פסק דין
לפני ערעור על פסק דינה של המפקחת הבכירה על רישום המקרקעין בתל אביב – הגב' מירה אריאלי ("המפקחת") מיום 20/8/17, במסגרתו נקבע כי על המערערים להסיר שילוט אשר הוצב על ידם הן בהדבקה על ויטרינת חנות והן בשלט מעל החנות.
מבוא;
1. הבניין נשוא הערעור הינו בניין, בן 12 קומות ברחוב החילזון 5 ברמת גן אשר בנוי על מקרקעין הידועים כחלקה 379 בגוש 6109 ובו קומת קרקע מסחרית (קרי ממוקמות בה חנויות) ומעליה 10 קומות בהן מאוכלסים משרדים (להלן: "הבניין").
2. הבניין אמנם לא נרשם כבית משותף ואולם הינו ראוי להירשם כבית משותף ומשכך, אין חולק כי חלות עליו הוראות פרק ו1 לחוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969 (להלן: "חוק המקרקעין").
3. המערערים 1-3 הינם בעלי זכויות בחנות בבניין, בעלת חזית רחבה לרחוב והכוללת שלוש ויטרינות (לעיל ולהלן: "החנות"), המערער 4 הינו שוכר החנות מאת המערערים 1-3 וזאת מתחילת שנת 2017 .
המשיבה 1 הינה בעלת זכויות ביחידה בקומה רביעית בשטח של 598 מ"ר הפונה לכיוון דרום ו – 13 חניות בבניין והמשיבה 2 היא נציגות הבית המשותף של הבניין.
אין חולק כי בנוסף פועלת בבניין חברת ניהול אשר בתחילה צורפה להליכים ואולם, נמחקה כצד להליכים בהחלטת המפקחת על רישום המקרקעין ביום 29/3/17. במסגרת דיון ראשוני בתביעה (להלן: "חברת הניהול").
4. השילוט נשוא פסק הדין – הינו שילוט אשר הותקן על הקיר החיצוני של הבניין- אשר הצדדים אינם חלוקים כי הוא חלק מהרכוש המשותף - במיקום שהוא מעל חנותם של המערערים. השילוט כאמור הותקן על ידי המערער 4 בינואר ,2017 תוך שהמשיבה 1 מוחה על התקנתו - לרבות תוך הזמנת משטרה. במאמר מוסגר אציין כי אף קודם להתקנת השילוט נשוא פסק הדין, כמו גם השכרת החנות למערער 4, עת הושכרה החנות לאחר, הביעה המשיבה 1 התנגדותה להתקנת שילוט על ידי השוכר ובכלל זה פנתה אל המערערים 1-3, הבהירה את דבר התנגדותה ודרשה כי להבא, קרי בחוזי שכירות עתידיים, לא יאפשרו המערערים 1-3 לשוכרים מטעמם להתקין שילוט על הקיר המשותף.
5. במאמר מוסגר אציין – כבר בשלב זה – כי במסגרת התביעה עתרה המשיבה 1 אף להסרת מדבקות שהודבקו על הויטרינות החיצוניות של החנות, מדבקות אשר פסק הדין, כמו גם הערעור נסבו גם עליהן ואולם, בדיון לפני אשר התקיים ביום 19/12/17, הודיעו הצדדים כי לעניין המדבקות הגיעו לכלל הסכמה ומשכך, אינני נדרשת להתייחס לנושא זה בפסק דיני.