ביום 09.06.15, כמעט שנה מהמועד האחרון לחתימה על החוזה המפורט, כתב לנתבעים עורך-הדין מאיר אבו, שייצג את התובעים באותם ימים, כי הפרו את המוסכם, ונוכח הנזקים שמקורם בהפרה נתונה בידיהם הבחירה לחתום על החוזה המפורט שנשלח אליהם או להשיב למרשיו סך של 2.5 מיליון ש"ח (סעיפים 35, 37–39 לנספח 14 לכתב התביעה).
4. יש לבחון אם זיכרון הדברים הוא חוזה תקף לביצוע עסקת המקרקעין, כפי שתוארה בו, אשר ניתן לאוכפו. „כפי שנפסק לא אחת“, אליבא דשופט עוזי פוגלמן בע"א 7193/08 עדני נ' דוד, פסקה 8 לפסק-דינו (פורסם באר"ש, 18.07.2010),
[...] מסמך שכותרתו „זכרון דברים“ יכול, בנסיבות מסוימות, להיות הסכם מחייב בפני עצמו, ובנסיבות אחרות עשוי הוא לשמש אך „חומר גולמי“ וחלק ממשא ומתן לכריתת חוזה מחייב (ע"א 5332/03 רמות ארזים, חברה לבניין והשקעות בע"מ נ' שירן, פ"ד נט(1) 931, 937 (2004); ע"א 158/77 רבינאי נ' חברת מן שקד בע"מ, פ"ד לג(2) 281, 286 [1979] [...]). כדי שזכרון דברים ייחשב להסכם מחייב, עליו להעיד על גמירת דעתם של הצדדים להתקשר בחוזה ולהיות מסוים די צורכו. דרישה נוספת, ייחודית לעסקאות במקרקעין, היא כי המסמך יעמוד בדרישת הכתב הקבועה[...] בסעיף 8 לחוק המקרקעין (ראו גבריאלה שלו דיני חוזים – החלק הכללי, לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי (2005), עמ' 165–166 [...]; דניאל פרידמן ונילי כהן חוזים (1991) [...], עמ' 291–299)).
(ההדגשה במקור; ראו סעיפים 2, 5 לחוק החוזים
[חלק כללי], התשל"ג–1973 [להלן: חוק החוזים])
והוסיף בית המשפט העליון כי קשרי הגומלין בין המסוימות ובין גמירת הדעת חזקים, אף-על-פי שאלו תנאים נפרדים לקביעה כי החוזה תקף. „לעתים“, חודד, „העדה חזקה על גמירת דעת נתפשת כפיצוי על מסוימות חסרה או פגומה (השוו: רע"א 4976/00 בית הפסנתר נ' מור[,] פ"ד נו(1) 577, 588 (2001)). מנגד, היעדר מסוימות – בדגש על היעדר הסכמה לגבי פרט עיקרי – עשוי להעיד על פגם בגמירת דעתם של הצדדים[...]“ (פרשת עדני, פסקה 9; ראו ע"א 3380/97 תמגר, חברה לבניה ופיתוח בע"מ נ' גושן, פ"ד נב(4) 673 [1998]; ע"א 9255/11 דניאל נ' ברלינסקי, פסקה 19 [פורסם באר"ש, 11.08.2013]). בכל הנוגע לדרישת המסוימות הפסיקה דורשת שמהות העסקה, שמות הצדדים, המחיר ותנאי התשלום, ההוצאות וכיוצא באלה פרטים חיוניים יהיו מוסכמים (פרשת עדני, שם; ע"א 649/73 קפולסקי נ' גני גולן בע"מ, פ"ד כח(2) 291, 296א [1974]). ואולם גם זיכרון דברים שנעדרים ממנו פרטים מהותיים יוכל להיחשב התחייבות תקפה לעשיית עסקה במקרקעין שניתן לאוכפה „[...] אם הנתונים והתנאים ההכרחיים[] אשר לא פורטו בו[] הינם מן הסוג הניתן ל‚השלמה נורמאטיווית‘, על-פי החוק או הנוהג; ובלבד שמן ההסכם עצמו אין משתמעת התנאה האוסרת היזקקות להשלמה כאמור [...]“ (ע"א 692/86 יעקב בוטקובסקי ושות' – חברה לייבוא ושיווק בע"מ נ' גת, פ"ד מד(1) 57, 66א–ב [1989]; פרשת תמגר, עמ' 682ז; פרשת עדני, פסקה 9; פרשת ברלינסקי, פסקה 19).