אחוזי החלוקה בחברה המשותפת, שיכללו קרקע ומיזם, יהיו כדלקמן:
76% לקבוצת דנינו
24% לקבוצת והבה [הנתבעים – ש"א].
(ההדגשה במקור)
הנתבעים קיבלו על עצמם לחתום במהירות האפשרית על כל מסמך, ובכלל זה ייפויי-כוח, שנדרש לקידום המיזם, והתחייבו (סעיף 5) „[...] להעביר את הזכויות במקרקעין לחברה המשותפת על פי לוחות הזמנים שיקבעו בהסכם המפורט“. תובעים 1–3 מצידם התחייבו כי עד שיחתמו על החוזה המפורט יבדקו
[...] את כלל האישורים הנדרשים לצורך הקמת המיזם ולשימוש בנכס למטרה זו, לרבות ועדה מקומית, ועדה מחוזית, מנהל מקרקעי ישראל, בדיקת תב"ע, שימוש חורג, וכן בדיקה מול כל רשות אחרת הדרושה לצורך המצאת האישורים הנדרשים למיזם זה.
(סעיף 8)
תובעים 1–3 היו אמורים לשאת בעלויותיה של בדיקה זו וב„[...] עלויות המיזם באופן בלעדי, תכניות, בנייה, שיווק, הפעלה, ובנוסף, [...] עלויות העברת הזכויות במקרקעין לחברה המשותפת בלבד, כפי שיפורטו בהסכם המפורט“ (סעיף 10). הוקצה להם פרק הזמן עד ל-30 ביוני 2014 לבדוק את העלויות, את לוחות הזמנים להקמה ואת התוכנית העסקית, ובסעיף 12 הוענקה להם „[...] הזכות הבלעדית להודעה על ביטול ההסכם [...]“ עד אז. על הצדדים הוסכם שפרטיהם של „[...] הסכם זה וההסכם המפורט [...]“ לא יגולו לאיש עד לחתימה על החוזה המפורט.
ב-21 במאי 2014 חתמו הצדדים על מסמך נוסף, שאותו הכתירו „תוספת למסמך ההבנות מיום 29.04.2014“ (נספח 4 לתצהיר תובע 1), ולפיו „[...]הצדדים המוזכרים חתמו ביום 29.4.2014 על זיכרון דברים והסכם הבנות (להלן: ‚ההסכם העיקרי‘)[...]“ (ה„הואיל“ הראשון; ההדגשה במקור). נכתב שם כי ברצונם של תובעים 1–3 לצרף את תובע 4 „[...] כצד שווה לחובות ולזכויות של ההסכם העיקרי“ (ה„הואיל“ השלישי), וכי „כל הזכויות והחובות המוטלות על קבוצת דנינו לפי הוראות ההסכם העיקרי, יוטלו על מר דוד צרויה באופן שווה ליתר חברי הקבוצה“ (סעיף 2). תובעת 5 היא חֶברה שבאמצעותה התאגדו תובעים 1–4.
3. ביום 23.06.14 ביקש תובע 1, כמנכ"ל תובעת 5, ארכה בת שבועיים לחתימה על החוזה המפורט, בהסתמך על הוראת סעיף 17 לזיכרון הדברים. במכתבו (נספח 6 לתצהירו) ציין כי הנתבעים עדיין לא שלחו טיוטת חוזה, וכי קבוצתו „[...] נערכה לחתימה על ההסכם המפורט והוציאה כספים רבים בעניין המיזם המשותף, כמו גם שעות עבודה רבות של החתום מטה“ (סעיף 6). את האחריות להתמהמהות, שלדבריו גרמה הוצאתם של כספים לשווא, הטיל על הנתבעים. תשובה לאותו מכתב לא הוצגה, אך משא-ומתן בין הצדדים נוהל גם לאחר שתמה התקופה לחתימה על החוזה המפורט אשר נקבעה בזיכרון הדברים.