האישום הראשון – העסקה ללא התר
התשתית הנורמטיבית
8. סעיף 2(א) לחוק קובע, כי העסקת עובד זר "שאינו רשאי לעבוד בישראל מכח חוק הכניסה לישראל והתקנות לפיו" הינה עבירה פלילית.
9. סעיף 5 לחוק, נוגע לאחריותו של נושא משרה בתאגיד לביצוע עבירות על הוראות החוק וזו לשונו:
"(א) נושא משרה חייב לפקח ולעשות כל שאפשר למניעת עבירות כאמור בסעיפים 2 עד 4 בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר את חובתו כאמור, דינו – כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977; לענין סעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, ופקיד שחובתו מטעם התאגיד היא לפעול לקיום חובות התאגיד לפי הסעיפים האמורים.
(ב) נעברה עבירה לפי סעיפים 2 עד 4 בידי התאגיד, חזקה היא שנושא משרה הפר חובתו האמורה בסעיף זה, אלא אם כן הוכיח שנהג בלא מחשבה פלילית ובלא רשלנות ושעשה כל שאפשר כדי למנוע את העבירה"
10. בסעיף 12ב2(2) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 קיימת הוראה הדומה בעיקרה להוראת סעיף 2(א)(1) לחוק שהובאה לעיל ובמסגרתה נקבע כי "מעביד המעסיק עובד שהוא תושב זר שאינו רשאי לעבוד בישראל לפי חוק זה, בין במישרין ובין בעקיפין, בין בעצמו ובין על ידי אחר המועסק על ידו או מטעמו". אולם לא נמצא בחוק הכניסה לישראל מענה לשאלה מיהו אותו תושב זר שאינו רשאי לעבוד בישראל.
11. תקנות הכניסה לישראל, תשל"ד-1974 (להלן – "תקנות 1974") מסדירות את הדרכים להגשת בקשה למתן היתר העסקה לנתין זר השוהה בישראל. סעיף 13(ב) לתקנות 1974 קובע כי "לא יעסיק מעביד בישראל אדם אשר ברשותו רשיון לישיבה מהסוגים הנזכרים בתקנת משנה (א) אלא אם הותר לבעל הרשיון לעבוד בישראל". משמע, על עובד זר המבקש לעבוד בישראל להחזיק בהתר שהיה שאינו אוסר על העובד לעבוד בישראל.
12. זאת ועוד. בשנת 2013 תוקנו תקנות הכניסה לישראל (פטור מהיתר למתן אשרה ורשיון ישיבה לסוגי עובדים זרים), תשע"ג-2013 (להלן – "תקנות 2013") במסגרתן נקבע:
"מתן אשרה ורשיון ישיבה לעובד זר אינו טעון היתר לפי סעיף 1יג' לחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991..., אם הוא אחד מאלה:
(1) בן זוג, ילד או בן משפחה נתמך של איש סגל דיפלומטי או קונסלרי של מדינת חוץ...
(2) נציג חברת תיירות זרה...המלווה קבוצות תיירים מחוץ לארץ לאזור אילת...
(3) בעל אשרה ורשיון ישיבה מהסוגים המנויים בתקנה 5א(ה) לתקנות הכניסה לישראל, תשל"ד-1974..."