לא נעלם מעיניי, כי נהלי הבנק מחייבים זאת, אך לו אכן היו מוסדרים ענייני הרכוש של הצדדים כדין, ולו אכן היה מעוגן בהם משטר של הפרדה רכושית, גם מנקודת המבט של הצדדים עצמם בשעת מעשה (ולא בדיעבד), חזקה היא, כי היה בכך כדי לצלוח את המשוכה שהציב הבנק.
77. זאת ועוד, מעדותה של עו"ד ש. אשר טיפלה בעסקת המכירה והרכישה של אחת הדירות, עת ייצגה בה את המוכרים והרוכשים גם יחד עולה, כי מבחינתה נוהל ההליך כולו אל מול שני הצדדים שלפנינו כגוף אחד:
"ש. את יכולה לומר קודם מי פנה אליך. ת. אני ממש לא זוכרת. אני זוכרת שהזוג פנה אלי, אם איני טועה, זה היה באמצעות ר. המתווך שמשרדו היה סמוך למשרדי. אני חושבת אם אני זוכרת נכון שקודם דובר על עסקת הרכישה, אני חושבת ולא בטוחה. פנתה אלי הגברת (הנתבעת) יחד עם התובע, ואני חושבת שהעסקה הייתה על שמה בלבד אך הם הגיעו ביחד. אני חושבת שר. המתווך נכח בעסקת המכר" (ההדגשות אינן במקור- פ.ג.כ; עמ' 28 ש' 7-12 לפרוטוקול הדיון מיום 18.03.2019).
...
" אני אקצר לך, אני זוכרת את הדברים כדלקמן: הגיע אלי הזוג, פנה אלי הזוג לבצע עסקה, אני ייצגתי בעסקת הקניה והמכירה של הדירה ברח' .... גם את המוכרים וגם את הקונים. ישבו בפני הזוג, אני שוחחתי עם הזוג מבחינתי הם היו מקשה אחת. ההסכם אם אני זוכרת נכון היה על שם הנתבעת פעלתי באופן שווה מול שניהם. הייתי משוחחת עימה בטלפון ואיתו בטלפון. היא הייתה .... אם איני טועה, לפעמים היא הייתה שולחת אותו לקחת מסמכים. מעבר לכך, אני באמת לא זוכרת דבר. זו עסקה אחת מיני רבות ואי אפשר לצפות ממני לזכור" (ההדגשות אינן במקור- פ.ג.כ ; שם, בעמ' 28 ש' 18 עד עמ' 29 ש' 2).
...
"הייתי ברורה. הייתי מדברת עם שניהם בטלפו (צ.ל: טלפון – פ.ג.כ), שהגברת הייתה לפעמים אמרתי היא ..., הייתי מתנהלת מול ...(הנתבע), היה לוקח, מוסר וכו'. ההתנהלות מבחינתי כפי שאמרתי בראשית דבריי, הייתה כיחידה אחת. הרשו לי להתנהל כך, זה לא שעשיתי משהו בניגוד (חסר: לדעת – פ.ג.כ) מי מהצדדים. זה היה על דעת הצדדים" (ההדגשות אינן במקור - פ.ג.כ; שם, עמ' 30 ש' 3-6).
דברים אלה מדברים בעד עצמם, ומלמדים על התנהלות זוגית של הצדדים, אשר אדניה הם שיתוף והדדיות עת כל אחד מהם תורם לה מיכולותיו ומן המשאבים השונים העומדים לרשותו, ואין בה עדות לכך שהם פעלו ברוח ההסכם.
78. יש ליתן הדעת גם לעדותו של רוכש הדירה השנייה, ... ממנה עולה, כי הנתבע שיפץ את הדירה בעצמו (עמ' 74 ש' 5-8; עמ' 75 ש' 1-2; עמ' 78 ש' 8-19 לפרוטוקול הדיון מיום 18.03.2019) התובעת אישרה, כי הנתבע סייד את קירות הדירה, החליף משקופי הדלתות בה והחליף את ארון האמבטיה בה (עמ' 82 ש' 5-9 לפרוטוקול מיום 18.03.2019). גם בכך יש אינדיקציה להתנהלותם של הצדדים, אשר נהגו כמנהג בני זוג נשואים, החולקים חיים משותפים בכל רובד שהוא, גם בפן הכלכלי-רכושי.
79. עוד עולה מעדותו של מר ..., כי עקב תקלה שהייתה בדוד השמש, הסכים הנתבע להפחתת סך של 5,000$ מגובה התמורה בגין הדירה (עמ' 80 ש' 5-13 לפרוטוקול מיום 18.03.2019). התובעת אישרה בחקירתה הנגדית, כי ההפחתה הייתה בהסכמתה (עמ' 82 ש' 3-4 לפרוטוקול הדיון מיום 18.03.2019). ניתן ללמוד מכך, שהייתה לנתבע הפררוגטיבה לנהל משא ומתן עם רוכש הדירה ואף לשנות את גובה התמורה המוסכם, ומובן כי יש בכך ללמד על התנהלות הצדדים כבני זוג נשואים, ועל האופן בו ראו הזיקה של כל אחד מהם לדירה זו. הדעת נותנת, כי לו אכן היו רואים הצדדים בהסכם עמוד האש שלפניהם בכל הנוגע לענייניהם הרכושיים ופועלים על פיו, אזי לא היו לנתבע יד ורגל באף אחד מענייניה הרכושיים של התובעת, ועל אחת כמה וכמה בעניינים כבדי משקל כדוגמת רכישת דירות ומכירתן.
דא עקא, שעפ"י התרשמותי, כאמור, לא היו כך פני הדברים.
80. זאת ועוד, בניגוד לטענות התובעת בעניין ההפרדה הרכושית המלאה שהנהיגו ביניהם הצדדים לכאורה, הוכח, כי הנתבע נתן למעסיקתו הוראה להפקיד בחשבון הבנק שלה את שכרו בין השנים 2007-2013.
התובעת הודתה, כי הכנסות הנתבע ממשלח ידו אכן הופקדו בחשבון הבנק שלה, אך בד בבד עם זאת טענה, כי השיבה לו לאורך השנים הסכומים שהופקדו על ידו באמצעות המחאות שונות שנמסרו לו על ידה. באת כוחה אף ציינה כי רשימת ההמחאות צורפה לכתב ההגנה מטעמה (עמ' 86 ש' 5-18 לפרוטוקול הדיון מיום 18.03.2019). בחינת נספח ב' לכתב ההגנה של התובעת מעלה, כי מדובר בטבלה שנערכה בכתב יד, ככל הנראה על ידה מבלי שצורפו לה אסמכתאות כנדרש. לא זו אף זו, העברות הכספים בין הצדדים מעידות דווקא, על שיתוף ביניהם ולא על הקפדה על הפרדה רכושית.
81. כן הודתה התובעת בחקירתה הנגדית, כי היא קיבלה מידיו של הנתבע סך של 100,000 ₪ (עמ' 87 ש' 10-11 לפרוטוקול הדיון מיום 18.03.2019) ששולמו לו כפיצויים, אך הוסיפה וטענה, כי מדובר בהשבת כספים שהוא חב לה בגין הסכומים שהוצאו על ידה לאורך החיים המשותפים (עמ' 87 ש' 5-9 לפרוטוקול הדיון מיום 18.03.2019).
לא מצאתי לקבל טענה זו, אשר אינה נתמכת בכל ראיה חפצית שהיא. לו אכן היו מקפידים הצדדים על הפרדה רכושית מלאה כנטען, ועורכים ביניהם התחשבנות כספית מדוקדקת, חרף היותם נשואים, מצופה היה, כי יסדירו זאת בכתב, לכל הפחות במישור היחסים ביניהם.
82. איני סבורה, כי העובדה שהצדדים ניהלו חשבונות בנק נפרדים יש בה להעיד על ההפרדה הרכושית שהתובעת טוענת לה. כידוע, זוגות נשואים רבים בוחרים לנהל חשבונות בנק נפרדים, ואין זו חזות הכל, וודאי אין בכך להעיד כי נישואיהם נעדרי השלכות בפן הכלכלי-ממוני בבואם אל קצם.
83. גם בעובדה כי מלוא הזכויות בדירות נרשמו ע"ש התובעת בלבד אין כדי להעיד על היותן בבחינת "נכסים חיצוניים" אשר אין לאזן שוויין או איזו מהן בין הצדדים, וראו לעניין זה הוראת סעיף 9 לחוק יחסי ממון. יוזכר, כי כל שלוש הדירות נרכשו לאחר נישואי הצדדים, ונוכח המסקנה אליה הגעתי לעיל, אין התובעת יכולה להיבנות מסעיף 6 בהסכם.
84. עוד יובהר, כי לא מצאתי לקבל טענת התובעת לפיה משעה שהנתבע לא הגיש תביעה לביטול ההסכם יש לדחות טענותיו. היות שלטענת הנתבע, כאמור, מאז נישאו הצדדים זה לזו, לא ניתן להכיר בהסכם כהסכם ממון כיוון שאין הוא עומד בתנאים שמציב הדין, טענה שבסופו של יום התקבלה (בכל הנוגע לתקופת הנישואין של הצדדים), הרי שאין באי הגשת תביעה כזו מצדו כדי להעלות או להוריד בענייננו.
85. נוכח האמור בהרחבה לעיל, מסקנתי היא, שאין להחיל את הוראות ההסכם בכל הנוגע לענייני הממון של הצדדים מיום נישואיהם ואילך.
משכך והיות שהוגשה ע"י הנתבע תביעה רכושית ובהתבסס על הוראת הסעיפים 5 ו-5א לחוק יחסי ממון, ובראי כלל הנסיבות ובהן המשבר שפרץ ביחסי הצדדים והמועד בו הוגשה תביעת הנתבע (ראו סעיף 5א (א)(1)(ב) לחוק יחסי ממון), יש להחיל על ענייני הרכוש של הצדדים את הסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק.
86. לצורך ההכרעה מצאתי לקבוע, כי בנסיבות העניין מועד הקרע הוא ביום הגשת התביעה לסילוק יד ע"י התובעת. ודוק, אף כי הצדדים עודם נשואים זה לזה ומתגוררים תחת קורת גג אחת, הרי שמצב זה נכפה עליהם מחוסר ברירה ונוכח המחלוקת ביניהם בעניין הבעלות בדירת המגורים. שוכנעתי, לאחר שמיעת העדויות, כי יחסי הצדדים נקלעו למבוי סתום, כי עצימות הסכסוך ביניהם גבוהה, וכי דה פקטו הקיץ הקץ על נישואיהם, ויש לראות בפניית התובעת לבית משפט זה בעתירה לסילוק ידו של הנתבע מדירת המגורים נקודת אל חזור ביחסיהם, בפרט במבט רטרואקטיבי נוכח השתלשלות העניינים שלאחריה והיריבות הקשה בין הצדדים כפי שבית המשפט נחשף לה תוך כדי ניהול ההליכים.
87. לצד זאת מצאתי, בהסתמך על הדין עצמו ועל עקרונות הצדק שהם ממילא יסוד מוסד בכל הליך משפטי, ובהם גם "זעקת ההגינות" המהדהדת בקול רם בענייננו, כי יש להחריג התמורה ששולמה בגין רכישת הדירה הראשונה מאיזון המשאבים בין הצדדים, וזאת מהטעמים הבאים: מהעדויות שנשמעו לפניי עולה, כי מלוא הזכויות בדירה הראשונה, על אף שנרכשה בתקופת הנישואין, נרכשו באמצעות מקורותיה האישיים של התובעת בלבד. כזכור, הדירה נרכשה בחודש יולי 2008 תמורת סך של 80,000$ ובאמצעות הון עצמי בלבד. הנתבע עצמו הודה בכך במסגרת חקירתו הנגדית (עמ' 55 ש' 19-22 לפרוטוקול הדיון מיום 18.03.2019). יוער, כי הנתבע הודה בכך, למרות הנטען בכתב ההגנה שלו לפיו הדירה נרכשה ממקורות משותפים (סעיף 18 לכתב ההגנה). גם בסיכומיו מודה הוא, כי הדירה נרכשה תמורת סך של 80 אלף דולר, אשר מקורם בכספים שקיבלה התובעת בירושה, אך לטענתו, היא לא שמרה על הפרדה בין הסך האמור ובין כספו, והם נטמעו זה בזה, כשם שנהגו הצדדים גם בנוגע לשיפוץ ולדירה השנייה שנרכשה (סעיף 66 לסיכומים).
זאת ועוד, התובעת צירפה לכתב ההגנה שלה אסמכתא לפיה ביום 06.08.2008 (כשלושה שבועות לאחר שנחתם הסכם המכר) הועבר לידיה מחו"ל סך של 37,000 אירו (כפי הנראה, אף כי לא ניתן להבין בבירור מן המסמך את סוג המטבע) - נספח ג' לכתב ההגנה בתביעה הרכושית.
יוער, כי למרות טענותיו בעניין, לא הביא הנתבע ראיות בנוגע להשבחת הדירה הראשונה, בין כתוצאה מעליית מחירי הנדל"ן בשוק ובין כתוצאה משיפוצה, ככל ששופצה.
88. כידוע, נכסים שהיו לבני הזוג ערב הנישואין או שהם קיבלו במתנה או בירושה תוך כדי הנישואין הם בבחינת "נכסים חיצוניים" המוחרגים מהסדר איזון המשאבים (סעיף 5(1) לחוק יחסי ממון).
משמונחת לפנינו, כאמור, הודאת בעל דין, הרי שדי בכך, ואין מקום להכביר מלים נוספות בעניין, אך למעלה מן הצורך יצוין, כי מעבר לאמרות הנתבע לא הוכח על ידו, שהיו ברשותו ערב הנישואין או במועד בו נרכשה הדירה הראשונה מקורות כספיים למימון רכישתה. יתר על כן, בכתבי הטענות שלו נטען על ידו, כי הזכויות בשלוש הדירות נרשמו על שם התובעת עקב מצבו הכלכלי הקשה. לית מאן דפליג, כי טרם נישאו הצדדים זה לזו לא היו ברשות הנתבע מקורות כספיים כלשהם, כי אם חובות שרבצו על צווארו, וגם אם כטענתו, עובר לנישואיהם עלה בידו לסלק חובותיו, נהיר, כי בשים לב לגובה ההכנסה שלו, לא עלה בידו לצבור או לחסוך כספים ששימשו למימון רכישת הדירה הראשונה. צא ולמד, כי אלמלא היו ברשות התובעת כספים אותם קיבלה בירושה ו/או צברה טרם היכרותה עם הנתבע, לא היו מסוגלים הצדדים לממן רכישת הדירה הראשונה, במועד בו נרכשה, וודאי לא באמצעות הון עצמי בלבד.
89. עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שהדירה הראשונה נרכשה כשלוש שנים לאחר נישואי הצדדים ולא בסמוך להם, ונמכרה בראשית שנת 2017, סמוך לפרוץ המשבר ביחסי הצדדים ולפניית התובעת לבית המשפט בבקשה ליישוב סכסוך (שלושה ימים בלבד קודם
לכן), ומכך שגובה התמורה שנתקבלה ממכירתה הוא קרוב לפי שלושה וחצי מזו ששולמה בגין רכישתה.
משכך ובשים לב לתשתית הראייתית שהונחה לפניי ולהיותנו מצויים בתחומו של החריג לכלל, לא ניתן לשרטט את גבולות "הנכס החיצוני" זולת הסכומים שהושקעו בבירור ע"י התובעת ממקורותיה האישיים לצורך רכישת הזכויות בדירה הראשונה בערכם הריאלי נכון למועד הקרע.
90. משעה שאין חולק, כי התמורה שנתקבלה ממכירת הדירה הראשונה שימשה למימון רכישת הדירה השלישית (אם כי לא במלואה) מצאתי, כי בנסיבות המקרה דנא, יש להפחית משוויה הנקי של הדירה השלישית (שוויה בשוק בהפחתת יתרותיהן של ההלוואות השונות שניטלו לצורך רכישתה) סך השווה בשקלים ל- 80,000$ כשהוא מוצמד למדד מחירי הדיור מן המועד בו נרכשה ועד מועד הקרע, ולקבוע, כי היתרה שתתקבל היא בבחינת נכס בר איזון בין הצדדים.
מן החישוב באמצעות נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובנק ישראל (בעניין שערו של הדולר נכון למועד רכישת הדירה הראשונה) עולה, כי התמורה ששולמה ע"י התובעת לשם מימון רכישת הדירה הראשונה (כ- 270,000 ₪)כשהיא מוצמדת למדד מחירי הדיור עומדת במועד הקרע (חודש נובמבר 2017) על 404,000 ₪ (בעיגול הסכום), ואת הסך האמור יש להפחית משוויה הנקי של הדירה השלישית נכון למועד הקרע.
91. נוכח התוצאה אליה הגעתי, דין התביעה לפינוי הנתבע ולסילוק ידו מן הדירה השלישית להידחות.
92. כן מוצהר בזאת, כי יתר הזכויות ו/או הנכסים שנצברו ע"י הצדדים או מי מהם ממועד הנישואין ועד מועד הקרע (20.11.2017), לרבות זכויותיהם הסוציאליות והפנסיוניות, הם בני איזון ביניהם, מחצה על מחצה, כקבוע בסעיף 5 לחוק יחסי ממון.
93. הצדדים רשאים להגיש פסיקתאות מתאימות לחתימתי.
94. בשים לב לתוצאה אליה הגעתי ובשים לב למחדלי הנתבע הן בהגשת הסיכומים באיחור ניכר והן בהרחבת החזית במסגרתם, לא מצאתי להורות על חיוב בהוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.
95. פסק הדין ניתן לפרסום תוך השמטה של שמות הצדדים ופרטים מזהים אחרים.
96. בזאת מסתיימים שני ההליכים שבכותרת והמזכירות תסגור את התיקים.
ניתן היום, י"ז כסלו תש"פ, 15 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.
פאני גילת כהן