בסוף מארס הוגשה בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד בקשה לפירוק נגד ברן אפקו, חברה קבלנית העוסקת במתן שירותים ופתרונות הנדסיים וניהוליים. את הבקשה הגישה חברת העוגן תעשיות פלדה, שטוענת כי ברן אפקו חייבת לה 660 אלף שקל. העוגן שימשה קבלן משנה של ברן אפקו בפרויקט להקמת תחנת הכוח הפרטית הגדולה בישראל של חברת דליה אנרגיות.
"המבקשת פנתה לחברה בניסיון לגבות את החוב מספר רב של פעמים ובמשך כמה חודשים, אך החברה התחמקה באופן שיטתי מדרישות אלה", נכתב בבקשה. העוגן טוענת, באמצעות משרד אפיק ושות', כי מאמצי הגבייה שלה עלו בתוהו ונדחו בטענות שונות, כי מצבה הכלכלי הנזיל של ברן אפקו אינו מאפשר לה לפרוע חובות כלפי העוגן כנושה של החברה "וכי החברה עוסקת בהברחת נכסיה באופן הפוגע בכרית הביטחון של הנושים". מנגד, ברן אפקו מכחישה את החוב, וטוענת כי העוגן גרמה לה נזק בסכום של יותר מ–2.2 מיליון שקל.
ברן אפקו מוחזקת במלואה בידי ברן ישראל, שמוחזקת במלואה בידי קבוצת ברן. קבוצת ברן נסחרת בבורסה של תל אביב, ונמצאת בשליטת אלכסנדר נסיס ומאיר דור. ברן לא דיווחה על בקשת הפירוק שהוגשה, אף על פי שמדובר בחברה שהיא מהותית לפעילותה. ברן אפקו, שהיא חטיבת הביצוע של ברן ישראל, תרמה ב-2015 ל-71% מהרווח לפני מס של ברן ישראל כולה. מדובר באחת משתי החברות הבנות הרווחיות ביותר בקבוצת ברן, שהפסידה ב-2015.
לפי ברן, הייעוץ המשפטי שקיבלה קובע כי לא מדובר בעניין מהותי, שכן סכום החוב הנטען אינו מהותי ביחס לפעילות ברן אפקו, ולכן אין חובת דיווח. לטענתם, גם העובדה כי הדיון בבקשת הפירוק נקבע לסוף יוני מחזקת את עמדתם ביחס לרצינות בקשת הפירוק.
ואולם, אם מסתכלים על התמונה הגדולה יש מקום להרמת גבה, גם בשל הרקע הבעייתי של בעל השליטה של ברן בכל הקשור למשטר תאגידי, וגם משום שבמארס השלימה החברה הנפקת מניות ואופציות למימוש למניות באמצעות זכויות ואג"ח להמרה בהיקף של 60 מיליון שקל. הנפקת הזכויות בהיקף של 10 מיליון שקל הסתיימה שבוע אחרי שברן אפקו קיבלה מכתב התראה מיידי, שאליו צורפה בקשת הפירוק שהעוגן מתכננת להגיש. כלומר, כבר אז ידעה קבוצת ברן על הגשה צפויה של בקשת פירוק.
דור הסתבך בעבר באישום של שימוש במידע פנים, כשמכר מניות של החברה הבת תפן ערב פרסום דו"חות שהצביעו על הרעה בתוצאותיה הכספיות. הוא זוכה, מחמת הספק, באוקטובר 2011. בהמשך, דו"ח ביקורת של רשות ני"ע מאוגוסט 2015 גילה כי חברה, שבבעלות שווה של ברן וחברה פרטית של נסיס, ביצעה עשרות עסקות עם חברות שלנסיס יש עניין אישי בהן - בלי שוועדת הביקורת דאגה לבסס את הטענה שהעסקות בוצעו במחירי שוק. עוד נמצא כי ברן גבתה מחברות שלנסיס יש עניין אישי בהן סכומים נמוכים מאלה שלהן היתה זכאית, בלי שדיווחה למשקיעים.
במצב דברים זה, הקבוצה היתה צריכה לבחור בצד המחמיר, ולדווח על אפשרות ממשית שתוגש נגדה בקשת פירוק, עוד לפני סיום ההנפקה, וכל שכן לאחר שהבקשה הוגשה.
גם אם יסתבר כי הבקשה לא עומדת במבחנים המקובלים של רף המהותיות, יש משמעות לנאותות הגילוי בסמוך להנפקה כדי שמשקיע סביר יראה לפניו את התמונה המלאה ויוכל לבחון את מכלול השיקולים.
מברן אפקו נמסר כי הבקשה של העוגן הוגשה לשם הפעלת לחץ בניסיון לאלצה לשלם לה כספים שלא מגיעים לה. לפי חוות דעת משפטית שקיבלה החברה, קרוב לוודאי שהבקשה תדחה בהיותה מופרכת ולא היה מקום לפרסום דיווח מיידי. הם הוסיפו כי הבקשה לפירוק התקבלה בחברה ב- 30 למארס, לאחר שהושלם הגיוס. החברה מכבדת את כל התחייבויותיה לעובדיה ולמאות ספקים וקבלנים.