פסקי דין

סעש (ת"א) 22487-11-17 דור-אלון טכנולוגיות גז בע"מ נ' זאב גולן - חלק 3

14 דצמבר 2017
הדפסה

52. אך אף אם היה צדק בטענתה זו של המבקשת, כי המשיב מכהן כמנכ"ל המשיבה, אין די בכך כדי להקים לה עילה לפגיעה בחופש העיסוק שלו, משלא הוצגו במסגרת ההליך הזמני ראיות לכאורה לקיומם של סודות מסחרים שהמשיב היה חשוף אליהם ואינטרס לגיטימי להגבלת חופש עיסוקו.

תמורה מיוחדת

53. זאת ועוד. המבקשת כלל לא טענה כי ניתנה למשיב תמורה בגין ההתחייבות הנטענת להמנע מלהתחרות בה. ברי, כי לו היתה ניתנת תמורה מיוחדת עבור התחייבותו היתה מציגה בפנינו ראיה כלשהיא אודות תשלומה.

הכשרה

54. חמש עשרה שנות עבודתו של המשיב אצל המבקשת הכשירו אותו, טיפין טיפין, לתפקידו הבכיר אצלה, אותו תפקיד במסגרתו הכיר, כך לטענת המבקשת, את סודותיה העסקיים. לא בכדי לא טענה המבקשת, כי נדרשה לו למשיב הכשרה מיוחדת שעלותה גבוהה, למשל, כדי ללמדו את תפקידו.

55. בפסק דינה של ס. הנשיאה, כב' השופטת הדס יהלום (סע"ש (ת"א) 25953-12-14 ד"ר שלמה כהן ושות' – משרדי עורכי דין – אמירה מנגלוס) אשר אושר על ידי בית הדין הארצי לעבודה (בר"ע (ארצי) 46743-01-15 ד"ר שלמה כהן ושות' – משרד עורכי דין – אמירה מנגלוס (2015)) נכתב בענין זה:

"אשר להכשרה מיוחדת – הובהר כי במסגרת עבודתם במשרד, תחת ניהולו של עו"ד וטשטיין, רכשו המשיבים 1-5 ידע ומיומנויות היחודיים לתחום עיסוקם בלטיגציית פטנטים.
...
ידע והתמקצעות שרכשו המשיבים 1-5 תוך כדי ועקב עבודתם במשרד, הפכו לחלק מהתמחותם ומכישוריהם האישיים כעובדים. כישורים אלה אינם בגדר סוד מסחרי של המעסיק, המצדיק את הגבלת עיסוקם לאחר סיום ההתקשרות בין הצדדים".

56. המשיבים הפנו בסיכומיהם לדבריו של בית הדין הארצי לעבודה בענין פרומר (ר' סעיף 20 לסיכומיהם) מהם עולה, כי לא ניתן למחוק כבמטה קסמים את כל הידע והנסיון שצבר עובד, בכיר ככל שיהיה, אצל מעסיקו ולדרוש כי בלחיצת כפתור ימחה כל זכר לאותו ידע. מטעמי נוחות יובא הציטוט במלואו:

"הידע והניסיון שצובר עובד במהלך עבודתו אצל מעסיקו הקודם, לרבות שימוש בתוכנות, שיטות עבודה, נוסחאות, ציוד וכדומה, הופכים לימים, לחלק מכישוריו. כישוריו של אדם הינם קניינו וככלל אין להגביל אותו מלעשות בהם שימוש כרצונו. עובד סביר לא יוותר על זכותו להשתמש בכישוריו ובניסיון אותם רכש במהלך עבודתו, אצל מעסיק פלוני".
(שם, בעמ' 313)

תום הלב

57. טוענת המבקשת בבקשתה, כי "תכליתה של הבקשה דנא אינה הגבלת עיסוקו של המשיב אלא אך שמירה על תחרות הוגנת ובהתאם לכללים הנוהגים במחוזותינו...באם לא יעבוד המשיב אצל חברה מתחרה כי אז עדיין יוכל המשיב להמשיך לעסוק בתחום הגז היות ועסקינן בתחום ענף, המשיק לתחומים רבים נוספים, למשל, יוכל המשיב לעבוד בתעשיה" (ר' סעיף 120 לבקשה) והיא אף טורחת ומונה בתי עסק בהם יוכל המשיב, משנה למנכ"ל לשעבר, לעבוד בהם: בתי חולים, מאפיות, יצרני ציוד גז כגון: צוברים וצינורות ועוד.

58. אלא, שלא תחרות הוגנת מבקשת המבקשת לקדם אלא הגבלת עיסוק, התחייבות "ערומה", שאף אם היה המשיב מתמנה לשמש כמנכ"ל המשיבה לא היה בכך, לאור הראיות לכאורה שהוצגו בפנינו, כדי לשנות את דעתנו כי באיזון בין חופש העיסוק של המשיב לחובות תום הלב שחב עובד וודאי עובד בכיר למעבידו, ידו של המשיב וחופש העיסוק שלו גוברים.

59. בפסק הדין בענין פרומר הנזכר לעיל תיאר בית הדין הארצי לעבודה את נסיבות סיום עבודתו של מר דן פרומר בשורות המשיבה כך:

"ביום 4.8.1998 הודיע המערער על התפטרותו מחברת רדגארד. המערער הפסיק בפועל את עבודתו ברדגארד בראשית חודש אוגוסט 1998. יחסי העבודה בין הצדדים הסתיימו ביום 31.10.1998. התפטרותו של המערער באה בעקבות החלטתו של מנכ"ל רדגארד, אלי הרשקוביץ, להעבירו מתפקידו כמנהל פיתוח בחברה לתפקיד אחר. בין הצדדים ניטשה מחלוקת בשאלה האם התכוון מר הרשקוביץ להעביר את המערער לתפקיד זוטר או שמא לתפקיד אחר. כמו כן ברי, כי המערער לא עזב את רדגארד, משום שהוצעה לו עבודה בחברה אחרת או אפילו על שום שביקש לחפש עבודה אחרת. המערער החל לעבוד בצ'ק פוינט ביום 15.11.1998"

(שם, בעמ' 303)

60. לנסיבות סיום העבודה של עובד בנסיבות בהן נטען כי מעם עזיבתו הוא מתחרה בחברה אותה עזב חשיבות לבחינת תום ליבו של העובד אשר גם הוא, כמו גם מעסיקו, חב בחובות נאמנות כלפי מעסיקו לשעבר. בעניננו, טען המשיב, כי עם כניסתו לתפקיד של מנכ"ל המבקשת החדש, כבר במסגרת פגישת העבודה הראשונה ביניהם "עלב בו המנכ"ל החדש קשות בטענות חסרות שחר...גולן (המשיב – י.ז.ג) חש מושפל עד שאול תחתיה. שום עובד לא היה מסכים לספוג עלבונות אשר כאלו ובוודאי לא במעמדו" (ר' סעיפים 16-15 לתגובה; סעיפים 11-7 לתצהירו של המשיב).

61. המשיב לא נחקר בנקודה זו ואין לנו אלא לקבל את גרסתו, כי פגישה זו היתה הזרז ואולי אף הארוע המכונן בשלו החליט המשיב להתפטר מעבודתו: לא כדי להתחרות אלא כי לא השלים עם היחס אליו, ממי שזה מקרוב מונה לשמש כמנכ"ל. המשיב הצהיר, ואף בנקודה זו לא נחקר, כי רק לאחר שניתנה על ידו הודעת ההתפטרות החל לבחון אפשרויות שהוצעו לו בשוק העבודה.

62. לדידה של המבקשת, התפטרותו של אדם בן 61 כעבור 15 שנות העסקה בתירוץ הדחוק של "שיחה לא נעימה עם המנכ"ל", כלשונה, מעידה כמאה עדים על כך שמדובר ב"סיפור כיסוי עליו היה למשיב נוח מאד "להתלבש" כמניע כוזב לעזיבתו" (ר' סעיף 11 לסיכומיה). מבקשים אנו להביע את מורת רוחנו מטענתה זו של המבקשת, כי לא מתקבל על הדעת שאדם בגילו של המשיב יעזוב את עבודתו אצלה רק בשל "תקל" בינו לבין המנכ"ל החדש, טענה שריח של "גילנות" נודף ממנה.

63. בנסיבות אלה, שוכנענו, לעת הזו, כי בבסיס הנסיבות שהובילו את המשיב לקבל את הצעת העבודה של המשיבה לא עמד הרצון להתחרות במבקשת אלא הרצון להפסיק לעבוד אצלה בעקבות התחושות הקשות להן גרמה שיחתו עם המנכ"ל החדש.

העדר כל ביסוס לטענות המבקשת

64. עד המבקשת טען, כי כ 1,000 לקוחות עברו מן המבקשת למשיבה בחמש השנים האחרונות ומכאן, שיש בנתון זה, כדי לתמוך, לכאורה, בטענה כי בין המבקשת למשיבה קיימת תחרות בתחום הגז הביתי.

65. אלא, שכפי שצוין בתגובה מטעם המשיבים פוטנציאל התחרות בין המבקשת למשיבה בטל בשישים:

"התחום היחיד שבו יתכן וקיים פוטניאל תחרות הוא בתחום הגז הביתי. אלא שגם כאן – והמבקשת יודעת זאת היטב – ישנן (והיו) שלוש חברות גדולות, פזגז, אמישראגז וסופרגז. חברות אלו מחזיקות בכ 90% מנתח שוק הגז הביתי. המבקשת מחזיקה בנתח שוק קטן של כ-5% משוק הגז הביתי (על אף שהיא מתיימרת לכלול את עצמה במועדון חברות הגז הגדולות). שאמ מחזיקה גם היא בנתח שוק קטן של כ-2% והיתר מוחזקות בידי חברות אחרות. כבר מנתונים אלה ברור מעבר לכל ספק שהמבקשת אינה מהווה כלל יעד תחרותי מבחינה של שאמ גם בתחום הגז הביתי"

(ר' סעיפים 16-15 לתצהירו של מר פרל)

66. טול והוסף לזה את טענת המשיבה, כי מחצית מפעילותה של המבקשת בתחום הגז הביתי היא במגזר הערבי שהמשיבה אינה פעילה בו, טענה שהמבקשת לא סתרה (ר' סעיף 36 לתגובה) ופוטנציאל התחרות, אף אם היה מוכח – וזאת לא נעשה – כמעט ונגוז.

67. בשולי הדברים נציין, כי בסיכומיה העלתה המבקשת שלל ספקולציות, השערות, ושאר תאוריות שמוטב היה אילולא הועלו. כך, למשל, נטען, כי בקשתו של המשיב לשחרור קופות הגמל שלו שנעשה עוד בתקופת ההודעה המוקדמת מעיד על כך שהמשיב חשש שמא המבקשת תגלה שחבר למשיבה/המתחרה. אלא שקשר זה שקשרה המבקשת, אינו מבוסס על ראיות כלל ועיקר.

68. עוד העלתה המבקשת בסיכומיה דבר עדות שמועה שגונבה לאזני ב"כ המבקשת וכל אלה מצאו דרכם לסיכומים, מבלי שעברו קודם לכן תחת שבט העדויות כמקובל בשיטתנו המשפטית. לא זו בלבד שאין מקום לייחס משקל כלשהוא לטענה, כי מזכירתה של ב"כ המבקשת ציינה בפניה שהיועמ"ש הפנימית של המשיבה ביקשה לקבוע עימה פגישה דחופה בענין חברת ש.א.מ מרכז הגז-מר זאב גולן (ר' סעיף 4 לסיכומי המבקשת) אלא שאף לא ניתן לומר כי עדות שמועה היא – עדות שיתכן ובמסגרת מתן סעדים זמניים היה ניתן לה משקל - משב"כ המבקשת לא העידה בפנינו.

69. המבקשת מלינה בסיכומיה על כך שמנכ"ל המשיבה, מר יורם טמיר, לא הגיש תצהיר מטעמה של המשיבה (ר' סעיף 9 לסיכומיה) ובאותה נשימה חוזרת על דברים שנאמרו לכאורה על ידי המשיב למר יניב דוד, יו"ר המבקשת (ר' סעיף א' לסיכומי המבקשת; סעיף 7 לסיכומיה) אשר אף הוא לא נתן תצהיר מטעמה של המבקשת. נזכיר בהקשר זה כי בהתאם לדיני הראיות הנטל להוכחת טענות המבקשת מוטל לפיתחה.

70. גם נסיונה של המבקשת להציג את העובדה שהמשיב והמשיבה מיוצגים בצוותא חדא על ידי אותו משרד עורכי דין כראיה ואסמכתא לכך שהמשיבים נערכו מראש להליך משפטי זה (ר' סעיף 3 לסיכומיה) תוך הטלת דופי בעצם הייצוג המשותף מחמת שעשוי להיות ניגוד ענינים מהותי בין המשיבים, הוא אך ספקולציה שאין מאחוריה ולא כלום.

ניטור תיבת דוא"ל

71. המבקשת ביקשה כי ינתן צו אשר יאפשר לה לנטר את תיבת הדוא"ל המקצועית של המשיב אשר שימשה אותו לצרכי עבודתו וכן למכשיר הנייד שנמסר לו (ר' סעיף 5 לבקשה). אלא, שבמהלך הדיון למדנו כי המבקשת לא המתינה עד שינתן סעד ותבחן השאלה האם אכן מדובר בתיבת דוא"ל מקצועית או שמא בתיבת דוא"ל מעורבת או אישית עסקינן אלא נקטה בהליך של סעד עצמי וניטרה את תיבת הדוא"ל על דעתה תוך שהיא מציינת כי הפגיעה במשיב לאו פגיעה היא מאחר והניטור נעשה על פי מילות קוד (ר' פרוטוקול עמ' 10 שורות 31-21, עמ' 11 שורות 21-8).

72. אלא, שבדיון התברר, כי ככל הנראה לא מדובר בתיבת דוא"ל מקצועית אלא בתיבה מעורבת שכן, כפי שנטען, "החיפוש הוגדר על מילים שיוצאים מתיבת הדוא"ל המקצועית לכתובות מייל פרטיות שאותן הכרנו מכל מיני תכתובות של זאב על הכתובות הללו עם אנשים בארגון", משמע, המשיב עשה שימוש מעורב בתיבת הדוא"ל שהועמדה לרשותו.

73. יתרה מכך. בתגובתו ציין המשיב, כי אמנם סבר כי לא צפויות להגיע לתיבת המייל האישית שלו "הודעות בעלות מימד אישי-פרטי ומשכך לא ראה כל מניעה להסכים לבקשה (שהמבקשת תנטר את תיבת הדוא"ל שלו – י.ז.ג), עם זאת מששקל את הדברים בשנית התברר לו שהוא טעה בהערכתו זו ומשכך הודיע למבקשת שהחליט לבסוף לסרב לבקשה שכן היא עלולה לפגוע בפרטיותו" (ר' סעיף 66 לתגובה).

74. ברור, איפוא, כי המשיב ראה בתיבת הדוא"ל שהועמדה לרשותו אצל המבקשת כתיבה אישית וודאי מעורבת. ומשכך, לא היתה למבקשת כל סמכות שבדין לנטר את הודעות הדוא"ל של המשיב. החלטה ברוח זו ניתנה על ידנו במעמד הדיון במסגרת בקשת המבקשת להציג למשיב שאלות אודות מיילים שנוטרו וכותרתם נדמתה בעיניה של המבקשת כבעלי תוכן סודי.

75. בסיכומיה חזרה המבקשת על כך שהמשיב לא נתן הסכמתו לניטור תיבת הדוא"ל שלו וכי אף על פי כן ולאור חששותיה הממשיים מהנזק העצום שבהעברת מידע סודי ורגיש לידי המשיבה ערכה "פילוח ממוקד ומצומצם בשרת על פי הגדרות חיפוש כאשר הכתובות הנמענות היו כתובות הדוא"ל הפרטיות של המשיב המוכרות לה מהתכתבויות שונות שלה עם המשיב (ר' סעיף 18 לסיכומיה).

76. נזכיר, כי כאשר נשאל המשיב בענין זה בחקירתו טען, כי מצויים בידיו "בעיקר במיילים לצורך הכנת פירוט או תוכנית או מסגרת לגבי כל העמלות המגיעות לי מכוח חוזה העבודה" (ר' פרוטוקול עמ' 12 שורות 17-14). אף שהמבקשת הודתה בסיכומיה כי המשיב זכאי היה לעמלות טענה, כי "יכול היה להסתפק בהעברת נתונים בודדים לבד ולא היה צורך בהעברת קבצים שלמים המכילים נתונים סודיים בהחלט של המבקשת" (ר' סעיף 18 לסיכומיה). מבלי שנדרש למלוא תגובתם של המשיבים בענין זה, נאמר, כי המבקשת לא הוכיחה, ולו בראיות לכאורה, כי הנסיבות הן כה חריגות וקיצוניות עד כי יש להתיר לה לנטר את תיבת הדוא"ל של המשיב, וודאי לאור הודאתה כי לכל הפחות עסקינן בתיבת דוא"ל מעורבת (ר' סעיפים 27-23 לסיכומי המשיבים).

77. בהקשר זה מבקשים אנו להפנות לדבריו של כב' השופט ספיבק בענין שיכון ובינוי סולל בונה תשתיות בע"מ – ראובן חי בן שמעון (סע"ש (ת"א) 55280-08-16 (2016); בקשת רשות הערעור נדחתה: בר"ע (ארצי) 69470-09-16 שיכון ובינוי סולל בונה תשתיות בע"מ – ראובן חי בן שמעון (2016)) שכתב:

"מקובלת עלינו עמדת המשיב, שלפחות לכאורה עומדת לו זכות להחזיק, גם אם לא לעשות שימוש או להעביר לצדדים אחרים, בהעתקים של מסמכים שונים שאותם ערך או שאליהם נחשף במהלך עבודתו, למשל תכתובות פנימיות כאלה ואחרות שהוא היה צד להם, מסמכים שהוא עצמו ערך ועוד. מסמכים אלה עשויים לכאורה להיות חיוניים לו, בין היתר לצורך הגנתו בהליכים משפטיים, לרבות אל מול התביעה העיקרית המונחת בפנינו".

78. מבקשים אנו להפנות בהקשר זה לטענתם של המשיבים כי בקשת המבקשת לוקה בחוסר תום לב מכמה טעמים, וביניהם, הסתרת דבר אי תשלום כספים המגיעים למשיב עם סיום עבודתו וחדירתה לתיבת הדוא"ל של המשיב עוד בטרם ניתן היתר לכך על ידי בית הדין (ר' סעיפים 30-29 לסיכומיהם). למותר לציין, כי אף בנו נותר טעם מר למקרא סיכומי המבקשת, לאור חזרתה על בקשתה כי נורה על ניטור תיבת הדוא"ל של המשיב אף שאמרנו את דברינו בענין זה במהלך הדיון ואף לא התרנו הגשתו והצגתו של מידע שהמבקשת חשפה בדרך זו, כמו גם הדגשת גילו של המשיב באופן שיש בו כדי לפגוע והעלאתן של תאוריות קונספירציה וטענות שלא בא זכרן בראיות.

סיכום

79. במאזן הנוחות ברור, כי הטלת מגבלות על העסקתו של המשיב, אף לו היה מוכח להנחת דעתנו כי נרקמו יחסי עבודה בינו לבין המשיבה, תמנע ממנו לעסוק במשלח ידו ותפגע פגיעה אנושה בפרנסתו ובכבודו כאדם המממש את זכותו לעבוד.

עמוד הקודם123
4עמוד הבא