קיים הבדל בין הזכויות ביצירה ובין עותק של היצירה אשר נמכר וניתן להעברה

מפעיל כספומטים מכר את מכשירי הכספומט שברשותו כאשר במכונות הייתה מותקנת תוכנה ייחודית. החברה שפיתחה את התוכנה הייחודית טענה, כי הזכויות בתוכנה ניתנו ברישיון וכי מפעיל הכספומטים לא היה רשאי להעביר את הרישיון לרוכש.

בית המשפט קבע, כי לא הייתה מניעה להעביר את הרישיון לרוכש. כאשר ניתן רישיון שימוש לגבי זכות יוצרים נדרשים הצדדים לציין במפורש אם הרישיון ניתן להעברה שכן ככול שהעברת הרישיון לא הוגבלה במפורש, ניתן לכאורה להמחותו, אלא אם עולה מן הנסיבות כוונת הצדדים למנוע אפשרות כזו. בהתאם, על פי דוקטרינת המכירה הראשונה, קיימת הגבלה על יכולתו של בעל קניין רוחני לשלוט בפעולות שעושים אחרים במוצר שאליו צמודות זכויות הקניין הרוחני לאחר שבעל הזכויות מכר אותם מכירה ראשונה. כאן, ההסכמים בין הצדדים לא קבעו באופן מפורש הגבלה על יכולתו של בעל הרישיון להעבירו לאחר ואין שום דבר בכוונת הצדדים או בסוג היחסים ביניהם שמצביע על כוונתם להגביל את המחאת הרישיון. כמו כן, ההסכמים עושים הבחנה בין קוד המקור של התוכנה ובין העותקים המותקנים של התוכנה באופן אשר מאפשר הבחנה בין הזכויות ביצירה הלא מוחשית שעל המחאתה יכול בעל הזכויות להטיל הגבלות, ובין עותקים פיזיים של היצירה אשר ניתן להחיל עליהם את דוקטרינת המכירה הראשונה ולהתיר את העברת העותקים מאחד לשני. כך, לא ניתן היה להגביל את המחאת הרישיונות בתוכנית ואת העברת התוכנות המותקנות במכונות והחברה המפתחת אינה זכאית לפיצוי.