47. ראוי עוד להדגיש כי לאורך כל שנות ניהולו של ההליך נמנע המוסד מלהציג נתונים קונקרטיים לגבי הגמלאות מחליפות השכר ששולמו על ידו, וטענותיו בעניין זה נותרו כלליות בלבד. על אף שהמוסד הציג נתונים מספריים על מספר התביעות שהוגשו אליו על ידי עובדי החברה בשנים הרלוונטיות כך שהנתונים המדויקים והמלאים אמורים להיות בידיו - לא פירט אם יש חפיפה בין העובדים שהגישו תביעות לבין העובדים שמימשו את האופציות, ולא הראה שאכן הגדיל את בסיס הכנסתם של עובדים כלשהם לצורך תשלום גמלאות הודות למימוש האופציות (וגם אם נניח כי היה לו קושי להציג את כלל הנתונים, לא הוצגה על ידו ולו דוגמא אחת לכך). יש לזכור כי קיימת גם אפשרות ששכר העבודה של עובדי החברה ממילא זיכה אותם בגמלה מקסימלית, כך שהגדלת בסיס ההכנסה כתוצאה ממכירת המניות לא העלתה ולא הורידה בעניינם (לכך שאין התאמה מוחלטת בין דמי הביטוח שמשלם המבוטח לבין הגמלה שהוא מקבל ראו בבג"צ 6304/09 לה"ב לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה (2.9.10); דב"ע (ארצי) תשן/0-22 המוסד לביטוח לאומי - משה גליק (19.8.90)).
לכך יש להוסיף כי מרבית התביעות עליהן דווח המוסד עסקו בגמלאות קצרות טווח במהותן (דמי אבטלה, מילואים, דמי לידה) ורק חלקן עסקו בפגיעה בעבודה כאשר התשלום עליו דווח הוא של דמי פגיעה בלבד (גמלה קצרת טווח) בלא לפרט אם הוגשו תביעות בגין נכות מעבודה, כך שניתן להניח שהתשובה לכך היא שלילית. לא הוכח לפיכך כל נזק ארוך טווח כתוצאה משינוי בסיס השכר באופן רטרואקטיבי, וניתן לקזז את גמלאות היתר ששולמו (ככל ששולמו) מהסכום שיוחזר למשיבה.
48. איזון השיקולים מוביל לטעמנו ל"קו פרשת מים" שמועדו הוא בעת מתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין כץ ביום 22.3.05. שוכנענו כי ההגנה על אינטרס ההסתמכות של המוסד נוכח השיקולים לעיל כוחה יפה רק עד למועד שבו ניתנה הכרעתו המפורטת והמנומקת של בית המשפט המחוזי בשאלת סיווג ההכנסה, וכי ממועד זה ואילך לא יכול עוד המוסד לטעון לעמימות במצב המשפטי (לקביעה דומה ראו בעניין איקאפוד; רע"א 7677/16 מדינת ישראל נ' פלוני (20.7.17) בו נפסק כי "שיקול מעשי נוסף, שיש בו כדי להשפיע על שאלת ההסתמכות, הוא קיומה של פסיקת בית המשפט המחוזי..."; ע"א 2648/12 מנהל מס ערך מוסף נ' המועצה האזורית בני שמעון (30.6.15)).
אם כן החל מנקודת זמן זו, 22.3.05, מצטרפים אנו למסקנתו של בית הדין האזורי כי לא קם למוסד אינטרס הסתמכות הראוי להגנה. משמעות הדברים היא כי יש ליישם את הלכת לפיד על דמי הביטוח ששולמו על ידי המשיבה בגין חודש אפריל 2005 ואילך, אך לא קודם לכן.