27. המסקנה מהדיון לעיל היא שהנתבעת לא הייתה מחויבת לא בתשלום עמלה לתובעות, ולא בחיוב תוצאתי לפיו כל עסקה עם לקוח ישראלי תבוצע באמצעות התובעות. התחייבותה הייתה לכל היותר לשיתוף פעולה עם התובעות, ובחובה זו מלמד חומר הראיות כי היא עמדה (בעוד שהתובעות התרשלו בהגנה על ענייניהן).
ג.3. הטענה להתעשרות בלתי מוצדקת
28. העילה האחרונה אותה ראוי להזכיר היא התעשרות בלתי מוצדקת לפי דיני עשיית עושר ולא במשפט. הטענה בעניין זה היא שהנתבעת הפיקה טובת הנאה ממאמצי השיווק של התובעות, בעוד שהללו לא זכו לכל פיצוי בגין מאמציהן (לאפשרות התביעה במסגרת דיני עשיית עושר ולא במשפט בגין בניית שוק על ידי סוכן במקרה של סיום היחסים החוזיים ראו חוות דעתה של השופטת שושנה נתניהו (עמה הסכים הנשיא מאיר שמגר) בעניין זוהר נ' מעבדות טרבנול. שלושת השופטים האחרים שישבו בהרכב, השופטים אהרון ברק, משה ביסקי ותיאודור אור הביעו ספק ביחס לעמדה זו, והעדיפו לבסס את פסק הדין על גישה חוזית. לעניות דעתי עמדת הרוב עדיפה. ראו גם דניאל פרידמן ואלרן שפירא בר-אור, דיני עשיית עושר ולא במשפט (כרך א', מהדורה שלישית, 2015) 139 – 142 (להלן: "פרידמן ושפירא, דיני עשיית עושר"). לניסיון להצדיק את העמדה המקנה לסוכן פיצוי בגין בניית שוק על בסיס דיני עשיית עושר ולא במשפט ראו מיגל דויטש, "על 'גנים' משפטיים והתחרות
--- סוף עמוד 16 ---
דינים: לסוגיית היחס בין דיני חוזים לדיני עשיית עושר" עיוני משפט יח 557 (1994)).
29. הקושי שבביסוס התביעה שלפניי על דיני עשיית עושר ולא במשפט הוא שטובת ההנאה שהפיקה הנתבעת (הרווח מכך שצה"ל הזמין את מוצריה) הושגה אומנם גם בזכות מאמצי התובעות, ואולם מאמצים אלו נעשו במסגרת מערכת יחסים חוזית, אשר הסדירה את התמורה לה זכאיות התובעות בעבור מאמציהן. במילים אחרות, גם אם הנתבעת הפיקה טובת הנאה ממאמצי התובעות, הרי שהיא עשתה כן על פי זכות שבדין (קרי, מכוח חוזה ההפצה), וממילא לא ניתן לתבוע ממנה לשלם בגינה כאילו מדובר בטובת הנאה שהופקה שלא על פי זכות שבדין (לעקרון לפיו דיני עשיית עושר ולא במשפט אינם מאפשרים לתבוע תשלום בגין טובת הנאה שניתנה במסגרת חוזה תקף ראו ע"א 11/87 מדינת ישראל נ' חירם לנדאו, עבודות עפר כבישים ופיתוח בע"מ, פ"ד מג(4) 287 (1989); ע"א 616/04 עמותת מורים בונים בלוד נ' דו בר (1983) חברה לעבודות בניה בע"מ [פורסם בנבו] (ניתן ב- 13.12.2006); ת"צ (מרכז) 22190-01-13 נדב נ' התאגיד המנהל של המאגר לביטוח רכב חובה ("הפול") בע"מ [פורסם בנבו] (פסק דין הדוחה בקשה לאישור תובענה כייצוגית ניתן ב- 5.4.2016); פרידמן ושפירא, דיני עשיית עושר, עמודים 136 – 139).