תניית בוררות בהסכם אחיד צרכני אינה פסולה ככול שאינה מעניקה לספק יתרון בלתי הוגן על פני הלקוח

לקוח וספק שירותים בתחום הפונדקאות נקלעו לסכסוך וספק השירותים דרש כי הסכסוך יופנה לבורר בשל קיומה של תניית בוררות בהסכם.

בית המשפט קבע כי תניית הבוררות אינה תניה מקפחת בחוזה אחיד והפנה את הסכסוך לבוררות. חוק החוזים האחידים מאפשר לבטל תנייה בהסכם אחיד שהיא מקפחת את הלקוח וקובע כי תניית בוררות הינה תניה מקפחת כאשר היא מוסרת לספק השירותים השפעה גדולה יותר מאשר ללקוח על תנאי הבוררות כמו, למשל, מקום הבוררות, זהות הבורר וכדומה. לא די שתניית הבוררות הינה חלק מחוזה אחיד, אלא יש לבחון את מכלול הנסיבות והאם התניה מעניקה לספק השירותים יתרון בלתי הוגן שעלול לקפח את הלקוח. כאשר תנאי ההסדר המוצע הינם מקובלים וסבירים, אין בהם כדי לשלול את כוחו של הלקוח לפנות לערכאות או להגבילו, ועל כן לא ניתן לראות את התנייה כמקפחת. כאן, הוראות ההסכם קבעו כי זהות הבורר תיקבע בהסכמת הצדדים או באמצעות גורם נייטרלי, לשון תניית הבוררות לא העניקה לספק יתרון משמעותי על פני הלקוח, ואין חשש כי לשון הסעיף ירתיע את הלקוח מנקיטה בהליכים משפטיים. משכך, תניית הבוררות אינה תנייה מקפחת בחוזה אחיד והתיק הועבר להליך בוררות.