יזם של חברה כיהן כמנכ"ל וכדירקטור בה. בהסכם השקעה בחברה הוסכמו גם תנאי המשך העסקת היזם אך היחסים בין הצדדים התערערו והיזם פוטר ברגע של כעס על ידי אדם שכלל לא היה מוסמך לפטרו. לאחר כחודשיים וחצי הדירקטוריון ביקש מהיזם לחזור לעבודה והוא סירב ותבע פיצויי פיטורים.
בית הדין לעבודה קבע, כי על מנת לקבוע האם לפנינו סיום יחסי עבודה בדרך של פיטורים או התפטרות, יש לבחון האם הצד הפועל לסיום היחסים אמנם התכוון לסיים את הקשר ונתן ביטוי וודאי, שאיננו משתמע לשתי פנים, בדבר כוונתו לצד השני. במקרה זה לא ברור אם אקט הפיטורים היה חד משמעי, אולם מכיוון שבמשך כחודשיים וחצי לא הורשה היזם לשוב למשרדי החברה או ליצור קשר עם מי מהעובדים, הרי שיש לפרש את מכלול הנסיבות כפיטורים המזכים בפיצויי פיטורים.