9. עוד צוין במסגרת הודעת/תגובת התובע כי נעשתה פנייה מטעמו אל לשכת המסחר ההולנדית על מנת לקבל העתק של תנאי ההסכם וכי נענה בתשובה שאין באפשרותם לשלוח את תנאיו הכלליים של ההסכם למדינת ישראל.
10. מר יבלונקה הוסיף וציין בתצהירו כי לאחר שרשויות המכס הישראלי דרשו ממנו להמציא הסכם בכתב אשר מעיד על זכותו של התובע לקבלת הנחה על מחירי החלפים אשר נרכשו על ידו בעבור הלקוחות הישראליים הוא פנה אל הנתבעת וזו השיבה לו כי אין בידה הסכם רשמי עם התובע ולכן העבירה לידיו הסכם ייצוג סטנדרטי אשר כולל בחובו, בין היתר, גם תניית שיפוט זר אשר מקנה למערכת המשפט ההולנדית סמכות לדון במחלוקות אשר נובעות מההסכם הגם שמדובר בהסכם בלתי מחייב שלא נחתם מעולם בין הצדדים ואשר הצדדים לא פעלו על פי הוראותיו.
11. לאחר קבלת הודעת/תגובת התובע להחלטת ביהמ"ש קבע ביהמ"ש בהחלטתו מיום 11.4.2018 כי בשים לב לכך שמדובר במקרה ייחודי ולפיו סוכן ישראלי של חברה זרה טוען כי נכרת עמה הסכם בעל פה שעה שקיימים מסמכים מטעם החברה המלמדים לכאורה על קיומה של תניית שיפוט זר הורה ביהמ"ש לתובע להמציא למשרדי הנתבעת שבהולנד את כתב התביעה, את הבקשה למתן היתר המצאה וכן גם את החלטות ביהמ"ש כשהן מתורגמות לשפה האנגלית.
12. במענה לטענות התובע ציינה הנתבעת כי ההסכם אשר נכרת בין הצדדים בשנת 2002 אכן נעשה בעל פה, ברם הסכם ספציפי זה וכן גם יתר ההסכמים אשר נכרתים בין הנתבעת לבין לקוחותיה וסוכניה, חלים בנוסף לתנאי ההסכם הכללי אשר מחייב אותם להתדיין עם הנתבעת בבתי המשפט בהולנד בהתאם לדין ההולנדי.
13. לטענת הנתבעת, תנאי ההסכם הכללי נשלחו אל התובע במספר הזדמנויות ובכלל זאת גם במסגרת הודעת דואר אלקטרוני מיום 12.4.2011 והתכתבות נוספת עמו מיום 14.2.2012 שבמסגרתן התבקש לבדוק מספר נתונים בקשר להזמנות של לקוחות אצל המשיבה ומכאן חזקה עליו שהיה מודע לתנאי ההסכם הכללי. עוד ובנוסף, טוענת הנתבעת כי גם באותה התכתבות ספציפית מחודש פברואר 2015, בה ביקשה הנתבעת לעגן בכתב את תנאי ההסכם אשר נכרתו בשנת 2002 בעל פה, וכן גם במסגרת התכתבויות נוספות החל מאותו מועד ואילך לא הובעה כל התנגדות מצד התובע להחלת תנאי ההסכם הכללי של הנתבעת.
14. הנתבעת מוסיפה ומציינת כי תנאי ההסכם הכללי חלים בינה לבין כלל לקוחותיה, וכי אין לקבל את טענתו של התובע ולפיה לא היה מודע לאותם תנאים כלליים, מאחר והתנאים הללו נשלחו אליו באמצעות מכתבי דואר ובנוסף לכך גם באמצעות תכתובות דואר אלקטרוני, ולכן כל עוד התובע נמנע מלמחות על תחולתם הרי שסמכות השיפוט לדון בתובענה מסורה לבית המשפט הרלוונטי בעיר האג שבהולנד.