אפיק משפטי 122 20.03.2013

עדכוני חקיקה ופסיקה

30 ינואר 2013

עיקול זמני של מניות יופיע במרשם החברות

בית המשפט הכלכלי דן לאחרונה בשאלה האם על רשם החברות לרשום, במסגרת המרשם המנוהל על ידו, עיקולים זמניים אשר הוטלו על מניות במסגרת צו שניתן על ידי בית המשפט. בית המשפט קבע, כי רשם החברות מנהל מרשם דקלרטיבי בלבד, אולם למרשם חשיבות ציבורית בהיותו פתוח לציבור הרחב וזאת להבדיל ממרשמים המתנהלים בחברה. לאור האמור, על מידע כגון הטלת עיקול זמני על מניות, המהווה מידע רלוונטי לציבור, נדרש להיות חלק מהמרשם...

05 מרץ 2013

ניתן לוותר בהסכם על טענות אי אי כבילותו לאור חוקי ההגבלים העסקיים

לאחרונה, במספר רב של מקרים, נדרש בית המשפט (וכן היועץ המשפטי לממשלה), לשאלה האם הסכמים שנכרתו בין חברות דלק (ספקיות מוצרי הדלק) לבין מפעילי תחנות הדלק, במסגרתם מתחייבים המפעילים לרכוש את מוצרי הדלק מספקיות מסויימות בלבד, וזאת בתמורה להטבות משמעותיות במחירי המוצרים, מהווים הסדר כובל כמשמעותו בחוק ההגבלים, וכן האם ניתן לכלול בהסכם סעיף המוותר על טענות עתידיות כנגד תוקפו של הסכם הכולל תניה מסוג זה. נקבע כי כאשר התובעת מבינה לאשורה את תניית הויתור, יודעת היטב על מה היא מוותרת ומה היא מקבלת בתמורה, ניתן להוסיף תניה כזו להסכם כובל. עם זאת, כאשר תוגש תביעה המבוססת על טענה להיות ההסכם הסדר כובל, על אף הסכמות הצדדים, תביעה כזו תהא נוגדת את סעיף הוויתור ויש בה משום חוסר תום לב והיעדר סבירות המצדיק את דחייתה. באותו מקרה נקבע כי כיוון שהצדדים ניהלו משא ומתן בו דנו מפורשות בהסדר הכובל, והתובעת הסכימה לוותר על טענות עתידיות בתמורה להטבות כלכליות שסיפקו אותה - העלאת טענה זו כעת בשלב ביצוע ההסכמים במלואם לוקה בחוסר תום לב.

07 מרץ 2013

שלילת תרופת אכיפת הסכם מכר משיקולי צדק ראוי כי תעשה במקרים חריגים ביותר

בית המשפט העליון דן לאחרונה בבקשה חריגה של מפרי הסכם מכר, אשר טרם נדונה בפסיקה הישראלית, לשלול את תרופת האכיפה משיקולי צדק, לאור התדרדרות אפשרית במצבה הנפשי של המבקשת- אם ייאכף הסכם המכר. בית המשפט העליון הפך את החלטת בית המשפט המחוזי וקבע, כי אין לשלול מהקונה סעד אכיפה, שכן ביטול הסכם המכר לא נבע משינוי נסיבות פתאומי ולכן קשה לקבל טענה כי לא ניתן היה להעלות על הדעת בעת כריתת ההסכם את האפשרות שעזיבת הנכס תתברר כפעולה שלא תועיל אלא אף עלולה להחמיר את מצוקתה הנפשית של המבקשת. שנית, שלילת תרופת האכיפה משיקולי צדק ראוי כי תעשה במקרים חריגים ביותר בהם הוכח, במאזן ההסתברויות, כי האכיפה תגרום למפר מצוקה חמורה, כאשר זאת לא הוכח בנסיבות דנא. שלישית, בית המשפט העליון קבע, כי לא ניתן משקל ראוי לנסיבותיה האישיות הקשות של הקונה עצמה ולמצוקה שתגרם לה אם יהא עליה להסתפק בפיצוי כספי. בית המשפט העליון ציין, כי במשפט הישראלי, מקרקעין- ועל אחת כמה וכמה דירת מגורים, נחשבים לנכס ייחודי ועל כן רואים את הקונה כמי שיש לו אינטרס מיוחד בקבלת המקרקעין הספציפי. לאור האמור, בית המשפט העליון הורה על אכיפת הסכם המכר.

07 מרץ 2013

כניסה להסכם למרות שלא כל המידע היה ידוע שוללת טענה מאוחרת יותר לטעות המזכה ביטול

בית המשפט העליון דן באחרונה בסוגיית בטלות הסכם מכר נדל"ן בשל נתון שלא היה ידוע לצדדים ומה שהוגדר בפי הצד שביקש להכריז על בטלות החוזה כ"טעות משותפת". בית המשפט קבע כי "טעות" בדיני החוזים משמעה פער בין דימויה של המציאות לבין מציאות הדברים כפי שהיא. החלטתו של אדם להתקשר בחוזה מתגבשת על יסוד נתונים שהוא מאמין בקיומם. טעות לגבי נתונים אלה היא אפוא פגם תודעתי ברצון. באותו מקרה נקבע, כי אמנם הצדדים הניחו שאכן ניתן יהיה לממש את תוכנית הבניה כפי שהיא, אך לקחו בחשבון שקיימת גם אפשרות שלא ניתן יהיה לעשות כן. משאפשרות זו נלקחה בחשבון, שוב אין עומדת טענת הטעות ההדדית בכל הנוגע לחוסר אפשרות מימוש התכנית. אף אם נפלה טעות –הצדדים נטלו על עצמם את הסיכון החוזי וכך לא יכולים לטעון לזכות ביטול החוזה מכוח דיני הטעות. הודגש כי מקום שצד ער לכך שאין לו ידיעה לגבי נתון מסוים בעל חשיבות או שידיעתו היא בלתי מושלמת, והוא מחליט בכל זאת לכרות את החוזה, אין הוא זכאי להעלות טענת טעות בקשר לנתון זה, שכן הוא נטל על עצמו את הסיכון לגביו.

07 מרץ 2013

התערבות בית משפט לביטול תנאי הסף במכרז תיעשה במקרים חריגים וקיצוניים ביותר

ארגונים המייצגים חברות הסעים עתרו לביטול תנאי סף שנקבע במכרז, בו נקבע כי רק מי שבבעלותו כמות מסוימת של רכבים יוכל להתמודד, כאשר המכרז גם קבע תנאים לגבי סוג הרכבים הנדרשים וכמותם. מספר גורמים שלא עמדו בתנאי הסף עתרו לבטל את תנאי הסף בשל טענה של אפליה ופגיעה בשוויון. בית המשפט קבע כי לא הוכח שמדובר בתנאי סף מפלים, הפוגעים בעקרון השוויון ומצדיקים ביטול תנאי הסף. בית המשפט קבע כי הסינון שנעשה באמצעות תנאי הסף נעשה בהסתמך על שיקולים ענייניים וסבירים. בית המשפט חזר על הלכה כי קביעת תנאי הסף היא עניין מובהק של שיקול דעת ולכן יש לצמצם את ההתערבות שיפוטית ביחס לתוכן המכרז אך ורק למקרים ברורים וקיצוניים במיוחד של חריגה ממתחם הסבירות.