21. עוד טוענים הנתבעים, כי במהלך שיחת השימוע שנערכה לתובע ביום 29.10.2015, הובהר לתובע כי הרקע לפיטוריו הוא מצבה הכלכלי של הנתבעת, אשר היה ידוע לו זה מכבר, כך שאין מדובר ב"פיטורים פתאומיים ומפתיעים"; ולפיכך הוא נאלץ לסיים את תפקידו. במהלך השיחה התובע לא העלה כל טענה ביחס לפיטוריו ואף לא ביקש הותרתו בעבודה חודש נוסף. עוד מוסיפה הנתבעת וטוענת, כי ערכה פגישה עוד בחודש אוגוסט 2015 בנוגע לצמצומים עם עובדים נוספים (ס' 3 לתצהיר עידן); ואף הטענה כי גויס מהנדס תוכנה נוסף שלושה חודשים טרם פיטורי התובע היא טענה מסולפת. נהפוך הוא, בסמוך לפיטורי התובע נאלצה הנתבעת לפטר שני עובדים נוספים, מר אריאל פלוס ומר רוני מאיר (צילום מכתבי הפיטורים צורפו כנספח א' לתצהירו של ניב). לתימוכין בעמדתה בדבר סגירת החברה, הפחתת כמות העובדים בנתבעת וגובה השכר ששולם לעובדי הנתבעת בין השנים 2014-2018, הפנתה הנתבעת לתצלום דוח שכר לעובדים וטבלת תלושים ממערכת מיכפל 2000 (נספח ב' ו-ג' לתצהיר ניב).
22. לגבי השימוע טוענים הנתבעים, כי גם אם היה נשלח לתובע מכתב זימון לשימוע, קודם פיטוריו, הרי שהדבר לא היה משנה את התוצאה של סיום העסקתו משפוטר עקב צמצומים. אמנם לא נשלח לתובע מכתב זימון פורמלי לשימוע, אך הוא ידע על האפשרות של סיום העסקתו והיה מודע לסיבות העומדות בדבר סוגית המשך העסקתו, זמן רב וטרם שנמסרה לו הודעת הפיטורים. לא זו אף זו, משניתנה לתובע הודעה על פיטוריו וככל שהיה סבור בזמן אמת כי נגרם לו עוול בגין אי עריכת שימוע כדין (משהיה מיוצג בכל שלב בהליך, ומשניתנה לו הודעה מוקדמת בפועל בת 30 ימים) יכול היה התובע לפנות בדרישה לעריכת שימוע מחודש; ולחילופין, להעלות טענות שישנו את החלטת הפיטורים במשך תקופת ההודעה המוקדמת, ומשטרם הסתיימו יחסי העבודה, אולם משלא עשה כן דין תביעתו לקבלת פיצוי להידחות.
23. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, בחנו את המסכת הראייתית, התרשמנו מהעדויות הצדדים שבפנינו ושמענו את סיכום טענותיהם בעל פה, הגענו לכלל מסקנה, כי מחד גיסא, התובע פוטר על רקע צמצומים בנתבעת, אך מאידך גיסא, פיטוריו היו שלא כדין שכן לא נערך לו שימוע.
24. ואולם טרם נבאר את טעמינו, נבקש להבהיר, כי טענותיה של הנתבעת לגבי תפקודו של התובע, הן בפן המקצועי והן בפן האישי (ס' 9-3 לתצהיר ניב וס' 5-6 לתצהיר עידן), אינן רלוונטיות לענייננו, מוטב שלא הועלו משהועלו, ואין בכוונתנו להכריע בהן. שכן, הנתבעת מבססת את טענתה כי פיטורי התובע נעשו על רקע צמצומים, שבאו בעטיה של רכישת החברה האוסטרלית ומצבה הכלכלי של הנתבעת ועל רקע זה בלבד. משכך וחרף טיעוני התובע שכביכול היתה שביעות רצון מעבודתו (ס' 4 ו- 5 לתצהיר התובע), לא היה מקום להיגרר להתנצחות מיותרת בעניין. בזיקה לכך נציין, כי אף לא היה מקום לחלק מהשאלות בחקירתו הנגדית של עידן (ע' 13 ש' 27-29), כמו גם בחקירתו הנגדית של התובע (ע' 7 ש' 13-16) וכן בחקירתו הנגדית של ניב (ע' 17 ש' 12-20). נפנה אפוא לדיוננו.