עובדים מרמאללה בחברת סטרטאפ אמריקאית שפורקה בארצות הברית דרשו ששני דירקטורים ישראליים של החברה, ואשר ניהלו קרן הון שהייתה אחת מבעלי המניות של החברה ומונו בשל כך לדירקטורים בה, ישלמו להם באופן אישי את הזכויות הסוציאליות המגיעות להם.
בית הדין קבע, כי הדירקטורים אינם חבים כלפי העובדים באופן אישי. במקרים חריגים ניתן לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, לרבות חוב כלפי עובדים של החברה, באמצעות הרמת מסך ההתאגדות, ובנסיבות מיוחדות ניתן לעשות כן גם אם בעל השליטה אינו רשום ככזה, אם הוא ה"רוח החיה" של החברה. אולם, בכל מקרה לא ניתן לבצע הרמת מסך כנגד דירקטורים בשל תפקידם ככאלה. כאן, האנשים שימשו כדירקטורים בכובעם כנציגי החברה שניהלו, ולא היו בעלי תפקידים או מנהלים בחברה עצמה, וממילא לא הייתה להם שליטה בה. בנוסף, הם לא העסיקו את העובדים ולא היו בעלי המניות בחברה שהעסיקה אותם, ולפיכך לא ניתן להרים כנגדם את מסך ההתאגדות לחייבם בחובות כלפי העובדים באופן אישי.