענת הנתבע, בין התובעת לבין מר מוהיב התקיימו יחסי קרבה הדוקים. התובעת לא הייתה תמת לב עת קיבלה את השיקים ממר מוהיב לאחר שידעה, לאור קשריה ההדוקים, כי אין מדובר בשיקים שנמסרים על בסיס עסקאות רכישה של דלקים. שכן, השיקים שנמסרו הם שיקים בסכומים כמעט זהים זה לזה, לתאריכי פירעון כמעט בפערים קצובים והדבר תמוה כי מדי מספר ימים נרכש דלק בכמות זהה.
- מוסיף הנתבע, כי בפסק דין שו-ארט עולה אותה מסכת ואותה שיטת פעולה של התובעת. התובעת יוצרת חזיון שווא של "אחיזה כשורה" ע"י קבלת שיקים מגורם המשתף אתה פעולה, גלגול השיקים לידי חברות אחיות המנוהלות ע"י מקורבים, קבלת השיקים בחזרה לידיה והגשתם לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל מתוך מצג של "אחיזה כשורה" כצד ג' תם לכאורה. באותו מקרה קבע בהמ"ש, כי לא מתקיים הריחוק הנדרש בכדי להכיר בתובעת כאוחזת כשורה.
--- סוף עמוד 9 ---
- הנתבע מציין, כי לא זו בלבד שהתובעת לא קיבלה שטרות ואף נעדרת תום-לב, אלא גם התובעת לא נתנה כל תמורה ואף לא ערך בעד השיקים.
הנתבע לא קיבל כל תמורה בעד השיקים שמסר למר מוהיב. הנתבע הציג את השיקים הנגדיים אשר לא נפרעו (מוצגים נת/5, 12, 18, 42, 15, 14, 21, 23, 19, 20, 22 – כולם שיקים נגדיים של איזי מרקט שלא נפרעו בשל היעדר כיסוי או הגבלת חשבון הבנק). גם מר מוהיב העיד כי ביטל את השיקים שמסר לנתבע (פרט' עמ' 35 ש' 11).
- לטענת הנתבע, לא בוצעו בין מר מוהיב, או חברות בשליטתו, לבין הנתבע עסקאות של "שטר טובה", או "גלגול שיקים" והתובעת לא הוכיחה טענה זו.
עוד לטענתו, מר מוהיב הודה בעדותו (פרט' עמ' 42 ש' 4-12) כי אין מדובר בשיקים "טובה" וכי מועד פירעון השיקים שמסר הנתבע היה מאוחר במס' ימים ע"מ לאפשר לנתבע את הביטחון שהשיק המקביל של מר מוהיב אכן ייפרע בבנק ואם לא- יוכל הנתבע לבטל את השיק שמסר.
- כשלון תמורה בין הנתבע לצדדי ג': הנתבע מעלה טענה של כישלון תמורה מלא והתובעת לא יכולה להתגבר בטענת מתן ערך ע"פ סע' 27ב' לפקודה (מפנה בעניין זה לת"א (פ"ת) 516/86בנק לאומי נ' קליין, פ"מ תשמ"ט 205(1), 208-209).
לעניין הטענה, כי ניתנה תמורה לנתבע ע"י מר מוהיב בשלב מאוחר לאחר חשיפת הפרשה, טוען הנתבע, כי לא היו דברים מעולם. באשר למכונית- הוכח, לטענתו, כי זו נרכשה בתמורה מלאה (מפנה לעדות הגב' איינהורן בעמ' 27 לפרט'). באשר לכספים בגין ביטול אירוע בת המצווה- כמקובל בענף חולטו כספי המקדמה. אולם, המקדמה שחולטה שולמה לחברת ד.א.א. מועדון התיאטרון בע"מ, ולא לנתבע.