מאמר מערכת של עו"ד דורון אפיק בדה-מרקר – הקלות הבלתי נסבלת של חיסול כלכלי

מאמר זה נכתב במטוס לבריטניה, בדרך להליך גישור בסכסוך של עשרות מיליוני יורו.  בריטניה היא מולדתו של ג׳יימס בונד, רוצח בשם המלכה.

גם לנו בישראל יש בעל תפקיד דומה. שמו כונס הנכסים הרשמי (הכנ׳׳ר) והוא מחסל עסקים וחברות בשם המדינה, רק שלא בכוונה.  אילו רציתי לרצוח כלכלית איש עסקים ממונף, כל שצריך הוא לבקש צו איסור דיספוזיציה. הסיכוי לקבל צו במעמד צד אחד תלוי בעיקר בכמה גורמים, שאף אחד מהם אינו קשור לעובדות: זהות השופט, סיפור הבדים שהמצאתי ולעתים גם עמדת הכנ״ר - גוף ממשלתי המתיימר להבין בהליכי פשיטת רגל ופירוק, אך בפועל, במקרים רבים, מחבל בהם מבלי משים.

בעבר קראו לצו כזה ״צו מרווה״, וכבעל שם מפחיד התייחסו אליו ביראת קודש. כיום קוראים לו צו איסור דיספוזיציה, ובתי המשפט פוסקים אותו כעניין של מה בכך. ואולם נראה כי בתי המשפט והכנ״ר הממליץ עליו לעתים אינם מבינים מה משמעותו הכלכלית האמיתית. שם מתאים יותר לצו זה הוא "צו הוצאה להורג כלכלית״.  צו איסור דיספוזיציה דומה במהותו להליך פשיטת רגל (או פירוק במקרה של חברה) רק בהבדל אחד: בפשיטת רגל חל איסור לבצע כל דיספוזיציה (עסקה) בנכסים, אך במקביל קיימת הגנה מפני נושים.

בצו איסור דיספוזיציה נאסרת כל עסקה בנכסים, אך ללא ההגנה - כל שנותר הוא להמתין לקריסה הכלכלית, אשר תגיע. כרוניקה של מוות כלכלי ידוע מראש.

כך היה בעניין חברת סטארט־אפ שאותה אנו מייצגים ושהושקעו בה מיליונים רבים. במסגרת סכסוך בין בעלי המניות הגיש אחר מהם, המחזיק פחות מ10% בחברה ושבקשתו לפירוק נדחתה על ידי בית המשפט, תביעת שווא כספית בסך מיליון שקל בצירוף בקשה לצו איסור דיספוזיציה. הצו ניתן על ידי רשם בית משפט השלום כלאחר יד, ומשמעותו הייתה כי החברה אינה יכולה לבצע כל פעולה שהיא ודינה מוות כלכלי.  מכיוון שהצו ניתן על ידי רשם, דיון בפני שופט נקבע במועד קרוב יחסית ובית המשפט ביטל את הצו. במקרים אחרים נקבע הליך הערעור זמן רב לאחר מתן ההחלטה, ובשלב זה כבר מדובר בניתוח שלאחר המוות, וזאת ככל שיהיה ערעור - לאחר צו איסור דיספוזיציה גם לא ניתן לשלם לעורך דין או יועץ כלכלי.

קשה להאשים את בתי המשפט או את נציגי הכנ״ר הנותנים לעתים חוות דעת תמוהות. המשפטנים החורצים גורלות כלכליים לא היו אף פעם שחקנים אמיתיים בשוק או למדו אותו כראוי. בית משפט כלכלי עשוי לקדם את הנושא, אך רק אם יחויב במתן החלטות בסד זמנים קצר שייקבע בחיקוק ויקבל ייעוץ כלכלי או שיהיו בו שופטי צד כלכלנים או עורכי דין מתחום המיזוגים והרכישות. רק מי שעוסק בבנייה של עסקות כלכליות מורכבות מבין היטב את השוק כדי לטפל בקריסת מבנים אלה. שופט שלא יעמוד בסד הזמנים שיקבע בחוק, צריך לשאת בתוצאות בדיוק כרופא המתרשל בניתוח.

כל עוד לא משתנה מבנה בית המשפט העוסק בתחום, יש מקום לשלול את הסמכות לתת חוות דעת מהכנ״ר, שחוות דעתו המיותרת נדרשת על פי דין, ולהעבירה לגוף אחר אשר, כרשות ההגבלים העסקיים, תהיה לו מחלקה כלכלית חזקה שתלמד את השוק. עד אז, ככל שתרצו לסחוט איש עסקים בישראל, עליכם רק לאיים בתביעת שווא ובבקשה לאיסור דיספוזיציה.