62. זאת ועוד. בע"פ (ארצי) 46908-05-15 מדינת ישראל – חן שמגר (2017) נדונה טענת הנאשם, "כי הראיה בנוגע לזהות העובדת הזרה – רשימת העובדים – הושגה תוך הפרת חוק עובדים זרים, שכן המפקחים לא היו מוסמכים להיכנס לחצרי הנכס בהעדר צו שיפוטי או בהעדר תחליף לצו שכזה – הסכמת אמת, מדעת ומרצון חופשי. השאלה שנשאלת, אפוא, היא - האם יש לפסול את רשימת העובדים ועמה את פרטי העובדת הזרה".
63. בית הדין הארצי לעבודה קבע באותו ענין, כי אין מקום לפסול את הראיה היות ו"הפגיעה בזכות המשיבים להליך הוגן לא נפגעה משמעותית" והעבירה נשוא כתב האישום היא עבירה "בעלת השכלות חברתיות משמעותיות". בנוסף נקבע כי "לא יהיה זה צודק מבחינת האינטרס הציבורי, רק בשל הפגם בנוגע לאופן שבו נאספו פרטי זהותה של העובדת הזרה, לפסול את הראיה הנוגעת לפרטיה – רשימת העובדים" (ר' גם עפ (ארצי) 17882-07-17 מדינת ישראל - שגיא חיה וולף (2019) במסגרתו ניתן אף למצוא התייחסות לדו"ח הפעולה שנערך בסמוך לארוע) (להלן – "ענין שגיא חיה וולף").
64. אף בעניננו, לא מצאתי כי נפלו פגמים בחקירה היורדים לשורשה ופוגעים בזכותם של הנאשמים להליך הוגן.
הגנה מן הצדק
65. ארבע הן טענות הנאשמים המקימות להם, לטענתם, הגנה מן הצדק, אדון בהן להלן. הראשונה שבהן, ענינה שרשרת פגמים ומחדלים חמורים, כלשונם של הנאשמים, בניגוד לכללי מינהל תקין (ר' סעיפים 118-111 לסיכומי הנאשמים). טענת הנאשמים כוונה כלפי אי מסירת מלוא החומר הראייתי לנאשמים. ואולם, כפי שציינתי מוקדם יותר בהכרעת הדין, לא מצאתי כי נפלו פגמים היורדים לשורשו של ההליך ופוגעים בתחושת הצדק.
66. אזכיר, כי בענין שגיא חיה וולף קבע בית הדין הארצי לעבודה, כי המפקחים של רשות ההגירה והאוכלוסין חרגו מהוראות הנהל והכניסה לחצרי המשיבה לוותה בפגיעה בפרטיות וללא שהנוכחים בבית הוזהרו כנדרש, ואף על פי כן לא מצאת בית הדין הארצי לעבודה לפסול את הראיות שהושגו חרף החריגה מהנוהל. וכך נקבע:
"בענייננו, נראה כי מחד המפקחים לא פעלו בזדון במטרה לפגוע בזכויותיהם של המשיבים, ולשיטתם אף ניסו לצמצם ככל האפשר את הפגיעה במשיבים, ומאידך כאמור, המפקחים חרגו באופן ניכר מהוראות הנוהל בו הם מחוייבים, ופרצו לבית המשיבים ללא מתן אזהרה. בשלב זה, ולאור הודעות המשיבים בחקירה, החלטנו להשאיר בצריך עיון את שאלת קבילות הראיות שהושגו באמצעות הכניסה לבית המשיבים. עם זאת, ובלי קשר לשאלת קבילות הראיות, אנו סבורים שיש להתחשב בפגמים שנפלו בעבודת המפקחים, בשלב גזירת עונשם של המשיבים".
67. בעניננו, ככל שהיתה פגיעה בהליך איסוף הראיות הרי שמדובר בפגיעה קלת ערך שאין בה כדי לפגום בראיות שהושגו ו/או בכללי מינהל תקין.
68. טענתם השניה של הנאשמים היא, כי המאשימה נמנעה מלהמציא לידיהם את מלוא חומר החקירה (ר' סעיף 120 לכתב האישום). הנאשמים מכוונים דבריהם לטענה, כי ברשות המאשימה נמצא תעוד חזותי של הביקורת, לאור עדותה של גב' לאדני, אלא שזה לא הועבר לידי הנאשמים. ואולם, כפי שציינתי קודם לכן, מאחר ולא צוין בדו"ח הפעולה ובאינדקס שבוצע תעוד חזותי, ומאחר ולא קיים נוהל המחייב ביצוע תעוד חזותי ואף הטכנולוגיה אינה מאפשרת זאת, שוכנעתי כי נפלה טעות מלפני הגב' לדאני אשר סברה כי הביקורת בעינננו לוותה בתעוד חזותי.
69. טענת השלישית של הנאשמים היא, כי "בחינת הדברים במקרה דנן ובפרט האישום הנוגע לעובד המצויין בסעיף 4א' (פישאי – י.ז.ג) לכתב האישום מלמדת כי עסקינן בזוטי דברים" (ר' סעיף 124 לסיכומי הנאשמים). עוד מציינים הנאשמים כי הוכח כי פישאי כלל לא עבד אצל הנאשמת (ר' סעיף 127 לסיכומי הנאשמים). ואולם, כפי שקבעתי מוקדם יותר, הנאשם עצמו ואף מר נחום, הודו כי פישאי הועסק על ידי הנאשמים יום אחד או יומיים.
70. אילו היה כתב האישום נסוב רק סביב העסקתו בת היממה או שתיים של פישאי היה מקום לבחון טענת הנאשמים כי במעשה קל ערך עסקינן ועל כן אין לחייבם לשאת באחריות פלילית. ואולם, הנאשמים העסיקו את נאסר תקופה בת שנה ללא התר כדין וערכו ביטוח רפואי בצורה בלתי סדירה הן לנאסר והן להאגוס, שהועסק על ידי הנאשמים משך כחמש שנים (ר' מא/5) ועל כן, בהנתן שלל העבירות בהן הורשעו הנאשמים, העובדה כי מדובר בהעסקתם של עובדים זרים שמטרתה להשיא לנאשמת רווח כלכלי, אין לראות בעובדות כתב האישום כפגיעה "קלת ערך" ולזכות את הנאשמים מן האישומים המיוחסים להם.
71. טענתם האחרונה של הנאשמים ענינה הנחיות היועץ המשפטי לממשלה והטעמים להגשת כתב אישום חלף קנס מינהלי (ר' סעיפים 138-132 לסיכומי הנאשמים). המאשימה ציינה בסיכומיה כי במסגרת הנימוקים להגשת כתב האישום נגד הנאשמים נכללה עובדת העסקתו של נסאר משך שנה ללא התר שהיה ועבודה כדין והעובדה כי "על הנאשמת הוטל בעבר קנס מנהלי ביחס לעבירה מיום 28.2.2013 ולא היה בה משום גורם מרתיע שכן הנאשמת שבה וביצעה את העבירה" (ר' סעיף 55 לסיכומי המאשימה).
72. ביום 18.1.2012 פרסם היועץ המשפטי לממשלה הנחיות ביחס לשיקולי התביעה לגבי נסיבות שישקלו עובר להגשת כתבי אישום במקום הטלת קנס מנהלי בעבירות מנהליות לפי חוק עובדי זרים, תשנ"א-1991. סעיף 5ג להנחיות נקבע, כי משקל לחומרה לענין נסיבות העבירה ינתן לכל אלה:
"(1) מספר העבירות שעבר המעסיק. לעניין זה תיראה חומרה יתרה בביצוע שלוש עבירות מנהליות לפי חוק עובדים זרים או יותר, בתוך פרק זמן של שלוש שנים.
(2) הרשעות קודמות בעבירות על חוק עובדים זרים או חוקי עבודה אחרים. לעניין זה תיראה חומרה יתרה בקיומה של הרשעה אחת או יותר ב-5 השנים האחרונות.
(3) העסקה שלא כדין של עובד זר בעבודת משק בית, על ידי מעסיק שאינו בעל היתר בתחום הסיעוד ושלא במסגרת מתן טיפול סיעודי לנזקק.
(4) העסקה שלא כדין של עובד זר שהגיע לישראל כדין לעבודה בענף הסיעוד, על ידי מעסיק שאינו בעל היתר בתחום הסיעוד ושלא במסגרת מתן טיפול סיעודי לנזקק.
(5) עבירת עבירה/ות ביחס למספר עובדים זרים.
(6) משך תקופת ביצוע העבירה. לעניין זה תיראה חומרה יתרה בהימשכות ביצוע העבירה למשך זמן ניכר או בקביעות, בשים לב לתדירות ההעסקה.
(7) תנאי המגורים של העובד הזר.
רשימה זו אינה רשימה ממצה או סגורה, ודי בהתקיימות שיקול אחד מהמנויים לעיל כדי להוות משקל לחומרה לעניין חומרת נסיבות העבירה."
73. לא מצאתי כי הגשת כתב האישום בענינננו אנו הוא בלתי סביר ומצדיק התערבות בשיקוליה של הרשות המוסמכת מעל הטעמים שפורטו בסעיף 70 לעיל (ר' גם עפ (ארצי) 55267-05-16 איתן אמי - עובדים זרים לבניין בע"מ - מדינת ישראל (2018); עפא (ארצי) 50688-01-15 מדינת ישראל נ' רינה מגנצי (2016)).
סוף דבר
74. מצאתי כי יש להרשיע את הנאשמים בביצוע העבירות המיוחסות להם בכתב האישום, לפי סעיפים 2(א)(1), 2(ב)(3) ו-5 לחוק, למעט העבירות מהן מצאתי לזכותם.
75. הצדדים יתייצבו לשמיעת טיעונים לעונש ביום 27.6.2019 בשעה 12:00.
ניתנה היום, ט"ו ניסן תשע"ט, 20 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.
יפית זלמנוביץ גיסין