חברה המואשמת בפלילים אך המצויה בהליכי שיקום עשויה לקבל עונש מופחת

חברות הואשמו בגין דיווחים ורישומים כוזבים בסכומים של מיליוני שקלים בספרי החשבונות שלהן. בעקבות החלפה כוללת של הנהלת החברה החברות הודו באשמה והוזרמו כספים רבים לשיקום החברות. במסגרת הסדר טיעון שהובא לאישורו של בית המשפט, נקבע כי החברות ישלמו קנס בסך 100,000 ש"ח בלבד.
בית המשפט קבע כי יש לקבל את הסדר הטיעון, בעיקר לאור הליכי השיקום בהן החלו החברות. חוק העונשין מאפשר לחרוג ממתחם הענישה שנקבע לנאשם מטעמי שיקום. כאשר מדובר בתאגיד, שיקול השיקום הוא שיקול מרכזי, בפרט כאשר התאגיד השתקם עוד לפני מתן גזר הדין או כאשר קיים סיכוי ממשי לשיקומו בעתיד, וזאת ממספר טעמים: ראשית, העונש היחיד שניתן להטיל כיום על תאגיד הוא קנס; שנית, השיקום עשוי להביא לשינוי ארגוני ותרבות של ציות לחוק ולסייע למלחמה בשחיתות. שלישית, אפקטיביות השיקום במקרה של תאגיד היא רבה יותר מאשר במקרה של אדם בשר ודם, וזאת משום שהתאגיד הוא אישיות משפטית שניתן לשינוי אבסולוטי, במובן זה שניתן להחליף את כלל המנהלים שסרחו ולהטמיע הליכי ציות וכיוצא בזאת. מסיבה זו, גם הביטחון בנכונות הרצון להשתקם הוא גבוה מאוד במקרה של תאגיד. במסגרת ההחלטה האם להתחשב ביכולת תאגיד להשתקם יש לקחת בחשבון את מידת הכשל בתרבות הציות, חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה ומידת שיתוף הפעולה עם רשויות החוק. כאן, עם החלפת ההנהלה החברות למעשה השתקמו עוד עובר לגזר הדין, בין היתר על ידי קבלת לקיחת אחריות על העבירות והזרמת כספים רבים לשיקומה של החברה, ולכן נראה כי הסדר הטיעון מידתי וצודק בנסיבות העניין, ולפיכך יש לקבלו.