(ג) שטר משכון שמכוחו שועבדו מלוא מניות טכנובית (שהוחזקו כולן על ידי המשיב) לטובת עו"ד כהן, כערובה לתשלום מלוא החוב המגיע לקבוצת הרוכשים.
בשלב זה חשוב להבהיר כי אין מחלוקת על כך שמבין 30 חברי קבוצת נווה יעקב ב' שהיו מיוצגים בבית משפט קמא, רק 10 התקשרו בעסקת הרכישה ישירות מול טכנובית, בעוד שכל היתר התקשרו עם המשיב בעת שפעל בשמה של עמותת נחלת אהרן. ובמילים אחרות, לא נוצרה זיקה ישירה בין רוב חבריה של קבוצת נווה יעקב ב' לבין טכנובית. בית משפט קמא אף מצא לנכון לציין כי קיימים רוכשים בפרויקט נווה יעקב ב' שכלל אינם מיוצגים על ידי עו"ד כהן.
6. בעקבות הסכמה דיונית אליה הגיעו הצדדים בבית משפט קמא, גדר המחלוקת נתחמה לשתי שאלות הטעונות הכרעה: האחת – תוקפם של השעבודים שניתנו לחברי קבוצת נווה יעקב שהתקשרו ישירות עם טכנובית; והשניה – האם יש לחברי קבוצת נווה יעקב ב' זכות עקיבה על כספי המקדמה בסך 5 מיליון ₪ ששולמו לחברת דונה.
תמצית פסק דינו של בית המשפט המחוזי
7. בית המשפט המחוזי פתח בכך שטענת הנאמן לנכסי המשיב (להלן גם: הנאמן) כי השעבודים שניתנו לחברי קבוצת נווה יעקב ב' נעדרי תוקף, מבוססת בתורה על הטענה כי יש לייחס את זכויות חברת טכנובית למשיב עצמו (הרמת מסך "הפוכה"), בהתאם להוראת סעיף 6(ב) לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות). בית המשפט בחן אפוא תחילה אם נתקיימו הנסיבות המצדיקות הרמת מסך הפוכה שכזו. לעניין זה נקבע כי בהינתן שטכנובית נרכשה על ידי המשיב כאמצעי טכני שיאפשר לו להשתתף במכרזים; בהינתן שמרבית הרוכשים בפרויקט נווה יעקב ב' כלל לא חתומים על חוזים מול טכנובית; ובהינתן הערבוב בין כספי הרוכשים בפרויקטים השונים ובין כספי המשיב, הרי שיש הצדקה לבצע הרמת מסך כמתואר ולייחס את זכויות טכנובית למשיב.
משם פנה בית המשפט לבחון את תוקפם של השעבודים שניתנו לחברי הקבוצה שהתאגדו. בית המשפט עמד על כך שהשעבודים שדרגו את מעמדם של חברי הקבוצה מנושים רגילים לנושים מובטחים (לרבות אלו שכלל לא התקשרו בעסקה מול טכנובית). עוד נקבע כי אין מדובר בהענקה שנעשתה בתום לב ובתמורה, שכן המשיב לא קיבל דבר תמורת מתן השעבודים. על רקע זה, בית המשפט קבע כי מדובר בהענקה בטלה בהתאם להוראת סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: פקודת פשיטת הרגל או הפקודה). מנגד, נדחתה טענת הנאמן כי יש לבטל את השעבודים וההמחאות מחמת כפייה לפי סעיף 17(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: חוק החוזים), לאחר שבית המשפט לא שוכנע כי המשיב חתם על מסמכי השעבוד בשל איומים על חייו.