8. בית משפט קמא הוסיף, כי המשיבה זכתה בשנת 2007 במכרז של מנהלת הביוב הארצית לביצוע עבודות תשתית וביוב בעיריית אלשאג'ור. הטענה כי לצורך ביצוע העבודות נדרשה פקודת שינוי שתאושר על ידי מנהלת הביוב הארצית, מחזקת את המסקנה שהעבודות לא היו כלולות במכרז בו זכתה המשיבה.
נוסף על כך, הפנה בית משפט קמא לכך שהמערערת לא הייתה כלולה ברשימת קבלני המשנה המאושרים על ידי החברה המפקחת.
יתרה מזו, המשיבה לא הייתה מעורבת בקביעת מהות והיקף העבודות. המשיבה והמערערת לא חתמו על הסכם התקשרות והמשיבה אף לא הייתה מעורבת בשלבי תכנון ובהכנת התכניות לביצוע על ידי המערערת.
9. משכך, קבע בית משפט קמא, כי אין למערערת עילת תביעה נגד המשיבה.
עוד קבע בית משפט קמא, כי הצדדים הסכימו ביניהם, כי המשיבה תסכים שההתקשרות בין המערערת ועיריית אלשאג'ור, עבור העבודות, תיעשה במסגרת חוזה המכרז, על מנת להעמיס את ההוצאות על מנהלת הביוב הארצית. מאחר ולא נערכה פקודת שינוי מתאימה, ולא הועבר למשיבה תשלום ממנהלת הביוב הארצית, לא מוטלת החובה על המשיבה להעביר את סכום כלשהו למערערת בגין העבודות. כלומר, המשיבה שימשה "צינור" להעברת הכספים.
10. אשר למערכת היחסים שבין המערערת לבין מועצת דיר אל - אסד (חליפתה של עיריית אלשאג'ור), נקבע כי גם אם העבודות אותן המועצה ביקשה מהמערערת לבצע היו דחופות ולא נכללו במכרז הקיים, היה על עיריית אלשאג'ור לפעול לפי נוהל פקודת שינוי.
11. נוסף על כך, קבע בית משפט קמא, כי למערערת ניסיון עבודה למול גופים מוניציפליים ועל כן הייתה עליה החובה לעגן את התחייבויות עיריית אלשאג'ור בהסכם בכתב ערוך כדין.
12. בהתייחס למכתב נקבע, כי בהתאם לסעיף 203(א) לפקודת העיריות, היה על מורשי החתימה של עיריית אלשאג'ור לחתום עליו. מאחר והמכתב אינו נושא חתימת מורשי החתימה, הוא אינו חוקי אין לו תוקף משפטי, ולא קמה כל חובה על מועצת דיר אל - אסד לשלם מכוחו התמורה בגין ביצוע העבודות.
13. כמו כן, נדחתה טענת המערערת כי מועצת דיר אל - אסד הינה חליפתה של עיריית אלשאג'ור.
בסופו של יום, דחה בית משפט קמא את התביעה על כל רכיביה.
טיעוני המערערת:
14. לטענת המערערת, המהנדס בכרי פנה, בשם עיריית אלשאג'ור שאיגדה בתקופה הרלבנטית את שיטחה של מועצת דיר אל – אסד, בהצעה לפיה המערערת תבצע את העבודות שביצוען היה דחוף עקב קריסת קרקע שהיוותה סכנה לתושבי האזור.