6. לאור התנגדות המשיבה 1 להתקנת השילוט כאמור, הוגשה על ידה תביעה למפקחת על רישום המקרקעין בתל אביב, במסגרתה עתרה להסרת השילוט. המערערים מצידם טענו כי השילוט הותקן על ידם בדין וזאת, בהינתן שכלל דיירי הבניין לרבות המשיבה 1, הסכימו – במסגרת הסכמי הניהול עם חברת הניהול- להסמיך את חברת הניהול להחליט בדבר התקנתו של שילוט על הרכוש המשותף וכי הם קיבלו את הסכמתה של חברת הניהול להתקנת השילוט, כפי שהותקן.
פסק הדין של המפקחת:
7. במסגרת פסק דינה, קבעה המפקחת, כנקודת מוצא אשר אינה שנויה במחלוקת, כי הקיר החיצוני עליו הותקן השילוט הינו רכוש משותף. בשים לב לכך הוסיפה המפקחת וקבעה כי לנציגות הבית המשותף, כמו גם למתחזק, יש ככלל ובהתאם לדין הסמכות לנהל את החזקת הרכוש המשותף ואולם אין לה הסמכות להגיע להבנות בכל הנוגע לזכויות הקנייניות של בעלי הדירות וזאת, אלא אם קיבלה לכך הרשאה מפורשת ומראש של כל בעלי הדירות. בהתאמה קבעה המפקחת כי לכל אחד מבעלי הזכויות בבניין הזכות לעתור לסילוק השילוט, אם לא ניתנה הסכמה להתקנתו ואם השימוש שנעשה בו אינו מהווה שימוש סביר ברכוש משותף.
משכך, פנתה המפקחת לבחון האם ניתנה הסכמה לדבר התקנת השילוט ובעניין זה קבעה כי לא הוכחה הסכמת הדיירים להתקנת השילוט וכן כי – מתוך עדותו של נציג הנציגות אשר העיד בדיון המוקדם – נמצאה למדה כי גם הסכמת הנציגות לא ניתנה. באשר לטענת המערערים ולפיה הואיל וחברת הניהול הוסמכה על ידי הדיירים ליתן הסכמתה בנוגע לשילוט וזו נתנה הסכמתה להתקנת השילוט על ידם – קבעה המפקחת כי ההסכם אליו הפנו המערערים – שהינו חלק מנספחי הסכם השיתוף בין הדיירים המקוריים- אינו הסכם ניהול אלא טיוטת הסכם ניהול, אשר ממילא בוטלה במסגרת הסכמי הניהול הפרטניים אשר נחתמו על ידי כל אחד מבעלי הדירות. כיוון שכך, קבעה המפקחת כי חברתה ניהול לא הוסמכה ליתן הסכמתה להתקנת השילוט.
בהעדר הוכחה בדבר הסכמת בעלי הדירות, פנתה המפקחת לבחון האם מהווה השילוט במתכונתו, שימוש סביר ברכוש המשותף ולעניין זה – לאחר עיון בתמונות ובשים לב לבניין נשוא התביעה- קבעה כי מדובר בשילוט הפוגע באופן בולט בחזותו הנקייה המטופחת של הבניין, החורג באופן ניכר ומשמעותי משני השלטים הנוספים בבניין המותקנים על הקיר החיצוני ומשכך, כי אינו מהווה שימוש סביר.
לאור כל האמור קבעה המפקחת כי יש להורות על הסרת השילוט.
עיקרי טענות הצדדים בערעור:
8. טוענים המערערים כי, בניגוד לקביעת המפקחת, הוסמכה חברת הניהול על ידי כלל בעלי הדירות ליתן הוראות הנוגעות לשילוט המותקן על הרכוש המשותף. בהקשר זה, טוענים המערערים, כי גם לו אמנם- בהתאם לקביעת המפקחת- יש להחיל את ההסכמים הפרטניים בין בעלי הדירות לבין חברת הניהול, הרי ששומה היה על המפקחת לבחון הוראות הסכמים אלו, בחינה שלו נערכה היתה מעלה שבמסגרת ההסכמים הוראה מפורשת (בסעיף 4.4 להסכמים) ובהתאם לה: "חברת הניהול תהא רשאית לקבוע הוראות לגבי.. אופן השימוש בשטחים המשותפים". טוענים המערערים כי בהוראה זו הסמיכו בעלי הדירות את חברת הניהול לקבל הוראות הנוגעות לרכוש המשותף הכולל גם את הקירות החיצוניים ומשכך משקיבלו את הסכמת חברת הניהול להתקנת השלטים, הרי שהתקנתם הינה כדין.