משקיעים העבירו לבעלי חברה, על סמך היכרות וחברות מוקדמת בין הצדדים סכומי כסף לצורך פעילות החברה. המשקיעים טענו, כי הכספים הועברו כהלוואה אשר בעלי החברה נדרשים להחזירה ואילו בעלי החברה טענו, כי המדובר בהשקעה עסקית בעסק משותף שאין חובה להשיבה.
בית המשפט קבע, כי המדובר בהלוואה אשר ניתנה לבעלי החברה ואשר נדרש להחזירה במלואה. בהיעדר מסמכים כתובים קיים קושי לסווג העברת כספים כהלוואת בעלים או כהזרמת הון ויש להתחקות אחר כוונת הצדדים בהתאם להתנהלותם הכספית לאחר העברת הכספים, ולהיגיון הכלכלי המשקף את האינטרסים של כל אחד מהצדדים. כאשר קיימים יחסים חבריים בין הצדדים, לא ניתן להפריד בין שיח בעל אופי חברי לבין שיח בעל אופן עסקי והמשקל הכולל של ההתכתבויות לצורך יצירת התחייבות הסכמית הוא נמוך. כאן, בעוד שלא נקבעו מועדים מסודרים להחזר ההלוואות, הרי שהעברת הכספים במועדים שונים ובסכומים משתנים, לחשבונות שונים, ובאופן לא סדור, כמו גם העובדה שהשיח על מיזם משותף היה שיח עתידי אשר מעולם לא יצא לפועל, מעידה על כך שהמדובר במספר הלוואות להבדיל מהשקעה במיזם משותף, ועל כן על בעלי החברה להשיב את סכומי ההלוואות.