109. אציין כי אין ממש בטענת מר עזר בקשר לחובת קיום האסיפה דווקא במענה הרשום של החברה. חברה פרטית שכל בעלי מניותיה בישראל, חובתה לקיים את האסיפה הכללית בישראל (ס' 73 לחוק החברות) ואין כל הוראה בחוק בקשר למיקום האסיפה בתוך ישראל. כמו כן לא הוכח כי היה ממש בחששות מר עזר כי יהיה מאוים להגיע לאסיפה שנועדה להתקיים בביתו של מר בועז. יחד עם זאת אם כך חש מר עזר היה עליו להציע מקום נטרלי חליפי לקיום האסיפה או להשתתף בה באמצעות שליח מטעמו.
110. בנוסף גם לגופו של עניין לא מצאתי בהחלטה על פיטוריו של מר עזר מדירקטוריון החברה משום קיפוח. בעלי המניות, קרי האחים צדיק, רשאים היו לפעול כך כאמור בס' 230 לחוק החברות ולפטר את מר עזר מתפקידו כדירקטור בחברה. כמו כן בנסיבות העניין איני סבורה כי פיטוריו פגעו בציפיותיו הלגיטימיות לנהל את החברה.
111. אין ספק כי במצב עניינים רגיל, פיטוריו של בעל מניות ממשרתו כדירקטור בחברה שהיא מעין שותפות שהוקמה מתוך כוונה וציפייה לניהול משותף של עסקי החברה עשויה לשמש בסיס לתביעה בגין קיפוח (ראה: ע"א 275/89 אלימר עזר דוידזון נ' אלימר עזר אורנשטיין, פ"ד מו(1) 125 (1991)). אולם אני סבורה כי בענייננו ציפיות אלו נגדעו עם תחילת הסכסוך והידרדרות ביחסיי הצדדים, ולמרות הציפיות שהיו במועד הקמת החברה הן לא יכולות היו להמשיך להתקיים. הקרע שנוצר בין הצדדים, ההליכים המשפטים שהם מנהלים זה כנגד זה משך שנים הובילו מטבע הדברים לחוסר אמון בינהם, ולנתק תקשורתי כמעט מוחלט ובמצב הדברים שנוצר נאלצו האחים צדיק להחליף את מר עזר בתפקידו ומינו עצמם כדירקטורים בחברה. כמו כן התנהלותו הפסולה של מר עזר אשר משך כספים בסכומים ניכרים מהחברה ובאופן חד צדדי יש בה להצדיק את הקביעה כי שלילת ציפיותיו להשתתף בניהול החברה הינה מוצדקת ואין לומר כי מדובר בפעולה מקפחת (ראה: כהן, בעמ' 131-129; ת"א (כלכלית ) 20417-11-14 אייל שלו נ' קידמה החברה המרכזית לגז בע"מ (29.6.2017)).
112. בהקשר זה אציין כי מאחר וקבעתי כי פיטוריו של מר עזר מדירקטוריון החברה נעשו כדין ומעת שהוא אינו מכהן כדירקטור בחברה, זכויותיו לעיין בחשבונות החברה ומסמכיה הם מצומצמים מאלה המוקנים לדירקטורים ולכן אין למר עזר זכות מוקנית לעיין במסמכי החברה ובחשבונותיה, מעבר להרשאות שבדין (ראה: סעיפים 184-185 לחוק החברות). כמו כן עם הדחתו של מר עזר מדירקטוריון החברה, אין גם מקום לכך שתינתן לו זכות חתימה בחברה וביטולה של זכות זו כשלעצמה אינה מהווה מעשה קיפוח (ראה: הפ (ת"א) 66750-06-16 שי בן-ארי נ' רם שכטר (20.7.2017)).
113. נוכח האמור לא מצאתי כי יש בפטוריו של מר עזר מדירקטוריון החברה מעשה קיפוח. אולם גם אם בפיטוריו של מר עזר מדירקטורין החברה אין כדי להצדיק סעד של קיפוח, הריי ברור הוא שעצם הדחתו מתפקיד זה מעיד על משבר האמון העמוק בין הצדדים אשר מצדיק כאמור את מתן סעד הפרדת הכוחות, כאמור לעיל.
מניות ודמי ניהול מחברת פריון
114. מר עזר טען כי מר יאיר כיהן בדירקטוריון פריון (או בשמה הקודם אינקדימייל) כחלק מתפקידו בחברת י.ע.ץ ותוך שהוא נהנה מכך שחברת י.ע.ץ מכסה את הוצאותיו והוא זוכה לשכר עבודה מחברה אחרת בשליטתו, חברת חץ אקולוגיה. בתמורה לכך חברת י.ע.ץ הייתה זכאית לתשלום חודשי של דמי ניהול מחברת פריון בסך של 1,500$ כאשר החל מחודש אוקטובר 2007 מר יאיר הורה כי דמי הניהול ישולמו ישירות לחשבונו הפרטי ולא לחשבון חברת י.ע.ץ. על כן מר עזר טוען כי יש לראות בפעולה זו מעשה קיפוח מובהק.
מר יאיר מתנגד לטענות מר עזר וטוען כי קודם להקמת החברה הועסק באופן עצמאי כיועץ וכדירקטור בחברת אינקרדימייל בה היה זכאי לשכר ואופציות לקבלת מניות אינקרדמייל כפי שנקבע בהסכם מיום 24.5.01 (נספח 7 לנ/3). לטענתו שכר הדירקטורים שולם לו תמיד בגין פעילותו האישית שאינה קשורה לחברת י.ע.ץ ובהתאם להסכמות שהיו במועד ייסוד החברה, ביקש מר יאיר להעביר את התמורות האישיות שהגיעו לו כשכר דירקטורים מאינקרדימייל לחברה כהשקעת הון בה וזאת עד לשנת 2007 ועם פרוץ הסכסוך בין הצדדים.
115. גם כאן אין מנוס מהמסקנה כי טענות מר עזר דינן להידחות. אכן מר עזר הינו בעל מניות בחברות אשר שלמו למר יאיר שכר בגין פעילותו בהן. אולם אין בעובדה זו כשלעצמה כדי להוביל למסקנה כי השכר המשתלם למר יאיר באותן החברות (חברת חץ אוברסייז או חץ אקולוגיה) כולל גם את פעילותו בחברת י.ע.ץ. מר עזר לא הציג כל מסמך או הסכם מטעם החברות הנ"ל לביסוס טענותיו כלפי מר יאיר ולהפך מעיון בהסכם העבודה של מר יאיר בחברת חץ אקולוגיה מיום 18.7.07 (ת/6) עולה כי אין בו כל הוראה לפיה זכותו של מר יאיר לשכר כוללת גם ביצוען של פעולות לטובת חברת י.ע.ץ. כמו כן בהסכם זה צוין מפורשות כי מר יאיר מכהן בשכר בחברה אחרת שאינה מתחרה בחץ אקולוגיה, ומהוראה זו ברור כי השכר המשתלם למר יאיר מכוח הסכם זה אינו כולל את פעילותו בחברת י.ע.ץ או בכל חברה אחרת.
האמור לעיל נתמך גם בעדותה של יו"ר דריקטוריון אינקרדמייל לשעבר, גב' גוטליב, לפיה החל משנת 2001 מר יאיר כיהן כדירקטור בשכר בחברת אינקרדמייל , ובמשך כעשר שנים לערך, כאשר במסגרת הסכם השכר שלו הוא היה זכאי לקבלת אופציות ושכר דירקטורים. גב' גוטליב אישרה כי חברת אינקרדמייל וכן היא עצמה אינם מכירים את חברת י.ע.ץ או את בעלי מנותיה וכי חברת י.ע.ץ מעולם לא סיפקה ו/או נתנה לחברת אינקרדמייל שירותים כלשהם.
116. יצוין כי לבעלי המניות בחברת י.ע.ץ היו עיסוקים נוספים מעבר להיותם בעלי מניות בחברה זו ולא נאסר על מי מהם לקבל באופן פרטי שכר ממקור אחר. אין זה סביר כי הכנסותיהם של בעלי המניות בגין העיסוקים האחרים יזקפו כולם לטובת החברה. דברים אלו נכונים בפרט כאשר פעולתו של מר יאיר בחברת אינקרדימייל הסתכמה בישיבות של שעתיים עד שלוש בחודש וכאשר מר עזר בעצמו אישר כי פרט לחברת י.ע.ץ, ניהל במקביל חמש חברות נוספות.
117. לא מצאתי ממש גם בטענות מר עזר כי הימנעותם של האחים צדיק למכור את מניות אינקדימייל גרמה לחברת י.ע.ץ נזקים בסך של כ- 2,000,000 ₪ בשל תנודות בשער מניית פיריון. טענותיו של מר עזר בקשר להתרשלות האחים צדיק בעניין זה נטענו באופן לקוני, ללא כל ביסוס או תימוכין. מלבד הטענה הסתמית כי "האינטרס האישי" של האחים צדיק הוא שחייב את מכירת המניות, אין כל תשתית עובדתית המבארת מהו אותו אינטרס אישי. כמו כן תנודות בשער המניות אינן ניתנות לחיזוי וממילא מר עזר לא הוכיח את הנזקים הנטענים כתוצאה מכך. מר עזר צירף לתצהירו תדפיס מאתר אינטרנט YAHOO! FINANCE שבו מתפרסמים שערי המניות במועדים נקובים, אולם אין די בתדפיס זה להוכחת היקף הנזק הנטען. ניתוח של שערי מניות הם עניין שבמומחיות ומקובלת עליי טענת האחים צדיק כי היה על מר עזר להגיש חוות דעת של מומחה כדי להוכיח את התנודות הנטענות בשער המניה. מר עזר לא עשה כן ומשכך אין לי אלא לקבוע כי הנזק הנטען לא הוכח.
העמסת הוצאות אישיות על חשבון החברה
118. מר עזר טען כי מר יאיר עשה שימוש בזכות החתימה שלו בחברה, בין השאר, בפעולות אשר העמיסו על קופת החברה את הוצאותיו האישיות ובכללן: מנוי לעיתון "הארץ" המגיע לביתו הפרטי, בעלות כוללת של כ- 15,000 ₪; חשבון טלפון האישי והפרטי של אשתו משולם מחשבון החברה בעלות כוללת של כ- 50,000 ₪; בגין רכישה והחלפת רכבים למר יאיר נגרם לחברה הפסד מצטבר בסך של כ 150,000 ₪. כמו כן טען כי מר יאיר נהג להוציא חשבונית של החברה עבור עבודת אשתו כמעצבת והחברה הייתה נושאת בעלויות המס בגינן; וכן כי מר יאיר החזיק בכרטיס אשראי של החברה, בו עשה שימוש, בהתאם לצרכיו, עד לשנת 2004 ובכלל זה ביצע משיכות ורכישות לצרכיו בהיקפים משמעותיים.
האחים צדיק הכחישו טענות אלו וטענו כי אינם מקבלים כל טובות הנאה כספיות שאינן קשורות לביצוע תפקידם בחברה. כמו כן נטען כי עם הקמת החברה הוסכם כי החברה תישא בהוצאותיו של מר יאיר ובכללם טלפון נייד ועד היום לא השתנו הסכמות אלו. מר יאיר טען עוד כי הרכב שנרכש על ידי החברה לשימושו נמכר והכספים הופקדו בחשבון החברה.
119. בטרם אדון לגופם של דברים אציין כי הן מר עזר והן האחים צדיק מסכימים כי חברת י.ע.ץ אינה פעילה וזאת החל ממועד פרוץ הסכסוך ולכל המאוחר בשנת 2009. מטענות הצדדים גם עולה כי החל משנת 2007 הצדדים חדלו מלהשקיע בחברה ומלבד הכנסות כתוצאה מקבלת תביעות הפיצויים (בשנת 2010) וקבלת דיווידנד מחברת אינקדמייל (בשנים 2009-2010), אין לחברה כל פעילות. כמו כן הצדדים לא גיבשו כל הסכם לסיום פעילותם ולא הסדירו את המשך השימוש בנכסי החברה, ככל שנעשה, ולמעשה כל צד עשה בנכסי החברה כראות עיניו. על כן אני סבורה כי ככל שמי מהצדדים עשה שימוש בנכסי החברה שלא לצורך פעילותה, קרי הוצאות לצורך ייצור הכנסות, הריי שיש להשיבם לחברה. הדברים נכונים גם בקשר להטבות שהצדדים הסכימו להם עם ייסוד החברה, שהריי מעת שהסתימה פעילותה העסקית של החברה בשנת 2010 אין כל הצדקה ממשית להמשך קבלת ההטבות כאמור.
120. באשר לטענות מר עזר לרכישת רכבים למר יאיר שגרמו לטענתו הפסדים לחברה בהיקף של 150,000 ₪. הטענה נטענה בצורה כללית וללא כל תימוכין לנזקים הנטענים ומשכך דינה להידחות.
121. לעניין חיוב החברה בהוצאות אישיות, מר עזר צירף לתביעתו העתק פירוט חיובים בכרטיס האשראי של החברה ודף פירוט תנועות בחשבון החברה מהם עולה, בין היתר, כי ביום 18.12.12 בוצעה עסקה עם חברת פרטנר ע"ס 3,983 ₪; וביום 4.2.14 בוצעה עסקה נוספת בסך 3,798 ₪. מאחר ואין ספק כי במועדים בהן בוצעו ההוצאות הנ"ל, לחברה לא הייתה כל פעילות עסקית שהצדיקה כי החברה תישא בעלויות אלו, אני סבורה כי מצב עניינים זה מהווה קיפוח.
122. באשר למימון ההליכים המשפטים שהוגשו כנגד החברה בהם נטלו חלק האחים צדיק, אני סבורה כי כאשר הבסיס לתביעות נעוץ בסכסוך שבין בעלי המניות בחברה, כמו במקרה שבפניי, אין מקום לכך שהחברה היא שתממן את העלויות הכרוכות בניהול התביעות הללו. לחברה אין עמדה או טענות השונות מאלה של האחים צדיק באופן אשר יצדיק כי מימון ההליכים יבוצע מקופתה וגם האחים צדיק לא הראו כל הצדקה ממשית לכך. על כן על האחים צדיק, ביחד ולחוד, להשיב לקופת החברה את הכספים שנמשכו בגין ניהול תביעת הקיפוח, התביעות הכספיות (כולל בבית משפט השלום) ובגין התביעה שהוגשה על ידי דהאן.
בהקשר זה אציין כי אני דוחה את טענות מר עזר לעניין הוצאותיו בגין ניהול התביעה שהגיש דהאן גם כנגדו. פסיקת הוצאות מסורה לשקול דעתו של בית משפט לפניו נדון העניין. משלא נפסקו הוצאות משפט לטובת מר עזר ומר עזר גם לא השיג על החלטה זו באמצעות הגשת ערעור, אין מקום לקבלת סעד זה בהליך דנן.
123. לאור האמור ועל מנת להתחקות אחר מלוא הסכומים שהוצאו מחשבון החברה שלא לצורך פעילותה העסקית, ולנוכח הטענות הדדיות שיש לצדדים אודות משיכת כספים מחשבון החברה המוסווית בדרכים שונות, יש צורך בקבלת מידע נוסף ועל כן אני מורה על מינוי מומחה אשר יבחן את כל התשלומים שנמשכו מקופת החברה וזאת החל ממועד היווסדה ועד היום תוך ציון מהות התשלום ובעל המניה המשלם. תשלומים שאינם לצורך פעילותה העסקית של החברה, יש לזקוף כחוב של בעל המניה כלפי החברה. בהמשך פסק הדין יינתנו הוראות מתאימות בקשר לכך.
124. נוכח הסעדים בסעיף זה מתייתר הדיון בתביעה למתן חשבונות.
הסעד הראוי – התמחרות
125. טרם סיום אציין כי בחרתי להתייחס בהכרעתי לטענות מרכזיות שהיו בליבת המחלוקת בין הצדדים ולאחר שהכרעתי בהן לגופן והגעתי למסקנה כאמור, איני נזקקת להתייחס לטענות נוספות שהעלו הצדדים ושאין בכוחן לשנות ממסקנתי. על כן, כפי שקבעתי לעיל, אני סבורה כי הסעד הראוי בנסיבות העניין הוא סעד של הפרדת כוחות בעקבות אובדן האמון בין הצדדים. משכך, אין מקום למתן הוראות וסעדים בקשר להמשך ניהול החברה שכן אובדן האמון מאיין כל אפשרות של המשך שיתוף פעולה בין בעלי המניות בחברה. מה גם שאין מחלוקת שאין מדובר בחברה פעילה.
126. בפסק דין אדלר, שאוזכר לעיל, סקר בית המשפט את הסעדים העומדים לרשותו בבואו להורות על "הפרדת כוחות" בין בעלי מניות.
127. הסעד שהתבקש בתובענה שלפני הוא סעד הפרדת כוחות בדרך של "רכישה כפויה" אולם איני סבורה כי זהו הסעד המתאים בנסיבות העניין. במקרה דנן מר עזר לא הוכיח את טענות הקיפוח וגם התנהלותו שלו במועדים בהם ניהל את החברה לבדו לא הייתה נקייה מספק, משכך אני סבורה כי ראוי להביא להפרדת כוחות במקרה דנן בדרך של התמחרות כאשר על פי האמור בפסק דין אדלר שאוזכר לעיל זוהי "דרך המלך" שתבוצע בשיטת המעטפות.
128. לנוכח יחסי הצדדים ולאור הצורך ממילא בקבלת חוות דעת מומחה כאמור בס' 123 לעיל, אני ממנה את רואה החשבון בורוכוף גם כנאמן לצורך ניהול ההתמחרות וזה יפעל בהתאם להוראות שלהלן:
א. הצדדים ימציאו למומחה בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק דין זה סיכום תמציתי של טענותיהם בנוגע למשיכת כספים מקופת החברה לצרכים אישיים כאמור בסעיפים 118-124 לעיל וכן מסמכים רלוונטיים מהחברה.
ב. בתוך אותו מועד יגישו הצדדים למומחה הצעותיהם לרכישת הזכויות בחברה במעטפות חתומות . קרי כל צד יעביר הצעתו לרכישת חלקו של הצד השני בהתאם לשווי החברה כולה. בד בבד תומצא ערבות בנקאית אוטונומית בגובה 10 אחוז מערך ההצעה לנאמן.
ג. המומחה ייתן בתום 20 יום לאחר מכן חוות דעת הן בנוגע לכספים שעל כל צד לשלם לצד השני בגין האמור בסעיפים 118-124 לפסק הדין וכן יעדכן את בית המשפט בדבר תוצאת ההתמחרות. לאחר מתן העידכון יוציא בית המשפט החלטה המפרטת תוצאת ההתמחרות.
ד. הצד הזוכה ישלים את רכישת הזכויות של הצד השני תוך 60 יום ממועד הודעת המומחה לבית המשפט ומתן תוקף של החלטה להודעתו. עם התשלום יועברו לצד הזוכה אחזקות הצד המפסיד בחברה וינקטו פעולות נדרשות לשיחרור הצד המפסיד מתפקידיו בחברה וחבויותיו בה.
ה. ככל שהצד הזוכה לא יעמוד בהתחיבויותיו לשלם התמורה ולשחרר הצד השני מתפקידיו בחברה במועד תעבור זכות הרכישה לצד שכנגד אשר יהיה חייב לבצע הרכישה ושינו התפקידים והחבויות בחברה בתוך 120 יום ממועד מתן החלטת בית המשפט בענין תוצאות ההתמחרות .
ו. צד שלא יגיש הצעה יראו אותו כמי שהפסיד בהתמחרות או כמי שויתר על הצורך בעריכת התמחרות ובביצוע הסעד הרלוונטי האמור בפסק דין זה.
ז. בהוצאות המומחה יישאו הצדדים בחלקים שווים. המומחה יודיע לבית משפט מהו שכר טרחתו בתוך 7 ימים ממועד המצאת פסק הדין לידיו . שכר הטרחה יקבע בהחלטה נפרדת על ידי בית המשפט.
129. בהתחשב בתוצאות פסק הדין ובאמור בו יישא כל צד בהוצאותיו. התיק יובא לעיוני לבדיקת הודעת המומחה על שכר טרחתו בעוד 10 ימים ולבדיקת חוות דעת המומחה והודעתו בעניין ההתמחרות בעוד 45 יום מהיום.