במאמר מוסגר יצוין כי דיני הרישיון סויגו ביחס למקרים שבהם מקורה של החזקה במקרקעין הוא בפלישה (לגישות בעניין זה, ראו: ע"א 3846/13 מדינת ישראל מינהל מקרקעי ישראל נ' היפר-חלף, [פורסם בנבו] פסקה ל"א לפסק דינו של השופט א' רובינשטיין ופסקה 4 לפסק דינו של השופט מ' מזוז (21.7.2015); עניין נחום, בפסקה 20). אולם, בענייננו, סוגיה זו אינה מתעוררת, שכן אין חולק על כך שמקורה של ההחזקה בדירה הוא במסירתה לידי המערערת ומשפחתה על-ידי חלמיש."
ראו בנוסף: ע"א (נצ') 908-02-17 עלי שחאדה זנגריה נ' באסם עיסא זנגריה (13/6/17).
60. בנדון אני סבורה כי אף אם רכשו הנתבעים מעמד של בר רשות, הרי זו רשות הדירה הניתנת לביטול בכל עת.
61. כך, הנתבעים לא הרימו את הנטל להוכחת זכויותיהם הנטענות בבית, ואיני סבורה כי נוצרה לנתבעים או למי מהם ציפייה או הסתמכות כי הבית יישאר בחזקתם לעד.
62. הדברים אמורים לנוכח הפעולות הרבות שננקטו נגדם משך השנים כמפורט בתצהירו של עו"ד טריאסטר (מצ"ב לכתב התביעה המתוקן), פעולות אשר אף הביאו לפינויים למשך תקופות ממושכות בפועל, בראי קביעתי דלעיל כי הבית נותר ריק משך שנים.
63. הדברים נתמכים גם בהצהרות הנתבע 3 בדבר המתנה לכאורה כי יצור עמו קשר מי מבעלי הזכויות בבית על מנת שהוא יוכל לכאורה לרכוש אותו. הצהרה זו מלמדת על ידיעתו כי זכויותיו בבית אינן מוסדרות וכי יש להסדירן.
64. בנוסף, ולכך ניתן משקל מהותי – במסמך הנטען להיות חוזה השכירות הוענקה לנתבעים 3-4 זכות שכירות לכאורה, אך זאת בכפוף לתשלום דמי שכירות מוגדרים. לנוכח בחירתו של הנתבע 3 להימנע מהמשך תשלום דמי השכירות או כל תמורה אחרת בגין הבית במודע, הוא אינו יכול להסתמך על רשות או זכות להמשיך ולהשתמש בבית.
65. בראי האמור לעיל אני קובעת, כי אף אם ניתן לראות בנתבעים כברי רשות, המדובר ברשות הדירה הניתנת לביטול, וזו בוטלה עם הגשת כתב התביעה.
66. לעניין הטענה להשקעות - נפסק כי "... במסגרת דיון ב'גורלה' של רשות במקרקעין, על בית המשפט לדון ולהכריע במספר שאלות: האחת, האם הרשות הדירה, אם לאו; השניה – אם יקבע כי הרשות הדירה – האם היא בוטלה, אם לאו; והשלישית – אם יקבע כי הרשות בוטלה – האם יש להתנות את ביטולה בתשלום פיצוי. שעה שנקבע כי רשות היא הדירה ומבוטלת, וכי יש לפסוק פיצויים בגין ביטולה – ואף אם קביעות אלו התבססו על שיקולי צדק – או אז יש לילך בדרך שהתוותה הפסיקה ולקבוע פיצוי אך בשווי השקעת ברי-הרשות בנכס ובהשבחתו." (בע"מ 1894/16 פלוני נ' פלונית (10/5/17), סעיף 11)