לאחרונה נזקק בית המשפט העליון להבחנה שבין רכישת בניין מגורים מוגמר לבין רכישת קרקע והתקשרות בהסכמים לבניה עם קבלן מבצע. לאחרונה ובעיקר במסגרת של קבוצות רכישה, נפוץ ההסדר של התקשרות קבוצת רוכשים מאוגדת בקובץ עסקאות והסכמים שעניינם רכישה משותפת של קרקע ובניה עליה. בהקשר זה, עולה בפני רשות המס השאלה מהי חבות המס בעסקאות אלה. אחת השאלות החשובות בהקשר זה, הינה איזו זכות במקרקעין רוכשת הקבוצה, האם מדובר ברכישת קרקע פנויה או ברכישת בניין מגורים מוגמר. לתשובה לשאלה זו חשיבות מכרעת מבחינת גודל חבות המס של המתקשרים, שכן במידה ומדובר ברכישת בניין מוגמר, תיגזרנה שומות מס השבח והרכישה מהשווי המצרפי של הקרקע והבניין המוגמר, עובדה אשר עשויה לייקר משמעותית את חבות המס. במקרה דנן, פסק בית המשפט העליון כי יש לחשב את שומות המס לפי השווי המצרפי הגבוה, בשל זהות בין מועד רישום עסקת המכר למועד הצפוי של השלמת הבניה. פסיקה זו מצטרפת לפסיקות נוספות, אשר היכרות מעמיקה עימן הינה מחויבת לצורך צמצום חבות המס של חברי הקבוצה. אשר על כן, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה במיסוי ובתחום המקרקעין לצורך בדיקת חבויות המס העולות ממתווה העסקאות הקיים וקבלת הצעות לשיפורו במטרה לנסות ולצמצם את חבויות המס למינימום ההכרח.
פורסם ב אפיק משפטי 021 01.05.2009
אולי יעניין אותך גם
אי-ביטול חוזה חרף הטעיה מותיר את חיובי השוכר על כנם
מקרקעין בישראל וברחבי העולם
יישוב סכסוכים
שלום הרצליה: הטעיה בשלב המשא ומתן מקימה זכות לביטול חוזה, אך שוכר הבוחר להמשיך להחזיק במושכר בלא מתן הודעת ביטול נותר מחויב בתשלום דמי שכירות.
הסתרת היסטוריה של נזקי רטיבות בדירה מהווה הפרה יסודית המזכה בפיצוי מוסכם ובדמי תיקון
מקרקעין בישראל וברחבי העולם
יישוב סכסוכים
שלום ת"א: על מוכר נכס מוטלת חובת גילוי אקטיבית אודות פגמים נסתרים אשר גוברת על התרשלות הרוכש בבדיקת הנכס.
ככלל, מועדי תשלום בעסקת מקרקעין מהווים תנאי מהותי שאינו ניתן להשלמה על ידי בית המשפט
מקרקעין בישראל וברחבי העולם
יישוב סכסוכים
מחוזי ב"ש: בעסקאות מכר מקרקעין קיים קושי בקביעת מועדי התשלום על פי כללי ברירת המחדל שכן אלו נגזרים מאילוצי הצדדים.
נציגות בית משותף רשאית לסרב לאשר העברת זכויות לרוכש פוטנציאלי מכוח סמכותה בתקנון
מקרקעין בישראל וברחבי העולם
יישוב סכסוכים
מחוזי מרכז: תקנון הבית המשותף ומנגנון זכות הסירוב הראשונה הקבוע בו מסדירים את מערכת היחסים המשפטית בין בעלי הדירות לבין נציגות הבית המשותף בלבד, ואינם מקנים לרוכש פוטנציאלי מעמד חוזי או זכות תביעה עצמאית.