פסק דין
נתבעים משתמשים בכתבי הגנה באופן תדיר במונחים "תביעה מופרכת" ו- "תביעת סרק". לעיתים מזומנות השימוש במונחים אלו אינו מוצדק, ועושה עוול עם התובע. לא כן במקרה שלפניי.
התובע, מר שלמה ארז (להלן: "התובע" או "מר ארז"), ניסה לעניין את הנתבעת, טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (להלן: "הנתבעת" או "טבע") באפשרות לשתף פעולה עם מכרו, איש עסקים רוסי בשם סרגיי דוקוצ'ייב (Sergey Dokuchaev. להלן: "מר דוקוצ'ייב"), ולהקים מפעל תרופות במיזם "פארמה סיטי" באזור מוסקבה בו היה מעורב. נציגים בכירים של טבע נפגשו פעם אחת עם מר דוקוצ'ייב, בפברואר 2010, ואולם לאחר שבחנו את העניין, החליטו שאין לטבע עניין להצטרף למיזם זה. בכך מתחיל ומסתיים העניין. ואולם לא מבחינתו של מר ארז. לאחר שנודע לו בספטמבר 2011 כי חברת טבע החליטה להקים מפעל תרופות ברוסיה, הוא פנה אליה בדרישה שישולמו לו דמי תיווך או דמי יזום. מבחינתו הוא זה שסיפק לטבע את "ידיעת הזהב" בדבר הצורך בהקמת מפעל תרופות ברוסיה, ואין זה משנה כלל בעיניו שאין כל הסכם בינו לבין טבע, ושאין בין מפעל התרופות שהוקם ע"י טבע לבין המיזם של מר דוקוצ'ייב דבר וחצי דבר. טבע דחתה כמובן את הדרישה לתשלום, ובדין עשתה כן. ואולם בכך לא היה די למר ארז. הוא בחר להגיש תביעה, ולנהלה עד תומה, ואף לאחר שהוברר כי אין בתביעה ממש, עמד על קבלת פסק דין. ובכן, רצונו של אדם כבודו, ואולם לכל שטר שובר בצידו.
א. רקע עובדתי
1. להלן, בתמצית, תיאור העובדות הרלוונטיות לדיון בתובענה:
א. התובע, מר ארז, הוא איש עסקים ועורך דין הפועל במיזמים שונים ברוסיה מזה מספר שנים בשיתוף פעולה עם מר דוקוצ'ייב, איש עסקים רוסי, יו"ר ובעלי Lanta Bank.
לטענת התובע בשלהי שנת 2008 הובא לידיעתו מפי מר דוקוצ'ייב כי הממשל הרוסי מקדם חקיקה שנועדה לעודד חברות תרופות בינלאומיות להקים מפעליהן לייצור תרופות על אדמת רוסיה, וזאת, בין היתר, ע"י מתן תמריצים כלכליים בכל הקשור לגישה למכרזים, שיווק ואספקת תרופות בשוק הרוסי. תוכנית זו מכונה פארמה 2020, והיא אושרה על ידי ממשלת רוסיה באוקטובר 2009 (להלן: "פארמה 2020").
יצוין כי מר דוקוצ'ייב, על פי עדותו, היה מעורב בייזומה והוצאתה לפועל של פארמה 2020, וכן כי שימש כמנהל פרויקט להקמת איזור פארמה (Farmapolis) במחוז מוסקבה בעיר וולוקולמסק (Volokolamsk) (להלן: "פארמה סיטי מוסקבה").
ב. התובע, שזיהה לדבריו את הפוטנציאל העסקי הטמון בעניין, ניסה ללא הצלחה ליצור קשר עם טבע, על מנת לעניינה בשיתוף פעולה עם מר דוקוצ'ייב בקשר להקמת מפעל ברוסיה. בסופו של דבר עלה בידיו ליצור קשר, באמצעות גורם שלישי, עם מר אלי הורביץ ז"ל, יו"ר הנתבעת דאז (הקשר נוצר בסיועה של גב' יונה קלימוביצקי, שהייתה בשעתה מזכירתו של ראש הממשלה, מר מנחם בגין ז"ל, ואף העידה מטעם התובע על מעורבותה ביצירת הקשר בינו לבין טבע). מר אלי הורביץ ז"ל הפנה את התובע אל בנו, מר חיים הורביץ (להלן: "מר הורביץ"), סגן נשיא הנתבעת דאז, אשר היה ממונה, בין השאר, על פעילות טבע ברוסיה.