בין היתר נקבע באותו פסק דין כדלהלן:
"מקום שעניינו של החוזה מצדיק הנחה כי נוסח בקפידה תוך הסתייעות בעורכי דין מביני דבר מתעצמת חשיבות לשון החוזה, ולא בנקל יערה בית המשפט לתוך החוזה תכנים שאינם מוצאים ביטוי בלשון החוזה" (עמוד 953 לפסק הדין).
בענייננו מדובר בחוזה מסחרי, בהיקף לא מבוטל, אשר נוסח על ידי "עורכי דין מביני דבר" באופן ברור ומובהק. בנסיבות אלו, יש לייחס משמעות של ממש לאופן ניסוחו של הסעיף.
למעלה מכך, וחשוב מכך, מצאתי כי הדגש על מקבל השליטה או המניות, עומד בקנה אחד עם המטרה או התכלית העומדת בבסיס התנייה החוזית באשר לזכות הסירוב הראשונה.
- הייתה זו אדלקום אשר ביקשה להפנות את שימת הלב לפסק הדין אשר ניתן בעניין ה.פ. (ת"א) 23962-07-14 משקי המפרץ אגש"ח בע"מ 570007252 ואח' נ' אחזקות תנובה ותעמ"ת אגש"ח מס' 570004931 (פורסם בנבו – 31.12.2014), במסגרתו נתן כב' השופט כבוב דעתו לטעמים להכללתה של זכות סירוב ראשונה במסגרת הסכמי בעלי מניות, בקובעו:
"זכות ההצטרפות הקבועה בהסכם בעלי המניות הינה זכות מקובלת בהסכמים מעין אלו, והיא אחד האמצעים המקובלים בהם יכול בעל מניות המיעוט להגן על עצמו מפני שינוי עתידי בבעלי השליטה בחברה".
- עיון בפסקי הדין ובמאמרים אשר צורפו של ידי הצדדים מלמד כי זכות הסירוב הראשונה באה לשרת מגוון של מטרות, לרבות איזון בין בעלי המניות, חסם (בין אם לעזיבתם של בעלי המניות ובין לצירופם של אחרים), גורם ואמצעי לשמירה על מערך הכוחות והשליטה בחברה וכיוצא באלו.
שאלת המטרה הפרטנית בגינה בחרו בעלי המניות בחברה נשוא הדיון דנא, לקבוע זכות זו, נלמדת מהוראותיו של הסכם בעלי המניות, בו מצאו הצדדים באופן מפורש וברור לאבחן :
בין אירוע של העברת מניות של החברה עצמה שאז כל העברה, יהא שיעורה אשר יהא, תהא כפופה לזכות הסירוב הראשונה;
לבין אירוע של העברה של מניות המחזיק במניות החברה – שאז נוספת דרישה של שיעור מסוים של העברה (במקרה זה 51%).
יש באותה אבחנה כדי לחזק את המסקנה על פיה עת כי מדובר בהעברה של מניות במחזיק (ולא במניות החברה במישרין) הם ביקשו להגן על עצמם מפני כניסתו של "שחקן חדש", אשר יכול להשפיע על מערך הכוחות, ולא על כל העברה יהא שיעורה אשר יהא.
- אוסיף ואדגיש כי לא היה בראיות אשר הוגשו לעיוני כדי לאיין את המסקנה על פיה הזרז, התנאי בלעדיו אין, לצורך החלתה של זכות הסירוב הראשונה במקרה זה, הינה בחינת היקף הזכויות המוקנות ל-נעבר, ולא היקף הזכויות מהן "מתפשט" המעביר.
- לצורך השלמת התמונה אבהיר, כי איני מתעלמת מהאפשרות על פיה יבקש מחזיק במניות החברה "לעקוף" את הוראות הסכם בעלי המניות, על דרך של "טפטוף" אחזקותיו.
משכך מקום בו לדוגמא, הייתה קבוצת לוזון בוחרת להעביר מידי חודש, במשך שישה חודשים 10% מאחזקותיה בדורי אנרגיה, כל חודש, לאלומיי, יכול והיה מקום לבחינה נוספת של הנושא.
- ואולם, כל תיק נבחן על בסיס עובדותיו הפרטניות.
עת כי מדובר בהסכם משנת 2010 ובמסגרתו העברה/הקצאה של מניות לאלומיי בלבד, ובהצעה לציבור משנת 2017 של אגרות חוב המובטחות, בין היתר, על דרך שעבוד מניות קבוצת לוזון בדורי אנרגיה (ואפילו היה נמצא כי מדובר בהמחאה על דרך שעבוד); אין מקום לקשור אירועים אלו כמקשה אחת ולגזור ממנה דבר קיומה של זכות סירוב ראשונה של בעלי המניות בהתאם להוראות סעיף 6.5.2.2 להסכם בעלי המניות.
בהינתן כל אלה, מצאתי להעדיף את פרשנות המבקשת וזו של המשיבות 2-5, על פני זו של המשיבות 1 ו-6.
- למעלה מהנדרש אוסיף ואבהיר כי לאימוץ פרשנותה של אדלקום, במסגרתה אין כל התייחסות למועד העברת הזכויות, מהות הזכויות המועברות או זהות הנעבר, ישנן משמעויות מרחיקות לכת, וזאת הן בכל הנוגע לנעברים בעבר, לאלו הנוכחיים, וכן על כל עסקה שכל אחד מהמחזיקים מבקש לעשות, יהא תוכנה אשר יהא, וזאת ללא כל התייחסות לחלוף הזמן בין ביצוען של אותן העברות, או לנתונים השונים העובדתיים הנוגעים לאלו.
- כל זאת עוד קודם שאדרש לסוגיות נוספות לרבות המשמעות שיש לייחס לעובדה כי הסכם ההקצאה/העברה לאלומיי נחתם באותו יום בו נחתם הסכם בעלי המניות, לפרק הזמן שחלף, לשאלת ידיעת הצדדים והתנהלותם לאחר אותו מועד וכיוצא באלו.
תנאי ההצעה ומימושה
- בהינתן מסקנותיי, כמפורט לעיל, מתייתר למעשה הצורך לדון בדרכים העומדות בפני הצדדים, לצורך מימושה בפועל של זכות הסירוב הראשונה.
עם זאת ועל מנת שלא תמצא החלטתי כחסרה מצאתי להתייחס בקצרה לטענות הצדדים ביחס לכך.
- לשיטת קבוצת לוזון, בהינתן הוראות סעיף 6.2.2 להסכם בעלי המניות הקובע כי הצעה לרכישת מניות החברה צריך שתכלול את פרטי ההצעה, התמורה, והמועד הצפוי להעברה, לא ניתן ועל כן אין מקום להחיל אותה בנסיבותיו של תיק זה, מקום בו מדובר בעסקת מימון המובטחת, בין היתר, במניות חב' דורי אנרגיה.
הוסיפה קבוצת לוזון וטענה כי זכות הסירוב הראשונה רלוונטית אך ורק מקום בו צד ג' כבר נקב במחיר עבור המניות, בעסקה של קונה מרצון למוכר מרצון.
במקרה דנן, נוכח אופי ההצעה, לא מתקיימים התנאים הבסיסיים הנדרשים לצורך מימושה של אותה זכות, ועל כן אין להחילה.
הוסיפה קבוצת לוזון וטענה כי בנוסף, מקום בו ערך הבטוחה במקרה דנן חייב שיהא גבוה משמעותית מסכום האשראי המועמד ללווה (קבוצת לוזון), ממילא אין משמעות להערכת שווי אותה בטוחה, שכן היא אינה משקפת את "העסקה".
- מאידך, לשיטת אדלקום, ניתן גם ניתן להעריך או לקבוע שווי לאותן מניות, בין אם על דרך הפחתת שווי יתרת הבטוחות מהיקף הגיוס הכולל ( של כ- 70 מיליון שקל), ובין אם על דרך של הערכת שווי.
הוסיפה אדלקום וטענה כי דין טענותיה של קבוצת לוזון לעניין השפעות מהות העסקה (מכר או מימון) על תקומתה של זכות הסירוב הראשונה להידחות, נוכח ההוראות המפורשות של הסכם בעלי המניות.
- משנתתי דעתי לטענות הצדדים, מצאתי כי ככל והייתה אדלקום מוכיחה כי אכן קמה לה זכות סירוב ראשונה (וכאמור לא מצאתי לקבל טענותיה אלו של אדלקום), לא היה בטענות קבוצת לוזון לעניין דרך המימוש, כדי לאיין זכות זו.
מקום בו הצדדים עצמם הגדירו כ-"העברה" גם שעבוד של מניות החברה, עצם העובדה כי מדובר בעסקת מימון המובטחת על דרך שעבוד מניות, אין בה כדי לאיין את זכות הסירוב הראשונה.
באופן דומה, מקום בו היה נמצא כי עומדת לבעלי המניות בחברה זכות הסירוב הראשונה בשל העברה של למעלה מ-51% מהאחזקות המחזיק במניות, לא היה בהעדרו של "מחיר" כדי להביא לביטול הסכמות הצדדים.
אלא כי ככל והיו מתקיימים התנאים בשלם קמה לבעלי המניות בחברה זכות הסירוב הראשונה (ובתיק זה נמצא כי אלו אינם מתקיימים), היה על הצדדים ועל בית המשפט להבטיח מימושה של אותה הסכמה ולו בדרך הקרובה ביותר לזו לה התכוונו.
סוף דבר
- לאחר שנתתי דעתי לכלל טענות הצדדים, ובהינתן כלל המסקנות כפי שפורטו בהחלטתי דלעיל, אני קובעת כי העמדת מניות דורי אנרגיה המוחזקות על ידי קבוצת לוזון כבטוחה לאגרות החוב, כפי שבאה לידי ביטוי במסגרת התשקיף אשר צורף להמרצת הפתיחה המקורית, אינה מקימה למי מבעלי המניות בחברת דוראד אנרגיה בע"מ, זכות סירוב ראשונה לרכישת המניות כנקוב בהסכם בעלי המניות של אותה חברה.
- כן אני מורה כי המשיבה 1 תישא בהוצאות הצדדים כמפורט להלן:
הוצאות המבקשת- סך של 120,000 ₪.
הוצאות המשיבה 2 – סך של 35,000 ₪.
הוצאות המשיבה 4 – 20,000 ₪.
הוצאות המשיבה 5 – 50,000 ₪.
סכומים אלו ישולמו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.
שיעור ההוצאות נקבע לאחר שהוגשו על ידי כל הצדדים אסמכתאות לכאורה לעניין היקף הוצאות ההתדיינות ביניהם, תוך מתן הדעת למהות ההליך, הבקשות והדיונים להם נדרשו הצדדים במסגרתו, ונקודת המוצא על פיה אין בעל דין צריך לצאת ניזוק מניהולו של הליך במסגרתו הוכחו טענותיו.
לא מצאתי בנסיבותיו של תיק זה לחייב את המשיבה 1 בהוצאות המשיבה 3 או את המשיבה 6 בהוצאות מי מהצדדים.
המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים באמצעות הדואר.
זכות ערעור כדין.
ניתן היום, ט' אלול תשע"ז, 31 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.
הלית סילש